לא מת על השבועות האלו של שש קבוצות בביי – יש פחות מדי משחקים ופחות מדי משחקים טובים. אבל לפחות, כמו תמיד ב-NFL, על מה שהיא לוקה באיכות היא מפצה בדרמה. לאו דווקא על המגרש, למרות שקיבלנו כמה משחקים עם סיום דרמטי, כמו שאנחנו מקבלים בדירוגים עצמם.
אם מסתכלים על מה שיש לנו כרגע, אז בכל אחת מהליגות יש לנו קבוצה אחת – הפטריוטס ודאלאס – שעומדות די בפני עצמן ונראה שאמורות לקחת את הבית שלהן בקלות, יש לנו את אטלנטה וסיאטל שמובילות את הבית שלהן די בבטחה אבל כל השאר נראה סבוך סבוך. אם זה בגלל בתים טובים עם ארבע קבוצות תחרותיות כמו ה-AFC מערב ואם זה בתים עם שלוש קבוצות בינוניות שלא מצליחות לברוח לאחרות כמו ה-AFC צפון או ה-NFC צפון.
אז מה היה לנו?
– המשחק בין דנבר לאוקלנד היה המשחק שציפיתי לו הכי הרבה במחזור הזה והוא הצדיק את הציפיות. הוא לא היה ממש תחרותי – למעשה, התוצאה די מרמה, זה היה משחק שצריך להיגמר בקלות ב-20 הפרש לאוקלנד, אבל הוא נתן לנו אינדיקציה לא רעה לגבי שתי הקבוצות.
הדבר שהכי התרשמתי אצל אוקלנד זה היכולת שלהם להריץ את הכדור ובכלל לשלוט במגרש בצורה פיזית. אהבתי מאוד שהם שמו שישה שחקני אופנסיב ליינמן כדי שיהיו תמיד שניים שיחסמו את וון מילר (מה שגרם לי לתהות למה כל קבוצה שמשחקת נגד דנבר לא עושה את זה, אפילו במחיר של לאבד שחקן אליג'בל ולעשות את החיים טיפה יותר קלים לסקנדרי) ואיך שהם ממש דרסו את כל מה שזז. לפני המשחק ידענו שדרק קאר יודע למסור, ודנבר הגיעו מוכנים לזה כנראה, אבל הם לא היו מוכנים לכך שאוקלנד יריצו את הכדור פעם אחר פעם מולם וישיגו הרבה מאוד יארדים. בהחלט הצהרת כוונות לאוקלנד.
– מהצד של דנבר, בלא ספק אכזבה. מבחינה התקפית, הם בבעיה. גם לפני שאנדרסון נפצע משחק ההתקפה שלהם לא שטף אבל עכשיו כשיש להם רק את בוקר הם מתקשים מאוד לייצר משהו. ארבע הפוזשנס הראשונים שלהם במשחק הסתיימו ב-3 אנד אאוט – וזה לא יוצא דופן, הם מובילים את הליגה בקטגוריה הזאת. זה כמובן מעט צפוי כשיש לך ק"ב בשנה הראשונה שלו בתור פותח וצריך להודות שסימיאן הוא בסדר אבל כנראה לא הרבה יותר מזה (שזה אמור להספיק עם הגנה כמו של דנבר, כמו שראינו שנה שעברה) אבל הבעיה היא שזה שוחק מאוד את ההגנה. אתה לא יכול שבוע אחר שבוע לבלות על המגרש 60-70 אחוז מהזמן.
– בכלל, דנבר נראית כרגע מאוד פגיעה. אמנם היא עם שישה ניצחונות אבל הבית שלה קשה מאוד. לא רק אוקלנד וקנזס סיטי, גם סן דייגו היא קבוצה טובה מאוד (עם קצת בעיות של חוסר מזל) והלוז שלהם לא הולך ונהיה קל. הם יצטרכו לשפר את ההתקפה בצורה מידיית אם הם רוצים לחזור לפלייאוף השנה.
– לגבי נושא הראנינג בק – זוכרים שרק לא מזמן אמרנו שלא שווה בכלל להשקיע בראנינג בקס בדראפט כי יש כאלו כמו זבל בליגה? אז אולי כדאי לשקול את העמדה הזאת. בדיוק שנה שעברה דיברתי על הבחירה של סן דייגו במלווין גורדון וכמה זאת בחירה גרועה להשקיע בראנינג בק בסיבוב הראשון. והנה, השנה גורדון הוא אולי השחקן הכי טוב של הצ'ארג'רס וממש סוחב אותם על הגב שלו. וכמובן, זיק אליוט עשוי עוד לקחת את שחקן ההתקפה של העונה, לא רק את רוקי השנה (שם יש לו תחרות קשה מאוד בתוך הקבוצה שלו). מהצד השני, יש לנו קבוצות לא מעטות שהראנינג בק שלהן פצוע ולא מצליחות למצוא תחליף הולם אמיתי. דנבר היא דוגמא בולטת. סיאטל דוגמא בולטת עוד יותר – קבוצה שפעם היתה מריצה את הכדור ב-60% מהדאונס כמעט ולא מריצה את הכדור בכלל. הרייבנס אותו דבר, מתקשים למצוא ראנינג בק נורמלי. הג'איינטס שכחו מה זה להשיג יותר משלושה יארד על הקרקע.
אז אולי כן שווה להשקיע בראנינג בק מוביל?
– אנקדוטה קטנה על אוקלנד-דנבר – אני חושב שזאת היתה הפעם הראשונה שראיתי בליגה פאנטר (או בכלל בועט) שחור. וזה של אוקלנד לא רק היה שחור אלא גם היה מעולה. ואפילו דפק ריקודים אחרי כל פאנט מוצלח. אולי הגיע הזמן לעוד כאלו בתפקיד?
