מחשבה בעקבות הפציעה של שואו

למה אני לא משתגע על הקונספט של הכרטיסים בכדורגל

1190326-18

שתי נקודות קצרות שמציקות לי כבר הרבה זמן והפציעה של לוק שואו היא הזדמנות לאוורר אותן החוצה:

אם יש משהו שאני מתעב באהדת ספורט זה אוהדים ששמחים על זה ששחקנים בקבוצה יריבה נפצעים או אוהדים שמאחלים למשחק של קבוצה יריבה עם מלא פצועים. בעיניי אין דבר מכוער יותר מלרצות ששחקן – כל שחקן – ייפצע. זה מנוגד לכל עצם בגוף שלי כאוהד ספורט. מדובר בסך הכל בבני אדם שזאת העבודה שלהם. הזיהוי הזה של מועדון עם השחקנים שלו הוא מגוחך בעיניי (לכן מצחיק אותי אוהדים שאומרים שהם לא רוצים לראות שחקן טוב של יריבה אצלם בקבוצה או קוראים לשחקן שעוזב קבוצה "בוגד", אבל זה כבר עניין לפעם אחרת) ועל כן נאחל לשואו החלמה מהירה ושירגיש טוב. לי אישית כאב ממש לראות אותו נפצע ככה.

ועכשיו לנקודה העיקרית שבוערת לי, וזה נושא הכרטיסים האדומים והצהובים.

איך אני אנסח את זה – לדעתי הם די בולשיט.

בואו נשאיר בצד שניה עבירות מכוונות סטייל ג'רארד מול יונייטד לפני שנה. בואו נשאיר בצד יריקות, אגרופים ושאר עבירות בלתי ספורטיביות. נשאיר שחקנים שנתפסים מאחורה או מוכשלים בכוונה כשהם בריצה כלפי השער. אני רוצה לדבר על עבירות סטייל מה שנעשה על שואו היום, שאני רואה דיונים האם היה מדובר בעבירה חמורה שחייבה אדום ופנדל או מכיוון שהוא נגע בכדור אז אולי בכלל לא היתה עבירה.

ואם נעזוב את התשובה לדיון הזה למומחים, הרי שבסופו של דבר השאלה האם גלישה של שחקן היא כרטיס צהוב (ולפעמים אדום) נקבעת לפי דבר אחד בלבד – מבחן התוצאה. האם הוא הצליח להגיע לכדור או שהשחקן שהיה עם הכדור הצליח לבעוט בכדור קודם. הבעיה היא שהתוצאה הזאת קורית בדרך כלל אחרי שהשחקן הגולש התחיל את התנועה שלו וכשכבר אין לו שום יכולת חזרה. קחו את הפציעה של שואו הערב – מישהו חושב ברצינות שהבוהולם ניסה לפצוע אותו? הרי אין לו שום אינטרס כזה. הוא ניסה לגלוש ולחלץ את הכדור אבל התזמון שלו היה טיפה בעייתי והוא פגע ברגל של שואו במקום.

וזה המקרה כמעט תמיד במצבים של כרטיסים צהובים מהסוג הזה – מגן שמנסה לחלץ כדור אבל התזמון שלו לא טוב או שהתוקף משחרר את הכדור לפני שהוא מגיע. והמצחיק הוא שאם אותו שחקן כן היה מצליח לחלץ את הכדור אז היינו מוחאים לו כפיים בהערכה על תיקול מוצלח. בעיניי זה מאוד בעייתי.

כי אם תגידו – המטרה שלנו היא להרתיע גלישות מסוכנות – גישה שאני מוכן לקבל – הרי שהיינו צריכים לשלוף כרטיסים גם על גלישות מסוכנות שכן הצליחו להגיע לכדור. אבל אנחנו לא עושים את זה. אפילו די להיפך.

בפוטבול, יש עבירה שנקראת "ראפינג דה פאסר" שמשמעותה שחקן שתיקל את הק"ב אחרי שזה כבר הוציא את הכדור מהיד שלו. המבחן לעבירה הזאת הוא – האם השחקן המתקל היה מסוגל לעצור את עצמו או שהיה כבר באמצע התנועה ולא היתה לו יכולת להמנע ממנה.

אבל בכדורגל פשוט אין שום עניין כזה. ובעיניי, בדיוק כמו הפנדל שלא לוקח בחשבון בכלל את מצב השחקן והיכולת שלו לאיים על השער, זה פשוט חסר הגיון.

מודה, אין לי איזה פתרון קסם. לא יודע אם לבקש מהשופט להעריך את הכוונה של השחקן זה דבר נכון וגם ככה השיפוט היום הוא לא ממש עקבי. עדיין, זה משהו שמטריד אותי זה תקופה ארוכה והייתי צריך להוציא את זה.

מחשבות?

הרומן שלי עם פ.ס.וו
לקראת צ'לסי

71 Comments

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

ולצורך הניסוי האינטלקטואלי הזה הייתי שמח אם תוכלו שניה לשכוח ששיטת הכרטיסים הזאת היא מה שאתם מכירים כל החיים. ברור לי שנראה לנו שמה שאנחנו מכירים הוא כנראה נכון אבל תשאלו את עצמכם את זה – מראים לכם סרטון של שחקן גולש לכדור אבל לא מראים לכם את הסוף של הגלישה – האם אתם יודעים להגיד האם מדובר במשהו ששווה כרטיס צהוב? ואם התשובה היא לא – האם הגיוני לתת על זה עונש?

