אש, קרח ומה שבינהם – יומן משחקי הכס (פרק 10 ואחרון)

סוגרים עונה בפרק סיום גדול

זהו, הגענו לסוף. עכשיו יש לנו 40 שבועות נטולי משחקי הכס או לפחות חודשיים נטולי פוטבול. אלוהים ישמור, איך חיים ככה?

אני רוצה קודם לסכם את הפרק הזה שסיים את העונה ואז לנסות להסתכל קצת על העונה כמכלול. אולי זה ייצא קצת יותר ארוך מהרגיל, אבל היי – גם הפרק הזה היה ארוך, לא?

7-things-you-might-have-missed-on-game-of-thrones-season-6-episode-10-1035843

לפני שנגיע לפרטים של הפרק הזה והמשמעות שלהם, אני רוצה טיפה לדבר על היופי הטלוויזיוני שלו. כבר בפרק הקודם ציינתי שהגדולה שלו לא היתה דווקא בעלילה, השחוקה משהו, אלא ביכולת הביצוע מעוררת ההשתאות. במקרה של הפרק הזה, אני חושב שהיוצרים אפילו התעלו על עצמם. לייצר סצינות מלחמה מוצלחות זה אולי לא מובן מאליו, אבל הבסיס קיים שם. תחושת הסכנה, הדרמה, הקרבות. צריך להיות ממש גרוע כדי להרוס את זה.

בפרק הנוכחי אין סצינות מלחמה. ועדיין, מדובר בפרק שמעוצב לעילא ולעילא. הביצוע שלו הוא על סף המושלם. גם פה, קשה להגיד שהעלילה מפתיעה. את רובה כבר ניחשנו (צריך להודות שבשלב הזה של משחקי הכס הסיכוי של היוצרים להפתיע אותנו הוא כמעט אפסי) – השימוש של סרסיי באש הפרא, החשיפה של מיהי אימו של ג'ון, המוות של טומן, אפילו הרצח של פריי על ידי אריה – את כל אלו ראינו בא. ועדיין, הדרך שבה הם נעשו הפכו את הפרק הזה לכמעט מאסטרפיס.

החלק שנחרט לי הכי במוח הוא הסצינות הראשונות במעלה מלך. שימו לב כמה זמן מקדישים להתלבשות של הדמויות הראשיות בהצגה. הסחבות של הדרור העליון, המלבושים המוזהבים של טומן, הלבוש הכמעט מלחמתי של סרסיי. הכתר שמונח על הראש של טומן (ואז מוסר לפני שהוא קופץ על מותו – ובסוף מונח על הראש של סרסיי, אבל אחד אחר). יש פה משמעות לכל דבר. והאיטיות שבה זה מוצג היא הכנה מצוינת להמשך. עוד משהו שמצאתי יפה מאוד בחלק הזה – אין בו כמעט דיבורים. המשפט עצמו כמעט ולא לוקח זמן. סרסיי, עד שהיא מגיעה לנקום בנזירה, לא מוציאה מילה מהפה למרות שהיא השחקנית הראשית. ומעל הכל – המוזיקה הקלאסית שמתנגנת ברקע, לא דרמטית יותר מדי אבל פשוט מתחברת בצורה מושלמת. כל אחד כמובן מוצא את הרפרנס התרבותי שלו בפרקים (ופה מצאתי כמה וכמה, עוד על כך בהמשך), אבל לי זה הזכיר יותר מהכל את נירון קיסר מנגן בזמן שרומא נשרפת.

והקפיצה של טומן. בלי אזהרה. ידענו שטומן ימות מתישהו, אפשר אפילו היה לנחש שמשהו הולך לקרות מההשתהות על המקדש מעלה העשן, אבל הבניה של זה היתה גם מפתיעה וגם מהירה. בלי התלבטויות, בלי אזהרות. נהדר. והסצינה של סאם בספרייה? רגע, עוד שניה נגיע אליה.

ואם הסדרה הזאת יודעת לעשות סצינות מקסימות באמצעות שימוש בטכניקות קולנועיות, הרי שהיא יודעת לעשות את זה גם באמצעות שימוש בכלי הכי ברור מאליו – שחקנים. ג'ון סנו הוא לא מהשחקנים החביבים עליי אבל בסצינה שבה הוא מוכתר למלך בצפון אפשר לראות מצוין את המלחמה הפנימית שעוברת עליו, אפילו בלי להגיד מילה. השיחה בין ג'יימי לאניסטר לוולדר פריי בנויה בצורה מושלמת, והרצח שלו על ידי אריה, כולל הרגע שהוא מבין שהוא אכל את הבנים שלו, הוא אדיר.

אבל מעל הכל עומד המפגש בין טיריון לדאניריז. הוא מתחיל בהתחכמויות הרגילות שלו, ממשיך בדברי חוכמה שהם כל כך טיריון ונגמר ברגע טלויזיוני שמצליח להיות מרגש מבלי להפוך לקיטשי, כשדאניריז שמה עליו את סמל "ימין המלכה". טיריון כבר היה "ימין המלך" פעם אחת, אבל אז הוא ראה את זה כמובן מאליו. הוא החשיב את עצמו כאיש החכם בשבע הממלכות, הרי. אבל עכשיו, טיריון למד ענווה. הוא הרגיש את החוזק של חאליסי וגם מה משילה גרועה יכולה לעשות. התואר הפעם מרגש אותו. ואותנו.

217

"על הכסא המלך הוא דפק עם הרגליים
בשמחת שלטון צרח עד השמיים
תהיו אבירים תהיו חברים
מילה אחת שלי אתם גמורים
.

.
ואז הכיסא התנדנד כמו ערסל
הטיפש התעלף ונפל
הוא התעורר בערמה של קש וזבל
בבגדים בהם נולד עירום וטמבל"

ולדימיר ויסוצקי, בתרגום של יהונתן גפן

אני חושב שאם נחפש קו מקשר בפרק הזה, הרי שנמצא אותו בנושא הכי חשוב שקיים במשחקי הכס, זה שכולם רוצים – הכח. כולם רוצים כח. מעטים מוכנים לשלם את המחיר כדי להשיג אותו. מעטים עוד יותר יודעים איך להשתמש בו. ומעטים באמת נהנים ממנו.

הדרור העליון הוא הדוגמא הכי טובה לכך. הוא היה חכם ומתוחכם. הוא השיג את הכח המקסימלי האפשרי, בין אם זה היה הרצון שלו ובין אם לא. רק שכמו הרבה מאוד אנשים עם כח, הוא לא הבין את מגבלות הכח. אם תשתמש בכח שלך בתבונה, תוכל למשול לאורך זמן, אבל אם תנצל את הכח שלך יותר מדי, בסוף תהפוך אנשים לנואשים. הדרור העליון השתמש יותר מדי בכח שלו. הוא התעקש להשפיל את סרסיי בסוף העונה הקודמת כדי לייצר לעצמו עוד בסיס כח, אבל בכך בנה את הנקמה העתידית שלה. והוא לא הסתפק בזה, אלא התעקש להמשיך להעמיד אותה למשפט. למרות שהיא אמרה לו שהיא מעדיפה אלימות. הוא דחף את סרסיי אל הקצה – ובסוף שילם על כך. לא רק שהכח שלו נעלם, הוא נעלם בעצמו.

גם וולדר פריי כמובן הוא דוגמא למישהו שידע איך בחוכמה להשיג כח. כמו שאנחנו למדים מהשיחה שלו עם ג'יימי, הוא לא היה צריך להלחם על מנת להשיג את הכח. כל מה שהוא היה צריך זה לתמרן אנשים לפה ולשם כדי שילחמו בשבילו. אבל כח מהסוג הזה הוא ממכר. אתה לא יודע כבר להיזהר כמו פעם. פריי הקיף את עצמו באנשים טפשים (הבנים שלו) ובאנשים שבאופן כללי לא אכפת להם ממנו (הלאניסטרים). ובסופו של דבר הוא שילם את המחיר האולטימטיבי. שניהם, כמו הטמבל בשיר של ויסוצקי, דפקו עם הרגליים, בשמחת שלטון צעקו עד השמיים, רק שבמשחקי הכס יש לזה רק תוצאה אחת – מוות.

שימו לב גם איך השאיפה הזאת לכח השמידה לא רק את אלו ששאפו אליו אלא גם את הבתים שלהם. מרג'רי וגם סבתה שאפו לכח ועכשיו בית טיירל נשאר בלי יורש אחד. גם ללאניסטרים אין כרגע יורש (אם כי הם עוד מסוגלים לייצר אחד). בית בולטון כמובן הושמד בפרק הקודם. לא מן הנמנע שגם בית פריי, עכשיו שבניו מתו, הוכחד. ודווקא בית טאלי, זה שהיה החלש ביותר ולא ניסה אפילו להשיג כח, הוא זה ששרד, יחד עם בית סטארק – שהשאיפה שלו אף פעם לא היתה כח (וזה שכן רצה אותו – רוב – נרצח).

מה שעוד מעניין זה עד כמה אלו שבידם נשאר הכח הם לא אלו שהוא שלהם "בזכות". לסארסיי הרי אין שום קליים אמיתי על הכתר. היא בסך הכל התחתנה עם רוברט, עכשיו שבניה מתים הכתר אמור לעבור לדודן רחוק או מי שזה לא יהיה. אבל כרגע הכתר מונח על הראש של סרסיי פשוט כי השיגה את מרבית הכח במעלה מלך. אותו דבר קיים בקרב שבין ג'ון סנו לבין סאנסה על המלוכה בצפון, קרב שכרגע עדיין מוצנע אבל אפשר לנחש שהולך להתפתח בעוז בעונה הבאה. ג'ון מבטיח לסאנסה שהיא גבירת ווינטרפל, ועדיין כשהאבירים שלו ממליכים אותו, הוא לא מוצא את הכח להתנגד. יותר מזה, סאנסה לא מסוגלת לאזור עוז ולהגיד – הוא רק ממזר ואני היא היורשת החוקית.

