יומן בלש אמיתי (2/5) – "חיים אחרים"

על דינמיקה נשית ודינמיקה בין דמויות

"אילו הייתי גבר, הייתי כובשת את העולם" אמא של פול

אם העונה הזאת היתה ספר, היינו עכשיו פותחים את חלק ב' של הספר, בו הכל מתחיל מחדש.

אחרי הירי שסיים את החלק הראשון, די כצפוי יש לומר, האנשים שבמקומות הנכונים מרוצים כולם שהרצח של קספר כביכול נפתר. גם פה זה די מזכיר את העונה הראשונה, אז היה נדמה שנמצא רוצח הנשים. רק שבניגוד לאותה עונה, הפעם אף אחד מהבלשים שלנו, וכמובן גם לא פרנק – אולי הוא הוא בכלל הבלש האמיתי בסדרה הזאת – לא מאמין שבאמת נמצא הרוצח.

למעשה, הכל עכשיו מתחיל להתבהר. קספר היה אחראי לארגון מסיבות חשק עם אנשים רמי מעלה ואחר כך השתמש בצילומים מאותן מסיבות כדי לסחוט את אותם אנשים ועל כן נרצח.

הקווים המקשרים לעונה הראשונה לא עוצרים פה. נדמה שגם פה, מתחת לפני השטח, שוכן לו רוע אחד גדול. אנחנו רואים אותו מרומז (טיפה יותר מדי מרומז, לטעמי) בתמונות של הנעדרת, בדיסק הקשיח החסר שכולם מחפשים אחריו, בצריף הנטוש עם כתמי הדם על הקיר, בכל פינה. וכמו בעונה הראשונה, גם פה נדמה שיש כוחות גדולים מאוד שעומדים מאחורי הרוע הזה. ונדמה שאחרי ארבעה פרקים שבהם לבלשים שלנו לא היה כזה אכפת מהרוע הזה ("חשבתי שאפשר לסמוך עליך", אומרת אחותה של הנעדרת לבזרידס) הם סוף סוף מתעוררים.

ואולי זה שפשוט הם מעדיפים את זה על ישיבה מאחורי שולחן.

בכל מקרה, לטעמי, הקו המקשר החשוב ביותר לעונה הראשונה הוא שבשני המקרים, הקורבנות הם נשים. אם עד עכשיו חשבנו (או ניסו לגרום לנו לחשוב) שהקורבן בעונה הזאת הוא בן קספר, עכשיו די ברור שהוא רק היה שם במקרה. הטריגר.

בדיוק כמו בעונה הראשונה, גם פה יש לנו נרצחות מסתוריות. על רובן אנחנו בכלל לא יודעים. אלו נשים שבשולי החברה שלאף אחד, חוץ מבני המשפחה הקרובה שלהם (ולפעמים גם זה לא) לא אכפת מהן. אם בן קספר לא היה נרצח, אף אחד לא היה חושב עליהן בכלל.

זאת הזדמנות טובה לבחון את היחס של היוצרים לנשים.

בעונה הראשונה הואשמו היוצרים אם לא בשנאת נשים אז לפחות בהתעלמות מהן. כל הנשים היו או קורבנות או מפתות. לא היתה אף אישה חזקה במרכז.

בעונה הזאת זה כמובן השתנה, כשיש לנו בלשית במרכז החקירה. אבל הגישה של היוצרים לנשים לא באמת השתנתה. המשפט שבפתיחה של הטור הזה משקף את הראיה שלהם.

בזרידס היא כמובן אישה חזקה אבל היא עושה את זה על ידי אימוץ אחד לאחד של דפוסים גבריים. זה בא לידי ביטוי במיוחד בשני הפרקים האחרונים, כשאנני מואשמת בהטרדה מינית, בסוג של היפוך תפקידים שבו היוצר קצת צוחק עלינו.

"הייתי מת להיות מוטרד מינית על ידה" אומר אחד השוטרים בקבוצת התמיכה למטרידים מינית ובעצם משקף את הדרך שבה העולם רואה נשים, לפחות לפי הכותבים של הסדרה. הדרך היחידה של נשים להיות דומיננטיות זה לאמץ את הדרך הגברית, ואנני עושה בדיוק את זה בהמשך הדיאלוג, כשהיא מספרת על חשיבותו של הגודל באיבר המין הזכרי, במה שנראה כמו שיחה גברית לחלוטין.