עופר כהן 16 בספטמבר 2015

אוהב את קו המחשבה הזה :)
אבל, זה בדיוק כמו שתגיד- אם יראו לכם בעיטה של רונאלדו מ-30 מטר ולא יראו לכם אם זה נכנס או לא, תוכלו להגיד שזה נכנס?
כלומר, תיקול זה חלק מפעולות המשחק, אם אתה מצליח- סבבה, אם לא- זאת עברה. בכדורסל אם אתה מנסה לעשות גג אבל פוגע לשחקן ביד זו עבירה, אפילו אם זה בלי כוונה.
הרי אם יהיה אסור לעשות גליצ'ים להתקפה יהיה קל יותר וזה לא בא בחשבון.
מה שכן- שיטה בה כל 4 עברות שווה צהוב (סתם מספר) תגרום למשחק להיות יותר זורם ושחקנים יעשו יותר הגנה ופחות מכות, למרות שתהיה בעיה כי לשחקנים יהיה אינטרס לעשות הצגה מכל שטות. מצד שני אפשר יהיה לעשות מלא צהובים על התחזות :)

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

תשים לב – לא דיברתי על קונספט העבירה בפני עצמו. ברור שצריך לשרוק עבירה אם היתה הכשלה בגלל שהתאקל היה מאוחר. אני מדבר על קונספט הכרטיס שכביכול מעניש שחקן על פעולה מסוכנת כשבעצם המסוכנות של הפעולה נקבעת לפי התוצאה שלה ולא לפי הכוונה.

עופר כהן 16 בספטמבר 2015

אם כך אני עדיין עומד על הדעה שלי

גיל 16 בספטמבר 2015

אתה צודק שמבחן התוצאה לא קובע ואפשר וצריך להוציא אדום גם על כוונות לפגוע ביריב בלי פגיעה ממשית. לגבי המקרה היום, לא הייתה כוונה אבל הייתה פשוט עבירה. היה צריך לתת פנדל בלי להרחיק את השחקן.

אריק האדום 16 בספטמבר 2015

יכול להיות שצריך לסמן אירועים במהלך המשחק במקום לשלוף כרטיסים.
ואז את האירועים האלו תנתח ועדת מומחים ותגיב בהתאם לתקנון או "תעריף" ועל בסיס תקדימים קודמים.
להשאיר כרטיס אדום למקרים חריגים, כמו יריקה, אלימות ברורה (מרפק,נגיחה לדוגמה) או עבירות כמו של סוארז במונדיאל ההוא (היד, לא הנשיכה).
והכי חשוב, לאפשר "לועדה" לבחון מקרים שלא סומנו על ידי השופט

נתי 16 בספטמבר 2015

זה רעיון נחמד,הבעיה שבמשחקים חשובים שחקנים יעדיפו לנצח ולשאת בתוצאות הועדה אחרי זה

אריק האדום 16 בספטמבר 2015

אז הועדה תיתן בראש ויהיו לה אפילו סמכויות לפסול שערים בדיעבד.
אם הכדורגל היה גמיש ומעדכן את החוקה שלו בהתאם לשטויות שעושים אז הכל היה בסדר
#ספורט_אמריקאי

נתי 16 בספטמבר 2015

זה לא מעשי קח דוגמא
גמר ליגת האלופות ברצלונה באיירן נגמר 2-1 לברצלונה אבל שער אחד לא חוקי שמאושר,יומיים אחרי החגיגות יקיימו משחק חוזר?
אבל ברור שהחוקה דפוקה ואם רוצים אפשר למצוא פתרונות

אריק האדום 17 בספטמבר 2015

אז שערים כאלו שהם גבוליים, יהיה שופט שיושב על שידור חוזר ונותן הערות לשופט הראשי.
ואם יש צורך שיעשו התייעצות
בפוטבול זה קורה
בטניס זה קורה
בכדורסל
למה לא בכדורגל?
אפשר להגביל או לתחום את הפניות לשופט הטלוויזיה
הטכנולוגיה קיימת
הרצון להשתמש בה לא

איאן ראש 16 בספטמבר 2015

לא תצאו מזה.

זה כמו לתת עבודות שירות על אונס או הריגה מדרגה שנייה לישנוני על ההגה שהוריד זקן.

ברגע שנכנס השיקול האנושי – התוצאה לעולם לא תהיה עקבית ובעלת תמחור שווה.

לפי דעתי יש להוציא אדום גם על כוונה לפגוע ביריב בלי פגיעה ממשית וגם להוציא אדום על עבירה עם פגיעה ממשית מבלי כוונה כמו שהיה היום.

כל הדיון הזה הזכיר לי את הסדרה criminal intent – אולי צריך אינטלגנציה מלאכותית שתדע לזהות כוונת זדון או עבירה עם כוונה.

איאן ראש 17 בספטמבר 2015

איאן, אני משתמש בניק הזה. תוכל להחליף? זה יוצר בלבול.

יובל 16 בספטמבר 2015

אני חושב שאפשר במידה רבה להשוות את זה לכדורסל. כשהשחקן התוקף סורק לסל והמגן שולח את היד שלו לעבר הכדור, אנחנו לא יודעים להגיד אם יפגע בכדור או ביד של הזורק. פגע בכדור? חסימה, הכל בסדר. פגע ביד? עבירה וזריקות מהקו.
לפעמים זו פשוט שאלה של כמה אתה מגן טוב.
הרי כשחקן יורד לגליצ', זאת לא רולטה רוסית אם הוא יפגע ברגל של היריב או בכדור, זה עניין של כיוון וטיימינג, וזה פשוט תלוי עד כמה הוא מגן טוב.

