נו האדל – סיכום שלב הווילד קארד

בפוטבול, אתה צריך הרבה פעמים להלחם בעוד גורמים כדי לנצח את המשחק מאשר רק את הקבוצה היריבה, אין כמו סוף השבוע האחרון כדי להוכיח לנו את זה

שלושה בחורים יושבים בפאב ועושים תחרות. למי יש את האשה השמנה ביותר.

הראשון אומר – "כל הכסאות בבית שלי שבורים כי אשתי איך שהיא מתיישבת שוברת אותם"

השני אומר – "אנחנו גרים בקומה ראשונה כי אשתי שוברת את המדרגות אם היא מנסה לעלות לקומה שניה."

השלישי אומר – "לאשתי יש עיניים יפות."

השניים האחרים מסתכלים עליו בעניין

"כל השאר תחת"

גבירותיי ורבותי קבלו את הסיאטל סיהוקס שלכם. שנה שעברה הם חזרו מעמוק עמוק בקבר מול גרין ביי והשנה? השנה הם לא חיכו בכלל לשלב האליפות החטיבתית כדי להראות את התחת הענקי שלהם לעולם. סנאפ שעובר מעל לראש של וילסון? קטן עליו לעשות ריקברי ולמצוא שחקן חופשי בשביל לשים את הכדור על סף האנדזון. מהלך אחרי הטד – במשחק שכלום לא עובד להם – פאמבל של פיטרסון שמוביל לפילד גול מנצח. וכמובן השיא. החטאה של מינסוטה שבאמת עשתה הכל נכון במשחק הזה. חוץ מלהכניס כדור מ-27 יארד בצ'יפ שוט של הצ'יפ שוט.

כל השאר תחת.

160110185941-03-mn-cold-gettyimages-504351066-exlarge-169

ספורט, כמו שניסיתי לתאר מלא פעמים, הוא הרבה יותר מהפעולה הפשוטה של למסור כדור, לבעוט כדור, לתפוס כדור, שאנשים מן הישוב חושבים שהוא. במידה רבה, הוא החיים עצמם. אתה צריך לנצח לא רק את הקבוצה היריבה בביצוע הפעולות טוב יותר מהם, אתה צריך הרבה פעמים לנצח את האלמנטים. ופוטבול הוא האכזרי שבהם. אתה יכול לנצח את הקבוצה השניה כל המשחק אבל פעולה אחת לא במקום והעונה שלך נגמרת. אכזריות בהתגלמותה.

סוף השבוע הזה לא נתן לנו פוטבול מבריק בכלל. אפשר אפילו לומר פוטבול די מחורבן, שהאמת זה לא ממש מפתיע בהתחשב בשלב. תמיד הווילד קארד מכיל כמה קבוצות שלא היו אמורות להיות שם באמת. אבל על מה שהוא החסיר באיכות הוא השלים בדרמה ובעיקר בקבוצות שצריכות להתגבר על אלמנטים שמעבר לשליטה שלהם.

מינסוטה וסיאטל היו שתיהן צריכות בעיקר להתמודד לא אחת עם השניה אלא עם איתני הטבע. זה לא היה משחק פוטבול באמת. על הנייר היו פה שחקנים שניסו לתקל אחד את השני למסור ולתפוס. למעשה היו פה שחקנים שניסו להלחם במזג האוויר. במה שהוא עושה לגוף. לעשות עוד תנועה קדימה. ועוד אחת. כשכל מה שהגוף רוצה זה להתחמם. לרוץ. להתנגש במישהו כשאתה יודע את הכאב שתחטוף בגלל הקור. לנסות לתפוס את הכדור כשאתה יודע שהוא יכאב לך ביד.

יש רגעים בחיים שלא אתה זוכר אלא הגוף שלך. זה לא במוח, זה באיברים. אם אני עוצם עיניים אני יכול לחזור לאותו המקום ולהרגיש שוב את התחושות שלי, הן חרוטות בי. רגע כזה הוא שבוע מסוים באימון חורף ברמת הגולן. היה קר כמו שרק ברמה יכול להיות. וגם ירד גשם בלתי פוסק שטפטף לתוך האוהל הבלוי שלנו. היה כל כך קר באותו לילה שנכנסנו לשקי השינה כשאנחנו לבושים בחרמוניות ועל השק שינה פרסנו שמיכת סקאביאס – ועדיין רעדנו מקור. בחמש בבוקר הגיע הזמן לקום כי היינו צריכים לעשות מטווח תותחים על הבוקר (רק בצבא דברים צריכים לקרות "על הבוקר". אלוהים יודע מה היה קורה אם היינו יורים ב-10 בבוקר ולא בשבע). המ"פ נכנס לאוהל וניסה להעיר אותנו אבל אף אחד מאיתנו לא היה מוכן לצאת מהשק שינה – כל כך קר ורטוב היה בחוץ. אני מדבר על המפקדים שלא זזו. בסוף נמאס לו והוא פשוט הפך את הקצינים מתוך המיטה והם בתורם שלפו אותנו. לא היה דבר בחיים שלי אי פעם שרציתי פחות מאשר לצאת החוצה מהאוהל לקור ולגשם.

נזכרתי בסיטואציה הזאת אתמול כשצפיתי במשחק בין סיאטל למינסוטה. מילא לצאת ולשחק. אבל אז הם ירדו למחצית והתחממו בחדר ההלבשה – איך לעזאזל הם הצליחו לחזור למגרש אחרי זה? אני מדמיין את פיט קארול עובר שחקן שחקן כמו המ"פ שלי ושולף אותו חזרה למגרש. אם זה לא להלחם באלמנטים, אני לא יודע מה כן.

*

גם בסינסינטי נלחמו בפגעי מזג האוויר. ברבע השני הגשם התחיל לשטוף את המגרש ולא פסק עד השריקה האחרונה. הוא הפך משחק לא מסודר למבולגן במיוחד.

אבל הוא לא היה המלחמה האמיתית שם. המלחמה היתה של סינסי נגד השדים שלה. וכמו בכל התקופה של מארווין לואיס בקבוצה – השדים ניצחו. אני מנסה להבין מה קרה פה. האם פתאום השדים הישנים של הנמרים צפו ועלו בראש של היל ככה שהוא לא הצליח לשמור על הכדור ולסגור את המשחק? ומה בדיוק עבר בראש של וונטז בורפיקט? וכמה השפעה היתה למארווין לואיס על זה שהשחקנים שלו פתאום מאבדים את זה?

רבים חושבים שהוא היה צריך לספסל את בורפיקט, ואולי זה נכון, אבל איך אתה מספסל את מי שאולי הוא שחקן ההגנה הכי טוב שלך? ומה אתה יכול לעשות נגד הראש של אדם ג'ונס, שרק מוקדם יותר החזיר בעיטה לעמדה מצוינת ופתאום עכשיו חזר מלהיות סתם "אדם ג'ונס" לפקמן של פעם? ואולי זה בכלל השופטים, שעם מזג אוויר משוגע ושחקנים ששונאים אחד את השני לרמה שבה המאמנים מקבלים עבירות ופורצים למגרש, לא ממש מצליחים לשלוט בו?

ומעל הכל – האם הגורל של סינסי היה חתום ברגע שביג בן חזר למגרש? כי מכל האלמנטים שהיו שם, לואיס ובורפיקט והשופטים והקהל של סינסי שידע אינספור אכזבות, יש גורם אחד שתמיד מאכזב ואף פעם לא מאכזב – הגוף של ביג בן. פעם אחר פעם הוא בוגד בו. נדמה שאין איבר בו שלא חבול. תמיד הוא יפול על הכתף הלא נכונה, יקבל מכה בשלב הכי קריטי במשחק. ואיכשהו, הבן זונה הכי קשוח אולי שעלה על מגרש הפוטבול מאז ג'ון אלווי מוצא את הדרך חזרה, למסור את הכדור עוד כמה פעמים מדויקות ולהוביל את הקבוצה שלו לניצחון. כוח טבע.

וכידוע, נגד אסונות טבע, אי אפשר להתגונן באמת. בטח לא קבוצה עם שדים כמו סינסי.

*

גם אהרון רוג'רס היה צריך להלחם. רק שפה הוא היה צריך להלחם נגד השחקנים שלו עצמו. בפיגור 11-0 (איזה תוצאה מוזרה), ניסיתי להזכר מתי בפעם האחרונה וושינגטון ניצחה משחק פלייאוף (לא הצלחתי להזכר, דרך אגב) כי המשחק נראה גמור. קו ההתקפה של רוג'רס לא הצליח לשמור עליו – ויותר מזה, נדמה שרוג'רס הפסיק לסמוך עליו. בכל מהלך הוא התחיל לרוץ לכל הכיוונים אחרי שניה-שתיים, כאילו יודע שהקו יתפרק ואין לו ברירה אלא להקדים תרופה למכה ולברוח. גם כל השאר לא עבד. משחק הריצה היה תקוע, הרסיברים של רוג'רס לא הצליחו לייצר ספריישן בגרוש וההגנה לא הצליחה לעצור את קירק קאזינס. התחלתי לשמוע קולות שפקפקו במנהיגות של רוג'רס.

ורוג'רס היה צריך להלחם בכל זה כדי לצאת מהקבר. במו ידיו ורגליו הוא משך את הקבוצה שלו החוצה ממנו. מסירה מוצלחת פה, מסירת ט"ד שם ופתאום הקבוצה שלו מאמינה. קו ההתקפה מתייצב ורוג'רס סומך עליו. אדי לייסי, האיש השמן בתבל כנראה, מתחיל לרוץ. ההגנה עוצרת את וושינגטון. כי זה מה שרוג'רס עושה. בלי תרגילי מנהיגות, בלי צעקות, הוא פשוט עולה למגרש ומנצח.

שזה די דומה למה שקרה ביוסטון, רק הפוך. כל השנה הקבוצה של יוסטון משחקת נגד הק"ב שלה. הוא הולך לכיוון אחד והם לכיוון שני. הם מנסים לנצח את המשחק, הוא מנסה להפסיד אותו. לצערם של הטקסנס החביבים, זה נגמר בניצחון הק"ב.

