למה באמת יונייטד נכשלה (וצ'לסי. וסיטי. וכן, גם ליברפול)

מה הדבר שבאמת הבדיל בין פרגוסון לבין ממשיכי דרכו? ולא, זה לא איכות האימון

sir-alex-ferguson-spent-850-million-buying-players-at-manchester-united

טוב, הכותרת טיפה פרובוקטיבית, אני מודה. יונייטד היא לא הטופיק כאן, אבל היא דוגמא טובה שאני הולך להשתמש בה כבר עכשיו.

הנה הנתון הפשוט – בכל השנים שלו כמאמן בפריימרליג, יונייטד של פרגוסון לא סיימה נמוך מהמקום השלישי וגם זה רק פעמיים או שלוש, אם זכרוני אינו מטעני. בשלוש השנים מאז שפרגוסון עזב את יונייטד, המקומות בהם היא סיימה הם 6, 4 ו-5.

המסקנה הברורה: אלכס פרגוסון מאמן ענק. מהגדולים בדורו.

אבל, כמו שאומר לואי סי קיי, אולי, רק אולי, יש פה עוד משהו.

המשהו הזה לדעתי לא קשור לאיכות של מאמן זה או אחר – לא של מויס, לא ואן חאל, לא ונגר ואפילו לא יורגן קלופ. זה קשור למה שבראש של השחקנים.

תארו לעצמכם שהייתם מגיעים בבוקר לעבודה שלכם והייתם יודעים שלא משנה כמה תוצרת נמוכה תתנו, היחיד שעשוי להענש הוא הבוס שלכם. עכשיו, אתם מחבבים את הבוס שלכם, הוא באמת בחור טוב. היו תקופות גם שהוצאתם ביחד עבודות יפות מאוד שהבוסים מאוד אהבו. אבל אתם יודעים, אתם קצת עייפים וזה יום ראשון ואין לכם כל כך חשק. ותזכרו – בתכלס אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים ולא יפטרו אתכם. המשכורת תמשיך לזרום לבנק כל ראשון בחודש. המקסימום שיכול לקרות זה שיעבירו אתכם לסניף בחיפה. אז בהתחלה אולי תשתהו קצת יותר בפינת הקפה. יום אחד תחשבו שאין בעיה אם היום תצאו בארבע במקום בשש. יום אחר חגגתם בלילה אז כבר תמשיכו את השינה בבוקר ותגיעו לעבודה עם האנגאובר באחת בצהריים. אתם מקצוענים אמיתיים, אף אחד לא יגיד משהו אחר – תמשיכו לנסות להוציא תפוקה, אבל אתם יודעים – למה באמת להתאמץ כל כך? הנה, הלך הבוס, הגיע בוס חדש אז אתם משקיעים עוד קצת, אבל באמת, בשביל מה?

*

התסריט הזה נשמע מופרך לגמרי, אבל זה המצב היום בשוק הכדורגל. במיוחד באנגליה. אני לא זוכר את הנתון המדויק, אבל מאמן בשתי הליגות האנגליות הבכירות מחזיק בממוצע משהו כמו שנה וקצת בקבוצה שלו. אין לי מושג מה המצב בליגות אחרות, אבל הניחוש שלי זה שבספרד או גרמניה קצת יותר סבלניים כלפי המאמן. אבל זה משהו שצריך לבדוק.

בכל מקרה, הבעלים של קבוצות כדורגל מוציאים היום הון עתק על הקבוצות שלהם. מעטים מבינהם באמת רואים מזה רווח אמיתי. ולכן, כשדברים לא עובדים, אותו בעלים חייב לעשות שינוי. הבעיה היא שהוא שילם הרבה מאוד כסף על השחקנים שלו. אם הוא ימכור אותם עכשיו, הוא יפסיד הון. אז אין ברירה, יש רק שינוי אחד שאפשר לעשות – לפטר את המאמן.

העניין הוא שהשינוי הזה הוא חסר תכלית. כל המחקרים מראים ששינוי מאמן משפיע בטווח הקצר בלבד וזהו. אפילו רפא בניטז הגדול לא הצליח למנוע את ירידת הליגה של ניוקאסל. ואם תסתכלו על התוצאות של ליברפול השנה בליגה, האם באמת יש הבדל מהותי בין התקופה של ברנדן רוג'רס לזו של יורגן קלופ?

הכדורגל (ולא רק הוא, כל מקום בספורט שבו יש חוזים מובטחים) נמצא היום במצב בלתי אפשרי. המאמן, האיש שפעם היה הדבר הכי יציב במועדון, הוא היום פיסת התשבץ הכי ניתנת להחלפה. והשחקנים יודעים את זה.

הם כולם מקצוענים, כן. כולם גם רוצים להצליח, לזכות בגביעים וכו'. כולם גם שונאים להפסיד. אבל הם כולם גם בני אדם. וכשאין להם טיפת אקאונטביליטי (מילה שנכשלתי פעם אחר פעם לתרגם לעברית בצורה ראויה) כי הם כמעט אף פעם לא יהיו אלו שישלמו את המחיר (הרי גם אם "יפטרו" אותם, הם בקלות יצליחו למצוא עבודה במקום אחר) אז התוצאות בהתאם.

יונייטד של פרגוסון היתה הקבוצה המצליחה בהיסטוריה של הפריימרליג בגלל שהיה לה מאמן אדיר אבל גם בגלל שהשחקנים ידעו שלא משנה מה יקרה על המגרש – פרגוסון הוא זה שישאר במקום והם, אם הם לא יתפקדו כמו שצריך, ילכו למקום אחר. וכידוע, אצל פרגוסון לא היו משחקים, אפילו שחקנים מצוינים שהמועדון לא יכול לוותר כביכול עליהם בגלל המרקביליטי שלהם, כמו בקהאם, נשלחו כלאחר יד אם לא סיפקו את הסחורה כמו שצריך.

קחו את ארסנל. אני יודע, לא מתמודדים על האליפות כבר יותר מ-10 שנים. ויש לזה סיבות לא מעטות שקשורות בכדורגל נטו. אבל מצד שני, הקבוצה הזאת מגיעה שנה אחר שנה, לא משנה מה קורה בליגה, להיות אחת מארבע הגדולות. אם אתה לוקח בחשבון שהמקומות שבהם היא מסיימת הם תמיד בין 2 ל-4 (ועד השנה זה היה בין 3 ל-4) הרי שמבחינת סטיית תקן הם היו חייבים מתישהו לסיים במקום חמישי או שישי. ועדיין, זה לא קורה. תראו את צ'לסי, יונייטד (שלא לדבר על ליברפול) – כולן נכשלות לייצר את אותו הישג.

ההבדל בינן לבין ארסנל – שחקנים בארסנל יודעים שונגר יהיה פה גם שנה הבאה. יש פה חסרון מסוים מבחינת הארגון, כי במקרה הזה השחקנים יודעים שגם אם אין אליפות אז ונגר ישאר, וזה מייצר כנראה תחושת נוחות מסוימת – אבל זה בעיקר מייצר יציבות במערכת. שחקנים חייבים להיות אקאונטבל למה שהם עושים על המגרש.

*

האם לואי ואן חאל נתן שנתיים של אימון חלש מאוד? בהחלט, אני לא מתווכח על זה. וגם אצל מויס האימון לא היה משהו. אבל תראו את צ'לסי, קבוצה שאך זה עתה לקחה אליפות – ולא מצליחה להתחרות אפילו על מקום בשמיניה הראשונה. תראו את הסיטי שלמרות הסגל הכי טוב בליגה בקושי הצליחה להגיע לליגת האלופות. תראו איך מויס קיבל קבוצה שרק קיבלה אליפות ובקושי סיים במקום שישי שנה אחר כך.