בני תבורי 16 בספטמבר 2015

הכרטיסים בצבעים השונים הם סנקציה הננקטת בתגובה לעבירות ומכאן שנחיצותם ברורה ונכונה. התהייה שאתה מעלה לגבי היכולת של שופט לזהות את "הכוונה הפלילית" שבבסיס העבירה, במקומה גם היא. עם זאת, גם בבית משפט פלילי הדן בעבירות חמורות מאוד, על אף חובת ההוכחה של הפרטים הקטנים ביותר, נקבעות לעתים פסיקות שגויות הנובעות מחוסר יכולתו של בית המשפט לזהות בוודאות את הכוונה וכאן בא לידי ביטוי הספק. שופט כדורגל לא נהנה ממרבית האפשרויות העומדות בפני בית המשפט. הוא אינו רשאי לדחות דיון, לצאת להפסקה, לפסול עדים וכו'. הוא חייב לתת פסיקה חד משמעית ולבצע את גזר הדין בו במקום.
אריק האדום מעלה טיעון מעניין שהגיון רב מאחוריו, רק לא בצורה בה מתנהל המשחק כיום. אני לא רואה את זה עובד בלי טכנולוגיה שיכולה לתת לוועדה כל זווית אפשרית וכיסוי לפני, בעת ואחרי ואני לא רואה את פיפ"א שלא מסוגלת להחליט על מצלמת קו שער, הולכת לכיוון הזה. אם זה יקרה, זו מהפיכה של ממש. עד אז, אין מה לעשות.
הפציעה של שואו מזעזעת, ההילוכים החוזרים ייתרו את הצורך בשבע שנות לימוד בפקולטה לרפואה כדי להבין שמדובר בשבר. עם זאת, אסור שחומרת הפציעה תקבע את ההתייחסות למעשה ולעונש, אם נקבע שיש לו מקום.

עופר ג. 16 בספטמבר 2015

לדעתי בספורט האמריקאי יש לשופטים יותר לגיטימציה לתקן שריקות, אם בדרך של התייעצות או ע"י צפיה במצלמות. אנחנו רואים שוב ושוב התייעצות שופטים ותיקון החלטות. הם לא תמיד צודקים אבל לפחות שוקלים שוב.
בכדורגל יש מעט מאוד מקרים בהם השופט מתייעץ עם הקוונים ועוד פחות מזה תיקונים ושינויים. נכון שיש להם היום אוזניות אבל אני לא יודע כמה באמת משתמשים בזה, אם בכלל.
ברור שגם הכנבת אמצעים אלקטרוניים תתרום לזה.
כל עוד בני אדם מחליטים לא תהיה עקביות ויהיו טעויות.
חוץ מזה, אין לי מספיק דימיון לחשוב על שיטה טובה יותר.

dmc 16 בספטמבר 2015

לפי הקלטות של שופטים מחווטים הם משתמשים בזה באופן רציף כל המשחק. זה לא סתם מונח להם על הראש בשביל השואו. גם כששופטי הרחבה נראים כאילו הם מתעלמים מאירועים קרובים אליהם, הם תמיד מעבירים מידע על מה שראו לשופט הראשי. המון פעמים הוא מקבל החלטה על סמך העדות שלהם בלי שראה בעצמו דבר.

אסף THE KOP 16 בספטמבר 2015

זה הכל עניין של סטטיסטיקה.
היות וברוב המוחלט של התאקלים החזקים לא נרשמות פציעות מחסלות קריירה/שוברות רגל, הרי שאין שום סיבה לאסור אותם.
זה חלק מהמשחק, כמו שבמירוץ מכוניות יש לפעמים התרסקויות מזעזעות. כמו שבייסבול נרשמים לפעמים הרוגים וכמו שברוגבי נרשמות נכויות.
זה המקצוע, זה חלק מהסיכונים שלו.

צר לי על שואו, ולא ברור לי מאיפה הבאת את הפסקה הראשונה על אוהדים ששמחים בפציעה של שחקן יריב. האם היא נועדה בכדי שתוכל לבדל את עצמך מהם ולהוכיח איזושהי עליונות מוסרית ?

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

עליונות אינטלקטואלית (ועל זה אבא שלי היה אומר – על שאלות טפשיות מקבלים תשובות טפשיות)

אסף the kop 16 בספטמבר 2015

לא ציפיתי ממך לתשובה אלרת.
יופי של חינוך קיבלת.

אסף the kop 16 בספטמבר 2015

אחרת

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

השאלה שלך היתה – כמו בלא מעט פעמים – מקנטרת ומתגרה. אז חיפשת את זה וקיבלת את זה.
לא – אני לא רוצה להוכיח עליונות מוסרית. אני בסך הכל אומר את דעתי. אני חושב שאוהדים ששמחים על פציעה של שחקן הם לא שונים בהרבה מהמון שמתגודד בכיכר העיר לראות סקילה פומבית והם לא מבינים את הקונספט העקרוני של ספורט – שמדובר בסך הכל ואחרי הכל רק במשחק. לא במלחמה. לא בחיים ומוות. משחק. לשמוח ששחקן שובר את הרגל זה דוחה בעיניי.

אסף the kop 16 בספטמבר 2015

אתה ממציא סיפור ואז תוקף אותו. אין פלא שאתה מעריך את מקצוע העיתומות.
אני שואל שוב. איזה אוהד של היריבות של יונייטד שמח על הפציעה של שואו ?

אסף the kop 16 בספטמבר 2015

עיתונות

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

דיברתי באופן כללי. לא מעט פעמים אני רואה אוהדים ששמחים על פציעה ומלא פעמים אני רואה אוהדים שמאחלים למשחק עתיר נפגעים. אני לא סתם ממציא את זה.

אסף the kop 16 בספטמבר 2015

אלה לא אוהדים.
אלו חלאות.
אל תתבלבל.

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

לא זה מה שאמרתי?

