איכשהו, הצלחנו להעביר את השבוע הזה. אבל איך מעבירים את הזמן עד הערב? מזל שאנחנו המשחק הראשון, אם הייתי צריך לחכות עד 1:30 בלילה כנראה שהייתי משתגע.
בשבוע האחרון אני חושב הרבה על טום בריידי. בסופרבול של שנה שעברה (לא הזכרתי שהייתי בו עדיין, נכון?) חילקו מין מדבקות כאלו של שחקנים בשתי הקבוצות. חשבתי לתת אותן לילד שלי אבל זה לא ממש עניין אותו אז בסוף פשוט הדבקתי שתיים מתוכן – של בריידי ושל גרונק – על הלפטופ שלי. גם ככה אני לא יוצא יותר מדי עם המחשב הזה וחשבתי שזה יהיה נחמד שיהיה משהו שיזכיר לי את הסופרבול כל פעם שאני פותח את המחשב.
מאז, כל פעם שאני נפגש עם אנשים ומגיע עם המחשב הזה, אני טיפה מתפדח. מה הם חושבים עליי, בן אדם מבוגר, שמסתובב עם מחשב שעליו מדבקות של שחקנים, כמו איזה טינאייג'ר מתלהב. ואז אני נזכר שלהיות אוהד ספורט זה גם להיות קצת אינפנטיל ואומר – פאק איט. אם יש להם בעיה עם זה, אז היא שלהם ולא שלי. ואם הם חושבים שאני קצת ילדותי – ובכן, הם צודקים.
אני מספר את זה כי לא פעם כתבתי על ההערצה שלי בתור ילד ללארי בירד, הערצה שכללה פוסטרים על הקירות, קריאה של כל כתבה אפשרית וגם המספר שעל הגב של הבלוג הזה נובע מאותה הסיבה בדיוק. אני די משוכנע שאם הייתי היום ילד בן 17, כמו שהייתי בתחילת שנות ה-90, המצב היה דומה מאוד, רק עם בריידי במקום בירד. אז אני מניח ששתי מדבקות על המחשב זה לא ממש הרבה, נכון?
תכלס, זה קצת מצחיק, כי ההבדל באהדה פה הוא עצום. במקרה של טום בריידי, כנראה ראיתי משהו כמו 90-95% מהמשחקים שלו בקריירה. במקרה של בירד, זה בדיוק הפוך. אם ראיתי אחוז בודד מהמשחקים שלו, אז מצבי טוב. בארץ שידרו מעט מאוד, הייתי ילד אז בטח שלא קמתי בלילה ואת עיקר ההשכלה שלי עליו יש לשער שבכלל רכשתי לאחר הפרישה שלו, כשהאינטרנט הגיח לחיים שלנו.
ועדיין, אני מרגיש קירבה מאוד גדולה בין השניים. אני מרגיש שאני מכיר אותם בצורה שאני לא מכיר אנשים שהרבה יותר קרובים אליי. אני גם מרגיש שיש בינהם איזה שהוא חוט מחבר. או שאולי זה פשוט חוט שמחבר את הילדות שלי להיום.
הרבה מאוד פעמים יש ניסיון לייצר זיקה בין שחקנים על סמך דברים די מופרכים. וכשמסתכלים על בירד ובריידי, למעט המובן מאליו – שניהם כוכבי על בבוסטון, שהאליפויות שהם הביאו הפכו אותם לדמויות גדולות מהחיים שם – הרי שהקשר הוא רופף מאוד.
בירד היה הילי בילי מאינדיאנה בעוד בריידי גדל במשפחה ממעמד בינוני-גבוה באחד האיזורים היותר מתוחכמים בעולם (איזור המפרץ). בירד לא הצליח להחזיק מעמד חודש באוניברסיטת אינדיאנה והלך לשחק במכללה מזערית כמו אינדיאנה סטייט בעוד בריידי שיחק בפאוואר האוס כמו מישיגן. בהמשך, לעומת זאת, בירד נבחר גבוה מאוד בדראפט (והיה הולך עוד יותר גבוה שנה אחר כך, אם רד אאורבך הגאון לא היה עושה את הטריק שלו) בעוד בריידי, כידוע, נבחר בסיבוב הלפני אחרון ואלמלא פציעה של דרו בלדסו והרבה עבודה קשה אולי לא היינו יודעים מי זה עד היום (בכתבה על בריידי שקראתי בסופש הזה, צ'רלי וויז מפריך את הטענה שבריידי היה אמור להיות היורש של בלדסו ואומר שלמעשה הוא היה מאוד צמוד במספר 2 עם ק"ב אחר).
למרות השוני, יש בינהם הרבה מן המחבר. שניהם נחשבים לקלאץ' פליירס היסטוריים. בריידי פרץ לבמה בקול רעם אדיר עם דרייב מנצח בסופרבול – שבא אחרי דרייב משווה ודרייב מנצח מול אוקלנד – ובירד, טוב, אני אישית לא ראיתי מעולם שחקן יותר קלאץ' ממנו. כן, כולל אתם יודעים מי. החטיפה של הכדור מול הפיסטונס ב-87 והמסירה לסל המנצח מול דניס ג'ונסון היא בעיניי מהלך הקלאץ' הגדול בהיסטוריה של הכדורסל. כן, עד כדי כך. שילוב אדיר של ראיית משחק, חוכמה ו- טוב, קלאץ'.
יש עוד לא מעט נקודות שמקשרות לדעתי בין השניים – מוסר העבודה המטורף שלהם, למשל. העובדה שהם הוגדרו על ידי יריבות היסטורית. אבל לקראת המשחק היום, הייתי רוצה לגעת באחת חשובה, שרלוונטית להיום בערב.
