שבתרבות – בין דנמרק לשבדיה. על "הגשר"

"הגשר" היא הטלוויזיה הכי טובה שיש כרגע. הנה למה

אז כן, מזמן מזמן לא היתה לנו שבתרבות. הסיבות רבות, מגוונות ולא באמת מעניינות. האם זה אומר שהמדור חוזר? נעשה מאמצים לפעם בשבועיים, אבל לא מתחייב על כלום. בינתיים, הצטברה כמות מכובדת של דברים לדבר עליהם, ראש וראשון להם והסיבה האמיתית לפוסט הזה – העונה השלישית של "הגשר".

כדי שלא יהיו שום סימני שאלה בנושא, אני מדבר כמובן על הגרסא הדנית-שוודית ולא החיקוי הדהוי האמריקאי-מקסיקני שאני בוש להודות שדווקא בו צפיתי ראשון (זה מה שהיה זמין ב-VOD בזמנו) והאמת היא שלא מוריד לך כהוא זה מהצפייה בגרסת המקור, אולי אפילו להיפך – רק מעצים אותה.

לא קל לי לכתוב על סדרה כמו "הגשר". משתי סיבות. הראשונה – אני רוצה לעודד אנשים ללכת לראות אותה. אני חושב שהיא שווה את ההשקעה של משהו כמו 30 שעות (עשרה פרקים בני שעה בכל אחת משלוש העונות) והייתי שמח אם אנשים יעשו זאת בעקבות קריאה כאן – אבל איך אני מדבר על הסדרה בלי לתת שום ספוילרים לאותם אנשים? אני לא מדבר על פתרון תעלומות אלא אפילו על פכים קטנים מתוך הסדרה שחשיפה שלהם תהפוך את הצפייה בה להרבה פחות מהנה. אז אני אנסה למעט בחשיפות מהסוג הזה וכשכן, אשים התרעת ספויילר, ואקווה שלא הרסתי לאף אחד ועדיין הצלחתי לעודד אתכם מספיק לנסות אותה.

הסיבה השניה הרבה יותר קשה – "הגשר" היא בעיניי, במיוחד אחרי שעברו שלוש עונות, לא רק סדרה אדירה – ראיתי לא מעט כאלו בחיי – אלא ממש סדרת מופת. וזה כבר תואר שלא הולך ברגל. אני יכול לספור על אצבעות יד אחת כנראה את הסדרות שהייתי נותן להן את התואר הזה. "משחקי הכס", למשל, היא סדרה מעולה ועשויה היטב אבל הייתי מתקשה לקרוא לה סדרת מופת. אפילו "שובר שורות" שאנשים גמרו עליה את ההלל היא בעיניי רחוקה מספר עניינים קטנים מלהיות באמת סדרת מופת (ובואו נשמור את הדיון על כך לזמן אחר).

אבל "הגשר" היא כזו לטעמי. ואיך לעזאזל אתה כותב על סדרת מופת בלי לעשות לה עוול? הרי אין שום דרך שתצליח להעביר את העומק, הרגישות ואת המנעד העדין של כל אחת מהדמויות הנפלאות שלה. זה כמובן לא אומר שאני לא אנסה, אבל אני בספק אם אפילו אתקרב לייצג אותה בצורה נאמנה.

*

אז מה הופך סדרה לסדרת מופת?

בעיניי, יש שני אלמנטים חשובים ביותר, מעבר לכל דבר. הן צריכות להביא לנו משהו חדש והן צריכות להיות מסוגלות להגיד לנו משהו על החיים. הסמויה, הסופרנוס, טווין פיקס – כולן היו כאלו, לטעמי.

הגשר, גם עושה זאת. בקלות. על פניו, זאת עוד סדרת משטרה. ואלוהים יודע שראינו עשרות כאלו בעבר. כמובן, זה לא פלא שכל הרשימה שנתתי פה כוללת ואריאציות על סדרות משטרה, לא רק כי אני חובב גדול מאוד שלהן אלא כי זה סוג הדרמה שמסוגלת להגיד לך הכי הרבה על החיים. ובכולן היה אלמנט מהפכני. אבל כשמסתכלים על "הגשר", מה מהפכני בה? צמד בלשים, אחד מכל צד של הגשר שמפריד בין מאלמו לקונפנהגן, פותרים תעלומת רצח (תמיד סדרתי בצורה זו או אחרת) במשך עונה שלמה. מי שמכיר את "דה קילינג", למשל (עוד אחת שיצאה מדנמרק), יודע שמדובר על פורמט די דומה בסך הכל.

ובכן, היחוד נתון בדמויות עצמן. ובמיוחד בדמות המרכזית של הסדרה שהכל סובב מסביבה – סאגה נורן.

אני הולך להגיד פה הצהרה קצת קיצונית, אבל אשמח אם מישהו יוכל לאתגר אותי בנושא – סאגה נורן היא בעיניי הדמות הנשית הכי טובה בטלוויזיה מאז באפי – ואולי אי פעם.

למי שלא מכיר את הסדרה, רק נספר שסאגה היא בלשית שוודית צעירה הסובלת מסוג של אספרגר או אוטיזם בתפקוד גבוה, אם תרצו, מה שלא הופך אותה לבלשית פחות טובה אבל כן לדמות מאוד מיוחדת. היא אומרת בדיוק את מה שהיא חושבת, לא משנה אם זה יפגע בצד השני (היא לא מסוגלת בכלל לקחת בחשבון את ההשלכות של זה) ויש רק דבר אחד שמעניין אותה – להגיע לחקר האמת.

"למה הצלת אותי" שואלת אותה אחת הדמויות שפגעה בה בצורה מאוד קשה.

"אני משטרה" סאגה עונה בלקוניות.