הסיבה לזה היא פשוטה – בעולם של משחקי הכס, עולם אלים וימי-ביניימי – נקודת המוצא של גברים פשוט תמיד תהיה טובה יותר. הרי מי ממליך את ג'ון, אם זה לא אשה בעצמה, ראש בית – אפילו היא לא מסוגלת להתחמק מהעובדה שגברים בעולם הזה צוברים יותר כח. גם ההצעה של ליטל פינגר לסאנסה בנויה בדיוק על ההנחה הזאת – אני על כס הברזל ואת לצידי. לא להיפך, למרות שהיא בת לאצילים נעלים והוא מבית נחות. כח הוא לא פונקציה של איפה נולדת אלא מה עשית עם זה. מעניין אם סאנסה למדה את הלקח.

Game-Thrones-Season-6-Finale-Pictures-large_trans++Y4-XNG_7v-V2jIZ3ghNYKOB8VXEHCs73yexWqFsf2H4

והנה הדבר הכי נורא בכח – עד שאתה משיג אותו, אתה כבר לא בטוח שזה שווה את זה.

שתי דוגמאות בולטות בפרק שלפנינו. הראשונה היא דאניריז, שסוף סוף בדרך להשיג את החלום האולטימטיבי שלה, זה שהיא חלמה עליו מרגע שידעה מי היא, כמו שטיריון אומר. אבל בשביל להשיג את החלום הזה היא צריכה בעצם לוותר על האהבה שלה. נכון, דאריו נהריס נתפס כלא יותר מאשר מאהב נחמד, לא האיש שאיתו דאניריז תקים משפחה ותתמסד. אנחנו אפילו לא בטוחים שהיא מסוגלת להתמסד. ועדיין, כרגע הוא מה שיש לה. והיא צריכה לוותר עליו, בשביל להשיג את הכח שהיא רוצה. יותר מזה, היא כנראה תצטרך להנשא לאציל זה או אחר על מנת לזכות בכח האולטימטיבי. שימו לב גם שהיא מקבלת את זה עליה, ברצון או שלא, בעוד שסאנסה – עוד אחת שחותרת לכח – עוד לא מוכנה לעשות את הויתור הזה.

הדוגמא השניה היא כמובן סרסיי. שימו לב להבדל בין סצינות הסיום של שנה שעברה ושל השנה (אם נשאיר את חאליסי והדרקונים שלה בצד שניה). אז היא מושפלת ונמצאת בשפל של החיים שלה, בלי טיפת כח. והנה היא עכשיו, בפסגה. יושבת על כס הברזל. יש לה כביכול את הכח הכי גדול בווסטרוז. מלכת האנדלים, הראשונה לשמה.

אבל באיזה מחיר? האם סרסיי לא היתה מוותרת על כס הברזל בשביל לחזור לאותה נקודה בעונה הקודמת, אם זה היה אומר שהיא מקבלת את הבן שלה בחזרה? מה שווה כל הכח בעולם אם נשארת לבד, כל כך לבד? וכמה זה סמלי ששניה אחרי שהיא משיגה את הנקמה המושלמת על האחות שעינתה אותו (כמה זמן היא מחזיקה את קריאת ה"שיים" בתוכה?), אחרי שהיא מספרת לה כמה היא התענגה על לשרוף אנשים בחיים, טומן קופץ אל מותו, הופך את הניצחון שלה לניצחון פירוס קלאסי וגוזל ממנה כל טיפה של הנאה?

יותר מזה – מה שווה הכח שהשגת, אם אין לך שום דרך להחזיק בו? סרסיי הרסה בשיטתיות את כל מקורות הכח סביבה. אין לה יותר את בנה שמהווה את המקור לסמכות שלה בעצם. היא הרגה את הצפע ועכשיו דורן נגדה. היא הרגה את מרג'ורי (ובעצם את כל בית טיירל) ועכשיו גם הבית הזה נגדה. אפילו ג'יימי, האיש היחיד שעדיין בעדה (ושגם יש לו חיילים פה ושם), כמה הוא ימשיך לתמוך בה עכשיו שהיא אחראית ישירה למות הבן האחרון שלו? איזה כוח יש לה בעצם לעמוד בפני הצבאות האדירים שחאליסי מביאה נגדה?

library

ברור לי שהסצינה של סאם בפרק הזה היתה אולי הכי פחות חשובה בה, לפחות כרגע, אבל בכל זאת אני רוצה להתעכב עליה לרגע, כי היא מקסימה בעיניי.

כשהייתי ילד, חנון שכמוני, הספרייה העירונית היתה בעיניי מקום של קסם. כל כך הרבה ספרים ביחד. הייתי תולעת ספרים אדירה, מחסל שלושה-ארבעה ספרים בשבוע, והרגשתי שהספריה היתה המקום הכי קרוב לחנות ממתקים שיש לנער מתבגר. סיפרתי בטור של גור אילני על שבוע הספר עד כמה אני אוהב את השבוע הזה, אפילו שהוא כבר מזמן לא מרגיש כמו פעם, פשוט בגלל התחושה האדירה הזאת של כל כך הרבה ספרים במקום אחד.

סאם טארלי באולם הספריה הוא בדיוק כמוני. למעשה, הוא לטעמי סוג של מייצג של כל קוראי הספרים למינהם. גיקים, חנונים של מדע בדיוני ופנטזי שמוקסמים כל פעם שהם נכנסים לספריה. אולי יותר מכך – אולי הוא אפילו מייצג את המפיקים, גיקים של פנטזיה בפני עצמם שהלכו ושכנעו את מרטין להרים הפקה אדירה כזאת מהספרים שלו. לכל אחד מהם שנכנס לחנות ספרים או סתם קונה ספר חדש יש את המבט הזה שיש לסאם כשהוא נכנס לספריה האדירה.

אמרתי שאני רואה בפרק הזה לא מעט רפרנסים תרבותיים ואני רוצה להתעכב על אחד, שאין לי שמץ של מושג אם המפיקים התכוונו אליו אבל כחובב מושבע של לואיס בורחס לא יכולתי להתעלם ממנו. הדבר שהספריה הזאת הזכירה לי ישר, עוד יותר מאשר אולמות הספריה בהארי פוטר או בבאפי, זה סיפור נהדר של בורחס, שנקרא "הספריה הגדולה של בבל". בסיפור מתוארת ספריה כמעט אינסופית, עם סידור מובחן ומאוד ברור (בכל חדר 4 קירות, בכל קיר 5 מדפים ובכל מדף 32 כרכים, כל אחד מהם בדיוק באורך 410 עמודים) והעמודים באותם ספרים מלאים בכל קומבינציה אפשרית של אותיות וסימני פיסוק כך שלמעשה היא מכילה את כל הספרים שנכתבו ויכתבו אי פעם. הספריה ממוקמת בבניין הבנוי אינסוף אולמות בצורת משושה, זהים זה לזה ומחוברים זה לזה באמצעות מסדרונות. יש גם סולם לולייני שמחבר אולמות עליונים ותחתונים עד אינסוף.

אין לי כוונה לארחיב על היצירה הזאת של בורחס, גם כי קטונתי וגם כי היא באמת עמוסה ברעיונות נפלאים על מהות האינסוף ועוד רעיונות מתמטיים לעילא ולעילא (מי שרוצה להרחיב את נישמתו מוזמן לקרוא את הסיכום המעולה הזה של ליאו קורי, שכתב ספר מצוין על בורחס במסגרת האוניברסיטה המשודרת) ובאמת שאין לי מושג אם לזה היוצרים של הפרק כיוונו כשהם יצרו את הפרק, אבל אם הספריה של בורחס היא דימוי ליקום האינסופי, שבעצם הוא לא לגמרי אינסופי, הרי שגם סאם עכשיו נכנס למקום שהוא לא רק ספריה אלא היקום עצמו.

אמרתי שהסצינה הזאת בפרק היתה כביכול לא חשובה? ובכן, בעולם שנכתב על ידי גיק של ספרים, אני לא אתפלא אם דווקא הניצחון על הרוע בדמות הוויט וולקרס יגיע לא על ידי הלוחמים למינהם, אלא על ידי חנון ספרים שלא יודע להחזיק חרב כמו סאם, שיצליח למצוא בספריה הזאת את הדרך לעצור אותם.

GOT_610_dragons.0

רציתי גם לסכם את הסדרה ולא רק את הפרק אבל הסיכום הזה גם ככה ארוך מדי, אז אני רק אוסיף כמה מילים.

אני חושב שאין סדרה בעולם שזוכה ליחס של משחקי הכס. אולי נראה את זה בעתיד עם סדרות אחרות, אבל כרגע מדובר בסדרה שעומדת במקום מאוד מיוחד בפני עצמו. זה כמובן קיים בגלל המגוון האדיר של רשתות חברתיות ויכולות לחלוק מידע אחד עם השני, אבל גם בגלל האופי של הסדרה. כל עונה היא קצרה מאוד. כל פרק הוא דחוס מאוד. זאת לא סדרה משום סוג שראינו עד היום – זה לא מתח או דרמה או קומדיה. היא עמוסה בעשרות ומאות דמויות (הנה וידוי – מדי פעם בורח לי שם של איזה דמות ואני צריך להשתמש בגוגל כדי להיזכר איך קוראים לו) וכל אחד מהם פועל באיזור אחר בלי אינטרקציה ישירה בינהן. רוחב היריעה של הסדרה הזאת עומד בניגוד ישיר לאורך של הסדרה.

כל זה, בתוספת לאותה יכולת חלוקת מידע שדיברתי עליה, הופכים את הצפיה בסדרה ליחודית מאוד. כל פרק וכל סצינה מנותחים לעייפה, ברמה שמעולם לא היתה קיימת. האם אתם זוכרים מישהו שדיבר על איזה פרק משעמם היה לסופראנוס או לסמויה, למשל? אפילו בסדרות עדכניות יותר, נניח שובר שורות, אני לא זוכר דיבור כל כך עמוס על כל דבר שקורה.