אחד הדברים המדהימים לגבי לארי לג'נד, לדעתי, היתה היכולת שלו לעשות את הפעולות הכי צפויות בעולם בצורה בלתי ניתנת לעצירה. היכולת ההתקפית שלו היתה מבוססת על מהלך אחד – הוא היה מקבל את הכדור עם הגב לסל בחצי זווית ואז היו לו שלוש אופציות. הוא היה מסוגל להסתובב ולזרוק פייד-אווי בלתי עציר (אותו נוביצקי הצליח לשכלל עוד יותר), הוא היה מסוגל להתחיל לכדרר לכיוון הסל ולסיים בצעד וחצי או במסירה לשחקן פנוי והוא גם ידע לחכות לשחקן שחותך לסל ולמצוא אותו לסל קל. מה שהיה מדהים בבירד זה שהוא היה צפוי לגמרי – כולם ידעו מה הוא הולך לעשות – ועדיין אף אחד לא היה מסוגל לעצור אותו. בירד שכלל את האומנות הזאת לדרגה כזאת שלפעמים – סתם כדי להקניט את המתחרים – הוא היה יוצא מטיים אאוט לפני מהלך אחרון ומספר לשומר שלו בדיוק מה הוא הולך לעשות – ועדיין, אותו שומר לא היה מסוגל לעשות כלום נגד זה.
עכשיו, גם בירד בסופו של דבר נעצר. הוא שיחק בחמישה גמרים והפסיד בשניים מהם. גם בריידי הפסיד בשני גמרים (כמובן, בירד הפסיד למג'יק ובריידי לאיליי, יחי ההבדל) אבל בשיאו, בריידי לא שונה ביכולת שלו מבירד. כולם יודעים שהוא הולך למסור. כולם מכירים גם את הראוטים של ניו אינגלנד. אין פה שום דבר מתוחכם או מיוחד (הגישה ההתקפית של הפטס היא כן ייחודית מהבחינה שלרסיברים יש הרבה יותר חופש בקו לבחור את הראוט שלהם לפי הערכות ההגנה – אבל הראוטים עצמם הם סטנדרטים לגמרי). אין לבריידי אפילו את היכולת למסור לטווחים הארוכים, שאמורה לגרום לאיום על ההגנה ולא לאפשר לה להגן על הטווחים הקצרים באפקטיביות. ועדיין, כשהוא און טופ אוף איז גיים, זה פשוט בלתי עציר. ראינו את זה שבוע שעבר מול קנזס. הפטריוטס פתחו עם 14 מסירות רצוף – ועדיין הצ'יפס לא הצליחו להתמודד עם זה, למרות שידעו שרק זה מגיע ולפטס אין שום דבר חוץ מזה.
אז זהו. הערב הולך להיות המבחן האולטימטיבי ליכולת הזאת של בריידי. לקנזס היתה הגנה טובה אבל לא טובה כמו זו של דנבר. דנבר יודעים בדיוק מה בריידי יעשה. אולי הפטס יתחילו את המשחק עם כמה ריצות כדי להוריד טיפה את הלחץ – אבל קשה להאמין שהם ימשיכו בזה לאורך זמן. ופה בסוף תכנס היכולת של בריידי לעשות את שלו. לדנבר יש יכולת ללחוץ מצוין על הק"ב וראינו בעבר שזה הדבר שפוגע בבריידי הכי הרבה. אם תיתן לו את שתיים-שלוש השניות שלו (והשנה אפילו פחות מזה הוא צריך), אתה גמור.
אז זה מה שבריידי צריך לעשות היום – את שלו. לשחרר את הכדור מהר, למצוא את הרסיברים שלו ואם אפשר – לגמור את המשחק מהר.
אני יודע שהמשחק הזה משווק כבריידי-פייטון מס' 17 (איזה מין מספר זה 17? סתם מספר ראשוני מוזר) וכנראה גם האחרון, אבל בסופו של דבר, אם בריידי יעשה את מה שהוא יודע, הפטס אמורים לנצח את זה. זה לא יהיה קל. המאזן של בריידי בדנבר הוא זוועתי, הוא מעולם לא ניצח את פייטון בפלייאוף אצלו בבית ואפילו מזג האוויר לא יהיה לטובתו (אח, אם לא היינו מפסידים למיאמי, איזה תענוג של משחק שלג היינו מקבלים בפוקסבורו). אבל, כמו שההימורים בוגאס מוכיחים (הפטס פייבוריטים בשלוש נקודות, פעם שלישית במאה הזאת שזה קורה שסיד 1 אנדרדוג בבית שלה, ועדיין רובם המוחלט של המהמרים הולכים איתם) זה של הפטס להפסיד. או, אם נאמר זאת בצורה ברורה – של בריידי להפסיד.
קדימה, תביא סופרבול שביעי. אפילו ג'ורדן לא שיחק בשבעה גמרים.
עוד 12 שעות וקצת. איך מעבירים את הזמן??
114 Comments
מסכים שזה המשחק של בריידי להפסיד, למרות שמקווה שיעשה זאת.
יפה.
בדיוק מנסה לארגן את הלו"ז למחר עם הילד כדי שאוכל לראות. המשחק השני אגב הולך להיות אדיר, נראה לי.
אתה בא לסופרבול גם השנה? :) בירה עליי
לא מעז לחשוב על זה אפילו..
מתאר לעצמי…
דה באזר לא מחפשים נציג לסקר את המשחק?
אהבתי את ההשוואה. דרך אגב מקריאת הפוסטים שלך לאורך השנים ההערצה שלך לבריידי כמבוגר כבר מזמן עברה את זו לבירד כילד.