לא משנה כמה ההגנה של יוסטון טובה, כמה ג'יי ג'יי וואט אדיר, כמה הופקינס רסיבר מעולה, בסוף הכדור נמצא בידיים של הק"ב שלך, במקרה הזה – אחד, בראיין הויר (או כמו שחבר שלי קורא לו בראיין אוייר) ואתה צריך לסמוך עליו שהוא לא ישקיע לך את הספינה. ההגנה של יוסטון נלחמה בגבורה בק"ב שלה ובסוף – בצורה לא כל כך הירואית – נכנעה לו.

*

עוד כמה מחשבות על היומיים האלו:

– אין פעם שלא מדברים על חשיבות המומנטום בפלייאוף. אין משחק שישקף את החשיבות של מומנטום כמו המפגש בין קנזס סיטי לפטריוטס. הראשונים מגיעים עם רצף של 11 ניצחונות בעוד האחרונים עם ארבעה הפסדים בששת המשחקים האחרונים. נכון שקנזס לא הבריקה מול יוסטון (למרות התוצאה המאוד חד צדדית) אבל ההגנה שלה נראית מסונכרנת היטב, בעוד ההתקפה של הפטריוטס נראתה (לפחות בפעמים האחרונות שראינו אותה) בדיוק ההיפך מכך. מצד שני, מומנטום, כמו שאני אומר תמיד, הוא בוגדני מאוד. מהלך אחד טוב בפתיחת המשחק יכול להוציא את כל האוויר מהמומנטום. בבייסבול נהוג להגיד שאתה טוב כמו הפיצ'ר של היום הבא שלך (באנגלית זה נשמע יותר טוב) ואמנם בפוטבול אין שחקן כמו הפיצ'ר שמתחלף כל יום, אבל כן יש שחקן שבו כל הקבוצה תלויה, וזה הק"ב. האם הייתם מוכנים להמר על אלכס סמית מול תום בריידי, אפילו שכל המומנטום עם הראשון?

– עוד דבר שמדברים עליו הרבה הוא חשיבות הביתיות. אז ארבע קבוצות חוץ ניצחו בסוף השבוע הזה (לדעתי גם כמעט כולן היו פייבוריטיות בוגאס לנצח) והראו שהחשיבות היחידה כנראה של יתרון הביתיות היא להשיג את הביי. חוץ מזה, היא חסרת ערך למדי. גרין ביי, למשל, יצאה מורווחת מההפסד למינסוטה לפני שבוע, כשהגרילה את וושינגטון בחוץ על סיאטל בבית.

– מי שנראית כמו המרוויחה הגדולה של סוף השבוע הזה היא דנבר. אמנם היא קיבלה את פיטסבורג, יריבה שעשתה לה הרבה צרות בעבר, אבל כרגע היא נראית מאוד מוגבלת. ביג בן אני מאמין שישחק אבל במצבו הוא מוגבל בתחום הכי בעייתי מבחינת דנבר – הכדורים הארוכים – וגם קו ההתקפה המאוד בינוני שלו צפוי להתקשות מול הלחץ המצוין של דנבר. תוסיפו לזה את הפציעה של בראון, שעשויה למנוע ממנו לשחק, ותקבלו קבוצה חבולה מאוד שלא אמורה להקשות על הברונקוז.

– יש לי הרבה מה להגיד על המשחק המתקרב בין סיאטל לקרולינה אבל באמת שאין טעם להרחיב. הולך להיות משחק פ-י-צ-ו-ץ. אני רק אגיד את זה – אסור להסיק מסקנות על סמך משחק אחד. מי שחושב שבגלל שההתקפה של סיאטל התקשתה מול מינסוטה (מה שלדעתי נובע יותר ממזג האוויר מאשר מההגנה של הויקינגז – שהיתה מצוינת ואני לא רוצה לקחת ממנה כלום) יקרה אותו דבר מול קרולינה, הייתי ממליץ לו להתאזר בסבלנות.

– גם מי שרוצה לחשוב שבגלל הניצחון היפה על וושינגטון אז גרין ביי תוכל לתת פייט טוב לאריזונה, הייתי אומר לו לא לחכות על קצה הכסא. יש לי הרגשה שזה הולך להיות חד צדדי למדי.

– זה רק אני, או שהשחקנים עם המעילים השחורים שהסתובבו על המגרש במשחק של סינסי-פיטסבורג נראו כמו הרבה דארת ווידרים?

– מסתבר שרקס ראיין קורא את הטור הזה והגשים את החלומות הכי רטובים של בעל הבלוג, כשהביא את אח שלו להיות מתאם ההגנה בבפאלו. אני כבר לא יכול לחכות למראה של שניהם על הסיידליין.

וחוץ מזה, זה יום עצוב למדי. מבחינתי, לא היה ולא יהיה זמר כמו דיוויד בואי. הפיתוי הראשוני היה לשים פה את Ashes to ashes, אבל זה קלישאתי מדי. אז נלך על משהו שקצת יותר קשור לפוטבול.

חידון מספר 483. הפלייאוף בפוטבול
אימרו לא להייפ!

158 Comments

7even 11 בינואר 2016

2 דברים מבחינתי:

1. אני עדיין מנסה להבין מי יותר מסכנות באופן בו הן מפסידות משחקים: הבראונס או הבנגאלס. איך, איך , איך הבנגאלס הצליחו להפסיד משחק שהיה להם כבר 99.9 אחוז בידיים. אין, פשוט אין יותר בידיים מזה.

2. באופן אירוני, דווקא הסנאפ הגבוה מדי, שבלבל את ווילסון בהתחלה, הראה איך מגיבות 2 קבוצות למצב לא מתוכנן שעליו "לא התאמנו בבית".
ברגע שקרה משהו שלא אמור לקרות (באימונים,בספרים, בתכנונים וכו')…הווייקינגס הגיבו גרוע – כולם עסקו בלרדוף אחרי ווילסון אבל יצאו מאיזון ומהעמדות בהן הם אמורים להיות, ואיבדו את קירס שפשוט עשה חיתוך יפה לאמצע.
והסיהוקס הגיבו מעולה – קירס עם החיתוך לאמצע כאמור, וראסל עם השקט והביטחון. דברים קטנים כגדולים כאלו הם מה שמבדיל בין ניצחון להפסד בפלייאוף.
ברגע שזה קרה, ההחטאה היצה כ"כ צפויה:)

תומר 11 בינואר 2016

מי שחתך לאמצע היה דווקא טיילר לוקט

7even 11 בינואר 2016

שיהיה:)

רוג'רס אהרון 11 בינואר 2016

דייויד בואי הוא ה g.o.a.t .

וגרין ביי הולכים כל הדרך עד לגמר מול הפטריוט.

והשם הנכון הוא וונטז ברפקט…

אודי 11 בינואר 2016

Ashes to Ashes זה השיר הכי טוב.

ג'ואי פורטר היה על תקן בן וואלאס של ההתפרעות של שחקני אינדיאנה בדטרויט לפני קצת יותר מעשור. אבל מרווין לואיס תמיד לקח שחקנים פרובלמטים והוציא מהם יותר ממה שאחרים יכולים. אדם ג'ונס כמה פעמים הודה לו. אבל כנראה זה לא מספיק, ויש טימטום פנימי שקשה להתגבר עליו.

הארכיון 11 בינואר 2016

מתי פעם אחרונה שהיתה החטאת פיילד גול מנצח במשחק פלייאוף?

פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה בלייב

עידו ג. 11 בינואר 2016

לדעתי קאנדיף נגד הפטריוטס לפני ארבע שנים
(שם זה היה שער שדה משווה)

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

גיל שלי יזכיר לך את הפילד גול שהיה מנצח לגאיינטס את המשחק מול הניינרס אבל שם זאת לא היתה החטאה אלא בלאנדר. אותו דבר עם רומו בתור הולדר בעונה הראשונה שלו מול סיאטל.

ריצ'י מקאו 11 בינואר 2016

אכן רומו מול אותה סיאטל. התחיל להיות קב פותח באמצע העונה. הביא את הקבוצה כל הדרך לווילד קארד ואז בתור הולדר דפק את העסק ועוד ניסה להרים את הכדור ולרוץ איתו לאמד זון. כל כך רומו.

אלון 11 בינואר 2016

רק לפני 3 שנים בילי קאנדיף(בולטימור) החטיא בעיטה מ32 יארד לניצחון בפוקסברו..
ממרחקים גדולים יותר יש מלא דוגמאות.
אבל מ27 יארד אני לא זוכר הפלייאוף.

Zak 11 בינואר 2016

הבעיטה של קנדיף היתה לשיוויון. יש גם את גארי אנדרסון ב 1998 גם כן במדי מינסוטה מול אולנטה על הזכות להופיע בסופרבול. זאת היתה ההחטאה היחידה שלו באותה עונה.

מייק ואנדרג'ט, גם כן לשיוויון, במדי הקולטס באותו משחק בלתי נשכח מול הסטילרס ב 2005 (שם הסטילרס דווקא הצליחו להתגבר על הפאמבל של ג'רום בטיס בניגוד לסינסי)

כמובן סקוט נורווד

אדם בן דוד 11 בינואר 2016

סקוט נורווד? לא מוכר לי השם.
לא קרה מעולם.
הבילס לקחו ארבע ברצף.

תודה.

אבו צ'יצ'ריטה 12 בינואר 2016

המשחק ההוא של הסטילרז נגד הברונקוז באמת היה מטורף, ומה שזכור מכל זה התיקול של רותלסברגר על השחקן שחטף את הכדור שבטיס פימבל. מכל המהלכים של ביג בן זה אחד הגדולים מכולם…

אלי 11 בינואר 2016

היה בסופרבול ב ace ventura.
בדיוק אותו המקרה של אתמול laces out.

גיל 11 בינואר 2016

נייט קידינג מהצ'ארגרס נגד הג'טס לפני 5 שנים. הוא החטיא 3 בעיטות כל המשחק. יש גם את גארי אנדרסון שהיה מושלם כל העונה והחמיץ בעיטה קריטית ב98 אבל זה לא היה במהלך האחרון של המשחק.