ופה נעוץ הייחוד של הסדרה הזאת. סאגה היא הדמות הקלאסית של הבלש הישן. זה נכון שסדרות (וספרי. וסרטי) בלשים הם פופולריים כבר יותר מ-150 שנה בזכות האתגר המוחי שהם נותנים לנו אבל יש להם אלמנט תת-הכרתי (בהעדר הגדרה טובה יותר) חשוב מאוד – הבלש הוא נציגו של החוק והסדר. תפקידו להחזיר את הסדר לעולם. לאכוף את חוקי היקום. מישהו רצח – הוא צריך למצוא מי זה ולהוריד אותו מהרחובות. רק שעם השנים, תפקידו של הבלש ככזה התעמעם מאוד. תסתכלו על סדרת טלוויזיה כמו "המגן" – נדמה שהשוטרים שם, לא רק שהם לא מחזירים את הסדר ליקום, הם אפילו אלו שאחראיים לבלגן אותו. אפילו ב"הסמויה" הסדר לא ממש משחק תפקיד, וככזו – היא סדרה מאוד פוסט מודרניסטית. בכל הסדרות הללו, ועוד יותר מכך אצל "הסופרנוס" המונחים של נכון ולא נכון, טוב ורע מתבלבלים לנו מאוד. השוטרים הם גם פושעים (במגן), הפושעים הם מעוררי אמפטיה והשוטרים מאנייקים (בסופרנוס) ולך תדע בכלל מה קורה בסמויה – נניח דמות כמו עומר שהוא פושע אבל כזה שאי אפשר שלא להיות בעדו.

ב"הגשר", אין שום בלבול כזה. יש טובים ויש רעים וסאגה תדאג לשים את הרעים מאחורי הסורגים כי זה התפקיד שלה. אבל, וזה היופי הגדול שבה, היא תעשה לך את השינוי בהפוך על הפוך. בגלל שסאגה רואה את הדברים בצורה כל כך שחור ולבן, אצלה אין כזה מונח כמו "צדק". הדבר היחיד שקיים אצלה זה החוק. אם עברת על החוק אתה פושע, לא משנה אם אתה שוטר מעולה או אפילו חבר קרוב. וזה מערער לנו לגמרי את היקום כמו שאנחנו מכירים אותו. אפילו שרלוק הולמס, אחד הבלשים המוקדמים ביותר וכזה שהוא לא מודרני ובטח לא פוסט מודרני, נתקל במקרים שבהם הוא נתן לפושע להמלט כשהבין שמדובר במישהו שכבר שילם על פשעו בדרך אחרת. ואילו סאגה, בדרכה הכביכול רובוטית (כמו שאחד העמיתים שלה טועה לחשוב בעונה השניה) לא מכירה באופציית הצדק בכלל. והראייה השונה הזאת בעצם גורמת לנו לוותר על כל ההנחות הראשוניות שלנו.

*

כמובן, סאגה היא הרבה יותר מזה. דיברתי על הדרך שבה סדרה גורמת לנו להבין דברים על העולם, אז סאגה – שפשוט משוחקת בצורה אדירה – היא המראה שלנו.

"הגשר" היא בעיניי סדרה חייזרית להחריד. אני לא מבין מילה ממה שמדובר בה (אני כן אומר "טאק" הרבה יותר מדי פעמים בזמן האחרון לאנשים שלא יודעים מה אני רוצה ממש). למעשה, וזה די מצחיק – למרות שכביכול מדוברות בה שתי שפות, אין לי שום יכולת להבדיל בינהן. מבחינתי זה כמו חייזרים. וזה לא רק השפה. המיקום, מזג האוויר וכמובן הגשר האדיר הזה שמופיע כל כך הרבה פעמים לאורך הסדרה ונראה כמו מבנה שחוצנים בנו פה, נותנים לה מראה חוצני לגמרי. אפילו שיר הפתיחה המענג הוא באנגלית במבטא מקומי כבד להחריד, מה שמונע ממך באמת להבין אותו, רק להרגיש כאילו אתה שומע משהו מפלנטה רחוקה.

 

bron46

 

ודווקא מתוך החוצניות הזאת, עולה לה אנושיות אחת גדולה – בזכותה של סאגה. כי מסתבר שבכל מקום בעולם נשים לא נכנסות לפאב ושואלות גבר שמוצא חן בעיניהן אם הוא רוצה סקס. וגם בשבדיה אישה לא מחליפה חולצה בעבודה כשלא מעניין אותה אם רואים אותה העמיתים שלה בחזייה בלבד. ובכל מקום בעולם נהוג להגיד תודה או להתנצל ובאופן עקרוני, גם בשבדיה או בדנמרק יש כללי התנהגות אנושיים בסיסיים, שזהים בדיוק לאלו שלנו. והעובדה שסאגה מתעלמת או לא מכירה בכלל באותם כללים מייצרת עולם אנושי, אנושי מדי. בעיניי, זה מה שהופך אותה למלאת נשמה, בניגוד למה שהיה אפשר לחשוב על סדרה שזו הגיבורה הראשית שלה. היוצרים של "שרלוק" למשל ניסו לייצר ניגודיות כזו בין שרלוק הרובוטי לד"ר ווטסון האנושי אבל הם לא מתקרבים בכלל, פשוט כי אפילו שרלוק חולק את אותן רגשות אנושיים בסיסיים. ואם בהתחלה ההתנגשויות האינסופיות של סאגה עם ההתנהגות האנושית גורמות לנו לגחך, הרי שאם הזמן אתה מבין עד כמה הגיחוך הוא בעצם עלינו, שלא מסוגלים להגיד אחד לשני את האמת, שמסתתרים מאחורי חוקים חברתיים מעושים ושאולי דווקא סאגה היא הנורמלית פה, ולא אנחנו.

ומה שבאמת יפה זה שלמרות הקדרות שאופפת את הסדרה הזאת – לכל אחד מהגיבורים בה קורה או קרה משהו רע, מזג האוויר אף פעם לא קיצי, כל הדמויות שרויות בדיכאון קיומי זה או אחר – הרי שהיא עדיין מצליחה להעלות חיוך על השפתיים ולא רק לייצר אמירה. בשתי העונות הראשונות זה היה מודגש במיוחד על ידי מרטין, השותף הנהדר של סאגה, שניסה (בחוסר הצלחה מובהק) להסביר לה איך להתנהל בחברה אנושית ובעונה השלישית זה קצת פחות בולט – אבל עדיין נפלא. סצינות כמו מרטין שמסביר לסאגה איך צריך להתנהג כשהאמא של החבר שלה באה להתארח או סאגה שנותנת ספר על תופעות פוסט-דחק לילדה בת 7 שעכשיו נורתה הן מהיפות שנראו בעיניי בטלוויזיה, כי כולן עדינות ומדגישות עד כמה האינטרקציות החברתיות שלנו הן הרבה יותר מסובכות ממה שלפעמים נדמה.