את ההתכתבות עם האחים שלי במהלך המשחק בשבוע שעבר (אחרי שכבר נכנעתי ללוזריות הנצחית שלנו) סיימתי בשתי שתי מילים:
"Larry legened".
נהייה חייבים שהאגדה הזו תימשך כדי לנצח היום.
אני חושב שהיא שונה. פה זה הרבה יותר מפוכח, אצל בריידי. זה יותר ליכולת ופחות לבן אדם. יש הרבה דברים אצל בריידי מחוץ למגרש שאני לא מתחבר אליהם. כל הסיפור שלו עם האנטי רפואה מודרנית למשל, זה משהו שקשה לי איתו. התמיכה בטראמפ. הנישואים לסופרמודל, הפרסום לכל מיני מגפיים מפונפנים. אצל בירד, האיש עצמו נערץ עליי. הצווארון הכחול. העבודה הבלתי נלאית. החוש הומור הדק מאוד.
כמובן, בריידי גם משחק הרבה יותר זמן, בירד פרש ארבע-חמש שנים אחרי שבכלל התחלתי לעקוב. אצל בריידי אני בעצם כמעט מחצית החיים שלי עוקב אחריו. בזמן שהוא משחק הספקתי לסיים שני תארים, להתחתן, להוליד שלושה ילדים. זה תקופת חיים שאנחנו ביחד.
לא אהדתי מעולם את הסלטיקס, אבל בירד היה הענק שבענקים. עדיין, מבין השלישייה, פאריש תמיד ריתק אותי הרבה יותר.
פאריש היה חגורה שחורה בקראטה, ברור שהוא הכי מרתק
אחד הסנטרים הכי אנדרייטד בהיסטוריה לדעתי. לא תמצא אותו בשום רשימה של טופ 10 כנראה אבל זה רק כי הוא חסה בצילם של בירד ומקהייל. מעניין אם זה שהוא היה שחור בעיר לבנה וקבוצה לבנה קשור לזה.
מדהים באמת הקטע הזה. הוא עמד מול קארים בכבוד, רק על זה הוא צריך להחשב כאחד הסנטרים הטובים שהיו, במה הוא פחות טוב מיואינג? המשחק שלהם דומה
לא נופל מיואינג בכלום לדעתי. פשוט אף פעם לא היה כינור ראשון.
אני עד היום זוכר משחק של הסלטיקס בפלייאוף נגד אינדיאנה. אני חושב ב-91. זה היה משחק 7 ובירד נפל על הפרקט כשרדף אחרי כדור וירד לחדר הלבשה. זה היה נראה גמור אבל פאריש החזיק את הסלטיקס בשיניים במשך רבע או שניים – ואז בירד חזר וטרף את הפרקט. בירד קיבל את כל הקרדיט אבל בלי פאריש הם היו מפסידים את זה. באמת אחד האנדרייטד
פאריש חסה לא רק בצילו של קארים אלה בעיקר בצילו של מוזס מאלון-הסנטר הכי דומיננטי בליגה בשנים 80-85 .
חחח חגורה שחורה? הוא היה פחם אמיתי:)
אני זוכר שקראתי פעם כתבה עם תגובות של שחקנים אורחים (וגם כאלו שעברו בבוסטון) על הגארדן הישן של הסלטיקס.
עכברים בחדרי הלבשה, ריח שתן שעולה מלא מעט מקומות באולם, מקלחות מסריחות ברמות קשות, חום אימים במשחקים,
קהל שלא מהסס לחצות את הקוויםולהפריע פיסית לשחקני היריב בהוצאות חוץ,
אפילו שופט קיבל שם פעם מכות מאוהד במהלך משחק פלייאוף עם הפיסטונס ואת זה גמני ראיתי.
בקיצור – לסלטיקס היה בית חם תרתי משמע:)
הימור שלי לסנטה קלרה: אריזונה – פטס.
פשוט מדהים שאף אחד כמעט לא נותן לדנבר סיכוי והם עדיין מדורגים ראשונים כן? אותם פרשנים שחזו ניצחון לקנזס סיטי שבוע שעבר שינו את המחשבות שלהם ב180 פתאום. אולי יותר מהכל זה מעיד על החולשה של הAFC שיש לו בקושי שתי קבוצות ראויות שנראה לי שמי שלא תגיע לסופרבול תפסיד.
כי כולם מבינים שהם מדורגים ראשונים רק כי הפטס נפצעו במחזורים האחרונים ועכשיו כשכולם שם בריאים אז הם אנדרדוג. גם כולם ראו את פייטון משחק שבוע שעבר ורואים שהוא לא חזר להיות פייטון של פעם.
זה לא אומר שדנבר לא יכולה לנצח היום, יתרון הביתיות פה משמעותי מאוד ויש להם יתרון בהגנה אבל קשה להתווכח פה על הפייבוריטיות
פייטון או לא פייטון הם עדיין היו נק טו נק עם הפטריוטס כל העונה ואם הציפיות מהק"ב של דנבר כל כך נמוכות, אז יותר נזק הוא לא יכול לעשות אלא רק להוסיף לא? אני חושב שכולם מבססים את הדיעה על המשחק האחרון שבה דווקא ההגנה של דנבר נראתה פחות טוב מרוב העונה והשאלה אם זה מייצג. וגם זה לא משנה אם הפטס שיחקו פצועים כי בסופו של דבר התוצאה של זה היא שהם משחקים בחוץ וזה לדעתי עושה הבדל גדול.
