פלייאוף בייסבול – סיכום השלב הראשון

קצת היינו עסוקים בימים האחרונים, אבל לזכותו של באד זליג נגיד שהוא משאיר לנו מספיק זמן בין כל שלב לא רק לעכל את מה שעברנו אלא גם לנוח כמה ימים (באמת, בשביל מה צריך הפסקה כל כך ארוכה?) אז באיחור אופנתי, הנה הדברים ששווה לדבר עליהם אחרי השלב הראשון:

– מבחינה אחת הפלייאוף הזה היה המשך ישיר לעונה הרגילה – בשנייהם, הפיצ'ינג הוא החלק הדומיננטי באמת בליגה. קול האמלס מגיש CGSO, קליף לי נותן שתי הופעות מעולות, כולל משחק שלם, המגישים של סן פרנסיסקו נראים מעולה בראשות טים לינסקום המדהים עם משחק של שתי חבטות בלבד ו-14 סטרייקאאוטס, וכמובן – גולת הכותרת – הנו היטר המדהים של רוי האלידיי. אם יש משהו שברור בפלייאוף הזה הוא – הקבוצה עם הפיצ'ינג היותר טוב תנצח.

– בין כל הפיצ'ינג המצוין בפלייאוף באמת שקשה היה להבחין בעובדה שקליף לי עוד פעם הוכיח שהוא פיצ'ר הפלייאוף הטוב ביותר בנמצא כרגע. האיש היה בינוני למדי מאז שעבר לשחק בטקסס אבל אז הגיע הפלייאוף והוא שוב פורח. שימו לב למספרים של הבחור בסדרות פלייאוף עד היום – בשבעה משחקים יש לו מאזן של 6-0 עם ERA של 1.44 ושלושה קומפליט גיימס. מזלם של היאנקיז שהיה משחק חמש בין טקסס לטמפה, כך שהם מקסימום ייצטרכו לפגוש אותו פעמיים ב-ALCS.

– בכלל, הכבוד הכי גדול בפלייאוף הזה מגיע לדעתי לנולאן ראיין. האיש הבין שעם התקפה ועוד התקפה טקסס לא תגיע לשום מקום ובמשך שנתיים-שלוש הוא רק בונה פיצ'ינג איכותי בריינג'רס, שבסוף הוכיח את עצמו ומביא עליה ראשונה בהיסטוריה של הקבוצה ל-ALCS. האם זה יספיק מול היאנקיס? קשה לי להאמין, אבל לא הייתי פוסל את זה על הסף.

– עם כל כך הרבה פיצ'ינג טוב, מי שלא היה רלוונטי כמעט בשלב הראשון אלו הבולפנים. בסדרות ארוכות יותר, כמו שנראה עכשיו, הבולפנים ישחקו תפקיד חשוב יותר ופיצ'רים כמו נפתלי פליז שפישל בסדרה הראשונה או וילסון של סן פרנסיסקו ייצטרכו להתאפס על עצמם.

– היאנקיז החליטו ללכת עם פיל יוז במשחק השני ולא עם הווינר הקבוע שלהם, אנדי פטיט (שרק הוסיף לסטטיסטיקות הפלייאוף המדהימות שלו עם הניצחון במשחק השני מול מינסוטה. עוד ניצחון פלייאוף או שניים והוא סוגר את הקייס שלו להול) כשהסיבה לכך היא בעיקר הסטטיסטיקה הטובה של יוז במגרש של טקסס. אישית, זאת נראית לי סיבה טיפשית למדי, קצת כמו טמפה שנתנו לרוקי באלדלי לחבוט במשחק הראשון שלהם רק כי הוא ימני, למרות שהוא שיחק רק עשרה משחקים השנה שבהם חבט בממוצע מדהים של 208. לפעמים פשוט צריך ללכת עם השחקנים הטובים שלך (וליוז היתה עונה די בינונית, לעומת פטיט שתמיד מתעלה בפלייאוף) ולא לנסות להתחכם בגלל סטטיסטיקות חסרות משמעות.

– וגם סן פרנסיסקו החליטה להתחכם ולשלוח את סאנצ'ז למשחק מספר 2, במקום מאט קיין, בשביל לעשות ימני-שמאלי-ימני. נו, שוין.

– הכי קל לרדת על דאסטי בייקר וההחלטות שלו, כמו ללכת עם וולקאז במשחק הראשון, אבל בסך הכל, מדובר בקבוצה שהגיעה למקום שאף אחד לא ציפה ממנה ומול מה שהאלידיי והאמלס עשו לה, שום דבר לא היה עוזר. מה ששוב מראה עד כמה אין קשר בין העונה הרגילה לזו של הפלייאוף, אחרי שהרדס היו הקבוצה שלקחה את הטריפל קראון הקבוצתי (הומראנים, RBI ואחוזי חבטה) בעונה הרגילה. 