– משחק נוסף שראיתי בעניין היה זה שבין גרין ביי לקולטס. זה היה משחק מוזר מאוד. אנדרו לאק התחיל עם שתי חטיפות איומות אבל גם ידע לקחת את הקבוצה שלו על הגב לניצחון, כולל דרייב אחרון שמנע מגרין ביי לקבל את הכדור חזרה ולנסות להשוות. מהצד השני, רוג'רס נותן את כל מה שיש לו אבל זה פשוט לא מספיק כשכל כך הרבה רסיברים שלו מפילים כדורים, ההגנה שלו נראית כמו כלום ויש לו אפס משחק ריצה. הא, הנה עוד קבוצה שלא מסוגלת להריץ את הכדור גם אם החיים שלה תלויים בזה. בעצם שתיים כאלו. מדהים כמה קבוצות בלי יכולת ריצה מינימליות יש בליגה.
בכל מקרה, גרין ביי נראית כרגע במצב קטטוני. צריך לראות את מסיבת העיתונאים של רוג'רס אחרי המשחק כדי להבין עד כמה הוא מתוסכל. בהחלט יכול להיות שנשבר לו מהמאמן שלו. אינדי? יש מצב שהיא הצילה את העונה שלה ביום ראשון.
– המשחק בין בולטימור לפיטסבורג נתן לנו בדיוק את מה שאנחנו מצפים לו במפגשים בין שתי הקבוצות האלו – הגנות חזקות, סקור נמוך ולא מעט טעויות. קשה להגיד שזה היה משחק יפה לצפיה. אפילו הפוך. לפעמים יש משהו מאוד רנדומלי במשחק פוטבול, שמהלך שלא קשור לכלום במשחק כמו חסימת פאנט שהופכת לט"ד מכריעה משחק כזה. אבל זה פוטבול.
אצל פיטסבורג, ביג בן חזר מהפציעה ונראה חלש להחריד עד הרבע האחרון. לא הייתי מתרגש מזה יותר מדי – הוא תמיד גרוע כשהוא חוזר מפציעה פשוט כי הוא כל כך קשוח שהוא חוזר מוקדם מדי ולוקח לו זמן להתאפס על עצמו. פיטסבורג כרגע בהתקפה היא קבוצה שתלויה ביכולת של לבאון בל לרוץ ושל ביג בן למצוא את הרסיברים שלו בעומק. את החלק הראשון בולטימור עצרה בצורה מצוינת והחלק השני לא עבד מרבית המשחק כי ביג בן לא היה מאופס. אני גם אתן קרדיט להגנת בולטימור שמצוינת במניעת מהלכים גדולים. אם המשחק הזה היה נמשך עוד רבע, פיטסבורג היו מנצחים את זה כי ביג בן חזר לעצמו, אם במסירות העומק ואם ביכולת להתחמק מההגנה (אם לא יצא לכם לראות את המהלך שבו הוא מנער מעליו מגן כאילו מדובר בחרק קטן, רוצו לראות). כמו שאני מציין לא פעם במהלך העונה – ההתמכרות הזאת של פיטסבורג למהלכים גדולים בסוף תפגע בה.
בולטימור, לעומת זאת, שרק לפני שבועיים-שלושה נראתה קבורה עמוק, פתאום בראשות הבית. נכון, הם משחקים בינוני. אין להם משחק ריצה וג'ו פלאקו לא מרשים בכלל. אל תתרגשו ממספרי היארדים שלו במשחק, 95 מהם הגיעו במסירה קצרה למייק וואלס שההגנה פישלה בלתקל ובשאר הזמן הוא לא עשה יותר מדי. אבל, זאת קבוצה של הארבו, עדיין אחד המאמנים הטובים במשחק ובמיוחד כזה שיודע להביא את הקבוצה שלו לשיא בזמן הנכון. תזכרו את העונה שהם הגיעו לסופרבול (כן, על חשבון ניו אינגלנד) – הם כבר היו בדרך הביתה ואז המירו את הדאון הרביעי ו-24 מול סן דייגו ופתאום קיבלו חיים חדשים. ההגנה שלהם נראית הרבה יותר טובה כרגע, במיוחד מקדימה במניעת הריצה, ועם איך שנראה הבית שלהם – הם מסוגלים להלחם עד הסוף ואם יגיעו לפלייאוף, איפה שמאמנים חשובים עוד יותר, אז אולי גם לעשות שם רעש.
– לפני כמה זמן זה היה שהפורטי ניינרס העבירו כמעט עונה שלמה בלי להרשות ט"ד בריצה, שלוש-ארבע שנים? אז השבוע הם שברו את שיא ה-NFL כשהרשו רץ של 100 יארד שבוע שביעי רצוף. עצוב. המאמן שלהם מאותה עונה, דרך אגב, בדרך לקחת את מישיגן לגמר המכללות. זה עבד מעולה, הא?
– הרבה דברים מוזרים קרו השנה. לסטר לקחה אליפות, הקאבס לקחו אליפות, קליבלנד קאבלירס לקחו אליפות אחרי פיגור 3-1. עדיין, נראה לי שדטרויט לייצר דרייב משווה מול מינסוטה עם 20 שניות על השעון ואחר כך גם לנצח את המשחק נמצא בטופ. דטרויט שמה פילד גול מ-58 יארד? ומנצחת בהארכה? אני לא בטוח שאני מוכן לחיות בעולם כזה שבו הליונס הם הווינרים.
– הא, וזוכרים את התקופה שבה חשבנו שמינסוטה רצים לסופרבול? כן, זה היה נורא מזמן. לפני שבועיים. באיזה מהירות דברים משתנים בליגה הזאת.