לגבי בירד, תמיד אהבתי אותו יותר ממג'יק בגלל שלא היה לו את כל הזוהר ואת כל הנתונים הפיזיים שיש למג'יק ועדיין היה אדיר. מבין כל הגדולים, הוא אני הכי חושש עומד לאבד את מעמדו עם השנים כי אין לו את הסטטיסטיקות הזוהרות שיש לאחרים אז בהשוואות בין תקופתיות הוא יצא חלש. כבר היום יש שחושבים שלברון גדול ממנו.
מי? חוץ מלברון והסוכן שלו…
ESPN..
http://espn.go.com/nba/story/_/page/nbarankSFs/ranking-top-10-small-forwards-ever
מטומטמים .
1000+
גיל, אתה עושה צחוק? לברון בחיים לא יגיע לרמה של לארי.
ראית כמה הוא מפספס השנה מהקו? לארי לא היה מגיע לזה בכלל…
כאמור, זה לא משהו שאני חושב שהוא נכון אבל הרבה כן חושבים את זה כבר היום.
גיל, לא בטוח שאתה צודק לגבי בירד. אני מגדולי מעריציו עוד מימי השידורים במידל איסט.
אם אני לא טועה, יש לו סדרות בפלייאוף של 35 נקודות ואיזה 17 ריבאונדים. לא רואה את לברון מתקרב לזה.
לגבי הדרבי בינך לבין גרייזס – ….. לדעתי אריאל לוקח.
שוב, אני לא חושב שזה נכון אבל הרבה חושבים ככה. גם ללברון יש משחקים גדולים ואולי אפילו יותר. המשחק נגד דטרויט וזה נגד בוסטון למשל. במספרים אבסולוטיים לברון יעלה עליו כי הוא משחק בתקופה אחרת וגם משחק יותר. עוד כמה שנים כשהזיכרון מבירד יתעמעם אז יותר יחשבו ככה. הוא לא מג'יק שמספיק לראות קטעי משחקים כדי להעריך את הגדולה שלו. אצלו נדרשת יותר השקעה. מצד שני, איך שלברון מתנהל בימים אלו ואם לא יזכה יותר בכלום אז אולי גם הדיעות לגביו יתמתנו קצת.
הויכוח על לברון ובירד כבר היה כאן אז אני ממחזר – לברון סטטיסטית עולה משמעותית על בירד, גם בליגה הרגילה וגם בפלייאוף. אני לא זוכר סדרה של 35 ו-17 של לארי – אולי היתה אבל בפלייאוף הכי טוב שלו הוא נתן 27.5 נקודות למשחק לאורך כל הפלייאוף. ללברון יש שישה פלייאופים עם יותר נקודות למשחק. באליפות הראשונה שלו בירד קלע בסדרת הגמר 15.3 נק למשחק – פחות מה-17.8 למשחק שלברון נתן בסדרת הכי גרועה שלו נגד דאלאס בה הושמץ על ההשתנקות שלו.
לארי גם לא נתן 10 אסיסטים למשחק כמו שאריאל כתב בטעות למטה אלא בסה"כ 6.8 ו-6.5 בפלייאוף
(הוא לקח 10 ריבאונדים למשחק – בתור ריבאונדר הוא אכן גדול בהרבה מלברון – גם בגלל ששיחק קרוב יותר לסל). לברון? קצת יותר עם 6.9 ו-6.7 – להערכתי דוקא מוסר קצת פחות טוב מבירד (נותן יותר אסיסטים כי הכדור יותר אצלו ביד) אבל ההבדל לא משמעותי.
לברון מפספס מהקו? וואלה יופי באמת בירד היה קלעי הרבה יותר טוב – אבל לברון בכמה דרגות טוב יותר בכדרור חדירה ואתלטיות.
בהגנה אין בכלל מה לדבר – לברון אחד המגנים הטובים בליגה והורסטילי מכולם (יכול לשמור בשיאו על כל ה-5 עמדות) ובירד במקסימום היה שומר בינוני.
קלאצ'? אין לי נתונים אבל חוץ מהחטיפה מאייזאה אני לא זוכר עוד סלים מכריעים של בירד בשניות האחרונות/. לברון קלע בשנה שעברה סל מכריע נגד שיקגו ולפני שנתיים נגד אינדיאנה.
לברון גם לקח יותר MVP מלארי, הגיע ליותר גמרים, ולקח אליפות אחת פחות. ככה שלדעתי הוא כבר היום שחקן יותר גדול. אפשר לטעון גם שלארי יותר גדול וזה לגיטימי אבל להגיד שההשוואה מופרכת או שלברון לא יגיע בחיים לרמה של לארי לא עולה בקנה אחד עם העובדות.
לברון גם לדעתי בשיאו היה דומיננטי הרבה יותר מבירד בשיאו, והיה השחקן הכי טוב בליגה איזה 6-7 שנים (בירד אולי 5 שנים וגם זה בתחרות קשה עם מג'יק) – אבל זה כבר עניין למראה עיניים וסובייקטיבי.
מבחינת אורך קריירה הוא גם מנצח פה בגדול – לברון מתחיל עכשיו את הירידה שלו אבל עדיין הוא טופ 5 בליגה ואם לא ייפצע ישאר דומיננטי עוד כמה שנים. בירד בשלב הזה של הקריירה כבר היה עם בעיות גב, רחוק מהטופ וקרוב לפרישה
נו באמת. הסטטיסטיקה כל כך משקרת ולציפור לא היתה סטטיסטיקה רעה. לארי השפיע לחיוב על הקבוצה שלו כל כך הרבה יותר מלברון.
+1 לגיא.