פשוט, סדרה מלאת אנושיות.

*

עכשיו, העונה השלישית. למי שלא ראה את שתי הקודמות, אני ממליץ לעצור פה ולא להמשיך הלאה. לכו תראו ואז תחזרו.

כמו קודמותיה, גם זאת קצת מפותלת מדי מבחינה בלשית לטעמי. זה כנראה מתחייב מהפורמט של עשרה פרקים ארוכים, מה שגורם לזה שאין ברירה אלא לנוע בין הרבה מאוד חשודים, לפעמים בצורה לא ממש אמינה. אבל כמובן, בדיוק כמו בעונות הקודמות, החקירה הבלשית היא לא העיקר פה.

אחרי שמרטין עזב אותנו לאנחות בסוף העונה השניה חשבתי שיהיה קשה לסגור את החלל שנוצר. ובכן, מסתבר שאפשר. סאגה מקבלת שותף חדש, ומה שיפה זה שהיוצרים לא מנסים שהוא יהיה מרטין 2. הוא לא מנסה לחנך את סאגה או לעזור לה להשתפר. למעשה, נדמה שהוא שקוע בצרות שלו מספיק כדי שלא ממש יעניינו אותו הבעיות החברתיות של סאגה. הוא פשוט מקבל אותה כמו שהיא. כשהיא מציעה לו סקס, בדרך הסאגית האופיינית ("בלי נשיקות. מין אוראלי בסדר"), הוא מסכים לזה בלי בעיה – משהו שמרטין בחיים לא היה עושה. ומה שהופך אותו לשותף מושלם לסאגה זה האהבה שלו לעבודת המשטרה, שקרובה מאוד לזו של סאגה כמו שהוא אומר לה בדקות הסיום של הפרק האחרון.

אבל השינוי של השותף זה עוד החלק הקל של העונה הזאת מבחינת סאגה שעוברת טלטלות הרבה יותר קשות שמוציאות ממנה דברים שלא הכרנו בעבר (אם אתם לא רוצים לדעת כלום על מה שקורה בעונה הזאת, זה הזמן שלכם לעצור) – אמא שלה חוזרת פתאום לביקור מפתיע ומערערת את עולמה וגם המפקד שלה, שהיה אולי הדבר הכי יציב בחייה, מוחלף על ידי מישהי שלא ממש מבינה אותה. שני האירועים האלו, המתרחשים בזה אחר זה הופכים את סאגה שהכרנו למשהו אחר פתאום. היא עדיין חוקרת משטרה מסורה עד בלי די אבל היא גם הרבה יותר מעורערת. בפעם הראשונה בחייה היא מטילה ספקות בעצמה. היא נמנעת מלחקור בן משפחה מפאת חוסר רגישות, היא תוהה האם צדקה בהחלטות מסוימות. היא עושה טעויות קריטיות שפשוט לא מתאימות לה ובפרק האחרון היא גם מתלבטת בצורה מאוד ברורה לגבי אחד העקרונות הכי גדולים שלה. הסאגה שלא הצליחה לא לספר למרטין בעונה הראשונה את האמת על הבן שלו, אפילו שהיא הבינה את ההשלכות של זה, או שלא יכלה שלא להסגיר את מרטין פשוט כי זה החוק – היא כבר לא הסאגה של סוף העונה השלישית.

ואם תרצו, ההתפתחות הזאת שסאגה עוברת בעונה הזאת, הופכת אותה אולי לעונה האדירה מכולן. עכשיו רק נותר לקוות שנקבל עונה נוספת אחת לפחות.

***

כמה קטנות לסיום:

– יש לי הרבה מה לומר על הסיפור של איבגי, שנשמע בדיוק כמו סיפורים קודמים על אנשים בעמדות כח שלא מסוגלים בכלל להבין שמה שהם עושים הוא רע ובטוחים שאף פעם לא יתפסו אותם. הסיפור הזה בעיקר מוכיח (וכן, אני יודע, שום דבר לא הוכח סופית והאיש זכאי עד שהוכחה אשמתו וכו וכו', אבל בינינו – כשיש כמות כזאת של מתלוננות, צריך להיות באמת נאיבי כדי לחשוב שאין דברים בגו) שלא משנה כמה התקדמנו בתחום הזה של מניעת הטרדה (והתקדמנו) אנחנו עדיין רחוקים מרחק שנות אור מהמצב האופטימלי. בשאיפה, אנחנו כן מתחילים להתקרב ליום שאנשים כאלו בעמדות כח יבינו שאין להם דרך לבצע מעשים כאלו ולהתחמק מאשמה יותר.

– וכדי שנגיע ליום הזה, הדבר הראשון שצריך להפסיק לקרות זה להשתמש בקורבנות של תקיפה מינית בתור ניצבות בקרב הקבוע בין שמאל וימין, דתיים וחילונים, אשכנזים ומזרחים או כל קרב אחר שיש. מישהו שמטריד מינית צריך להיות מוקע פומבית, לא משנה המוצא שלו או הדיעות שלו.

– לכל אלו שדשים בשאלת מינויו של אראל סגל במקומו של רזי ברקאי יש לי רק תהיה אחת – אתם עדיין מאזינים לדיבורים ברדיו? כי 1982 חיפשה אותכם.

– אותו דבר, רק עם 1995 לגבי אלו שמדברים על לוח השידורים החדש של גלגלצ

– מתי בדיוק ולנטיין הפך להיות "אישיו" ישראלי? לא מספיק לנו הטו באב המהביל באמצע הקיץ, צריך לאמץ גם כל טרנד אמריקאי צרכני?