יובל 11 בינואר 2016

ראסל ווילסון הוא השחקן הכי אובררייטד בייקום. מהלך אחד שהוא יותר פוקס מכל דבר אחר ושוכחים לו משחק שלם בו הוא הסריח כמו בואש מול הגנה לא ממש מבריקה. המזל שלו הוא שיש לו את אחת ההגנות הכי טובות בהיסטוריית הפוטבול (4 שנים רצוף מקום 1 בנקודות…מדהים ) ורוב הזמן גם את מארשן לינץ' שהוא אולי הרץ הקשוח ביותר בליגה. שים אותו בכל קבוצה אחרת והוא לא מגרד פלייאוף.

7even 11 בינואר 2016

זתומרת שעם דנבר, הפטס, גרין ביי, או קרוליינה למשל…הוא לא נכנס לפלייאוף?

יובל 11 בינואר 2016

אם אתה יוצא מנקודת הנחה שהוא נשאר ב- NFC WEST ולא עובר למזבלה כמו ה- AFC SOUTH ששמה אפילו ברנדון ווידן הוביל קבוצה לפלייאוף, אז:
עם הסגל של ניו אינגלנד הוא היה מגיע לפלייאוף, כי זה בליצ'ק . אפילו מאט קאסל ניצח 11 משחקים תחתיו.
לגבי כל השאר אני משוכנע שלא.

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

האיש סיים את השנה עם הקב רייטינג הכי טוב בליגה. עלאק אוברייטד.

יובל 11 בינואר 2016

וואו, קוורטרבק רייטינג. בוא נראה:
בשנה שעברה רומו סיים שם ראשון. לפני שנתיים ניק פולס סיים ראשון כשבמקום שלישי היה…ג'וש מקלאון…
עלזה נאמר – I REST MY CASE.
טום בריידי אגב דורג לפני שנתיים במקום ה-17. סתם פרט טריוויה זניח שמראה כמה המדד הזה טפשי ולא מייצג.

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

רומו באמת היה הקב הטוב בליגה שנה שעברה או לפחות בטופ 3. ווילסון עם קב רייטינג קריירה של מעל מאה, הוא הגיע לשני סופרבולס ולא פספס את הפלייאוף בקריירה. להגיד שהוא אוברייטד זה בערך אותם אנשים שאמרו על בריידי שהוא אוברייטד ב-2005. הא, בעצם..

יובל 11 בינואר 2016

כן, וניק פולס באמת היה הקוורטרבק הטוב ביותר בליגה לפני שנתיים. חבל שהשנה הוא מדורג מקום 33. איך נפלו גיבורים…

יובל 11 בינואר 2016

ואגב, קאם ניוטון, ה-MVP של העונה ללא צל של ספק, מדורג במקום ה-16 העונה ברייטינג. אתה יודע מי לפניו?
אושיות כמו בלייק בורטלס, ראיין טאנהיל, סטאפורד, מאטי אייס….
JUST SAYING

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

כשאתה עושה את זה באופן עקבי אז זה כן אומר משהו. זה נורא מצחיק כשזה מגיע מאוהד ףייטון אובססיבי שטענת הרייטינג שלו ליוותה אותו כל הקריירה בתור האינדיקטור לאיכות שלו. וניוטון, כמו ראסל, מביא מספרים גדולים עם הרגליים – מה שרק הופך את המספרים של ראסל לעוד יותר אדירים.

יובל 11 בינואר 2016

מי שטוען שכל האיכות של פייטון בקריירה נשענת על הריטינג שלו לבד הוא מגוחך בערך כמו מי שטען שג'יי ג'יי וואט הוא שחקן לא אפקטיבי.

הא, בעצם…

כשראסל ווילסון יוביל קבוצה עם הגנה שמדורגת 24 לפלייאוף ויותר מזה לאליפות אני בהחלט מבטיח לשנות את הערכתי אליו . עד אז שיהנה מהמזל של כלב שיש לו.

עידו ג. 11 בינואר 2016

זה לא מזל זה אלוהים שלידו.
אז אני מניח שכל עוד ההגנה של סיאטל טובה הוא לא מסוגל לקבל קרדיט אצלך?

יובל 11 בינואר 2016

כל עוד הם מנצחים בעיקר, בראש ובראשונה, רק בזכות ההגנה, אז לא.
אם הם מנצחים בזכות ההתקפה גם כשההגנה נקלעה ליום רע (נניח סטייל בריידי בסופרבול עם כוכבית השני שלו נגד קרוליינה ) זה בהחלט דבר אחר.

תומר 11 בינואר 2016

נובמת, סיאטל עם ההתקפה הרביעית בליגה, גם בנקודות וגם ביארדים

עמי ג 11 בינואר 2016

הסטטיסטיקה של ווילסון מצויינת בכל קנה מידה.
אבל כדי לשפוט אותו לא חייבים סטטיסטיקה. צריך לראות בעיניים את המשחק של סיאטל ואת ההשפעה שלו.
איום הריצה שלו אפקטיבי ברמה שקשה להראות בסטטיסטיקה. הוא חייב לרתק עוד שחקן לקו ומפנה את הבקפילד.
ק"ב נהדר. הסקרמבל שמוסיף זמן לרסיברים להתפנות, קבלת החלטות תחת לחץ (הציל אתמול סאק של 20 יארדס ברבע רביעי בזריקה החוצה שהיה מוציא אותם מהטווח לשער שדה).
ובסוף – כמו שנורא אוהבים כאן – יש לו גם שורה תחתונה מעולה: שני סופרבולים, טבעת, ארבע עליות רצופות לפלייאוף. והכי חשוב – שתי עונות רצוף עם המאזן הטוב בקונפרנס. וכל זה כשהוא רק בהתחלת הקריירה.
אוברייטד? מצטער מאוד. אי אפשר להגיע להישגים כאלו בלי להיות קווטרבק שהוא עלית שבעלית.

גיל 11 בינואר 2016

אז הוא אשם שיש להם הגנה טובה? ותסתכל על המשחקים בחצי השני של העונה. ההגנה לא הייתה עלית והוא סחב אותם. אתה מאוד מגזים בתגובה שלך.

יובל 11 בינואר 2016

הוא לא אשם והוא משלים את הקבוצה טוב מאוד בסגנון המשחק שלו ועדיין הוא מקבל הרבה מדי קרדיט על ההצלחה של הקבוצה, ע"ע המשחק אתמול.
ההגנה של הקבוצה מקום 1 בנקודות, איך היא יכולה לא להיות עלית? היו להם שני משחקים לא טובים בחצי השני, אחד נגד אריזונה בו הם הפסידו, והשני נגד פיטסבורג שזה המשחק היחיד שווילסון באמת ניצח בעבורם.
בכל שאר הנצחונות של סיאטל, ההפרש לא היה פחות מ-2 טאצ'דאונס והקבוצה היריבה לא עברה 13 נקודות.
אני לא הייתי קורא לזה "סחב אותם" אבל אם אתה מתעקש …

עידו ג. 11 בינואר 2016

הטיעון היה תמיד שלסיאטל יש את ההגנה הכי טובה בליגה ואת הרצים הכי טובים בליגה. אני חושב שהשנה שקיבלנו חותמת סופית לכך שיש לסיהוקס גם את אחד הק"ב הטובים בליגה. נכון הוא היה גרוע אבל גם במשחק כזה הוא ידע ליצר את המהלך ששינה את כל המגמה.

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

אפשר לחשוב לבריידי לא היו משחקים גרועים בפלייאוף שהקבוצה שלו ניצחה למרות זאת. נגיד המשחק שקנדיף החטיא פילד גול שהזכירו פה. היה אתמול מזג אוויר קשה מאוד, היה לו מעט מאוד תמיכה ממשחק הריצה. הוא עשה את מה שצריך כדי לנצח. לחיות עוד יום.

גיל 11 בינואר 2016

הגזמת. אתמול זה לא מדד לכלום. בקור הזה אי אפשר לעשות כלום והוא זה שהוביל אותם לפלייאוף.

יובל 11 בינואר 2016

הוא הוביל אותם לפלייאוף? אין שום חלק להגנה שהיא במקרה מספר 1 בליגה?
אי אפשר להתעלם מזה שהוא משחק עם הגנה טובה בקנה מידה היסטורי. אגב, מזה גם נגזר סגנון המשחק של סיאטל בהתקפה.
לדעתי היית יכול להחליף אותו בלפחות תריסר קוורטרבקים אחרים והתוצאות היו זהות לחלוטין. לקחת אליפות אחת בלבד עם הגנה כ"כ טובה זה לא כזה גליק, ובשנתיים האחרונות הוא גם לא כזה מרשים בפלייאוף ומנצח בעיקר בזכות המזל.

עידו ג. 11 בינואר 2016

מה בדיוק אצלו מזל? אחוזן ההשלמה? מספר הטאצ'דאונים או זה שהוא לא זורק חטיפות?
מה בדיוק הוא צריך לעשות כדי לקבל ממך קרדיט

תוהה 11 בינואר 2016

הוא מקבל קרדיט, אבל לטעמי הרבה מעל המגיע לו. כמו שאמרתי, סגנון המשחק ההתקפי של סיאטל נגזר גם מהעובדה שיש להם הגנה מעולה בקנה מידה היסטורי שניתן להסתמך עליה, בגלל זה משחקים יותר מסירות קצרות באחוזים גבוהים יותר ופחות הפצצות סטייל פייטון מאנינג (הצעיר). לצורך העניין, ראסל ווילסון בהחלט יותר מתאים לקבוצה הזו ולסגנון המשחק של קארול מאשר מאנינג.
זו בדיוק הסיבה שהוא מקום 1 ברייטינג, ובמקביל מדורג רק מקום 12 ביארדים, עם פחות יארדים למשחק אפילו מאנדרו לאק.

מה שקרה אתמול מבחינת ווילסון היה מזל טהור. הוא הסריח שלושה רבעים ולולא ההגנה של סיאטל היתה כ"כ טובה זה כבר היה 19:0 ומשחק גמור ולא 9:0. גם מה שקרה נגד גרין ביי בשנה שעברה היה אותו דבר.