צ – באמת הסברת פה בפירוט שלברון יותר טוב מלארי בירד ? ראית משחקים של בירד ? לטעון ש"לברון מוסר קצת פחות טוב"…
בירד השפיע לטובה (באנדרסטייטמנט כביר) על הקבוצה. לברון השפיע על 2 הול אוף פיימירים לחבור אליו וגם אז זה הצליח לו רק חצי מהזמן (אחת במזל הסטרי אחרי שהוא היה נורא בדקות האחרונות) ולא היה לו את מג'יק מולו.
ראיתי את בירד משחק לא מעט ( פחות מלברון כי מה לעשות פעם היו משדרים פחות משחקים). בירד היה מוסר מצויין אבל גם לברון מוסר טוב מאוד (הרבה יותר ממייקל ובטח קובי שהם פחות או יותר שחקנים בתפקיד ובסגנון שלו)- למה מופרך שהוא מוסר טוב? כי הוא אתלטי?
בירד שיחק נגד מג׳יק אבל הפסיד לו בסה״כ 2 אליפויות. לברון הפסיד גם ל2 קבוצות גדולות ואולי הסטוריות (גולדן סטייט וסן אנטוניו). ללברון היו 2 הול אוף פיימרס בקבוצה? ומהם בדיוק פאריש ומקהייל? בירד שיפר את החברים לקבוצה זה נכון אבל גם לברון – תסתכל איך נראו קליבלנד ומיאמי לפני ואחרי שהגיע.
הסברתי שלדעתי לברון יותר טוב אבל בכל מקרה יש פה עניינים סובייקטיבים (אתם חושבים שבירד שיפר יותר את הקבוצה שלו – אני ממש לא) ואם מישהו מהם לוקח זה בנקודות. אם מישהו חושב שבירד לוקח בנוקאאוט ואין פה מקום לדיון אז שיביא נתונים שתומכים בכך אחרת לדעתי העמדה הזו מעידה על חוסר הבנה בכדורסל
גרייזס
כשאתה צודק אז אתה כל כך צודק!
המהלך קלאץ של לארי ב 87 הוא הקרם דה לה קרם ב NBA.
לא היה כמוהו וכנראה שגם לא יהיה. האמת חשבתי בשנה שעברה שאולי לברון צריך לקחת עוד 3 4 אליפויות בשביל שנוכל להגיד שאולי הוא משתווה לבירד וזה בלי לקחת בחשבון את הגב הכואב של לארי. בתכלס לברון לא מסכן את המקום של בירד בתור 3 בחמישיית ה אן בי איי.
ESPN כבר הכתירו אותו השבוע לסמול פורוורד הטוב בהיסטוריה, אבל הם גם שמו את איזייה אחרי קארי, אז לא צריך להתרגש מהם במיוחד.
כמובן, אם מסתכלים על מספרים נטו, אז הקריירה הארוכה של לברון תציב אותו כנראה לפני לארי. אבל מי שראה את שניהם יודע שזה לא בר השוואה. אני חושב שהשבוע האחרון כנראה מספר את כל הסיפור. בירד תמיד עבד במסגרת קבוצתית, ולראיה היותר מ-10 אסיסטים ממוצע קריירה, בעוד לברון תמיד היה קודם כל הוא.
אריאל – אתה לא ממשיך עם הפוסטים בנוגע לדירוגים שלהם בכל העמדות ?
אני חושב שאחרי השבוע, לא יהיה ישראלי אחד שילך עם הבחירה שלהם בלברון, לא? :-)
אני גם חושב שדירוג הסנטרים שלהם שגוי לגמרי. לשים את קארים ראשון כשראסל רק שלישי, זה פשוט שטות לדעתי.
אפשר לשים את קארים ראשון אבל בטח לא את ווילט לפני ראסל.
אני מאד אמביוולנטי פה. ברור שראסל גדול מצמברליין. הבעייה שלי היא עם קרים. מצד אחד קארים הוא סנטר מופלא שקלע יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה. מצד שני ביל עם 11 אליפויות לעומת שש של קארים וזה לא הולך ברגל!
לא רק אליפויות זה מה שקובע אלא גם משתנים כמו התקופה בה שיחק, תארי MVP (שלא היו רוב זמנו של ראסל אבל קארים זכה בשתי קבוצות שונות) והתחרותיות.
מה שקורה עם ESPN בשנים האחרונות הוא מאד עצוב.
מזכיר בערך את מה שקרה כשלקחו את גל"צ 2 והפכו אותו לגלגל"צ.
אין להם ברירה. יש ירידה בצפייה הכללית בESPN כי אנשים מתנתקים מחיבור לטלביזיה באופן כללי. הם צריכים לשרוד איכשהוא ועושים את זה על ידי פרובוקציות ופנייה לקהל צעיר יותר. אולי מערוץ הספרוט של פוקס תבוא הישועה בסופו של דבר אבל זה לא משנה. אנשים ימצאו את האתרים האיכותיים ברשת לבד.
ESPN עושים פרובוקציה אבל גם בלעדיהם, עוד 10-20 שנה בירד יהיה זיכרון רחוק, משהו כמו אוסקר רוברטסון לרובנו. האמת היא שאנחנו כבר בשלב כזה שהשוואות לעבר הופכות ליותר ויותר קשות כי ההפרש בזמנים כל כך גדול. יש שחקנים ואירועים שנראים כמו פרה היסטוריה.
גם דוראנט לפני וורתי' ואפילו ווילקינס?
ופיפן.
מגוחך, דוראנט לא בעשרים עד שלא יעשה משהו עם עצמו.
פה האמת אני יכול להבין את הקייס למרות שאני לא מסכים איתו. פיפן לא זכה בMVP או היה קרוב להיות השחקן המוביל שדוראנט באוקלהומה, אבל כמובן הוא השיג הרבה יותר בקריירה שלו. ברור שהם פונים לקהל הצעיר ובצדק מבחינתם.