– באמת, כמה גרוע צריך להיות ג'רד גוף כדי לא לפתוח על חשבון קייס קינום?
– מכיוון שהטור הפעם מתפרסם יחסית מאוחר מהרגיל (טיילנו ביום ראשון, לקח לי זמן להשלים את המשחקים) אז יצא לי גם לראות את המאנדיי נייט פוטבול שלדעתי היה המשחק הטוב של המחזור. מדהים לראות איך בפאלו נראית קבוצה שונה עם ל'שון מקוי בריא. כשהם מסוגלים להריץ את הכדור איתו הם משיגים את הדאונים הראשונים וזה משאיר הרבה מאוד זמן לטיירוד טיילור למסור כשצריך. היכולת שלו לייצר משהו עם הרגליים, גם היא מרשימה. והמסירה שלו בדרייב האחרון? מדהים.
הבעיה היא שההגנה שלהם היא עדיין אותה הגנה. ראסל ווילסון היה חלש מרבית העונה אבל מול בפאלו הוא היה מצוין. אני מניח שגם זה שהוא לאט לאט מחלים מהפציעה שלו עוזר. עדיין, מול קבוצה עם אפס התקפת ריצה, היכולת של בפאלו לפשל היא מרשימה. ממשיכים לשלוח את הבליצים שלהם ולהפקיר את הקורנרים הבינוניים שלהם באחד על אחד עם הרסיברים המהירים של סיאטל. ושבוע אחרי שגרונקוסבקי טוחן אותם, ג'ימי גרהאם עושה בדיוק את אותו הדבר. כן, עדיין קבוצה של רקס ראיין.
– בהקשר של רסיברים באחד על אחד – זה נדמה לי או שזאת ממש נהיתה אסטרטגיה של קבוצות לשלוח כדורים עמוקים לרסיברים לא בציפיה שהם ייתפסו אלא שתיעשה עליהם עבירה? נראה שהרסיברים למדו, כמו חלוצים בכדורגל, לתת הצגה טובה ברגע שהם מרגישים את המגע הכי קטן. זה לא כיף, זה בטוח.
– לגבי סיאטל – עוד משחק שהם ניצחו שהם לא היו אמורים לנצח. שוב, זאת בדיוק המשמעות של מגרש ביתי – שהשופטים עושים טעויות לטובתך. לפני כמה שבועות זה היה הפאס אינטרפרנס שלא נשרק על חוליו והשבוע המאורעות הביזאריים לפני המחצית. מה שבטוח זה שסיאטל, ברשות הגיא פניני של ה-NFL, ריצ'רד שרמן (כשהוא נגדך אתה שונא אותו, כשהוא אצלך בקבוצה אתה מת עליו), ממשיכה להנות מלהיות הילדה הרעה של הליגה ולהיות מוזנת מהשנאה של האחרים. העובדה שזה המאנדיי נייט ה-11 רצוף שהם מנצחים רק מראה עד כמה הם פורחים באור הזרקורים. קבוצה כזאת שמנצחת משחק שבו היא לא אמורה לנצח היא בדיוק מהסוג שאתה מפחד ממנו בפלייאוף.
– ואת הקטע שאנשים מתחילים לזרוק כל מיני דברים במגרש, כבר ראיתם?
85 Comments
הופתעתי מדנבר. אוקלנד קבוצה שונה לגמרי כשלטאוויוס מארי משחק, הם נראו רע כשהוא פספס משחק או שניים. היה נראה כאילו הברונקוס לא ידעו שהוא המפתח לכל ההתקפה שלהם
מה שקרה לפני המחצית בין בפאלו לסיאטל זה חתיכת בזיון. אנחנו רואים הרבה פדיחות של השופטים, אבל זה בהחלט שיא חדש.
עוד הערה על משחק הריצה: יכולת להריץ את הכדור זה לא רק רץ – זה מחוייבות של הקבוצה. זה עבודה עם הקו הקדמי על חסימות לרץ ולא רק הגנה על המוסר, זה טייט אנדס ורסיברים שמשתתפים בחסימות. ברור שלא מזיק שיש איזה מרשון לינץ או אדריאן פיטרסון, אבל גם רצים פחות טובים יתנו תפוקה אם ההתקפה מוכנה להריץ את הכדור.
מה שקורה בגרין ביי מזכיר לי את מיאמי בתקופה של דן מארינו. מאמן שמזמן איבד את זה ולגמרי סומך על כוכב העל שלו שיסתדר
כן. ובתכלס זה קורה בלא מעט קבוצות. בולטימור זה ככה (רק שאין לו כוכב על), הקולטס זה לגמרי ככה. המחויבות לריצה לא קיימת בערך אצל חצי מהקבוצות בליגה
דווקא הרייבנס הם קבוצה שמאוד מחויבת לריצה.
ראינו גם בשנתיים האחרונות איך כל מיני NO NAMES כמו פורסט, באק אלן או טליאפרו עושים את העבודה.
משום מה השנה זה לא עובד להם.
מצד שני לראות את הדולפינס רוכבים על ג'י אג'אי או אפילו הברס על ג'ורדן האוורד גורם לך לחשוב אולי זה רק עניין של הכנה.
שחקן שלא ראה מגרש(כמו סימיאן בתחילת השנה) זה שחקן שאין עליו באמת וידאו וקשה יותר להתכונן אליו.
ברור שהוא גם צריך להיות טוב אבל אלא אם הוא מצוין(אליוט) עם הזמן ילמדו איך לעצור או לפחות להאט אותו.
הרייבנס תמיד היו מחויבים לריצה, השנה הם לא. הנתונים בטח השתנו קצת אבל עד לפני שבועיים הם היו מקום שני-שלישי בליגה בניסיונות מסירה. זה עניין של ביצה ותרנגולת – אולי הם לא מנסים לרוץ בכלל כי אין להם את הכלים אולי להיפך, אני מניח שילוב של השניים.