כל זה הופך את העיסוק בסדרה לפעמים לטיפה טרחני. כמה אפשר לדוש בסדרה הזאת שלא נאמר כבר? וכמה אפשר להיכנס לפרטים של דיוק בסצינה זאת או אחרת. וזה בלי בכלל לדבר על העובדה שהסדרה מבוססת על ספרים, שלהם יש מעריצים אדוקים, שהופכת כל סצינה למושא להשוואה בלתי פוסקת.

ואיכשהו, למרות המצב הבלתי אפשרי שבו הסדרה הזאת מתפקדת, היא עדיין מצליחה לייצר עונה שלטעמי היתה מצוינת, גם אם לא התעלתה לגבהים של העונות הראשונות. וגם אם יש לי ביקורת (וברוך השם יש לי), אני חושב שזה הישג מכובד ביותר. למעשה, אני חושב שיהיה קשה לה מאוד להגיע לאותם גבהים, בדיוק מהסיבות שמניתי. אלמנט ההפתעה, אולי החשוב ביותר בסדרה, פשוט נלקח ממנה.

ההישג הגדול ביותר של העונה הזאת, לטעמי, זה הקידום של העלילה בצעדים גדולים קדימה. בשעה טובה דאני עוזבת את המזרח ושטה לה לווסטרוז. אנחנו סוף סוף יודעים מי הוא ג'ון סנו. נפטרנו מכל מיני נבלים שההישג הגדול ביותר שלהם היה שהם רצחו לנו גיבורים, אם זה ראמזי בצפון או וולדר פריי או אפילו הדרור העליון. אריה השלימה את ההכשרה שלה. נראה שהסדרה עומדת מוכנה לישורת הסופית שלה, והיא עשתה את הצעד הזה קדימה בעשרה פרקים בלבד. בהתחשב בעובדה שמרטין יושב כבר שש שנים (והסוף לא נראה באופק) כדי להצליח לעשות את הצעד הזה – אני חושב שמדובר בהישג מכובד.

נדמה לי שבשעה טובה, ואולי לראשונה מאז העונה הראשונה, הסדרה הצליחה להיפטר מסרחים עודפים שלא מקדמים את העלילה ולמקד אותנו בדבר החשוב באמת – הקרב שעליו נבנה הספר, זה שבין האש לקרח. ואני מוכרח לומר שגם אם חלקים נכבדים בעלילה היו צפויים למדי (שוב, בהתחשב בכל מה שאמרתי קודם, כמעט בלתי אפשרי להיות לא צפוי) הרי ששוב, לראשונה מאז העונה הראשונה (אז עוד לא קראתי את הספרים) יכולתי לראות את הסדרה בלי שיהיה לי מושג מה הולך לקרות. מהבחינה הזאת, הסדרה היתה קסם לא קטן, קצת כמו כשאתה קורא ספר בפעם הראשונה ורץ קדימה רק כדי לגלות מה קורה בהמשך.

עכשיו איך מחכים 40 שבועות לפעם הבאה שהקסם הזה מתרחש?

458010-qyburn-in-game-of-thrones-season-6-episode-3-oathbreaker

בטח שמתם לב:

– שההתנפלות של הילדים על המאסטר העליון היתה דומה להפליא לזאת של הילדים הזומבים בקרב הארדאם

– שאי אפשר היה שלא לראות את הצי של דאניריז ולא להיזכר בהלנה מהאודיסיאה, שפניה "השיקו אלף ספינות" (רפרנס תרבותי שלישי)

– שהייתי משיק 10 אלף ספינות בשביל ליידי מורמונט

– שהחריטה של הדרורים במצח של לוראס טיירל הזכירה נורא את החריטה של צלב קרס במצח ב"ממזרים חסרי מנוח" של טרנטינו (רפרנס תרבותי רביעי)

– האם הפעמון של הכנסיה מרסק אנשים במהלך הפיצוץ הוא מטאפורה כלשהי?

– שבכל פרק אחר החשיפה של מגדל האושר היתה תופסת את הכותרת הראשית אבל הפעם היא לא נכנסה כמעט לסיכום? אולי כי היא באמת היתה צפויה, אולי כי היא הרגישה לא שייכת לפרק עצמו (נראה שהיוצרים רצו קצת להמם אותנו אז שמרו את זה לפרק האחרון) ואולי פשוט כי קרה בו כל כך הרבה.

– ושבעצם אנחנו יודעים שג'ון הוא בנה של ליאנה אבל עדיין לא יודעים בבטחון שאכן רייגאר הוא אביו

– ושלמעט הסצינה של הודור והדלת, לא היו לנו ווייט וולקרס בעונה הזאת בכלל. אני מוכרח לומר שממש קיוויתי לנפילת החומה בפרק הזה, אבל זה בסדר שהשאירו אותנו עם חצי תאוותנו בידינו. אני מצפה לפיצוי מלא בעונה הבאה!

גבר הולך לאיבוד
קשקושי מסי

148 Comments

יוני ד 28 ביוני 2016

זה מוגזם שעשיתי ריפרש כל 5 דקות וחיכיתי לסיקור שלך מהבוקר?
תודה על כתיבה איכותית לאורך העונה.

D! פה ועכשיו 28 ביוני 2016

מאתמול בבוקר כבר

יוסי מזרחי 29 ביוני 2016

גם אני,ותודה רבה.

אחד 28 ביוני 2016

ראית את המוות של טומן מגיע? כל הכבוד.
אני לגמרי לא ציפיתי לזה

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

לא בדרך הזאת, ולכן אני אומר שהביצוע היה אדיר – אבל זה שהוא ימות היה ברור בגלל הנבואה

ד"ר רזי הופמן 28 ביוני 2016

לפי הנבואה זה היה צפוי.
בעונה הבאה גם סרסיי תמות.

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

כן, השאלה לדעתי היא רק אם זה ג'יימי או טיריון שהורג אותה. ג'יימי בעיניי הולם הרבה יותר

Ljos 28 ביוני 2016

בא לי לחשוב על זה לרגע. סרסיי בעצם השיגה את כל מה שרצתה (בעיקר לשלוט למרות שהיא אישה), ולכן היא חייבת למות לפי ההיגיון של הסדרה. עכשיו, הכל תלוי בעצם במוות של המלך המשוגע. האם ג'יימי רצח אותו בגלל התוכניות לפוצץ את מעלה המלך (מה שסרסיי בעצם עשתה כרגע) או בגלל שסרסיי רצתה? לכאורה כל הזמן אומרים שמדובר בראשון, אבל ג'יימי תמיד מראה (ובמיוחד בשיחה העונה עם אדמור) שסרסיי נמצאת במקום הראשון. אז אפשר להגיד שכל מה שג'יימי רוצה זה לחיות עבור סרסיי.
במקרה כזה הדבר שהכי מתאים לאופי הסדרה הוא דווקא שטיריון יהרוג את סרסיי, וייקח את ג'יימי (היחיד שאהב אותו במשפחה הזו) יחד איתה.

גילעד 29 ביוני 2016

בכל סצנה עם ג'יימי, נראה כאילו ממש כואב לו שהטייטל היחידי שיש לו הוא kingslayer. הוא בא מאחת המשפחות המכובדות בווסטרוז, אך רואה שאין כלפיו שום כבוד, ציפיות כלשהן או אופק כלשהו.
אני לא רואה אותו עושה עוד פעם את אותו מהלך שהחריג אותו מחברת בעלי הכבוד.
למרות שאין ספק שתחושת הבגידה שלו עצומה.

נץים 29 ביוני 2016

אריה תהרוג את סרסיי…. יש לה רשימה להשלים

S&M 29 ביוני 2016

רק אריה. ברור.

יוסי מזרחי 29 ביוני 2016

אבל זה יהיה טיריון, מעין צדק פואטי.

פלד 28 ביוני 2016

לדעתי, הצורה בה טומן סיים את חייו היא הדרך הקארמתית להזכיר לסרסיי וג'יימי כיצד הם היו אחראים לכמעט מותו של בראן סטארק

עורב סגול (בעל שלוש עיניים) 28 ביוני 2016

עוד לא קראתי, אבל את ויסוצקי תרגם יהונתן גפן

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

צודק!

עורב סגול (בעל שלוש עיניים) 28 ביוני 2016

עכשיו גם קראתי. תודה רבה על סיכומי העונה. מחכה ליומן אליפות כושל בספטמבר

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

לפחות שם העונה היא 17 שבועות ולא 10..

עורב סגול (בעל שלוש עיניים) 28 ביוני 2016

+ פלייאוף

פאקו 28 ביוני 2016

באתי להגיד שהרבה פחות, אבל אז נזכרתי שמדובר ביומן שלך ולא של גיל שלי.

בני 28 ביוני 2016

יושבת נמלה וחושבת שזה שהיא קוראת שלושה ארבעה ספרים בשבוע הופך אותה לתולעת. חי חי חי

דני 28 ביוני 2016

תודה רבה על הסיכומים המצויינים!
זה רק אני או שסצינת ההכנה למשפט הזכירה את סצינת ההכנה למשפט של סיינפלד בפרק האחרון?

אילן 29 ביוני 2016

זה היה כל כך דומה שאם סיינפלד היתה מצולמת אחרי הפרק הזה, כולם היו אומרים שזה פארודיה.

פאקו 28 ביוני 2016

מעולה. הפרק, העונה והסיכומים שלך.

ערן (המקורי) 28 ביוני 2016

+ 1

פאקו 28 ביוני 2016

מה שכן, זה מרגיש כבר כאילו הקרב על ווסטרוז הוא לא כוחות: דאינריז עם הדרקונים וכל כוחותיה עם הגרייג'ויז הטובים, הדורנים והמארטלים (ואולי גם הסטארקים) נגד מה שנשאר מהכוחות של לאניסטר בערך?

