להיות לברון ג'יימס

לא קל להיות אייקון גלובלי

אני רוצה לכתוב על לברון קצת אבל יש לי בעיה עקרונית – כולם כותבים עליו. נדמה שכל עם ישראל מסתובב בימים אלו עם עינים אדומות מצפיה במשחקי NBA בשעות הקטנות של הלילה. לחברים שלי יש אפילו כינוי לקליבלנד קאבלירס – "הנבחרת", אנחנו קוראים להם.

"זה לא בסדר שהנבחרת משחקת בערב שבת" אנחנו אומרים. "את כל מה שהוא יודע, לברון למד ב'דובדבן'". וכן הלאה.

ההתגייסות העצומה של עמישראל לעידוד לברון ג'יימס – אחד השחקנים שהיו הכי שנואים בארץ (ואולי עוד יהיו, תלוי מה יהיה גורל בלאט) – מעוררת בי סוג של דחיה. אין ספק שמרבית האומות בעולם, בטח מדינות בסדר גודל הישראלי, היו מתגייסות ככה מאחורי אחד משלהם אם הוא היה עושה את זה בבמה הגדולה מכולן. אבל עדיין יש פה תופעה שהיא על סף הלאומנות, כשמאמן שהוא כביכול משלנו (ובלאט הוא באמת רק חצי ישראלי. הוא לא נולד פה ואת יסודות הכדורסל שלו הוא לא ינק משד ישראלי) הופך להיות מושא הערצה לאלפי ישראלים שאחרת לא היו מבדילים בין קרית עקרון לאקרון, אוהיו.

יותר מהכל, מרגיז אותי הניתוח הבלתי נלאה של יחסי לברון-בלאט. אנשים כותבים על זה בלי סוף. מתעסקים כל הזמן בבלאט, כאילו הוא הטופיק פה. למעשה, בלאט כנראה לא מעניין אף אחד באמריקה. זאת ההצגה של לברון ובלאט הוא רק נספח אליה. אנשים מתעצבנים שהאמריקאים לא רואים איזה עבודת אימון בלאט עושה או כשלברון כביכול מתייחס אליו לא יפה, אבל האמת היא שמדובר פה בלברון וכל השאר. בלאט במקרה הזה הוא בדיוק כמו שוער בכדורגל – מתייחסים אליו בעיקר כשהוא עושה טעות (כמו מקרה הטיים אאוט ההוא). לברון הוא הסיפור פה.

אז בואו נדבר על לברון ונשאיר את כל השאר (גם בלאט, ברשותכם) בצד.

*

הדבר שהכי מדהים אותי לגבי לברון זה העמידות המנטאלית שלו.

תחשבו על זה – מגיל 16 האיש עומד באור הזרקורים, עוקבים אחרי כל מהלך שלו, ואין כמעט דבר שהוא עושה שלא מנותח לעייפה מכל כיוון אפשרי. כל טעות, כל החמצה שלו, כל פעם שהוא מפסיד סדרת פלייאוף נתונים לביקורת מתמדת. אפילו כשהוא מנצח משחקים, הוא חוטף בראש (רק הבהרה – זה לא טור תגובה, למעשה הוא נכתב כבר אתמול, אבל מקבל משנה תוקף היום).

אני לא חושב שאי פעם היה שחקן – בכל ספורט אולי – שהיה נתון לכל כך הרבה לחץ תקשורתי. אולי מסי ורונאלדו (בעיקר רונאלדו, שהוא הדמות היותר מעוררת מחלוקת מבין השניים) וגם הם לדעתי לא מתקרבים. האיש נמשח לגדולה מגיל תיכון ומאז מוצג בכיכר העיר כדי שאנשים יוכלו לזרוק עליו אבנים בכל פעם שהוא – או הקבוצה שלו – מפשלים.

ולמרות הלחץ העצום הזה, לברון נמצא עכשיו פסע מהישג עצום, שאני לא זוכר ששמעתי שמדברים עליו – הוא על סף העפלה חמישית ברציפות לגמר ה-NBA. ניסיתי להיזכר האם יש שחקן בהיסטוריה המודרנית (אני לא מדבר על ביל ראסל ודומיו אלא ב-30-40 שנה האחרונות, כשהתחרות גדולה בהרבה) שהצליח לעשות את זה, ולא הצלחתי למצוא אחד כזה.

בירד והסלטיקס הגדולים (עוד נחזור אליו) עשו זאת ארבע פעמים ברציפות, אבל בסוף הפציעות והדטרויט פיסטונס הכריעו אותם. מג'יק לא הצליח. ג'ורדן כנראה היה עושה את זה אם לא היה עובר לבייסבול לשנתיים, אבל זה מה יש. ובכל מקרה, ג'ורדן זה ג'ורדן, עולם בפני עצמו. גם שאק וקובי נכשלו וגם קובי עצמו בפעם השניה. אולי יש איזה שחקן שיצא לו לעבור קבוצה באמצע אבל לא היה שחקן מרכזי (נגיד רוב הורי, שאותו לא בדקתי), אבל בטח לא כוכב מהסוג של לברון.

גמר חמישי רצוף.

כן, כן, אני יודע, הוא משחק רק במזרח ה"חלש". והנה חזרנו למקום שבו לברון חוטף חבטות שוב. זאת כמובן לא אשמתו של לברון שהיריבות שלו במזרח חלשות. להזכיר, בשניים מתוך ארבעת הגמרים שלו במיאמי, הוא גם ניצח – מה שאומר שהוא עדיין היה מספיק טוב כדי לנצח לא רק את המזרח אלא גם את נציגת המערב (ואני מצטער, אני לא קונה את הסיפורים על זה שכביכול יש לו חיים יותר קלים עד הגמר ואז בגמר יותר קל לו. זה פשוט לא עומד במבחן המציאות).

ובכל מקרה, לברון יכול לנצח רק את מי שבא מולו. להחזיק נגדו את העובדה הזאת היא פשוט חלק מהלברון-באשינג שכולנו אוהבים. למצוא איזה סיבה ללמה לברון לא כזה גדול. עובדה, הוא כבר הפסיד בשלושה גמרים, בעוד שמייקל לא הפסיד באף אחד.

ובכן, מייקל הפסיד הרבה בדרך לגמרים. מקטגריו יגידו שהוא מעולם לא הצליח לעבור את בירד, הפיסטונס או הלייקרס בשיאם. אבל התשובה שלי היא – מייקל הוא מייקל. ההשוואה הזאת לג'ורדן היא מהסוג שאין שחקן שייצא ממנה בסדר.

הרבה יותר מעניין אותי להשוות בין לברון לבין השחקן שאותו הוא עשוי להחליף בחמישיה ההיסטורית של ה-NBA בכל הזמנים.

כשמסתכלים על המספרים, קשה שלא לראות את הדמיון בין השניים. כמו שציינתי, לברון שיחק בארבעה גמרים רצופים, בשיא הקריירה שלו, בדיוק כמו לארי בירד בין 84 ל-87, כשהוא היה השחקן הטוב בעולם. גם הדומיננטיות שלהם מאוד דומה. בירד זכה אז בשלושה MVP רצוף (84-86) ונחשב לבלתי עציר בעליל. רק לפני שבועיים לברון עבר את בירד למקום הרביעי ברשימת האסיסטים בפלייאוף בכל הזמנים – הישג די מדהים לשחקנים שהם לא גארדים ולכן הכדור לא בידיים שלהם מרבית המשחק.

אבל כמובן, כשמסתכלים על השחקנים עצמם, קשה למצוא שניים שונים יותר אחד מהשני.

בעוד לברון שולט באמצעות יכולת פיזית עצומה, הרי שבירד היה בדיוק ההיפך. הדומיננטיות שלו היתה תלויה כמעט כולה בהבנת משחק מופלאה ויכולת קליעה פנומנלית. לא שבירד לא היה, כדברי בארקלי "בן זונה בריבאונד", אבל אצלו זה היה הרבה יותר מיקום מדהים מאשר ניתור או פיזיות כמו לברון.

אבל ההבדל האמיתי בינהם הוא באופי. אני חושב שאפשר לתמצת את זה לשני משפטים. כששאלו את לברון לפני הרבה שנים, מה הוא רוצה להיות כשהוא יהיה גדול, התשובה שלו היתה "אייקון גלובלי". את לארי בירד, כששאלו בזמנו מה מבחינתו זה המשחק האופטימלי, הוא אמר – "רק אני, הסל וכדור. בלי לוח תוצאות, בלי שעון, בלי יריבים". כי זה מה שבירד היה – לא עניין אותו הקהל ולא עניינה אותו התהילה – הוא פשוט רצה לזרוק לסל, כמו שהוא עשה בתור ילד בפרנץ' ליק, אינדיאנה.

וכנראה שזה מה שמסביר את היחס שלנו ללברון. אם כשסטף קארי נותן משחק כמו שהוא נתן אתמול, כולנו מתלהבים (ובצדק), הרי שאצל לברון ההתלהבות תמיד מסויגת. נדמה שלקלוע 30+ נקודות למשחק זה פשוט מה שמצופה ממנו. הרי הוא אייקון גלובלי. הוא פה כדי לשעשע אותנו. הוא פריק פיזי שצריך, אמור, חייב – לקלוע לסל מתי שהוא יכול, לקחת את הקבוצה שלו לאליפות בכל שנה ובאופן כללי להיות בלתי מנוצח. ואם חלילה נמאס לו קצת מלשחק בקבוצה שהשחקן הכי טוב שלה הוא איגלאוסקס והוא חובר לעוד שחקנים טובים, הרי שזה עומד ישר לחובתו. כאילו בירד או מג'יק בכלל היו צריכים לעמוד בפני השאלה הזאת.

אני נוטה לחשוב לפעמים, שאם באמת היו חיים בקרבנו גיבורי על כמו שיש בסרטים, החיים שלהם היו קשים מאוד. כל פעם שהיה מתבצע פשע, ספיידרמן היה אשם וסופרמן היה חוטף בראש. שלא לדבר על מה שהיה קורה אם הם היו חוברים לגיבורי על אחרים כמו "בהנוקמים"

לא קל להיות אייקון גלובלי. לא קל להיות גיבור על.

LeBron-James-Superhero-Mask

הרגע שמפריד את לברון מהגדולים באמת
חלום. (פרק כ"ו יומן הטרבל)

309 Comments

בני תבורי 25 במאי 2015

אני רוצה למחזר תגובה לעניין של אריק מפוסט אחר בנוגע ללברון:
"סתם אפס. מדהים שקליבלנד מנצחים למרות שיש כזה לוזר עם אופי חרא בקבוצה. חכמה גדולה לעשות 37, 18, 13 כשאתה פצוע ומעל גיל 30. נראה אותו עושה את זה צעיר ובריא…"

shadow 25 במאי 2015

נדמה לי שגיל שלושים זה שיא הקרייירה לא? או שעכשיו עברנו לרחמים?

דן דן 25 במאי 2015

ברכותיי, זכית בתואר התגובה הכי קטנונית ולא קשורה לנושא הפוסט או התגובה

אלון 25 במאי 2015

גם אני אמחזר תגובה

אני לא מרחם עליו בגלל שהסטנדרט הלא אנושי ולא הגיוני שהוא נשפט בו הוא הרבה באשמתו ואשמת המכונת יחצ שלו.
אבל זה פשוט מדהים ומעורר פליאה לקרוא מאנשים מקצועיים וחכמים טורים שלמים על למה שהוא בעצם לא שחקן טוב כל כך כי הוא חבר לוויד והמזרח חלש והוא הפסיד 3 סדרות גמר(כאילו שלהגיע לשם זה מובן מאליו) ועוד כל מיני הסברים הזויים שבעצם הכל זה פוקסים כי ריי אלן קלע שלשה ותומפסון לקח ריבאונד התקפה ועוד שנייה יכתבו שמתיו דילדובה טריסטן תומפסון ואימאן שאמפרט שאף אחד לא היה מכיר אותם בלעדיו יותר חשובין ממנו לקאבס.

תתמודדן חברים. הוא חרא בן אדם ודושבג רציני, אבל הוא מהגדולים בהיסטוריה

אלון 25 במאי 2015

ואם כבר חנונים אז עד הסוף.
אם לברון היה בנוקמים הוא לגמרי אייירון מן.
דושבג רציני עם בעיות אגו

איציק 25 במאי 2015

לי הוא דווקא יותר נראה כמו מגנטו. כמעט בילתי מנוצח כשהוא רוצה, אך הרבה פעמים ההחלטות שלא לא טובות, למרות שברגעי האמת יוצא לו לפעמים לקחת את הצד של הטובים. אני רק לא יודע איך לברון בשח…

roko 25 במאי 2015

לי הוא תמיד נראה כמו הרובוטים האלה בסוף של אווטאר.
לא תשכנעו אותי שאין בתוך לברון בנאדם בגודל אמיתי שמנהג אותו מבפנים

Srtest 26 במאי 2015

לברון הוא כמו האנטרפרייז האפלה בסרט השני והמגוכך של אברמס. הוא גורם לנתון סטטיסטי כמו טריפל דאבל להספג במשחק נוראי של החטאות בלי סוף, אנוכיות ואיבודים. האם האחרים יוכלו לקחת את הריבאונדים ולתת נוכחות בלעדיו? בלי קשר לכך שאין בלעדיו אלא יש כמה שחקנים שהיו אם הוא לא היה, אין לי ספק שהאחרים לא חופרים כמוהו…

ד"ר רזי הופמן 25 במאי 2015

בדיוק

לברון לא דמות טובה לחיקוי ובכל זאת הוא הכדורסלן הטוב בעולם, אותו הדבר היה עם אלון מזרחי שהיה עילג וטיפש אבל חלוץ מבקיען בחסד ומלך בעצמו (באישראיל)
אני מרים פה להנחתה?:)

אלעד 25 במאי 2015

שמע, אני עוקב אחריך, וכבר השווית אותו תוך שעה גם לסופו וגם לאלון מזרחי. תעצור פה לפני שתגיע לראובן עובד ולפוטנציאל הבלתי ממומש שלו.

ד"ר רזי הופמן 25 במאי 2015

מה עם עובד באמת?
עדיין בהפועל גלגוליה? ליגה ח?

אדם 25 במאי 2015

למה עוד כדרוגלן? התחנה הבאה היא עומד דבדה.

Srtest 26 במאי 2015

אלון מזרחי לא טיפש קל לדבר על גזענות בהקשר של אתיופים. בנאדם שקטעים כאלה של כל שחקן אחר בכל ליגה אחרת היו מוציאים אותו גאון. הייתי אומר שאלון מזרחי פוסט-מודרניסט :-) השאיר אחריו אמרות ממש כמו חגיגה בסנוקר ואף הוסיף משמעות.

גיל 25 במאי 2015

אני לא חושב שמישהו לא מסכים שהוא אחד הגדולים אבל הוא לא נשפט בכלל בסטנדרטים לא אנושיים. להפך, בגלל שאנחנו מכירים את הכי גדולים והוא מושווה אליהם אנחנו יכולים לראות דברים שהוא עושה והם לא.

shadow 25 במאי 2015

תשמע אם התחלת לראות כדורסל לפני שנה יש מצב שלא היה לך מושג מי זה החברה האלה ואני לא מתייחס לדלבדובה.

מצחיק שכל פעם שמנסים להוציא את לברון גדול מקטינים את השאר.
למעשה זה לא מפתיע זו בדיוק גם ההתנהגות של לברון.
כנראה שכדי לאהוד את לברון צריך להיות בעל אופי דומה.

דן דן 25 במאי 2015

אתה יודע מה, אתה צודק…,, אני לא מקטין את השאר, שומפרט וג׳יי אר סמית הם שחקנים משלימים מעולים.., תזכיר לי מה הם עשו בניו יורק עם סופרסטאר אחר? אז עכשיו שהם משחקים עם לברון (וקווין לאב וקיירי פצועים) הם מגיעים לגמר, זה לזכות לברון או לגנותו?

גיל 25 במאי 2015

דן דן, אם אתה משווה את כרמלו ללברון אז לברון נראה מעולה. סמית ושומפרט שיחקו אותו דבר בניו יורק רק שאף אחד לא שם לב לזה שם.

Shadow 26 במאי 2015

שמו לב יופי יופי אבל לברון הוא "המלך" לא?
בכל אופן מי שעוקב אחרי כדורסל ולא אחרי תוכניות ראלטי יודע שיש עוד שחקני כדורסל חוץ מלברון ג'יימס. אני אגלה גם סוד קטן היו לפניו ויהיו אחריו אפשר להוציא את הראש והלשון מהתחת של לברון

גיל שלי 25 במאי 2015

משפחת גיבורי העל כבר עשו מהתזה שלך סרט. עם כמה שאני לא סובל אנשים שממוקדים במה יחשבו עליהם,במקום להיות ממוקדים במטרה, מסכים עם כל מילה שלך. כנראה מדובר בסמוך פורוורד הגדול בהיסטוריה, עמדה הכי צפופה בכישרון בהיסטוריה של הליגה

Zak 25 במאי 2015

נראה לי שיותר מכל זה לברון שמקלקל לעצמו. לברון האיש שמקלקל ללברון השחקן. שאחרי כזאת תצוגה באמת מלהיבה של כדורסל צריך להשתטח בתיאטרליות מאולצת על הפרקט. או שאם הוא מחליט שנשבר לו לשחק עם שחקני יורוליג, הוא יוצא בהכרזה פומפוזית על לקיחת הכשרון שלו למקום אחר.