קו ההתקפה של הרייבנס היה פצוע מאד עד למשחק האחרון. העזיבה של אוסימילי כמו שכתבתי למטה גם פגעה במשחק הריצה
לגבי הקולטס גרין ביי. רוג'רס לא חף מטעויות, והוא שיחק רחוק ממושלם. פאגנו הבין שאין לגרין ביי משחק ריצה ולקבוצה שלו אין פאס ראש אז הוא החליט למנוע לחלוטין מסירות עומק(בדרך נס הקורנרים לא עשו עבירות גם), ומשןם מה עד הרבע האחרון רוג'רס התעקש על יותר מדי כדורים עמוקים.
אבל כן. שפאגנו הוא המאמן הטוב יותר בהתמודדות המצב של רוג'רס לא מעודד…
לגבי הריצה לא הייתי אומר שלקולטס אין יכולת להריץ כדור,פרנק גור עושה עבודה נפלאה שנותנים לו, הבעיה שלא נותנים לו מספיק וגם שכן זה לרוב מהלכים חסרי דימיון.
"פאגאנו הבין" זה משפט שלא חשבתי שאקרא אי פעם :)
כן. תעודת עניות חמורה למקארתי.
מה שקרה לפני המחצית ב MNF הלילה אכן שערורייה.
לא בדיוק בשביל המקרים האלה השופטים יושבים חצי שעה לעשות Review?
לגבי סיום המשחק – הבילס פשוט שיוועוו לטיימאאוט שיעזור להם להתארגן.
הם קבוצה לא מוארגנת בד"כ…ולכן עם 4 דאונס על קו ה 15 דקה לסיום היה צורך עז בתרגיל מתוכנן.
אמה מה? רקסי חיסל את כולם מראש. ולכן 4 דאונים בוזבזו על כלום.
מה שעוד מעצבן זה שהם לא הבינו את זה לפני כן…הבילס התקדמו לאורך המגרש רק בעזרת פנאלטיז של הסיהוקס..וכמעט ללא שום פירסט דאון כתוצאה ממהלך כלשהו
בולטימור סגרו את בראון 3 רבעים בכיסוי כפול ולעתים משולש,התפיסה הראשונה שלו הייתה באמצע השלישי,וכמו שכתבת צופפו באמצע וסגרו את בל , וכל האמצע למסירות של 8-15 יארד היה פנוי כפי שהראו בשידור שוב ושוב, כאילו אמרו לבן כדי לנצח תביא משהוא אחר , גם מול דלאס כנראה זה יגיע שוב ,אבל בריידי אלוף במסירות האלו כך ששם נצטרך לחזור למסורת (מכות ) אבל הלוז של הרייבנס מבשר 8-8 כך שאתה יכול להסיר את הדאגה מלבך .
דווקא הדוגמאות שהבאת של קבוצות ללא אופציית ריצה – ברונקוס, סיהוקס, רייבנס, ג'איינטס, מעידות שאפשר להסתדר בלי. כולן במאזן חיובי ונראות על המסלול הבטוח לאוף-סיזן.
הניינרס נראים לי פחות או יותר כמו קבוצת הפוטבול הגרועה ביותר שיצא לי לראות בחיים, שיאים של עליבות. משהו בסדר גודל של הליונס מ 2006 או הדולפינס של 2007. פשוט קבוצה שאתה מסתכל עליה ולא מבין איך היא יכולה לנצח משחק פוטבול.
מי שנראים ממש מצוין בשלב הזה הם דאלאס, זו לא רק היכולת, זו התחושה שלא משנה מה – הם באו לנצח ויש להם את הכלים לעשות את זה. שאלת רומו מעניינת כי הם לא צריכים אותו כדי לעלות לפלייאוף אבל שם יהיה להם קשה להסתדר עם QB רוקי.
לגבי סיאטל, הם לא משכנעים אותי כל כך. ההגנה שלהם כבר לא באמת מפחידה אף אחד (טוב נו, חוץ מאריזונה ומיאמי). נכון שבנט וצ'נסלור לא שיחקו אבל גם מול הרצים הבינוניים של הבילס הסקונדרי של ההוקס לא שיכנע.
ההפסד של דנבר חשף את הפגיעות שלה. ממצב שבו היא נראתה קנדידטית מוחלטת לגמר החטיבה, נראה שכרגע הסיטואציה עמומה יותר. מי תהיה הסליפרית? אני מהמר על הבנגלס.
המסלול הבטוח? הסיהוקס על המסלול הבטוח, לברונקוס יש סיכוי טוב מאוד, לג'ייאנטס סיכוי סביר ולרייבנס סיכוי נמוך (לא בלתי אפשרי, אבל לא סביר). הסיבה לכך שסיכויי הרייבנס נמוכים למרות שהם מובילים את הבית היא שלוח המשחקים שלהם עד כה היה קל בהרבה משל הסטילרס, ובהמשך הוא קשה בהרבה.
איי סטנד קורקטד
עדיין ארבע קבוצות במאזן חיובי
אני לא מבין את האמירה שלדלאס יהיה קשה בפלייאוף עם QB רוקי ולכן כדאי לשקול את רומו. אם יש QB שמומחה בלהפסיד משחקי פלייאוף – זה רומו.
לרומו יש מוניטין מאוד לא מוצדק, עוד מהפאמבל ההוא מול סיאטל בעונת הרוקי שלו כשהוא היה עדיין ההולדר. סך הכל שיחק בשישה משחקי פלייאוף ואמנם המאזן שלו בהם לא מדהים (2-4) אבל בקלות יכל להיות הפוך. מאז 2009 הוא הופיע בסך הכל פעם אחת בפלייאוף, ניצח משחק והפסיד משחק שהוא היה מצוין בו ואם דז בראיינט לא מתעקש לנסות להשיג את הטד מול גרין ביי הוא גם היה מנצח בו.