יש לזה סיבה, והיא לא קשורה לאיכות האימון. כל עוד בעלי הקבוצה (ואוהדים, ששולחים את המאמן הביתה אחרי כל כשלון) לא יבינו שהדבר היחיד שיכול לייצר הצלחה לאורך זמן זה יציבות, הרי שהקבוצות הללו נידונות לרכבת הרים בלתי פוסקת. ההצלחות כנראה יגיעו עם מאמן חדש – בכל זאת, בוס חדש שיש לו שנה-שנתיים של קרדיט שבהן אם הם לא יתפקדו אז הם אלו שישלמו את המחיר, אבל זה בדיוק חלון ההזדמנויות של אותו מאמן. מרגע שעברו שנתיים (ויש קבוצות כמו צ'לסי שאצלן זה אפילו פחות) מכניסתו לתפקיד, הוא הופך אוטומטית לברווז צולע.

בניה של קבוצה? יציבות? לא בבית ספרנו.

וזה למה יונייטד (וצ'לסי, וליברפול) כושלות שוב ושוב. ואולי הסיבה הכי טובה לכך שהפריימרליג נראית כמו שהיא נראית כרגע.

ההפסד לסביליה. סוף סיפור
הסיכום העגום למשחק הימורי הפרמייר ליג וחידון מספר 502 לסיכום העונה בכדורגל האירופאי

104 Comments

אריק 20 במאי 2016

איזה יופי זה טור שלך על יונייטד אחרי התבוסה שלכם בבאזל ולפני הזכיה בגביע. חשוב.
חוץ מפרגי וונגר – כל המאמנים שזכו בליגה מאז ייסוד הפרמייר לי היו בשנה הראשונה או השניה לחוזה.
כמובן ההשוואה ליבשת. והטענה לחסרון של האנגליות, כאשר בכל מקום המצב זהה הוא עוד יותר מטופש.
אבל מה לא עושים כדי לשכוח את מורנו אגדת יונייטד ואת זה שקלופ המשיח גמר במקום יותר גרוע מקודמו ובלי תואר?
סופ“ש נעים. תהנה מגמר הגביע ובעיקר מטקס ההנפה.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

אתה קראת את הטור בכלל? הטור הזה הוא לא על יונייטד יותר מאשר על ליברפול. הנתון שלך על זה שכל המאמנים שזכו בפרמיירליג היו בשנה הראשונה הוא השניה של החוזה שלהם – בדיוק מוכיחה את מה שאני אומר. אפשר להצליח בהתחלה וזהו.
אני לא יודע אם זה המצב במקומות אחרים. תסתכל את סביליה, למשל, ששומרת על המאמן שלה לאורך זמן. תראה את ריאל ואת חוסר ההצלחות שלה, למרות הרבה מאוד כסף, ואת חילופי המאמנים התכופים. אני חושב שבליגה הספרדית יש הרבה יותר טולארנטיות ל"חוסר הצלחה" כי מראש מבינים שם שהליגה היא של שתיים-שלוש קבוצות בלבד.

משה 20 במאי 2016

נראה לי שלקחת את ההפסד יותר ברצינות מאיתנו. אל תבזבז את כל השמחה לאיד עכשיו, אני בטוח שיהיו לך עוד הזדמנויות בעתיד.

אריק 20 במאי 2016

שמחה לאיד אליכם היא משאב בלתי נדלה.
כמו חוסר הקלאס של גרייזס.

ארז 20 במאי 2016

כי אתה התגלמות הקלאס. ודוגמא מהלכת לכתיבה לגופו של נושא ולא של אדם.

נועם 20 במאי 2016

accountability – צורך לתת דין וחשבון.
בקשר למאמר, מסכים חלקית. אני חושב שהכשלון של הגדולות נובע דווקא מהכסף הגדול שנכנס בשנים האחרונות לפרמיירליג. הכסף משמש כסת"ח נוח – לא עובד, נוציא עוד 50 מיליון יורו על קשר שלא שווה רבע מהסכום. כנל טירוף המשכורות, שלא קיים בשום ליגה אחרת בעולם.
(סתם לצורך ההשוואה, ברצלונה קנתה את ראקיטיץ', אחד הקשרים הטובים בספרד, בפחות מ-20 מיליון יורו. מישהו מדמיין מה היה התג מחיר לקבוצה אנגלית? אני חושב שקרוב לחמישים).
המצב הזה גורם לחוסר בתכנון לטווח ארוך – ובשנה נתונה כל קבוצה שמהמרת על כמה שחקנים, כמו שהוכיחה לסטר השנה, אין עדיפות משמעותית לחבורת שחקנים X שלובשת מדים בצבע כחול שמודפס עליהם צ'לסי, לבין חבורת שחקנים Y שלובשת מדים בצבע סגול שמודפס עליהם ווסטהאם.
כמובן שהכסף הגדול כן מאפשר לך לקנות שחקנים מעט טובים יותר – ולכן יונייטד סיימה חמישית ולא עשירית לדוגמא, אבל שושלת לא תיווצר במצב הנוכחי.

אמיתי 20 במאי 2016

פגעת בול

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

זה נכון, אבל זה חלק מהעניין. קודם כל, בעיה להשתמש לדעתי בלסטר בתור דוגמא – זה משהו שקורה פעם ב-20 שנה אולי.
עכשיו, מה זה משנה אם הוצאת 50 מיליון, איפה שבארסה הוציאה 20 מיליון, אם יש לך את הכסף? אני מסכים לגמרי שיש חוסר תכנון לטווח ארוך והוא נובע בדיוק ממה שאמרתי – שעבודה של מאמן לא מובטחת ליותר מאשר שנה-שנתיים. מי יתחיל לחשוב על העתיד כשמאמן חייב להביא הצלחות עכשיו או שהוא יילך הביתה?

נועם 20 במאי 2016

לדעתי המאמן הוא רק סימפטום. הבעיה העיקרית היא חוסר בתכנון ארוך-טווח מצד ההנהלות. ברגע ששם ישתנה משהו – כנראה שגם המאמנים יישארו יותר זמן

נועם 20 במאי 2016

ויש בעייתיות מסוימת בדוגמא עם לסטר. אבל בגלל זה גם הבאתי את ווסטהאם-צ'לסי, ואתה יכול גם להוסיף את סאות'המפטון. ה'הפתעות' וחוסר היציבות בצמרת לא נובע מכך ש"הליגה האנגלית היא הטובה בעולם" וכל אחת יכולה לנצח את השנייה. זה נובע מכך שבניהול בקבוצות הגדולות משמעותית פחות טוב מהניהול בקבוצות הגדולות בספרד ובגרמניה, ואפשר לראות את זה מצויין בליגת האלופות.

תומר חרוב 20 במאי 2016

זה נכון שזה צורך לתת דין וחשבון ועדיין זה לא ממש ממצה את המילה. אין לי הצעה טובה יותר אבל זה מאוד מעניין שאין מילה ל accountability בעברית. אומר עלינו משהו, לא?

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

זה מה שאני אומר תמיד

בני תבורי 20 במאי 2016

בוודאי, כתבתי ממש לא מזמן כי אלפיים שנות גלות לימדו אותנו הישרדות ולא הצריכו פיתוח תרבות ממלכתית ש accountability היא מאבני היסוד בה.

red sox 20 במאי 2016

דווקא יש, וכבר כתבתי את זה כאן פעם.
accountability בעברית = אחריותיות. לא לבלבל עם אחריות שהיא כמובן responsability.

אם כן, הבעיה היא לא בכך שאין מילה, אלא בכך שרוב הציבור לא מכיר אותה והיתר לא מבינים את משמעותה.