מעניין להשוות את דמות הבלשית פה לדמות אחרת, זאת של לינדן מ"The killing", דמות שהיא הפוכה לחלוטין מבאזרידס שלנו. לינדן, שיש לזכור – מגיעה מתרבות אחרת לגמרי (הסדרה היא במקור דנית) היא בלשית נשית לחלוטין. היא רכה, רגשית, נקרעת בין העבודה לחיים הפרטיים שלה, מרשה לעצמה לבכות ולהישבר. היא לא הופכת גברית על מנת לפתור את התעלומה שלה, אלא דווקא נקודת המבט הנשית היא זאת שהופכת אותה – וגם את השותף שלה – לבלשית כזאת טובה.

אנני, לעומת זאת, לא רק שהיא הופכת לגרסה הנשית של כל בלש טלוויזיוני גברי, היא גם לגמרי מוותרת על האישיות שלה. כשיש לה דילמה בין החיים הפרטיים לבין אלו המשטרתיים היא לא מהססת להקריב את אחותה על מזבח החקירה. וכן, אם אתם מרגישים שזה לא ייגמר בטוב, אז אתם לא לבד.

*

"אף פעם לא מאוחר להתחיל מהתחלה" אנני לריי

זה גם הפרק שבו מתחילות לנשור המסיכות מהפנים. מסיכות, כמו אלו של הרוצח עם מסיכת הציפור, שהסתירו את הפנים האמיתיות של כל אחד ואחד.

זה מתחיל באמא של פול, שמורידה באבחה חדה את המסיכה מעל הפנים של הבן שלה ועושה לו אאוטינג. זה ממשיך באשתו של פרנק שסוף סוף אוזרת את האומץ ומגלה לו את האמת על חוסר היכולת שלה להרות. עובר דרך אשתו של ריי שמנסה להוריד את המסיכה לגבי האבא האמיתי של הילד שלהם ומסתיים (תרתי משמע) בריי שהולך להוריד את המסיכה מעל מה שפרנק עשה לו לפני הרבה שנים כששלח אותו להרוג את האיש הלא נכון (אם אני מבין נכון את מה שקרה פה).

כמובן, מסיכות מסוימות יורדות, אבל מסיכות אחרות באות במקומן.

פרנק, בדיאלוג עם אשתו, פולט את כל הקלישאות האפשריות על למה הוא חייב להמשיך בדרך הזאת ולמה הוא בכלל לא גנגסטר. הוא מנסה להפריד בינו לבין שאר הסרסורים וסוחרי הסמים, כאילו הוא שונה מהם, כשבעצם הוא בדיוק אותו דבר. "תראי, אין כתמי מים" הוא אומר לאשתו כשהוא מסתכל על התקרה בבית החדש והזול שלהם, כאילו שמעבר לבית הזה ופיוס עם אשתו ואפילו קבלה של הרעיון של ילד מאומץ מנקה אותו מהדברים הרעים שהוא נאלץ לעשות.

גם ריי לובש על עצמו מסיכה. זה לא ריי האמיתי מה שאנחנו רואים בתחילת הפרק הזה. נקי מסמים, נקי משיער פנים, נקי באופן כללי (מזכיר קצת את מה שעובר על מקנולטי בעונה הרביעית של "הסמויה", כולנו יודעים שזה לא החזיק הרבה זמן). הניקיון הזה של ריי עומד בניגוד חד מאוד ללכלוך שצף על פני השטח ובמיוחד לידיעה שמשגעת את ריי על כך שהוא הרג אדם חף מפשע.

"אולי אתה לא כל כך חד הבחנה" אומר פרנק לריי דווקא בנקודה שבה ריי מזהה במדויק את מה שהעוזר של פרנק נחשד בו, כשאולי הוא בעצם מתייחס למה שקרה בעבר, כשריי לא הצליח להבחין במלכודת אליה הכניס אותו פרנק.

True-Detective-S2

זאת הזדמנות טובה לדבר קצת על הדינמיקה בין פרנק לריי – שתי הדמויות המרכזיות בעונה הזאת, לטעמי – ועל דינמיקה בכלל.