– בפעם הבאה – על העונה השניה הקסומה של "שטיסל"

על המשחקים האולימפיים לנוער
האלופים השוודים ומקורות הפרטלק

67 Comments

אריק 12 בפברואר 2016

ראיתי אחרי הדיון את הפרק הראשון של השלשית ואני חייב לומר שא. מופת נכון. וב. -איזה מקום שמח ומלבב זה מאלמו.

צור שפי 12 בפברואר 2016

ראיתי בזמן אמיתי (כלומר מזמן) את שתי העונות הראשונות ומכל מיני סיבות אני מנוע כרגע מלראות את השלישית אבל לפחות יש לי למה לחכות. אלמנט נוסף שלא הזכרת שלטעמי מוסיף המון לסדרה הוא שיר הנושא המדהים-סוגסטיבי-לא ייאמן שלה שנקרא hollow talk ולקוח מאלבום הבכורה של ההרכב הדני choir of the young believers. זה שיר שלא יצא לי מהראש במשך חודשים.

אריאל גרייזס 12 בפברואר 2016

דווקא הזכרתי

matipool 13 בפברואר 2016

בדיוק מה שקרה לי .
במשך כל חצי הפוסט הראשון , אני אומר לעצמי " איך הוא לא מזכיר את שיר הנושא המדהים שמכניס אותך לאווירה של הסדרה " ואז הגיע האזכור .

רועי הצרפתי האמיתי 14 בפברואר 2016

דרך אגב COYB הם פשוט להקה מדהימה.
מכיר אותם מהאלבום הראשון וברגע שראיתי את הפתיח של הפרק הראשון של הסדרה היה ברור לי שאני נשאר פה עד הסוף.
היה בזמנו דוקו ביס (לפני בערך 3 שנים) שכולו הופעה שלהם עם תזמורת מלאה.
וזה השיר שלהם שאני הכי אוהב –
https://www.youtube.com/watch?v=H-hWc3273ZU

עומרי 12 בפברואר 2016

אריאל – ריגשת עם האבחנה בין סדרות מעולות לסדרות מופת, ממש דיברת מגרוני. לא ראיתי הגשר, שמתי אותה עכשיו חזק ברשימה.
מדבריך משתמע שלא צפית במד מן:
א. לא הכנסת אותה לרשימה המצומצמת של הסופרנוס והסמויה. היא לגמרי באותה מדרגה איתן. אם הן מג'יק ובירד אז מד מן היא טים דאנקן, מעט מתחת.

ב. דירגת דמות נשית "מאז באפי" ולא מאז פגי אולסן :)

כאמור, לא ראיתי את הגשר עדיין, אבל אני חובב די גדול של דמויות נשיות טובות בטלוויזיה. מעניין לדון בזה קצת. הכי טובות שאני צפיתי בהן מאז באפי מחוץ למד מן הן: ג'אניס סופרנו, טריקסי (דדווד), רות פישר, אלישה פלורק, אבי+אילנה בברוד סיטי.

בארץ: שושה גורן בבת ים ניו יורק, מגי אזרזר בבתולות, מירי בזגורי אימפריה

אריאל גרייזס 12 בפברואר 2016

לא, לא ראיתי מד-מן. אני לא בטוח שיש לי את המשאבים (חומריים ונפשיים) להכניס את עצמי להרפתקאה של שש עונות.
לגבי דמויות נשיות – ברוד סיטי ודדווד לא ראיתי אבל כל השאר בהחלט מצוינות. אלישה פלורק חביבה עליי במיוחד, בסדרה שעתירה בדמויות נשיות איכותיות – גם דייאן לוקארט וקלינדה שארמה מעולות (וכמה חבל שהאחרונה לא הסתדרה כל כך עם גוליאנה מרגוליס שהיתה צריכה לעזוב).
הייתי מוסיף גם את הבלשית מ"דה קילינג" (ברח לי השם שלה), את הנשים מהסדרה על המורמונים מרובי הנשים ("אהבה גדולה"), מעניין שאתה שם את ג'אניס סופראנו ולא את כרמלה.

עומרי 13 בפברואר 2016

שתיהן דמויות מעולות. בסופרנוס דמויות נמדדות לדעתי על יחסיהן עם השמש, טוני. וג'אניס מוציאה ממנו הרבה יותר מאשר כרמלה – מרגיזה אותו, מוציאה ממנו רוע, מוציאה ממנו כנות.

הדמות שג'וליה לואיס דרייפוס עושה בVEEP, ובכלל כל הקומדיה הזו, גם אדירה

רועי הצרפתי האמיתי 14 בפברואר 2016

סליחה אבל סופרנו – רק אדריאנה לה סארדה. איזו דמות טראגית.

אמיתי 12 בפברואר 2016

לא השלמתי את שתי העונות של הגשר (לא כי לא נהנתי) ואין ספק שהיא איכותית ואני
אשלים אותה בקרוב כולל השלישית…אבל עצם העובדה שאנחנו לא מבינים כלום מהשפה
לדעתי מוריד מאד מהעומק שלה כי שפה היא גם תרבות וככה הרבה ניואנסים שלמשל בסמויה
היו לי ברורים נאבדים בתרגום. עד שאני לא אראה את הכל קשה לי לקבוע בוודאות אבל
אני לא רואה את עצמי שם אותה עם הסופרנוס, שראיתי רק איזה 5 פעמים, באותה רמה.