גיל 11 בינואר 2016

לדנבר יש השנה הגנה לא פחות טובה ולא ראיתי שמהללים את הק"ב שלהם כמו את וילסון כי ברור שהם הרבה פחות טובים. אתמול לא מדד לכלום בקור כלבים שהיה שם. אף ק"ב לא היה מוציא יותר.

עידו ג. 11 בינואר 2016

אני לא מקבל את הטיעון הזה. לראסל ווילסון יש הכי הרבה טאצ'דאונים במסירות לעומק העונה (17) במעל 50% עם 4 חטיפות בלבד (רייטינג של 117). נכון שהוא זורק פחות מאחרים אבל עם יארדים במסירה היו מדד לאיכות אז בלייק בורטלס ופיליפ ריברס היו מועמדים ל-MVP. חוץ מזה 4000 יארד בעונה הם כמות גדולה בכל סוג התקפה שתבחר.
אני אחזור על השאלה מה הוא צריך לעושת כדי לקבל קרדיט של שחקן בקליבר של עונת MVP?

יובל 11 בינואר 2016

המספרים שלו באחוזים מצוינים בגלל שהוא לא זורק הרבה, וזאת בגלל שהוא יכול להסתמך על ההגנה שלו שהיא אולי הטובה בהיסטוריה. זה בדיוק כמו במשל הביצה והתרנגולת.
כפי שאמרתי מבחינתי הוא יקבל קרדיט ברגע שהוא יוביל קבוצה עם הגנה פחות טובה לאליפות. להוביל קבוצה עם הגנה מספר 1 לפלייאוף זה פשוט קל מדי. אני לא זוכר שהיה איזשהו קוורטרבק שההגנה שלו דורגה מקום 1 ולא הגיע לפלייאוף.

עידו ג. 11 בינואר 2016

איך זה שהוא זורק פחות מעלה את האחוזים שלו (לא שאני מבין איך 30 ניסיונות מסירה למשחק זה מעט).ברור שהרבה מההצלחה הקבוצתית נובעת מההגנה המצויינת אבל הרבה מההצלחה ההתקפית נובעת ממנו.
את יכול לא לאהוב את סקרימבולי הטרקנטון שלו אבל הייתי רוצה לראות טיעון ענייני לגבי התוצאות ההתקפיות שהוא מייצר (ההתקפה הרביעית בליגה בנקודות וביארדים).

יובל 11 בינואר 2016

מקום 20 ביארדים במסירה, מקום 3 בריצה. 550 יארדס מהם אכן של ווילסון. אפילו אם נוסיף אותם למסירה זה עדיין לא מספרי MVP ולא קרוב להיפ שעושים סביבו.
האסתטיקה לא ממש משנה לי.
אני רוצה לראות טיעון ענייני איך בדיוק אתה זוקף לזכותו את הנצחון אתמול למרות שהוא הסריח שלושה רבעים וניצל בנס בזכות ההחטאה של מינסוטה, ובנוסף טיעון ענייני מה הערך המוסף שלו על קוורטרבקים כמו בריידי, מאנינגים (איליי ופייטון המקורי, לא זה של השנתיים האחרונות ), בריס, רומו ועוד שמות רבים אחרים שלדעתי היו זוכים בקלות ביותר אליפויות ממנו אם היו משחקים בסיאטל.

עידו ג. 11 בינואר 2016

קאם ניוטון מועמד לגיטימי ל-MVP?
כי הוא עשה בערך 200 יארים באויר פחות באחוזים הרבה פחות טובים. ההבדל על הקרקע היה פחות מ-100 יארד. מה הופך את ווילסון למועמד פחות לגיטימי?
אתמול הוא באמת היה גרוע אבל את השינוי במשחק הוא הביא בשני מהלכים שאחד מהם הגיע במצב כמעט בלתי אפשרי.
ולגבי ההשואאה למאניג ובריידי אני יכול להגיד שהוא מדוייק כמעט כמוהם אבל הוא מהווה גם סכנה על הקרקע מה שמקשה על הגנות להגן מולו. מהצד השני הוא משחרר כדור הרבה פחות מהר אבל יש לו את היכולת להימלט מהסאק.בדומה אליהם הוא לוקח החלטות נוכונות וממעט לשגות. בנוסף לכל זאת הוא מוסר לעומק טוב יותר משניהם.

יובל 11 בינואר 2016

אתה כל הזמן מדבר על העונה הזו, ואני מדבר על 4 השנים שלו בליגה ועל הערך המוסף שלו במשך כל 4 השנים האלה. אולי תואיל בטובך להתייחס לשאלה.
אשאל שוב – האם אתה חושב שאם תשים את טום בריידי בסיאטל של 4 השנים האחרונות תקבל אליפות אחת? איליי מאנינג? פייטון מאנינג? דרו בריס? קאם ניוטון?

עידו ג. 11 בינואר 2016

התשובה היא כן.
אליפות תלויה בכל כך הרבה פרמטרים שלצפות שבעידן הנוכחי קבוצה כלשהיא תזכה ביותר מאליפות אחת ב 4 שנים היא מוגזמת. ה-NFL זו לא ליגת פנטזי.
ואני חושב שהיכולת שלו (בממוצע) בשלושת השנים האחרונות לא נופלת בהרבה מהיכולת העונה. ההבדל הוא שהתלות בהתקפה בו גברה העונה.

גיל 11 בינואר 2016

אתה לא יכול לדעת מה היה קורה עם כל אחד מהם כי המשחק לא תלוי רק בו. הרי אם לינץ' היה רץ במהלך האחרון בסופרבול שנה שעברה הוא היה עם שתי אליפויות כנראה. אני חושב שכל אחד מהם היה משיג פחות או יותר אותם הישגים חוץ מאיליי אבל זה בעצם מעיד על הגדולה שלו לא? אתה הרי משווה אותו אליהם. תשאל הפוך, אם קטלר, ברדפורד, פלמר ושכמותם הם היו משיגים אותם הישגים? בכלל לא בטוח.

יובל 11 בינואר 2016

האמת שבכוונה לא רציתי להזכיר את השמות האלה אלא להזכיר רק שמות של שחקנים שזכו בסופרבול או ב- MVP אבל אין לי ספק שמי שהזכרת היו משיגים את אותו הדבר בדיוק וגם עוד קוורטרבקים אחרים כמו אלכס סמית', רומו ואפילו ריברס.

גיל 11 בינואר 2016

למה אין לך ספק? לי דווקא יש הרבה ספק. אלכס סמית לא הוכיח שהוא יכול להוביל קבוצה לאיזה שהוא מקום. ריברס נראה גרוע רוב העונה ורומו תמיד נדמה מחרב לקבוצה שלו את המשחק באיזו שהיא דרך. אי אפשר לדעת כמובן אבל להגיע לשני סופרבולים ב3 שנים זה משהו יוצא דופן בכל קנה מידה.

יריב 11 בינואר 2016

אני חושב שעונת 2011 היא הוכחה שאלכס סמית יכול להוביל, הוא נותן יציבות ומדי פעם התעלות. הניינרס אמנם הפסידו לג'איינטס כי באמת צריך גם מזל לפעמים, אבל סמית הראה שזה אפשרי איתו.

עמי ג 11 בינואר 2016

סמית גם הוביל את קנזס פעמיים לפלייאוף אחרי עונת 14:2. הוא לא כזה גרוע כמו שאוהדי הניינרס עושים ממנו

גיל 11 בינואר 2016

הוא לא כזה גרוע אבל הוא גם לא מוביל. הוא בדיוק סוג השחקנים שבעיקר לא עושים טעויות, מוסרים קצר ומנהלים את ההתקפה. זה שהקבוצה מצליחה לא אומר שהקרדיט בעיקר עליו. הוא לא זה שיוביל אותך למהפך כשצריך ולא רואה אותו זוכה בסופרבול אם כי הם בהחלט יכולים להגיע לשם.

גיל 11 בינואר 2016

ולא אין שום חלק בזה? היה לו רצף של 5 משחקים עם ט"ד ורייטינג שלא היו כמותם בליגה כמעט. מה זה לקחת אליפות עם הגנה כזו זה בזיון? הוא צעיר והוביל אותם לאליפות שזה הרבה יותר מאחרים בני דורו כמו לאק או RG3 שהם כרגע שנות אור מאחוריו. אולי הוא לא העילית שבעלית אבל אני בספק אם תמצא 5 ק"ב שיכלו לעשות מה שהוא עושה שם השנה.

יובל 11 בינואר 2016

לא יודע לגבי RG3 אבל אנדרו לאק של 3 השנים הקודמות היה ללא צל של ספק מגיע לאותם הישגים ואפילו יותר מזה.
אמרנו שההגנה של סיאטל דורגו 4 פעמים רצוף 1 ב-4 השנים האחרונות. אצל הקולטס זה היה 12,7,16,24…הבדל של שמיים וארץ.
ועדיין עם מאמן מחורבן, הנהלה מחורבנת והגנה גרועה, לאק הגיע 3 פעמים ברציפות לפלייאוף.
לא מבין על סמך מה אתה טוען שהוא שנות אור מאחורי ווילסון אבל זה מגוחך.

יריב 11 בינואר 2016

עם ההבדל שהקולטס משחקים בבית החלש בליגה ב4 השנים האחרונות, והסיהוקס בחזק בליגה.

גיל 11 בינואר 2016

ההגנה דורגה 4 פעמים בנקודות, זה לא בהכרח הופך אותה להכי טובה השנה. ואולי העובדה שוילסון מריץ מהלכים ארוכים נותנת להגנה שלו זמן לנוח ולהיות יותר אפקטיבית?

גיל 11 בינואר 2016

והוא שנות אור כי במקום להתקדם הוא הולך אחורה. מה שאתה אומר על וילסון היה נכון אולי בשתי העונות הראשונות וחלק מהשלישית אבל העונה ללא ספק הוא התבגר ועשה קפיצת מדרגה.

יובל 11 בינואר 2016

אז בגלל שנה אחת גרועה שכמעט את כולה הוא שיחק פצוע הוא רחוק ממנו שנות אור? זו הגזמה פרועה. היו גם 3 שנים לפני כן ואין לי שום ספק שווילסון לא היה מביא את הקולטס לאן שלאק הביא אותם.