לגעתי גם הדוקטור עלה עליו בגדול.
מדבקות? פחחחח….
לי יש קעקוע, על הרגל (כשאני רוכב על אופניים, שזה רוב הזמן שלי בשנים האחרונות, אז הוא בולט במיוחד) של ה 49ers, גם בשם וגם בלוגו.
מה זה מדבקות… הצחקת אותי :)
שבוע שעבר נחשפתי לדבר נחמד בשם NifL באתר של הNFL. מעניין אם יש אחד על בלדסו ובריידי…
ואני לוקח מכאן רק את ההשוואה בין איליי למג'יק :)
אריאל זה במיוחד בשבילך.
בוסטון במיטבה
https://www.youtube.com/watch?v=rLwbzGyC6t4
שבעה גמרים? כמו קובי! :)
מוכן לחתום על אותו מספר אליפויות..
מבחינת המשחק אולי הם דומים, מבחינת האישיות נראה לי שממש לא.
אני לא רואה את בירד מוציא אוויר מכדורים, ומצד שני האם בריידי היה מתנהג כלפי יריב כמו שבירד נהג כלפי מג'יק כשהוא חלה? לא בטוח.
אני חושב שאנחנו מניחים דברים על אנשים בלי שאנחנו באמת מכירים אותם. אישית אני מתחבר יותר לאישיות של בירד אבל אני באמת לא מכיר את בריידי מספיק כדי לדעת איך הוא היה נוהג באיזה שהוא מצב. לגבי הורדת האוויר מהכדורים – נו, דשנו בזה מספיק.
גם אני לא מכיר את בריידי מספיק בגלל זה כתבתי שאני לא בטוח.
לזכותו של בירד נגיד שמי שהעיד עליו היה מג'יק.
הבחור תומך בטראמפ, יותר מזה לא צריך לדעת כלום.
טוב, שמע, הרגע גמרת אותי. האמת היא שתמיד היה לי סימן שאלה לגבי האישיות שלו מאז שיצאו הסיפורים הצהובים על איך ג'יזל זלזלה בנשים של שחקנים אחרים בארועי הקבוצה. כבר אז חשבתי לעצמי שאם מישהו יכול ללכת לישון בלילה עם מישהי שאלו קווי אישיותה אז זה אומר גם משהו עליו.
אבל מה שכתבת כאן? ואחרי שהלכתי לחפש וראיתי שזה נכון? זה כבר מלוכלך מצידך. זה דבר שלא עושים. זה מסוג הדברים שהיית צריך לשמור במגירה סגור ולזרוק את המפתח. זה כמו טד נוג'נט למי שאוהב גיטרות רוק אמריקאיות (אני לא).
בהקשר הזה, בדיוק חשבתי היום שאם רק היו לוקחים את היכולת וההישגים של בריידי יחד עם הפרסונליטי (לא יודע אם יש מילה מתאימה בעברית. אישיות לא נראה לי) של מאנינג היינו מקבלים ק"ב שאף אחד לא היה מפקפק היום שהוא הגדול בהיסטוריה.
אז היום בשלוש נפתח את הגינס הראשונה, נתרווח על הכורסא, נעודד את הפטס בפה מלא (כנפי עוף) וקצת נעקם את האף בכל פעם שהמצלמה תעשה תקריב על בריידי.
תודה גיל. באמת, תודה לך.
מצטער לנפץ לך את האשליה.
אל תחמיא לעצמך. אני בגיל שכבר אין בו יותר אשליות :-(
בגלל שהוא תומך בטראמפ
זה עושה אותי יותר מעריץ שלו (;
אל תשכח שבירד עשה צדק היסטורי עם כולנו ונתן לספרס את קוואי במקום שהוא יתבזבז על הסחיאדה של הפייסרס. רק על זה מגיע לו מקום בהיכל התהילה! :)
מצחיק, כי בדיוק התפרסמה השבוע כתבה ב-538 שהראתה שקוואי הוא הדבר הכי קרוב שיש היום ללארי בירד
אם אתה מכיר את בריידי כל כך טוב – אז למה הוא מחזיק את הלומברדי ביד שמאל?
הוא מחזיק את הביצים של גודל ביד השניה, לא?
אני חושש מחלק אחר בהשוואה שעשית כאן – מה יקרה לפטס אחרי שבריידי יפרוש.
סלטיקס של אחרי בירד לעולם לא הצליחה לשחזר את התקופה המופלאה של סוף שנות ה-80'. אמנם לקחה אליפות אחת עם פירס, גארנט וריי אלן אבל לא הצליחה ליצור דומיננטיות.
הפטס בעידן שאחרי בריידי עלולה להפוך לקבוצה בינונית.
היא אולי תמשיך להיות קבוצה טובה ומאומנת – אבל זה כבר לא תהיה יותר אותו הדבר.
ולכן, מי שאוהד את הפטס, צריך לשמוח על כל עונה וכל משחק שבריידי עוד שם. ההצלחה הפנומנלית של הקבוצה איתו היא לא דבר מובן מאליו.
אחרי הכל – מי היה מאמין אחרי העשור המופלא של שנות ה-80' שליברפול לא תזכה האליפות 25 שנה?
זה נכון תמיד לגבי כל קבוצה. החשש העוד יותר גדול הוא מה יקרה כשבליצ'ק יפרוש, מה שלדעתי יקרה בערך יחד עם בריידי. הוא אמר לא פעם שאין לו כוונה לאמן into his seventees. והוא כבר בן 63 או 64.