לא זוכר את פיטר פארקר או קלארק קנט עושים כזאת עבודת יח"צ גרועה לספיידרמן או סופרמן

יעקב נקש 25 במאי 2015

וכשפדרר משתטח זה יותר בסדר?

shadow 25 במאי 2015

פדרר מנצח ומפסיד לבד. לברון משחק בספורט קבוצתי

איציק 25 במאי 2015

ועדיין מנצח ומפסיד לבד…

Shadow 26 במאי 2015

זה שהוא דושבג זה כבר ידוע. ספר לי משהו שאני לא יודע

איציק 26 במאי 2015

אתה יודע הכל

אבישי 25 במאי 2015

בוב לא רוב

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

ביג שאט רוב, לא?

אלעד 25 במאי 2015

דאנקן קרא לו ביג שוט בוב

גל ד 25 במאי 2015

קראתי לפני כמה שבועות טור על ס"א שנכתב בו ש"ביג שוט בוב" היתה עקיצה. הורי לא אהב שקוראים לו בוב, ודאנקן עשה את זה כמין בדיחה פנימית.

אלעד 25 במאי 2015

כן, יש את הראיון המפורסם אחרי הסל של הורי נגד דטרויט, כששאלו את דאנקן איך הם ניצחו את המשחק, אז הוא מראה עם הראש על הורי שהיה לידו, ואומר:" בובי. ביג שוט בוב". די מצחיק. אין לי כח לחפש לינק.

דור בלוך 25 במאי 2015

צריך להבין עד הסוף את התזה של מתנגדי לברון, זה לא שממעיטים בערכו של לברון כשחקן, כתבתי את זה גם בפוסט המדובר, שאין ספק שמדובר בשחקן הטוב ביותר בליגה כבר קרוב לעשור ואחד שנמדד רק מול מקבילים היסטוריים ולא מול אף אחד מדורו כי הוא פשוט טוב בהרבה.

הביקורת מתייחסת לאופי שלו, להתנהלות שלו, להחלטות שלו ולאופן שאלו משפיעים על הקבוצות בהם הוא שיחק ועל התפתחות הקריירות שלו, שבעיני מונעים ממנו נכון לעכשיו להיכנס לחמישייה האמורה.

אלעד 25 במאי 2015

לרוב, אם לא כל, השחקנים הגדולים היה אופי בעייתי. זה חלק ממה שהפך אותם לגדולים כל כך.
מה שמבדיל את לברון בעיניים שלנו זו זכוכית המגדלת הבלתי אפשרית שנמצאת מעליו מגיל 16, והעובדה שמאמן אותו מאמן ישראלי ורגשותינו נפגעים כשהוא לא מקבל מספיק קרדיט.

אריק 25 במאי 2015

+1 מדוייק. יאללה תגיע היום יא עצלן.

אלעד 25 במאי 2015

וואלה, על הזמנה אישית אני לא יכול לוותר.
יש מצב

גיל 25 במאי 2015

האופי הבעייתי של כל הגדולים שאני מכיר היה מחוץ למגרש. בתוכו, הם עשו הכל לנצח ורתמו את האנרגיות שלהם לטובת הקבוצה ולא להאדרה אישית שלהם. הם לא שיחקו במטרה שהניצחון יהיה רשום על שמם אלא הייתה להם אובססיה לנצח את כולם ולהיות הכי טובים שהם יכולים להיות. לברון לא כזה והכל אצלו נראה מחושב מדי.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

הלברון האגו מאנייק, מנצח משחקים רק כדי להאדיר את השם שלו!

אהד 25 במאי 2015

זה בעיקר מביך. כל הבעות הגוף שלו, הג'סטות, ההתשטחויות – פשוט פוזה אחת גדולה. אז הוא אולי אחד הטובים בהיסטוריה, אבל המשחק שלו פשוט לא יפה לעין.

Srtest 26 במאי 2015

לברון כמו אברם גרנט?

גיל 25 במאי 2015

הנקודה היא שזה לא גורם לניצחונות בטווח הארוך ועובדה שהוא כרגע 2-3 בגמרים. הטענה שלי אליו היא שהוא לא ממצה את הכישרון שלו ולא גדול כמו שהוא יכל להיות בהתחשב בנתונים הפיסיים והכישרון שיש לו.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

זאת טענה מופרכת בהתחשב במה שהוא הביא מספרית, לשחקנים שהיו איתו וליריבות שהיו לו. להחזיק כנגדו את זה שהוא הפסיד בגמר עם קליבלנד, למשל, זה מגוחך לטעמי. זאת קבוצה שבלעדיו הם קבוצת לוטרי.

גיל 25 במאי 2015

לא עם קליבלנד אבל נגד דאלאס. וזה לא ההפסדים עצמם אלא האיך. הסדרות נגד דאלאס ובוסטון היו מבישות. אתה מכיר עוד שחקן ששיחק ככה? כאמור, אתה מתעלם לגמרי מדברים שהוא עשה ושעוררו עליו ביקורת.

אסף 25 במאי 2015

איזו סידרה נגד בוסטון היתה מבישה?

גיל 25 במאי 2015

זו שלפני שעזב לקליבלנד. במיוחד משחק 5.

אסף 25 במאי 2015

זו שסיים עם ממוצעים של 27-9-7 ו 2 חטיפות? כן, מביש.

גיל 25 במאי 2015

כן, מבישה. מציע לך להסתכל על המשחקים עצמם ולא רק לקרוא את הבוקס סקור.

shadow 25 במאי 2015

אסף מומלץ אשכרה לראות משחקים ולא רק דפי סטטיסטיקה.

shadow 25 במאי 2015

ולהפסיד פעמיים עם שני כוכבים ליידך?
בעצם ליד לברון אף פעם אין כוכבים. הוא תמיד מוקף סביבו בשחקנים גרועים שלא לברון היו משחקים באולניג בכלל.

זה בערך התיאור של רוב פועלו של לברון באנביאיי לפחות ע"י אוהדים. מביך

נ.ב

אני דווקא זוכר בתחילת הדרך לברון שלא מסגול לקלוע מחצי מרחק שלא לדבר על שלשות. חלש מאוד מהעונשין ומתבסס בעיקר על חדירה.

הכי טוב להציג אותו מושלם את כל השאר לא

משה 25 במאי 2015

1+
לברון בוחר בדרך הקלה, אני לא אוהב גיבורי על כאלה. אף אחד לא לוקח ממנו את הגדולה. אין לי בעיה שיהיה חרא של טיפוס (כנראה שגדולים ממנו היו כולירות לא פחות ) יש לי בעיה שאצלו הלגסי היא חזות הכל.
אם נחזור לסרט של הדרים טים במשחק אימון וההתנהגות של מייקל ומג׳יק, בדרים טים של לברון הוא היה בוחר איתו את דוראנט, קארי, הארדן והווארד ומשאיר לקבוצה השניה את שני האחים הלבנים שאני לא זוכר את שמם…רק למקרה שאולי יש שם מצלמה.

איציק 25 במאי 2015

הווארד?

משה 25 במאי 2015

גם אני נגעלתי מעצמי, תעזור לי למצוא סנטר טוב, אני אשמח לשנות.

איציק 25 במאי 2015

עדיף לשחק סמול בול

משה 25 במאי 2015

בסדר, ניתן לו את דאנקן.

גל ד 25 במאי 2015

יש את נואה (של לפני שנתיים, לא המתחזה מהשנה) אבל אין סיכוי שלברון בוחר לשחק איתו.

רן הנרגן 25 במאי 2015

קזינס.

איציק 25 במאי 2015

יכול להיות. אפשר גם מארק גאסול.

ניתאי 25 במאי 2015

שמעתי את פינת הספורט של גלי צהל בדרך לעבודה. דיברו שם רק על בלאט ועל קליבלנד. מה עשה, מה אמר, מה המצב. אף מילה על המשחק או מה היה. פרובנצילאיות במיטבה.
ולברון הוא באמת כמו כריסטאינו. רק אחרי שהוא יפרוש ורגשות הטינה יאבדו את חשיבותם, אפשר יהיה ליישר קו לגבי גדולתו (כשחקן השני אי פעם).
וחוצמזה למה בציור של הגיבור יש לו A על הפרצוף? מה זה קשור?

דמוסתנס1 25 במאי 2015

קפטן אמריקה

Srtest 26 במאי 2015

אבל זה בגלל הלאומנות הסרטנית משולבת עם ז'אנר העממיקו של אלי אילדיס שמיועד למפגרים ונבנה עליהם ממש כמו פוליטיקאים.

איציק 25 במאי 2015

אני חושב שאין שום ויקוח, גם בכרב שונאיו של לברון כמוני, שהוא שחקן היסטורי, יחיד במינו ואחד בדורו. אני מודה שלא אהבתי אותו כבר מזמן, ואני פחות אוהב אותו השנה. לדעתי הוא לא שחקן אסטטי (עיניין של טעם אישי), ובעייתי מבחינת קבלת החלטות בהרבה מקרים, ואפילו אצטרף לדעתו של גיל, הוא לא אחד שתמיד מוציא מעצמו את כל מה שהוא יכול. אבל, גם כשהוא עושה חלק ממה שהוא יכול, זה עדיין הרבה יותר ממה שאחרים יכולים ביום שיא חד פעמי שלהם. הבעייה שלי עם הפוסט שלך הוא כזה:
1. לברון כל הזמן מחפש את אור הזרקורים, ולכן לתת לו נקודות זכות על כך שהתקשורת עוקבת אחריו לא לעיניין. היא היתה רצה אחריו בכול מקרה, אבל בגללו זה הרבה יותר.
2. ההתנהלות שלו מחוץ למגרש מול התקשורת בא הוא צריך לספר שהוא צריך להשתפר כי הוא המנהיג, הוא המנהיג כי הקבוצה הולכת אחריו זה גורם לאנטגוניזם אדיר (לא קשור לבלאט). האם ג'ורדן (סליחה, מולו אף אחד לא יוצא טוב), מג'יק, בירד, אייזיה, קובי, או אפילו איברסון היו צריכים לפמפם שהם מנהיגים כדי שידעו שהם מנהיגים? האם מישהו היה חושב אחרת אם לברון לא היה מפמפם זאת? דוגמא אחרת זה הראיון איתו ואים וויד שבו הם סיפרו שהם יעשו שושלת של אליפויות, לא אחת, לא שתים, לא… זו חלק מהמורשת שלו. הוא גורם לכך שהוא נשפט גם על מעשים מחוץ למגרש.
3. נחזור למשחק עצמו. להשוות בין כמות האסיסטים של לברון לבין כמות האסיסטים של בירד. שניהם שחקנים בעמדה שלוש, אך לומר שלשניהם הכדור לא ביידים רוב הזמן זה עיוות של המציאות. בירד אכן לא החזיק בכדור רוב הזמן, הזמן שכל השאר נגעו בכדור בקבוצה של בירד (כולל מקהיל ופריש) גדול אין ערוך ממה שמחזיקים השותפים של לברון (גם במיאמי). לברון משחק המון כרכז שמחזיק בכדור 18-20 שניות ולכן השליטה שלו על הנעשה ועל יכולת מסירת האסיסט הרבה יותר גדולה. הוא, דרך אגב, גם יודע למסור. הוא לא רק יכול למסור הוא גם עושה זאת. אני עדיין חושב שלבירד יש הרבה יותר אסיסטים פר דקת החזקת כדור, אבל זו רק תחושת בטן ולא משהו בדוק.
4. אם הוא יגיע שוב לגמר, וכנראה שכן, זה יהיה הרבה בזכותו, אך אפילו הוא לא מסוגל להגיע לגמר בלי שחקני לווין שעשו משהו נכון (עזוב את המאמן כרגע). אף שחקן, לא הגיע לגמר רק בזכות עצמו. אם נזכור מה כתבו על שחקני הלווין האלו לפני שנה ומה תקרת הזכוכית של רמתם, אז הם ניפצו אותה בגדול. אני לא בטוח שכל הקרדיט לשיפור ביכולתם הוא רק בגלל לברון. יתכן וגם להם יש איזה פסיק קטן בסיפור.
כיוון שאני חייב עוד מעט לרדת מהרכבת, אני נאלץ לקצר את התגובה ;) אז רק אסיים בכך שלברון הוא שחקן אדיר, אך הרבה מהאנטגוניזם אליו הוא הביא על עצמו. אנטגוניזם זה גורם הורבה פעמים לפגיעה בשיפוט האוביקטיבי, אך ככה זה בחיים בכול תחום, לא רק בלבורןסל.

ד"ר רזי הופמן 25 במאי 2015

נקודה 3 שלך באמת מעניינת.
יש מישהו שמרים את הכפפה לבדוק?
נראה לי שאכן לבירד יש יותר אסיסטים פר זמן החזקה בכדור כי לפי מייטב זכרוני הוא היה משחרר את הכדור לאסיסט הרבה יותר מהר.

זיגי 25 במאי 2015

לארי בירד – 5695 אסי' בקריירה – 34443 דקות משחק. אסיסט כל 5.68 דקות
לברון – 6301 אסי' ב-35,769 דק'. אסיסט כל 6.05 דקות

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

טוב, זה לא זמן החזקה בכדור, זה סתם זמן משחק.
אבל אנשים שוכחים שבירד ניהל את המשחק של הקבוצה שלו מהפוסט. הוא המציא את המושג פוינט פורוורד.

איציק 25 במאי 2015

ראשית, אתה צודק שזמן משחק שונה מזמן החזקת כדור, ושם מצבו של בירד צריך להיות עוד יותר טוב.
שנית, אם בירד המציא את הפוינט פורוורד, אז לבורן כבר הפך את זה פורוורד גארד.
נראה לי שאחוז החזקת הכדור אצל לברון מסך זמן המשחק שלו גדול מזה של מג'יק, ג'ורדן, ואפילו איזיה.

matipool 25 במאי 2015

+1

מתן גילור 25 במאי 2015

ג'יימס אכן היחיד מאז בוסטון של שנות ה-60 בדרך לגמר חמישי ברציפות. וכמובן שאני מדבר על ג'יימס ג'ונס :)

אלעד 25 במאי 2015

הבחור פשוט השקיע את הקריירה שלו במדד צמוד-לברון, והייתי אומר שזה די השתלם לו.

ד"ר רזי הופמן 25 במאי 2015

יפה לך גרייזס.

יופי של פוסט. צריך לזכור גם שהתקופה שונה. אנחנו בעידן הגלובאלי התקשורתי.
זה עולם אחר לגמרי עבור הגלדיאטורים המודרניים.
אהבתי את ההשוואה ללארי. בסוף לברון כנראה יצליח לקחת את מקומו בחמישיית כל הזמנים.

עידן. 25 במאי 2015

המספרים נפלאים ועדיין, בין השורות, אפשר לראות שג'יימס התחיל את הירידה מההר. הוא עדיין השחקן הכי טוב בעולם, אבל הכוח והעוצמה שלו כבר לא מה שהיו פעם והוא הרבה יותר "עציר", מה שלמען האמת הגיוני לגבי שחקן שעבר את גיל 30 ומאחוריו כל כך הרבה שנים של כדורסל בליגה.

מה שפחות מרשים אצל לברון היא העובדה שהוא לא שיפר את יכולת הקליעה שלו באופן מספק. גם מייקל ג'ורדן היה מפלצת אתלטית כשהגיע לליגה ועשה בזכות זה את רוב הנקודות שלו. אחרי שהוא חזר מהפרישה, שהוא עמוק לתוך גיל 30, הוא הפך להיות קלעי טהור מדהים.

אצל לברון אני לא רואה את זה. לכן אני לא רואה אותו נשאר בטופ עוד יותר מידי זמן. לדעתי גם הוא מודע לזה ובגלל זה הוא לא מפסיק לדבר על הלאגסי שלו.

אסף 25 במאי 2015

אתה לא רציני, נכון?
לברון שיפר את האחוזים שלו מהשדה 9 מ 10 העונות הראשונות שלו ברצף.
האחוזים של ג'ורדן מהשדה הלכו וירדו כל עונה החל מעונת האליפות הראשונה שלו.

איתמר 25 במאי 2015

מאז תחילת הפלייאוף לברון עם 9 – 61 לשלוש.
מזעזע.

ד"ר רזי הופמן 25 במאי 2015

אכן מזעזע ובכל זאת הסטטיסטיקה בסוף מתיישרת! ככה אומרים….

ק. 25 במאי 2015

הקליעה מבחוץ שלו הייתה הרבה יותר טובה בעשר עונות הראשונות מבשתיים האחרונות.
האחוזים מהשדה השתפרו כי הוא הלך (רמס, דרס,דחס) יותר ויותר אל הסל + שיפור משחק הפוסט (זה לפני יותר משנתיים).
מניח שיש איפהשהוא אנליזה לפיזור קליעות שלו מהשדה עם השנים (צבע/חצי מרחק/שלשות) שמדגימה את זה.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

עשו אנליזה מצוינת על זה לא מזמן בגרנטלנד אני חושב. בשנה האחרונה יש צניחה עצומה באחוזים שלו. הוא לוקח הרבה יותר זריקות מבחוץ וגם האחוזים שלו קרוב לסל שהיו מדהימים עכשיו הם סתם טובים מאוד.
זה עדיין מספיק לאחוזי שדה של 47 אחוז (אני חושב), שזה בערך יותר טוב מכל עונה של קובי, אבל בסטנדרטים שלו זאת ירידה רצינית. השאלה אם הוא יוכל להמציא את עצמו מחדש כמו מייקל

shadow 25 במאי 2015

בוא נשווה לאחוזים של שאקיל למה לקוב?

Srtest 26 במאי 2015

+1. השחקן בר-ההשוואה אליו ולהפך (וזו מחמאה גדולה ואמיתית מול כל ליקוקי התחת) הוא שאקיל.

shadow 25 במאי 2015

ואני חשבתי לתומי שגיל שלושים זה שיא הקריירה.
אסף מה יהיה עם לראות קצת משחקים?

ניינר 25 במאי 2015

שחקן ואדם מתועב. ניצחון של ג'ס בגמר יהיה הדבר הכי מתוק והכי מוצדק בספורט העולמי.