ביליתי חלק ניכר מריצת הבוקר שלי בניסיון להבין מה עבד בעונה הראשונה שפחות עובד בעונה הזאת, שבואו נודה בזה – לא מצליחה להעפיל לגבהים של קודמתה.

הרבה אנשים חושבים שריבוי קווי העלילה הוא בעייתי, אבל סדרות אנסמבל כמו הסמויה, שלא לדבר על משחקי הכס, עבדו מצוין עם הרבה יותר קווי עלילה.

האם התעלומה עצמה היא זאת שלא כל כך מעניינת? ובכן, התעלומה עצמה אף פעם היא לא העניין בבלש אמיתי, בניגוד לסדרות משטרה אחרות. לכן, בניגוד להרבה אחרים, לא התאכזבתי מפרק סיום העונה הקודמת, שלא נתן לנו את הקליימקס שכולם ציפו לו. בניגוד, למשל, לפרק סיום העונה השניה של The killing אותה הזכרתי קודם, אז הפרק היה מטלטל ולא יכולת להפסיק לחשוב עליו, הרי שמבחינת יוצרי בלש אמיתי, התעלומה האמיתית היא החיים.

בעיניי, אם יש משהו שעבד מצוין בעונה הראשונה וחסר בעונה הזאת, זאת אותה דינמיקה חמקמקה. זה לא סתם שסדרות משטרה הם כנראה ז'אנר הטלוויזיה המצליח מכולם (אולי חוץ מסדרות עורכי דין) – זה לא רק התעלומות שאנחנו נהנים לפתור אלא גם היכולת של הכותבים לשים צמדים של בלשים ביחד ולייצר דינמיקה מיוחדת. פמלבון ובייליס, לינדן והולדר, באנק ומקנולטי וכמובן מארט וקוהל מהעונה הראשונה. הדינמיקה הזאת בין דמויות הבלשים, שכמעט תמיד שונות אחת מהשניה אבל ביחד מסוגלות לייצר קונפליקטים, יחסים מיוחדים ואותה סוג חברות שכולנו היינו רוצים בחיים שלנו – כל זה פשוט לא קיים בעונה הזאת.

הרבה תלונות היו על כך ש"אנשים לא מדברים ככה במציאות", אבל האמת היא שזה נכון לגבי כל סדרה. אם כבר, הבעיה בעונה הזאת היא שאנשים מדברים יותר מדי כמו במציאות. בגלל ריבוי הדמויות היחסי קשה מאוד לייצר דינמיקה אמיתית שעובדת וגם כשמנסים, זה בדרך כלל לא עובד. היחסים בין פרנק לריי הם אלו שהכי מזכירים את היחסים בין ראסט למארט בעונה הקודמת, במובן של מוביל-מובל וגם של הבגידה בין השניים, אבל אין אלא לומר שבינתיים לפחות – זה לא זה.

*

בטח שמתם לב ש:

– גם בפרק הזה אי אפשר היה להמנע מאפקט השיניים השבורות, הפעם של הפסיכולוג/מנתח פלסטי שריי מפוצץ לו את הצורה

– שבזרידאס חזרה לעשן סיגריות אמיתיות

– שהסצינה שבה ריי עוקב אחרי העוזר של פרנק נראית כאילו נלקחה ישירות מספר של ריימונד צ'נדלר ומסרטי פילם נואר של שנות הארבעים-חמישים, כשריי על תקן פיליפ מרלו, כולל האלכוהול והאגרופים והכל.

– שהדואליות בין פרנק והילד שאין לו וריי והילד שאולי לא שלו נמשכת. ביום שבו על ריי נכפת בדיקת אבהות שאולי תוכיח שהילד לא שלו, פרנק מסכים למעשה לקבל ילד שאף הוא לא שלו.

– שריי מביא את אנני לפאב שלו ושל פרנק – האם הוא חושב שזה לא יגיע לפרנק, בטח בהתחשב במבטים שהמלצרית דפקה בהם?

