ג'יזס, אני שונא להפסיד. ועוד בצורה כזאת. לא שלחטוף 40 נקודות בראש כמו שגרין ביי חטפו היום זה כיף אבל להיות כל כך קרוב ואז להפסיד (עכשיו אני יודע איך אוהדי סיינטס מרגישים, אני מניח). ואתם יודעים איך זה אוהדי ניו אינגלנד, לא ממש מפסידים הרבה אז כשזה קורה זה כואב ממש. כן, אני יודע, צרות של עשירים.
בכל מקרה, קארמה איז א ביץ'. אתה לוקח סופרבול על עצירה בגול ליין ואז מפסיד את המשחק הזה על עצירה כזאת בדיוק.
זה היה משחק פלייאוף לכל דבר, עם כל האינטנסיביות שכרוכה בו ולאור העובדה שאירחנו אותו בפוקסבורו, מקום שהפטריוטס כמעט לא מפסידים (אם כי נדמה שכל שנה אנחנו מפסידים שם לקבוצת NFC דווקא) הרי שאפשר להגיד שלום לאגדה על הפטריוטס ועוד 31. לא שאני לא חושב שהפטס היא אחת הקבוצות הטובות בליגה אבל ברור מאוד שזאת קבוצה רחוקה מאוד מלהיות שלמה, משני צידי הכדור.
בחלק ההתקפי, אפשר היה להיות יחסית מרוצים למרות שכמובן העובדה שמהיארד ליין לא הצלחנו להכניס את הכדור ארבע פעמים (אם יורשה לי, שתי הקריאות האחרונות – הסניק של בריידי והפייד המאוד שנוא עליי לגרונק – היו שגויות) מרגיזה נורא. עדיין, הקו נתן משחק ראוי והפטס הצליחו להוכיח שיש להם משחק ריצה והתעקשו עליו עד שזה נכנס. קבוצות שבאות מולן יתקשו מאוד לעלות עם הגנה "קטנה" בהמשך. אם לא היו שני איבודי כדור מטופשים, אולי היינו מנצחים את זה. הבשורה הטובה מהמשחק הזה בצד ההתקפי זה לא רק שהליין מאוד משופר אלא שכל ההתקפה היתה פיזית והתאימה את עצמה להגנה שמנגד (טוב, עד החצי דקה האחרונה).
שזה בדיוק ההיפך ממה שאפשר להגיד על ההגנה. נראה לי שלא היה בה חלק אחד שתפקד כמו שצריך. נכון שבחצי השני היה שיפור מסוים, כולל הגול-ליין סטנד (הגבולי משהו), אבל באופן כללי זאת בדיוק אותה הגנה שראינו כל העונה, רק שהפעם עמדה בצד השני קבוצת התקפה מצוינת ויש גבול לכמה בריידי ושות' יכולים לעשות כדי לפצות על הטעויות שלה. קו ההגנה התקשה מאוד, למרות שלושה סאקים, ללחוץ באמת את ווילסון, משחק הריצה של סיאטל הצליח להשיג 5-6 יארדים בריצות של דאון ראשון-שני שמאוד עזרו לדאון שלישי קצר ובכל מה שקשור בסקנדרי – אסון. דאון שלישי אחרי דאון שלישי סיאטל ממירים, הראנינג בק שלהם מצליח לקבל את הכדור במסירה בקלות, תיקולים לא טובים, בלאגן בכיסוי. מה שתרצו.
אם למישהו היו ציפיות שהטרייד על קולינס באופן פלאי יישר את ההגנה של ניו אינגלנד, הרי שנכונה לו הפתעה. כלומר, המציאות. והמציאות היא שאחרי שבליצ'ק נתן לג'ונס ולקולינס ללכת יש לו רק ליינבקר אחד באמת טוב (הייטוואר) והוא ליינבקר קלאסי שטוב בלעצור את הריצה אבל לא משהו בכיסוי וגם לא יודע ללחוץ את הק"ב. וזה מקרין על כל ההגנה. באטלר הוא סבבה אבל הוא לבד וגם הוא לא שייך לעילית האמיתית של הליגה. כמובן שביחס ללוגאן ראיין או קולמן הוא נראה מעולה מה שמזכיר יותר מדי את ההגנות שהיו לנו לפני ההחתמה של ריוואס וטאליב. פשוט רכים מאוד מאחור.
הפטס נמצאים סך הכל במצב לא רע. אין להם עוד הרבה יריבות קשות מדי עד הפלייאוף ואני לא רואה סיבה (אלא אם כן נראה את ההתפרקות של שנה שעברה) שהם לא ינצחו את כל המשחקים שנשארו להם או מקסימום יפסידו עוד אחד ויגיעו לפלייאוף עם ביי.