עופר כהן 21 במאי 2016

אקאונטביליטי היא הלחם בסיסים באנגלית, בעברית הלחם בסיסים במקרה הזה ישמע על הפנים XD

D! פה ועכשיו 22 במאי 2016

דיוק מעולה
(ודיון)

עדי אבני 20 במאי 2016

מסכים בהחלט עם חלק מהדברים, אבל לא עם האמירה ששינוי מאמן לא משנה בכל מקרה. זה נכון אולי לחילופין באמצע העונה בקבוצות תחתית, אבל לא נכון כשהחילופין הם בסיום חוזה או באופ-סיזן.
אם זה לא היה נכון, הרי שאתה מבאל למעשה את האפשרות שמאמנים מסויימים מוכשרים (או מתאימים יותר לקבוצה איקס) מאשר מאמנים אחרים

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

ברור שיש מאמנים מוכשרים יותר מאשר מאמנים אחרים. אני מדבר בממוצע הכללי, המחקרים מראים שהחלפת מאמן (זה כנראה נכון בעיקר באמצע העונה) משפיעים מעט מאוד.
אל תשכח שהחלפת מאמן גם מביאה איתה החלפה של שחקנים הרבה מאוד פעמים (לדעתי ליברפול של עוד שנה תיראה שונה לגמרי מליברפול הנוכחית) ולפעמים מביאים באמת שחקנים טובים יותר.

טום 20 במאי 2016

אולי מצאתי לך תרגום ראוי. "נשיאה באחריות"
טור מעולה שאשמח לאתגר. איך אתה מסביר את הצלחת מכבי למרות "יציבות" המאמן? ומאחר שאני חושב שכל מילה בסלע- הליגה הישראלית לא תחרותית מספיק בשביל להוות אינדיקציה.
סימוכין לטור תוכל למצוא באתלטיקו.

אמיתי 20 במאי 2016

איתגרת וענית…בספרד מעמד המגר (לא המאמן) חזק יותר ויציב יותר
לכן יש המשכיות גם אם הוחלף מאמן..באנגליה זה לא קיים ולכן אין
יציבות. זה (כמעט) כל השוני

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

קודם כל, המאמנים והמערכת בכלל של מכבי תל אביב עולים בכמה דרגות על כל מה שיש בליגה כרגע (לפחות עד השנה), אז גם מאמן זר שעוזב אחרי שנה הוא עדיין יותר טוב בהרבה ממה שיש במקומות אחרים.
דבר שני, התקציב שלהם גדול הרבה יותר מאשר שאר הקבוצות בליגה – זה לא המצב בשאר אירופה, שם אפילו לצ'לסי יש את הסיטי או יונייטד שיתחרו בהם בתקציב. אבל כן – ריאל מדריד נשארת בצמרת לא בגלל אימון טוב אלא בגלל תקציב אדיר. זה משמעותי מאוד.

אריק 20 במאי 2016

ברפרוף. הכותרת נהדרת. בוא גרייזס ספר לנו אורקל שכמוך על כשלון יונייטד. בטוח שלרונן היו טורים דומים. עניין של קלאס.
לגבי השטויות שכתבת על הליגה הספרדית – תבדוק שוב. אתה לא בכיוון. היחיד ששורד זה סימאונה ובצדק. גם את שנקלי פייזלי ופרגי לא פיטרו.

אריק 20 במאי 2016

אויש זה לתגובה שלך למעלה…

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

כתבתי בשורת הפתיחה כבר שהיא פרובוקטיבית בכוונה. אתה מספיק חכם לא ליפול לטריקים האלו

אריק 20 במאי 2016

קלאס של טרול

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

לחשוב שכל זה היה יכול להחסך אם היית משקיע שלוש דקות בקריאה לפני שקפץ לך הפיוז. תקרא את התגובות פה ותבין שאין אף אחד שחושב שמדובר במשהו על יונייטד. הטור הזה יושב לי בראש לפחות שבועיים ורק היום היה לי זמן לשבת לכתוב אותו (אם תשים לב תראה שכמעט ולא כתבתי כלום בשבועות האחרונים, למעט הבלוג של משחקי הכס שאני ממש מתאמץ להצליח לדחוס), אין שום קשר להפסד של ליברפול.
חבל שאתה לא יכול לראות מעבר לאינטרסים הצרים של אוהד. אין פה שום אמירה על יונייטד כשלעצמה, היא רק דוגמא מני רבות (כולל ליברפול).

אריק 20 במאי 2016

חוסר קלאס מוחלט, תלמד מבני.
מה גם שבחרת בדוגמא הכי גרועה מכל קבוצות הצמרת האנגליות, אז השיקול שלך לא ענייני.
אם היה לך היית כותב ליברפול ושם תמונה של קלופ.

אבל עזוב, אנחנו לא מנהלים. ויכוח באותו לבל, אתה כנראה מחפש לספור תגובות.

איציק 20 במאי 2016

אתה צודק אתם לא באותו לבל, יש לך עוד הרבה לאן לשאוף ולטפס כדי לראות את אריאל.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

זה נכון, כי בן אדם עם אינטגרטי היה אומר – וואלה, לא קראתי וסתם הגבתי בצורה פבלובית. אבל שיהיה, תהנה לך בעולם הקונספירצייות

אריק 20 במאי 2016

קראתי והגבתי לך לגופו של עניין. חוסר הקלאס כוון לכותרת לתמונה ולתזמון.

איציק. עזוב אותי באמאשלך – איש לא פנה אלייך. שמור את הציונים שלך לעצמך. אנחנו גרייזס ואנוכי מנהלים דו שיח ארוך שנים בלי עזרתך.
(אל תגרום לי לתמוך במכבי מחר;) )

איציק 20 במאי 2016

אתה מוזמן לתמוך בהם מחר, ולא נתתי לך ציון רק הצבעתי על הכיוון בו אתה צריך להתקדם.
בבקשה תכין רשימה אם הוראות מי ומתי יכול להתערב, סליחה, פשוט לא ידעתי שאסור לי. באמאשלך, לא בכוונה.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

אוהד ליברפול ששם תמונה של פרגוסון, המאמן שדפק את הקבוצה שלו הכי הרבה, והוא מקבל ביקורת.. אי אפשר לצאת מזה טוב.
חבל, כי אני באמת נהנה מהדיונים איתך וחבל לי שלקחת את זה לכיוון הזה, במיוחד כשכתבתי כבר בשורה הראשונה שהכותרת פרובוקטיבית בכוונה ויונייטד הם לא העניין פה. בעיקר חבל לי שאי אפשר לנהל דיון על רעיון בלי שהכותב שלו ייחשד אוטומטית בכוונות שלו

אריק 20 במאי 2016

אין לי דיון איתך. משעמם. חלק את הוראות ההכוונה שלך למי שמעוניין בכך.

איציק 20 במאי 2016

או, את זה אני מבין, אהבתי.

אריק 20 במאי 2016

כוון לאיציק.
גרייזס, אנחנו גם נמשיך להתדיין אבל אני אחשוב שיצאת פארש פה. ואתה תחשוב כנראה שאני קטנוני. סו בי איט.

איציק 20 במאי 2016

לאיזה אריק ענית?

אורי 20 במאי 2016

בליגה הישראלית אולי אפשר לייחס להצלחה של מכבי חיפה בסוף העונה את העובדה ששחר מביע אמון ברוני לוי למרות שמסביב דרשו את ראשו

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

מכבי חיפה כמעט תמיד מצליחה בסוף העונה , לא יודע כמה זה משמעותי. כן אני חושב שהרכבת שהתחילה עם הפיטורים של עטר משפיעה על הדרך שבה הקבוצה הזאת נראית בשנים האחרונות.

בני תבורי 20 במאי 2016

לא, זה המינוי של עטר שמלכתחילה היה שגוי.

אבישי 20 במאי 2016

אין ספק שבעקבות כסף גדול, השתנו חוקי המשחק והמעמדות במשולש הנהלה-מאמן-שחקנים, כשבכל המקרים שציינת, המשקל של המאמן במשולש הוא הנמוך ביותר. מאמן היום צריך לצור לעצמו חשיבות מעבר למקצועית, ולהיות איזושהי פרסונה תקשורתית, בין אם כזו שמזוהה עם רוח המועדון או שיש לה ערך כלכלי או שגם וגם. הגדולה של פרגוסון היא שהוא ידע לזהות את זה מבעוד מועד ולא משנה מי שיחק אצלו – הוא היה הפנים של המועדון. וכרגע אצל המועדונים המצליחים ביבשת המקרה דומה. אפשר לראות את זה גם ב-NBA עם כל הסיפורים האחרונים שעולים מקליבלנד על איך טיי לו קנה את עולמו בירידות על לברון ועל קווין לאב. מאמן כבר לא יכול להסתפק בידע מקצועי, וביכולת לסחוף אחריו את השחקנים.

