סיכום מחזור 5

איך אפשר לסכם מחזור שלא ראית משחק אחד בו בשידור ישיר? טוב, מסתבר שאפשר. היום, עם התקצירים באינטרנט ועם שירותי ההקלטה של היס-מקס שלי, לא קשה בכלל לקבל תמונת מצב של מה שהיה במחזור האחרון, אבל הריחוק הזה מהמשחקים איפשר לי להסתכל על התמונה קצת מגבוה ולחשוב על מה שצריך כדי להצליח בליגה הזאת.

בשבועות האחרונים התעורר דיון אינטרנטי, בעקבות טענה שהעלה זאב אברהמי, שבימינו הק"ב הפך להרבה פחות חשוב וקבוצות שרוצות להצליח צריכות לוותר על בחירה גבוהה בק"ב בדראפט וללכת על שחקנים אחרים, בטוחים יותר. בהתחלה חשבתי שמדובר בשטות מוחלטת, אבל אחרי שהקדשתי לזה מחשבה, הגעתי למסקנה שאולי יש בזה משהו, גם אם זה רחוק מלהיות מדויק. בעשור הקודם, כל הקבוצות שלקחו אליפות, למעט הג'איינטס ב-90, עשו זאת עם ק"ב הול אוף פיים – אייקמן בדאלאס, אלווי בדנבר, סטיב יאנג בניינרס, ברט פארב בגרין ביי וקורט וורנר בסט לואיס (שני האחרונים עוד לא בקנטון, אבל יהיו מתישהו). לעומת זאת, בעשור האחרון, ארבע אליפויות הושגו על ידי הול אוף פיימרים בטוחים (בריידי ומאנינג), אחת על ידי אחד גבולי (דרו בריס), שתיים על ידי אחד שאולי עוד יגיע לשם (ביג בן) ועוד שלוש על ידי כאלו שייראו את ההול רק מהבית (טרנט דילפר, ברד ג'ונסון ואיליי מאנינג. טוב, במקרה שלו הוא ייראה אותו דווקא מקרוב. כשפייטון ייכנס). כלומר, במקרה הכי טוב, רק 7 מ-10 אליפויות הושגו עם ק"ב הול אוף פיים, לעומת 9 בעשור הקודם. המסקנה, לפיכך, די ברורה: אם בשנות התשעים, ק"ב הול אוף פיים היה תנאי כמעט הכרחי כדי לקחת אליפות, הרי שבעשור האחרון זה רצוי אבל ממש לא הכרחי. (אפשר, דרך אגב, להתווכח האם חייבים לקחת ק"ב בסיבוב הראשון כדי להשיג הול אוף פיימר, הרי כמה מהרשימה כמו וורנר או בריידי לא נבחרו בסיבובים גבוהים, אבל צריך להודות שהסיכוי לכך גדול יותר, וזה נושא לדיון נפרד, אולי בשבוע הבא).

אבל כשחשבתי על זה עוד טיפה, גיליתי עוד נתון שמעניין להסתכל עליו. בשנות התשעים, לכמעט כל קבוצה גדולה היה גם ראנינג בק הול אוף פיים שחלקו בהצלחה היה לא פחות גדול מזה של הק"ב, אם לא יותר. דאלאס לא היתה לוקחת שלוש אליפויות בלי אמט סמית', דנבר לא לוקחת שתיים בלי טרל דיוויס וסט לואיס לא לוקחת אחת בלי מרשל פולק. בעשור שנגמר עכשיו, לעומת זאת, יש שלוש אלופות בלבד שבהן שיחק הול אוף פיים פוטנציאלי – פריסט הולמס בבולטימור, קורי דילון בפטריוטס וג'רום בטיס בפיטסבורג – ורק אחד מהם (דילון) מילא תפקיד משמעותי בקבוצה. יותר מזה, אם נסתכל על רצי ההול אוף פיים הגדולים של העשור הזה, כמעט כולם הולכים לסיים את הקריירה שלהם בלי טבעת אליפות – אם זה לאנדיאן טומלינסון (טוב, עוד יש לו סיכוי בג'טס), טיקי בארבר, פרד טיילור, אדי ג'ורג' או אדג'רין ג'יימס. יכול להיות שאני שוכח מישהו או נותן הול קרדנשיילס לשחקנים שלא מגיע להם, אבל אני חושב שהנקודה די ברורה – אם בעשור הקודם ראנינג בק הול אוף פיים היה תנאי חשוב מאוד לקבוצה אלופה הרי שבעשור האחרון זה כמעט הפוך – כמעט כל קבוצה הצליחה לזכות באליפות למרות שלא היה לה ראנינג בק ענק.