– שגם בפרק הזה חזר אלמנט הציפורים, במיוחד העורבים

והנה השיר המצוין מהפרק הקודם:

 

אחרי שיהיה ערבי בבית״ר
שאק צודק

51 Comments

כסיפוביץ 21 ביולי 2015

בנתיים מצוין
אני מאוד אוהב את האפלוליות בסדרה הזו.
כל דמות וכל פרק יכולים להפתיע, וההרגשה שזה הולך עמוק מפרק לפרק מאוד מסקרנת.

אישית אני מעדיף את המותחנים הפסיכולוגיים מאשר ריבוי סצנות אקשן.

וינס ווהן נפלא!!!

ערן 24 ביולי 2015

וינס ווהן בינוני להחריד.
ואשתו בלתי ניתנת לצפייה. המונולוגים שלהם נדושים שחוקים ומשוחקים בצורה זוועתית.
וינס ווהן הוא השתקפות של היכולות של השחקן שמשתף איתו פעולה.

ארז (דא יונג) 21 ביולי 2015

הפרק הזה היה בהחלט נפילה בהתחשב בציפיות שסוף הפרק הקודם יצר, והאבחנה על חוסר הבשר במערכת היחסים בין פרנק לריי בהחלט בולטת לרעה.

עולמו של ריי סופג טלטלה כשהוא מגלה שהוא רצח מישהו חף מפשע. מה שמעניין זה שהוא לקח את הטיפ של פרנק בזמנו מבלי לבדוק אותו בעצמו, כך שהוא די יכול להאשים רק את עצמו. אולי כמו פרנק שרואה את עצמו קרבן של הנסיבות שמביאות אותו להיות גנגסטר, גם ריי מאשים את הנסיבות (האונס, הצורך לממן את המאבק על בנו) בכך שהוא היה שוטר מושחת ועכשיו עובד עבור גנגסטר.
מעניינת אותי גם הבחירה במילה Design של פרנק בדיאלוג שלו עם אשתו (טוב, מעניין עוד יותר זה אוצר המלים המאד מרשים שלו, יחסית למישהו שבגיל 6 נכלא בארונות ובגיל 14 עבד בשדות).

ככל שדיקסון יותר מת, כך הוא נהייה יותר מעניין. האם התמונות שהבוס לשעבר של ריי מחפש הם תמונות ממסיבות החשק או גם תמונות מעקב כמו הצילומים שדיקסון עשה של פול? ואם דיקסון נשלח ע"י בכיר במשטרה לצלם דברים, סביר להניח שהם גם שלחו אותו לחפש את היהלומים.

לא יודע מה הסיפור עם שני המכסיקאים (ה"הסיסקו קיד" הזה חתיכת טיפוס), אבל לא הייתי מהמר על שלמות השיניים של פרנק עד סוף הסדרה.

אפרופו יחס לנשים – שוב ושוב אנחנו נתקלים בתלונות שקריות על הטרדה מינית בסדרה, כאילו זו הנורמה. וגם: דונאלד טראמפ נכנס בג'ון מקיין זה כלום לעומת העו"ד שצולב את פול על מה שהוא (לא?) עשה בעיראק. איפה האריות של הצל כשצריך אותם.

ולמה לעזאזל הקדישו זמן מסך לארוחה המשפחתית של פול עם הארוסה שלו ואמא שלה?

כסיפוביץ 21 ביולי 2015

בעיקר בגלל הסיבה שהדמות של פול היא האניגמה האמיתית בסדרה לדעתי.
כל סצנה שכזו [ וכולל הסצנה עם האמא שלו- הניגוד בין הסצנות מהווה את הדרמה בדמות שלו] בעצם מעצימה את ההבנה שלנו עד לסוף הטראגי שמחכה לו.

אריאל גרייזס 21 ביולי 2015

בעיניי הוא הדמות הכי משעממת/פלאקטית/קלישאתית בעונה הזאת. היה אפשר לוותר עליו לגמרי ולא היינו מפסידים כלום, לדעתי (וזה היה גם נותן זמן מסך לדמויות האחרות ואולי מייצר קצת יותר דינמיקה)

כסיפוביץ 21 ביולי 2015

מה שנקרא בעיני המתבונן ;-ׂ)
אני מאוהב בפסיכופתים השקטים האלו. אתה לא יודע מה תקבל ממנו בהמשך