גיל 11 בינואר 2016

כן, כי די ברור שהוא לא במצב להוביל קבוצה לאליפות כרגע. שנה שעברה הם היו חלשים למדי ונהנו מהפציעה של מאנינג להגיע לגמר. נכון, לא הכל באשמתו אבל בשנה האחרונה ועוד לפני הפציעה נראה שהוא בנסיגה. הוא לא מקבל החלטות תמיד טובות. אולי לא שנות אור והפוטנציאל שלו בשמיים אבל משהו רע עובר עליו והקבוצה. וילסון לעומת זאת ממצה ב100% את הכישרון שיש לו ולא עושה הרבה טעויות.

ואינדי בבית מאוד חלש. ממש לא בטוח שוילסון לא היה מוביל אותם לאותם הישגים אבל זה לא רלוונטי. הוא קריטי להצלחה שלהם בשנתיים האחרונות ובלעדיו מעטים היו אלו שיכולים להחליף אותו לדעתי.

יובל 11 בינואר 2016

אני לא מבין את המושג " לא עושה טעויות". אני מתרגם את זה אצלך כ"לא מאבד את הכדור" .
ובכן, לפי ההגדרה הזו, גם ברוק אוסוויילר "לא עושה טעויות". לא זכור לי שהתלהבת ממנו כמו שאתה מתלהב מווילסון, ובצדק. הוא אולי "לא עושה הרבה טעויות" אבל גם לא עושה הרבה דברים טובים. טד דרייב אחד או שניים במשחק וזהו.
אם ההגנה מצליחה לשתק את היריבה ממול – מצוין. אם לא אז הוא מפסיד לפאקינג אוקלנד.

אז ראסל ווילסון "לא עשה טעויות" אתמול, אבל הוא גם לא עשה כמעט שום דבר טוב.ועדיין ההרגשה שלי שהוא מקבל את כל הקרדיט על הנצחון, בערך כמו שאוסוויילר קיבל על השוד נגד הפאטס. זאת בדיוק ה"בעיה" שלי איתו.
לצורך העניין, אני לא חושב שאלכס סמית' ,למשל, מקבל אפילו עשירית מהקרדיט שראסל ווילסון מקבל, למרות שגם הוא "לא עושה טעויות". אותו מכנים בלגלוג "גיים מנג'ר".

עידו ג. 11 בינואר 2016

דווקא אתמול הוא עשה טעויות.
איבודים הם חלק מהסיפור. אבל יש לדעת לזהות אתל הרסביר הנכון. לדעת מתי צריך לזרוק את הכדור החוצה ואפשר להמשיך. כמובן שפה יש לי רק את ההתרשמות האישית (מעבר לאיבודים). אבל אם אתה רוצה להשוות את ווילסון לאלכס סמית' אז יש הרבה פרמטרים שמבדילים בין השניים ואפשר להתחיל בטווח שאליו הם זורקים. דרך אגב הרבה מההבדלים ביניהם באים לידי ביטוי ברייטינג שאתה כל כך אוהב להשמיץ.
אם אתה רוצה להמשיך את הדיון אני אשמח בתנאי שתגדיר מה הפרמטרים הרלבנטים מבחינתך להערכת היכולת של הק"ב.

גיל 11 בינואר 2016

לא עשה טעויות זה יותר מלא לאבד את הכדור. זה גם לדעת מתי לזרוק ולמי, כי הרי תאורטית מישהו שזורק כל הזמן החוצה לא עושה טעויות גם הוא. אבל הוא זורק לא מעט ובאחוזים מצוינים וגם יודע מתי להשתמש ברגליים שלו. תשווה את זה לאלכס סמית שהוא האבטיפוס לק"ב שלא עושה טעויות. הוא זרק ל14 ט"ד יותר עם רק אינטרספשן אחד יותר.

ואני מסכים שהוא שיחק אתמול חרא אבל מה עם שאר המשחקים בחצי השני? היה לו רצף של 5 משחקים עם לפחות 3 ט"ד ולפחות 29 נקודות, גם זה ההגנה? אולי ההגנה נהנית ממנו לא פחות ממה שהוא נהנה ממנה?

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

אני מרגיש כזה דז'וו פה שאני כבר לא יכול לחכות לקפוץ קדימה לנקודה שבה אתה קורא לווילסון צ'יטר

גיל 11 בינואר 2016

עוד 10 שנים יתווכחו אחרי שקאם ניוטון יזכה בMVP החמישי שלו איך זה שהוא זכה רק בסופרבול אחד בעוד ווילסון עם 4.

יובל 11 בינואר 2016

בסוף יתברר שמורשת הרמאות זה משהו שבכלל פיט קארול הנחיל בתקופה שלו בנ"א.

מתי 11 בינואר 2016

וטיירוד טיילור יהיה האיליי מאנינג החדש.

משה 11 בינואר 2016

א. בדיוק מה שחשבתי על סיאטל, כמה תחת יש לקבוצה הזו. כן שרוכים , לא שרוכים, איך הוא החטיא את זה לעזאזל ?
ב. מה שהוייר עשה ליוסטון זה עניין למודיעין אזרחי, לא לטור ספורט…
ג. אני יצאתי מהמשחק של סינסי בתחושה שהשופטים הכריעו קצת את המשחק. מילא העבירה הראשונה אבל האם באמת היה צורך להוסיף את השנייה ולתת לפיטסבורג בעיטה קלה (אלא אם אתה מינסוטה…) ?

ערן קאלימי 11 בינואר 2016

לבנגלס הייתי מקדיש כמובן את האנג אוןטו יורסלף. בכ"ז, טיגריסים.

עידו ג. 11 בינואר 2016

יהיו לנו בדיביז'נל שלושה רימאצ'ים למשחקים שכבר היו השנה + המשחק בין הפטריוטס לקבוצה האחרונה שהשפילה אותם.
הולך להיות השבוע הטוב ביותר של העונה (כרגיל).

גיל 11 בינואר 2016

היה סושבוע נוראי של פוטבול. המשחק של סינסי פיטסבורג היה עינוי ונמשך משהו כמו 4 שעות כמעט. לדעתי וושינגטון פשוט קבוצה רכה מנטלית. כשהמומנטום עבר לגרין ביי הם פשוט התפרקו. הכל התחיל בטעות של השחקן ששכחתי מי זה היה שבמקום להושיט את היד לט"ד הוא החזיק את הכדור בצד הלא נכון והם נאלצו להסתפק בשער שדה. אחרי זה גם פספסו אקסטרה פוינט וה5 נקודות הללו היו קריטיות לדעתי.

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

דשון ג'קסון, לא השחקן הכי אינטליגנטי במשחק. אבל וושינגטון עוד שמו טד אחר כך והובילו 11-0, זה לא מה ששינה את המומנטום

גיל 11 בינואר 2016

אני חושב שאם היו מובילים 16-0 זה היה נותן להם יותר ביטחון אבל אתה צודק שזה לא מצדיק שהפסיקו לשחק אחר כך. ולהגנה של גרין ביי מגיע הרבה קרדיט אחרי שקטלו אותם כל השנה.

יובל 11 בינואר 2016

מסכים לגבי המשחקים של אתמול, דווקא המשחק של סיאטל ומינסוטה היה מהנה וספורטיבי, שזה לא מובן מאליו.

עמי ג 11 בינואר 2016

"סוף שבוע נוראי של פוטבול"?
רק במובן של מי שצריך לעבוד אחרי לילות כאלה ללא שינה.
או אם אתה אוהד של הבנגלס ומינסוטה. או יוסטון.
מספיק להתפנק. ככה נראה פלייאוף.

גיל 11 בינואר 2016

עמי, זה לא ככה נראה פלייאוף זה היה חרא של פוטבול ברובו. המון טעויות ורמה נמוכה וקבלת החלטות זוועתית. חוץ מרוג'רס לא נראה ק"ב טוב אחד. גם השופטים היו גרועים במיוחד במשחק של פיטסבורג. יש הבדל בין משחקים קשוחים עם הגנות מעולות למה שראינו בסופשבוע הזה, נקווה שהשבוע ישתפר.

יואב דובינסקי 11 בינואר 2016

גם אני חשבתי שזה יהיה רגע מפתח במשחק, אבל אני מסכים עם אריאל.

Kirma der faux 11 בינואר 2016

היו קריטיות, אבל הוא הביא אותם לדאון ראשון על ההאלף יארד ליין. זה שהם רק התרחקו בשלושת הדאונים הבאים היה משנה מומנטום משמעותי.

עידו ג. 11 בינואר 2016

אם איך שמארווין לואיס ממשיך לקבל קרדיט נראה לי שצ'אק פגאנו יכול להיות שקט . יש לו ג'וב לעוד 10 שנים לפחות.

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

לא יודע כמה הייתי מפיל על לואיס את ההפסד הזה. הם באמת עשו הכל נכון. וזה באמת היה רשום בספרים. וגם, בלי הפציעה של דלטון לך תדע מה היה קורה

עידו ג. 11 בינואר 2016

קח שלושה ניל דאונס ותבעט. מה הסטילרס יוכלו לעשות אחרי זה?

אלון 11 בינואר 2016

היו להם 3 טיים אווטס. בסיטואציה שאתה מתאר היה 18-16 עם דקה וחצי לסוף וביג בן על המגרש. ההחלטה לנסות לרוץ להשיג פירסט דאון ולסגרו סיפור הייתה נכונה.

עידו ג. 11 בינואר 2016

הם היו מקבלים את הכדור בפיגור 15-19 דקה וחצי לסיום עם ק"ב שלא מסוגל לזרוק ליותר מ-10 יארד.
אבל אתה יודע מה, אתה צודק. יש לי פשוט כזה אנטי להחלטות שלו שכבר אני מחפש אותו בכל מה שהוא עושה.