-גיסנו- 16 בספטמבר 2015

הם סתם חבורה של סמולנים

אסף the kop 16 בספטמבר 2015

סמולנים בהחלט לא מזדעזעים מפגיעה ביהודים.

אריק 16 בספטמבר 2015

שני השחקנים היו חסרי מזל. הרגל של שואו נתקעה מתחת לתיקול. בהילוך הראשון זאת לא נראתה עבירה בכלל. כששחקן בא לבעוט והמשקל שלו על רגל אחת שנכנסת מתחת לרגל של המתקל? מדובר בתאונה.

חמציץ 17 בספטמבר 2015

אריק, אני לחלוטין לא מסכים איתך. אמנם מורנו הגיע לכדור יחד או אולי אפילו חלקיק שניה לפני שואו, אבל הגלישה שלו היתה כזאת שהיה סיכוי קטן מאד שהיא תסתיים בלי שום פגיעה בשואו, וכשגולשים לרגליים של שחקן שמכדרר בכזאת מהירות ופוגעים בו הסיכוי לפציעה הוא גבוה.
לכן אני בדעה ששחקן שגולש ככה ופוגע ביריב (בין אם נגע בכדור לפניו או לא) צריך לראות כרטיס אדום. כי צריך לשמור על הרגליים של השחקנים. לא פגע ביריב? כל הכבוד ואפשר להמשיך לשחק. אבל אם המגן יידע שבמקרה של פגיעה ביריב הוא יראה אדום הוא יחשוב פעמיים לפני שהוא יורד לגליץ' מסוכן. אני די בטוח שאם מורנו היה רואה אדום שלשום נאינגולן לא היה יורד לגליץ' על ראפיניה מאחור וקורע לו את הרצועה אתמול.

איציק 16 בספטמבר 2015

אני אכתוב כאן משהו שנוי במחלוקת. אין לי שום רצון שהכוכב של הקבוצה היריבה יפצע או כמעט כל שחקן אחר. אבל יש שחקנים מיוחדים, ועד כמה שזכור לי יוסי זאנה היה אחד מהם כדוגמא, שחקן שנכנס באחרים, גורם לפציעות של יריבים וזה לא מזיז לו, כאלו ייחלתי שיפצעו. הם המיעוט, אבל עד היום אני חש שמגיע שיפצעו.
לגבי הכרטיסים, והתהיות שהעלת, אין לי שום דבר בעדם או נגדם, השאלה היא שאלת חלופות. האם יש לך פתרון טוב יותר. אם-כן, צריך להחליף את הכרטיסים או להשתמש בהם באופן שונה; אם לא, אז עדיף בינתיים איתם. לדעתי, כל חוקת הכדורגל צריכה מחשבה מחודשת, כולל חוק הנבדל, עברות, פנדלים, ועוד. במסגרת הרפורמה הכללית ידונו גם העיניינים הללו (כמובן ששום דבר לא יידון).

BlindTree 16 בספטמבר 2015

לא מבין גדול בגליצ'ים, אבל האירוע של שואו הוא "משחק מסוכן" ברור.
אין סיבה שיהיו דברים כאלו.
https://www.youtube.com/watch?v=XSXHbFefO3o

אורן29 16 בספטמבר 2015

כל שיטת ענישה (בספורט וגם בחיים) מובילה לבחינת הגבולות שלה. כרטיסי ענישה בכדורגל (צהוב, אדום) נועדו אם אני לא טועה להעניש שחקן על עבירות חמורות שהוא ביצע, ואז התחילו שחקנים ומאמנים לרקוד מסביב להגדרה של "עבירה חמורה": שחקנים אגרסיביים יותר מהממוצע, טקטיקה שכוללת נוקשות שלא לומר אלימות, וכו' וכו'. התוצאה היא: שיטת ענישה שלא מתאימה את עצמה לדינמיקה של משחק כדורגל, ובמקרה הפחות טוב גם מובילה לתוצאה שיש בה חוסר הגינות- הוצאה של שחקן בודד מהמשחק, והפרת האיזון בין הקבוצות.

הפתרון אולי הפוך ממה שהוצע עד כה: ביטול מוחלט של הכרטיס האדום.

מה כן? צהובים, וצהובים לרוב. שופט יכול להוציא כמה כרטיסים צהובים שהוא רוצה, אפילו לאותו השחקן. לא עוד פנקסנות (מודעת או לא מודעת) או התעסקות בהשלכות של השריקה על המשך המשחק. ראה השופט עבירה או כל הפרת חוק אחרת? יוציא צהוב.

כמובן שלריבוי צהובים לשחקן ישנן השלכות: 2 צהובים= הרחקה ממשחק; 4 צהובים= הרחקה מ 3 משחקים; 5 צהובים= הרחקה מ 8 משחקים; 8 צהובים בעונה אחת= הרחקה לשנה שלמה. עכשיו נראה אותם עושים עבירות.

מה לגבי עבירות גסות מהסוג שהיה אתמול? אני טוען שהכרטיס האדום מהווה סוג של מגן כלפי השחקן העבריין. לכאורה מדובר בעונש האולטימטיבי במשחק, אבל למעשה יש שחקן אחד שאולי גמר קריירה, ושחקן אחר שהורחק מ 3-4 משחקים. לעומת זאת, שחקן שעבר עבירה קשה ונשאר על המגרש צפוי לחטוף עבירה מחסלת קריירה דומה ממישהו מהקבוצה היריבה (הרי אין אדומים). ואם ימהר להיות מוחלף- הנקמה תגיע מתישהו. קרסול תחת קרסול, שבר תחת שבר. זה קצת מוסר בדואי, אבל לדעתי הוא יהיה יעיל יותר מאשר כרטיס אדום.