מה שכן, אני באמת לא רואה סיבה לתת לו לשחק כרגע. הרווח פה אפסי לדאלאס
סיטואציית בריידי-בלדסו קלאסית.
הרבה מאוד מילים שיכלו להיחסך במשפט אחד:
ניו אינגלנד ועוד 31
ת'כלס. רק שהם לא שיחקו השבוע
מצוין.
-התוצאה משקרת בבולטימור פיטסבורג ורק בדיעבד החסימת פאנט הכריעה. סטילרס עברו לראשונה ל50 יארד של בולטימור 10 דק לסוף המשחק. עד אז המירו דאון שלישי אחד והתעקשו על מהלכים גדולים כמו שרשמת וריצות של בל מול הגנת הריצה המצוינת של בולטימור. ההתקפה של הרייבנס היתה סבירה וזה הספיקה.
-בנוסף לניתוח המדויק שלך של אוקלנד דנבר, אותי הפתיעה ההגנה של אוקלנד שסוף סוף הביאה לידי ביטוי את חומר השחקנים הטוב שלה שם.
-הניינרס אפילו התעלו על עצמם – 2 הרצים של הסיינטס עשו ביחד מעל 200 יארד.
העיקר שציפ קלי מבסוט על תרגיל הפנאלטי על סף המחצית שהשאיר לסיינטס זמן לפילד גול ולא לטד
ברצף של הניצחונות של סיאטל ב MNF יש גם את הfail marry השערורייתי ב2012 שהביא לסיום
שביתת השופטים. כאמור מגרש ביתי.
חוץ מזה, יכול להיות ששוב אלכס סמית הולך לאבד את המעמד כפותח בעת פציעה, כשהמחליף שלו
הולך לקחת את הקבוצה עמוק בפלייאוף. קנזס סיטי בהחלט יכולה להגיע לגמר האייאפסי כרגע.
בקשר לדטרויט -,כלל אצבע- חכה למשחק חג ההודיה. אם הם לא ימצאו דרך להפסיד אותו בצורה יצירתית אפשר יהיה
לקחת אותם ברצינות לפלייאוף.
היה למיאמי דולפינס פאנטר שחור במשך הרבה שנים, נדמה לי ששם המשפחה שלו היה רובי. איך אתה לא מתיחס לנצחון שלנו על האיגלס?
רג'י רובי
https://en.wikipedia.org/wiki/Reggie_Roby
יאללה יאללה. ניצלתם בנס מהפסד בראשון אל תתלהב יותר מידי כי אתם הקבוצה החלשה בבית
לגבי סיאטל, יש להם את היכולת לנצח שהם לא הקבוצה העדיפה במגרש (סטייל יונייטד של פרגי). רק מול הג'טס והניינרס העלובים אפשר לומר שאלו היו משחקים שהם שלטו בהם לרב אורכם והייתה את ההרגשה שהמשחק שלהם.
הרבה פעמים זה ההגנה, לפעמים וילסון מצליח להוציא דרייב מנצח אחרי 3+ רבעים בינוניים, איכשהו הם ידאגו שלא משנה מה היה לאורך רב 60 הדקות (או 75)
אחרי שטראמפ סיפר אתמול על החבר הטוב שלו בריידי זה די ברור שהוא הולך להפסיד. מחוץ לניו אינגלנד כולם שונאים אותו.
הצהרות כאלה לא מורידות לך קצת מהמן קראש שיש לך על בריידי?
זה לא מפתיע ששני ה POS הכי גדולים בליגה ,בריידי והמאמן שלו תומכים בטראמפ עד כדי כך שבריידי מתקשר אליו יום לפני הבחירות וביליצ'יט שולח לא מכתבים שטארמפ מקריא לקהל ושם בליצ'יט אומר שהתקשורת דופקת את טראמפ.
וכן נובעת הטעות הכי גדולה של טראמפ , הרמאי הכי גדול בתולדות הספורט חבר שלך , למה לא תיקח ממנו רצת טיפים איך לרמות , אני בטוח שהוא היה משאיל לו את ארני אדמס לחודשיים
כן, קצת.
טוב שג׳יזל מחזיקה אותו קצר (בתשובה לשאלה באינסטגרם שלה אם בעלה הצביע לטראמפ היא ענתה "NO!")
אז מי משקר? טראמפ או בריידי?
שאלה קשה , שני שקרנים גדולים
אני אוהד של הג'טס במשך הרבה מאד שנים , מעולם לא ראיתי מאמן כל כך גרוע שלא מבין מה קורה מחוץ ובתוך המגרש , השחקנים עושים ממנו צחוק על המגרש(פרסונל פאולס בכל דרייב,ק"ב שמוסר לשום מקום ועדיין משחק,ריבאס שכבר פרש ועדיין משחק) ומחוץ למגרש(מאחרים לפגישות,לא מגיעים לפגישות ואימונים,לא מגיעים לוולקתרו לפני משחק)
dead man walking. אני בטוח שהמאמן הבא יקח אתכם רחוק
נתון אחד , סתם מקרי כזה
ב 25 המשחקים שטוד בולס מאמן את הג'טס הם נתנו 8 פאנט או קיק ריטרן לט"ד,
קבוצה ממוצעת נותנת 1 או 2 בשנה
מה שקורה עם דטרויט מדהים. בכל הנצחונות שלהם העונה הם היו בפיגור בשתי הדקות האחרונות. תכלס הפרישה של מגטרון זה הדבר הכי טוב שקרה לסטאפורד שנותן עונת על. הביתהזה כלכך מסריח, גרין ביי ובטח מינסוטה הן בלוף,כך שאני שם את הכסף שלי שהליונס לוקחים את הבית.