פאקו 28 ביוני 2016

טיירלים הכוונה.

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

אל תשכח שגם יש הלכים לבנים בסביבה שיטרפו את הקלפים

פאקו 28 ביוני 2016

כמובן נכון, אבל מסתמן שיהיו שני מוקדים לקרבות – בצפון בין ההלכים הלבנים ליושבי הצפון, ובדרום בין דאינריס וכוחותיה ללניסטרים.

Lord Anthony 28 ביוני 2016

לדעתי הקרב בין דאינריס ללניסטרים יסתיים מוקדם מהמצופה ועיקר הפוקוס יהיה בצפון.

Yolo 28 ביוני 2016

מסכים לחלוטין. נראה פתאום כאילו הקרב הגדול שדאני התכוננה לקראתו כ"כ הרבה הולך להיות כניעה בלי שום קרב. כל מי שיתנגד לה זה בסה"כ סרסיי לאניסטר. וגם לה כבר אין כמעט שום כוח פוליטי או צבאי כמו שציין אריאל.

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

אבל תחשוב על טיריון נגד סארסיי!

ק. 29 ביוני 2016

טיריון נגד סרסיי זה דרבי או קלאסיקו?

Zak 28 ביוני 2016

אני חושב שהשאלה היא פחות איך יסתיים הקרב בין דאני וסרסיי, אלא יותר כמה נזק סרסיי תחולל לפני שתיכנע. הרי עד עכשיו היו את הילדים שלה שריסנו אותה, עכשיו כששלושתם מתים היא משוללת מעצורים לחלוטין

ארז (דא יונג) 28 ביוני 2016

יש גם את יורון והצבא שלו שאולי יצטרפו לסרסיי?

לעומת זאת היוצרים זנחו לחלוטין את קו העלילה של בנק הברזל של בראאבוס שאמור לבוא ולוודא שלאניסטרים אכן תמיד משלמים את חובם.

ד"א – עד כמה שהסדרה מתבססת על קשר כלשהו לאירועים היסטוריים : כאשר המונגולים (שהדות'ראקי מזכירים אותם) ניסו פלישה ימית לאי (יפן) הם נכשלו פעמיים בגלל סופות שהרסו את הצי שלהם.

בנוסף לזה, משהו אומר לי שהצי הזה יעבור בסביבות חורבות ואליריה ואנשי הבאן ויקלע לצרות שג'ורה מורמונט אולי יעזור להם להחלץ מהם.

חיים הצהוב 28 ביוני 2016

בנק הברזל ניסה לעשות את זה ונכשל עם השקעה במלך הלא נכון.
אל תתפלא אם איך שהוא סרסיי תצליח לגרור את המלחמה הזאת ובנק הברזל שוב יופיע ויעזור לדאני.

Eyal 28 ביוני 2016

בנק הברזל זאת לפי דעתי הסיבה ששיחררו את אריה לווסטרוז. היא תגיע לשם וג'אר יגיד לה שהיא חייבת להרוג את טיריון (הוא חתם מולם על ההסכם אם אני לא טועה) . או משהו בסגנון הזה

ערן (המקורי) 28 ביוני 2016

אני מניח שבגלל שזה נראה לגמרי ״לא כוחות״, יוצרי הסדרה ידאגו לטוויסט כלשהו:
שימוש שלישי בנשק יום הדין הירוק, הפעם מול הארמדה? יכולת סודית לפגוע בדרקונים (זה עבד מול סמוג, הגם שבספר פנטזיה אחר)? בגידה חדשה של תיאון? ואריז מתגלה כמרגל של סארסי?
סארסי כרגע יושבת על הכס, מודעת לסכנה של דאינריס, ובטוח שלא מחכה בבטלה (והלאניסטרים יכולים ללוות כסף / חיילים- הם תמיד מחזירים חובות…)

אלעד 29 ביוני 2016

זה באמת משהו שכמעט ולא היה בעונה הזאת, הטוויסטים האלו כנגד ה"טובים", כשאתה בטוח שקו עלילה מתקדם יפה ואז הכל נחתך במכה ואתה לא מבין מאיפה זה נחת עליך (כמו החתונה האדומה למשל)

זינק 28 ביוני 2016

מעולה אריאל.

בנוגע ליחס ולבאז שמקבלת הסדרה – היו סדרות בעבר שזכו ליחס דומה (אולי בעצימות נמוכה מעט בגלל הרשתות החברתיות).
אחת שקופצת לי מיד לראש זאת אבודים, שכמות המאמרים והתאוריות שנכתבו עליה היו אינסופיים. רק נותר לקוות שהסוף במשחקי הכס יראה אחרת לגמרי.

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

כתבו לא מעט על אבודים, אבל בטח לא ברמה הזאת (כמובן, אז לא היה פייסבוק וכו' – אני בטוח שהיום היא היתה הופכת ללהיט רשת כמו משחקי הכס)

אמיתי 28 ביוני 2016

הסופרנוס נותחה גם בזמן אמת עד רמת הרפראנסים לשירים
שהושמעו ולציטוטים וכולי..מסכים שפה זה בסדרי גודל אחרים.

יוגב 28 ביוני 2016

מד מן גם נסקרה ונותחה באופן מורחב, כי גם היא עמוסה רפרנסים תרבותיים (אמנם מודרנים ואמריקאים) לעייפה.

תודה על הבלוג לאורך העונה, היה נהדר.

Yair 28 ביוני 2016

יכול להיות שלסצינה בספרייה יש יותר חשיבות ממה שנתת לה, שים לב שהשנדליר בספרייה זו השנדליר מהפתיח של הסדרה

יונתן פ. 28 ביוני 2016

מעולה. תודה על כל הטורים במהלך העונה.
הערונת: לוולדר פריי יש כמה עשרות בנים יורשים חוקיים, כך שלא סביר שבית פריי נכחד.

גור אילני 29 ביוני 2016

ויש כמובן את הבן של אדמיור טאלי והבת של פריי מהחתונה האדומה

אמיתי 28 ביוני 2016

אחלה סיכומים. גם מאיר עיניים וגם עוזר לעקוב
אחרי מלא דמויות ועלילות שפשוט נשכחו.
תודה רבה

ניק 28 ביוני 2016

אחלה סיכום כרגיל וגם פרק טוב שמשאיר הרבה נקודות פתיחה מעניינות לתחילת העונה הבאה.
אבל 2 דברים שקצת הפריעו לי :
*אחרי שכל הסדרה אנחנו רק שומעים על החורף שמגיע, החריזו עליו בערך ברמה של "כמה יצאו הגרמנים אתמול? אה 3-0 על סלובקיה, סבבה" .
*וריס – יש לו איזה מטוס פרטי שאנחנו לא מכירים? תוך משהוא כמו שבועיים+- הוא הספיק להפליג מהמזרח לדורן וחזרה.

עורב סגול (בעל שלוש עיניים) 28 ביוני 2016

ואריס השאיל את המסוק מפטיר בייליש

אורי 28 ביוני 2016

הוא צבר מספיק נסיון לפתוח Fast Travel וTeleportation

ניר לוי 28 ביוני 2016

זה קצת נבלע בין כל הדרמות בפרק, אבל בנג'ן מספר לבראן על כשפים בחומה שמונעים מהוויט-ווקרז לעבור אותה דרומה. מה זה אומר על המלחמה הגדולה איתם שכולם מצפים לה? האם היא בכלל מעשית?

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

מאנס, המנהיג של הפראים, דיבר על קרן שלתקוע בה יפיל את החומה. בנינו על זה שזה יקרה בעונה הזאת. ההנחה שזה צריך לקרות מתישהו. כשדיברתי על סאם שיציל את המצב חשבתי על איזה שהוא קסם שהוא ימצא בספרים שיעשה משהו דומה לחומה

ניר לוי 28 ביוני 2016

מאנס מת והיורש שלו בצד הטוב של החומה, אז מהם היא לא תיפול. אבל כן, האפשרות שהחומה תיפול היא הדרך שהמלחמה הזאת תצא לפועל. אולי זאת הסיבה לעניין של מלך הלילה בבראן

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

ברור שלא מהם, אבל אם הקרן קיימת (לישראל..) אז ההלכים יכולים להשתמש בה

עופר 28 ביוני 2016

קיימת בספרים. מניח שגם בסדרה

גור אילני 29 ביוני 2016

בספרים למיטב זכרוני השמידו אותה אחרי הקרב על החומה

אריאל גרייזס 29 ביוני 2016

אני חושב שבספרים הקרן שהם חשבו שמורידה את החומה לא באמת הורידה אותה וכנראה שהיא היתה מזויפת, אבל זה לא אומר שאין שם אחת אחרת

גור אילני 29 ביוני 2016

אם אני לא טועה הם לא תקעו בה מאיזושהי סיבה, היא היתה תלויה באוהל של מאנס ככה לקישוט

יוגב 28 ביוני 2016

יש תיאוריה שאומרת שכמו שהnight's king הצליח להגיע לבראן תחת העץ כי הוא סימן אותו, עכשיו הוא גם יכול לעבור את החומה.