כל זה כמובן לא בא להגיד שמשחק ריצה לא חשוב. להיפך. גם בקבוצות אלופות שבהן לא שיחק ראנינג בק עם אספירציות להול, היה לפחות משחק ריצה אפקטיבי, ואם אתם מחפשים את ההבדל בין הקבוצות ששיחקו בסופרבול האחרון, הרי ששתיהן היו די דומות, רק שניו אורלינס היתה מסוגלת להזיז את הכדור בצורה יעילה יותר על הקרקע מאשר הקולטס. ופה מגיע המחזור האחרון, וגם אלו שלפניו, לידי ביטוי. אם ניקח את דנבר בתור דוגמא, הרי קייל אורטון מדורג היום בטופ 5 של הק"בים בליגה ועדיין דנבר נמצאת על מאזן שלילי. יש יגידו שזה בגלל שמשחק ההגנה לא מספיק טוב, וזה יהיה נכון במידה, אבל משחק ההגנה מושפע רבות מזה של ההתקפה וקבוצה שלא מסוגלת לשלוט בשעון דרך משחק הריצה פשוט תגרום להגנה שלה לבלות דקות רבות מדי על המגרש, להתעייף – ובסופו של דבר – להפסיד. דנבר כמובן לא לבד. סינסינטי הצליחה להפסיד שבוע שעבר לקליבלנד (קליבלנד!) למרות שקארסון פאלמר זרק ליום קריירה של 370 יארד בלי איבודי כדור. ניו אורלינס נראית מזעזע מאז שרג'י בוש ופייר תומאס נפצעו. גם גרין ביי לא נראית קרוב למה שהיא אמורה להיות מאז הפציעה של ראיין גראנט ואינדי מתקשה בהעדר משחק ריצה יעיל.  במקרה של שלוש האחרונות, כולן מחזיקות ק"ב מספיק טוב כדי להתגבר על החוסר במשחק ריצה, אבל לא בטוח שזה יספיק להן כשיגיע רגע האמת. לכל שאר הקבוצות, כמו דנבר או סינסינטי – היה נחמד אם היה לכם ק"ב הול אוף פיים, אבל מכיוון שאין – לכו תדאגו למשחק הריצה שלכם.

עוד כמה הערות קצרות על משחקי השבוע:

– לפני שבועיים שאלתי את השאלה – האם עידן הפטריוטס נגמר? למי שהתשובה לא היתה ברורה לו, הגיעה הידיעה על הריב בין בריידי למוס לפני שהאחרון הועבר בטרייד. באמת, אתם יכולים לראות את בריידי רב ברצינות עם מישהו בגלל אורך השיער שלו בתקופת השיא של הפטריוטס?

– מה שכן, גם אם הטרייד על מוס היה טעות כי הפיצוי שהפטס קיבלו בשבילו היה נמוך מדי, בשורה התחתונה אני חושב שמוס כבר לא נמצא בטופ של הליגה, הוא איבד את המהירות שלו ולא בטוח שהתקפת הפטריוטס תסבול מהעדרו. זה נכון שמוס תפס ט"ד אחד ארוך הלילה במדי הוויקינגס, אבל הוא גם פספס הרבה מאוד תפיסות פשוט בגלל שלא הצליח ליצור את הספריישן מהקורנר שלו, כמו שפעם הוא היה יודע לעשות.

– אם אתם מחפשים סימן ברור לאובדן עשתונות, אין לכם תמונה יותר ברורה מאשר מייק סינגלטרי צורח על הסיידליין על הק"ב שלו, אלכס סמית, אחרי שזה פימבל כדור לט"ד. זה שאלכס סמית' גמר את הקריירה שלו כפותח בליגה הזאת (גם אם ישחק עוד משחק פה ושם) זה די ברור, אבל אחרי ההתפרצות הזאת, אני די משוכנע שגם הקריירה של סינגלטרי לא הולכת להמשך יותר מדי. זה משהו אחד להיות ביל פארסלס ולהתפס מתפרץ ככה וזה משהו אחר לגמרי להיות מאמן צעיר שמאבד את העשתונות במשחק בנשיונל TV.

– נו, לפחות הפעם הוא השאיר את הצלב בבית, גם זה משהו.

– אני שוב צריך לשאול, יש עוד מישהו שחושב שקארסון פאלמר באמת ק"ב עילית בליגה הזאת?

– וגם את זה אני צריך לשאול – יש עוד מישהו שחושב שיש סיבות לאופטימיות בקרולינה? איך TMQ אומר – בבאר של הגיהנום יש 30 מסכים וכולם מקרינים שוב ושוב את המשחק בין שיקגו לקרולינה.