לשופט המשחק תהיה הזכות להפסיק משחק באמצע אם ירגיש שמתפתח מופע אלימות ולא משחק כדורגל. ביטול משחק משמעותו: תיקו מאופס ללא נקודות לשתי הקבוצות. השופטים יחברו דו"ח על אירועי המשחק (בעיקר השופט הרביעי, שיש לו יכולת לראות את המכלול ולא רק אירועים נקודתיים), ובדיון שייערך כמה ימים לאחר המשחק יוחלט אם ראוי גם להפחית נקודות לאחת הקבוצות (נניח קבוצה שאמורה היתה להפסיד והחליטה לעבור למצב אלים).

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

אבל התעלמת לגמרי מהנקודה שלי. תיקול מוצלח ועבירה גסה הם בדיוק אותו תיקול בהבדל של כמה שברירי שניה

אורן29 16 בספטמבר 2015

כן אבל…

סדר העדיפויות בספורט צריך להיות: משחק לפני ענישה, כלומר: אנחנו לא באנו לראות "מסדר שריקות", אלא משחק זורם. מכאן גם חוק ה"יתרון" העתיק בכדורגל. אין נזק? אין מה לשרוק, והמשחק יכול להמשיך. גם בכדורסל יש עדיפות כזאת למהלך על פני ענישה, ולפעמים הענישה מתווספת למהלך המוצלח (סל+ עבירה).

לא הייתי רוצה לראות שריקות על כל מהלך, גם אם הוא מסוכן בפוטנציה. ממילא בכדורגל זמן המשחק הוא ברוטו, ויש מספיק אלמנטים שמקזזים את זמן הנטו של המשחק לרמות בלתי נסבלות (שריקות, פציעות מדומות, חילופים). כן הייתי רוצה לראות שינוי בגישה של שחקנים ומאמנים, שינוי שמשמעותו- פחות אלימות או אגרסיביות במשחק, מה שיוביל, אגב, ליותר זמן משחק בפועל.

שלמה 16 בספטמבר 2015

מה אכפת לקבוצה שהשחקן מולה מורחק ל-8 משחקים אם הם משחקים מולו פעם אחת בשנה?

בסופו של דבר בכדורגל יש מעט מאוד משחקים חשובים, והשיטה שלך תגרום לכך שהמשחקים האלה יהיו משחקי בושידו ולא כדורגל.

אורן29 16 בספטמבר 2015

לקבוצה שמול לא איכפת אבללקבוצה שהשחקן אצלה כן איכפת, ולשחקן גם. אף אחד לא רוצה להיות הפראיר עם הקריירה הקטועה רק כי המאמן שלו החליט שהוא יהיה זה שיכסח את שחקני הקבוצה היריבה.

הבעיה היא אכן משחקי גביע/נוק אאוט (כי בליגה כל משחק חשוב), ואני מודה שאין לי פתרון לזה כרגע, אבל בטח אפשר לחשוב על משהו- אולי לאפשר לשופט לדרוש החלפה כפויה של שחקן שלדעתו משחק באלימות יתר על המידה.

איציק 16 בספטמבר 2015

אם אתה חושב שתהייה התחשבנות של קרסול תחת קרסול אתה גם טועה וגם הורס לגמרי את המשחק. לא רוצים בושידו בכדורגל. בושידו רוצים בבושידו. בנוסף, השחקן שינקום וישבור קרסול לשובר יהיה הבא בתור לקרסול שבור… אתה יוצר שרשרת שאני לא בטוח שרצית ובישבילה שילמת כרטיס.

אורן29 16 בספטמבר 2015

המשחק יהפוך לבושידו רק אם השחקנים שעל הדשא יחליטו להפוך אותו לכזה, ולשופט תהיה הזכות להפסיק את המשחק אם המאמנים לא ישתלטו על הקבוצות שלהם.

לעומת זאת, בשיטה הזאת לא יהיה כדאי למאמנים ולשחקנים לבוא מראש במצב רוח אגרסיבי, כי מה שאולי ישחק לטובתם במשחק נתון יפגע בהם בהמשך. בשיטת ליגה, כאמור, זה מאד אפקטיבי.

איציק 16 בספטמבר 2015

התייחסתי לרצון שלך לבצע קרסול תחת קרסול… מזה אם לא בושידו

אורן29 16 בספטמבר 2015

זה לא רצון, זאת הרתעה. זה עוד שיקול בהחלטה של שחקן אם לשחק חזק/מלוכלך או לא. כרטיס אדום לא ממש מרתיע ולא עושה צדק, אולי הפחד מנקמה יעשה את זה.

יש לי בראש כל הזמן את המשחק ברזיל-קולומביה מרבע גמר המונדיאל האחרון. זה היה חתיכת גועל נפש, אלימות ברשיון, ולדעתי השופט פחד לשרוק ולהוציא כרטיסים כדי לא לדפוק את המשחק. אם השופט היה יודע שהכרטיסים שלו לא משפיעים על המשחק אבל מענישים את השחקנים להמשך הטורניר אולי היה יותר תקיף, ואולי אולי מכל הסיפור הזה ניימאר היה כשיר להמשך הטורניר.

ק. 16 בספטמבר 2015

אורן, לא צריך לבטל את האדום. צריך להרחיק את השחקן ולאפשר החלפתו, כמו שחקן שיוצא ב-5 עבירות בכדורסל. אם הקבוצה כבר ביצעה את שלושת החילופים – בעייה שלה.
לשחק ביתרון מספרי זה פשוט לא הוגן ומעקר משהו בסיסי בתחרות ספורטיבית (וכמובן הורס משחקים).
בדיוק כמו עונש למשחקים הבאים – השחקן מורחק אבל הקבוצה יכולה להעלות ב-11 משהו במקומו.