– מה נגיד על המפגש בין האלידיי ללינסקום ביום שבת? must-watch הרי זה קטן עליו. משחק המאה? רק שלא נקבל, כמו שקורה הרבה פעמים במקרים כאלו, פתאום משחק של התקפות.

– אי אפשר לסיים בלי לדבר על מי שהלך הביתה וזה כמובן בובי קוקס שאחרי 25 שנים סיים את הקריירה שלו. אמנם זה לא היה הסיום ההוליוודי של הליכה הביתה עם אליפות, אבל זה לא משנה את העובדה שקוקס מאוד יחסר במגרשים החל משנה הבאה, ולו בגלל הויכוחים החביבים שלו עם השופטים שהפכו אותו לשיאן ההרחקות. אישית, אני עדיין לא מצליח לעכל את זה שלא נראה אותו על הקווים יותר.

– טוב, שני ההימורים שלי לוורלד סירייס הלכו הביתה כבר בשלב הראשון, מה שמראה שאולי כן יש קשר בין העונה הרגילה לפלייאוף (כי בחרתי אותם רק כהפוך על הפוך). אין ברירה אלא ללכת עם הימורים חדשים – יאנקיז בחמישה, פיליז בשבעה (אתם יכולים לדמיין לעצמכם – שלושה מפגשים בין האלידיי ללינסקום? נקווה שהמנג'רים יחשבו כמונו ולא יעלו את הפותח הרביעי). יאנקיז לוקחים.

תזכורת: זאת לא ההתאחדות של ישראל
פרוייקט התמונות: ג'יג'י מרוני מצייר את ג'יג'י מרוני

No Comments

גיל 14 באוקטובר 2010

האמת היא שאם אתה מוציא את הפיצ'ינג המדהים שראינו עד עכשיו, הפלייאוף די בינוני. חוץ מהסדרה של הברייבס-ג'יאנטס לא היה ממש מתח ברוב המשחקים. היו גם הרבה טעויות, כולל כמה קריטיות של השופטים שלמזלם ברובם לא השפיעו על התוצאה הסופית (חוץ אולי מבשחק של לינסקום). כמו שאמרת, הקומפליט גיים מבטל הרבה מהטקטיקה בזמן המשחק ונראה איך זה יתפתח.

הקטע עפ יוז באמת טיפשי. זו סתם אמונה תפלה ולדעתי יותר נובע מזה שלא רוצים להעמיד אותו מול קליף לי במשחק השלישי כי הוא אולי לא יעמוד בלחץ.

די חבל שטמפה עפו אבל אולי מגיע לאוהדים ולהנהלה האידיוטים. שנה הבאה מקצצים את הפיירול מ70 מיליון ל52 והקבוצה תתפרק ויבנו מחדש.

אגב, כל הכבוד לראיין ששמר על המשרה של המנג'ר שלו אחרי כל הסיפור עם הקוקאין. זה לא משהו מובן מאליו וזה לבד יכל לפרק את הקבוצה.

מפריס פרסה 15 באוקטובר 2010

גם ליוז וגם לפטיט יש ERA טוב בהרבה (1.3 ראן/9 אינינגס בערך לשניהם) מחוץ לברונקס בהשוואה למשחקי בית. כיוון שמישהו מהם חייב להגיש במשחק מס' 3 בבית ההנחה היא שלפטיט יש סיכוי טוב יותר לשחק "נגד" הסטטיסטיקה העונתית. למה? בעיקר עניין של ניסיון ויכולת מנטלית. בנוסף, ולא צריך להיות מאמן בייסבול בשביל זה, ברור שמץ'-אפ של יוז מול קליף לי הולך לטובת טקסס. זה נכון בכל זמן ועל אחת כמה וכמה בכושר הנוכחי של לי. יש מעט מאמנים שמוכנים "לזרוק" משחק לפח ולשים מגיש חלש יחסית מול האס של היריב בסדרה של העונה הרגילה כדי להרוויח מץ'-אפ טוב יותר במשחקים האחרים. בפלייאוף, ובצדק, אף אחד לא עושה את זה.
לדעתי, בחירה נכונה של היאנקיז, ובוודאי לא "אמונה תפלה".

אריאל גרייזס 14 באוקטובר 2010

זה נכון, סך הכל הפלייאוף לא הציע הרבה בגזרת המתח. אבל כשיש לך נו-היטר וכאלו תצוגות פיצ'ינג אי אפשר לבקש הרבה יותר.
לגבי טמפה – אין להם יותר מדי ברירה. זה פשוט לא איזור של בייסבול, ההנהלה לא אשמה בזה שאוהדים באיזור לא אוהבים בייסבול ולא באים למשחקים. הם נתנו את מה שיש להם בשנה הזאת ועכשיו ייבנו מחדש. סך הכל, יש להם בסיס מצוין עם לאנגוריה, פרייס וערימה של פיצ'רים צעירים מוכשרים. אז נכון שקרופורד יילך, אבל הם יצליחו להסתדר גם בלעדיו.

Comments closed