איך אף אחד לא מזכיר את הקטע הקורע של המחזור- הראבונה של הקיקר מהסטילרס. שעה צחקתי
הקטע הוא שהוא עשה את זה בקולג' והצליח
עכשיו כבר באמת בא לי להקיא.
http://deadspin.com/report-bill-belichick-did-write-that-letter-to-donald-1788696859
אמיר, בתור תושב ניו אינגלנד אולי תוכל להסביר לי מה יש לתושבי ניו המפשייר מטראמפ? למה היא כל כך שונה בדפוסי ההצבעה משאר המדינות סביבה? יש בה משהו דמוגרפי שונה?
רד-נקס.
זו לא קשור לטראמפ, זו מדינה עם נטיה רפובליקנית ביחס לניו אינגלנד באופן כללי (דומה ללמוצע הלאומי, שאר מדינות ניו אינגלנד עם נטיה דמוקרטית, ורובן (אלו שאינן מיין) עם נטיה חזקה מאוד). בכל מערכת בחירות מאז אני לא יודע מתי (אבל לפחות מאז 92) הפער בין המועמד הדמוקרטי לרפובליקני בניו המפשייר היה נמוך מבכל מדינה אחרת בניו אינגלנד (ניצחון דמוקרטי – פער שלילי). ב2000 בוש ניצח בניו המפשייר (גור ניצח בשאר מדינות ניו אינגלנד), לו גור היה מנצח שם פלורידה לא היתה משנה.
אני יודע את מה שאתה אומר, אני תוהה למה. הרי הדמוגרפיה מאוד משפיעה. וניו המפשייר מדינה לבנה למדי עם אחוז משכילים די גבוה. כמה היא שונה מהמדינות סביבה?
שותים שם pbr וזה הופך אותם לרדנקס
אני אצטט את השדרן מהתכנית בוקר ברדיו על ניו המפשר. "אנחנו גרים בבוסטון אבל שוכחים שבעה מפה זה קנזס"
שעה לא שבעה
ההסבר היחיד שאני מכיר הוא שזו תופעת התקבצות – לאנשי ימין בניו אינגלנד יש העדפה לניו המפשייר, לאנשי שמאל בניו המפשייר יש העדפה לורמונט/מיין/מסצ'וסטס, בשני המקרים בגלל שהמדינה נוטה פחות לדמוקרטים. אולי לעובדה שהפריימריז שם מאוד מוקדמים יש גם השפעה – יותר נוכחות של המפלגות באופן כללי, אם כי לא ברור לי שזה צריך להיות האפקט.
יש להם בעיקר מורשת ליברלית חזקה.
Live Free or Die
נכון, ומה בדיוק ליברלי בטראמפ? בסדר, רציתם סאנדרס, לא יצא. אז אתם מצביעים לרפובליקנים?
הכוונה שלו לליברלי מהסוג הקלאסי – חופש הפרט, ממשל פדרלי חלש. נטיה לליברטריאניות. פחות אכפת להם מי יהיה הנשיא, העיקר שלא יבוא מתוך הממסד הוושינגטוני. כשהסתובבתי שם בבחירות קודמות שלטי רון פול כיכבו בחצרות.
הבנתי. נו, שיצביעו לג'ונסון, למה לאידיוט?
כי בפעם הראשונה מזה עשרות(?) שנים יש למועמד שלא בא מתוך הממסד סכוי אמיתי לנצח. אני לא חושב שהם באמת מעריכים אותו כמו שהם כועסים על היריבים שלו, דמוקרטים ורפובליקנים. ההתנערות של בכירי המפלגה ממנו היא אולי הדבר הכי טוב שקרה לו.
1
עברו יומיים והחיוך לא יורד לי מהפנים. הרייבנס סיימן את המשחק הכי חשוב של העונה הסדירה בניצחון ענק. התוצאה מטעה כי הסטילרס שמו 2 טאצ'דאונים בגארבג' טיים. הגנה כזאת לא ראיתי בבולטימור מאז ריד וריי לואיס פרשו. בעצם גם בעונת הסופרבול לא נראו ככה. ובן השמן היה בריא לחלוטין. ברבע האחרון עשה את הסקראמבל הרגיל שלו. המפתח לניצחון היה בהגנת הריצה שתיסכלה את לביאון בל. תזכרו את השם ברנדון וויליאמס – זה דיפיינסיב ליינמן שהולך להיות חם באופסיזן, בין אם יישאר (הלוואי) ובין אם יעזוב (קרוב לוודאי).
הגנה איימתנית , מהלכים גדולים של הספיישל טימס, והתקפה מבולבלת בהנהגת QB אנמי – הרייבנס של 2016 חזרו לעצמם.
ה AFCN נחלש השנה. פיטסבורג נראים קבוצה לא מאומנת ותלויים ביום טוב של בראון ובל, סינסי נחלשו בעיקר בהתקפה, הבראונס גם לא יגיעו לפליי אוף, נראה שאפשר לפנטז על ראשות בית ובפליי אוף עולים עם קווטרבק אחר לגמרי בשם ג'נוארי ג'ו.
2
ה AFCW נראה הבית החזק ביותר בליגה. ריידרס, צ'יפס, צ'ארג'רס וכמובן האלופה המכהנת. לדעתי יכניסו שלוש קבוצות לפליי אוף, והרביעית תהיה מאוכזבת מאד.