שניר 25 במאי 2015

+1

No ONE 25 במאי 2015

אדם מתועב לגמרי
למה הוא לא מתנהג כמו ניינר , מבקר בבתי חולים, תורם מליוני דולרים לילדים בסיכון

ד"ר רזי הופמן 25 במאי 2015

לברון אדם מסובך אבל האמת שבתוכו הוא איש טוב שתורם בתחומים שונים ורבים לקהילה. צריך להעריך גם דברים כאלה. ולא הכל בשביל יחסי ציבור!

shadow 25 במאי 2015

כן אין לי מליונים וגם אני תורם (לא מיליונים).
תביא לי מיליונים אני אתרום מליונים.

השאלה אם אתה חושב שהיה תורם גם אם לא היו שם מצלמות

אלעד 25 במאי 2015

לברון ג'יימס שחקן מדהים.
זה ברור שברגע שמכניסים אותו לסגל של קבוצה היא אוטומטית מנצחת את המזרח.

מצד שני, הופעות כמו גמר 2011, או הסידרה האחרונה שלו נגד בוסטון במדי קליבלנד בקדנציה הקודמת, הסדרה שלו נגד סאן אנטוניו שנה שעברה ואפילו משחק 6 נגד סאן אנטוניו לפני שנתיים, גורמות לו להיות שנוי במחלוקת.

מתן גילור 25 במאי 2015

הגמר של העונה שעברה הוא בול פגיעה לפוסט הזה של אריאל.
הבחור קלע 28 נק' ב-65% אפקטיבי מהשדה ועדיין הוא נזקפת לחובתו.

אלון 25 במאי 2015

+ מיליון מתן….

הסדרה מול הספרס שנה שעברה זה הדוגמא, לאנרד עשה לו ת'מוות נכון, אבל כל הקבוצה שלו פשוט קרסה, בוש עשה במכנסיים , הברכיים של וויד קרסו וכל שאר שחקני המשנה פשוט נעלמו לחלוטין(כולל ריי אלן) הוא היחידי שתפקד במשך כל הסדרה, דוגמה מושלמת לניטפיקינג על לברון.

אסף 25 במאי 2015

משחק 6 נגד סן אנטוניו: טריפל דאבל עם 32 נקודות, קלע 16 נקודות ברבע אחרון והארכה, החזיר את ההיט מפיגור דו סיפרתי בסוף הרבע השלישי למשחק ( באמת לבד ) איבד פעמיים והחטיא שתי שלשות. וזה השנוי במחלוקת שלו.

אדם 25 במאי 2015

לא שבא לי להתקנן אבל להתבונן רק בנתונים יכול להטעות. קחו לדוגמא את יוסטון. כשהארדן מחזיק בכדור המון זמן ובעצם לא מאפשר לחבריו לקבוצה תחושה של המשחק היכולת שלהם יורדת. מעבר לכך, כשיש לך משוגעים כמו ג׳וש סמית׳ אתה גם משלם על זה בכמה פוזשנס.
מי שבונים את הקבוצה מסביב ללברון דואגים טוב טוב לחפש שחקנים שיוכלו להיות פקטור גם בלי לגעת בכדור בכלל, כמו ריי אלן, מילר, ג׳יי אר סמית׳ – כשהוא לוהט הכדור אצלו כל הזמן וכשלא הוא לא נוגע בו. הבעיה היא שזה פוגע מאוד בשחקנים מהסוג של וויד, בוש, לאב. לא סגור על ארווינג עדיין. אז אם לברון עושה טריפל דאבל אבל הכדור אצלו 70% מהזמן (לא בדקתי, זו רק דוגמא) הוא לא ממש יכול לבוא בטענות לשחקנים ה״משלימים״ שצריכים להיות חלק מהמשחק. אי אפשר להתעלם מזה.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

ללברון לא היתה בעיה לחלוק את הכדור עם דווין וויד וכריס בוש וכשהוא עשה את זה, הוא גם לקח שתי אליפויות. כך שקשה להגיד שהוא לא אוהב לחלוק את הכדור. זה נכון גם לגבי אירווינג שהוא בול האגר לא קטן.

Srtest 26 במאי 2015

והוא הפסיד לקבוצה ששחקה כמו קבוצה ואמר אח"כ את כל הססמאות על קבוצה ולא למד שום דבר.

ד"ר רזי הופמן 25 במאי 2015

אלון נראה לי שזו גם הסיבה בגללה לברון עזב.
לא ברור לי מדוע הוא כל כך רצה את מילר בקבוצה. זה שחקן שנתן השנה רק משחק אחד טוב!

איציק 25 במאי 2015

אם הוא יביא עוד משחק אחד טוב שיביא אליפות אז זה שווה. אולי גם כדאי להחתים את רוברט הורי, אם עדיין אפשר.

ד"ר רזי הופמן 25 במאי 2015

חחחח גדול!

אלעד 25 במאי 2015

כיוון שאין ממש מדד לגדולה, או אפילו לתרומה לקבוצה, הדיון הזה קצת מורכב.

לדעתי, בראותי את מה קרה לקבוצות שלברון עזב, קרי קליבלנד בסיבוב הקודם ומיאמי, לעומת מה קרה לשיקגו שג'ורדן עזב, אני מקבל תחושה שלברון הוא שחקן "טוב" יותר ממייקל, במובן של תרומה לקבוצה.

לגבי גדולתו, נגעתם בדיוק בנקודה רגישה אצלי.
אני רואה את לברון צופה מהצד במשחק 6 מול בוסטון במדי קליבלנד, ומוסר כל כדור שמגיע אליו.
אני רואה את לברון משחק פחות טוב מנוביצקי ברבעים הרביעיים של גמר 2011.
אני רואה את לברון, ברגעים המכריעים של משחק 6 על האליפות, מאבד 2 כדורים קריטיים, ועוד שלשה שפוגעת רק בקרש – הרבה מזל היה לו שם עם החטאות עונשין וריבאונד התקפה.
אני רואה את לברון שנה שעברה מסיים סדרת גמר, עם ממוצע של 28 נק', 57% משתיים ו51% משלוש. ומפסיד 4-1. אז למה הוא לא זורק הרבה יותר ?

הוא ענק, בלתי רגיל, פנומנלי, אבל אני מקבל איזה תחושה ממנו שהוא מתייאש שהקבוצה שלו מפסידה, כשהוא מרגיש שהמצב אבוד. הוא לא מייצר אצלי תחושה שהוא יעשה הכל כדי לנצח.

shadow 25 במאי 2015

כן כי מיאמי וקליבלנד נשארו בדיוק אותו הדבר אחרי שהוא עזב.

גם הקלאס היה ממעלה ראשונה.

איזה זיכרון קצר יש לאנשים.

מופע האימים של "ההחלטה" הוא אחד מרגעי הספורט העלובים שנראו אי פעם בתוספת וידאו האליפויות "לא אחת… לא שתיים… לא…." הקאתי כמה פעמים בפה כשראיתי ועדיין חוזר הרפלקס כל פעם שאני נחשף לזה.

איציק 25 במאי 2015

מסכים פרט לנושא הראשון. ג'ורדן דאג לבנות קבוצה, ולכן עזיבת כוכב גדול ככול שיהיה לא מפרק אותה. פוג אך לא מפרק. סביב לברון כנראה בעייתי לבנות קבוצה. אני לא בטוח בכך, אך תופעה זו בטח לא נותן לו נקודות זכות. זו בנייה אינסטאנט למשימה קצרה ומוגדרת ואחר-כך מפרקים. אין יסודות, אין המשכיות. שים לב, זה גם מה שקרה בבוסטון, כשבנו אינסטאנט, וכשהם עזבו/התבגרו נשארו רק הריסות. פעם בנו קבוצות לאליפות בצורה אחרת. כדי לעבור אלופה בשנה לאחר מכן היה צריך לירוק דם. זוכר כמה קשה היה לשיקאגו לעבור את דטרויט. היום קבוצה שזוכה באליפות יכולה להיות מפורקת שנה לאר-מכן (פופוביץ' ושות' זה סיפור יחודי).

Maldini 25 במאי 2015

לא הבנתי כל כך את פשר המרכאות שהלבשת על המזרח ה"חלש". כן הוא חלש. מאוד. מביך ומצחין. מחפיר ומביש. כבר כמעט 5 שנים. בערך מאז הפעם האחרונה שקווין גארנט הצליח לסיים 35+ דקות בלי להתעלף על הפרקט. גמר חמישי רצוף בקונפרנס של קבוצה וחצי (אינדיאנה האימפריה שלא הייתה מסיימת בטופ 4 של המערב ושיקאגו עם דרק רוז שכבר 3 שנים פצוע, זאת התחרות הגדולה ביותר שהייתה לו מאז ההתפרקות של בוסטון ב-2011). מה לעשות שלא לדאנקן ולא לקובי ולא לשאק ולא לאף שם שציינת היה מזל כזה.

רק לפני מס' ימים התפרסמו חמישיות העונה וההגנה. מתוך 15 שחקנים בשלוש החמישיות של העונה בסך הכל 3 מהמזרח (שניים מהם משחקים בקליבלנד. כלומר חוץ מפאו גאסול… אף אחד). תוסיפו את 10 השחקנים בשתי החמישיות ההגנתיות ומה שתקבלו זה וול ובאטלר בלבד.

השחקנים הטובים ביותר בפלייאוף מזרח ב-5 שנים האחרונות: פול ג'ורג', כרמלו אנתוני, ג'ון וול, ראג'ון רונדו, קווין גארנט, פול פירס (גמורים מאז 2011), דרון וויליאמס

השחקנים הטובים ביותר בפלייאוף מערב ב-5 שנים האחרונות: דוראנט, קובי, ווסטברוק, סטף קארי, כריס פול, דאנקן, נוביצקי, פרקר, הארדן, דווייט, גאסול, בלייק גריפין.

ככה מקבלים 5 גמרים רצופים משחקן שהוא במקרה טופ 3 TALENT בהיסטוריה שמצוות עם שחקנים כמו ווייד ובוש

וככה מקבלים 0 גמרי קונפרנס של שחקן שהוא אחד הרכזים הטובים בהיסטוריה של הליגה (פול)

למכור את ה-5 גמרים ברציפות האלה כאיזה הישג מדהים זה בדיוק מה שמשגע את האנשים ש"לא אוהבים" את לברון. קונטקסט. בבקשה. ולא במרכאות ובביטול. מדובר בדוגמה קלאסית לנתון מפלסטיק שנועד כדי להאדיר שחקן שהוא ממילא אדיר. זה גובל בפארסה. המינימום של המינימום שנדרש ממנו ומה-SUPER TEAM שהוא יצר מול רמת התחרות הזאת זה 5 גמרים (או 4 ליתר דיוק). הוא בעצמו סיפר לעולם יממה אחרי המעבר למיאמי שהוא מצפה מהם ללא פחות מ-7 אליפויות. אז פתאום אני צריך להתרשם ולהזיל ריר משתי אליפויות, שני הפסדים ו – "5 פיינלס רצופים". אחלה.

כוכבית 25 במאי 2015

כל מילה!
רק 2 אליפויות. ועל כל אחת כוכבית!
פעם אחת לגמרי במזל מול הזקנים של סן אנטוניו,
פעם שנייה מול הילדים חסרי הנסיון מאוקלהומה.
וב-2 הפעמים רק בעזרת השופטים!
למעשה מתקרת הגג של האולם במיאמי צריך להוריד את הבאנרים שנתלו על 4 אליפויות מזרח רצופות, ולתלות במקומן 4 תעודות ההשתפות…

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

תודה רבה שהוכחתם את הטענה שלי. כוכביות התחלנו לשים על האליפויות. וואלה.

Maldini 25 במאי 2015

אפילו אני זיהיתי את הציניות שלו…

ולא, האמת שעל האליפויות אין כוכביות. אם הוא היה מפרק את המזרח וטוחן אליפויות לא הייתה מילה לומר עליו כמו שלא הייתה מילה לומר על הלייקרס של שנות ה-80. אבל הוא טוחן מזרח מביך וכרגע יש לו רק שתי אליפויות. כשאתה אחד השחקנים המוכשרים בהיסטוריה של הליגה זה לא מספיק. יש לו עוד זמן. אבל כרגע, נכון ל25.5 (איזה תאריך ארור), זה לא. אל תנסו למכור שכן.

כוכבית 25 במאי 2015

אז מסתבר שהציניות שלי לא עוברת מסך…

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

אופס. חוק פו

איציק 25 במאי 2015

הפעם אני לא אשם

אורליוס 25 במאי 2015

דווקא הסימני קריאה די רמזו על כך….

גיל 25 במאי 2015

אין שום כוכבית על האליפויות שלו אבל מה שמאלדיני כתב נכון. המזרח חלש להחריד. מספיק לראות איזה קבוצות מפורקות הוא מנצח בפלייאוף. זו לא אשמתו כמובן אבל זה משהו שכן נחשב בראייה היסטורית ואם יפסיד בגמר אז לא יהיה בזה משהו יותר מדי מיוחד.

No ONE 25 במאי 2015

מי התחרה במג'יק והלייקרס במערב של שנות השמונים? מה היה שם בדיוק?
היה את קבוצת הכוכבים של מג'יק,קארים,וורתי יחד עם המאמן הכי טוב בליגה,ה GM הכי טוב בליגה
ומולם הייתה שנה אחת של יוסטון והשאר היו 9!!! תשע גמרים של הלייקרס

מי שיחק נגד מייקל ג'ורדן במזרח? קבוצה וחצי בדיוק כמו היום

שתי הקבוצות היחידות בעידן המודרני שבאמת הייתה להם תחרות היו בוסטון של שנות השמונים שאכלו חצץ מפילדלפיה ומילווקי אבל בדרך כלל ניצחו והלייקרס של שאק וקובי שלהם סאן אנטוניו,סקרמנטו ויוטה עשו את המוות

משה 25 במאי 2015

קבוצה וחצי ? אתה ממש מנסה לעוות את המציאות או שאתה עושה את עצמך ? אינדיאנה של אז לוקחת את המזרח בהליכה כמו גם הניקס , מיאמי, אורלנדו ושארלוט.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

הניקס של אז זה קבוצה ש השחקן השני הכי טוב שלה זה ג'ון סטארקס. קבוצה מוגבלת לחלוטין שבעיקר ידעה להרביץ. אינדיאנה בכלל קבוצה עם מעט מאוד. שרלוט? באמת?
די לנוסטלגיה המוסכמת. הכדורסל בשנות התשעים במזרח היה מכוער ורע ברובו.

איציק 25 במאי 2015

הניקס קבוצה מוגבלת, אבל דחלה קטנה ממיסון ז"ל או משותפו (ברח לי השם, שיט), והקבוצות של היום היו נותנות לניקס את הטבעות רק שלא יתקרבו יותר. חוץ מזה סטארקס שחקן נהדר כשהברגים מחוזקים היטב. אינדיאנה היתה קבוצה לא רעה בכלל. רג'י היה בסדר; ריק סמית' אוכל את רוב הסנטרים של היום אבל בנועם הולנדי, וגם צמד חמד דויס שחקנים משלימים טובים, במיוחד בהגנה. אז נכון שיש נוסטלגיה, אבל גם אם תכפיל את התחושה במקדם נוסטלגיה תקבל קבוצות הרבה יותר טובות ממה שיש היום ברוב המקרים.

ק. 25 במאי 2015

אוקלי

איציק 25 במאי 2015

:-)

משה 25 במאי 2015

הניקס היו קבוצה, מה שאי אפשר להגיד על רוב הקבוצות היום, אינדיאנה היתה קבוצה אדירה עם רג׳י, ג'קסון והדיוויסים. אני זוכר כדורסל חזק ואגרסיבי, מכוער זה מונח שהמצאתם השנה. אני לוקח את דטרויט "המכוערת" של לארי בראון על כל היוסטונים או הקליפרס של העולם.

איציק 25 במאי 2015

דטרויט היתה "רעה" אבל אף פעם לא היתה "מכוערת."

אלעד 25 במאי 2015

אני לא יודע להשוות בין תקופות, אז אני לא יגיד לך מי תרמוס את מי.
אני רק זוכר שבשנות ה90 מאוד התעניינתי בנ.ב.א והכדורסל אז היה נוראי. אני הרבה יותר נהנה מהעידן הנוכחי בליגה.

rami 25 במאי 2015

תודה! +100000000000

Srtest 26 במאי 2015

פאו גאסול כוכב מערבי. כוכב העונה הרגילה במזרח. התמוסס בפלייאוף המזרחי הקשוח מול הטורפים בצבע של הקאבס. מול צעיר רעב כמו תומפסון וחייל ותיק כמו מוזגוב שכווונו למטרת נטרול. וכן, יש הקלות.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

אני רק רוצה להבהיר שבפוסט הזה לא היה שיפוט,לא של לברון ולא של המבקרים אותו. היה פה ניסיון רק להבהיר את המצב שבו לברון נמצא, שבו לא משנה מה הוא יעשה, הוא יקבל ביקורת

Maldini 25 במאי 2015

זה נכון לעוד רבים וטובים

אולי לא ברמה של לברון אבל it comes with the territory. אני לא מכיר שחקנים בני 18 שקעקעו על הגב את צמד המילים "THE CHOSEN ONE"

אתה ה-CHOSEN ONE? אחלה, תביא קבלות של CHOSEN ONE. הבטחת לא פחות מ-7 אליפיויות? אחלה, תביא לא פחות מ-7 אליפויות. או אם הבנו שההבטחה נבעה מהיותך דושבג וילד אידיוט, מספיק שתביא גם 4+. כרגע אנחנו לא שם. כרגע אנחנו רק בשלב שבו "חמש גמרים רצופים" צריכים להרשים אותנו. לכן הביקורת. אם הוא יזכה בעוד שתי אליפיויות היא תפחת משמעותית.

