קינגס-האמרס (משחק מס' 2)

בניגוד למה שאולי אתם חושבים, גם לשופטים יש רגשות. אם יורקים עלינו אנחנו נרטבים, ואם אנחנו רואים משחק גרוע – טוב, אנחנו לא נהנים. אז אתמול לא היה משחק גרוע, אבל הוא בהחלט לא היה כזה שסיימת אותו בתחושה של – איזה כיף היה, יותר בכיוון השני. יש הרבה סיבות ללמה משחק לא יהיה מהנה לשופט, הסיבה מס' אחת היא כמובן עם שפטת גרוע – בדיוק כמו שחקן שמסיים משחק גרוע ומרגיש רע, ככה גם שופט לא מרגיש נוח עם עצמו אם הוא לא הרגיש ששפט טוב. אבל זה לא היה המקרה במשחק אתמול, שהסתיים בניצחון מוחץ של ההאמרס (הקבוצה החדשה של הליגה) על הקינגס, משהו כמו 38-8.

אפילו להיפך. בהתחשב בתנאי המשחק, אני חושב שצוות השיפוט עשה אתמול עבודה יוצאת מן הכלל, תפס כמה דברים לא טריוויאלים, ובכלל התמודד עם משחק לא קל לשיפוט. מה זה משחק לא קל לשיפוט? ובכן, ההבדל בין משחק קל לכזה שלא הוא לא ברור על פניו, אבל כשאתה מסיים אותו אתה מרגיש את ההבדל בקלות. משחק קשה לשיפוט הוא כזה שבו שחקני שתי הקבוצות מתגרים אחד בשני כל המשחק, שבו הספסלים מוחים על כל פסיקה של השופטים ואם נדבר מבחינת שיפוט נטו – הוא כזה שבו שחקני הקבוצות עדיין לא מספיק מאומנים ולכן עושים פעולות שההבדל בינן לבין עבירה הוא דק מאוד – ואתה כשופט צריך להכריע בכל פעולה כזו תוך חלקיק שניה.

הדוגמא הכי בולטת במשחק לעבירות מהסוג הזה, הם הבלוקים שהיו בו, שרבים מהם היו גבוליים ביותר להיות "בלוק אין דה בק". בסופו של דבר, מדובר בעבירה שבחלק גדול ממנה היא שיקול דעת של השופט. כאשר השחקן החוסם דוחף את השחקן המגן מאחור, אז השריקה היא קלה – כל כך קלה שאפשר אפילו לראות אותה מהצד השני של המגרש, כמו שעשיתי באחד המהלכים. הבעיה היא כאשר החסימה מגיעה מהצד – המגן מופתע לחלוטין ובטוח שחסמו אותו מהגב אבל אתה כשופט צריך להחליט האם הפגיעה הגיעה מהצד בלבד או שהיה בה אלמנט של כניסה גם מאחורה – כלומר, מה בדיוק היתה הזווית שבה השחקן חסם – ואת כל זה לעשות תוך שבריר שניה. ולא, אין לנו אינסטנט ריפליי.

זה כמובן לא השריקה היחידה שצריכה לבוא תוך זמן קצר. פאס אינטרפרנס הוא הג'אדג'מנט קול הכי ברור מאליו, כמובן, שבו אתה צריך להיות מסוגל להסתכל על הכדור, השחקן התוקף והשחקן המגן באותו זמן ולהחליט האם המגע בין השניים היה לפני או אחרי שהכדור הגיע לרסיבר, וכמובן – האם המגע היה כזה שהפריע לתפיסה. החלטה נוספת שהיינו צריכים לעשות, כשופטי קו, וגם היא לא קלה בכלל היא קבוצה שעומדת קרוב מאוד לאנדזון שלה והשחקן עם הכדור מתוקל ממש קרוב לקו. אתה צריך להחליט תוך פרק זמן מאוד קצר האם אותו שחקן עבר את הקו לפני שנתפס ונלקח אחורה (פורוורד פרוגרס) – וכל זה כשהקווים מסומנים על ידי לא יותר מקונוסים.