אורן29 16 בספטמבר 2015

ומצד שני- זה יאפשר לקבוצה לשלוח שחקן למגרש על מנת שיכסח מישהו ספציפי, ואז להחליף אותו.

כמו שכתבתי, כל סנקציה מובילה ל"ריקוד" סביב הגבולות שלה. אני מנסה לעקר טקטיקה אלימה מראש, ולהפוך אותה לחסרת תוחלת בטווח שמעבר למשחק בודד. כאמור, זה יותר אפקטיבי לליגה מאשר לגביע, אבל יכול להיות שיש דרכים לשמור על אפקטיביות גם ללא כרטיס אדום (לא הקדשתי לזה יותר מדי מחשבה, מודה).

שמול 16 בספטמבר 2015

אני מחכה לכתבה על ה"בוגדים " שעוזבים קבוצות.
יש דרך לעבור קבוצה, כאוהד ארסנל נכוותי קשות מעזיבות בצורה מכוערת.

dmc 16 בספטמבר 2015

ומה עם שחקני ארסנל שנכוו ממדיניות החוזים של ונגר, ונשארו עם חצי מהשכר של שחקנים ברמתם בקבוצות אחרות?

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

אין פה יותר מדי מה להרחיב – שחקנים הם עובדים כמו כל אחד. הם ינסו לשפר את המעמד שלהם. הם לא רואים את המועדון בדרך שבה אנחנו האוהדים רואים אותו. בשבילם זה מקום עבודה ואם מקום עבודה אחר מציע להם שכר משופר או תנאים טובים יותר (וזה כולל פרסטיז'ה מכובדת יותר. נניח – לעבור לעבוד בפייסבוק אפילו בשביל אותו שכר) אז הם יילכו אליו. אנחנו רוצים לחשוב שיש לשחקנים נאמנות למועדון – זה מיתוס שאנחנו מפתחים אצלנו כדי לתת משמעות למשחק – אבל האמת היא שזה רחוק מאוד מהמציאות. וכשאין נאמנות – גם אין מונח של בגידה.

ישי 16 בספטמבר 2015

צריך כמו בכדורסל להבדיל בין עברות רגילות ללא ספורטיביות (או טכניות). בכדורגל זה אמור להיות מובדל בין עברה רגילה לעברה של כרטיס.
עברה רגילה צריכה להישרק לפי מבחן התוצאה – זה חלק מהמשחק. בכדורסל יש עברה אם נגעת ביד גם את התכוונת לכדור. כך גם בכדורגל. חלק מהמיומנות של המשחק היא לדעת לעשות את הדברים במדויק.
עברות שדופקות את המשחק (נגיעת יד מכוונת למשל) או שמסכנות שחקנים צריכות להיות מוגדרות כלא ספורטיביות עם סנקציה גדולה יותר – בכדורגל כרטיסים. בעברות כאלה ברור שאתה צודק ומבחן התוצאה לא צריך להיות שייך. אם שחקן מנסה לתת אגרוף לשחקן יריב, גם אם המותקף בורח בזמן, צריכה להיות על זה סנקציה. צריך להחליט אם גלישה היא דבר מסוכן (כמו שאסף אמר זה בדרך כלל לא), ולפי זה להחליט אם זו עברה רגילה שנשרקת לפי המבחן המעשי בלי כרטיס, או עברה בלתי ספורטיבית שנשרקת גם אם התיקול הצליח. כמובן שהשופט צריך להחליט אם במקרה מסוים הייתה גלישה שנעשתה בצורה מסוכנת באופן ספציפי הוא שהייתה מכוונת לרגל.

איציק 16 בספטמבר 2015

דרך אגב בכדורסל יש דבר כזה עברה לא ספורטיבית גם אם המגן לא נוגע ביריב. למשל חותך ליריב את קו התנוע לצעד וחצי דבר היכול לגרום ליריב לעבד שיווי מישקל ולהיפצע. עברות אלו למרות שללא כל מגע מסוכנות הרבה יותר ממכה ליריב ובצדק יש ענישה של עברה לא ספורטיבית.

אבי ערך מוסף 16 בספטמבר 2015

חלק אינטגרלי מהמשחק עם כל הכאב בקרות פציעות שכאלו.
פתרון? אולי להעתיק את החוק מקטרגל אולמות – שעבירה נשרקת בעת ירידה לגליץ'.
אבל זה כבר משנה את כל המשחק – לכן לא רלוונטי.

אייל הצפון 16 בספטמבר 2015

קודם כל צריך לשנות את שיטת העונשים. לבטל את הצבירה למשחקים הבאים, ואת זה ששני כרטיסים צהובים זה אוטומטית אדום. לתת לשופט שעקול דעת להרחקהב ל-5, 15 דקות, או עד סיום המשחק כמו בהוקי או בכדוריד. (ו-5 דקות אוטומטית על חוסר כבוד לשופט- כמו שנותנים טענית אוטומטית ב-NBA).
חוצמזה, ברוב במקרים אפשר להבדיל בין נסיון לעשות עבירה ובין נסיון לקצר את הרגל ו/או הקריירה של השחקן, (ולא פפה, זה שפגעת בכדור קודם לא אומר שזה לא משחק מסוכן). על נסיונות לפגיעה צריך להעניש באופן חמור יותר מאשר על (למשל) עצירת כדור בכוונה ביד.
זה שיש שחקנים (ולא משנה מאיזו ליגה ומאיזו עדה), שלא רוצים ו/או יכולים לרוץ כמו שחקנים אחרים, ולכן הם תמיד מאחרים בתיקול או מתעצבנים ומנסים לקצור את השחקן, זו כבר בעיה ספציפית של השחקן ולא של החוקה. נגמר לו האוויר ולכן עשה תנועה שיכולה להשבית מישהו למשך חודשיים, שישב חמש דקות בצד עד שיחזור לו האוויר).
חוצמזה צריך להוריד את מספר השופטים, לאפשר עוד חילופים (אבל ללא עצירת המשחק), לרווח את המשחק על ידי כך שחוק הנבדל יהיה בתוקף רק מקו הרחבה (זה גם יקטין את הווכוחים כי יהיה קו ברור שאם השחקן לא עובר אותו לא יכול להיות נבדל), ולאפשר לצופים לתת מכות חשמל לפרשנים בכל פעם שהם אומרים מה שהם מאמינים שצריך לקרות למרות שהתמונות מראות את ההיפך.