רועי הצרפתי 21 ביולי 2015

אפרופו אוצר המילים של פרנק הוא השתמש אתמול בביטוי שלא שמעתי מעולם בשום מקום ומבחינה לשונית מאוד אהבתי – במהלך השיחה עם אשתו כשהוא מנסה להסביר לה כמה קשה ויהיה יותר קשה אבל אחכ יהיה בסדר פתאום היא עוברת לדבר על חוסר היכולת שלה להרות והוא אומר לה "אין לי מספיק רוחב פס בשביל זה" (השתמש במילה bandwidth) כאילו כדי להגיד – אני לא מסוגל להתמודד/להכיל את הדבר הנוסף הזה עכשיו…

סתם משהו שנזכרתי בו.

בלי קשר – זה פשוט לא מעניין מספיק.

ירוק 21 ביולי 2015

אמריקאים משתמשים בביטוי הזה, זה די מקובל.

funfun 23 ביולי 2015

גם אני אהבתי והתלהבתי מהביטוי

ירוק 21 ביולי 2015

אריאל – תענוג. חיכיתי לסיכום מרגע שנגמר כאן הפרק. ניתוח מעניין מאד.

מסכים לגבי אחותה של אנני – כשנגמרה הסצנה של שתיהן אמרתי לאשתי שיש לי הרגשה רעה לגביה.

אני דווקא חושב שהסדרה כן עובדת. עמוקה אבל לא באופן מוגזם, מותחת, אפילה, כמעט כל השחקנים עושים עבודה מעולה (אולי לא ברמה של מת'יו מקונהי, אבל עדיין).

ובין כל המחמאות לשחקנים (אני דווקא חושב שוינס ווהן טוב, אבל לא מדהים. קצת קלישאתי מידי לפעמים) איך שוכחים את השחקנית. רייצ'ל מקאדמס היא הקראש החדש שלי.

עובר אורח 22 ביולי 2015

לגבי אחותה של אנני, ברגע שהיא אמרה שהיא התקבלה לבי"ס לאומנויות היא ישר נכנסה לקלישאה של הדמות הטראגית שהולכת למות.

לדעתי השחקנים משחקים מצוין, אבל את אשתו של פרנק אני לא יכול לסבול

ירוק 23 ביולי 2015

מסכים, היא שחקנית קצת מעצבנת. ברייצ'ל ננוחם.

רוג'רס אהרון 21 ביולי 2015

אז הסגן של פרנק עובד בשביל אוסיפ.
או בשביל הבן הסרסור של ראש העיר,
ריי עובד בשביל פרנק שעובד בשביל אילי נדלן שהיו פעם אילי רכבות אבל משום מה הפסידו מלא כסף [עפ המנתח הפלסטי]
אחותה של אנני עובדת בשבילה,בדיוק בזמן שהיא התקבלה ללימודי אומנות אנני משכה אותה חזרה פנימה,
ודיקסון עבד בשביל מי?
והמקסיקנים?
ובשביל מי אוסיפ עובד?

אריאל גרייזס 21 ביולי 2015

יש עוד שלושה פרקים..

גלן 21 ביולי 2015

הפסקתי לראות. יש כל מיני דברים מעניינים פה (כמו דוקומנטרי על נינה סימון) ועוד והסדרה הזאת – ובכן היא חלשה ו 150-180 דקות הן עדיין מצרך נדיר בעולמנו המערבי. רק אולי BINGE יצילני כך שהפיתרון ברור:
1. הורדה למחשב.
2. JFK-TLV או DTW-CDG . לראות הכל ועדיין לישון עוד כמה שעות.

גלן 21 ביולי 2015

על נינה סימון זה מנטפליקס. ממליץ להוריד….

Lord Anthony 21 ביולי 2015

חתיכת אקספוזיציה עשו לנו פה.
לקח להם חצי סדרה עד שהתחלנו עם התעלומה האמיתית.

כסיפוביץ 21 ביולי 2015

ככה בונים סטוריבורד לעוד עונה…ממסטקים כל סצנה ופרק

אריאל גרייזס 21 ביולי 2015

אין עוד עונה, עונה הבאה זה יהיה עם דמויות אחרות

כסיפוביץ 21 ביולי 2015

מה לקחת אריאל?
אין עוד עונה אבל יש עוד עונה?