Zak 11 בינואר 2016

לא ראינו רק בערב אח"כ שלבעוט פילד גול נגד האלמנטים זה לא דבר כל כך פשוט? אני לא זוכר בדיוק איפה אירע הפאמבל, אבל נראה שהיה אמור לבטח שם פילד גול באיזור ה 40 יארד, לא עניין פשוט בגשם

עידו ג. 11 בינואר 2016

כן צודק. כבר הסכמתי שאני אנטי-לואיס

גיל 11 בינואר 2016

אני חושב שהמשחק אתמול דווקא מראה שכל הירידות על דלטון על הכישלונות של העבר לא רק נופלות עליו ויש שם משהו לא טוב.

עמי ג 11 בינואר 2016

אני לא יודע למה יורדים על דלטון.
בעיני הוא אחד מ-8 הק"בים הטובים בליגה (רבע עליון).
לוקחים מדגם מקרי של 3-4 משחקי פלייאוף ומייצרים לו תדמית של "לוזר".
לו הייתי צריך לבנות קבוצה מסקראץ' ל-10 השנים הבאות הוא היה אחת הבחירות הראשונות שלי.
להוביל קבוצה שמגיעה כל שנה לפלייאוף מהבית הכי חזק בקונפרנס שלה – מספיק טוב בשבילי. בסוף גם הגרם החסר של המזל יגיע. אבל גם אם לא – זו קבוצה שכיף לעקוב אחריה ולראות משחקים שלה. זה לא מעט.

גיל 11 בינואר 2016

ירדו עליו בעיקר בגלל הפלייאוף שם היה לו ט"ד 1 ו6 אינטרספשנס. דווקא השנה הייתה הכי טובה שלו עד שנפצע. אני מסכים שהוא אחד הטובים בדרג השני ואולי עוד ישתפר בשנים הבאות.

תוהה 11 בינואר 2016

איך אין שום מילה בטור הזה על מאיזה קולג' וונטג' בורפיקט הגיע?

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

האמת שאני מת עליו מהימים שלו באריזונה סטייט. לא מעט ליינבקרים גדולים הם גם דפוקים בראש, סטייל ג'ואי פורטר. זה חלק מהעניין, אני מניח

גיללתר 11 בינואר 2016

חיכיתי לטור הזה. תודה רבה.
דיוויד בואי זצ"ל.

יריב 11 בינואר 2016

לגבי הערתך על הרווח לגרין ביי מההפסד למיניסוטה, זכור שאם היו מנצחים הם לא היו מארחים את סיאטל אלא את מיניסוטה (סיאטל היו נוסעים לוושינגטון).
עם זאת, ברור שהביי הוא יתרון גדול בהרבה מהביתיות.

ניינר / ווריור 11 בינואר 2016

הייתי בשנה שעברה במשחק בין קרוליינה לסיאטל-זה היה קרב הגנות פסיכי שהסתיים למרבה הצער בניצחון של סיאטל. מקווה שהפעם זה יהיה אחרת אבל אם הפאקינג סיהוקס יוצאים בחיים משרלוט אני לא רואה מי שעוצר אותם.
ואכן, בינתיים פוטבול גרוע, רמת אימון מביכה אבל הכי גרוע השיפוט. פשוט קרקס כל העניין הזה. המצב הזה לא יכול להימשך כך במיוחד שלעיתים נראה שהשופטים לא ממש סגורים על עצמם.

עידו ג. 11 בינואר 2016

גיל יש לי סקופ בשבילך:
כל הכדורים של סיאטל היו במחצית אתמול יותר מ-2.0 psi מתחת ללחץ המותר.
אני דורש ועדת חקירה.

גיל 11 בינואר 2016

נו, זה דווקא הגיוני כי היה קור כלבים. לא זכור לי שהיה כזה קר במשחק של הפטריוטס.

גיל 11 בינואר 2016

ואגב, איפה ראית דיווח של המספרים? ראיתי רק שעומדים לבדוק.

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

היה קור כלבים גם אז. לא כמו אתמול אבל היה ממש קר

גיל 11 בינואר 2016

מה אתה מדבר? ממש לא היה קר. 10 מעלות צלזיוס היה שם, הבדל עצום. זה בדיוק כל הנקודה, שבמזג אוויר כזה לא הייתה יכולה להיות ירידה כל כך גדולה בלחץ של הכדורים.

עידו ג. 11 בינואר 2016

גיל אל תתחיל שוב. זה הייתה עקיצה תמימה בבקשה בוא נעצור עכשיו

עידו ג. 11 בינואר 2016

וואי אתם לוקחים דברים יותר מדי ברצינות.
יכול להיות שכן ויכול להיות שלא.בוא נגיד רק שאם הלחצים בכדורים של שתי הקבוצות לא היו בסביבות ה-10psi אז משהו מאד חשוד.

גיל 11 בינואר 2016

להפך? אנחנו דווקא כן יכולים לצפות לירידה יותר גדולה זה בדיוק כל העניין. במשחק של הפטס לא היה כזה קר. אני דווקא אשמח לראות את הנתונים שיש לליגה מהמדידות שנעשו השנה.

עידו ג. 11 בינואר 2016

נכון וזה מה שאבסורדי בהגדרות הלחץ המותר של הליגה (מה שכבר אמרתי לך לפני שנה).

גיל 11 בינואר 2016

אני מסכים שההגדרות לא לוקחות מזג אוויר בחשבון אבל אין לזה קשר לניסיון מכוון להוריד את האוויר מהכדורים.

עידו ג. 11 בינואר 2016

אתה באמת רוצה שנפתח את כל הדיון מחדש?

עידו ג. 11 בינואר 2016

לא לכל עקיצה צריך להתייחס

גיל 11 בינואר 2016

חשבתי שיש לך מידע אמיתי כי ראיתי שעומדים למדוד את הלחץ במשחק.

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

באמת? איך זה שבדקו את זה?

עידו ג. 11 בינואר 2016

ה-NFL התחיל השנה לעשות בדיקות רנדומליות של הלחצים במשחקים. מה התוצאות של הבדיקות הנ"ל ? אני בספק שנקבל מידע.

איתיק 11 בינואר 2016

הפאקרס צריכים שילוב של סטארק ולייסי .
זריז וחמקן ועם מאסה.
דוואנטה אדאמס וגימס גונס עם קוב בסלוט .
התקווה מהמשחק היא קו ההתקפה שהשתפר בהמשך המשחק ודוואנטה אדאמס שיהיה חייב את התפיסות הגדולות האלה וההשתחררות נגד אריזונה.
יספיק ?
כנראה שלא . אפילו עם נלסון ורוגרס בשיאו לטעמי אריזונה הייתה פייבורטית.

Zak 11 בינואר 2016

מעניין שכל ארבעת המשחקים התפתחו לפי תבנית שהיתה די צפויה מראש: הק'ב של יוסטון הורס לה את המשחק, קרב אלים ומותח בין פיטסבורג לסינסי, הרבה ריצות וסקור נמוך בין מינסוטה וסיאטל, וניצחון די נוח בסה'כ לגרין ביי. נראה לי שאם היה צריך להמר מראש על ארבעה תסריטים למשחקים, הם היו אלה בדיוק.

לדיוויז'נל צפויים ארבעה משחקים שנראים הרבה יותר שקולים ובלתי צפויים. בהחלט יש למה לחכות

יובל 11 בינואר 2016

התוצאה הסופית אולי היתה צפויה, אני לא חושב שהרבה ציפו שהמשחקים של סיאטל נגד מינסוטה ושל פיטסבורג נגד סינסנטי יהיו צמודים.
אני יודע שאני לא…

מתי 11 בינואר 2016

סיאטל מזכירה את ניו אינגלנד של תחילת העשור הקודם והיא בטופ כדי להישאר בו עוד הרבה שנים. בעיני הם עדיין הטים-טו-ביט, עם כל הכבוד לקרולינה. נראה בשבוע הבא אם הגיע הזמן להחליף דיסקט.

עמי ג 11 בינואר 2016

יש בזה משהו.
מלבד כישרון וקווטרבק שהוא מנהיג של ממש (בתוספת להגנה מפלצתית) סיאטל קיבלה כנראה גם את המזל של ניו אינגלנד.
אנשים שוכחים קצת שלניו אינגלנד היה לא מעט מזל גם בזכיות שלה (טאק רול מישהו / חטיפה של רוקי על קו השער / נצחונות משער שדה בדרייב אחרון) – לצד חוסר מזל בהפסדים בסופרבולים.
הגמר בשנה שעברה היה יכול להיגמר בהפסד ובמקום לדבר על הגדולה של בריידי היו מדברים על הקארמה הרעה שלו.

המזל שיחק תפקיד עצום גם בסינסינטי. ומסיבה זו הדיבורים נגד מרווין לואיס נראים לי קטנוניים להחריד.
הוא אשם בזה ששחקן פימבל דקה וחצי לסוף? הוא אשם שדלתון נפצע לפני חודש?
האיש לוקח קבוצה ומביא אותה בקביעות לפלייאוף מהבית הכי חזק בקונפרנס זה הישג עצום. היא רק צריכה קצת יותר מזל כדי להגיע לסופרבול ולקחת אותו. למרבה הצער מזל לא קונים בדראפט או בשוק החופשי. הוא פשוט מגיע – או שלא.
מי שרואה את המשחקים של הבנגלס רואה קבוצה מאומנת, מאוזנת ואטרקטיבית להפליא. קבוצה שכיף לצפות במשחקים שלה. קבוצה שהיתה הכי טובה ב-AFC עד שדלטון נפצע. ועדיין, עם קווטרבק מחליף עלתה לפלייאוף וכמעט קיבלה שבוע ביי. היא גם עשתה קאמבק מצויין ברבע רביעי מול פיטסבורג והיתה רחוקה פאמבל אחד מלעלות עוד שלב.
מי שרוצה לזרוק מאמן כזה שוכח כנראה איך נראו השנה הניינרס שזרקו מאמן מצויין ש"אוי ואבוי לא זכה בסופרבול" (אבל הגיע לשם ולשלושה גמרים רצופים ב-NFC).