3
מאחורי משחק הריצה הגדול של הריידרס עומד קו התקפה מעולה. אוסימילי הענק היה השם החם שהרייבנס וויתרו עליו באוף סיזן הקודם. היה יפה לראות אותו מנפנף מגינים כמו זבובים
שכחת להזכיר את היתרון הענק שיש לכם בעמדת המאמן. הארבו כל כך הרבה יותר טוב וחכם מצמד הכסילים טומלין ולואיס
יש לא מעט ביקורת עליו על ניהול המשחקים בעיקר. טומלין בלי דיק ל'באו ולואיס בלי ג'קסון לידו רואים את ההבדל
12 שנים של עבדות – כמו בסרט, יצאנו אנחנו אוהדי הריידרס מהעבדות אל החרות אחרי 12 שנים של התעללות רגשית, פיזית ואנושית
לתאר לכם מה עובר לאוהד ריידרס לפני הSNF – כל המקרים מהעבר של שביב תקווה שהיה, כל פעם שהיתה מגמה של נצחון כלשהו, רק הוביל להתרסקויות הכי גדולות.. ולהגיע למשחק נגד דנבר ולשלוט בהם כאילו שהם היו ילדות בנות 5 שמשחקות בברביות. איזה יופי.
השנה זה באמת מרגיש אחרת, בבקשה אל תעירו אותי מהחלום (או מהטמטום המסתמן של מעבר ללס-וגאס – בתקווה שנצחון בסופרבול יאחד את כל מפרנסי אוקלנד שיסכימו לבנות לנו אצטדיון נורמלי בעיר)
לגבי הפאנטר – מה שצריך להזכיר לגבי מרקט קינג – שחוץ מהעובדה שהוא שחור, שזה באמת מיוחד בליגה, הוא הדבר הכי מרתק ומרגש שקרה לפאנטרים, בערך…..מאז ומתמיד. הבן אדם בעל שמחת חיים מדבקת, חי ברשתות החברתיות, הוא רסיבר לשעבר שרץ מהר יותר מחלק מהרסיברים בליגה, והוא שיפר השנה את היכולת שלו לתקוע את הכדור בתוך ה10 יארד לרמת אומנות עילאית
מצורף קישור לפאנט שנהרס בגלל הוצאה לא טובה, והוא פשוט תפס את הכדור ורץ איתו ל27 יארד כשהליינבקרים של ג'קנסונוויל נשארים הרחק מאחור –
https://twitter.com/NFL/status/790288178225614848?ref_src=twsrc%5Etfw
והכי חשוב, יש ק"ב בטופ. מנהיג שקט. השליטה שלו במה שקורה ביום ראשון הייתה מרשימה כמו החמש מאות יארד משבוע שעבר.
דרק קאר הוא העלית ק'ב הבא.
בתור תושב אוקלנד לשעבר אני שונא את המחשבה של מעבר לווגאס אבל החור השחור זה באמת אצטדיון מזוויע. מצד שני אין סיכוי שיקימו שם משהו נורמלי בקרוב כך שווגאס הולכת להנות מתקופת הזוהר של הריידרס
פשש אגדה הפאנטר הזה
אני לא ראיתי אצל רייבנס סטילרס הגנות טובות דווקא אלא התקפות ממש, אבל ממש גרועות.
וסוף המחצית של ה MNF זה כבר באמת היה מוגזם. זה הרבה, אבל הרבה, מעבר לשיפוט ביתי. שיפוט ביתי זה לזרום עם הביתיות בשריקות גבוליות וכאלה. לא יודע איך שופט יכול להסביר מה שהיה שם.
כמה שופט בליגה מרוויח?
לפני שבוע או שבועיים, שאנון שארפ אמר משהו יפה: לשחקנים לא נותנים לטעות. כל ריקוד קטן זה קנס. אצל השופטים דין בלנדינו יסביר חופשי כמה טעו. אם אתה קונס שחקן תקנוס גם שופט. וריצ'רד שרמן. עד אתמול היו לי אליו רגשות מעורבים . אחרי אתמול באמת שאני כבר לא יכול לסבול אותו
לגמרי..
ואגב, הבילס לא קופחו רק בסוף המחצית אלא גם בסוף המשחק, שרמן זרק ממש רסיבר שם, ללא כל התייחסות מהשופטים
דווקא שם כנראה השופטים צדקו, הקב היה מחוץ לפוקט ואז אין עבירה של איליגל קונטקט
למה לא? מחוץ לפוקט אבל תחת מסירה, הולדינג נשאר. מה שדרמן עשה גרוע ללא ספק יותר מהולדינג.
סליחה, זו תגובה לאריאל מעל
אין עניין של גרוע או לא, יש חוקים. זה לא הולדינג כי הוא לא תפס אותו. הוא דחף אותו. אם הכדור היה באוויר אז זה פאס אינטרפרנס. אבל אם לא והקב מחוץ לפוקט – זה מותר.
במכללות, דרך אגב, זה מותר גם כשהקב בתוך הפוקט – שם אין עבירה של איליגל טאצינג
טוב, הרבה אין מה לומר. גם אם הילרי בדרך נס תנצח בסופו של דבר הנשיאות שלה תהיה ברווז צולע. הברקזיט נראה עכשיו כמו משחק ילדים.
ברגע שבריידי התקשר ובליצ׳ק שלח את המכתב הסיפור נגמר
בסך הכל עוד 4th qtr comeback מרשים לרזומה
מרגע זה אני עובר לאהוד את הג'טס. לפחות עד שהרמאי ומוציא האוויר יעלמו לנו מהעיניים.
יש לנו מספיק אוהדים , מה שאנחנו צריכים זה בעלים , מאמן ושחקנים , יש משהו שאתה יכול לעשות?