איציק 20 במאי 2016

תסביר לי איך תייצר יציבות בעמדת המאמן כאשר הוא מרויח פחות משחקן שעדיין משרת? הכח של השחקן הוא בהרבה יותר חזק ממעמד המאמן. החלפת מאמן עולה פחות משכר של שחקן בינוני לחודשיים שלושה. זה לא ששכר מאמנים הוא נמוך, זה ששכר שחקנים הוא הזוי (אני מכיר את הטענה שהם מחזירים את ההוצאה בזכויות שידור, כמות קהל, מרצ'נדייס, ובגלל זה כל הקבוצות כל כך רוחיות). יש עוד כמה סיבות אבל בהחלט אני מסכים שלסבלנות הבעלים יש חלק בתופעה. מצד שני, אתה הרי לא רוצה שאותה הקבוצה תקח 40 אליפויות ברצף, והתופעה שאתה מתאר גורמת ליותר תחרותיות, התחלפות של אלופות ואפילו צ'אנס לקבוצות קטנות להצליח. אז אולי עדיף להשאיר את המצב כפי שהוא.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

זה לא קשור לשכר. מאמנים תמיד הרוויחו פחות מהשחקנים שלהם. זה קשור לגיבוי אמיתי מההנהלה, משהו שלא יכול להיות קיים במציאות של היום.
האם הפריימרליג יותר מעניינת היום מאשר בתקופה של פרגוסון? יש מצב. מה שבטוח זה שהיא הרבה פחות איכותית

איציק 20 במאי 2016

מחשבה שנייה בעיניין נמצאת בתגובה אליך למטה.

גיל 20 במאי 2016

התאוריה שלך לא עומדת במבחן המציאות. לא בטוח שבשלוש השנים האחרונות לא עזבו את מנצ'סטר יותר שחקנים מבכל שלוש שנים אחרות תחת פרגוסון כך שיציבות בטח שאין כאן. גם העובדה שמנצ'סטר הייתה חלשה מייד אחרי החלפת פרגוסון, בזמן שלא היה ידוע כמה זמן מויס ישאר ולאף אחד לא היה ברור שהוא לא ישרוד עונה אחת, די מפריכה את התאוריה הזו. איזה אינטרס היה לשחקני יונייטד לזלזל ולא להשקיע בתחילת העונה כשהיוקרה שלהם על הכף? הם לא רצו להמשיך לזכות בתארים?

אין ספק שמאמנים משפיעים על המצב המנטלי של השחקנים אבל זה שעומדת מעליהם חרב פיטורים לא נראה לי שיקול מרכזי. להפך, שחקנים צריכים לחשוש מכל חילוף מאמן כי מי יודע אם המאמן החדש ירצה אותם.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

אני חושב שהכשלון עם מויס היה מובטח מראש בלי קשר לכלום. הוא באמת לא מאמן טוב וגם היה לו חומר די חלש לעבוד איתו.
אבל הפיטורים שלו אחרי עונה אחת עשו טריגר לשתי העונות האחרונות של יונייטד, בהן שחקנים הבינו שמעמד של פרגוסון כבר לא יהיה למאמן פה

גיל 20 במאי 2016

זה מה שאני טוען כל הזמן שהפיטורים שלו הפכו את כל המצב לבלתי יציב, במיוחד שואן חאל היה זמני בכל מקרה. אבל זה משהו שלא היה ידוע בתחילת העונה של מויס שם השחקנים הגיבו לא טוב בלי קשר לאם המאמן ישאר או לא.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

הפיטורים שלו היו מתבקשים, ההבאה שלו מראש היתה טעות

גיל 20 במאי 2016

למה הייתה טעות? הרי לא נתנו לו זמן ומשאבים. אני די בטוח שאם היה מקבל חבל ארוך וכספים כמו ואן חאל היה משיג יותר ממנו.

מתי 20 במאי 2016

בקשר למויס – אני לא אומר שהוא היה יכול להצליח ביונייטד, אבל האם אפשר באמת להיות מאמן גרוע ולעבור 12 שנים בקבוצה כמו אברטון? ואל תשכח שבשנים האחרונות שלו אברטון הייתה בעקביות במקומות 5-7, שזה לא מובן מאליו.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

לא יודע אם מאמן גרוע זה ההגדרה כמו מאמן שלא מתאים ליונייטד מראש. זה לא שבאברטון הוא הוביל אותם להצלחות על. הוא מאמן שמתאים באופי לקבוצה קטנה

גיל 20 במאי 2016

אין דבר כזה מאמן שמתאים לקבוצה קטנה. כמעט כל מאמן בכיר בעולם התחיל בשלב מסוים בקבוצה קטנה. עד שלא מקבלים הזדמנות לעבוד בקבוצה גדולה אי אפשר לדעת עד כמה הם מתאימים.

יואב 20 במאי 2016

אם פרגי לא סבר שהחומר חלש, מי שמך להחליט דבר כזה? לקח אליפות בינואר, ממש חלש.

אריק 20 במאי 2016

עזוב הוא כבר שבועיים מוטרד ממצבה של יונייטד.

יואב 20 במאי 2016

לא נתקלתי באובססיה כזאת אריק, ואני מכיר עשרות אוהדי ליברפול, לא פחות אוהבים "ומבינים" ממנו.

אריק 20 במאי 2016

עזוב. התקדמנו. מחר גביע פלוס הודעה על שחרור מון חאל זה הפוקוס. ישלח אותנו נהדר לקיץ.

אביאל 20 במאי 2016

אריאל – התיאוריה נכונה עד שרואים את מספר המאמנים ואת מספר התארים של צ׳לסי מאז הגעת אברמוביץ׳, למרות חוסר היציבות בעמדת המאמן, 4 אליפויות, 4 גביעים, 3 גביע הליגה, ליגת האלופות, ליגה אירופית, למעט שתי עונות מקום שלישי ומעלה וחמש (או שש) פעמים חצי גמר ליגת האלופות ועוד גמר.

עכשיו ברור שיכול להיות שאם היתה יותר יציבות בעמדת המאמן יכלו להיות עוד כמה תארים, אבל אין לך איך לבדוק את זה כל כך, יכול להיות בדיוק ההפך.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

אני לא אומר שהחלפת מאמן לא תביא לך תואר – היא בהחלט תהיה מסוגלת לעשות את זה. התיאוריה שלי אומרת שקבוצות גדולות נכשלות פעם אחר פעם, בעיקר במבחן היציבות, בגלל חוסר היציבות בעמדת המאמן. שנה אחת לוקחת אליפות, שנה אחר כך מסיימת מקום עשירי

איציק 20 במאי 2016

ראה את יוטה ג'אז. 200 שנה לא החליפה מאמן, זה לא עזר לה, GS החליפה מאמן ועל השנה הראשונה לקחה אליפות. מסכנה… אין מסכנה. כדי שמאמן ישאר 200 שנה הוא צריך להוכיח את עצמו. לא אליפות ינסטאנט אך בטח אפשר להמיב יעדים ריאליים ולמדוד אותו בהתאם. הבעיה היא שההנהלה לא באמת שמה יעדים ריאליים ובטח לא בוחנת את המאמנים לפי אותם היעדים שלא שמה, ולכן המאמנים לא עומדים ביעדים ומוחלפים.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

ההנהלה שמה יעדים – הם רק לטווח קצר מאוד. אף הנהלה של קבוצה גדולה לא אומרת למאמן – עוד חמש שנים אנחנו רוצים אליפות. גם קלופ, אם לא יביא תארים תוך שנתיים יילך הביתה. תראה את רוג'רס בליברפול, היה רחוק כלום מאליפות והלך הביתה שנה אחר כך

איציק 20 במאי 2016

גם בטווח קצר יכולים להיות יעדים כמו שיפור באיכות המשחק/אטרקטיביות, קידום שחקנים ועוד. לא חייב אליפות מהיום להיום. אני בהחלט מסכים עם מה שכתבת וזה מאד בעייתי.