אריאל גרייזס 13 בפברואר 2016

לא שמתי אותה באותה רמה עם הסופרנוס וגם לא עם הסמויה שהן רמה בפני עצמה. וכן, אני מניח שהרבה דברים נעלמים בתרגום. מה שהכי מעניין אותי זה נושא התקשורת בין הצדדים. באיזה שפה הם מדברים בדרך כלל? האם יש להם מבטא? נשמע שהם תמיד מבינים הכל והבנתי שהשפות לא כאלו דומות. גם יש הבדלי מנטליות לא קטנים בין המדינות. נניח, בפרק הראשון של העונה השלישית יש שם נרצחת דנית שאומרים עליה שהיא היתה מאוד "שבדית" במובן שהיא פוליטיקלי קורקט. אני בטוח שיש עוד מלא דברים כאלו

אמיתי 13 בפברואר 2016

עד כמה שאני יודע שוודית ונורווגית מאד קרובות, קצת כמו ספרדית
ופורטוגזית דנית היא קצת יותר שונה אבל מאותה משפחה ופינית
לא קשורה…דווקא נורווגים נחשבים לאלה שהם pc ויודעים יותר
טוב מכולם מה טוב להם.
אני קיבלתי את הרושם שאתה כן שם אותה עם הסמויה וכו..

בריגיטה 12 בפברואר 2016

Tak

יואב דובינסקי 12 בפברואר 2016

ראיתי את העונה הראשונה ומאוד אהבתי. לא שרדתי יותר משלושה-ארבעה פרקים בשנייה.

זינק 13 בפברואר 2016

ממליץ לך לראות את השלישית.
מבין השלוש, השנייה הייתה הפחות טובה.

משה 12 בפברואר 2016

אני מסכים לחלוטין, ציפיתי לעונה השלישית בכיליון רוח ולא התאכזבתי. היה לי ויכוח עם חבר אם זו עונה העונה הטובה ביותר אבל כל דיעה מקובלת עלי בנושא. לקח לי זמן להתחבר לשותף החדש אבל ברגע שזה קרה והבנתי את מה שקורה איתו (ספין שלא ראיתי בא) ממש אהבתי את הדמות שלו.

אריק 13 בפברואר 2016

אגב אריאל, יש קטע מוזר עם סדרה בשם justified. שמתחילה כמו ווקר ביום רע והופכת לסדרה דרומית מעולה. ההתפתחות שלה היא הכי מענייינת אבולוציונית.

נביא בעירו 14 בפברואר 2016

לדעתי אתה מדבר על ״רקטיפייד״….

Fluttershy 13 בפברואר 2016

איך גילית את הסדרה הזאת, היא משודרת בארץ? לא מצאתי אותה בקודי, שזה מוזר, אולי לא חיפשתי מספיק טוב, עכשיו אני מוריד טורנט של העונה הראשונה. יש לך או לאחרים המלצות על סדרות טובות אחרות שהן לא אמריקאיות או בריטיות? איך the killing המקורית אגב, יותר טובה מהאמריקאית?

סימנטוב 13 בפברואר 2016

הממשלה, Borgen סדרה דנית מצויינת אבל לא ברמה של הסדרות המוזכרות כאן.

אריאל גרייזס 13 בפברואר 2016

את דה קילינג המקורית לא ראיתי לדאבוני. הגשר משודרת בארץ בהוט ויש את שתי העונות הראשונות שלה ביס בvod. ניתן למצוא גם באינטרנט, כמובן

red sox 13 בפברואר 2016

הנסיונות הנלוזים שלך להסיט את תשומת הלב הציבורית מהאליפות של פייטון פשוט מביכים.

וברצינות – הקראש שלך על באפי (הסדרה והדמות) נשמע לי משנה לשנה יותר כמו נוסטלגיית נעורים סנטימנטלית מאשר הערכה אמיתית. להשוות את קשקוש הערפדים הטינאייג'רי הזה לסדרות מעולות כמו שהזכרת כאן זה עוול.
בתור מי שאני מעריך את דעתו על טלביזיה וקולנוע, זה מפתיע אותי כל פעם מחדש.

ושכחת את "רצח".

Amir A 13 בפברואר 2016

אל תזלזל בנוסטלגיית נעורים. אני עד היום כשמשמיעים שיר של ה- CARS ברדיו מיד עולה לי בראש תמונה של פאולינה פוריצקובה.

Ljos 13 בפברואר 2016

ואל תזלזל בבאפי. אחת מהסדרות הטובות ביותר שנעשו. אולי הטובה ביותר.

אריאל גרייזס 13 בפברואר 2016

לא שכחתי כלום, לא היה ניסיון לרשום פה את כל סדרות המופת שיש, נתתי רק דוגמאות.
לגבי רצח, אין ספק שהיא עומדת בקריטריונים שנתתי והיא סדרת מופת. רק מה, בסטנדרטים של ימינו היא מעט מיושנת. יש שם התחלה של רציפות בין הפרקים, מה שלא היה עד אז, אבל היא עדיין סוג הסדרה הישנה שבה כל פרק עומד בפני עצמו

סימנטוב 13 בפברואר 2016

סדרה מעולה.
אני צופה עכשיו בעונה השנייה של טרנספרנט חביב ביותר.

גיל 13 בפברואר 2016

ראיתי את שתי העונות האמריקאיות. הראשונה הייתה מעולה והשנייה פחות טובה אבל אם הרבה אומרים שהסדרה המקורית יותר טובה אז באמת כדאי לבדוק אותה כנראה.

איתן 13 בפברואר 2016

קראתי את הפוסט,לא יצא לי לראות את הסדרה,יש לי הרבה הערכב לקולנוע הסקנדינבי לכמה סרטים מאוד טובים שהוציאו ב5 שנים האחרונות,סרטי אוף הוליווד אך נותן לך לחשוב לגבי דילמות אתיות שהם נמצאות תחת המון גוונים של אפור…כמו הסרט the hunt http://www.imdb.com/title/tt2106476/?ref_=nv_sr_2
עם השחקן מאדס מיקלסן שזה המשה איבגי של הדנים מינוס ההטרדות המיניות(הוא גם משחק בסדרה חניבל).

עוד לגבי סדרות מופת אחת שלא הוזכרה וחוזרת בעונה חדשה זו בית הקלפים שחוזרת עוד חודש למסך.איזה יופי שנטפיקס באותו יום משחררים את כל פרקי העונה.