No ONE 25 במאי 2015

עכשיו הקעקועים שלו מפריעים לך?
צריך לעשות ל-לברון שלבים ורמות קושי אחרת זה לא נחשב
בוא נראה אם הוא מסוגל כמו אייברסון להמר ולשתות כל הלילה,לאחר ולהגיע שיכור לאימון בוקר, ואז לקלוע בערב 45 נקודות נגד טורונטו
אתה חושב שלברון מסוגל לעשות את זה?

Maldini 25 במאי 2015

את זה רק JR סמית ולאטרל ספריוול מסוגלים לעשות

גיל 25 במאי 2015

לא הקעקועים מפריעים אבל אי אפשר להתעלם מזה שחלק גדול מהביקורת עליו היא באשמתו הישירה. הוא זה שמפמפם מאז שהגיע לליגה שהוא המלך, שהוא הנבחר, שאנחנו עדים. הוא זה שהחליט לברוח מקליבלנד כשנהייה קצת קשה, ועשה אותו הדבר למיאמי כשחוותה קצת ירידה. אני חושב שהביקורות שהוא מקבל די מוצדקות בסך הכל.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

"היה קצת קשה" = הביאו לו את המאמן הגרוע ביקום, לא נתנו לו צוות תומך נורמלי ואז אנשים כמוך ביקרו אותו כל היום שהוא לא לוקח אליפויות. באמת, חתיכת לוזר

גיל 25 במאי 2015

זה פשוט לא נכון. קודם כל לא ביקרתי אותו שלא לקח אליפות באותן השנים אבל כן ביקרתי אותו על איך ששיחק במשחקים קריטיים. ותראה מה עשית. הפכת את קליבלנד לאיזו מילווקי עלובה שאין בה כלום רק כדי להגדיל את לברון. אותו מאמן הכי גרוע ביקום זכה לתואר מאמן השנה, הצוות המסייע שלו היה לא רע והספיק פעמיים למאזן הכי טוב בליגה. מה שאתה עושה זה בדיוק מה שאתה יוצא נגדו רק הפוך. אתה מגדיל אותו למימדים מפלצתיים רק כדי להתלונן למה מבקרים אותו. בפועל, הייתה לו קבוצה לא רעה שהגיעה לגמר הנבא. היא לא הייתה עדיין בשלה לאליפות אבל פיטרו את המאמן ויכלו להביא מישהו שלברון אוהב וגם היו מוסיפים עוד חלקים לפאזל. ומה הוא עשה? ברח לפתרון הקל.

יוסי מהאבטיחים 25 במאי 2015

המאמן לקח את התואר רק בגלל המאזן, שנגרם ישירות כתוצאה מלברון.
שאר הקבוצה היתה פח. פח!
ואגב משחקים קריטיים, אני זוכר אותו מגיע לסדרה נגד הפיסטונס ומפרק אותם לחתיכות לבדו. ילד בן 24.

גיל 25 במאי 2015

נכון, המאמן היה רק סטטיסט בכל העסק הזה כמו שהוא היום. והוא אכן פירק את דטרויט במשחק לפנתאון אז איפה הוא נעלם בסדרה נגד דאלאס? ולמה פעמיים עם המאזן הכי טוב במזרח הוא לא הגיע לגמר? אם הוא היחיד שעושה משהו בקליבלנד אז בטח קצת מהאשמה היא עליו כשהם לא מצליחים בפלייאוף לא?

יוסי מהאבטיחים 25 במאי 2015

קודם כל, הוא פירק את הפיסטונס בסדרה שלמה, לא במשחק. שנית, היו לו גם משחקים לא טובים וסדרות לא טובות. כמו לכולם. זה עדיין לא אומר שהיה לו עם מי לשחק בקליבלנד.
ראבק, ההגעה שלו לגמר הראשון היא נס כדורסל. פשוט קבוצה רעה רעה עם מאמן רע ושחקנים דרג ב'. הוא חטף סוויפ מקבוצת הול אוף פיים. איפה הבושה פה?

גיל 25 במאי 2015

הוא לא פירק אותם בסדרה שלמה. ממוצע של 25 נקודות זה לא פירוק. הוא נתן משחק אחד לפנתיאון וסדרה טובה מאוד אבל לא יוצאת דופן.

ולא, לא היה שחקן גדול ברמה שלו שהיו לו משחקים כל כך גרועים שבהם הוא מנסה לזרוק לסל, שהוא אפתי, לא איכפתי ונראה שעושה טובה שהוא על המגרש. קובי היה לו פעם סדרה כזו נגד פניקס וזהו. לא תמצא דבר כזה אצל ג'ורדן, בירד, מג'יק ואחרים.

מה זה נס? עכשיו הוא כבר הפך לאל? מה, לא שיחקו על הפרקט?

ולא דיברתי מעולם לרעתו על הסדרה נגד הספרס, הזכרתי את אלו של דאלאס ובוסטון.

Srtest 26 במאי 2015

בלוף אדיר!!! לברון כבר פיטר לפני מייק בראון את המאמן סילאס שממש חשב שהוא בא לאמן ממש כמו מאמן" מזרח-תיכוני" אחר…

גיל 25 במאי 2015

זה ממש רחוק מאוד מהמציאות מה שאתה אומר. הוא יכול להיות הרבה יותר צנוע. הוא יכול לפרגן לחברים ולמאמן שלו אחרי המשחק ולא רק לומר אני הנהגתי את הקבוצה וכולם למדו. הוא יכול להיות יותר קבוצתי ולא ללכת באחד נגד ארבע חלק גדול מהזמן. הוא גם יכול לנצח קבוצות גדולות כמו גולדן סטייט כדי להעלות את המורשת שלו או לבחור להשאר בקליבלנד ולקחת קבוצה שכבר הגיעה לגמר והייתה פעמיים עם המאזן הטוב בליגה את הצעד הנוסף לאליפות במקום לחבור לשני אול סטארים. אז כן, יש הרבה דברים שהוא יכל ויכול לעשות אבל הוא עשה בחירות אחרות ולכן יקבל ביקורת.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

אז הוא לא צנוע, ביג פאקינג דיל. מכאן ועד להפוך אותו לאיש "מתועב" כמו שנכתב פה או לסתם שחקן בינוני כמו שעושים ממנו הרבה אנשים, הדרך מאוד ארוכה. ג'ורדן היה לא פחות גאוותן. הוא השפיל את החברים שלו לקבוצה, הוא פיטר מאמן. לאף אחד לא היה אכפת

גיל 25 במאי 2015

הצניעות זה החלק הכי פחות חשוב פה. אני לא רואה בו דמות מתועבת או שחקן בינוני ואני מסכים איתך שהוא מרתק מבחינה אישית. אבל שים לב שאתה לוקח גישה קיצונית בדיוק כמו זו שאתה יוצא נגדה. השונאים רואים בו שחקן בינוני, בעוד המעריצים רואים בו כאדם ללא פגמים שאסור לבקר. למה אי אפשר לחשוב שהוא גדול, להשוות אותו להכי גדולים ולמצוא פגמים במשחק שלו או בקריירה שמפחיתים מהאימפקט ההיסטורי שלו?

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

זהו, שאני לא לקחתי שום גישה. רק ציינתי את המצב. אני בטח לא מעריץ שלו. אני כן חושב שהוא השחקן הכי דומיננטי מאז ג'ורדן וגם השחקן שספג הכי הרבה ביקורת. זה הכל, ניסיתי להיכנס קצת לנעליים שלו. אתה ואחרים הם אלו שכל הזמן מחפשים להוריד מגדולתו, כל פעם עם סיבה אחרת.

גיל 25 במאי 2015

אז אם הוא ספק הכי הרבה ביקורות בגלל שהוא הכי דומיננטי זה אומר שחלקן לפחות לא מוצדקות או שאסור לבקר אותו?

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

אמרתי שאסור? אישית, ההרגשה שלי זה שמנפחים כל דבר קטן (הנושא הזה של הפרסומות, למשל. לגורדן היו נעליים בפעם הראשונה שנקראו על שמו) כדי למצוא סיבות לתקוף אותו.

גיל 25 במאי 2015

אבל לג'ורדן לא היו נעליים שהצהירו שהוא הכי גדול, זה ההבדל. ללברון אין קלאסה. יש יהירות ויהירות ועוד קצת יהירות וטבעי שאנשים לא יאהבו את זה. הוא רוצה להשפט ביחס להכי גדולים אז שלא יתלונן כשעושים את זה.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

זהו, שגם כשמשווים אותו לגדולים ביותר, ואם נשאיר את ג'ורדן בצד אז הוא עומד שווה שווה עם כל שחקן אחר – עדיין מוצאים סיבות ללמה הוא לא שווה אליהם.

גיל 25 במאי 2015

עומד שווה באיזה מובן? כמו תמיד אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם בירד, קארים או כל אחד מהגדולים היה משחק במקומו. בירד היה קולע 50 נקודות במשחק אתמול וזה לא היה נגמר קרוב. ההיסטוריה שלו עדיין לא נגמרה אבל יש בה נקודות לרעתו שאין לשחקנים גדולים אחרים וגם אין לו מספיק אליפויות עדיין.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

כל פרמטר סטטיסטי הוא לא נופל מבירד. אליפויות זה עניין של כל כך הרבה פרמטרים. אבל אתה יודע מה – בוא תעשה השוואה הוגנת. בלי שטויות של קעקועים או ברח מקבוצה זו או אחרת. ואז יהיה אפשר לדבר. אבל כרגע אין שום השוואה כזאת. זה תמיד מתמקד באיזה פרט שולי ולא רלוונטי

גיל 25 במאי 2015

אני די בטוח שאם תבדוק אחוזי קליעה לפי מרחק בירד היה קלעי הרבה יותר טוב. כרגע לג'יימס יש אחוזים גבוהים יותר אבל זה בעיקר כי חלק גדול מהסלים שלו הם הטבעות או לייאפים. אם אפשר היה לכמת משחק קבוצתי אז גם פה בירד לוקח בגדול. גם קבלת החלטות אין כאן בכלל מקום להשוואה. לברון הוא מפלצת פיסית שעוזרת לו מאוד במשחק. הוא לא צריך להתנצל על זה אבל זה מעמיד דברים בפרופורציה. כשמדובר בכדורסל נטו לבירד יש מוח כדורסל גדול הרבה יותר.

מהי השוואה הוגנת? אם תקח את רמת היריבות של בירד לעומת זאת של לברון אז אין כאן השוואה. תבדוק את מספר האולסטארים ששיחקו עם בירד ביחס ליריבות למשל. גם פה ללברון יש יתרון מובנה. איזו עוד קבוצה במזרח או בכלל מתמודדת עם רמת כישרון של החמישייה שלה בהשוואה למה שללברון יש ב5 השנים האחרונות?

אריק 25 במאי 2015

מה עם אחוזי קליעה למידת נעליים?

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

ההשוואה שלך היא באוויר. תביא נתונים. ולגבי מספר האולסטרים שבירד שיחק נגדם – ובכן, בוא תזכור את מספר ההול אוף פיימרים שהוא שיחק איתם (ארבעה כאלו חוץ ממנו).
ושתבין- אני במחנה בירד. אין שחקן שאני אוהב יותר. אבל השוואה צריכה להיות הוגנת. כרגע היא די בדיחה. האחוזים של לברון מדהימים. מספרי האסיסטים שלו דומים מאוד לבירד. כשתבוא עם מספרים באמת יהיה אפשר לדבר. כרגע אתה רק מדבר משאיפות לבך

גיל 25 במאי 2015

מה זה בדיחה? לשאקיל היו אחוזי קליעה קרוב ל60% זה הופך אותו לקלעי טוב יותר מג'ורדן? לבירד יש 3% טוב יותר בקליעה לשלוש ובזמנו הקשת הייתה ארוכה יותר. אני לא חושב שיש ספק מיהו הקלעי הטוב מבין השניים. הוא גם לוקח 3 ריבואנדים יותר בממוצע שזה המון ולמרות שלברון חזק ממנו בהרבה. נכון, בירד שיחק עם אולסטארים אבל התמודד גם עם קבוצות עמוסות בכאלו. לברון חבר לשני אולסטארים מוכחים בשתי קבוצות שונות. בניגוד לבירד ואחרים ברוב המקרים הם לא התפתחו איתו אלא הגיעו מוכנים.

אסף 25 במאי 2015

גיל, כשאתה מתייחס לאחוזי קליעה ל 3 כפרמטר משמעותי להשוואה בין שני פורוורדים, זה מרגיש כאילו הסתכלת על שתי השורות הסטטיסטיות שלהם וחיפשת במה בירד טוב יותר.
אבל אולי זה רק אני.

גיל 25 במאי 2015

ממש לא. אני חושב שאין לאף אחד ספק שבירד היה קלעי טוב יותר. תגיד לי אתה באיזה מדד אתה חושב לברון עולה על בירד?

אסף 25 במאי 2015

אני בכלל לא בטוח שלברון עולה על בירד. בראש שלי הם על אותה מדרגה פחות או יותר, עם ההסתייגות של החשיפה המוגבלת שלי לבירד בזמן אמת ( הייתי ילד, והסיקור בארץ היה זעום).
בוודאי היה ללברון יתרון גדול כמגן ובכל מה שקשור לכח מתפרץ. לא ברור לי למה אתה רואה בלברון שחקן פחות קבוצתי או בעל הבנת משחק נחותה – הוא ובירד כנראה בטופ של הטופ מהבחינות האלה.

גיל 25 במאי 2015

זה סיכום טוב של העניין כי זה אומר שהם שני פחות או יותר שווים למרות שללברון יש יתרון פיסי עצום. זה רק מראה שלברון לא ממצה את הפוטנציאל שלו בעוד בירד כן.

אסף 25 במאי 2015

זה תלוי… אתה חושב שאת הבנת המשחק של בירד אפשר ללמוד? או שהיא חלק מה״פוטנציאל״ שלו?
אני לא סגור על החלוקה בין יכולת פיזית – שהיא לכאורה מתנה מהטבע – לבין כישורים מנטליים/טכניים שהם רק תוצאה של אימון או תירגול.
יש שחקנים שהשקיעו הרבה בשמירה על הגוף שלהם ( עולים לראש: נאש, בריאנט, נוביצקי) ויש כאלה שפחות ( בארקלי, שאק ),
מצד שני, אני לא חושב שכל אחד יכול להגיע למיומנות קליעה כמו של קארי, למחויבות כמו של ג׳ורדן או להבנת משחק דומה לזו של נאש, לא משנה כמה יתאמן.

גיל 25 במאי 2015

ואגב, אתה לא יכול באותה נשימה להתעלם מהמעשים שלו בתוך ומחוץ למגרש שמעוררים אנטגוניזם. למשל כל הפרסומות של אנחנו "עדים" שהיו בשנים הראשונות. הוא זה שפימפם לכולם מההתחלה שהוא עומד להיות כמו ג'ורדן אז הגיוני שישוו אותו בסטנדרטים שלו.

איציק 25 במאי 2015

איך הנעלים שלו? אם הן קטנות עליך, נסה את אלו של ג'ורדן. אולי הן יעלו עליך ;)

איתמר 25 במאי 2015

בארצות הברית קליבלנד היא קבוצתו של לברון.
בישראל קליבלנד היא קבוצתו של בלאט.
באוסטרליה קליבלנד היא קבוצתו של דלבדובה.

D! פה ועכשיו 25 במאי 2015

איפה זה אוסטרליה?

איציק 25 במאי 2015

ובארה"ב קליבלנד זו קבוצה של פיל ג'קסון ;)

Xxxx 25 במאי 2015

דרבי אוסטרלי בגמר, בוגוט נגד דלבדובה

אייל הצפון 25 במאי 2015

קודם כל, אין לי כח זמן ומאמץ להתעסק בשאלה של לברון מול "לברון" (התדמית הציבורית כפי שנוצרה על ידי התקשורת, על ידי היחצנים שלו ועל ידיו, לא בהרכח בסדר החשיבות הזה).
דבר שני כיף לי יותר לראות את ג"ס ואני מקווה שהם יעשו את מה שrun TMC לא הצליחו לעשות.
ואחרי כל זה, חלק מחוויית הלברון זה באמת האני ואני ואני ואני, והוא באמת לוקח את זה לנקודת קיצון שכמוה לא הייתה, אולי מאז צ'מברליין. אבל לזכותו אפשר לומר שהוא הדמות כל הזמן, גם בנצחונות וגם בהפסדים הוא המרכז. ויכול להיות שזו חלק מהסיבה להצלחה שלו, כי לא משנה מה יהיה, הוא לא יעמוד על המגרש עם הידיים על המותניים וישלח מבטי תסכול וזעם, ויהיו ימים שבהם הוא יקלע ב-12 מ-40 מהשדה, אבל אלו יהיו יוצאי הדופן, ובממוצע היחס בין האסיסטים לזריקות לסל אצלו קרוב יותר לרכז (בהגדרה של מי שהכדור נמצא אצלו והוא מקבל את רוב ההחלטות בהתקפה- ולא זה שתפקידו לעבור את החצי), מאשר לפורוורד או סנטר, כמו אצל רוב הכוכבים באן בי איי.
היתרון באובססיה של לברון (ההיגיון בשיגעון), הוא שהשחקנים שלצידו לחוצים פחות, כי ממילא הוא יתנדב לקחת על עצמו את כל האחריות, ולכן הם יתפקדו טוב יותר. לא שתמיד זה מספיק לאליפות אבל זה הספיק בשביל להגיע חמש פעמים ברציפות לסדרת גמר (ועוד פעם בתקופה הרקאשונה בקליבלנד), עם מאמנים שונים, שחקנים שונים, והנהלה שונה. ובדיוק מסיבה זו בלאט מתאים ללברון כמו כפפה שחורה במונטריאול. בכל מקום שבלאט אימן בו, שחקנים השיגו סטטיסטיקות טובות הרבה יותר ממה שהם השיגו עד אז, גם מאז, והרבה יותר מהציפיות של כולם (כולל הם עצמם), ובהרבה מקרים גם ההישגים הקבוצתיים היו מעבר לציפיות.
עדיין *לי* הרבה יותר כיף לראות את ג"ס משחקים, ואני מקווה שגם בשנה הבאה הם יהיו באותו מקום, ועדיין, הרבה יותר קשה לשחק כשהגביע נמצא באולם. קר היה שם כשחקן בקבוצה של ג'ורדן (וזו הייתה הקבוצה של ג'ורדן, פיל ג'קסון היה שם בעיקר כדי לוודא שמה שקורה באימונים ואחריהם לא ישפיע על הקבוצה בזמן המשחק), קרי לא היה במעמד הזה. לברון היה. והפסיד. וניצח. ופעמיים משניהם. ולכן אם כבר היתרון בצד של קליבלנד. אבל זה לא יותר מ-55-45.