מודע לחילופי הדמויות. לדעתי זה גאוני

אריאל גרייזס 21 ביולי 2015

כן, אבל אין שום טעם למסתק את הדמויות, זה לא שתשתמש בהם בעונה הבאה

אודי 21 ביולי 2015

הבקתה שהם הגיעו אליה זה איפה שעושים את המסיבות לא? לפי התמונה והשנדלייר

אריאל גרייזס 21 ביולי 2015

לא חשבתי על זה, אני צריך לראות את זה שוב

אודי 21 ביולי 2015

ככה התרשמתי בגלל שהיא הסתכלה דרך החלון המצלמה עלתה והתמקדה על השנדלייר, ובאחת התמונות מופיעה השנדלייר הזו

ג. 21 ביולי 2015

הבקתה זה איפה שטיפלו בקספר

אודי 21 ביולי 2015

היה מבנה, גם מעץ אם אני לא טועה, שהם בדקו לפני שהם ניגשו לבקתה עם הכיסא והדם. לשם התכוונתי.

ארז (דא יונג) 22 ביולי 2015

אני חושב שהבקתה היא איפה שטיפלו בבחורה שנעלמה . קספר טופל בבית שלו (בפרק הראשון ראו אותו גם מוצא ממנו ומוכנס למכונית, אם אני לא טועה).

יואב 21 ביולי 2015

יש לי בעיה עם ניהול הזמן. זה אכן הולך למקום אפלולי ונראה שנבנה כאן סיפור טוב אבל אני לא מרגיש מחובר במיוחד לאחת הדמויות ואין כאן בילד אפ משמעותי לרוע או לטוב כדי שהטוויסט הצפוי להגיע, ירגש/יזעזע אותי במידה הראויה. אבל אני נהנה.

Eyal 21 ביולי 2015

זאת בעיה מוכרת עם הרבה סדרות טובות, קשה מאוד לתת לצופים את מה שהם מצפים ממנו וזה במיוחד בולט כי היוצרים צריכים לבנות את הסדרה מאפס אבל לתת קישור לארק הכללי של הסידרה. הם עושים פה חתיכת יצירת אומנות

דיזידין 21 ביולי 2015

בעיניי זה היה פרק מאוד מאכזב. כתוב לא אמין ומבוים (ולכן משוחק) לא מספיק טוב
וגם קידום העלילה באמצעות מה שהגיבורים אומרים נעשה בצורה מאולצת.

הדיאלוג הארוך בין פרנק לאשתו היה כתוב לא אמין ושוחק רע.
אחרי זה הפגישה, אאוט אןף נו וור, בין שלושת המוסקטרים לבין הפרקליטה היתה עוד פחות אמינה.
אחרי זה הפגישה בין ריי לאשתו נלקחה מתוך טלנובלה.

גיל 21 ביולי 2015

פייר, הפעם היה פרק מצוין. סוף סוף הפסיקו עם החידות והדו משמעויות וקידמו את העלילה וההבנה שלנו של מה שקורה. לטעמי קולין פארל הוא השחקן הטוב בסדרה עם משחק מצוין שקשור גם לעניין המסיכות שהוא לובש ומסיר כמו שתארת. מה שכן, הקו העלילתי שהחקירה החדשה נותנת לכל אחד מהם cause לחיים הוא די קלישאתי.

ולגבי קווי העלילה המרובים, התלונה קשורה לזה שזו מיני סדרה. אין בעייה עם זה בסדרות כמו הסמויה כי יש לך הרבה פרקים לבנות דמויות וקווי עלילה. בסדרה הזו זה נראה יותר דחוס ולכן נתפס כפחות אמין.