אבל לא רק החלטות קשות מזמן לשופט משחק הפוטבול, אלא גם הזדמנויות להתפלפלויות שבגמרא לא היו מגיעים אליהם. כשאנחנו צופים במשחק, זה נראה שהחוקים מאוד מאוד ברורים ולכן ברגע שנזרק הדגל אין יותר מדי מקום לפרשנויות. ובכן, אולי זה כך לשופטים מקצוענים, וגם זה אני לא בטוח. לדוגמא, במשחק בשבת היה לנו מקרה של פאנט שבמהלכו נזרק דגל על "ראפינג דה קיקר", שאחריו נזרק דגל בתפיסה של הקבוצה השניה על הפרעה לתפיסה. זה אולי נראה לכם כמו החלטה קלה של פאנלטיס אופסטים, אבל מכיוון שהיה שינוי פוזשן, זה לא המצב, ואז נשאלת השאלה האם אוכפים רק את הפנלטי הראשון או את שנייהם. בקיצור, אפשר להמשיך להתפלפל על זה עוד שבוע ולא נגמור.

אה, אז למה לא נהניתי אחרי כל הסיפור הארוך הזה? טוב, זה פשוט – היה משחק חד צדדי וברמה לא הכי גבוהה – בעיקר כמות איבודי כדור שאיליי מאנינג היה גאה בה. ואני אולי שופט אבל אני גם מעורב במשחק – ומי רוצה להיות מעורב במשחק שאיבד עניין כבר בחצי הראשון שלו?

No Comments

עדי 17 בנובמבר 2010

הי אריאל,

אכן המשחק קשה לשיפוט וחוסר הנסיון של השחקנים גורם להרבה מהלכים ליפול לתחום האפור. באופן כללי פוטבול זה ספורט קשה לשיפוט ובמיוחד בליגה שלנו. סה"כ היה שיפוט טוב במשחק הנ"ל, ובלט במיוחד הסדר והאופן שבו איפשרתם למשחק לזרום. אני מופתע שאתה טוען כי המשחק הספציפי הזה היה קשה לשיפוט, לדעתי השחקנים לא שיחקו מלוכלך ולא היתגרו יותר מידי אחד בשני וסה"כ היה משחק די נקי. הספסלים גם לא הפעילו יותר מידי לחץ עליכם וגם אם כן זה היה בדרך ארץ.

לסיכום, חבל שלא נהנית, לעניות דעתי הייתה אווירה יוצאת דופן באצטדיון ובטון אישי הרמה לא הייתה כ"כ נמוכה בהתחשב שזה היה המשחק הראשון אי פעם של אחת מהקבוצות.

כיף לקרוא אותך, מצפה לעוד.

אריאל גרייזס 17 בנובמבר 2010

עדי, קודם כל אני שמח לשמוע שאתה חושב שהיה שיפוט טוב. התחושה שלי חלקים גדולים מהמשחק היתה שהשחקנים מתלוננים על לכלוך מהצד השני, וגם ראיתי כמה דברים כאלו. אני לא חושב שהיה משחק מלוכלך באופן יוצא מגדר הרגיל אבל הוא כן היה קשה לשיפוט יחסית כי היית צריך להתמודד גם עם השחקנים והמאמנים ולא רק עם הקהל. אם אני משווה את זה למשחק הקודם ששפטתי, בין הפיונירס לסייברס, אז לא היה צורך כזה בכלל.

אני חושב שהיתה אווירה טובה מאוד (אם כי היציעים לטעמי רחוקים מדי מהמגרש מכדי שהשחקנים ירגישו בהם), ההרגשה של חוסר ההנאה היא בעיקר כי המשחק לא היה שקול ועם יחסית הרבה טעויות (המון פאמבלים, למשל), מה שפגם בהנאה. בסך הכל, משחק ראשון לעונה, אני בטוח שנראה שיפור בהמשך, העונה עוד ארוכה

Comments closed