ran 28 ביוני 2016

פרק מרהיב
שריסק את כל ההימורים המוקדמים שלי ועדיין נהנתי ממנו באופן שלא זכור לי.
סצנת הפתיחה המופתית עד המוות של טומן (דמות טיפשית שזוכה למוות טיפשי ביחס למקובל במשחקי הכס), עם הליווי המהפנט בפסנתר, מדהים.
וסרסיי או סרסיי, שהיא סוגרת את הדלת מאחוריה ומשאירה את הספתה עם ההר ואומרת "shame", מילמלתי בחיוך "מלכה".
נהנתי מכל רגע ואפילו התעלמתי מחוסר החן של התנועה הסילונית של אריה וואריז ברחבי העולם של מרטין (וגם קצת הפריע לי שלא ספקו הבהרות על המקור של ג'ון, בהנחה שהצופה מכיר את ההיסטוריה של ראיגר וליאנה מהרשת).
לקראת העונה הבאה נוצרה בעיה – מטומן היו חייבים להפטר כדי להעמיד יריב הולם לדאנירז, אבל האחרונה מגיע לווסטרוז עם צבא של דוראתרקים, הלא טמאים, 3 דרקונים, קצת גרייג'ויייז וברית עם דורן והטיירלים. בעוד שלסרסיי יש רק את הלאניסטרים ואולי פריי (בפוטנציה את יורן גרייג'וי). לא יודע, נראה קצת לא כוחות…
להוסיף את הסטארקים בצפון – בעייתי משהו, בעיקר לאחר שבנג'ן הסביר שההלכים הלבנים לא יכולים לעבור את החומה.
היחיד שיש לבנות עליו שסופסוף יהפוך ל contender רשמי הוא בייליש, אותו ואריז הגדיר כאיש המסוכן ביותר בווסטרוז.
דאנירז משאירה את דאריו מאחור כדי לפנות מקום לחתן, מה שלכל הנראה מותיר כבעל המתאים ביותר את אחיינה הלא מודע למוצאו – ג'ון, הרי מרטין הבהיר שהטארגריין היו מתחתנים בינם לבין עצמם, כדי לסגור מעגל ששני גיבורי הסדרה שחזינו באפוס עלייתם לגדולה ישבו יחד על כס הברזל.
סתם נקודה מטרידה – הסדרה חוזרת ומדגישה את עניין "the seed is strong" – לבארתריון שיער שחור עיניים כחולות, הבלונד של הלאניסטרים והשער הכסוף של הטארגריון ורק אצל ג'ון עניין זה התפספס, טעות או במתכוון? האם למעשה רוברט הוא האב?
ועוד אחת – מה תכליתה של אריה בעלילה?

יותם 28 ביוני 2016

הקטע של the seed is strong היה רלוונטי לזיווגים בין בני בארתיון ובנות לאניסטר. ג'ון הוא לא הטארגריין הראשון עם שיער כהה. דוגמה אחת היא הנסיך באילור שמופיע בסיפור הקצר the hedge knight – http://awoiaf.westeros.org/index.php/Baelor_Targaryen_(son_of_Daeron_II

ran 28 ביוני 2016

אני לא מכיר את באילור והסיפור שציינת
ומניח שאתה צודק,
אבל אם אתה זוכר את נד קורא בספר השושלות קיים תיאור חיצוני מאפיין לכל משפחה.
יחד עם זאת, אני לא פוסל שכוונתו של ג'ון ארין היתה לרוברט בלבד.
עדיין, כל בני טארגריין שהוצגו במשחקי הכס ע"י מרטין בעלי שיער כסוף (כולל אאיגון שלא נכנס לסדרה),
כך שצבע שערו של ג'ון להבנתי עקרוני לעלילה.

יותם 28 ביוני 2016

התחושה שלי היתה שג'ון ארין אכן התייחס לרוברט בלבד. כשבספר מתואר איך שנד מזהה את הדפוס זה אחרי שהוא מסתכל על ספציפית על אילן היוחסין של הבראת'יאונים וספציפית על מקרים שבהם גברים ברת'יאונים התחתנו עם נשים לאניסטריות. דרך אגב, אם נהנית מהספרים שווה לקרוא גם את הסיפורים הקצרים מרטין כתב על dunk and egg. העלילה של הסיפורים מתרחשת בווסטרוז כ-100 שנה לפני משחקי הכס וכוללת לא מעט קטעים שמתכתבים עם שיר של אש וקרח. אפשר למצוא אותם באוסף סיפורים שנקרא A knight of the seven kingdoms. הסיפור שהזכרתי הוא משם.

ר.בקצה 28 ביוני 2016

האם לא היה פרק בעונות הראשונות שבה משמר המלך יוצא לשחוט את כל הילדים עם עיניים כחולות ושיער כהה, בטענה שהם ממזרים של באראת'יאון?

D! פה ועכשיו 28 ביוני 2016

עשרים וחמש הדקות הראשונות של הפרק היו מופתיות.
מבחינתי הם יכלו להפתיע ולסיים שם את הפרק ושבוע אח"כ לשדר את כל השאר (שגם היה ממש טוב).

הסצינה עם הילדים דווקא הזכירה לי משהו אחר, רק שאני לא יכול להזכר מה. אולי משהו משנות השמונים, תשעים המוקדמות. אולי מתוך איזשהו ספר.

היה סיום טוב, עם הרבה התקדמויות, שגם לקח את הסידרה אל תוך הרבה יותר אקשן ופחות דיבורים בעונה הבאה, וזו שאחריה.

אין מצב שג'ון וסאנסה…..? לפחות עד שיפגוש את דני?

אלעד 29 ביוני 2016

הסצינה עם הילדים – סצינת הסיום של "עיר האלוהים"

D! פה ועכשיו 29 ביוני 2016

יכול להיות. אני אצטרך לצפות בו שוב בשביל זה היה נדמה לי שזה יותר שנים אחורה אבל מי יודע

DS 28 ביוני 2016

תודה אריאל על כל העונה, חיכיתי לסיכומים שלך ממש כמו לפרקים עצמם (ובמאמר מוסגר, במידה רבה החזרת לי את ההתעניינות בסדרה הזאת, אחרי שצפיתי בה על אוטומט בתחילת העונה ועם מעט קשר ריגשי). חוצמזה:
א. יהיה נחמד אם הבמאי של שני הפרקים האחרונים יביים את כל העונה הבאה. רמה אחרת (אם כי שני הפרקים האחרונים הם תמיד המשמעותיים ביותר).
ב. יש לי תחושה שסרסיי היתה עושה אותו דבר גם אם הייתה יודעת מראש שטומן יקפוץ אל מותו.
ג. דווקא כשראיתי את הסצנה של סאם חשבתי שאולי זאת הסצנת סיום שלו בסדרה, כאדם שמממש את יעודו. אבל אתה כנראה צודק שעוד נשמע ממנו.
ד. בטח שמת לב להנחתה המוסקת של ואריז היישר מדורן לגשר הספינה של אם הדרקונים.
ה. הסצנה של סרסיי, האחות וההר (בלי המסכה) – פרייסלס.
ו. צורת הדיבור של ליטלפינגר לסאנסה (האמת, בכלל) תמיד עושה לי צמרמורת (כמו ציפורניים על לוח).

DS 28 ביוני 2016

ז. יש מישהו שיודע מי ההורים האמיתיים של ג'ון סנו ועדיין בחיים, מלבד בראן?

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

כן, אבא של מירה, האוולנד ריד, שהיה בקרב עם נד (הוא זה שדקר את האביר מאחור). ראיתי תיאוריה על זה שעכשיו כשבראן יודע את האמת הוא ילך עם מירה לחפש את אבא שלה (הטירה שלהם היא בביצה איפשהו) והם ילכו לספר לג'ון על מוצאו האמיתי

Yolo 28 ביוני 2016

מצטרף ל-DS, גנב לי את המילים מהפה במילות התודה המדויקות. תודה ענקית וכל הכבוד!

ר.בקצה 28 ביוני 2016

ל-ב. שלך:
מהמר שסרסיי עשתה מה שעשתה *משום* שידעה שטומן יקפוץ אל מותו, בהינתן הנבואה שהבטיחה לה שתקבור את כל ילדיה.

בני תבורי 28 ביוני 2016

כן, לא נראה גם לי שהיא נלחצה יותר מדי מהסיפור.

בני תבורי 28 ביוני 2016

פרק מצוין עם המוזיקה הטובה ביותר בכל הסדרה עד כה. הסצנה של ההר עם הנזירה נגמרה מהר מדי.

D! פה ועכשיו 28 ביוני 2016

זה היה עשוי להיות חולני מדי אפילו לסדרה הזו. אם אני מסכים, עוד 15-16 שניות של 'שיים' והיא הייתה הופכת לבלתי נשכחת.

יואב דובינסקי 28 ביוני 2016

אני חושב שהעונה היתה בוגרת יותר במובןן הזה שנעשה שימוש טוב יותר בעירום. כמעט ולא היו סצנות של פורנו רך שלא משרתות את העלילה.

אביאל 28 ביוני 2016

בקשר לאביו של ג׳ון סנו, אז המועמדים העיקריים הם ראייגר ורוברט בארתיון, לראייגר (בספרים) היו שני ילדים והוא נשוי לאליה מארטל מדורן, שני הילדים כסופי שיער, מה שאומר שאם טארגריין מתחתן עם בת דורן השיער נשמר, עכשיו דורן הם כהים יותר ולכן השיער הכסוף מפתיע, לכן לדעתי לפחות יש יותר סיכוי על בסיס העניין הזה שרוברט בראתיון, שגם אמור היה להינשא לאליאנה סטארק הוא האבא, שכן לבראתיונים יש תמיד שיער שחור ורוברט הוא אחד שאין לו כמו שאנחנו יודעים בעיה לייצר הרבה צאצאים, מצד שלישי למה ששני אבירים של משמר המלך (ועוד האביר החזק בממלכה) ישמרו על אותה מצודה אלא אם ראייגר ביקש מהם, בקיצור בלאגן.

תודה על הסיכומים לאורך העונה.

יותם 28 ביוני 2016

ההנחה שאם טארגריין מתחתן עם בת דורן השיער נשמר היא לא נכונה (לפחות בספרים של מרטין). בתגובה קודמת הזכרתי את Baelor Breakspear שמופיע בסיפור the hedge knight. באילור הוא היורש של המלך דארון השני טארגריין והוא נולד לו ולאשתו הדורנית מריה מארטל. השיער שלו מתואר כשחור

אביאל 28 ביוני 2016

יותם – בספרים, בניגוד לסדרה, יש את הבן של ראייגר, הוא מתואר עם שיער כסוף ואמו היא איליה מארטל (מדורן), אני מסכים שזה בעייתי וגם הסברתי למה, בקיצור הכל פתוח.