ג. 21 ביולי 2015

הפרק היה קצת מרדים עד הקטע שוולקרו קפץ על הפסיכאטר/פלסטיקאי/פסיכופט… ואיפשהו במהלך הפרק נפלה עליי הארה שממש דיכאה לי את החיים
וינצ'י היא בעצם מדינת ישראל סוג של סדום ועמורה שלא ברור מי נגד והדבר האחרון שמעניין שם מישהו זה צדק או האזרח הקטן וראש העיר צ'סאני ומשפחתו הוא בעצם טייקאוף על ביבי ומשפחתו ומרוב שהשחיטות עמוקה ותבועה במערכת רק בא לך להקיא

נתן 21 ביולי 2015

1.תודה אריאל על הבלוג ,2.לכל המאוכזבים והלא מסופקים אשמח לקבל המלצה על סדרה טובה יותר המשודרת כעת .3.אין באזז סביב הסדרה ,אוי ואבוי

ארז N 21 ביולי 2015

Buzz Buzz Buzz Buzz
Buzz TRUE DETECTIVE Buzz Buzz
Buzz Buzz Buzz

Fluttershy 22 ביולי 2015

נתן, יש סדרה חדשה וטובה בשם Mr. Robot, שווה לנסות. אני מצאתי גם סדרה מצוירת אדירה שקוראים לה ריק ומורטי, אבל נראה לי שזה לא הטעם של רוב האנשים כאן..

אורן השני 22 ביולי 2015

Mr robot סדרה אדירה ופי אלף יותר מעניינת ויותר טובה בכל אספקט מהעונה הזו של בלש אמיתי.

יוסי 23 ביולי 2015

ריק ומורטי סדרה אדירה!!

תומר חרוב 21 ביולי 2015

הפוסטים טובים בהרבה מהסדרה.

ירוק 21 ביולי 2015

לדעתי שניהם (הפוסטים והסדרה) מעולים, וכשאתה משווה את זה לעונת המלפפונים של מכבי חיפה – בכלל אין מה לדבר :)

תומר חרוב 22 ביולי 2015

הסדרה בסדר, קצת מעייפת ואני לא מצליח להתחבר לדמויות.

ואתם תהיו בסדר גמור, יש לכם את המאמן הכי טוב בארץ.

ירוק 23 ביולי 2015

לגיטימי, אני דווקא נהנה…

ואני ספקן. נדמה לי שאתה מייחס לו יכולות מוגזמות – הסגל היה צריך להיות משודרג אבל התנהלות הרכש שלנו היא בדיחה עצובה. לא נראה לי שרוני לוי (גם אם אתה צודק) יעזור.

ran 22 ביולי 2015

אריאל,
הסיבה שסיכום הפרק בסופו עוסק באופן מודגש מצידך על בעייתיות עונה זו לעומת הראשונה,
היא שהפרק היה החלש ביותר עד כה העונה ובעיקר כי פרק זה מתכתב באופן בולט עם העונה הקודמת.
העניינים זכו להתעוררות כאשר ריי מבין שכנראה הרג את האדם הלא נכון.
ואדגיש כמה דברים שכבר אמרו מעלי – פול הוא דמות גרועה שהסיפור שמרכיב אותה ואופן הביצוע לא טובים, הדיאלוג בין פרנק לאשתו היה גמלוני ומעושה, ודיקנסון – רק אחרי שנהרג הופך לדמות משמעותית בעלילה.

ניתאי 2 22 ביולי 2015

ניק פיצולאטו הוא היוצר, והוא כותב את כל הפרקים לבד, בלי התערבות של אף אחד אחר. כשאתה כותב "היוצרים" אתה מתייחס לעוד מישהו?

ואני כן חושב שהכתיבה בעונה הזאת ממש עלובה. ולא, אנשים ממש לא מדברים ככה. הדוגמא הכי טובה שאני יכול לתת היא מהפרק השלישי, שפרנק שואל את אחד העוזרים שלו אם מישהו מסוים יכול היה להרוג לדעתו את קספר. התשובה? "הוא נראה חצי אנקונדה, חצי כריש לבן." ראית הסמויה, ראית הסופרנוס, לא יודע אם ראית מד מן, באלה אנשים מדברים כמו שבאמת מדברים.

מעבר לזה, יש טרנד לרמוס את העונה השנייה (שהיא פחות טובה מהראשונה, אין ספק, אבל ממש לא רעה כמו שעושים ממנה), כמו שבמונדיאל היה טרנד לרמוס את דני נוימן, גם מצד אנשים שרואים כדורגל רק במונדיאלים ויורואים. העונה השנייה לא כזאת רעה, כמו שלדעתי העונה הראשונה לא הייתה משהו שלא נראה קודם. דני נוימן כן גרוע.