מה שכן, כל עוד קראפט שם בראש המערכת, אני חושב שאפשר להיות רגוע. הוא בעלים מעולה, חכם מאוד, שמבין שצריך למצוא איש מקצוע טוב ולהפקיד את הקבוצה בידיים שלו. אז אולי הם יסתובבו בגלות כמה שנים, אבל בסוף ימצאו את הפתרון.
אבל כמו שאמרת – צריך להשתדל להנות מהשנים שנשארו לנו עם בריידי. זה לא טריוויאלי שהשחקן הטוב בעולם אצלך בקבוצה. חוויתי את זה עם סווארז
אכן אכן.
רק תזכור את זה בפעם הבאה שאתה יורד על בליצ'ק ותוהה אם עוד יש לו את זה :-)
לא שיחזרה מעבר לכל הטעויות בגלל שתי סיבות: 1. לני ביאס 2. רג'י לואיס
אני לא יודע למה הליין לטובת נצחון של הפטס. בבית, בשלג הייתי מאמין שפטס פיבוריטים, אבל לצערי המשחק הזה הוא הרבה יותר של דנבר להפסיד.
מה שבעיקר מפחיד אותי היא העובדה שדנבר לקחה את המקום הראשון כאשר פייטון הסריח כל השנה. אני לא חושב שיש מישהו שיתווכח עם הקביעה שלדנבר הגנה ומשחק ריצה טובים בהרבה ולפטס משחק מסירה טוב בהרבה.
ובמצב כזה מספיק שפייטון יתן משחק טוב (לא מצוין) בשביל שהפטס יהיו במצב קשה מאוד.
נכנסתי לקרוא בגלל לארי :-) (לא מתענין בפוטבול)
אני במקומך הייתי מעביר את הזמן באיזה הופעה של מלכה שפיגל וסמי בירנבך. תקשיב ל-when i go, שיר קלאסי..
שיהיה בהצלחה היום! תגיד לחבר שלך שיש לי הרבה כסף עליו, אז שלא יעשה בושות!
יש למישהו לינק (לינקים?) לשידור ברשת בחינם?
http://www.cbssports.com/nfl/superbowl/live/player?ttag=AFC16_ed_cvr_hp_0124
ככלל אצבע תכתוב reddit stream של מה שאתה רוצה לראות ותמצא :)
נראה כאילו אישתו של פייטון הזריקה לו את הסמים היום
זה היה קליניקה של פלייאקשן פלייס
בליצ'ק, למה קידמת את החוק להרחקת בעיטת XP, למה??
יהיה פואטי אם יפסיד על הנקודה הזו.
ואכן כך היה.
משחק מחפיר של הפטריוטס. גמר 2013 אול אובר אגיין
נראה גמור. האם ביליצ'ק את בריידי מסוגלים לקום מהנוקאאוט שחטפו בחצי הראשון?
זה עונש על הבזיונות מול הג׳טס והדולפינס.
נראה אם נצליח לצאת מהבור הזה.
D-FENCE
מאנינג רץ… ימות המשיח
ברכות לברונקוס על הסופרבול. אמנם יש עוד 10 דקות אבל נראה שגם אם יהיו עוד 1000 זה לא יעזור. :-/
הפטריוטס חייבים לבחור בדראפט, לעשות טרייד על תאקל בכיר. וולמר לא ילד ופצוע, סולדר חוזר מפציעה ועוד עונה אחת לחוזה. מניח שיילכו חזק על תאקל שמאלי. חבל שאין בחירת דראפט 1
לא ייאמן שזה הלך על הנקודה ההיא
זה לא הלך על הנקודה ההיא. זה הלך על קו ההתקפה של הפטס שנתן לקו ההגנה של הברונקוס להגיע לבריידי שוב ושוב. כמו הטור של אריאל, רק בהפוך. בכל מהלך ידעת איך הם הולכים להגיע אליו ועדיין לא הצליחו לעצור את זה.
טעות ענקית של המאמן של ניו אינגלנד שהלך על דאון רביעי בתחילת הרבע הרביעי בפיגור 5 בפילד גול ריינג'
אם הם בועטים פילד גול אז הם מנצחים את המשחק בלי שהם צריכים ט"ד או 2 פוינט קונברסן
וון מילר היה השחקן הכי טוב על המגרש והוא פרי אייג'נט בסוף העונה והולך לקבל את החוזה הכי גדול אי פעם
מסכים. ממש לא הבנתי למה לא הלך על שער שדה כשהיה ברור שעוד יהיה להם את הכדור. עונה די רעה לביליצ'ק מבחינת קבלת ההחלטות שלו.
עם כל הפציעות שלהם הייתה לו עונה טובה מאד
היום עשה טעות גורלית
ההחלטות לקראת סוף העונה והויתור על הביתיות עלו להם בעונה. הוא נכשל במאקרו ובמיקרו ואני דווקא מאוד מעריך אותו.
הצ׳לנג׳ שלו במחצית הראשונה השאיר את הפטס במשחק.
בלי זה כבר היה נגמר ברבע שלישי
היה נגמר ברבע השלישי אם פייטון מאנינג היה מסוגל למסור ט"ד פשוט על הסים ראוט פעמיים
נכון, זו הייתה החלטה טובה אבל זו החלטה שמתקבלת עד ידי העוזרים שצופים בהילוכים החוזרים. בלי השטות הזו של הילמן המשחק היה הרבה פחות צמוד.
עזוב, זו חוכמה בדיעבד. בנקודת הזמן ההיא זה נראה כמעט בלתי אפשרי להשלים דרייב עד הטאצ׳דאון (גם ההגנה של דנבר הייתה חסרה כמה שחקנים אם אני לא טועה).