כמו שאמרתי בעבר התקווה היחידה זה שטראמפ יקח את החבר שלו וודי ג'ונסון ישים אותו בממשלה וג'ונסון ימכור את הקבוצה
מזכיר את הקטע מסיינפלד שג'רי רואה את איליין מתלהבת מאיזה בחור, ואז כלאחר יד הוא שואל אותה מה דעתו בענייני הפלות, ומשם הדרך לפרידה קצרה…
בכל מקרה לעצם תגובתך: אני מבין את התגובה שלך בהקשר הזה אבל אתה לא באמת רוצה להיכנס לפינה הזו… אם לא תפריד ספורט וחיים לא תמצא מישהו לרוץ איתו…
אגב, עם בריידי אין לי בעיה עקרונית: הוא היה מיודד איתו לפני שנים, הרבה לפני שהוא רץ, והוא לא התבטא בזכותו בהקשר הפוליטי (עד כמה שאני יודע). המכתב של ביליצ'ק, לעומת זאת, זה באמת נראה לי יותר חריג. זה לא יכול להרוס חדר הלבשה דברים כאלה?
בריידי דאג שיראו את הלוקר שלו עם כובע של טראמפ במהלך הבחירות, הוא גם התקשר לטראמפ ביום הבחירות עצמו להביע תמיכה.
לפעמים מעשים חזקים יותר ממילים מפורשות.
תגיד,
בשביל מה שלחנו אותך לארה״ב?
זהו יום כיפור של כתבי דה באזר באמריקה…
וברצינות,
אל תדאג, אמיר- במקרה הכי גרוע, עובד כבר מחמם לך את החצילים בסירקין..
הרגת אותי עכשיו עם עובד. יא אללה.
אין ספק שבערב הזה אוכל זה הדבר היחיד שיכול לעזור…
וזה כמובן תיאורטי, כי אין סיכוי שהיא תזכה.
הזוי זה אנדרסטייטמנט.
אני סופית לא מבין את העולם הזה. מבין שלא אוהבים את קלינטון. מבין שלא אוהבים ממסד. הכל אני מבין. לא מבין איך אפשר להצביע לליצן, לא מבין איך 60% מהנשים הלבנות מצביעות למישהו ששונא אותן, לא מבין איך 30% מההיספנים מצביעים למישהו ששונא אותם. זה עולם מוזר, העולם הזה.
אבל מכיוון שבתחילת הערב אמרתי שבקלות אני נותן ארבע שנים של טראמפ בשביל אליפות של ליברפול, לפחות דבר אחד טוב אנחנו יודעים שיוצא מהערב הזה.
הדבר היחידי שאני יכול לומר זה שכמו שדמוקרטים מרגישים היום, רפובליקאים הרגישו לפני 4 ו-8 שנים. ולא על אלו ולא על אלו נפלו או יפלו השמיים.
תשמע, זה הרגיש שנפלו השמיים לפני שעתיים-שלוש. זה לא שהדמוקרטים הפסידו, זה למי הם הפסידו. וזה בא עוד עם סנאט וקונגרס רפובליקני. אני באמת לא בטוח למה זה כל כך משפיע עליי, הרי אני לא אמריקאי. כמה באמת זה ישפיע על החיים שלי? הרי הוא לא יתחיל מלחמה גרעינית, נכון?
אני מניח שאני ואתה כבר בשלב ההשלמה. זה פשוט עולם מוזר. מה אני אגיד לך – שאמריקה תאכל את מה שהיא בחרה
למי הם הפסידו זה גדול. בסופו של יום הוא האכיל קש את הרפובליקאים שלא האמינו שהוא יקח את הפריימריז ואז את כל העולם שלא האמין שהוא יקח את הבחירות. כרגע הוא האדם החזק ביותר בעולם ולנו, דגי הרקק, לא נשאר אלא להודות, ואני מתכוון ברצינות, שהאיש אגדה. אפשר לאהוב את זה או לא, אבל מה שהוא עשה – האיש אגדה.
יש סיכוי שדווקא העובדה שהממסד הרפובליקני לא קיבל אותו באיזשהו מקום, עזרה לו בדיעבד.
צריך לכבד את בחירת האנשים , שיהיה לו בהצלחה
http://thehill.com/blogs/ballot-box/presidential-races/297383-poll-nearly-half-of-voters-think-trump-will-detonate-a
המשפט שהיה חביב עלי: "Only 22 percent of Trump supporters believe he will start a nuclear war"
+1
אין לי מה להוסיף.
אנשים הם פשוט עם דפוק.
לילה ארוך… צריך להיות *אנשים הם פשוט דפוקים
למרבה הצער זו רק ההתחלה.
יש הרבה טראמפיסטים באירופה. הם יקבלו רוח גבית עכשיו.
לא הייתי מהמר על היורו בעתיד הקרוב.
איך אמר חבר פה בעבודה – Democracy is destined to fail because idiots are a majority.
לגבי הניינרס, בא לי לבכות שאני רואה את הקבוצה משחקת. אבל תכל'ס, בין הפיטורים של הרבאו, למשחקי הכוח, לפרישה של וויליס ולעזיבת העיר לטובת הפרוורים, לא נשאר כלום.
אני חושב שהפציעה של באומן שתרמה המון להפסד לסיאטל באוטו משחק הייתה הסימן לתחילת הנפילה. אבל מה אפשר לצפות מקבוצה שלוקחת את אלכס סמית' על פני רוג'רס בבחירה מס' 1? סן פרנסיסקו העיר כבר מזמן לא דומה ליופי ולייחודייות שהיתה לה עד אמצע שנות האלפיים, והקבוצה היא תמונת מראה של העיר.
GOD I MISS THE 80's
*באותו משחק כמובן
כל כך צודק, העיר שהייתה הכי נפלאה בעולם התקלקלה קשות וכך גם הקבוצה. מבאס לאללה