– לא ממש קשור, אבל אפשר אולי כבר להפסיק להתעסק עם מחיר העגבניה? כשבן אדם רואה כותרת בעיתון: "ילדים הולכים לבית הספר עם סנדוויץ' יבש כי אין כסף לעגבניה" (נשבע לכם, ראיתי כזה), אתה מוכרח לשאול – מה נהיה??

– הבנתי שסנקה וואלאס נפצע, אבל זאת סיבה להעלות את ג'ייק דלהום? יש לך את קולט מקוי על הספסל, לא עדיף לתת לו צ'אנס, כמה גרוע זה כבר יכול להיות בהשוואה לג'ייק דלהום? בכלל, איזה סיבה בעולם יש להעלות את דלהום?

– בדרך כלל אני לא נוהג לערבב פנטזי בסיכום שלי, אבל הפעם אני חייב – אם הקדילאק שלך לא מניע, שיהיה לך לפחות מרצדס בהרכב!

– לפני שבוע אמרתי שנראה לי שהביקורת של טיקי בארבר על טום קופלין תגרום לקבוצה להתאחד מסביבו, וזה בדיוק מה שקרה. אם הייתי טיפוס קונספירטיבי, הייתי מתחיל לחשוד שכל פעם שיש בג'איינטס משבר, קופלין משלם לבארבר שידבר קצת שטויות. בכל מקרה, נראה לי הגיע הזמן להוציא חוק חדש שיאסור על פרשנים לנתח קבוצות שיש להם אינטרס בהן. מה תגידו, אפילו יש לי שם בשבילו – חוק אייל ברקוביץ', נקרא לו.

– שבוע הבא, בולטימור נגד ניו אינגלנד – משחק סטייטמנט ענק לשתי הקבוצות. בולטימור נראית כמו אחת משלוש הקבוצות הטובות בליגה, וניצחון במשחק יבסס את מעמדם שם. הפטריוטס יירצו לנקום על ההפסד המביך בפלייאוף שנה שעברה, אבל בשביל זה ההגנה שלהם תהיה חייבת להוכיח שהיא מסוגלת לעצור את ג'ו פלאקו וצוות הרסיברים המרשים שלו.

– ברצינות עכשיו, עוד כמה שבועות עוד נצטרך לראות את הורוד הזה?

תרדו קצת מפרננדז
ווטל מנצח בקרב זוגות

No Comments

גיל 12 באוקטובר 2010

בדיון על הק"ב אסור לשכוח שבעשור האחרון למעט אולי הפטריוטס לא היו שושלות אמיתיות של קבוצות שנשארו עם אותם שחקנים בולטים שזכו שוב ושוב. המשחק היום יותר מקרי מבעבר ולפלייאוף נכנסים קבוצות שפעם לא היה להן סיכוי לדעתי. דבר שני, ק"ב אולי לא כאלו משפיעים בצורה חיובית, אבל אם יש לך איזה אלכס סמית אז בחיים לא תגיע לשום מקום.

הראית דוגמאות של קבוצות עם ק"ב טובים שמפסידים אבל מה עם ההפך? איך תסביר קבוצה כמו שיקאגו שהק"ב הראשי שלה חטף מאה סאקים וזעזוע מוח ומה שהיה להם השבוע לא יכול להקרא ק"ב והם עדיין ניצחו ובמאזן 4:1? אני חושב שהפוטבול כל כך שיוויוני היום, שזה כאוס מושלם ונפלא. אי אפשר לחזות שום משחק בליגה, ולמרות שהרמה יחסית חלשה בסך הכל זה הספורט היחיד שזה לא ממש משנה (בגדול).

והתשובה לשאלה שלך זה שבועיים. זה חודש המודעות לסרטן השד. עם כל הכבוד למלחמה בסרטן השד זו מחלה מאוד אוברייטד. אחוזי ההחלמה ממנה כל כך גבוהים וחבל שמדגישים אותה כל כך הרבה (מן הסתם כי זה קשור לשד).

רחביה ברמן 12 באוקטובר 2010

אחוזי החלמה זה קצת מטעה כשהחלמה כרוכה באיבוד איבר מין משני. זו מחלה מאד קשה.

גיל 12 באוקטובר 2010

ברור, אבל עדיין אפשר להחלים ממהחלה 90% מהמקרים אם מגלים את זה בזמן. תשווה את זה לסרטן הלבלב או הכבד שם זה פחות מ20% ל5 שנים אבל לאנשים אין כמעט מושג על אלו.