ממש לא , דנבר לא עשו כלום כל החצי השני וההתקפה של הפאטס הייתה על הפנים
לפאטס היו 3 טיים אאוטס ו 6 דקות לשחק
היה חייב לבעוט את הפילד גול
אולי הוא לא סמך על הבועט שלו :)
איזה לוזר הפייטון הזה. 3-2 נגד הפטס בפלייאוף, 3-1 בגמרי חטיבה, הגעה לשני סופרבולים עם שתי קבוצות שונות.
ואתה עדיין חושב שהבייתיות לא הייתה קריטית?
אם אוסווילר הק"ב דנבר מנצחים ב 2 ט"ד
מאנינג החמיץ 2 ט"ד בטוחים שק"ב בהייסקול משלים
כן, כן, עם אוסווליר הם היו מנצחים. נכון שהוא פספס פעמיים אבל את שני הט"ד הראשונים אוסווליר לא היה עושה.
למה לא היה עושה?
זה היה אותם מהלכים בדיוק , כל הט"ד היו מסירה ישרה בסים לשחקן פתוח לגמרי , ק"ב של הייסקול משלים את המסירות האלה
כן בטח, שמענו, קוורטרבק שעשה 12 נקודות במשחק בית מול אוקלנד ואיבד 5 כדורים עם 7 נקודות בשלושה רבעים מול ס"ד בבית היה עושה 20 נקודות על הגנה טובה כמו של נ"א. אולי כדאי שדנבר יעשו טרייד של מאנינג על פיצפאטריק כדי שיראו מה זה ווינר אמיתי שמתעלה ברבע המכריע כשהעונה על הכף. פוצימוי פיצפאטריק פוצימוי.
הביתיות הביאה את דנבר לסופרבול , כמו לפני שנתיים.
מקוה שיהיה לה מה למכור שם.
רבות עוד ידובר על בריידי, מאנינג, בליצ'ק וה XP האבוד
אבל כולם צריכים לדבר על וון מילר.
וואו, איזה שחקן…
וואו איזה סיום. שמח בשביל מאנינג.
תצוגה ענקית של ההגנה של דנבר.
מעניין מה יהיה מזג האוויר בצפון קליפורניה עוד שבועיים.
יהיה יותר נעים מאשר בדנבר..
כל הכבוד להגנה של דנבר
נראה לי שלא היה דאון אחד להתקפה של דנבר במחצית השניה
הייתי בטוח שההגנה תתמוטט בסופו של דבר פשוט מעייפות
זה היה נראה שהם דרייב אחד מלהישבר ולהוריד הילוך, אבל שיחקו אותה…
אי אפשר לנצח על המרות של פוקסים בדאון רביעי.
יותר מדי טעויות. יותר מדי מכות על בריידי.
זהו. נגמרה העונה. ברכות לברונקוס ולפייטון שהיה בינוני בקושי.
הפטס זייפו כל החצי השני של העונה.
קיוויתי שעם יתרון ביתיות יגיעו שוב לסופרבול. אבל ההפסדים לפילדלפיה ואחר כך ניו יורק ומיאמי דפקו גם את זה.
ההגנה דווקא היתה מצוינת הלילה. ההתקפה לא תפקדה. הגיע הזמן להביא רסיבר מעל מטר שמונים ורץ נורמלי. התרגילים הערב היו כל כך שבלוניים שזה היה פתטי ומעליב. ועדיין – היו במרחק נגיעה.
גו אריזונה.
זה אכן היה של הפאטס להפסיד. ההתקפה של דנבר חוץ מהדרייב הראשון הייתה חלשה מאוד. עם קרדיט גדול לקולינס ובאטלר במשחק עצום לדעתי.
מאנינג עשה עבודה יפה בלא להיחטף ופתח לא רע. אבל אחר כך די כלום.
גרונקבסקי הוא היסטורי. לא ראיתי דבר כזה באף ספורט קבוצתי אחר.
ומעל כולם וון מילר כמובן, הוא נראה כמו איש זאב שמשחר לטרף.
הגביע השנה לקרוליינה. בצדק.
שני הט"ד של דנבר היו על קולינס , הוא נשרף פעמיים בדאבל מוב על ידי שחקן איטי כמו אוון דניאלס שממש סיבסב אותו
לא רק שלא שמגיע לו קרדיט , היה לו משחק איום ונורא
בטאצ׳ הראשון היה בלבול של כל ההגנה. על השני אפשר לדבר. ומה קרה מאז? כלום. הוא ושאר ההגנה נתנו לבריידי את זה כדי לנצח. אני לא יודע כה מהלכים התקפיים היו לפאטס, אבל המון.
הוא עשה כל מה שצריך כדי לגרום לפייטון לפחד לזרוק כמעט כל המשחק.
ושוב – אולי לא מושלם – אבל טוב מאוד לדעתי.
פעמיים נשרף על ידי דאבל מוב מטייט אנד עם זריזות של חלזון , תצפה בריפליי
לא יכול להיות לך משחק טוב כשנתת 14 נקודות לקבוצה השניה
ותוסיף לזה מסירת הייל מרי שסאנדרס לקח לבאטלר על הראש.
משחק רחוק מלהרשים של שניהם.
התבאסתי לאללה שהפטס לא ניצחו במיוחד אחרי שלמרות המשחק המזוויע זה היה בידיים שלהם.
קמתי הבוקר וראיתי מה עשו הפנת'רס.
הלכתי להגיד ברכת הגומל.
רחמים על מורשת פייטון.
אחרי משחק כמו אתמול אתה אומר רחמים על המורשת שלו? המורשת שלו רק התעצמה. חצי נכה וכבר פעם שנייה מוביל קבוצה שנייה לסופרבול פעמיים.