גיל 20 במאי 2016

אולי כי יש גם קבוצות אחרות בליגה שמתחרות איתן? אלופה יש רק אחת כל שנה ובליגות יותר תחרותיות כמו הליגה האנגלית שבה יש לא מעט מאמנים טובים טבעי שהיא תשתנה, במיוחד עם העזיבה של פרגוסון.

אביאל 20 במאי 2016

אריאל – כמה פעמים זה קרה ? המקרה של צ׳לסי הוא חד פעמי, באופן כללי ובטח ובטח שמדובר בצ׳לסי. אי אפשר להסיק כאן כי אין מספיק מקרים. רוב קבוצות הגדולות נשארות בצמרת אם בוחנים את הטווח הבינוני-ארוך.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

צ'לסי סיימה חמישית או שישית גם בעונה שהיא לקחה את ליגת האלופות. יונייטד מסיימת מחוץ לטופ פור שנתיים מתוך השלוש האחרונות. הסיטי מצליחה להתמודד על אליפות רק פעם בשנתיים במקרה הטוב – תראה איך היא נראתה השנה. יש המון אפס אנד דאונס בביצועים של המועדונים הגדולים – במיוחד אם משווים ליציבות של ארסנל תחת ונגר ובטח יונייטד תחת פרגוסון

באבא ימים 20 במאי 2016

יואב/אריק,

קראתי ונראה לי שקצת הגזמתם. היתה כותרת קצת פרובוקטיבית (שאפילו היא עצמה סוייגה כבר בגוף הכותרת). הטקטסט עצמו לא נוגע ליונייטד וכשהוא כבר נוגע הוא מתחיל במחמאות לפרגי.

כולנו כתבנו כאן לאורך השנים דברים לא פחות פרובוקטיבים – לעיתים הרבה יותר- שלא זיכו בתגובות כאלה.

לגופו של עניין הקייס הכי טוב של אריאל הוא אכן פרגוסון, אבל לא זה של הפרמיירליג אלא של השנים שקדמו לה. תארו לעצמכם שפרגוסון היה מתמנה אחרי מויס ולאחר ארבע שנים היה מסיים במקום ה-11 (נדמה לי ששם הוא היה בתום עונתו הרביעית יתכן שאני טועה אבל אתם יודעים על מה אני מדבר). על הדרך הוא גם היה עושה את ניקוי האורוות הידוע שלו. מתעסק בהרגלי השתייה של השחקנים וכל מיני דברים מהסוג הזה. נראה לכם שהיום הוא היה שורד את שנתו הרביעית? היו צולבים אותו על זה שהוא מתעסק בשטויות (ראו וילאש בואש), הוא היה מוצג כתמהוני והוא לא היה נשאר. איך היתה נראית ההסטוריה של יונייטד לו הנהלתה אז היתה נוהגת כמו כמעט כל ההנהלות (לרבות הנהלת יונייטד) היום?

אריק 20 במאי 2016

לא מסכים איתך. הטרלה מיותרת.
ובתזמון לא מתאים. שויין.
פרגי בא לקבוצה מפורקת ושיכורה. זה לא המצב של אף אחד מהמועדונים הגדולים. הדוגמא ההפוכה זה סונס. בא למועדון מצליח בטירוף. ואם היה נחתך אחרי עונה ההיסטוריה היתה שונה. לאחר מכן בשם האתוס לא פיטרו את הוייה ואחרים. ון חאל ומויס צריכים להחתך. אין שאלה.
כשיבוא מישהו שיקדם ויצליח שישאר כמה שירצה. יונייטד וליברפול הם מועדונים שלא מפטרים. את שנקלי, פייזלי, בזבי ופרגי. האחרים בסוף נחתכו. ליברפול הגיבו יפה לזה שקלופ פנוי. זה הרבה יותר פרודוקטיבי.

יואב 20 במאי 2016

באבא,
התאוריה הזאת על פרגי, ידועה ולא מחדשת דבר. ברור שהשחקן שיודע שפרגי פה גם בעתיד, יחשוש יותר. אני חושב את זה מעל לעשור. מה החדשות כאן בדיוק? פרגי בוודאי קנה את מעמדו בזכות. האם יש עוד פרגי? לא. ולכן קשה ללכת לתקופה ארוכה כמעט עם כל מאמן אחר.
אני חושב שאריאל, ולא בגלל הפוסט הזה, עסוק בנו אובססיבית. זה מוכח מעל כל צל של ספק ומתועד פה לעייפה. זה מה שהקפיץ את אריק כנראה, שבניגוד אלי, הוא שקול, לא מתלהם ומאד עיניני. לי זה לפעמים בורח.

יואב 20 במאי 2016

נ.ב
לא יודע איך ההיסטוריה היתה נראית. ניתן להם קרדיט שהם לא טעו כמו המפיק הזה שחשב שהביטלס לא להקה שראויה לחתימה.

אמיתי 20 במאי 2016

וואללה אני פה פחות ממכם..לא מבין מה כבר קרה..
ואפשר לספוג קצת הטרלות (לא שאני חושב שזו הטרלה)
וגם להחזיר..מה שווה יריבות בלי זה? שיבוא מחר ב11
אחרי הגמר אז נאכל אותו בלי מלח…טפו טפו טפו נוק ווד

אריק 20 במאי 2016

יואב. האמת שהעיתוי עצבן אותי. יש עוד דיונים פעילים על הגמר שלהם. מחר הגמר שלנו. פתחתי, ראיתי את התמונה וחשבתי שרונן הקדים לכתוב. ואז ראיתי שזאת פרובוקציה. לא חשוב לא ביג דיל. אם היינו פחות וכחנים זה היה מסתיים בשתי תגובות

באבא ימים 20 במאי 2016

האמת חשבתי שאם זה יעצבן אותך זה בגלל שתראה בזה עוד חלק מקמפיין להשארת ואן חאל. התעסקות ביונייטד ביחוד לפני הגמר (למען האמת, אני נבוך לומר שלא זכרתי, יותר לא ידעתי שהגמר מחר).

עדיין- לא באמת הייתה פה התעסקות ביונייטד. היתה כותרת ואפילו בה יונייטד לא הקבוצה היחידה.

איציק 20 במאי 2016

אם ואם חאל מביא גביע ראוי להשאיר אותו לפחות עוד עונה.

אמיתי 20 במאי 2016

ואם מכבי לוקחת אליפות ראוי להשאיר את בכר..(-:

איציק 20 במאי 2016

שובב אתה… במקרה זה שמיץ' ישלם את שכרו.

באבא ימים 21 במאי 2016

הטענה שפרגי בא לקבוצה מפורקת זה מיתוס. שיכורה כן- אבל לא היה בזה שום דבר מיוחד. שחקנים שתו אז. בחמש השנים של יונייטד לפני פרגי הקבוצה מעולם לא סיימה מתחת למקום הרביעי. פתיחת העונה שלה בשנה בה הגיע היתה גרועה במיוחד, זה נכון וזו הסיבה בגללה הוחלף (נדמה לי) אטקינסון.

אחרי שלוש עונות ביונייטד ואחרי שבנה קבוצה בצלמו ובדמותו ואחרי שבזבז המון כסף במונחים של אז, פרגי סיים במקום ה 13. העונה הגרועה ביותר של יונייטד בשנות השמונים היתה רשומה על שמו.

האם זה מוריד מגדולתו? בוודאי שלא. האם זה תומך בטענה שיש לתת למנגרים גיבוי? אני חושב שכן.

וסונס לא מוכיח את הנקודה שלך. סונס היה בקבוצה שתים וחצי עונות. אחרי העונה הראשונה היה לו קייס אמיתי לטעון שיש עבודה כי היתה לו קבוצה מזדקנת. ומה שהוכיח שהוא לא האיש המתאים לא היו התוצאות של הקבוצה אלא זה שהוא נטש. הוא בעצם הודה באי ההתאמה שלו.