נתי 16 בספטמבר 2015

ואוו,פעם ראשונה שאני שומע על נבדל מקו הרחבה וזה גאוני! :)

איציק 16 בספטמבר 2015

עכשיו תחשוב על נבדל מקו השער ;)

נתי 16 בספטמבר 2015

חחחחח

דמוסתנס 16 בספטמבר 2015

זה מה שגאוני? הרעיון הגדול באמת זה המכות חשמל לפרשנים…

חמציץ 18 בספטמבר 2015

+5000

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

רק מילה על קונספט העונשים המאוחרים שהוצעו פה בקונסטלציות שונות – זה לא עובד ולא יעבוד. שחקנים פועלים בשבריר של רגע. הם לא מתחילים לחשוב על ההשלכות בעוד כמה משחקים.
בכלל – הקונספט של ענישה חמורה הוכח כבר בהרבה מאוד מקרים שפשוט לא עובד. החמרת ענישה (במאמר מוסגר – הפתרון שמוצע עכשיו לזורקי אבנים שאף הוא מטופש לחלוטין ואין סיכוי שישנה את המצב. אבל זה קלאסי ראש הממשלה) פשוט לא עובד על אנשים. בני אדם לא חושבים על העתיד יותר מדי. זה נכון כפליים בפעולות מהסוג הזה שאין מאחוריהם מחשבה מוקדמת יותר מדי

no propaganda 16 בספטמבר 2015

זה קצת תלוי בעבירה. אם היית מוציא להורג כל זורק אבנים( ואני חס וחלילה לא בעד זה) והיית מצליח לאכוף את זה נניח ב99 אחוז מהמקרים, זריקת האבנים הייתה מפסיקה. ובאותה ה צורה אם היית מרחיק לכל החיים שחקן כדורגל שעזה עבירה של אדום, זה היה מוריד דרסטית את כמות העבירות הנ"ל.
אמשים לא יסכנו את חייהם בשביל לתפרע ולא יסכנו קריירה בשביל גלישה מסוכנת.

רועי 16 בספטמבר 2015

במה זה שונה מקונספט העונשים בחברה כולה? לפעמים תזוזה קטנה של קליע האקדח יכולה להפחית את העונש בחצי, למרות כוונה זהה.

-גיסנו- 16 בספטמבר 2015

+111
בול מה שבאתי לכתוב.

וגם, מה ההבדל בין התיקול אתמול לתיקול של ריאן שוקרוס שפצע בזמנו את ראמזי?

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

שבמקרה של מה שקורה בחוק, יש כוונה ברורה להרוג או לפגוע. במקרה הזה, אין הכוונה לפצוע. מדובר בשחקן שעושה את העבודה שלו רק לא בהצלחה.

-גיסנו- 16 בספטמבר 2015

ועדיין, יש פה הבדל גדול בעונש.
אריאל – אתה חושב שלאדם שירה לאדם אחר בכתף מגיע עונש זהה או מופחת מאשר זה שפגע לאדם בבית החזה? איך תדע מי כוון לאן?

ובוא נלך לכוון פחות פלילי. בתאונת דרכים נהג קלט הולך רגל ובלם בחוזקה בנסיון להמנע מהפגיעה. האם אין שום הבדל בין מצב בו הוא הספיק לבלום בזמן, מצב בו הוא פגע בהולך הרגל ופצע אותו או מצב בו הולך הרגל חו"ח נהרג? וזה יכול להיות הבדל של שבריר שניה בזמן התגובה של האדם, או פשוט רכב שהבלמים שלו חזקים יותר או פחות. כוונת הנהג הייתה זהה אבל התוצאה שונה לחלוטין, האם היחס לאירוע צריך להיות זהה?

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

לגבי השאלה השניה – התשובה היא כן.

no propaganda 16 בספטמבר 2015

1. בכדורגל מקבלים כרטיס צהוב על משחק מסוכן גם במקרים שלא הייתה פגיעה, למשל משחק עם רגל ישרה.
2. לא מבין מה רע בלא לרצות שחקן טוב מסוים בקבוצה שלך, יש המון שחקנים שאני לא רוצה בקבוצה שלי וחלקם טובים מאוד, לא אוהב את סגנון המשחק שלהם, זה לא עושה אותם פחות טובים, הם פשוט לא לטעמי.

3(לעצם הנקודה). אמנם כצופה מהצד אתה לא יכול לדעת איך תגמר גלישה מסוכנת אבל בתור השחקן הגולש אתה יודע את זה כמעט בודאות. אם פגעת במישהו בגלישה אז לכל הפחות לקחת סיכון גדול שתכנס בשחקן ולרב ידעת את זה בודאות. הרי בשכונה אנשים לא שוברים אחד לשני את הרגליים גם כשהם גולשים, וגם בשכונה לאנשים אין זמן לחשוב לפני כל גלישה.