לגבי עניין הלא הכי מוחלט בין הטוב והרע את זה גם ניתן לראות בלא מעט סרטי משפטרה ופשע,ובתור חובב קולנוע זר הייתי ממליץ על elite squad הברזילאי

מוזר שלא התייחסת לנושא שרה נתניהו במקרי השבוע, יש סיבה לכך ? מה גםשחוץ מה170 אלף ושכר הטירחה לעו"ד, אני מניח שאת הערעור שלה בתיק תממן גם מכספי המדינה…איזה יופי עוד סיבה כדי להעלות מיסים.

עושה רושם שנאמנות זה לא הצד החזק של ביבי או משפחת נתניהו אם רק נרענן את הזיכרון בפרשות:
הקלטת ההלוהטת\יגאל עמדי\ליליאן פרץ+מני נפתלי,טניה שואו המטפלת ועוד רבים ששתקו\ביביטורס\הוצאות מופרזות על הבית בקיסריה אבי פחימה\חשבון בנק במדינת מקלט מס\עלויות הממעון:גלידת פיסטוק אוכל לכלבה קאיה סידורי פרחים במחירים הזויים על חשבון הקופה הציבורית\חצי מליון שקל על מיטה במטוס בטיסה ללונדון…ועוד יש דרישות למעון חדש ולמטוס פרטי\תרומות תמורת קשרים(אדלסון,גוטניק )\פרשת המתנותבסך 400000 ש"ח…..לא יאוומן כמה המדינה הזאת מושחתת וכמה הבוחרים כאן מטומטים שבוחרים בו שוב כמו אישה מוכה….

אריאל גרייזס 13 בפברואר 2016

מה בין תרבות לבין שרה נתניהו?
ולגבי בית הקלפים, כבר כתבתי את זה לא פעם בעבר – אני לא רואה בה סדרת מופת בכלל. סדרה חביבה ולא יותר

איתן 13 בפברואר 2016

טוב מה נאמר על טעם וריח בסדרות… אמנם בית הקלפים מבוססת על סדרה אנגלית משנות ה90 שלא הצליחה בזמנה כלכך, מה גם שלא זכור לי עוד סדרות שמתעסקות בז'אנר הפוליטי הזה ומוצלחת בכל כך הרבה אספקטים,ומספקת הצצה מאחורי הקלעים של העולם הפוליטי הפחות מוכר לציבור:יחסי ציבור,תככים,שחיתות,ספינים,אנשי צללים,סחיטות,מזימות,ופשע.

פשוט הזכרת את חלק מארועי השבוע באקטואליה(איבגי ולנטיינס ורזי ברקאי), אני גם לא מוצא קשר בין מירי רגב לתרבות, אבל עדיין זה הולך ביחד כאן בארץ.

אלון 13 בפברואר 2016

אריאל מה דעתך על oz?

אריאל גרייזס 13 בפברואר 2016

התחילה מעולה, הפכה לאופרת סבון

Matipool 13 בפברואר 2016

גם אני רציתי לשאול אותך לדעתך על אוז .
בניגוד לדעתך , אני חושב שהיא התחילה מעולה , המשיכה מעולה וגם הסתיימה כך .
אין לי ספק שהיא ראויה לתואר סדרת מופת .

פאקו 13 בפברואר 2016

elite squad טוב מאד. elite squad 2 אחד מסרטי המשטרה הטובים שאני מכיר.

ר.בקצה 14 בפברואר 2016

אתה צודק.
מן הראוי שנבחר במנהיגכם, ששתק בחקירה פלילית כאחרון העבריינים.
כעת, ספר לקוראים- מה דעתך על מנהיגכם הקודם פואד, העומד כעת בפני כתב אישום בגין שוחד ושאר ירקות?
קדימה, אל תחסוך במילים…

איתן 15 בפברואר 2016

לר. בקצה

מנהיגיי זה לא פואד ולא בוז'י,אמנם אחרי שראיתי למה ביבי מוביל אותנו ובאיזה מקום המדינה נמצאת כרגע,אני לא יודע אם יהיה כל כך רע אם יעבירו את השרביט לאדם אחר אדם בעל דיעה מתונה ומגיע ממרכז המפה הפוליטית.אני רוצה לפחות תקווה למציאות אחרת\או לעתיד יותר טוב,כי עם ביבי זה יהיה רק יותר גרוע

מוכרים את המדינה לטייקונים במחיר נזיד עדשים.
אין ביטחון,אין תקווה לאופק מדיני,חמאס חופר מנהרות עד לבור בקרייה ןרק מכין עצמו לסבב נוסף של חטיפות וקאסמים,בריאות להכל צריך ביטוחים משלימים שעולים יקר והשתתפות עצמית גבוהה, אנשים איבדן תקווה שתהיה להם דירה ויוכלו לשים דיבל בקיר ולתלות מדף,סכינאות ברחובות,גזענות,בחינוך הילדים מגיעים לתוצאות מביכות במדדים בינלאומיים,תשתיות גרועות-5 שנים לוקח להרחיב את כביש מס' 1,למצרים יש רכבת תחתית ולנו לא, אנשים יושבים בבוקר בפקק שעה עבור 15 קמ'.זיהום אוויר של מפעלים ותחלואה,רווחה על הפנים ביטוח לאומי במקום לעזור לתושב רק מתעלל בו,משכורות תקועות אבל דלק,ארנונה ועלויות מחייה עולות,השקעות של כספי מסים כבר לא הולכות לעיירות פיתוח אלא למתנחלים… כמעט בכל העולם אין קונוטציה טובה לישראל-להיות יהודי עוד בסדר אבל להיות ישראלי זה ממש חרפה כשאתה בחו"ל.