עידו ג. 11 בינואר 2016

הקפצת לי את הפיוז של סטארבין מארוין שוב.
יש הבדל בין לפטר שמגיע לגמר החטיבה ולסופרבול לבין מאמן שב-13 עונות לא הצליח לייצר ניצחון פלייאוף אחד. לא ראיתי מועדון אחר שנותן כל כך הרבה קרדיט למאמן בלי תוצאות ממשיות. לקרוא לזה מזל (למכלול של כל תקופת האימון שלו) זו עצימת עינים.

עמי ג 11 בינואר 2016

זה מזכיר לי את אלו שרוצים לפטר כל שנה את ארסן ואנגר. כי ראבאק – הבן אדם לא מביא אליפויות (יותר נכון – הפסיק להביא אליפויות).
שוכחים לו שהוא מאמן את הקבוצה הכי אטרקטיבית בליגה ב-15 השנים האחרונות – והיחידה שגומרת את השנה עם רווח ולא מאלצת את הבעלים להוציא 100 מיליון פאונד על רכש. ובדרך הוא מגדל ומטפח סביבה ששחקנים כשרוניים פורחים בה.
מפונקים. אין מילה אחרת.

מתי 11 בינואר 2016

זה יותר ממזל. סיאטל וניו אינגלנד הן קבוצות שאתה חושש מהן ביתרון 13 חצי דקה לסוף. גם בגלל שהן מסוגלות לעשות מהפך כזה וגם בגלל שהקבוצה השניה יודעת שהן מסוגלות.
באותה נשימה אני תוהה – אולי סיאטל "בזבזה" את המזל שלה על סיבוב הווילד קארד?

עמי ג 11 בינואר 2016

ניו אינגלנד דווקא שמטה השנה פעמיים יתרון של 14 – מול דנבר ומול פילדלפיה.
קאמבקים של הרבעי האחרון נצרבים בתודעה כי יש בהם דרמה. אבל הם מרמים. מי שנזקק לקאמבק ברבע האחרון כנראה לא תפקד מספיק טוב ברבעים הקודמים. למרבה הצער לפטס זה קורה יותר מדי.
הבנגלס עשו השנה קאמבק מדהים נגד סיאטל בעונה הרגילה, ועוד אחד שהיה יכול להפוך לקלאסיקה שלשום נגד פיטסבורג. אבל בתודעה לא יזכרו להם את הקאמבק ברבע האחרון של העונה אלא את אובדן המשחק. כי הכל נשפט במבחן התוצאה, גם אם היא מרמה.
אגב – סיאטל הפסידו השנה הרבה משחקים ברבע האחרון שאליו הגיעו ביתרון משמעותי. את זה פחות זוכרים להם כרגע כי במאני טיים – מול גרין ביי לפני שנה ומינסוטה השנה – המזל עמד לצידם. ומצד שני (ואני רק אניח את זה כאן) – מלקולם באטלר.
נפוליאון כבר אמר "תנו לי גנרלים עם מזל".
אני מעדיף ללכת למלחמה עם גנרל שיטתי ועקבי – הארבו (שניהם), בליצ'ק, לואיס וקארול הם התחלה טובה.

יריב 11 בינואר 2016

מדברים על ההפסדים של סיאטל, כמובן שדיברו על זה כשהיה נראה שמיניסוטה בועטת לנצחון. 5 הפסדים למרות יתרון ברבע הרביעי העונה, בעונה שעברה הם הפסידו רק משחק אחד בו הובילו ברביעי (הסופרבול).

בליקי 11 בינואר 2016

המהלך של וילסון עם הכדור שברח לו הוא הכל חוץ מתחת. אין קוורטרבק בליגה שיוצא מזה בשלום

אדם בן דוד 11 בינואר 2016

1. כפי שהסביר אייס ונטורה- לייסיס אאוט!
2. תחת תחת אבל את המסירה האחרונה בסופרבול האחרון ניתן לתאר כנפיחה
3. השופטים רצחו את סינסנטי- איך הם נותנים פלנטי אבל מתעלמים מהנוכחות של המאמן במגרש? (זה מותר חוקית?)
4. האחים רייאן. אני מאשים אותך. מחשבה יוצרת מציאות, המחשבה שלך הובילה למחשבה שלי על זה והגלים של הזיעה הקרה ששטפה אותי בלילה הגיעו עד לרקס שפתאום חשב על זה ואמר "וואט דה האק" ואודרוב מביא את האח שלו.
5. לאור 4- אולי בילצ'ק יודיע שהחלום שלו תמיד היה לאמן את לברון ויחליף את בלאט בקאבס? אולי בריידי ידרוש טרייד ויוחלף ברג3?

NoOne 12 בינואר 2016

הסיבה שרוב ראיין הוחתם ב-בילס לא קשורה לפוטבול
רוב שרף את כל הגשרים שלו ב NFL , אף אחד לא יתן לו עבודה בתור DC ווהאגו של משפחת ראיין גדול מכדי לקבל עבודה בתור פןזישן קוץ'
אבל לרוב ראיין יש וותק של 17 שנים בתור מאמן בליגה , אחרי 20 שנה בתור מאמן מקבלים פנסיה מאד מאד מאד יפה מה NFL ורוב הוא אחד מאלה שיכולים להפסיד את כל הכסף שהרוויח תוך שנתיים
אז רקס עושה לו טובה כדי שישלים 20 שנה ויקבל פנסיה

Amir A 11 בינואר 2016

תראו בבקשה כאן את הכניסה של בורפיקט בוויליאמס מהרייבנס לפני כמה מחזורים. את הטמבל הזה צריך להעיף מהמגרש לצמיתות, ואם אפשר היה להגיש נגדו תלונה על תקיפה זה היה עוד יותר טוב. כל עוד החמור הזה ממשיך לעלות למגרש הליגה לא יכולה לטעון שהיא נלחמת ברצינות בפציעות ראש.

http://www.baltimoresun.com/sports/ravens/ravens-insider/bal-vontaze-burficts-shot-on-maxx-williams-drawing-scrutiny-20160110-story.html

עמי ג 11 בינואר 2016

אוף. זה נראה נורא.
אבל כל עוד העונש שמקבלים על נגיחה של אחד בשני הוא 15 יארד – קשה לייצר הרתעה.
אני מתקשה להאשים בזה את שחקני הגנה. זה האופי של המשחק.
בורפיקט הגיע לבראון בתנופה עצומה – כמה כבר הוא יכול לשלוט בזה שלא תתרחש פגיעה? נדמה לי שבהילוך האיטי נראה שהפגיעה בבראון נעשתה דווקא עם כתף ולא עם הקסדה.
רוב פגיעות הראש לא קורות בכוונה. המשחק כל כך מהיר ואינטסיבי שזה תמיד יגיע לשם. הרבה פעמים זה קורה מהתנגשות של שחקנים מאותה הקבוצה.

Amir A 11 בינואר 2016

כמו שאמר אתמול אחד הפרשנים, אם זה (הכניסה בבראון) היה כל שחקן אחר הייתי מתלבט אם מדובר בפגיעה בכוונה. ברגע שזה בורפיקט אז אני לא מתלבט. ודרך אגב על הכניסה הזו בוויליאמס הוא לא קיבל אפילו דגל. אז שהליגה לא תבלבל את המוח על זה שהיא נלחמת בפגיעות ראש. לאחד כזה צריך לגמור את הקריירה.

דור 11 בינואר 2016

כמה עיניינים דחופים:
1. וושינגטון לא קבוצת פלייאוף. רצף ארבעת הנצחונות שהביא אותם לשם הושג על הברס, הבילס, האיגלס והקאובויס. קזינס הוא ק"ב סרביסבילי כמו שאומרים בפנטזי אבל בקלות מסתבר אפשר לחשוף אותו. עם זאת, אחלה קטע עם ה You like that
2. לא רודג'רס ולא נעליים. ג'ונס, סטארקס, אדאמס, קוב ולייסי ביחד עם עבודה טובה של הקו וההגנה (בעיקר הסקנדרי) ניצחו לגרין ביי את המשחק. רודג'רס היה לא מדויק רוב הזמן וזרם עם הקבוצה שלו, לא הנהיג אותה כמו שבריידי עושה למשל. עכשיו זה לא אומר שהוא לא שחקן ענק כן? אין הרבה ק"בים שהיו מגיבים כל כך מהר בטאצ'דאון לקוב והמסירה לאדאמס הייתה מאסטרפיס
3. ההגנה של מינסוטה הייתה מעולה ובעיקר נחמד (בשידור החוזר) לעקוב אחרי אנתוני באר שעוקב אחרי ווילסון בכל דאון שלישי כמעט
4. לקרולינה יש את שלישיית הליינבקרים הכי טובה מאז קושינג, מאלאלוגה ומתיאוס של יואסי, לאור המשחק אתמול (ונכון שזה רק משחק אחד אבל הוא מצטרף גם להוא נגד גרין ביי שנה שעברה), אני לא רואה איך סיאטל זזה אינטש אחד נגדם

גיל 11 בינואר 2016

קאזינס היה מצוין בחודש האחרון מול הגנות לא רעות בכלל. אין דבר כזה היא לא קבוצה פלייאוף כי עובדה שהיא כן. הם נתקלו ביריבה חזקה כי זה מה שקורה בפלייאוף.

יריב 11 בינואר 2016

היא קבוצת פלייאוף, כמו יוסטון, אבל היא טובה בדיוק כמו שהיא, וזה רחוק מלהספיק בפלייאוף. מה לעשות שקבוצות הויילד קארד הן תמיד טובות, וראש בית יכולה להיות גרועה.

דור 11 בינואר 2016

"קבוצת פלייאוף" (הגדרה ממילון אוקספורד) – קבוצה שמסוגלת לשחק ברמה גבוהה ויש לה סיכוי כלשהו לנצח משחק פלייאוף. בדר"כ מדובר בקבוצות שניצחו לפחות קבוצה אחת עם מאזן חיובי במהלך העונה הרגילה.
וושינגטון רדסקינס לא קבוצת פלייאוף

מ.ש.ל

גיל 11 בינואר 2016

לא ידעתי שלא היה לה סיכוי לנצח אתמול. המהמרים דווקא נתנו לה לא מעט סיכוים.

יואב דובינסקי 11 בינואר 2016

פייטון מול ביג בן, תענוג. משחק של 5 אינטרספשנס. סתם, נראה לי שאחרי הפציעה, הספסול ואל ג'זירה, פייטון עומד לתת חתיכת פלייאוף.