אביעד 16 בספטמבר 2015

מה שצריך לעשות זה לקבוע שסוג מסויים של תיקולים אסור. בלי קשר לתוצאה. יש כבר התחלה של משהו כזה – אסור לרדת לגליץ' עם 2 רגליים קדימה כשהן לא על הדשא. אז צריך להוסיף כל מיני סוגים של תיקולים, שאמנם כשמגיעים רק לכדור הם יפים ומוצלחים, אבל יש להם פוטנציאל לגרום נזק.

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2015

זאת גישה שאני מקבל ומבין ויש בה הגיון ועקביות

דורפן 16 בספטמבר 2015

מדוייק לגמרי. חקיקה נועדה להכחיד התנהגות. על כוונה לפצוע צריך לשלוח לחינוך מחדש. משהו כמו שבעה משחקים. על התנהגות שהיא רשלנית ועלולה לפגוע צריך להעניש בפחות – נניח אדום רגיל עם ההרחקה הרגילה בעקבותיו. בשני המקרים אין שום משמעות לתוצאה. עם שחקן גולש עם שני רגליים מאחור ומבצע תיקול נקי – העבירה צריכה להשרק. ועדת המשמעת יכולה כמובן אחרי זה להחליט שמקרה א היה ב ומקרה ב היה א.

ליבר 17 בספטמבר 2015

ממליץ על הרחקות לזמנים קצרים כמו בכדוריד והוקי. ככה שחקן באמת נענש וגם מכניס שינוי מומנטום למשחק. זה יכול לתת צ,אנס לקבוצה חלשה יותר לנסות לגנוב גול. בנוסף אני חושב שזה חובה שכאשר שחקן נפצע ויוצא לטיפול (לא פציעה כמו של שואו אלא סתם מכה) השחקן הפוצע ייצא גם ויחכה עד שהשחקן הפצוע יחזור. לא הגיוני שהשחקן הפוצע וקבוצתו ירוויחו מהמשחק האלים שלהם ויקבלו יתרון שחקן לזמן מה.
במקרים של פציעה כמו של שואו אפילו הייתי אומר שהשחקן הפוצע חייב להיות מוחלף גם כן. דין הפוצע כדין הפצוע.
נ.ב. ממש ביזיון שאופ"א נתנה את השחקן המצטיין למורנו. איפה ההגיון והטעם הטוב?

איציק 17 בספטמבר 2015

ואז כל שחקן שמסי או רונאלדו ינשוף בסביבתו מייד יפצע לזמן רב. בן חיים תמורת מסי, כל אחד היה מוכן להושיב את בן חיים בחוץ להרבה זמן (הבלם כמובן, אבל גם החלוץ הולך) כדי שגם מסי ישב.

ריצ'י מקאו 18 בספטמבר 2015

למבחן התוצאה, לא צריך להיות השפעה על ההחלטה אם היתה עבירה או לא ועל חומרת העונש.
אני באופן אישי אוהב משחק קשוח. אני חושב שהכדורגל פחות טוב כאשר על כל נגיעה שורקים. לכאורה יש כאן תמיכה במשחק יותר פתוח וזורם. בפועל אנחנו מקבלים עשרות עצירות בשטף המשחק בעקבות התחזויות ומשחק יותר סטרילי ביתר הזמן. אני מבין את הצורך בהגבלת עבירות שמסכנות בריאות של שחקנים. לכן אני מסכים עם חוק שאומר שגלישה עם שתי רגליים קדימה ללא קשר לתוצאה, צריכה להסתיים באדום. לעומת זאת, גלישה מהצד שלוקחת כדור ובהמשך גם גורמת לשחקן התוקף לעוף קדימה זה נפלא בעיניי וחלק חשוב מהיופי של משחק קשוח. אם איחר ופגע ברגל, זה בסך הכל late tackle וצריכה להישרק על כך עבירה.
לגבי כרטיסים, הייתי שמח אם כרטיס צהוב היה גורר עונש של עשר דקות בחוץ (סין בין). היינו רואים פחות שטויות ציניות לעצירת משחק.

שגיא 18 בספטמבר 2015

דווקא אני חושב שכן יש התייחסות כזאת מצד השופטים. אם שחקן גולש לכדור מבלי שיש לו סיכוי אמיתי להגיע אליו, גדלים הסיכויים שהוא יקבל אדום לעומת מקרה בו כן היה לו סיכוי כזה. זה מה שנקרא לפעמים, עבירה ללא כדור למרות שהכדור היה שם שניה לפני.
הבעיה המרכזית היא שבכדורגל יש לשופט יותר מדי שיקול דעת בהחלטות שמכריעות משחק ואין לו שום יכולת לתקן את אותה החלטה גם אם הוא מבין בעצמו שהוא טעה.
הפתרון חייב להגיע מהכיוון הטכנולוגי. כל קבוצה תוכל לערער על 2 החלטות קריטיות (פסילת שער/פנדל/הרחקה) בכל מחצית. צוות השופטים יצטרך לבחון את המקרה במסכי הטלויזיה.
עכשיו יש אנשים שיגידו שזה יפגע בשטף המשחק. אז יגידו. זה בולשיט. מצד אחד זה באמת יעצור את המשחק לקצת זמן, אבל מצד שני זה יבטל גם הזמן שמתבזבז על תלונות ובכיינות לשופט אחרי כל החלטה קריטית.

SUPERSCOUT 27 במרץ 2016

כישרונות צעירים בכדורגל – לוק שואו:
שואו מגן שמאלי התקפי ומצוין, שחרף הפציעה הקשה שהוא חווה, בעתיד הוא צפוי להיות מטובי המגנים השמאליים בעולם.

להמשך הכתבה:
http://www.superscout.co.il/2016/01/02/%D7%9C%D7%95%D7%A7-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%95/

Comments closed