אריאל גרייזס 22 ביולי 2015

יוצרים זה תסריטאי, במאי וכו. תסריט הוא חלק חשוב מסדרה, הוא לא הכל.
לגבי איך אנשים מדברים – הסמויה זאת הדוגמא הכי טובה לדעתי למקום שבו אנחנו רוצים לחשוב שאנשים מדברים ככה אבל אני בספק גדול. סימון אולי משתמש בעגה של הרחוב אבל קשה לי להאמין שהם מדברים כמו שהוא כותב. כתיבה כמו שאנשים מדברים היא פשוט לא מעניינת.

גיל 23 ביולי 2015

למה היא לא מעניינת? הרי אתה רוצה סדרה שתאמר לך משהו על החיים. מה יותר טוב מזה מאנשים שמדברים כמו שמדברים בחיים? זה לא רק התוכן אלא גם הנימה והעובדה שבסרטים וסדרות אין שום טעויות, אין גימגומים, לכולם יוצאים משפטים מושלמים מהפה.

יואב 23 ביולי 2015

היא בוודאי מעניינת. זה מזוייף אם לא. בנארטיב אתה יוצר את ״הגדולה מהחיים״, לא בדמויות. אם אין לך דמויות אמינות-אין לך כלום.

ירושלמי 23 ביולי 2015

רק אתמול יצא לי להשלים את הפרק, כנראה שאף אחד לא יקרא את זה אבל בכל זאת.
הפרק באמת מאכזב.
ראשית, בגלל הקפיצה בעלילה מאז אירועי הפרק הקודם. אין יותר מידי קישוריות והסברים למה כל אחד התמודד עם האירוע בדרך שסחר\בחרו לו. מצפים מאיתנו שנסכים עם הפוזיציות החדשות וזה.
שנית, הסדרה באמת מזכירה יותר ויותר את הסמויה. הבנתי את זה ברגע ששלושת הגיבורים התקבצו ביחד ומי אם לא אמא של בארקסדייל משכנעת את כולם לעבוד "אוף דה גריד", ממש כמו שעשו לכנופייה שלה בסמויה. אכן סגירת מעגל מכוונת? או הומאז' מיותר? בנוסף, הקטע עם ריי\מקנולטי שקוף מידי כמו שכולם כבר אמרו.
ודבר אחרון, ישבתי פרק שלם וחיכתי לאיזה פיצוץ\טוויסט\קליימקס, כשבפועל לא קרה כלום (מצטער, אבל כמה שיניים שבורות לא עושות לי את זה). אין התקדמות. זה מרגיש כמו ילד קטן שהשקעת וגידלת עד שהוא לומד ללכת, אתה מחכה שהוא יתחיל לרוץ, ופתאום הוא שוכח וצריך ללמד אותו הכל מההתחלה. אין מה לעשות, זה קצת מייאש.

נקודה אחת חיובית שאני מוצא היא דווקא פרנק.
מעבר למשחק של ווינס ווהן (המשכנע למרות הכל), הדמות מאוד אמביוולנטית ואנושית בגלל הדרך שהיא עושה והבחירות הרעות של פרנק. למרות שהוא יכול לעזוב הכל ולברוח עם אישתו, הוא גורר את עצמו שוב לחיי הפשע הזולים וכולנו יודעים שהוא עוד יתחרט על זה. גם הוא. גם אישתו. והוא עדיין עושה את אותן בחירות.

ואין ספק גרייזס שהטור עדיף על הסדרה.

גיל 24 ביולי 2015

וואו, אריאל, ניב הדס הזכיר אותך לשבח בכתבה שלו על בלש אמיתי בהארץ מהיום. כל הכבוד.

אריאל גרייזס 24 ביולי 2015

מישהו דאג ליידע אותי, זה כיף ונחמד שיש פרגון

ק. 24 ביולי 2015

דיברו פה על הומאז' או נק' דמיון לסמויה, לדעתי יש הומאז' או קריצה לעוד סדרות מופת, אולי זה קונספט- אחד לסופרנוס עם עסקי ה-"waste management" ואחד לשבור שורות עם במעבדת מת' שהתפוצצה.
יופי של פוסטים (רק עכשיו הדבקתי, וגם בהפרש כמה ימים…)

Comments closed