וזה בלי אף מילה על הראיון שלו לסאן.

אביאל 20 במאי 2016

אריאל – אתה קצת מתבלבל בין ביצועים של חברה לבין ביצועים של קבוצת ספורט – חברות מטרתן להשיא רווחים כמה שיותר ובאופן יציב ככל הניתן ולא לסיים ראשון, לעומת זאת קבוצת ספורט מטרתן לסיים במקום הראשון ולקחת תארים, לא כמו ארסנל, קבוצה לא אמורה להסתפק במקום שני-שלישי-רביעי ועם כל הכבוד לזה שאולי על הנייר ומבחינה אובייקטיבית זה נראה יציב וטוב אני בטוח שרובם המוחלט של אוהדי ארסנל היו מחליפים בכל יום את היציבות שלהם לכאורה בחוסר היציבות של צ׳לסי (פעמיים ב11 שנים לסיים מחוץ לשלישה הראשונה ובאחת מהן בכל זאת להגיע לליגת האלופות) או בחוסר היכולת של סיטי לקחת שתי אליפויות רצוף (אולי פשוט כי הליגה קשה ותחרותית ?), מה שאני בא להגיד הוא בשורה התחתונה שיציבות לא מבטיחה תארים, יונייטד אצל פרגסון ואחריו צריכה בכלל לצאת מהמשוואה, היא דוגמא בודדת מאוד בהיסטוריה של הכדורגל, לטוב (עם פרגסון) ולרע (אחריו, עד עכשיו לפחות).

היציבות הזאת של ונגר בעשור האחרון היא גם החסרון הגדול שלהם, במיוחד בעונה הזאת, שכל הגדולות פישלו ובגדול (וברור לכולם שזה לא יקרה עוד הרבה פעמים) ולארסנל היתה אפשרות לקחת היא הפסידה את האליפות ללסטר ובאופן מסוים גם לטוטנהאם, העובדה שהם עקפו את טוטנהאם במחזור האחרון והלא חשוב באמת מעיד בדיוק איך היציבות הזאת לא באמת חשובה.

אריאל גרייזס 21 במאי 2016

היה לי בדיוק דיון כזה בפייסבוק אתמול ובו לקחתי את הצד שלך דווקא. אני לא טוען לרגע שהיציבות של ונגר טובה – ברור לי שאוהדי ארסנל יעדיפו את חוסר היציבות של צ'לסי על היציבות של ארסנל. אני רק אומר שחוסר היציבות בעמדת המאמן מוביל לחוסר יציבות על המגרש ובאופן כללי לרמה נמוכה יותר. אבל זה שונגר לא מוביל לתארים זה לא קייס נגד חוסר יציבות – זה קייס נגד ונגר

אינשם 20 במאי 2016

טיעון מענין, כמעט שהשתכנעתי.
תזכיר לי לאיזה גבהים הגיע מויז ב-12 השנים שבהן אימן את אברטון?
ומה לגבי 7 השנים של הארי רדנאפ בווסטהאם? או אותן 7 שנים שג'ו קיניר ניהל את ווימבלדון בשנות ה-90?
ואם כבר יונייטד והסר הם העוגן לטיעון שלך, להזכירך, פרגי היה קרוב ללכת הביתה עוד לפני שהפך את יונייטד למכונת תארים, אי אפשר לומר שהוא היה חסין מפני פיטורים באותה תקופה.
ואם עשית השוואה לריאל מדריד, למה לא לבאיירן מינכן, שב-20 השנים שבין עונות 92-92 ל 12-13 קטפה מספר תארים זהה ליונייטד, ורק עשתה את זה עם לא פחות מ-15 מנג'רים? או ברצלונה שאספה רק 27 תארים (ולא 31) בתקופה הזו, עם 11 מנג'ים שונים? (ו-לול להגיד על ריאל "חוסר הצלחה")

אה, ומילה קטנה על הקבוצה שלך, הפסדתם בבאזל לא בגלל שהשחקנים חושבים שמעמדו של קלופ אינו יציב דיו. הפסדתם כי לפלופ אין פלאן בי, וכי הוא היה Outclassed ע"י אמרי, שכידוע נמצא בסביליה 3 שנים וידוע במה זכה מאז.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

באיירן היא דוגמא בערך כמו מכבי סל בארץ לפחות. גם בארסה בשנים האחרונות הרבה יותר יציבה מאשר ריאל. ללכת 30 שנה אחורה זה לא מעניין, אני מדבר על עשר השנים האחרונות שבהן המצב השתנה באופן מהותי. ריאל לקחה, אם אני זוכר נכון, אליפות אחת בתשע השנים האחרונות. כן, זה כשלון רציני לקבוצה בסטנדרט הזה

קירקגור 20 במאי 2016

אני חושב (ולא מתוך מקום ארסי או מתגונן…) שזה עוד בעייתי לקחת את יונייטד כקייס סטאדי לתיאוריה הזאת. כי שלוש שנים הן לא באמת זמן מספיק לבחון את זה, וגם כי השלוש שנים הללו יכולות באותה מידה להצדיק את התיאוריה שזה לא משך הזמן שניתן למנג'ר אלא האיכות של המנג'ר עצמו. יונייטד לא באמת כושלת שוב ושוב, אלא רק כשלה. אני חושב שהניתוח לגבי ונגר גם הוא משתנה בהתאם לפריזמה. אחרי עונת רבת הזדמנויות כמו זו, ובכלל, לא לקחת את המושכות בליגה בשלוש השנים שלאחר פרגוסון, מעידה שיש לדוגמא הבדל בין ונגר לפרגי, ולכן זה לא רק עניין של יציבות…

זה לא נכון לטעון שליברפול (שלא זכתה בתואר לא "גביעי" הרבה מאוד זמן ועדיין נחשבת לקבוצה מהטופ מבחינה תדמיתית/כלכלית) היא במצב של יונייטד בהיבט הזה. והמקרה של צ'לסי גם נותן קונטרה לתיאוריה – בתחילת העונה, לאחר אליפות כמעט בהליכה, שלכולם ברור המעמד של מוריניו, היא הצליחה להתדרדר לאן שהתדרדרה…

אני חושב שיותר מהכל זה פשוט מעיד על חוסר באקאונטביליות בקרב הדרג הניהולי בעשור וקצת האחרונים. ותשלב את זה שלמעשה הרבה רואים כסף בכדורגל האנגלי, ואין באמת מקרי יענקל'ה שחר, ללא קשר לתוצאות, והנה לך דוגמא ללמה להגיע במשך שנים למקומות 2-4 זה טוב לכולם, חוץ מלאוהדים.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 20 במאי 2016

הבעיה של האנגליות היא לא חוסר יציבות אלא נחיתות בכל הנוגע להחתמת שחקנים ברמה הגבוהה וקבלת החלטות בעייתית ברכש.
לא משנה כמה כסף יהיה ליונייטד, חלוץ ברמה שהמועדון שואף להגיע אליה הוא לא בר הבאה, קשר ברמות הבאמת גבוהות גם כן. לכן יש תקרת זכוכית למספר שנים הקרובות, עד שיגיע דור חדש של כדורגלנים.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

זה חלק מאותו עניין. יש כל הזמן דרישה להצליח מיד ואז הרכש הוא מאוד ממוקד ברכש מיידי בלי ניסיון לפתח שחקנים, כי למי יש זמן לזה – גם ככה עוד שנתיים יבוא מאמן חדש ויביא את השחקנים שלו

edgecator 20 במאי 2016

התרגום (המקובל, לא יודע אם רשמי) ל-accountability הוא "אחריותיות". בכל מקרה, נכון שאתה יוצא לפעמים נגד גיל שלי על הנטייה שלו לצייר מגמות ולפתח תיאוריות שונות תוך התבססות על מדגמים קטנים, התעלמות מדוגמאות רלוונטיות סותרות ואובר-רציונליזציה? אז כן.