No ONE 25 במאי 2015

למה שונאים את לברון בארץ? מה הוא שמאלני?

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

גובניק. דלבדובה הלך לסיירת מטכל, מוזגוב היה בשייטת ורק לברון הלך להיות משק ממטרות בקריה.

No ONE 25 במאי 2015

אולי הוא ערבי או חרדי

ד"ר רזי הופמן 25 במאי 2015

אולי חיזבאללה או חמס (רודריגז?)

יואב בורוביץ' 25 במאי 2015

עוד לא הספקתי לקרוא תגובות רק ראיתי איזה משהו בנוגע לכך שלברון לא מספיק "אסתטי". בשבילי, הוא מאוד אסתטי. אני נהנה לראות אותו בקטע אחר. כשאני רואה אותו אני רואה יופי מסוג שלא ראיתי קודם (למרות שראיתי מתי מעט שחקנים יותר אסתטים, אבל הצורה שבה לברון עושה את מה שהוא עושה היא חדשה). עוד משהו גרייזס, להגיד שלברון מתבסס על כוח בעוד בירד על שכל זה לא לעניין כלל. אין להתווכח שלברון מאוד חזק ואתלט אבל הוא מוסר לא פחות טוב מבירד ורואה את המגרש לא פחות טוב מבירד. יש לו מוח כדורסל מבריק משל בירד, שהיה גאון כשלעצמו.

גיל שלי 25 במאי 2015

איך אתה מצליח לקבוע בכזאת נחרצות שיש לו מח כדורסל מבריק משל בירד? איפה מוצאים את המדידות של המח? אני מסכים שלברון הוא גאון כדורסל, אבל אין לי מושג איך להשוות את המוחות שלו ושל מג'יק, בירד ומייקל למשל

No ONE 25 במאי 2015

זה פשוט , עשו פעם מחקר על זה

למייקל היה בראש רק הימורים
למג'יק היה רק זונות
ולבירד לא היה כלום…

גיל שלי 25 במאי 2015

לדעתי לא היה ולא יהיה גאון כמייקל ריי ריצ'ארדסון

ד"ר רזי הופמן 25 במאי 2015

אני דווקא מסכים עם בורוביץ.
האינטליגנציה הספורטיבית של בירד וגם לברון גבוהה מאד.
אי אפשר למסור כל כך הרבה אסיסטים בלי ראיית משחק עילאית!
וכל אלה שיורדים על האיבודים של לברון לא לוקחים בחשבון שפויינט גארד הוא זה שבדרך כלל מאבד הכי הרבה כדורים.
לברון הוא פויינט גארד-פורוורד וככזה הוא יכול לאבד כדורים ובכל זאת היחס תמיד לטובתו. הוא מצליח להשיג נקודות ממסירה שלו לאחרים יותר מלאבד. האיבודים מטעויות שלו, מחסימות וכו עדיין מתקבלים על הדעת.

איציק 25 במאי 2015

פתחו לשניהם את הראש, ראו שאצל לברון זה יותר מבריק וגם יותר חלק ;)

רועי 25 במאי 2015

מה ההגדרה שלך לאסתטי ?

גיל 25 במאי 2015

בוא נגיד שלאור מה שכתבת על הספרס וגולדן סטייט לא הייתי מעסיק אותך בתור מומחה לאסתטיקה…

אריק י. 25 במאי 2015

בורוביץ' אתה רציני? לברון רואה את המגרש לא פחות טוב מבירד ומוסר לא פחות טוב מבירד??!
תן לבירד את הגוף, האתלטיות, המהירות, הזריזות רגליים והמסה של לברון וקיבלת את השחקן הכי גדול בהיסטוריה של המשחק.
לברון יותר חכם מבירד WTF !?

משיח 25 במאי 2015

בורו זו כנראה ההשוואה הגרועה שלך אי פעם..

matipool 26 במאי 2015

לגמרי .
בירד הוא מוח הכדורסל הכי גדול ever .
בורו – הפעם באמת הגזמת . לא מבין מאיפה הבאת את ההשוואה הזו .

אריאל גרייזס 26 במאי 2015

מדובר בחילול הקודש,לא פחות.

רטקסס 25 במאי 2015

מעבר לכל מה שנאמר בנושא,
מה שמאוד מעניין זה אכן הלחץ ותשומת הלב הציבורית שהאיש מקבל מאז הוא בתיכון.
האם זה בגלל שאנחנו בעידן האינטרנט? שבו ג'יימס הארדן משפר את ההגנה שלו בעקבות סרטון יוטיוב ויש נתונים סטטיסטיים לגבי אחוז הקליעה האפקטיבי כשיש 5.2 שניות על השעון והקבוצה שלך לובשת לבן?

אני חושב שבין כל המידע, סרטוני הוידאו, עשרות גופי תקשורת, כתבים, טוויטר וכו' – לברון מסתדר לא רע בכלל וזה הישג מדהים. שמעתם על איזושהי שערוריה לגביו מחוץ למגרש? אלימות? שתיה? התחצפות לפפראצי?
בקשר לדושבגיותו.. אני מניח שהוא עושה את כל זה כתגובה לכל העומס שמוטל עליו. (כולל ה"החלטה", שלמען האמת, יש לי תחושה שחוץ מההייטרז שלו, רוב האנשים כבר שכחו את האפיזודה הזו..). הוא פשוט מחושב ויודע בדיוק מה המשמעות של כל החלטה ומילה שלו.

בנוגע לביקורת, מה לגבי שחקנים אחרים בליגה? דוראנט 8 שנים בליגה עם גמר NBA אחד. גריפין ופול אפילו בלי זה (והם משחקים ביחד.). נוביצקי? הוריד את הקוף מהגב עם האליפות שלקח למיאמי, אבל מה עם עוד הישגים?
אולי, לכוכבים ב"מערב" זה בסדר, כי זה "קונפרנס תחרותי". אז מה עם כרמלו? נכון, הוא מתאמץ. ועדיין – מה יהיה עם הניקס?

שאלה פתוחה – האם אתם חושבים שרף הציפיות קפץ לדרגה בלתי אפשרית עקב ה"החלטה" ונאום ה"7 אליפויות" שלו במיאמי?
נדמה לי שזו נקודת המפנה.

אריק 25 במאי 2015

Haters gonna hate.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

כן, זאת הנקודה העיקרית שלי. האיש צריך להיות מאוד חזק מנטאלית כדי לעמוד בלחץ בלתי פוסק כזה במשך שנים על שנים.

רטקסס 25 במאי 2015

כן, אני איתך.
הייתי שמח לקרוא איזה ניתוח (אפילו שטחי לחלוטין) של פסיכולוג ספורט על הדברים שעוברים על ספורטאים שמגיעים לרמות האלו. האם, למשל, כל מנגנון ה"מורשת" של לברון זה הגנה? כל פעם שהוא עושה טעות קטנה הוא מידית לוקח אחריות – האם זה בגלל שהוא חושב שהוא משחק לבד נגד כולם, או בגלל שהוא באמת מרגיש אשם על כל צעד ושעל?

*רץ לחפש בגוגל*

גיל 25 במאי 2015

אני אמנם לא פסיכולוג אבל אפשר לראות באישיות שלו מאפיינים של אנשים עם אישיות נרקסיסטית. בצורה הקיצונית שלה אנשים כאלו לא מקבלים שום ביקורת ובטוחים שהם הכי גדולים ותמיד צודקים. הם עוסקים כל הזמן בהאדרה עצמית וחסינים לכל ביקורת. אני לא חושב שהביקורות משפיעות עליו כל כך כי הוא בספירה אחרת.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

האמת שכל הסיפור של מורשת הוא משהו של השנים האחרונות. פתאום כולם מתעניינים במורשת שלהם ושל אחרים. אצל ג'ורדן או בירד למישהו היה אכפת מהמורשת?

גיל 25 במאי 2015

זה בגלל שלברון מדבר עליה כל הזמן.

אלעד 25 במאי 2015

אנחנו קצת שוכחים שמדובר פה בארה"ב. ככה הם צורכים את גיבורי התרבות והספורט שלהם, והוא בסך הכל משחק את המשחק. אני לא חושב שיש לו ברירה. הוא יכול להתעלם מכל מה שהולך מסביב אבל נראה לי שצריך סמים די חזקים בשביל זה. כולם כל הזמן נושאים אליו עיניים ומנתחים אותו על כל צעד. איך הוא יכול להתנהג כאילו זה לא אכפת לו?

גיל 25 במאי 2015

מישהו דיבר על המורשת של קובי כמו שהוא מדבר על לברון? על זו של דאנקן? שאקיל? אין אף אחד שמתקרב בעשור וחצי האחרונים בדיבורים על מורשת ללברון.

אלעד 25 במאי 2015

אתה כנראה לא קורא את ביל סימונס

גיל 25 במאי 2015

אני באמת לא קורא אותו ולא חושב שהוא מייצג משהו.

אלעד 25 במאי 2015

בלי קשר למה שתחשוב עליו, הוא מייצג בדיק את זה – את הנושאים עליהם מדברים אוהדי הספורט

גיל 25 במאי 2015

הוא מייצג את עצמו כאוהד כדורסל ויש הרבה שמזדהים איתו וגם רבים שלא מסכימים איתו. הוא גם כותב כאוהד בוסטון ולכן צריך לקחת בערבון מוגבל מה שהוא כותב על הלייקרס וקובי.

אלעד 25 במאי 2015

אז אתה כן קורא אותו…

גיל 25 במאי 2015

אני יודע מיהו וקראתי אותו בעבר אבל הפסקתי מזמן.

איציק 25 במאי 2015

בטח שכן, הם השאירו אותה בצורת טבעות, אופן המשחק, הייחס לכל מה שסובב את המשחק. הם לא דיברו, הם עשו… אין מורשת טובה מזו.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

לא,אני חושב שזה קשור למקום ו לזמן שבו אנחנו נמצאים. בפוטבול היום כל הזמן מדברים על המורשת של ברייידי, של פייטון וכו. זה רוח התקופה. גם אצל קובי היה אותו דבר

איציק 25 במאי 2015

השאלה לא האם אנחנו מדברים כי אם האם הם מדברים על המורשת שלהם? לברון כל הזמן מרמז על זה… "אני מנהיג," "הולכים אחרי," "ניצור שרשרת אליפויות," ועוד הרבה דברים בגוף ראשון. אפילו קובי לא מדבר ככה.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

קובי היה יותר גרוע מזה, אתם שוכחים.
ואני בכלל לא מכחיש שיש ללברון את הקטע הזה. אני רק חושב שזה לא קשור למה שהוא עושה על המגרש. והאמת היא שהוא די מגבה את זה. אם הוא יביא אליפות לעיר מדוכאת כמו קליבלנד אז המורשת שלו תהיה כתובה באותיות זהב

איציק 25 במאי 2015

בגלל זה, גם המקטרגים חושבים שהוא שחקן גדול אבל ההתנהלות מסביב למגרש די לא סימפטית. יש גם כל מיני הערות לגבי המשחק שלו, אבל לא ברמה של הוא שחקן בינוני, כי אם, שחקן גדול, אבל יש לו מגרעות ויש גדולים ממנו.

עופר 26 במאי 2015

כן לג'ורדן היתה מאוד חשובה המורשת.
בגלל זה הוא דאג לעשות טריפל דאבלים (כולל לבדוק בדף הסטטיסטיקה שהוא עושה אותם) ובגלל זה הוא שמח כל כך בסל הנצחון ההוא על קליבלנד, ובגלל זה הוא פרש אחרי הטריפיט הראשון, חזר ופרש אחרי השני.

גיל 26 במאי 2015

באמת? הוא שמח על סל הניצחון בגלל המורשת שלו? המורשת של ג'ורדן לא נמדדת בטריפל דאבלים. את ג'ורדן עניין רק דבר אחד. להיות הכי טוב שאפשר ולזכות באליפויות. הוא לא דיבר על המורשת כמו לברון.

אריק 25 במאי 2015

אני זוכר שראיתי איזה שני משחקים של נבחרת ארה"ב כך השחקנים גם כאלה שאנחנו אוהבים לאהוב כמו הבן של אמא של דוראנט ערכו תחרות קליעה. איכשהו, לא נפתח פער לזכותם כשלברון לא היה על המגרש. כשהוא נכנס זה היה כאילו בא המבוגר האחראי הפער מייד טפח כולם התחילו לקחת ריבאונדים ולמסור זה היה די מדהים.
אז נכון זה סוג של משחקי ידידות אבל זה הראה על ההבדל. הוא ברמה אחרת. וכן, הוא בלתי נסבל לרב. 4ז מה?

אזי 25 במאי 2015

מסכים עם כל מה שכתבת על לברון
אני רוצה להתעקב על מה שכתבת על בלאט.

כתבת שבלאט הוא רק חצי ישראלי וזה אמור, בעניך, להוריד ממימדי ההערצה של הישראלים כלפיו.
אז כן, בלאט הוא "חצי" ישראלי. אבל זה חצי יותר משאראס וחצי יותר מפארקר ואחרי שניהם כולם עקבו בשקיקה בעונה הראשונה שלהם בNBA.
תוסיף לזה את העובדה שבלאט יש עליהם פור של חצי ישראלי והוא מאמן קונטדרית ואת השחקן הטוב בעולם, ותבין את האובססיה שיש לנו כלפיו.

הבנאדם היה פה לפני שנה.
אימן קבוצה במזרח תל אביב.
הרים את עצמו לדרגת המאמן הכי טוב שהיה פה.

ועוד חודש הוא יכול להיות אלוף העולם.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

כל הכבוד לו, באמת. אבל בוא נהיה הוגנים שניה – הוא קרוב להיות אלוף עולם אבל בדיוק כמו אברם בזמנו, הוא רק נספח. אם לברון לא היה מגיע לקליבלנד אז בחיים הוא לא היה מגיע לאן שהגיע ואם לברון היה מגיע לפניו לקליבלנד אז הוא לא היה המאמן שלהם. מגיע לבלאט הרבה כבוד אבל הוא לא הסיפור פה.
ובכלל, ההתנפלות הישראלית עליו מזכירה לי מה שקורה פה כל פעם שמכבי מגיעה לפיינל פור. כולם פתאום מכביסטים. רק חסר לי שאחותי תשלח הודעה בווטאסאפ המשפחתי – אנחנו אלופי העולם!!!

ק. 25 במאי 2015

לא מסכים אריאל.
כל מאמן כדי לקחת אליפות בNBA צריך שחקנים גדולים, ברור שבלי לברון הם קב' מרכז טבלה, וברור במסגרת התיוג (הלגיטימי) של אליפויות לשחקנים (זה של שאק, זה של קובי, זאת רשומה על דאנקן וכו'..) שהתעלות הכוכבים קריטית. אבל זה לא חייב לבוא על חשבון המאמן – הצלחתו של המאמן היא להוציא את המקסימום במשחקים מהסגל שלו ואת זה בלאט עושה בפלייאוף בצורה מעוררת כבוד (וגם בעונה הרגילה במספר תחומים).
גם אם ברור שהסיפור המרכזי בהצלחת קליבלנד בפלייאוף זה לברון – לבלאט מגיע המון קרדיט על ניהול משחק, יכולת הגנתית קבוצתית ומיקסום יכולות (ותרומה לקבוצה) של כל השחקנים שכן יש לו השפעה עליהם (ומציגים יכולת ומחוייבות קבוצתית טובה משהציגו לפני).

Srtest 26 במאי 2015

אי אפשר לדעת מה היה קורה עם החבורה המעניינת הזאת עם הרוקיז שנשלחו למינסוטה שהיו מעולים בליגת קיץ בתוספת של הצוות המסייע של העונה (הכוונה רק לאלה שהגיעו באמצע העונה) ועוד אולי שחקן או שניים ברמה של קורי ברואר. יש גם בהחלט מצב שהם פספסו את מי שעוד יהיה שחקן השנים הקרובות ולצערי ובכאב רב ואמיתי אני מסכים כאן עם קובי בראיינט.