יותם 28 ביוני 2016

אני יודע (למרות שאני לא בטוח שגריף הצעיר הוא באמת אאגון, התחושה שלי היא שהוא בעצם צאצא של בית blackfyre). הכוונה שלי הייתה שהעובדה שבמקרים קודמים כן נולדו לזיווג בין בן טארגריין לבת מארטל ילדים עם שיער שחור מלמדת שאין פה איזושהי חוקיות ברורה ושיכול להיות שג'ון פשוט קיבל את צבע השיער של אמו. אני אהיה מאוד מופתע אם יתברר שג'ון הוא לא הבן של ראייגר.

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

אני לא רואה מצב שהגריף הצעיר הוא מי שהוא טוען שהוא – אחרת היינו רואים אותו משתלב בסדרה. עוד אחת מהסחות הדעת של מרטין לדעתי

יותם 28 ביוני 2016

אני מניח שזאת הסחת דעת שתשפיע די הרבה על העלילה, אבל כן אין מצב שהוא באמת מי שהוא טוען שהוא. ואריז מצא ילד עם שיער כסוף והחליט שהוא ייצור ממנו מלך אידיאלי. מחווה של מרטין לסיפור על למברט סימנל ( https://en.wikipedia.org/wiki/Lambert_Simnel ).

ארז (דא יונג) 28 ביוני 2016

הגריף הצעיר הוא בזיון ספרותי לדעתי. אחרי ארבעה וחצי ספרים פתאום מופיעה שיכולה להיות מאד משמעותית לקידום העלילה אאוט אוף דה בלו.

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

זה אחד הדברים שמצחיקים אותי אצל אלו שמבקרים את הסדרה בטענה שהמהלכים שלה לא קשורים – אפשר לחשוב שאצל מרטין אין עלילות מופרכות, כמו הגריף למשל. אני עד היום מתקשה להבין מה הניע את סטאניס לבוא צפונה ולתקוף את הפראים. איך זה היה אמור להפוך אותו למלך פתאום? ואלו רק דוגמאות, לא חסר

יותם 28 ביוני 2016

דווקא המקרה של סטאניס כן הגיוני לדעתי. זה שילוב של התקווה שלו שהצפון יצטרף לצד שלו במלחמה בתור מי שהגן עליהם, לצד הטירוף המשיחי של מליסנדרה שגורמת לו להאמין שהוא באמת הנסיך שהובטח ומי שיציל את הממלכה מהלילה הארוך. הסיפור של גריף באמת מרגיש די מופרך ואכן לא חסרות עלילות כאלה.

אביאל 28 ביוני 2016

יותם – שאלה טובה לגבי אאגון, האמת שלקחתי את זה מובן מאליו שהוא באמת היורש, כי מרטין פשוט אוהב לסבך הכל.

Eyal 28 ביוני 2016

זה באמת יהיה סופר מפתיע אם ג'ון הוא לא הבן של ראיגר. במיוחד בגלל שבקרב במגדל דיין אומר לנד שהוא לא היה בקלשון כי הנסיך שלו ביקש ממנו + זה שליאנה אומרת לנד שיבטיח לה כי "הוא יהרוג אותו" (מאמין שהכוונה לרוברט)

חובצי 30 ביוני 2016

האבא הוא רייגאר.
גם HBO אישרו את זה:
http://www.techinsider.io/who-is-jon-snows-father-2016-6

הרמן וולף 1 ביולי 2016

בסצנה במגדל, ליאנה לוחשת לנד (בערך הדבר היחיד ששומעים משם) "אסור שרוברט יגלה, הוא יהרוג אותו, אתה יודע את זה"
לא נראה לי שרוברט יהרוג את בנו שלו מליאנה, האישה שהוא אהב.
הוא 100% הבן של ראיגר.

אזי 28 ביוני 2016

פרק מדהים
המוסיקה, השקט, הרוגע, הכמעט פסיכופטי, שכל הפרק הזה התנהל בו.. זה היה פשוט מצמרר.
למען האמת, משם הפרק ציפיתי להרבה יותר מהלכים לבנים בפרק הזה מאשר לראות רק את בנג'ן, אבל הפרק כולו, מתחילתו ועד סופו היו פשוט נהדרים!

סוף סוף המון דמויות משנה נעלמו והעלילה מכוונת ל 2 סיפורים
מלחמת דינריז – סרסי
מלחמת ג'ון סנואו – מלך הלילה

כמובן ששני הסיפורים האלה עוד יצטלבו בניהם, אבל כרגע, מבחינתי, יש רק סוף אחד לסדרה שיאכזב אותי והוא אם בפרק האחרון סרסי תשב על כס הברזל. דינריז', ג'ון סנואו/סטארק/טארגריון, סנסה, אפילו טיריון או אצבעון וכמובן מלך הלילה, אלו סופים שאני מוכן לקבל.
סרסי – לא.

בנוקודת
-היה מעניין לראות את סנסה מכה על חטא, מתנצלת שחתרה תחת ג'ון ונותנת לו את המלוכה (וכרגע לא שואפת באופן גלוי למלוכה כלשהי)
-היה נחמד לשמוע סוף סוף את אצבעון מודה בתוכנית הסופית שלו
-לא ידעתי שהחומה עצמה היא בלתי עבירה למהלכים הלבנים
-ברור שטארלי יהיה חלק משמעותי במלחמה מול המהלכים הלבנים
-הקפיצה של טומן היתה מהלך של אדם שבאמת כבר לא יודע לעכל את כל מה שקורה מסבבו. זה היה מדהים.
-חלק מדמויות הסדרה קיבלו מטוסים פרטיים למסעות שלהם (ואריז ואריה)
-סוף סוף, פעם ראשונה בכל העונה, שדינריז לא היתה מעיקה
-שתי סצינות הסיום, סצינות של שתי נשים שכל הכח של העולם נמצא אצלן, היו עוצמתיות מאוד
-אהבתי מאוד את הרפרנסים האומנותיים שמצאת

winter is here
נתראה בשנה הבאה

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

לא הבנתי את הנקודה הראשונה, סאנסה התנצלה על זה שהיא לא סיפרה לג'ון על אבירי הבקעה אבל אני חושב שממש היא לא ויתרה על המלוכה

נירו 28 ביוני 2016

סנסה אומרת לג'ון שמבחינתה הוא סטארק. לדעתי, לפחות בשלב זה היא מקבלת שהוא ימשול בווינטרפל ולכן גם לא התנגדה כשהמליכו אותו למלך בצפון.

אזי 28 ביוני 2016

הוא אמר לה שהוא לא סטארק והיא צריכה להיות המלכה של ווינטרפל והיא אמרה לו שהוא כן סטארק והוא זה שצריך להיות.
כמובן, יכול להיות שיש לה תוכניות עתידיות שאנחנו לא יודעים, אבל כרגע, היא ויתרה על מלכות הצפון לטובת ג'ון סנואו (האם הוא הסנואו הראשון שאי פעם הוכתר כמלך?).
היתה לה הזדמנות בזמן הויכוחים האם הוא ראוי להיות מלך או לא, להגיד שהיא זו שראויה להיות מלכה, בדיוק כמו שהיא עשתה אצל ליידי מורמונט. היא לא אמרה כלום.
לדעתי היא גם נהנתה להראות לאצבעון איך כל התוכניות שלך מתפרקת לו מול העיניים.

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

זאת לא היתה ההרגשה שלי. הרגיש לי שהיא אמרה לג'ון את מה שאמרה מתוך נימוס והיא בהחלט רוצה לשלוט בצפון. אני מצפה לחיכוכים פה בהמשך

אזי 28 ביוני 2016

אם זה המצב אז השנאה שלי אליה מפרק 9 מוצדקת :)

רובי פאולר 28 ביוני 2016

זה גם הדרך שלה לדפוק את ליטל פינגר – אם היא לא מלכת הצפון אז נישואין שלו לסאנסה לא יתנו לו את כל הצפון…

D! פה ועכשיו 29 ביוני 2016

רובי בעונה הבאה רצוי שתיתן ציונים בסיכום של אריאל

סימנטוב 28 ביוני 2016

שמח שסוף סוף כשהגענו לחצי הגמר דינריז סוף סוף זנחה את המשחק הואן חאלי…

עובר אורח 28 ביוני 2016

אריאל, כתבת סיכום נהדר, במשך כל העונה. תודה רבה!

אנונימוס 28 ביוני 2016

יכול להיות שהקשר של בראן עם מלך הלילה יגרום לכך שעצם המעבר שלו את החומה ישבור את הקסם ויאפשר את המעבר של הזומבים?

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

וואלה, תיאוריה שעוד לא ראיתי אבל מאוד מעניינת

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

כשחושבים על זה, זה בדיוק מה שקרה במערה, גם שם היה קסם שנשבר בדיוק מהסיבה הזאת

ארז (דא יונג) 28 ביוני 2016

כן, אבל הוא כבר יודע את זה. אז למה שהעורב ישלח אותו אל מדרום לחומה אם הוא יודע שאלה עשויות להיות התוצאות?

אביאל 28 ביוני 2016

ארז – אני מניח שעדיף כרגע שבראן בתור תפקידו החדש כעורב בעל עין אחת יהיה מדרום לחומה ויעזור במלחמה הגדולה שתבוא.