תוהה בדרכים 20 במאי 2016

הטענה על מאמנים לא עומדת במבחן המציאות והעובדות שאתה משווה לליגות אחרות. עצם העובדה שאן חאל מסיים עונה שניה ביונייטד היא העדות לכך. בברצלונה או ריאל הוא היה עף מזמן.

ה-בעיה של הכדורגל האנגלי היא אובדן הזהות. לא הייתה בהיסטוריה של הספורט עולמי ליגה חזקה ומוצלחת מקצועית שהתבססה לחלוטין על משאבים זרים: שחקנים, מאמנים, רעיונות.
הקטע עם הכסף האנגלי שהוא אפילו לא מביא שחקנים טובים יותר, הוא בסך הכול גורם לכך ששחקן יעלה פי 4 ממה שהוא עלה לפני 5 שנים. שההרכב הראשון של סביליה עולה פחות מאדם ללאנה ועדיין עדיף על זה של ליברפול, לכסף האנגלי אין שום משמעות.

תוהה בדרכים 20 במאי 2016

שימו לבו שתור הזהב של הליגה האנגלית (מקצועית, בלי להתייחס לאלימות מסביב), בין אמצע שונות ה70 ועד ההרחקה מאירופה, היא התבססה לחלוטין על שחקנים ומאמנים בריטים.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

בעשור הראשון של שנות ה-2000 הליגה האנגלית גם היתה חזקה מאוד – אליפויות אירופה לליברפול (פלוס עוד גמר וזה כשהיא רביעית חמישית באנגליה), יונייטד (כולל גמר כל אנגלי), גמר של ארסנל ואחר כך גם צ'לסי. הירידה שאנחנו רואים היא בחמש השנים האחרונות פחות או יותר – ואני לא בטוח שיש כזה שינוי בכמויות הכסף שמצדיק צניחה כזאת. כך שצריך להיזהר לפני שקופצים למסקנות, יכול להיות שיש פה פשוט גלגל טבעי. סך הכל כשאני מסתכל על הנבחרת האנגלית אני רואה הכי הרבה כישרון צעיר שאני זוכר מזה עידן ועידנים

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

התיאוריה שלי פחות נוגעת לחוסר ההצלחה של הפריימרליג מול ליגות אחרות (שם יש מגוון סיבות וזו רק אחת מהן) אלא יותר להבין למה קבוצות גדולות עם משאבים לא מסוגלות לייצר יציבות לאורך זמן, בעיקר בפריימרליג. העובדה שואן חאל סוגר שנתיים ביונייטד (ובעזרת השם יזכה גם לשנה שלישית) לא משנה את העובדה שמבחינת השחקנים הוא ברווז צולע. הם יודעים שהוא יהיה הקורבן ולא רוני או מאטה. ההצלחה של שחקנים כמו רושפורד, שצריכים להוכיח את עצמם מחזקת את הנקודה הזאת

תוהה בדרכים 20 במאי 2016

הנקודה היא שמעמד המאמן באנגליה בטוח לא יותר מעורער בהשוואה לליגות אחרות. להפך, אפשר לטעון שבגלל שבמועדונים כמו ברצלונה, ריאל או באיירן, המאמן יודע שהוא חייב להביא קבלות בכל עונה, זה גורם לו יותר להתרכז בהצלחה על המגרש ופחות בגניבת דעת.

הנקודה המרכזית היא הכסף, המסחור ואובדן הזהות. זה מחלחל גם ליציעים אגב- האצטדיונים באנגליה שנחשבו בעבר להכי ביתיים ומאיימים באירופה, הם היום (בהכללה מסוימת) אולמות קונצרטים שלא מפחידים אף אחד.
הנקודה היא לא רק שכסף לא מייצר שחקנים שלא קיימים (ולכן בעיקר מעלה את המחיר של אותה רמת שחקן) ולא רק ששחקן שתשלם לו פי 4 ממה שהוא שווה לא ישתפר, הרבה פעמים זה יפגע ביכולת שלו: גם כי הוא ישחקן עם לחץ של תג מחיר מטורף על הראש שלו וגם כי הכסף הגדול מוביל לשובע ואובדן מוטיבציה.
הכדורגל האנגלי הפך מכדורגל שלחימה ומחויבות היו סימן ההיכר שלו, לליגה הכי מדושנת, חסרת מוטיבציה ולא מחויבת מבין הליגות הבכירות.

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

מסכים מאוד, זה גם חופף להרבה מאוד ממה שאני אומר – נושא חוסר המחויבות. כשאתה לא אקאונטבל לתוצאות ואתה מקבל סכומי עתק, למה שתהיה מחויב?

אמיתי 20 במאי 2016

המשפט האחרון שלך מנותק מהמציאות…לגמרי

אמיתי 20 במאי 2016

לתוהה

Jonas 20 במאי 2016

לדעתי, מאמנים צריכים להיות קשורים אל חלון ההעברות בדיוק כמו השחקנים.

ניק 20 במאי 2016

זאת בהחלט תיאוריה מעניינת אבל הבעיה שקצת קשה לבדוק אותה. מאמן כמו פרגסון או וונגר מקבלים את המעמד שלהם אחרי הרבה מאוד שנים במועדון ובכדורגל של היום אף אחד לא מצליח לשרוד כל כך הרבה במקום אחד (ולא בהכרח כי מפטרים אותך אלא כי אתה פשוט מחפש אתגר חדש, והדוגמא הכי טובה זה קלופ). היחיד שכרגע מתקרב לזה הוא סימאונה והוא בהחלט מחזק את הטענה שלך כי המעמד שלו הוא באמת בשמיים וההישגים של הקבוצה שלו הם מטורפים יחסית לסגל\תקציב\תחרות שיש לו. אבל גם הוא כנראה לא יחזיק שם מעל 10 שנים כי הוא ירצה אתגר חדש.
אבל הטור הזה כן מחזק מה שאני אומר כבר 3 שנים, שנכון שלא חסרה ביקורת על המאמנים מויס וואן חל אבל בסוף אם שחקנים שעולים ומרוויחים מיליוני דולרים לא מצליחים לבצע פעולות בסיסיות ולא שמים יותר מדי קצוץ על הקבוצה שבה הם משחקים הם צריכים לקבל הרבה יותר ביקורת מהמאמן שלהם. גם אם המאמן שלך הוא בן אדם לא ממש נחמד, כשאתה מרוויח 5 מיליון יורו בשנה אז תפסיק לבכות ותתחיל לשחק!

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

מסכים שיהיה קשה מאוד לבדוק את זה. והאמת היא שאנחנו האוהדים אשמים לא פחות מאשר הבעלים כי ברגע שקבוצה לא מצליחה ישר עולה דרישה לפיטורים, כשבסוף לבעלים פשוט אין ברירה אפילו אם הוא רוצה להשאיר את המאמן. תראה באיזה מהירות האוהדים בליברפול ויתרו על מאמן שכמעט לקח איתם אליפות או חלק לא קטן מהאוהדים של צ'לסי על מאמן שרק שנה קודם לקח איתם אליפות.
המקרה של צ'לסי הוא אינדקטיבי במיוחד כי זה מקרה ברור של שחקנים שהם הבעיה ולא המאמן. אדן האזר היה השחקן המצטיין שנה שעברה והשנה פשוט היה מזעזע (עד לשבועות האחרונים, כנראה הוא הרגיש שהמקום שלו ביורו מתערער), עדיין מוריניו קיבל את ההאשמה וגם אם האזר יימכר, אני לא דואג לו – זה עדיין יהיה לקבוצה גדולה והוא יקבל שכר נאה

תוהה בדרכים 20 במאי 2016

קלופ דוגמה רעה (או שהתבלבלת עם פפ):הוא אימן את דורטמונד שנים, לא נטש בשיא ואחרי עזיבת כוכבים אלא ניסה לבנות את הקבוצה מחדש ועזב רק אחרי שהוא הרגיש שהוא לא יכול לקחת יותר את הקבוצה קדימה.
גם הבחירה שלו בקבוצה כמו ליברפול שרחוקה ממצב אידאלי מוכיחה שהוא מחפש אתגר לטווח ארוך ולא הצלחה מקסימלית בתוך שנתיים-שלוש סטייל גווארדיולה או מוריניו.