ק. 25 במאי 2015

מה שבעיקר הפריע לי זה הגדרת הנספח וההשוואה לגרנט בצ'לסי לא ראוייה בעיני – לא זוכר ששם באמת ראו אימפאקט של מאמן.
לגבי השורה וחצי האחרונה שלך – אני איתך במאה אחוז

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

זה לטעמי לא פייר. כשגרנט עושה מה שמוריניו אף פעם לא עשה בצ'לסי ומגיע לגמר הצ'מפיונס אז זה לא הוא אבל כשבלאט עושה אותו דבר שלברון עשה בקליבלנד עם מייק פאקינג בראון ובלי שרואים כמעט כלום מהפילוסופיית אימון שלו מיושם, אז פתאום הוא שונה?
במקרה של גרנט היה אנטגוניזם בסיסי שהאיש זכה לו יחד עם התחושה שהוא הגיע למקום הזה בזכות תככים ולא כי הוא ראוי. במקרה של בלאט אין את התחושה הזאת אז אנחנו נותנים לו הרבה יותר קרדיט. אבל האמת היא שקבוצות של לברון תמיד יהיו שלו ולא של המאמן. זה לא דאנקן. אף אחד לא מדבר היום על ספלטורה כעל זה שאחראי לאליפויות של מיאמי. הוא נתפס כמי שהיה שם.
כל הכבוד לבלאט, באמת. אני רוצה בהצלחתו (אם כי מעדיף שגולדן סטייט שהיא קבוצה מענגת בהרבה תיקח אליפות) אבל בוא לא נהפוך אותו ליותר ממה שהוא.

גיל 25 במאי 2015

יש הבדל גדול בין השניים. גרנט קיבל קבוצה מוכנה שרק היה צריך להוביל. זה לא מעט אבל הוא לא בנה אותה או אימן אותה כמעט. בלאט קיבל קבוצה חדשה לגמרי ועל זה יש לו את לברון על הראש שהיה צריך להתמודד איתם עונה שלמה. גרנט גם קיבל את האימון בגלל קשרים ולא בגלל הרקורד שלו מה שלא נכון לגבי בלאט.

ק. 25 במאי 2015

בלי קשר לדרך קבלת המשרה (שזה עניין נפרד), רואים פה הרבה עבודת אימון וקבוצה שלא בנוייה על מקריות, בצ'לסי, מלבד אולי האלמנט הפסיכולוגי (וכנראה גם לא היה צריך הרבה מעבר לזה), לא היה שום שינוי או השפעה ניכרת לעין (בעיני) ולא שדרוג/שיפור של שחקנים (כמו הקליטה השילוב והשדרוג המוצלחים של שלושת השחקנים שהגיעו באמצע העונה).
לא סטיב קר אבל עדיין מגיע לו הרבה קרדיט

איציק 25 במאי 2015

אם מסתכלים איך משחקים חבורת דרג ב' שלו בפלאי-אוף אחרי שנתן להם לשחק כל העונה גם כשלא היו פציעות, אז מגיע המון קרדיט לבלאט על מה שקורה במגרש. אני לא חושב שהם באמת דרג ב' אך ככה הסתכלו עלים בתחילת העונה או בזמן הטרייד. היום מדברים על יכולות השמירה, ריבאונד, קבלת החלטות שלהם. איפה כל זה היה לפני שבלאט הגיע?

Srtest 26 במאי 2015

קליבלנד נראית ברוב המשחק כמו קבוצה של בלאט. אפשר לראות את זה בחלוקה לעמדות, בתנועה החדה ברגע שמקבלים כדור ואת התנועה המקבילה של שחקן (בד"כ גבוה) שבה להוביל מהלך זוגי. המקום שבו הכל משתנה זה מתי שהכסף על השולחן. צריך גם להודות שבלאט יותר טוב בכדורסל של עמדות טקטיות ממצבים סטטיים ושלברון יותר שחקן של דינמיקה קבוצתית שפחות בוחנת מיקומים של שחקנים וייתכן שגם מה שאנחנו רואים הוא לאו דווקא קרב אגואים בין מאמן לשחקן אלא מפגש חזיתי בין… מבטים שונים לגמרי על אותו משחק.

ד"ר רזי הופמן 25 במאי 2015

אריאל אני לא מסכים.
אתה לא חושב שקליבלנד היתה מצליחה אם ויגינס היה משחק בה?
נניח שבלאט היה מקבל את הקבוצה בלי לברון והבעיות שהוא מביא ולוקח קבוצה עם אירווינג ויגנס ושאר החברה ועוד היה לו כסף להשקיע בעוד כוכב, אני מאמין שזו היתה קבוצה שלו ורק שלו שמסוגלת ללכת גבוה השנה. אולי לא עד הסוף אבל כמעט עד לשם.
בלאט ידוע כמי שעושה את השלם גדול מסך חלקיו. שנתים שלוש והגנון היה מספיק בשביל להגיע לגמר המזרח ואולי אפילו לאליפות ראשונה.
זו דעתי.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

בלי לברון ומן הסתם גם בלי לאב? קבוצה שמגרדת פלייאוף במקרה הטוב.

גיל 25 במאי 2015

בשנה הראשונה אולי כן, אבל עם עוד בחירת דראפט גבוהה הייתה נבנית יופי של קבוצה שמגיעה לשלבים הגבוהים במזרח בשנים הקרובות.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

אם ואם ואם. בלי לברון הוא לא מתקרב לאן שהוא הגיע עכשיו. אפשר להסכים על זה?

גיל 25 במאי 2015

וודאי אבל לא על זה הדיון.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

בדיוק על זה הדיון. אם לברון מגיע לגמר הנבא עם ובלי בלאט ואם בלאט לא מתקרב להריח את גמר הנבא בלי לברון – האם זה לא הופך את בלאט בדיוק למה שאמרתי – טרמפיסט?

גיל 25 במאי 2015

הדיון הוא על הגדולה ההיסטורית של לברון כך שהתת דיון על בלאט לא ממש קשור. אבל אם כבר נכנסו לזה אין שום ספק שהוא חשוב מבלאט ועדיין בלאט הוא לא טרמפיסט. לדעתי הוא יהיה חיוני לזכייה באליפות של לברון בקליבלנד.

איציק 25 במאי 2015

אני ממש לא בטוח שהוא מגיע לגמר ה-NBA עם מאמן אחר אחרי לורז'או הלך בתחילת העונה, לאב בסוף סיבוב ראשון וארווינג משחק/נח לסרוגין עם מגבלות גדולות. לא היתי ממהר לשלוח את לברון לגמר בלי בלאט. אני מסכים שחשיבותו של לברון גדולה מזו של בלאט, אך הקרדיט שהוא מקבל על זה לעומת החבטות שמקבל בלאט זה חסר כל פרופורציה.

rami 25 במאי 2015

לברון כבר הגיע לגמר (דרך המזפח) בלי מאמן בקליבלנד גרסה 1.0 ועם צוות מסייע יותר גרוע מהנוכחי. מי שחושב שבלאט עושה שם משהו, פרט ללעשות כאילו הוא עושה משהו, משלה את עצמו.
בכל קבוצה במזפח, כולל הניקס, לברון מגיע לגמר גם אם המאמן שלו הוא אברם גרנט.

איציק 25 במאי 2015

אתה כנראנ מאלו שעשו מלברון דת. קח את השחקנים כפי שהיו בתחילת השנה והם מתקשים להגיע לפלאי-אוף.

גיל 25 במאי 2015

נכון, בלי מאמן. הוא רק זכה בתואר מאמן השנה. אולי בכלל היה צריך להעניק את התואר הזה ללברון הרי הוא כזה גדול והוא המאמן האמיתי.

rami 25 במאי 2015

להפך. אני מתעב את לברון. אבל זה לא אומר שאני לא מבין מה ההשפעה שלו על קבוצה, בטח ובטח במזפח.

איציק 25 במאי 2015

אתה לא מבין!!!

shadow 25 במאי 2015

אריאל…אם ואם ואם זה לא מה שכתוב בתוגבה שלך בתחילת השירשור?

אזי 25 במאי 2015

אני מהטוענים שמאמן הוא דמות שולית ב NBA.
זאת ליגה של שחקנים והמאמן הוא סטטיסטיקאי שקובע באיזה דקות כל אחד ישחק.
אבל יש לקליבלנד מאמן, כמו לכל קבוצה וכל עוד הוא שם, הוא חלק אינטגרלי מהעונה הזאת.
תגיד לי שאם אחיך היה מאמן של קליבלנד לא היית מאושר בשבילו.
אז דיוויד בלאט היה המאמן של מכבי בזמן שהם לקחו יורוליג. המון ישראלים התחברו אליו. זה המצב הטבעי.

בקשר להשוואה לגרנט, לא יכולה להיות השווה הפוכה מזו.
הרי גרנט הגיע לצ'לסי בחסד ולא בזכות כמו בלאט.
אבל לגרנט היתה השפעה הרבה יותר גדולה על הקבוצה מאשר זו שיש לבלאט.

באבא ימים 25 במאי 2015

על סמך ההגיון הזה גם פיל ג׳קסון הוא רק נספח. עם כל הכבוד ללברון שום דבר ממה שיש לקליבלנד לא יתן תחרות לג׳ורדן ופיפן או לשאק וקובי בשיאם.

היסטוריון של ספורט 26 במאי 2015

אני מסכים עם בא בימים לגמרי מסכים.
1. פיל ג'קסון בהרבה מובנים הוא רק נספח ובאותו המובן בדיוק שפיל נספח גם בלאט נספח.
2.ואם תגידו שג'קסון ענק אז גם בלאט (בהנחה שיביא אליפות ).
על פי אותו הגיון ההבדל בין ג'קסון לבלאט יהיה כמותי אך לא מהותי שהרי לג'קסון הביאו את האליפויות מייקל וקובי (ושאקיל ).

נמשיך עוד קצת ונגיד שמעטים מאד מאד המקרים בהם מאמן מביא אליפות "לבד "
הנה הדוגמאות שלי
1. ריגהל (יוון 2004 ) .
2. לארי בראון (דטרויט 2004 או 2005 ).
3. מוריניו 2004 (למרות שבדיעבד הסתבר שהיה לו שחקן שחקן בשם דקו ).
4. קצת פחות אבל בכל זאת פופופיץ (ס.א 2014 כי בכל זאת דאנקן היה בן 38 ).
5. בשביל "לעצבן " בלאט במכבי תל אביב 2014.
בשורה התחתונה כמעט כל מאמן צריך שחקנים גדולים בשביל להצליח …אבל כשיש לך שחקן גדול ואפילו שחקנים גדולים זה עדיין לא מבטיח הצלחה (ריאל מדריד למשל ).
אם המאמן מצליח לדעתי קצת לא הוגן לקרוא לו נספח וזאת למרות שאני לחלוטין מקבל את העובדה שמעמד המאמן בנ.ב.א נמוך משמעותית ממעמדו במקומות אחרים .
בכדורגל מוריניו למשל היה גדול מכל שחקן שהיה לו (כולל ראנאלדו )
זה נכון כמובן לגבי פרגוסון .
ביורוליג למשל זה נכון לגבי אובראדוביץ.
ב נ.ב.א זה לא נכון כמעט בשום מקום (אא"כ קורים לך פופופיץ).

אריאל גרייזס 27 במאי 2015

כשבלאט יביא תשע אליפויות, אז נדבר על פיל ג'קסון. יחי ההבדל

איציק 27 במאי 2015

הוא לא רחוק מזה.
אליפויות: ישראל (5), יורוצ'אלנג' (1), יורוליג (1), ליגה איטלקית (1), אליפות אירופה לאומות (1), ליגה אדריאטית (1) = סכ"ה (10)
גביעים: גביע המדינה בישראל (6), גביע איטליה (1) = סכ"ה (7)
מאמן השנה: ישראל (4), רוסיה (1), אירופה (1) = סכ"ה (6)
היתי אומר שאיש הזן עוד צריך לעבוד ולעבוד כדי להשתוות לבלאט.

shadow 27 במאי 2015

אין כמו ישראלים שאוהבים ללקק לאמריקה את החור השחור.

איציק 27 במאי 2015

אין לי מושג על מה עינית, אבל זה כנראה לא קשור לתגובה שלי. אני גם די בטוח שלא הבנת אותה.
אתה מוזמן ללקק, אתה נראה לי ישראלי.

cookie-monster 25 במאי 2015

גרייזס גם באמריקה מתעסקים בלי סוף ביחסי בלאט לברון. כולם. בלי סוף.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

מתעסקים רק כשקורים דברים כמו הטיים אאוט או כשבלאט מחליט לא לתת ללברון כדור אחרון. בארהב לא יקריאו כותרת כזאת במהדורת החדשות (נשבע לך שמעתי את זה הבוקר): "דיוויד בלאט וקליבלנד מרחק אחד מעליה לגמר הנבא".

צחי 25 במאי 2015

אחרי הזכייה האחרונה של הפטריוטס באליפות כותרת העיתונים בברזיל הייתה – 'בעלה של ג'יזל זכה באליפות רביעית'.
ההתלהבות מבלאט לגמרי טבעית בעיני. למי אכפת שהוא 'לא הסיפור'?
אם כספי היה בדרך לגמר ה-NBA היית מתפלא על ההתלהבות, כי בכלל קאזינס הוא הכוכב של הקבוצה?

ובנוגע ל'ארה"ב', גם שם זה אותו דבר.
כי ארה"ב היא לא מקום אחד. היא המון מקומות שונים.
ובעיר הולדתו של מלקולם באטלר חגגו אליפות והוא התקבל כגיבור כאילו הוא מינימום טום בריידי.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

הלו הלו, באטלר הכי גיבור בעולם!

צחי 25 במאי 2015

אני בטוח שבוויקספור מיסיסיפי (ובמערב אלבמה) יש איזה פרשן אוהד ג'טס שנגעל מההתלהבות הזאת מהאליפות של הפטריוטס.
'למי אכפת מבאטלר, בלי בריידי הוא לא מגיע לפלייאוף'

יש לך ספק איך נפתחו שם מהדורות החדשות?

cookie-monster 25 במאי 2015

זה לא יהיה בכותרות בצורה כזו באמריקה, וודאי (ולצורך העניין מוסכם לגמרי שזו כותרת אינפנטילית משהו) אבל גם אם הם מתעסקים הרבה יותר בשחקנים – והרבה פחות במאמן, הם עדיין בהחלט מתעסקים ביחסי לברון-בלאט (ולא בלאט-לברון, אם תרצה), ולא מעט.

עידוקוליס ליפשיץ 25 במאי 2015

אריאל, מילים כדורבנים!

גיל 25 במאי 2015

האישיות שלו באמת חזקה אבל אני חושב שחלק מזה נובע מהנרקסיזם האינסופי שלו וחוסר היכולת לקבל ביקורת מאחרים, ולא רק בגלל איזו חשילות יוצאת דופן.

לגבי ההישג של גמר חמישי ברציפות, מרשים אבל כן מגיע בהקשר של מזרח חלש להחריד. תראה את המשחק אתמול. שתי חמישיות של אטלנטה לא משחקים וגם איתם הם שיחקו חלש כל הסדרה ועדיין בקושי ניצחו אותם (כן, אני יודע שגם לאב ואירווינג לא משחקים אבל זה לא בר השוואה בעיניי כי הם לוקסוס שיש לו וגם הצוות המסייע שלו טוב יותר). אטלנטה גם שיחקו מאוד טיפש בסוף המשחק ולמרות זאת היו מאוד קרובים לנצח.

המספרים שלו מפלצתיים אבל הוא לא היחיד בליגה עם מספרים כאלו. גם ווסטברוק שזורק בלי סוף משיג מספרים דומים כמעט כל משחק. האחוזים שלו לא משהו וגם כל ההתנהלות המוגזמת שלו על המגרש מטרידה. גם מה שדור כתב על אי הירידה להגנה זה מאוד רע.

בסופו של דבר אני חושב שהבעייה שלי איתו היא זה שהוא נראה כלא ממצה את היכולות שיש לו בגלל שהוא כמו רונאלנדו, מרוכז קודם כל בהצלחה שלו עצמו והשכל ירשם על שמו. בניגוד לרונאלנדו הוא לא משחק קבוצתי בחלקים גדולים מהמשחק וזה פשוט לא אסתטי. וכמו שכתבת על בירד זה בדיוק ההבדל. בירד ניצל 100% מהכישרון שלו בעוד לברון נהנה מעליונות פיסית שמאפשרת לו להשיג הרבה דברים בקלות יחסית. זה לא הופך אותו למוח כדורסל יוצא דופן והוא עושה הרבה יותר טעויות מאשר בירד או כל הגדולים האחרים.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

ווסטברוק שם מספרים מפלצתיים ואפילו לא הגיע לפלייאוף. לברון לקח מקום שני במזרח. כשזה נוגע באטלנטה אז זה ששתי חמישיות בחוץ זה משמעותי אבל כשללברון למעשה שני השחקנים הכי חשובים בקבוצה חוץ ממנו לא קיימים בפלייאוף זה הרבה פחות משמעותי. מדהים.

גיל 25 במאי 2015

הוא לא הגיע לפלייאוף כי הוא שיחק במערב הקשה. אני לא אומר שווסברוק כמו לברון כי לברון טוב יותר אבל בכל זאת יש הקשר לעניין.

וקליבלנד בלי לאב ואירווינג משחקת הגנה הרבה יותר טובה זה בדוק. אז אולי הם תורמים יותר בצד ההתקפי אבל כשהמשחק הוא לברון ואפסי עוד, לחסרונם יש השפעה קטנה יותר מאשר אטלנטה. תסתכל על המשחק אתמול וכל הסדרה ותגיד לי אם אטלנטה היא איזו שהיא יריבה ראויה למשהו. מספיק שתסתכל על החמש דקות האחרונות פלוס הארכה ותראה איזה זריקות משונות הם לוקחים ולא משחקים על להוציא שחקן שיש לו 5 עבירות מהמשחק.

אסף 25 במאי 2015

מדליק.
אם קליבלנד מפסידים זה מחזק את הטענה שלברון חלש. אם הם מנצחים זה מראה על חולשת היריבה, ומחזק את הטענה עוד יותר.

אגב, תרגיל מחשבתי: איזה שחקן חמישיה של קליבלנד נכנס לחמישיה של אטלנטה? לי עולה בראש רק אחד.