Zak 28 ביוני 2016

"אני לא אתפלא אם דווקא הניצחון על הרוע בדמות הוויט וולקרס יגיע לא על ידי הלוחמים למינהם, אלא על ידי חנון ספרים שלא יודע להחזיק חרב כמו סאם, שיצליח למצוא בספריה הזאת את הדרך לעצור אותם." כן זאת נקודה יפה. דווקא סאם החנון לכאורה היה הראשון בסדרה להרוג וייט וולקר. אם אני זוכר נכון הוא בילה אח"כ שעות בספרייה בטירת שחור כדי לנסות ולמצוא דרך להתמודד עם האיום, ויש גם את החרב הואלירית שלקח איתו. אבל יותר מזה, זאת תהיה גם סוג של נקמה של סאם באבא שלו שזלזל בו וטען שבמקום לבנות מעמד לעצמו הוא הולך להתבטל ולמעשה לחיות על חשבון הישגים של אנשים אחרים. מן נקמה של כל הגיקים למיניהם על כל המקובלים בכיתה שזלזלו בהם בעבר.

אורי 28 ביוני 2016

רק אני הרגשתי שחמש עשרה הדקות הראשונות היו לקוחות מהסוף של כל סרט מסדרת הסנדק?
לא כביקורת, להפך. לקחו השראה מסדרה קלאסית

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

אין, זה היה עשוי מושלם. ראיתי את זה אתמול בלילה אחרי המשחק של האנגלים, ראיתי את החלק הזה הבוקר שוב ובערב אני בטח אצפה בזה שוב

ארז (דא יונג) 28 ביוני 2016

סצינת המשפט של לוראס הייתה אחת מהסצינות שגרמו לי הכי הרבה תחושת אי-נוחות מאז תחילת הסדרה.
הקיצוניות החולנית שמוסווה באמונה דתית שוחרת שלום הייתה בהרבה מובנים מחליאה יותר מרצח עוברים בבטנם ושריפת ילדות שכבר ראינו.

S&M 29 ביוני 2016

אורי, ממש לא רק אתה.
הסגירה של כולם בבית הכנסת היא בדיוק כמו הסגירה של כל הדונים כשהמסוק בא ומחסל אותם.
גם הסיום של סרסיי – אחרי חיסול היריבים היא עולה על הכס, בדיוק כמו שמייקל מקבל את שבועת הנאמנות של ראשי הגדודים אחרי חיסול ראשי המשפחות.

Eyal 28 ביוני 2016

המון תודה על ההשקעה והסיכומים הנהדרים. היה כ"כ כיף לקרוא את הביקורות הפשוטות והמעולות שלך.

פרדי 28 ביוני 2016

סצנת הפתיחה.
כולם התלבשו לאירוע "חגיגי" של משפט.
סרסיי התלבשה להלוויה.

זה סקורסזה/פורד קופולה במיטבם

אורן השני 28 ביוני 2016

ורק הדרור העליון לא החליף בגדים כבר שנתיים :)

רובי פאולר 28 ביוני 2016

לא נכון, הוא שם סמרטוט לבן ויעני-נקי לכבוד החג!

D! פה ועכשיו 28 ביוני 2016

אני חשבתי שהוא היה יעני-מלוכלך במיוחד לכבוד החג!

ארז (דא יונג) 28 ביוני 2016

וגם אני מצטרף לתודות על הסיכומים המוצלחים ועל הבמה לנהל דיונים מהנים על הסדרה.

S&M 28 ביוני 2016

מה זאת אומרת לא יודעים מי האבא של ג'ון סנואו, הרי יודעים שהמלך המשוגע אנס/שכב עם אמא שלו. מה שנקרא, זכות הבכורה של האדון בלילה הראשון.

גם טיריון, זה שאבא שלו אמר לו שהוא לא הבן שלו, הוא הבן של המלך המשוגע. האמהות שלהם מתו בלידה כי דם הדרקונים הרג אותן. זו גם כנראה הסיבה שהוא נכנס לכלא של הדרקונים ויצא בלי פגע. הם "זיהו" אותו, הריחו את הדם.
שניהם, יחד עם דאינריז, הם מדם דרקונים, ולכן יש את שלושת הדרקונים. זו האש שתילחם בקרח. והכס, שלכאורה כל הסידרה עליו, וכאילו שכולם נלחמים עליו, הפך לשולי ברגע שהתישבה עליו סרסיי. הוא, בעצם, פנוי, כי כמו שאמרת, אין לה זכות.

המלוכה לא נלקחת מסאנסה, אלא סאנסה ויתרה על המלוכה. כשג'ון שותק כשהוא מומלך, זה כבר אחרי שסאנסה אומרת לו שמבחינתה הוא צריך לקבל את החדר של ההורים. היא נתנה לו את השלטון במודע, זה לא שלא היה לה נעים להפריע למהלך ההכתרה.

הערת הסכמה לגבי אלה ששאפו לכוח והושמדו, לעומת אלה שלא חיפשו כוח ושרדו. זה בדיוק כמו מאמר (חז"ל?) על העץ שעומד בקשיחות נגד הרוח, ונשבר, לעומת העץ שמתכופף עד יעבור זעם, ושורד.

ג'ון לא חיפש כוח, אז הוא מלך. אפילו דאינריז, הכי בעלת כוח, שכבר כמה עונות עוסקת בבניית כוח כדי לכבוש עוד כוח, התחילה כמי שלא חיפשה כוח אלא הלכה אחרי וקיבלה את הבכורה של אחיה האידיוט. הכוח כמו נכפה עליה כשהתברר שהיא עמידה לאש והפכה לאם הדרקונים.

וזה מוטיב שחוזר, הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה. מה שאומר, שסרסיי שכל מה שמפעיל אותה זו שאיפה לכוח, תימחק.

לגבי הספריה, רעיון מעניין שהתשובה תימצא בחוכמה שטמונה בספרים. הספריה שאתה מתאר, הספרייה בבבל, היא מוטיב שחוזר בהרבה מקומות. יש את הספריה באלכסנדריה שנשרפה, ובסרטים יש את הספריה המדהימה שנבנתה בסרט/ספר שם הורד.

אחד 28 ביוני 2016

נראה לי התבלבלת עם לב אמיץ. לא נראה לי שקיימת זכות כזו במשחקי הכס.

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

אויש , התכוונתי להזכיר את שם הורד ושכחתי – אומברטו אקו היה מעריץ גדול מאוד של בורחס והספריה שם היא כולה השראה מהסיפור של בורחס שדיברתי עליו.
לגבי מי האבא של ג'ון, התיאוריה שלך היא רק אחת מכמה תיאוריות. הראשית היא שאביו הוא ראייגר, בנו של המלך המשוגע (אח של דאני) שהתאהב בליאנה. גם אז ג'ון יהיה מדם דרקונים. בשני המקרים, דרך אגב, אין לו שום זכות על הכתר כי הוא עדיין ממזר. יש עוד תיאוריה שאביו הוא בכלל רוברט אבל לי זה לא מסתדר.
מסכים שהסיפור עם האמהות שמתו בלידה מסתדר עם טיריון וכו (אשתו של המלך המשוגע לא מתה בלידה אבל חלק גדול מהילדים שלהם נולדו מתים או היו הפלות) אבל אתה יודע, זאת רק תיאוריה

ילדיסקו 28 ביוני 2016

סיכום פגז,
רק לי הפריע הקטע עם הפשטידת קיש שהכינה אריה עבור פריי,
זה מה זה הוריד לי ממנה,
כשקשוחה כזאת עושה פשטידות, זה ממש TURNOFF

קציצי בשר טבולים ברוטב מעיים היה הרבה יותר סקסי בעיניי

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

לול, מצוין. הפשטידה זה מגיע ממרטין דרך אגב (רק ששם זה לא אריה שמכינה אותה)

thomas 29 ביוני 2016

מי מכין אותה בספרים?

אריאל גרייזס 30 ביוני 2016

בספרים זה לורד מנדלריי, אחד הלורדים שעדיין נאמנים לסטארקס (אבל משתחווה לבולטון אחרי החתונה האדומה) והבן שלו היה אחד הקורבנות בחתונה האדומה. הוא עושה את זה בחתונה של ראמזי (שלא מתחתן עם סאנסה אלא עם חברה שלה שאמורה להיות כביכול אריה – זה התפקיד של ת'יאון בסיפור, כביכול לאשר שאריה היא אכן אריה)

עופר 28 ביוני 2016

נהדר! רק הערה אחת – קצת מוזר לכתוב "כח הוא לא פונקציה של איפה נולדת אלא מה עשית איתו" משפט אחרי שטענת שלגברים יש יתרון מובנה בהשגת כח פשוט כי הם נולדו גברים. אז כנראה זה כן משנה איפה או ליתר דיוק מאיזה מין נולדת

אריאל גרייזס 28 ביוני 2016

זה נכון, הרגשתי גם את הסתירה הזאת במידה מסוימת

רן הנרגן 28 ביוני 2016

תודה לך אריאל על הסיכומים. אתה ממצליח להאיר נקודות סמוייות לעין שלי ובונה פלטפורמה טובה לדיון מהנה.

אני מזהה דפוס שבו הכוח עובר לנשים. הגברים כשלו בתפקיד העיקרי של שליט מבחינת נתיניו, לאפשר חיים שלווים ובטוחים. עכשו תור הנשים.

הקרב הסופי שיערך יהיה בין צבא מאוחד של כל הכוחות האנושיים, האש, מונהגים על ידי קבוצה של מנהיגות שיקבלו סיוע ממספר גברים בניהול המערכה ועל ידי 3 דרקונים, לבין צבא היצורים הדמוניים, הקרח, שיבוא מצפון לחומה. לטארלי יהיה תפקיד חשוב, אחרת למה לבזבז עליו כל כך הרבה זמן מסך?

ירוק 28 ביוני 2016

פרק נהדר וסיכום מעולה, כרגיל. מצטרף לתודות אריאל – באמת עשית את העונה הזו כיפית יותר, לפחות אצלי.