ניק 20 במאי 2016

תוהה,
אתה רק מחזק את מה שאני אומר. לקלופ היה כוח ומעמד מאוד חזקים בדורטמונד ועדיין הוא העדיף לעזוב, מרצונו האישי. כלומר, היום, גם מאמן כבר מצליח לצבור כוח מסויים במועדון (מה שכשאמור מאוד נדיר) הוא עדיין יעזוב אחרי כמה שנים מרצונו (ויהיו הסיבות אשר יהיו). ככה שאני באמת לא רואה בעתיד הקרוב מאמן שנשאר באיזור של העשור באותה קבוצה.

תוהה בדרכים 21 במאי 2016

זה ענין של איזון בין יציבות בעמדת המאמן: היכולת להיות סבלני, לתת לו זמן לבנות קבוצה, לא להחליף אותו ברגע שנהיה קצת קשה וכ' לבין לא להפוך את העמדת המאמן מאמצעי למטרה- מה שקורה בארסנל היום.

קלופ עזב ברגע שהוא הרגיש שהוא כבר לא יכול לקחת את הקבוצה קדימה ופרידה תהיה הדבר הנכון והמועיל לשני הצדדים. זו הסיטואציה הנכונה לעזיבת מאמן. לא מצב כמו בארסנל שהמנג'ר נשאר בתפקיד בלי סיבה ובלי קשר לתוצאות וגם לא מצב כמו של פפ שהוא מדלג מקבוצה חזקה ועשירה לקבוצה חזקה ועשירה לפני שהוא יצטרך להתמודד עם סיטואציה של בניה חדש, שובע של שחקנים וכו'.

קלופ הוא לא האלוהים שלי מבחינה מקצועית, אבל בקטע של ההישארות והבנייה מחדש של דורטמונד, העזיבה ברגע הנכון והבחירה שלו ללכת דווקא לליברפול, יש לי המון כבוד אליו. הרבה יותר מלגווארדיולה או ונגר.

שחר ע. 20 במאי 2016

ההבדל בין יונייטד של פרגיסון לארסנל של וונגר הוא מעמד השחקן.
ביונייטד לכל שחקן הייה מועד פג תוקף, במיוחד עם הוא התחיל לזייף,למשל יורק.
בארסנל נראה שיש פחות מחויבות לזכייה במקום הראשון, והסתפקות בליגת האלופות.
ולכן השחקנים פחות מחוייבים לתת את המקסימום שלהם.

ד"ר רזי הופמן 20 במאי 2016

גרייזס תיאוריה מעניינת מאד. רק תקן את הטעות שלך. שנותיו הראשונות (86-) של פרגי במנצסטר לא היו טובות בהשוואה לשנות הזהב. סיימו ב 86 וגם ב 87 במקום ה 11!, ב 88 היתה קפיצה למקום השני אבל ב 89 שוב ירדו למקום ה??? צדקת 11!!!! עבדך הנאמן היה במשחק בין מנצסטר לאוקספורד ששוחק במגרש ז"ל של אוקספורד יונייטד וראה את בריאן רובסון מחמיץ שני פנדלים. טוב שניצחנו 2:0 בסוף! וואי וואי איזה החמצות….
עוד קצת בלה בלה בלה ועוד בלה ובסוף הגיע תואר ראשון ב 1991 ומאז מנצסטר דיי התאימה למודל שלך. לידיעתך בסוף שנות השמונים היו עיתונאים ואוהדים לא מעטים שרצו שפרגי ילך הביתה ועצם זה שההנהלה המשיכה לתת לו גב השתלם בסוף עם ריבית גבוהה מאד. לא יודע אם אי פעם בחיי יצא לי לראות עוד מאמן כמוהו בכל קבוצה שאני אוהד ויש יותר מדי הרבה כאלה:)

אריאל גרייזס 20 במאי 2016

דיברתי על שנות הפריימרליג, תשים לב

תמיר 20 במאי 2016

הדרך לעורר מוטיבציה ומחוייבות בשחקנים היא חשובה, אבל חשוב שהמאמן ידע לבנות קבוצה לתאם מערך ושיטה.
היכולת המקצועית של המאמן מאוד חשובה להצלחה ללא קשר לאם יפוטר, יונייטד תחת ואן חאל תתקשה לייצר מצבים גם אם בהנהלה יצאו בהודעה שואן חאל נשאר לעוד 10 שנים. אותו דבר לגבי מויס, לא היו לו את היכולות לאמן קבוצה ברמה הזו והחוזה ל6 שנים גם לא עזר לו.

מיקיג' 21 במאי 2016

אם כבר הערה בעברית, דוגמה ולא דוגמא, כמו סדנה ולא סדנה, חכמה ולא חכימא. כל המילים שמקורן בארמית עם סיומת א הופכות לסיומת ה בשפה העברית (ברבים נותרת הא', ומכאן דוגמאות/סדנאות).
ויש דוגמאות לשני הצדדים. בארה"ב על פי רוב נותנים הרבה יותר זמן למאמנים להוכיח את עצמם, באירופה פחות. לדעתי יש שתי סיבות עיקריות. האחת היא שהמשמעות הכלכלית של הדירוג היא הרבה יותר קריטית באירופה מאשר בארה"ב, השנייה היא שתרבות הספורט האמריקאית היא חזקה לאין ערוך מבאירופה, אחת המשמעויות של זה היא הבנת הצורך בסבלנות גדולה יותר למאמן.
שווה בהחלט דיון, מכאן ערכו של הטור.

מיקיג' 21 במאי 2016

צ"ל סדנה ולא סדנא…

Oded 21 במאי 2016

אותך לאורי אמיתי

עופר כהן 21 במאי 2016

אריאל תודה רבה :) חיכיתי לטור הזה מאז שני אוהד כדורגל.
לדעתי זה נושא למחקר, לא פחות. והכל טמון בשיחות בין המנג'ר/בעלים/מנכל למאמן.

1)במכבי למשל פאקו התפוטר, והספקולציות הן שהוא לא ניסה לשנות שום דבר ולא פיתח שום דבר, כאשר בתכלס האשמה פה היא גם ג'ורדי וגם נסיבות, שלא נתנו למכבי סיבה להתחזק בינואר (ועד היום גם ככה אומרים שמכבי עברה בזמנו על הפייר פליי, וזה בלי רכש מאסיבי שעושים לעונה אירופית).
2) דוגמא לדרישה ממאמן אפשרי של אייקס יכולה להיות- כדורגל יפה לעין, שיתבטא בכמות שערים וגיוון. קבוצה שמגיעה מוכנה מנטלית לרגעים מכריעים ולא תפסיד לאיינדהובן בסיום העונה. והגדרת מטרות כמו לקחת אליפות, להגיע לשלב שמינית גמר אלופות, מאבק גביע (להגיע לגמר/חצי גמר) ולהעלות 2 צעירים מההרכב לרוטציה און דה גו.
אז אם מאמן אייקס נבחר X, זוכה באליפות אך מודח בשלב בתים, כדורגל יפה אבל נוהגים לחטוף גולים במאני טיים, מעלה 4 צעירים מוכשרים לרוטציה אבל הודח בשמינית הגביע. מה אתה תעשה?
כאן כבר חוקרים: האם טעה ברכש? האם העמיס על שחקני ההרכב ולא דאגת שיהיו כמה שיותר רעננים לאירופה? האם הוא מלחיץ או מעודד?
זה באמת דורש התבוננות בהמון מקרים נקודתיים, וכמו תמיד חסר המון מידע לאוהד כדורגל על הקרביים של הספורט שלו.

אם יגידור

Comments closed