גיל 25 במאי 2015

זה לא מה שאמרתי. היריבות שלו חלשות זו עובדה. ניצחון שלו לא יראה את זה אלא זה כבר קיים. וכל שחקן חמישייה של קליבלנד פלוס סמית היו עוזרים לאטלנטה. הם רכים מדי וצריכים שחקנים קשוחים או כאלו שיכולים לקחת ריבואנד. חוץ ממילסאפ אף אחד לא עושה את זה.

אסף 25 במאי 2015

על מה אתה מדבר?
הורפורד (אולסטאר) טוב ממוזגוב.
מילסאפ (אולסטאר) טוב מתומפסון.
טיג (אולסטאר) טוב מדלבדובה.
קורבר (אולסטאר) ואפילו בייזמור טובים משאמפ.
חוץ מהעמדה האחרונה, אני אפילו לא רואה איפה יש התלבטות.

וזה עוד לפני מה שאלעד כתב על המשחק הקבוצתי של ההוקס.

גיל 25 במאי 2015

כל השחקנים שהם אולסטארים לא היו כאלו אם היו משחקים במערב אבל זה לא ממש רלוונטי. מה שחשוב לא מה היה לפני חצי שנה אלא מה שקורה היום. כרגע מוזגוב, סמית ותומפסון הם בדיוק סוג השחקנים שחסרים לאטלנטה. מגינים קשוחים או כאלו שיכולים לייצר קליעה לעצמם. כל השנה מכרו לנו כמה אטלנטה קבוצה מאוד קבוצתית ומשחקת בסגנון ספרסי. אז לא ספרס ולא נעליים ראינו מהם בסדרה הזו אלא כניסה עם הראש בקיר. כדרור על קו השלוש וזריקה. חדירות שמובילות לזריקות לתקרה.

אלעד 25 במאי 2015

המממ… יש מצב שלהגנה של קליבלנד יש בזה יד? הגנה שאותה מוביל, אולי קשה לך להודות בזה, אותו לברון?

גיל 25 במאי 2015

בהחלט להגנה יש תפקיד בזה. זה לברון אבל גם אחרים ולכן אני חושב שאטלנטה הייתה נהנית מאוד מהשחקנים האחרים של קליבלנד אצלה.

shadow 25 במאי 2015

כן דאמרי קרול כוכב על.
קורבר טוב משומפרט שחקן שכל מה שהוא יודע זה לקלוע שלשות בעונה הרגילה. הצחקת אותי.

פול מילסאפ סחב את יוטה לתצוגות מרשימות.

הוא נהיה רצינים לרגע הקבוצות די שוות עם הבדל אחד, לברון.
בלוח התוצאות לא שמים לב

אלעד 25 במאי 2015

גיל, אטלנטה היא קבוצה של סך החלקים גדול מהשלם. אתה יכול להגיד שהם לא הגיעו לשיאם בפלייאוף, ואני אסכים איתך, אבל דווקא אצלהם הפציעות של השחקנים פחות קריטיות, כי הקבוצה כקבוצה ממשיכה לתפקד. בייזמור וקארול בפלייאוף הזה תורמים יותר מקורבר.

דווקא בקליבלנד, שיותר מבוססת על משחק סוליסטי, לשחק בלי 2 שחקנים אינדיבידואלים מבריקים זו פגיעה בקבוצה. ואז לברון נדרש לקחת יותר על עצמו, ומה אגיד – הוא לקח, בהחלט לקח. איך דורפן אמר? כל חיסרון שנדרש למלא – לברון ימלא. אני באמת מתקשה לחשוב על כל שחקן אחר כיום, או בשני העשורים האחרונים, שנכנס ככה לכל משבצת שנדרשת ועוד עושה את זה כבר יותר מעשור שנה אחרי שנה.

ולעניין אחר – כולם מתעסקים באיך להוציא את קארי מסידרת הגמר. נראה לי שהתשובה ברורה – דלבדובה יגרום לו לבצע נסיון לרצח דרגה 2, והוא יורחק להמשך הפלייאוף.

גיל 25 במאי 2015

אני מסכים איתך שבעונה הרגילה הם שיחקו טוב יותר מכל החלקים אבל בפלייאוף ובמיוחד בגמר הם לא מביאים את זה לידי ביטוי. קורבר הוא הפחות בעייה אבל עם הארדפורד אתמול יש סיכוי שהם מנצחים. תסתכל שוב על הדקות האחרונות. ככה משחקת קבוצה? הם נראו מפוחדים ללכת לסל וכשהלכו זרקו זריקות שלא היו בכיוון.

לגבי לברון, על זה בדיוק אני מדבר. הוא צריך לקחת על עצמו יותר אבל זה לא אומר שהוא צריך לשחק אחד נגד ארבע. אתמול למשל אם היה חודר יותר ומשחרר כדור לאחרים אז הם היו מנצחים ב20 הפרש. הוא עושה לעצמו את החיים קשים ודי במקרה הם לא הפסידו.

ולא ברור לי איך אפשר לתת עבירה טכנית לדלבדובה אבל להרחיק אה הארטפורד. הוא נראה שחקן מלוכלך.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

גם בלי ההרחקה של הורפורד יש למישהו ספק שקליבלנד לוקחת את הסדרה הזאת?

גיל 25 במאי 2015

אין שום ספק אבל שים לב לאיך לפני הסדרה דיברו עד כמה הם חזקים ופתאום די ברור לכולם שהם די בלוף.

אלעד 25 במאי 2015

אני הימרתי על קליבלנד בגמר עוד כשהם היו 19-20… היה ברור שאטלנטה עם כל הכבוד לא מספיק טובים להגיע עד חגמר הליגה.
אבל כשהימרתי על קליבלנד, חישבתי שיש להם עוד חצי עונה להכניס לעניינים את לאב ושיש להם את קיירי. לא בדיוק חשבתי על הקבוצה שעמדה אתמול על המגרש ופתחה פער של 3-0 על היריבה (ו- 9-2 בפלייאוף. המזרח אמנם חלש, אבל הם לא מסתבכים בהפסדים מיותרים).

גיל 25 במאי 2015

מתחילת העונה היה ברור שקליבלנד תגיע לפחות לגמר המזרח. היחידים שהיו באמת יכולים להעיף אותם הם שיקגו עם כל הברגים והפציעות היו מסתדרים נכון. בפועל זה לא קרה ושיקגו נראתה רע מאוד בפלייאוף. אין להם שום יריבות אמיתית. זה אחד הדברים ששוכחים. אלופות גדולות נזכרות גם על פי היריבות שהן הדיחו. את מי הקבוצות של לברון יכולות לומר שהדיחו? הספרס ואולי קצת בוסטון. השנה ממש כלום עד לגמר. נראה אותו מול קבוצה גדולה כמו גולדן סטייט. בירד ומג'יק התמודד אחד נגד השני, לג'ורדן היו אתגרים לא פשוטים בגמר ולפני כן. ללברון לא ממש בראייה היסטורית.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

מתחילת העונה זה היה ברור – כי יש להם את פאקינג לברון גיימס! מתי ראינו שחקן מאז ג'ורדן שהבטיח לקבוצה שלו הגעה לגמר האיזור שלו באופן אוטומטי?

אלעד 25 במאי 2015

שים את לברון בכל קבוצה, על חומר השחקנים הקיים שלה, והיא אוטומטית קונטנדרית.
רק העובדה הזאת מייתרת את כל הדיון. הרי למה ישחטו את לברון אחרי שקליבלנד יפסידו לג"ס? על זה שהם לא זכו. ולמה מלכתחילה ציפינו מהם לזכות? כי לברון שם…

גיל 25 במאי 2015

אני לא מסכים. שים אותו בפניקס או מינסוטה או לייקרס ואתה חושב שהם קונטדרים? הם לא מגיעים לפלייאוף. אי אפשר להתעלם מהמזרח החלש להחריד. נשאל אחרת, תחליף את לברון עם דוראנט, קרי או הארדן אתה לא חושב שהם גם היו הופכים מיידית לקונטדרים במזרח?

אלעד 25 במאי 2015

זה ספקולטיבי, אבל חד משמעית. הוא היה הופך את פיניקס לקונטנדרית. (מינסוטה והחייקרס זה כבר באמת רחוק מדי). ולא, אי אפשר להגיד אותו דבר על הארדן, דוראנט או קארי.
אתה לא קולט שאתה חושב בדיוק כמוני? הרי מלכתחילה כל השיפוטיות המוגזמת שלך כלפיו נובעת מזה שאתה מצפה ממנו להרבה יותר משאתה מצפה מהאחרים!!

גיל 25 במאי 2015

פניקס היו מגיעים איתו לפלייאוף אני מסכים. אבל הסיכויים שלו להגיע לגמר היו קטנים אם היה צריך לעבור את הספרס, ממפיס, גולדן סטייט ושאר הקבוצות במערב. היו מדברים על קונטנדריות שלו בדיוק כמו על זו של 5-6 קבוצות אחרות, זה כל ההבדל.

הארדן או קארי בקליבלנד עם לאב ואירווינג לא היו מגיעים לגמר הפלייאוף לדעתך?!

אלעד 25 במאי 2015

הממ… ואם קירי ולאב פצועים? הארדן או קארי עם מה שיש עכשיו בקליבלנד לוקחים את המזרח?

גיל 25 במאי 2015

לדעתי כן. מי באמת יהיו היריבים שלהם?

גיל 25 במאי 2015

זה נכון אבל אתה מתעלם מזה שהוא במזרח. אותם תנאים רק במערב ואף אחד לא היה אומר שזה מה שיקרה והיו רואים בקליבלנד קבוצת פלייאוף גבולית. הכל עניין של הקשר.

אלעד 25 במאי 2015

זה נכון גם אם תשים אותו בסקרמנטו או יוטה

גיל 25 במאי 2015

אני לא חושב.

אסף 25 במאי 2015

אם אתה רוצה אותו במערב, דמיין אותו בקבוצה מערבית ממוצעת. נגיד, מקום 8-9. נגיד, אוקלהומה או ניו אורלינס.
זו אוטומטית הופכת להיות קונטנדרית מובילה.

אסף 25 במאי 2015

כי לשאול איך היה מסתדר בלייקרס זה כמו לשאול איך ג׳ורדן היה מסתדר בלי פיפן וגראנט.

גיל 25 במאי 2015

אתה מחליף את לברון עם דוראנט למשל אז הם מועמדים קצת יותר ממה שאוקלהומה מועמדים בשנה רגילה. לא בטוח בכלל שהם מועמדים מובילים לזכות במערב.

יריב 26 במאי 2015

טכנית, ג'ורדן שיחק בלי פיפן וגראנט חלק מהקריירה, ולא עבר סיבוב בפלייאוף (טוב, בלי גראנט הוא ניצח 10 סדרות פלייאוף כולל 3 אליפויות, אבל בלי פיפן לא).

cookie-monster 25 במאי 2015

לנושא הפוסטת האמת שאני עושה הפרדה.
כמו שעשיתי עם סוארז. כמו שלמדתי בעל כורחי לעשות אחרי אואן.
הפרדה בין התיחסות לשחקן והתיחסות לאדם.
אין לי שום בעיה לתעב את לברון ולהעריך אותו כשחקן בת בבת. אי אפשר להכחיש שהוא נרקסיסטי. נדמה שבכל ראיון איתו הוא מנסה להכניס את המילה LEAD בהקשר אליו כמה שיותר פעמים (for me as a leader of this team…) וזה פשוט מעורר גיחוך

לא ראיתי או התעניינתי אפילו ב NBA לפני העונה (הפסקתי כשמייקל פרש) אז לא באתי עם יותר מדי דעות מוקדמות מלפני.. מכל הסיפור עם ההחלטה והעזיבה שלו למיאמי. על הכל קראתי הקייץ האחרון, אחרי שהוא החליט שהוא חוזר לקבוצה שבלאט כבר היה בה. עד אותה הנקודה ידעתי רק את השם. ושהוא. ושזה עוד אחד שכל הזמן מנסים להששות למייקל ג'ורדן. זהו.
וואלה אני רואה משחקים… קשה להתעלם ממה שהוא עושה כשחקן. אבל אין לי בעיה לתמוה\לבקר על חלק מההחלטות שלו (ההליכה עם הראש הקיר לדוגמא) . ועם זאת הדרך שהוא שולט במשחק – בצורה נכונה ברוב הזמן- היא מדהימה.
למה צריכה להיות התנגשות ?
אין

Amir A 25 במאי 2015

כמו שאותך מפליאה ההתנפלות של אנשים על לברון בגלל הגישה שלו, אותי מפליא הצורך של אוהדי לברון לחבוט בכל מי ש"לא רואה את גדולתו".
אני לא חושב שיש מישהו, גם צאצאיה של חנה בבלי, שלא יסכימו עם הקביעה שמדובר בשחקן הגדול בדורינו ובאחד השחקנים הגדולים בכלל, ועדיין האופן בו הוא משחק בדקות האחרונות מעורר אנטגוניזם. לגבי עצמי אני יכול לומר שמה שאני מחפש במשחק זו אסתטיקה. בדיוק כמו שאני מחפש במוזיקה, באמנות וכדומה ולטעמי המשחק של לברון בדקות האחרונות לא אסתטי. לקחת את הכדור ולדרוס את מי שמולך לא עושה לי את זה, במיוחד כשהאפשרות האחרת היא משחק קבוצתי שיגרום לקבוצה ממול לחשוב ולעבוד. מי שנהנה לראות את ההצלחה שלו בלעבור דרך קירות שיבוסם לו. לא כולנו צריכים לשאוב הנאה מאותם הדברים.

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

איפה ראית שזה מפליא אותי או שאני בכלל אוהד לברון. אמרתי כבר, זה לא פוסט שיפוטי. גם בעיניי לברון לא אסתטי כמו ג'ורדן ובטח לא כמו בירד. אני חושב אבל שזה עוד טיעון ברשימה של דברים שמשתמשים בהם כדי להקטין את לברון.

גיל 25 במאי 2015

עזוב אסתטיקה. איך אתה מצידק בכיינות לשופטים ואי ירידה להגנה בפוזשן הכי קריטי של המשחק שרק בנס לא עלתה להם בהפסד? אתה יכול לומר לי איזה עוד שחקן גדול היסטורית היה עושה דבר כזה?

אלעד 25 במאי 2015

וילט? קארים? איזיה תומאס?
אם תחפש בנרות כמו שאתה מחפש את לברון, אני בטוח שמצפות לך הפתעות.

גיל 25 במאי 2015

קארים התבכיין לשופטים? הוא לא חזר להגנה? לא מחפש בנרות שום דבר אלא פשוט צופה במשחקים. תסתכל על הארדן וקארי ושאר הכוכבים של היום. מי מהם עושה מה שלברון עשה אתמול?

אריאל גרייזס 25 במאי 2015

כמה משחקים של קארים ראית בחיים שלך? לא בלייב, בכלל? 10? 20?
כל מה שאתה יודע על התקופה ההיא זה מה שנתנו לך בעיתונים. אין לך מושג איך הם היו באמת ומה הם עשו. איך אפשר להשוות את זה לימינו שבהם רואים כל משחק בלייב ואחר כך הוא מנותח לאלפי חלקים בידי מאות אנשים?

גיל 25 במאי 2015

דווקא ראיתי לא מעט משחקים לאורך השנים, בעיקר משנות ה80. אני לא ראיתי אותו עושה משהו דומה ללברון. אני מסכים שדברים מנותחים היום יותר מבעבר אז בבקשה, תשווה אותו לכוכבים אחרים בליגה ובענפי ספורט אחרים. למה על אף שחקן אחר לא אומרים את זה? אתה רואה משהו קרוב לזה שאומרים על דוראנט, קארי, הארדן, דאנקן או על בריידי או מאנינג? אולי במקום לחשוב שמתנכלים ללברון תנסה לחשוב שיש מידה של צדק בביקורת עליו?

Zak 25 במאי 2015

אני עדיין זוכר איך מארק ג'קסון וצ'ארלס בארקלי התערבו ביניהם על מי קולע את הזריקה המנצחת בפלייאוף במשחק של הניקס נגד פילדלפיה. הרבה יותר גרוע ממה שלברון עשה. מוריד במשהו מהגדולה של בארקלי?

גיל 25 במאי 2015

אולי כן אבל ברקלי לא אמור להיות בר השוואה ללברון. ברקלי לפחות היה נותן את המקסימום כל משחק. 4.5 ריבואנדים יותר במשחק, אתה קולט את ההבדל?

No ONE 25 במאי 2015

טים דאנקן הוא אחד הבכיינים הגדולים ביותר בתולדות המשחק , לכל אורך הקריירה שלו הוא בוכה ומתלונן אחרי ששורקים לו פאול , היום זה פחות מתחילת הקריירה שלו בגלל שהוא מפחד מטכניות אבל בהתחלה V היה איום ונורא , תמיד היה עושה את פרצוף העגל המפורסם שלו ובוכה לשופטים

גיל 25 במאי 2015

דאנקן לא בוכה יותר מאחרים ובטח לא נשאר בהגנה לריב עם השופטים במקום לעשות הגנה. הוא עושה אולי פרצופים אבל לא זורק להם מילים כל פעם כשלא מקבל שריקה כמו הוד רוממותו.

Amir A 25 במאי 2015

כשראיתי במשחק שרק 4 שחקנים חוזרים להגנה הייתי בטוח שהוא גמר את המשחק, וכשהמצלמה תחזור אליו בסוף ההתקפה נראה אותו מתפתל מכאבים על הפרקט. היה די מפתיע לראות אותו מתרוצץ שניה אחר כך.