Amir A 11 בינואר 2016

כבר התחילו כאן פרסומות של ניישן-וויד איתו עם התייחסות לקאמבק:
https://www.youtube.com/watch?v=1B-DKZOg7no

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

נראה לי יותר התייחסות לפנסיה שלו, לא?
בכל מקרה, תמיד היה שחקן עצום. פרסומת נהדרת

Amir A 11 בינואר 2016

בזה עם הפינג פונג מול הילדים הוא ממלמל (קאמבק אפי מתחיל ברגע זה…). אין אף אחד שמשתווה אליו בפרסומות.

יואב דובינסקי 11 בינואר 2016

הפרסומות איתו אדירות!

NoONE 11 בינואר 2016

ברגע שיפרוש מאנינג הולך להיות הפרשן הכי טוב אי פעם
כל הרשתות יהיו מוכנות לשלם לו כל סכום שירצה

גיל 11 בינואר 2016

לא בטוח שהוא בכלל ירצה את זה, לפחות לא מההתחלה.

NoOne 12 בינואר 2016

גם לא בטוח שמחר תזרח השמש , יש לך משהו לחדש?

גיל 12 בינואר 2016

הייתי מהמר על זריחה יותר מאשר על הפיכת מאנינג לפרשן.

Kirma der faux 11 בינואר 2016

בלי בל וויליאמס ובראון ועם חצי רותליסברגר הדרך היחידה שהסטילרס מנצחים זה עם ההגנה שלהם שמה יותר נקודות מההתקפה של הברונקוס.

עידן. 11 בינואר 2016

אולי פייטון באמת ייתן פליאוף מטורף, זה הרי רק שלושה משחקים, אבל יותר סביר להניח שהוא יראה רע כמו שהוא נראה בעונה וחצי האחרונות. בכל זאת, בתחילת העונה הנוכחית הוא הרי לא היה פצוע ועדיין נראה כמו אחד מהק"ב החלשים בליגה.

המבחן שלו הוא להבין שיש לו קבוצה מספיק טובה, שאם הוא ישחק סולידי ולא יעשה שטויות, תוכל לקחת אליפות גם בלי שהוא יסחוב אותה. במהלך כל העונה הרגילה עשה רושם שפייטון לא ממש הבין את זה והתעקש לשחק כאילו הוא עדיין אותו שחקן כמו פעם.

יש הרבה ביקורת, חלקה הגדול מוצדקת, על היכולות של פייטון בפלייאוף, אבל אם הוא ידע לקחת תפקיד יותר משני ולהוביל באופן כזה את הקבוצה להישגים זה מאוד ישפר את הלאגסי שלו (ומנגד אם הוא יחרב לדנבר את המשחק עם הופעה סטייל הויר זה יפגע בה עוד יותר).

איתי 11 בינואר 2016

4 בבוקר, מטווח תותחים בסינדיאנה, מינוס משהו מעלות בחוץ, שלוליות ענק בעומק של מטר וחצי. ומ״פ אחד שמכריח אותך לעשות תל״ת עם שכפץ. אלא, שהשכפ״ץ – יימח שמו – לא עולה על החרמונית….פאק!!!!! עצוב מדי מכדי לצעוק, קר מדי מכדי להתווכח. בינתיים הנהג בוכה כי הזחל הקפיא לו את הידיים דרך הכפפות, המפקד מתמרמר עם שאר הסגל בלי שאף אחד רואה, התותחן עדיין לא מצא את המתח למרות המעדר והסיפורים של מתגייסי אוגוסט הופכים למציאות.

אחחח, איזה ימים.

אריאל גרייזס 11 בינואר 2016

אוי, סינדיאנה זה עוד יותר גרוע מאיפה שהיינו. הגוף כואב לי מלהזכר בזה

איתי 12 בינואר 2016

בצדק

AdamB 11 בינואר 2016

כמו כמעט כל שנה נקבל סוף שבוע דיווז'יונל משובח.
4 משחקים שיכולים להתפתח לכל כיוון. חוץ מקנזס סיטי 7 קבוצות יכולות
לזכות. תענוג.

שני הימורים שלי –
קרולינה ינצחו, אבל קאם ניוטון הולך להפצע באחד מ7-8 מהלכי הריצה שלו מהread-option . פציעה
שתעצור את קרולינה בהמשך הפלייאוף.
דנבר-פיסטסבורג – הולך להגמר ברבע רביעי משוגע – סטייל גרין-ביי סיאטל של שנה שעברה. איבודי כדור,
פנלטיס, מהלכים משוגעים ועוד. המנצחת תגיע לסופרבול.

יוסטוניאן 11 בינואר 2016

1) טוב. ההפסד לקנזאס היה צפוי. היה לי ברור שאין לנו מה למכור מולם. עכשיו נשאר להתפלל שאחרי שנתיים של החלטות ניהוליות מטופשות, יעשו מאמץ אמיתי להביא קווטרבק מזדקן ואיכותי- אולי בריז (הבחירה המועדפת עליי), אולי ריוורס- שמכיר את החטיבה, בתמורה לכמה בחירות דראפט גבוהות בשנתיים הבאות, שישלים את הקבוצה ויהפוך אותה למועמדת רצינית לתואר בשנה הבאה. כל כך מבאס שיש לקבוצה הזו הכל- רצים, תופסים, הגנה – רק אין מי שימסור…
אבל על מי אני עובד. ככה היה גם בשנתיים הקודמות וכל שקיבלנו זה התחכמויות בדמות פיצפטיק והוייר.
2) ביני לבין עצמי חשבתי שהוויקינג ינצחו בבית את סיאטל. הייתי ממש גאה בעצמי עד הסיום.
3) ארון רוג'רס הוא מבחינתי mvp עד להודעה חדשה. איזה שחקן ענק! וכל זה למה? כי כבר שנים הוא השחקן הראשון שהייתי לוקח אם הייתי צריך לבנות קבוצה מאפס. לא קאם ולא נעליים.

Amir A 12 בינואר 2016

עכשיו כשהאגו ניקה את הלוקר שלו בדי.סי. תראה איך RG3 מגיע אליכם. מישהו אגב ראה את הפתק שהוא השאיר על הלוקר בחדר ההלבשה?

https://twitter.com/RobertKlemko/status/686571988945637376/photo/1?ref_src=twsrc^tfw

יוסטוניאן 12 בינואר 2016

הלוואי. נדמה לי שהוא בן העיר, כמו הרבה אחרים: לאק, פיטרסון, דלתון ועוד

אריאל גרייזס 12 בינואר 2016

לא יודע מה אתה רוצה ממנו. הבעיה שלו אף פעם לא היתה אגו. הוא שחקן טוב שאחרי שנפצע לא הצליח לחזור לעצמו והאמת שגם לא ממש קיבל הזדמנות אמיתית או עזרה מהמאמנים שלו. זה לא מקרה ג'וני מאנזיל

גיל 12 בינואר 2016

הוא לא מאנזיל אבל הוא גם יהיר וחשב שהשמש זורחת לו מהתחת וכנראה לא משקיע מספיק באימונים. קבוצה אחרת ללא ספק תתן לו הזדמנות שנייה אבל הוא צריך להתרכז בפוטבול. עוד מוקדם לדעת עם הפציעות הרסו את הקריירה שלו.

Amir A 12 בינואר 2016

מדובר בילד שנכנס לחדר של הבעלים והודיע למאמן איזו התקפה הוא כן מוכן להריץ ואיזו לא, כן? רק שנהיה על אותו העמוד.

גיל 12 בינואר 2016

יש לו אכן בעיית אגו וזה בגלל שזה רד סקינס שלא עשו כלום כבר 20 שנה. הוא פשוט האמין להייפ סביבו. אבל לפחות אין לו בעיות מחוץ למגרש כמו למנזיאל. מנזיאל צריך לסדר את החיים שלו לפני שהוא חושב על לשחק פוטבול.

אריאל גרייזס 12 בינואר 2016

אני לא מכיר את הסיפור הזה

Amir A 12 בינואר 2016

אחרי הסופרבול של 2012 (והעונה ש- RG3 נפצע) הוא הלך לשנאהאן והודיע לו אילו מהלכי התקפה הם acceptable ואלו הם unacceptable. שנאהאן אמר שהמונח unacceptable שימש את סניידר הרבה פעמים ולכן הוא הניח שמה ש-RG3 אמר זה בעצם מגיע מסניידר, אבל סניידר הכחיש. RG3 רצה להיות יותר כמו אארון רוג'רס. יותר לזרוק ופחות לרוץ.

גיל 12 בינואר 2016

השעו את ברפיקט לשלושה משחקים, היו צריכים לחצי עונה לפחות לדעתי. ואנתוניו בראון כנראה לא ישחק השבוע, פיטסבורג בבעייה קשה.

שי ל 12 בינואר 2016

נהנתי. תודה

עודד המודד 12 בינואר 2016

למה אף אחד לא נתן לינק לשתי תפיסות המדהימוצת שהיו בווילד קארד?!

Martavis Bryant made an incredible catch

https://www.youtube.com/watch?v=wbz0o0spEgk

Seattle Seahawks WR Doug Baldwi

https://www.youtube.com/watch?v=SIrtlP6iu3E

גיל 12 בינואר 2016

סטיקום, סטיקום!

NoOne 13 בינואר 2016

לא ממש אוהב את הוייב שמגיע מהפאטס השבוע
בליצ'יט מגיע למסיבת עיתונאים עם פנס בעין
צ'נדלר ג'ונס נלקח לבית חולים בשבת כי הוא אוברדוז על פילס
גרונק לא מגיע לאימונים
יש מצב שקנזס סיטי יכנסו בהם חזק

Amir A 13 בינואר 2016

גרונק לא הגיע לאימון כדי לקזז את ג'רמי מקליין

NoOne 13 בינואר 2016

אף אחד מהחברה האלה לא יכול על קרומרטרי שאחרי שעבר ניתוח וסקטומי הצליח להכניס את אישתו להריון עם תאומים

Comments closed