רוב העולם עובד פחות מרוויח יותר וחי באיכות חיים טובה יותר…רק בישראל איקאה נחשב לריהוט מעמד ביניים, ברוב העולם זה ריהוט למעוטי יכולת או סטודנטים-בקיצור בלא מעט תחומים עושקים גונבים מועלים-ומוכרים לך לחרא עטוף באריזה מהודרת…לא סתם מי שיכול דואג לעצמו וכבר לא מצפה שהמדינה תדאג לו,ברי המזל מחפשים אופציות מעבר לים בלית ברירה כדי לצאת ממרוץ העכברים הזה, או רצון רק לשרוד…החיים קצרים צריך לדעת איך לנצל אותם

אם נעשה אנלוגיה לכתבה שפירסם גרייזס, על מחירי הכרטיסים באנגליה- כמו שאוהדי כדורגל הם לא צרכנים אלא קהל שבוי שקשור רגשית וקשה לו,ככה גם אני מאמין שגם רוב אזרחי ישראל בעלי רגשות ואיכפתיות לערכים מורשת וההיסטוריה של המדינה הזאת,שרואים לאן המדינה שלנו מתדרדרת ואיך הממשלה רק רוצה לכתוש את מעמד הביניים כלכלית,הרי היא יודעת רק לקחת מהאזרח ,לא להעניק לו

ירוק 13 בפברואר 2016

כמה דברים:

1. איזה כיף לראות את "שבתרבות" שוב! תודה…
2. התחלתי לקרוא (ואהבתי כמובן) אבל הפסקתי די מהר, כי אני בכל זאת מפחד מספויילרים וכו'. אבל שכנעת אותי לצפות ואני מתכוון להתחיל הסופ"ש. אחזור לפוסט בהמשך.
3. לא מאמין שלא ראית מד-מן. בהחלט נחוצה השקעה, אבל לגמרי שווה את זה. במיוחד אחרי שנכנסים לזה. קשה לי להאמין שלא תחשיב את זה כסדרת מופת. באמת, מומלץ מומלץ מומלץ.
4. לגבי דמויות נשיות והסופרנוס – דווקא הייתי בוחר את כרמלה ראשונה. ואידי פאלקו גם עושה דמות מצויינת ב"האחות ג'קי" לדעתי. אגב, מה עם קאליסי – נכנסת?

אריאל גרייזס 13 בפברואר 2016

אוהדי משחקי הכס השרופים ייצאו עליך שאתה קורא לה חאליסי, שזה שם תואר, ולא דינאריז שזה השם שלה.
בכל מקרה, הדמות השווה היחידה במשחקי הכס זה טיירון. אולי גם רמזי, שהוא פסיכופט אדיר

ירוק 13 בפברואר 2016

אני בכלל קורא לה דני בד"כ :)
+1 על טיריון. אין ספק בכלל.

אגב, יהיה מעניין לעשות רשימה (או דירוג?) של הדמויות הכי טובות אי פעם (ז"א, שילוב של הדמות עצמה עם ההופעה של השחקן). רעיון לפוסט…

ניק 13 בפברואר 2016

בהצלחה עם זה.. כמו לעשות דירוג של הכדורגלן\כדורסלן הטוב בהיסטוריה.. דיונים שלא יוצאים מהם

Matipool 13 בפברואר 2016

ויק מאקי ( מייקל צ׳יקליס ) . מלך !

ירוק 13 בפברואר 2016

ניק – מסכים, אבל זה יכול להיות כיף… מי זה לברון/קובי בסדרות? :)

מתי – מסכים, ויק ענק. אגב, ברשימת הדמויות הגדולות בין כל המובנות מאליהן, הייתי שם גם מישהו מפתיע (אולי) – ארי גולד. דמות פשוט ענקית. מקווה שאריאל מסכים..

matipool 13 בפברואר 2016

ארי גולד ענק והפמליה הייתה אחת הסדרות שהתמכרתי אליהן .

ירוק 14 בפברואר 2016

זו סדרה כיפית וממכרת שמן הסתם רחוקה מאד מהסדרות האייקוניות שדובר בהן כאן.. אבל ארי באופן ספציפי פשוט אדיר. דמות נהדרת

אמיתי 13 בפברואר 2016

ויק מאקי = גון טרי

איתן 13 בפברואר 2016

אז אם כבר בתרבות עסקינן
מאוד אהבתי 2 מיני סדרות שמעלות המון מחשבות ותהיות….אם מישהו ראה ויכול להמליץ על ז'אנרים של פשע דוקומנטרי, לא יודע אם זו ההגדרה המדוייקת של הסגנון של 2 הסדרות הנל?

1.The Jinx: The Life and Deaths of Robert Durst
http://www.imdb.com/title/tt4299972/?ref_=nv_sr_1

2.Making a Murderer – steven avery case
http://www.imdb.com/title/tt5189670/?ref_=tt_rec_tt

אריאל גרייזס 13 בפברואר 2016

הג'ינקס מעולה. את השניה עוד לא יצא לי לראות. יש סדרת רדיו מאוד מפורסמת בשם סיריאל, אם עוד לא יצא לך לשמוע – היא באותו קונספט (רק פטדקאסט)

גיל 13 בפברואר 2016

סירייאל בעונה הראשונה הייתה מופתית ועכשיו דנים אם לפתוח את הקייס שלו מחדש אבל העונה השנייה די נוראית. אני דווקא לא מאוהדי הז'אנר העכשווי של תעלומות רצח כי הן מאוד מניפולטיביות ומציגות בהרבה מקרים את הקייס בצורה חד צדדית.

אריאל גרייזס 13 בפברואר 2016

העונה השניה על הפנים, מסכים

גיל 13 בפברואר 2016

הם לקחו סיפור מוכר מדי. כל הקסם של העונה הראשונה נבע ברובו מזה שלאף אחד לא היה מושג על המקרה הזה ולכן הייתה ציפייה גדולה לשמוע עליו. כאן הכל ידוע מראש פחות או יותר.

ניק 13 בפברואר 2016

הגינגס היה טוב, לדעתי לעשות רוצח הרבה יותר מעניין ולו בגלל *ספוילר* שאין בה סופיות כמו בגינגס…

גיל 13 בפברואר 2016

אני לא חושב שרק סדרות מתח הן הכי טובות. עמוק באדמה מאוד אנדרייטד למשל, וסדרה ישנה אדירה היא איזור הדמדומים שאפילו היום מאוד מצמררת. אפילו בית קטן בערבה הייתה מעולה.

אבל העיקר שעוד סדרה בדרך להיות סדרת מופת better call saul חוזרת השבוע.