Amir A 25 במאי 2015

ואכן זה מקטין אותו לעומת האחרים. התפקיד שלו בתור מישהו שמשחק על הבמה הוא לבדר אותי, הצופה. והוא לא. אני פשוט לא שואב הנאה מלראות אותו דורס שחקנים אחרים בדרכו. אם הייתי מחפש השוואה, הייתי אומר שבסרט ספייס ג'ם הוא היה אחד מחמשת החייזרים האלו ששיחקו נגד מייקל \-:

איציק 25 במאי 2015

תגיד לי, אתה לא קורא תגובות?
בורוביץ' כבר כתב לך שזה אחד מהדברים היותר אסטטים שיש וגם היותר אינטליגנטיים. אתה פשוט לא עוקב ולא מפנים.

Amir A 25 במאי 2015

אתה יודע מה מדהים:
לברון ג'ימס – 6-8 על 250 פאונד
מייקל ג'ורדן – 6-6 על 195
לארי בירד – 6-9 על 220
מג'יק ג'ונסון – 6-8 על 215
קארים – 7-2 על 225
ברקלי – 6-6 על 252
ד"ר ג'יי – 6-6 על 200

הבנאדם שור. חוץ מברקלי אף אחד לא מתקרב אליו בכלל. אז אפשר להבין למה הוא עובר דרך קירות, ואפשר להתלהב מהעובדה שמישהו בגודל שלו מסוגל לשלוט ככה בכדור. לי, כאמור, זה לא עושה את זה.

איציק 25 במאי 2015

א. אתה חייב לשנות גישה, ולהתיישר…
ב. אם אתה רוצה רשימה הוגנת, תכניס לרשימה את מנוט בול וסופו.

Washington Post 25 במאי 2015

בלי קשר לכל התגובות החכמות יותר או פחות התחזית שלי לגבי סדרת הגמר של הנבחרת שלנו נגד גולדן סטייט היא די עגומה. בחורינו האמיצים משחקים כדורסל מכוער בטירוף ברוב שלבי המשחק, להגיד עליו לא מודרני זה אנדרסטייטמנט.

לקבוצת הפלייסטיישן מאוקלנד יהיו תשובות לבחורים האמיצים. גם לבנו הרוחני של יוסף טרומפלדור שנפל לפרקט באפיסת כוחות אחרי עוד ניצחון בקרב שהזכיר את קרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום כיפור יש לגולדן סטייט תשובות. דריימנד גרין ואיגי מסוגלים לשמור אותו באחד על אחד ביחוד כשהוא לא מסוגל לקלוע מבחוץ (יש שמועה שהוא נפגע ביד ימין תוך כדי ניווטים בגבעות גורל בבוחן כניסה לבה״ד 1).
ֿ
בקיצור, כל הסימנים מראים שללא התערבות אלוהית ונס פח השמן גולדן סטייט יעשו סוויפ על הנבחרת שלנו בהפרש ממוצע של 20 נק׳. קיירי פה לא יעשה הבדל כזה גדול. אלא אם כן ישלחו את דבהלדובה, הנצר למשפחת ניצולי השואה, ברנרד פולארד של ה-NBA להתגלגל לכיוון הברכיים של סטף.

גיל 25 במאי 2015

התגעגענו.

Amir A 25 במאי 2015

לא להאמין מה החתול גרר לכאן!

YG 25 במאי 2015

יא אללה! ימי המשיח. אשכרה רק לה ברון המסריח הזה יוציא אותו מחור התחת במפרץ

matipool 26 במאי 2015

וושינגטון – גדול !

bhr 25 במאי 2015

אריאל,
תודה רבה פוסט נהדר שתמצת בדיוק מה שאני מרגיש.
אפרופו נקודה למחשבה אני זוכר שבאיזה מקום כתבת שלא אהדת את מייקל בזמנו ורצית שיפסיד עם שיקאגו ורק בדיעבד מזדככת הגדולה שלו. ובכן גם אני,לא אהדתי אותו בזמנו ומפנים בדיעבד כמה יוצא דופן היה, אז בתור מי שלברון מעצבן אותו ולכן באופן בסיסי רוצה בהפסדו כמעט בכל סדרה נתונה, השאלה שאני שואל את עצמי היא מה אחשוב נניח בעוד 10 שנים ?

shadow 25 במאי 2015

בהנחה שהוא יסיים עם שתי אליפיות אחרי שכל הפימפומים בתקשורת יגמרו והיכולת תרד. נזכור אותו הרבה פחות גדול ממה שהוא היום.

Washington Post 25 במאי 2015

אני בטוח…

אני לא שונא את טרומפלדור ג׳וניור ולא אוהב אותו יותר מידי. לא סבלתי אותו בגלל ה-decision (לא בגלל שהלך מקליבלנד כמובן אלא בגלל הצורה הדוחה והשקרים בראיון במשדר המביך ההוא ״החלטתי היום בבוקר…״ יה רייט.
אני כן אוהב לראות אותו משחק כדורסל כי הוא גאון. להגיד שהכדורסל שלו מכוער זה להתעלם מראיית המשחק הנדירה שלו, מההגנה שלו, מהמסירות שלו ומהיכולת שלו (עד העונה) כמעט תמיד לקחת את ההחלטה הכי נכונה בכל מצב נתון.
גם העונה הוא מראה המון מהיכולות האלה אבל גם הרבה יותר מידי משחק ראש בקיר של בידודים והרבה פחות מסירות, הנעת כדור וכו. וזה הכל עליו. הוא קובע איך משחקים שם ומה יקרה בכל התקפה. לכן הביקורת על המשחק המכוער שלהם היא אליו ועליו. כי הוא מכתיב הכל.
הלחץ הזה ״להנהיג״ העונה גורם לו לעשות דברים מטופשים. הוא קצת מגזים בהתנהלות מחוץ למגרש והנפילה ההירואית הזו לפרקט בסוף המשחק הייתה מהלך איירוד קלאסי.
נותן משחק ענק ואיכשהו מצליח לגמור אותו ככה שכל מי שהוא לא הומר של היאנקיז בז לו וצוחק עליו.

No ONE 25 במאי 2015

תגיד , אתה מבקר את דוד שלך השנה?
אני רוצה ללכת למשחק של הג'טס נגד הפאטס ולשמוע איך 80 אלף איש צועקים CHEATERS
אני כבר מחפש כרטיסים במקום טוב

אני מוכן אפילו לעזוב את השמש במערב ולבוא לחור הזה בניו ג'רסי לאיזה יומיים בשביל זה

Washington Post 25 במאי 2015

סבבה דווקא התכנית נשמעת לי. תגיד מתי ואני מתייצב.

No ONE 25 במאי 2015

אני רק רוצה לציין שלאורך כל השנים והטענות המגוכחות של גיל(והיו לו הרבה) זה שהוא קורא למייק בראון מאמן השנה ואומר שהוא היה מאמן טוב זאת המשעשעת מכולן
מייק בראון שאחרי שלברון עזב פוטר מכל מקום(כולל קליבלנד פעם שניה) ואף קבוצה ב NBA לא נותנת לו עבודה, שמו אפילו לא מוזכר בתור מועמד לקבוצת קט סל במינסוטה תחתית וזה לא שיש מאמנים שאין להם מושג ב NBA , יש כל כך הרבה ועדיין למייק בראון הגאון אין עבודה.

ואחרי זה גיל בא וטוען שבקדנציה הראשונה בקליבלנד היה לו צוות מסייע טוב, אלו השחקנים: לארי יוז,בובי גיבסון,דאמון ג'ונס,אילגאוסקס על חצי רגל
סשה פבלוביץ',ורז'או(היחיד שהיה לו מקום היום בקבוצה),ג'ו סמית,אריק סנואו,וולי שצ'רביאק,דלונטה ווסט,ולא לשכוח את בן וואלאס חצי מת

LOL

גיל 25 במאי 2015

אתה יכול לצחוק כמה שאתה רוצה אבל זו עובדה. הוא נבחר למאמן השנה. ומה היה לו אחרי זה בדיוק? אימון בעונה המקוצרת ופיטורים אחרי 5 משחקים אצל הלייקרס בלי שנאש שיחק בכלל. זה מעיד יותר על הלייקרס מעליו. אחרי זה אימן שנה בקליבלנד שלא היה שם כלום.

לארי יוז, מו וויליאמס היו טובים באותה תקופה ואילגאוסקס היה סנטר לגיטימי בליגה. קצת משעשע לראות את הסוגדים ללברון מגמדים כל אחד אחר כאילו הוא שיחק אחד נגד חמישה.

חוץ מזה, נניח שהצוות שלו היה הכי גרוע אי פעם. הוא סיים שתי עונות במאזן הכי טוב בליגה. למה הוא לא הגיע לגמר באותן עונות? בעונה אחת עם 66 ניצחונות הפסיד לאורלנדו ובעונה השנייה עם 62 ניצחונות הפסיד לבוסטון בסדרה המבישה שלו? הרי הצוות המסייע לא עושה כלום אז בטח הוא אשם בהפסדים הללו לא?

Washington Post 25 במאי 2015

מה אתה נורמלי? אתה באמת מתווכח שמייק בראון העבד כי ימלוך הזה הוא מאמן טוב?

גיל 25 במאי 2015

אתה יודע, יש הרבה מקום בין פופוביץ' לגיא גודס. הרבה מאמנים הם כאלו שצומחים על גב הכוכב או הסיטואציה. כמה ריברס מאמן טוב למשל? הוא היה גרוע, זכה באליפות ונחשב למצוין ועכשיו שוב קוטלים אותו. אני חושב שבראון היה מאמן הגנה מצוין שלא מקבל מספיק קרדיט. בהתקפה הרי לברון עושה מה שהוא רוצה.

גיל 25 במאי 2015

והנקודה הכללית היא שעם מאמן כל כך גרוע לשיטתך הם השיגו את המאזן הכי טוב בליגה שנתיים ברציפות אבל נכשלו בפלייאוף אז מי אשם בזה? וגם פיטרו אותו ולברון יכל לבחור מאמן חדש ולא עשה את זה.

מוטי 25 במאי 2015

תמיד חשבתי שההשוואה המתבקשת היא מול מג'יק ופחות מול לארי בירד.
מג'יק עם נתונים פיסיים מרשימים הגדיר מחדש את העמדה.
מצד שני תמיד אני אוהב לקרוא ולשמוע על זוויות חדשות, דעות אחרות וכו'

איציק 25 במאי 2015

מג'יק היה רכז, לברון ובירד הם סמול פורורד (2 מטר פלוס זה סמול…). נכון שלברון הרבה פעמים מזגזג בין העמדות, אך עדיין תמיד לידו משחק עוד מוביל כדור.

shadow 25 במאי 2015

מג'יק 2.06 לא נראה לי שככה בוחרים עמדות.
עמדה לא נבחרת על פי הגובה, עמדה נבחרת לפי סט היכולות של השחקן.

ויש שחקנים שסט היכולות שלהם מתאים לכמה עמדות.

מג'יק היה שחקן ששיחק בכל העמדות

איציק 25 במאי 2015

ודאי, סתם נראה לי שתפקיד שמתחיל במילה SMALL ועל משבצת זו משחקים שחקנים של שני מאר פלוס, זה קצת חוסר התאמה.

shadow 25 במאי 2015

may bad :)

shadow 25 במאי 2015

my*

רטקסס 25 במאי 2015

האם מישהו מותיקי הדור כאן יכול לתת כמה מילים על כוכב שנחשב "שנוי במחלוקת" כמו לברון בתקופות שלפני האינטרנט (או הטלויזיה הרב-ערוצית)? כוכב שבשיחות סלון אמרתם לעצמכם: "בונא, הוא טוב, אבל הוא אף פעם לא לקח את מכבי לאליפות/ישראל למונדיאל/לייקרס לאליפות/נבחרת סין בבדמינטון למדליית זהב".
או שבאמת פעם לא דיברו על זה ופשוט נהנו. מה יש לנו מדירוגים כל הזמן. בואו נהנה וזהו…

אלעד 25 במאי 2015

פעם לא היה אינטרנט ובלוגים ופורומים וטוקינג-הדס שמנתחים כל תנועה ותנועה במשך 24 שעות.
אני די בטוח שוילט צ'מברליין היה יוצא חבול מעידן כזה.

איציק 26 במאי 2015

בדיוק האדם שחשבתי עליו… צ'מברלין מאד מתאים להגדרה של מישהו בעין הסערה, והשליטה שלו היתה לא פחותה מזו של לברון.

גיל 25 במאי 2015

דיבורים כאלו היו כל הזמן בין אנשים רק שהם לא קיבלו הרבה תהודה כי זה היה מוגבל בין אנשים ספורים. אני זוכר כתבות של מנחם לס משנות ה80 שאומרות כמה ג'ורדן גדול אבל איך הוא בלי אליפות ולא יכול להחשב לאחד הכי גדולים.

אלעד 25 במאי 2015

בדיוק, זה תמיד היה אבל לא עם כזו תהודה. ת'כלס זה נכון לכל דבר לפני ואחרי עידן האינטרנט / רשתות חברתיות.

אורליוס 26 במאי 2015

היה כבר מעל 300 תגובות בדה באזר?

היסטוריון של ספורט 26 במאי 2015

כמה הערות.
נתחיל בבלאט :
1. לא הבנתי למה מפריע לך כל כך שיש אנשים שמזדהים על קליבלנד בגלל בלאט.
ראשית זה דבר מקובל בכל העולם.
שנית נניח שלך זה לא עושה את זה …מה איכפת לך ממי שזה כן עושה לו את זה ?

2. בלאט חצי ישראלי בגלל שלא נולד כאן ?
אם כך חצי מהמדינה חצי ישראלי בוודאי הדורות הקודמים.
בלאט הוא ישראלי לכל דבר כבר כמעט 30 שנה הוא שיחק בליגה שלנו ועבר באולמות שלנו בכולם
בקיצור לגמרי משלנו.

3. " בלאט לא מעניין אף אחד באמריקה "
נו אז מה ?
אנחנו כאן בארץ והוא בהחלט מעניין אותנו …מה איכפת לי אם באמריקה הוא לא מעניין אף אחד ?

נעבור ללברון .

נתחיל בכך שאין חולק בכך שמדובר בשחקן גדול אפילו היסטורי אך רחוק מבירד ואחרים שלפניו וזאת בשל הסיבות הבאות.

1. לברון ברח :
בניגוד למייקל ,מג'יק ,לארי ,דאנקן ואפילו אקים , קובי ונוביצקי …לברון לא הצליח להצעיד את הארגון שלו כל הדרך לאליפות.
הוא ברח לו כדי לקחת אליפויות נוחות במיאמי (עם וויד ובוש בשיאם …לפחות ביום החתימה ).
ביום שהוא עזב כתבתי שעשר אליפויות שלו במיאמי לא תהיה כמו אליפות בודדת של מייקל (או בדיעבד אותה אליפות של נוביצקי ).

כתבתי שאני הכיר בגדולתו של לברון רק אולי אם "יחזור בתשובה" לקלילבנד ואז אולי אם הוא יוביל אותה לאליפות ניתן לדבר אליו כמו הגדולים שלפניו.

2. לברון משחק במזרח :
ואז בהמשך לסעיף אחד הוא חזר …אם הוא היה חוזר בצנעה ובענווה ניחא …אבל נראה שהוא חוזר משיקולים שונים שהצד השווה שלהם הוא נוחות.
אם למשל לברון לא היה עוזב אף פעם לא הייתי מאשים אותו שהוא משחק במזרח מכיוון שהוא קיבל את קליבלנד בפלוסים ובמינוסים.
(בדיוק מסיבה זו אני מגחך על אלו שדורשים ממסי לעזוב את ברצלונה להוכיח שהוא גדול).
אבל לברון כבר עזב פעם אחת וקשה לי להאמין שהוא הלך לקליבלנד רק בגלל "חזרה בתשובה "
קשי לי להאמין שלא עבר ללברון שיקול שאומר בערך משהו כמו "מה אני צריך לשחק בטקסס למשל כאשר התחרות באזור כ"כ קשה "
ברגע שעזבת כבר קבוצה אז כן ניתן לבוא אלייך בטענות על חיים קלים.

בנוסף כתבת שזה שללברון קל עד הגמר לא עושה את מבחן הגמר ליותר קל זה לא עומד לשיטתך במבחן המציאות.
למה לא ?
הפערים של המערב מול המזרח הולכים ומתעצמים.
קבוצה מערבית מקבלת 52 משחקי ליגה מול יריבות שמנצחות 60-65 אחוז יותר מיריבות קבוצות מזרחיות.
קבוצה מזרחית מקבלת רק 30 משחקים קשים ו 52 משחקים קלים יחסית.
זה משמעותי מאד עוד לפני הפליאוף..
תוסיפו לכך את הפליאוף ותקבלו פערים אדירים …להגיד שזה לא עומד במבחן המציאות זה מרחיק לכת.
אם היית אומר למשל כי למרות התחרות במערב הרי שאשתקד למשל ס.א לא עבדה קשה מדי (למעט הסדרה הראשונה מול דאלאס ).
ולכן זה לא עשה את ההבדל הרי שהיה ניתן לקבל זאת.
לחליפין אם היית אומר שבאליפות הראשונה לברון עבר חתיכת פליאוף כולל יציאה מ 3-2 מול בוסטון הייתי מסכים.
אבל בסה"כ הכולל בייחוד בהתחשב בליגה הרגילה לא ניתן להתעלם מהיתרון המובנה שבשיטה.
ואני בטוח שאתה יודע בוודאות שקרובה למאה אחוז כי במערב לברון לא היה עושה אפילו 3 גמרים כלליים .

3. לברון מזלזל בכל יתר הקבוצה.
זה כמובן בולט בבלאט ,אך גם לא אהבתי את הבעלות שהוא לקח על סמית והיה נראה בעליל שגם סמית לא אהב זאת (למרות היחס הטוב ביניהם ).
גם העימותים מול לאב מוכיחים זאת.
בקיצור נראה שלברון לא יודע לכבד אחרים שגם להם חלק משמעותי אגב בהצלחת קלילבנד העונה.

Comments closed