כמה הערות קצרות –
– סצנת ההמלכה של ג'ון עשתה לי קצת פלאשבק להמלכה של רוב.. אני מקווה (וחושב) שזה ייגמר אחרת, אבל אין לדעת.
– אהבתי את המשפט של סאנסה לג'ון – Only a fool would trust littlefinger
– הסצנה של דאני וטיריון – מסכים איתך שהיה כאן פוטנציאל לקיטש יתר, מסכים איתך שהביצוע היה מעולה ומרגש. גם לראות אותם עומדים זה לצד זה על הספינה. רק לחשוב על המפגש טיריון – סרסיי..
– אני מקווה שליידי מורמונט על אחת הספינות!

עסק שחור 28 ביוני 2016

אריאל – תודה על הבלוג. ממש חיכיתי לבלוג אחרי כל פרק.

לגבי היכולת של אנשים לעבור ממקום למקום בעזרת הטכנולוגיה מסטאר טרק – אני דווקא חושב שהמשמעות של הזמן בסדרה הוא די גמיש. כלומר, העלילות השונות לאו דווקא קורות בו זמנית והזמן שעבר בין פרק לפרק הוא לא לינארי. מה אנשים מצפים, שנראה את אריה וואריז בספינה במשך עונה שלמה?

Tal 28 ביוני 2016

גם לי מעברי הבזק האלו (אריה, ואריז, ת'יאו, אבירי הבקעה וכו') הפריעו, אבל אני גם מרגיש שעדיף להניח שעבר מספיק זמן או שהיו רוחות טובות בים, מאשר לסבול כמה פרקים של תלאות חסרות משמעות בדרך רק כדי שהזמנים יתיישרו לכולם

אריאל גרייזס 29 ביוני 2016

מבחינת מרטין זה בסדר גמור אם תראה אנשים נוסעים במשך עונה-שתיים (או אצלו ספר-שניים) שלמות. גם אני בסדר עם המעברים האלו בדרך כלל, יש מקרים שבהם זה נורא צורם, כמו זה שואריז הצליח להגיע מדורן למירין בחזרה באותו הפרק

סימנטוב 28 ביוני 2016

בלוג משובח אריאל מצטרף לתודות

Tal 28 ביוני 2016

הסצינה עם הילדים לדעתי היא אדפטציה לסצינה האחרונה בספר החמישי (האחרון שיצא), שם הילדים, בהנחייתו של ואריז, רוצחים את ימין המלך, קיוויאן לאניסטר, משום שהוא אדם טוב שמפריע לכל הנבלים בווסטרוז להרוג אחד את השני ולסלול את הדרך למלך המיועד שמגיע מעבר לים (בן הדוד הסודי של דיאנירז שהחליטו כניראה לחתוך בסדרה ולפיכך לא צפוי לו עתיד מזהיר בספר השישי). כמו כל אדפטציה בסדרה לסצינה חשובה בספר- הסצינה נעשתה לעילא ועילא.

בתור קורא אדוק של הספרים, אני מרגיש שהעונה הזו הייתה מרהיבה, אבל קצת נתנה יותר מדי ממה שביקשנו – ג'ון סנואו קם לתחיה, מביס את רמזי בולטון והופך למלך בצפון (אה, ומאששים את התיאוריה שהוא סטארק-טארגריין 'טהור'!), טיריון מוצא את דיאנריז והופך ליד ימינה, דיאנריז מגייסת צבאות, מביסה אויבים, לומדת לשלוט בדרקונים שלה ומתכוונת לחצות את הים בעמדת יתרון מובהקת, אריה מסיימת את ההכשרה ונוקמת בוולדר פריי וכו'. הרגיש לי שהיוצרים מנצלים את החופש האומנותי כדי לסטות מהקו המזוכיסטי האפל של הספרים ולתת לנו קצת סיומות אמריקאיות של 'הטוב מנצח' לכל קווי העלילה.

כמובן שזה איפשהו מאוד משמח, אבל גם קצת מרגיש לי שזה הופך את הסדרה לפחות עמוקה ויותר שטחית ממה שהתרגלתי.

וכמובן תודה על הפוסט והדיון העמוק!

אביאל 28 ביוני 2016

טל – תיקון קטן, האחיין של דיאנירז.

Tal 28 ביוני 2016

תודה על התיקון, עברו כמה שנים מאז שקראתי את הספר והפרטים (יש כ"כ הרבה מהם!) קצת התערפלו

מאמן כושר 28 ביוני 2016

מצטרף לתודות, אריאל.
ממליץ לך להמשיך את הבלוג ולטוות/לנתח עלילה אלטרנטיבית. אין לי ספק שתהיה מרתקת לפחות כמו הסדרה עצמה. ואז, בעוד 40 שבועות, נוכל להשוות אליה את העונה השביעית.

תומר חרוב 28 ביוני 2016

מאוד נהניתי מהסיכומים שלך כל שבוע ומבחינתי גם היית יכול להאריך עוד בסיכום, בכלל לא הרגשתי שהוא ארוך (כמו הפרק).
וגם אני מאוד אהבתי את הקטע של סם בסוראסקי של ווסטרוז אבל מה הקטע הדבילי הזה של המייסטרים לבלי נשים וילדים, הם אמורים להיות משכילים, לא? ואם כבר נשים, כמו שראינו בפרק הקודם, העונה הזו עומדת בסימן נשים. סיימנו אותה עם רוב של נשים שליטות כמעט בכל הבתים.

אור שחולם להיות אלבס 28 ביוני 2016

נהניתי מכל הפוסטים העונה, תודה!

תומר ש 29 ביוני 2016

לי הסצינה עם הילדים הזכירה את הקאשה באשה עושים לינץ' בז'ה הקטן, מעיר האלוהים

ניתאי 2 29 ביוני 2016

סיכום נהדר.

ידוע שמרטין אוהב לשאוב השראה מההיסטוריה, כתב על זה גם אורי אמיתי גם אחרי הפרק הקודם. גם החתונה האדומה מקורה באיזשהי חתונה אמיתית.
הפעם הוא שאב השראה מטיטוס אנדרוניקוס של שייקספיר (ומסאות'פארק).

ק. 29 ביוני 2016

1. יופי של סיכום ובכלל של עונת סיכומים. אני חייב להגיד שהחשיבה לעומק שבסיכומים תרמה לדרך בה הסתכלתי וניסיתי לנתח בזמן הצפייה.
2. אני מהמר שדאיינריס תשתשמש בוואוצ'ר הנישואים על ג'ון סנו וככה כל היקום שעד החומה יהיה שלה.
3. לג'ון סנו חסרה יכולת מנהיגות ולכן בעייני הוא לא הגדול בכל הזמנים

גור אילני 29 ביוני 2016

בווסטרוס צריך להיות במיטבך בפרק 9, ככה שגם אם אתה צ׳וקר בדקות הסיום עיין אפשר להיות הגדול בכל הזמנים

ק. 29 ביוני 2016

"אבל רק בזכות סנסה (מסצ'רנו) הוא ניצח את פרק 9 ועלה לגמר…"

John Self 29 ביוני 2016

סעיף 3 חזק :) יש לו גם בעיה של שליטה עצמית כשיורים חצים על אחיו, אין ספק שהוא לא בליגה של ג'ורדן.

קורא אדוק 29 ביוני 2016

תודה על הסיכומים לאורך כל העונה! נהנתי מאוד!

אורי 29 ביוני 2016

אריאל תודה על הניתוחים המעניינים

MWHL 29 ביוני 2016

תודה על הסיכומים – הסיבה העיקרית לראות את הפרק :)
האנלוגיה הויזואלית לסיפרייה של בבל מרגשת (למי שמסוגל להתרגש מדברים כאלו)
ואם כבר בורחס, ציפיתי לאיזה מהלך בנוסח "גן השבילים המתפצלים" על מסעות הזמן של בראן שמשנות או לא משנות את העתיד.

אריאל גרייזס 30 ביוני 2016

או, סוף סוף מישהו שמתייחס לאנלוגיה של בורחס! גם אותי זה מאוד ריגש. נראה לי שגן השבילים המתפצלים הוא כבר קצת יותר מדי בשביל התסריטאים האלו, לא?

Shai 29 ביוני 2016

As most of the comments in this thread, I would like to thank you for your insight for this season. It was always interesting to read

I have a small comment on a scene, that in the large scheme of things, was mostly ignored:I'm talking about the scene were uncle Benjen en Bran say goodbye.Benjen says something like:"the wall is not just a wall of ice. It has strong spells, powerful magic. As long as the wall stands, the White Walkers can not go beyond"(or something similar). In the episode where Bran become the 3 eyed raven, the White Walkers can only get inside their hiding place, after the leader of the White Walker has touch Bran

In 2 scenes you have the strength of the wall and the weakest link that may bring it down. On the other hand it may be insignificant, but in the world of GoT details are important. We'll have to wait for season 7 to see if this has any significance or not

קירקגור 1 ביולי 2016

ג׳ו אלן = דהריו נהריס?

איאן ראש 6 ביולי 2016

אני התוודעתי לסדרה רק אחרי שכבר היו חמש עונות וגילתי שמבוססת על ספרים אבל לא יכלתי לעשות הפסקה מהסדרה המרתקת לקריאת הספרים. אני רוצה לציין שזה עזר להיות מופתע מכל מיני מהלכים שקוראי הספר בוודאי היו מודעים אליהם. רציתי לחזור לסדרה רק אחרי שעוד עונה או שתיים יסתיימו כדי שוב לראות ברצף אך הבלוג שלך כל הזמן הזכיר לי שיש עונה ברקע וגם רציתי לקרוא אותך אז לא התאפקתי והתחלתי וסגרתי פערים של חמישה פרקים וחזרתי לקרוא את הסיכומים שלך שהכניסו אותי לכל הזויות שהצגת והתיאוריות שהעלו גם המגיבים וזו חוויה ראשונה שלי עם סדרה כלשהי כך. תודה לך ולכל המגיבים.

Comments closed