אריאל גרייזס 12 באוקטובר 2010

איך אני מסביר את שיקגו? פשוט, קרולינה.

austaldo 12 באוקטובר 2010

בכל הדיון על חשיבות הקווטרבק יש שאלה אחת שצריך לשאול – האם קווטרבק בינוני היה יכול לקחת אליפות במקום הקווטרבק HOF ששיחק שם?
מה שרואים לאורך ההיסטוריה זה שקבוצות יכולות לקחת אליפות בלי קווטרבק תותח – וזה במידה ושאר המערכים בקבוצה (הגנה, ריצה) ממש ממש טובים – אבל הסיכוי של קבוצה ללכת עד הסוף עולה פלאים אם יש לה קווטרבק כזה.

אגב, לגבי ה"ריב" בין בריידי למוס – זה שטויות במיץ. במסיבת העיתונאים אחרי המישחק נגד הג'טס אחד העיתונאים שאל את רנדי מוס על התקרית הזו ובתגובה הוא התפוצץ מצחוק ואחר כך אמר משהו כמו "טום, אני יודע שאתה רואה את זה – תודה על ה אס אמ אס ששלחת לי, מצטער שלא הצלחנו"

רחביה ברמן 12 באוקטובר 2010

קודם כל, שני קבוצות בניינטיז לקחו עם ק"ב נטול ז'קט מוזהב – אלא אם כן הכניסו את מארק ריפן (וושינגטון, 91) בלי ששמתי לב. דבר שני, עם הקו שהיה לדאלאס הרבה ק"ב היו נותנים מספרים של היכל. אם יש שחקן אחד מהקו הזה שלא נמצא בהיכל זו שערוריה.

2) ג'מאל לואיס בשנת 2000 היה ברמה של היכל. זה שהקריירה שלו הלכה לעזאזל בעקבות המאסר לא קשור. בולטימור לקחה עם הגנה וריצה ברמה מאד גבוהה. במיוחד לאור החולשה האווירית.

3) עגבנייה זה דבר מאד חשוב. מצרך יסוד וברומטר לאומי. באיראן המשטר רעד קלות כשמחיר העגבניות נסק לרמה בלתי נסבלת.

4) לשאלתך – עוד שבועיים. קוראים לזה חודש המודעות, ומה זה כל-כך מפריע לך?

אריאל גרייזס 12 באוקטובר 2010

בנקודה הראשונה שלך אתה נוגע במשהו שחשבתי עליו אבל השמטתי כדי לא לסרבל – במקרה של הראנינג בקס שלקחו אליפות וייכנסו להיכל, גם אם הם לא היו זוכים באליפות אחת – המקום שלהם בקנטון היה מובטח. לעומת זאת, אצל הק"בים, זה ממש לא המצב. תיקח מביג בן, דרו בריס, קורט וורנר וכמו שאמרת – אייקמן את האליפויות – והם לא הול אוף פיימרים. יודע מה, קח מבריידי את שלוש האליפויות ואני לא חושב שהוא נכנס לקנטון.
כך שבמידה רבה, ק"ב מוגדר הרבה יותר על ידי האליפויות שלו מאשר ראנינג בק.
ואתה צודק, שכחתי את הרד סקינס, כמו שאמרתי – אולי שכחתי פה ושם. מצד שני, יש לנו גם את ג'ים קלי שהגיע בעשור הזה לארבעה סופרבולים וגם הוא הול אוף פיים.

לגבי הורוד – זה פשוט בלתי נסבל, זה פוטבול פה, לא WNBA

גיל 12 באוקטובר 2010

במקרה של בריידי כמעט לא הייתה לו הזדמנות לשחק. הפטריוטס התלבטו בינו לבין טים רטאי בבחירה שלו. אם לא היה נבחר האם בכלל היה מגיע לNFL? או אם בלדסו לא היה נפצע בסיטואציה ההיא והוא היה משחק בקבוצה אחרת למשל? אני תוהה כמה שחקנים טובים בכלל לא מקבלים הזדמנות בליגה. עכשיו אולי זה יקרה למקס האל.

רחביה ברמן 12 באוקטובר 2010

גם מונטנה בלי אליפויות לא נכנס להיכל. בטח לא בבחירה ראשונה. אליפויות זה חשוב, אבל במקרה של אייקמן ספציפית היה לו ים מזל.

גיל 12 באוקטובר 2010

הקטע עם הורוד מעצבן כי אין פה שום אחידות וזה נראה די סיסי למען האמת. מילא אם כולם היו שמים איזה סרט על החולצה או הקסדה, אבל כל אחד שם ורוד במקום אחר וזה פשוט כואב בעיניים.

אלון 12 באוקטובר 2010

ראיתי את כל המשחק בין קרוליינה לשיקאגו ואפילו בגיהנום זה אכזרי להראות את זה. 4 קוורטרבקים עם יותר איבודים ממסירות מוצלחות. גו'ן פוקס עדיין מעדיף שקלאוסן ומור ימסרו מאשר שווליאמס וסטיוארט ירוצו.

Comments closed