אמיתי 13 בפברואר 2016

better call saul עושה לי את זה יותר משובר שורות…

יוסי מזרחי 24 בפברואר 2016

200+

ניק 13 בפברואר 2016

טוב אני השתכנעתי :)

נתן 13 בפברואר 2016

בכל התגובות כאן שמתי לב שאין שום התיחסות לדדווד כסדרת על .אז כאן המקום להמליץ למי שלא ראה .גשו לראות

קלבדוס 13 בפברואר 2016

אנחנו שמקבלים את הסדרה מתורגמת מאבדים משהו מרכזי. או בעצם להיפך.
הסדרה היא דו-לשונית ומשחקת על ההבדלים בין דנמרק ושבדיה. כל אחד משני הגיבורים הוא הסטריאוטיפ הלאומי, או הדני/ שבדי כפי שהאחר רואה אותו. היא גם מדוברת בשתי השפות, שהן דומות אבל לא מובנות לגמרי עבור הצופים שם, היא מבוססת גם על אי ההבנות האלה בין הגיבורים ושל הצופים, כל אחד במדינה שלו.
אנחנו בישראל כמובן מקבלים הכל בתרגום אחד מדויק. מדויק מדי. עדיין, סדרה מעולה. אם כי עבור סאגה אמיתית, הסמויה נמצאת בעולם אחר לגמרי (מומלץ לחזור אליה, והפעם בגירסת HD ומסך הרחב הנהדרת שיצאה לא כ"כ מזמן).

אנדר 14 בפברואר 2016

קצת כאב לי לראות שדווקא אמירה החשובה שלך מהסוף לא זוכה להד. כמי שדעותיו מתאימות יותר לצד הימני של המפה הפוליטית אני קורא בימים האחרונים את אותה הקריאה שלך. מאבק פוליטי לא צריך להיעשות על הגב של המין הנשי. (אגב, בזמנו קראתי כך גם נגד הנאצות שספגה רחלי רוטנר).
ופלוס מיליון על באפי

מאנו 14 בפברואר 2016

Treme מישהו?

אמיתי 14 בפברואר 2016

היא אנדרייטד והרבה שמעריצים את הסמויה לא שמעו עליה…המוזיקה
בסידרה הזאת זה פשוט אוצר. מת על ניו אורלינס

מאנו 14 בפברואר 2016

נכון שמדובר באותו יוצר, וחלק שחקנים משתתפים בשתי הסדרות, אבל הסגנון שונה לגמרי. שתי סדרות מופת, ללא ספק.

נביא בעירו 14 בפברואר 2016

מאוד מאוד אהבתי את ״הגשר״. אני עדיין מתלבט האם היא סתם סדרה מצויינת או יצירת מופת. הקריטריונים שאתה מציב למופת הם די שרירותיים (״להביא לנו משהו חדש״ ו״להגיד משהו על החיים״) אבל אני חושב ש״הגשר״ בהחלט עומדת בשניהם. בעיניי בולטות בעיקר האמירות על התרבות בת זמננו (היחס בין אידיאולוגיה לסיפוק היצר, הפוליטיקלי קורקט, הליברליזם האירופאי), שנאמרות בעיקר בעלילות הפליליות ופחות בהתפתחות של הדמויות הראשיות. ואיך אפשר שלא להתייחס לתגלית המרעישה לפיה השחקן שמגלם את מרטין הוא יהודי כשר ויופיע בקרוב בסדרה ישראלית?!

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2016

אלו הקריטריונים שלי, אתה מוזמן לנסח משלך

גיל 14 בפברואר 2016

להגיד משהו על החיים זה משהו מאוד עמום ובעיניי לא קריטריון רציני. בעיניי בכלל כל הדיון על ההבדל בין סדרות מופת לסתם סדרה טובה מאוד מפספס את העיקר, כאילו אם סדרה לא נחשבת לטופ 5 אי פעם היא כבר לא ראויה. בעיניי סדרות טובות הן כאלו שחדשניות בדרכן, שהעלילה לא מופרכת במסגרת החוקים של הסדרה, שאין ניסיון ליצור טוויסטים עלילתיים רק לשם ההפתעה, וגם שהדמויות מורכבות ואמינות. זו הסיבה שהסופראנוס ושוברים שורות היו כל כך טובות. אני גם לא ממש מתלהב מסדרות שמנסות לסבך לשם הסיבוכיות רק בשביל לייצג את החיים כדוגמת הסמויה. לפעמים שוכחים שסדרות נועדו בראש ובראשונה לבידור ואם אתה צריך לשבור את הראש מה בדיוק ראית ולרוץ לאינטרנט להבין את המשמעות של הסדרה או לגלות אם פספסת משהו זו חולשה של הסדרה.

רב יאיר 15 בפברואר 2016

אכן סדרת מופת. אתה מפספס מעט בגלל השפה מאחר ומתח מרכזי נוסף בעיקר בעונה הראשונה היא בין הדנים לשבדים. כדובר דנית אני לא מצליח לשמוע איך היא דומה לשבדית אבל אני יודע שלאלה שלא דוברים קשה להבחין בהבדלים. זו סדרה כל כך טובה שהיא עוברת גם בלי זה.

ירוק 15 בפברואר 2016

כבר ראיתי שני פרקים. מעולה בנתיים. אם כי אני עדיין מסתגל לעניין של השפה.

יוסי מזרחי 24 בפברואר 2016

סימתי אתמול צפיה רצופה של שתי העונות.
אריאל מתאר יפה את הדברים ואני לא אוסיף כדי לא לגרוע,אלא תוספת קטנה אחת.
הייתי יורה בסאגה בלי היסוס בסוף הפרק האחרון. למה?? ככה.
אספרגר או אוטיזים בתפקוד גבוהה (המקור:אריאל),לא מכין אותך לראות את מרטין נכנס אזוק לניידת ואת הדבר הזה, בוהה בו.
זו הגדרה מדויקת של חוסר אנושיות שמביאה בגידה בערך הכי גדול בין שוטרים: נאמנות ושמירה על הגב,אחר של השני. ואני מבין את הבעיה בהתבטאות כזו.

Comments closed