אבל כרגע, זה חסר משמעות. בפעם הראשונה שפגשנו בק"ב טוב (ואלוהים, אנשים שחושבים שראסל ווילסון הוא "סתם" ק"ב, מתי תתפכחו?) הוא פירק לנו את ההגנה לגזרים, מה שאומר שכל ההתקפה שבעולם לא תעזור כשנגיע לפלייאוף וניתקל באחד כזה שבוע אחר שבוע. המשחק הזה הוא קריאת השכמה, למקרה שמה שהיה עם ההגנה במשחקים קודמים לא היה ברור, ואני מקווה שבליצ'ק ימצא את הפתרונות. הבעיה – זה לא שהוא יכול להביא יותר כשרון מבחוץ (כמו טאליב ב-2012, למשל). הוא צריך להסתדר עם מה שיש לו. וכרגע – זה לא משהו בכלל.
56 Comments
ברגע שווילסון בריא, סיאטל קבוצה מפחידה, הכי טובה ב-NFC, אולי בליגה. כאוהד קאובויס, זה מבאס.
אם כבר הרבה מחזורים אתה צועק שההגנה גרועה, ובצדק רב, אז זה לא קריאת השכמה. אנחנו הרבה אחרי זה. וכמה היא יכולה להשתפר עם הפרסונל הנוכחי? והמשמעות של זה, ובהתחשב בכלים שיש, זה שההתקפה חייבת לשטוף הכל, ונדמה שהיא יכולה אך עוד לא שם. היא טובה אבל צריכה להיות מופלאה..
לי זה בבירור לא קריאת השכמה. ולפי הטרייד על קולינס, כנראה גם לא לבליצ'ק. אבל כמו שכתבתי בסוף – אני באמת לא בטוח כמה היא יכולה להשתפר. בליצ'ק עשה לעצמו שם בתור מאמן הגנה, לא? אז שימצא סכמות מתאימות. בחדשות הטובות, דיון לואיס כבר מתאמן ובריא אז בהחלט ההתקפה עשויה להיות מופלאה (אבל בפלייאוף, כמו שראינו ב-2007, אפילו זה לא מספיק)
ההגנה של סיאטל זה משהו מיוחד , הם משחקים עם כל כך הרבה כח ומחץ ועומדים במקום הנכון , אתה רואה ברחבי הליגה שחקני הגנה עצלנים,מזלזלים ופשוט לא מתאמצים על המגרש אבל לא רואים את זה בסיאטל.
קבוצה שנבנתה מכלום דרך הדראפט על ידי פיט קרול
הגנה אדירה. אני חושב ששבוע שעבר הראו שהם חמש שנים רצופות סופגים הכי פחות נקודות בליגה. זה מטורף. שחקנים באים והולכים ואיכשהו הם שומרים על האיכות שלהם. זה אולי הדבר העיקרי שמעודד מהיום – למרות ההגנה המצוינת של סיאטל, הפטס הצליחו לשים לא מעט נקודות.
הפאטס שיחקו טוב מאד נגד קבוצה מצוינת , סיאטל נראו רע חלק מהזמן השנה כי וילסון היה פצוע בקרסול , עכשיו הוא כבר 90 אחוז בריא ואתה רואה אותו תמחיל לצאת מהפוקט ואתה ראוה שיש לו את הכח בחלק הגוף התחתון להוציא את המסירות המדויקות האלה מעל ההגנה
הרבה מאד שנים לא ראיתי ליינבקרס וסקהדרי בכזאת איכות באותה קבוצה , תומאס,צ'נסלור,שרמן,KJ רייט,בובי וגנר , כל אחד מהם זה תותח בפני עצמו וזה היה משחק בלי שחקן ההגנה הכי טוב שלהם מייקל בנט
הפאטס הפסידו בגלל דברים שבדרך כלל לא קורים להם כמו פאמבלס של אדלמן ובריידי על הגול ליין , זה מאד נדיר
והגנה מחרידה..
דרך אגב, שני המאמנים הטובים בליגה הם גם הכי זקנים בה. מאמן ההגנה זוכת הסופרבול בן מאה. כנראה שלניסיון יש משמעות
אחת הסיבות העיקריות מדוע הג'טס כל כך גרועים.
מאז שביל פרסלס עזב במשך יותר מ 15 שנה , הג'טס החתימו 5 מאמנים כולם רוקיס , כולם מהצד ההגנתי של הפוטבול , וכולם חושך מצרים
היה אחד שהחתימו והוא לא היה רוקי, אבל הוא עזב אחרי יום אחד…
ג'ף פישר כבר 20 שנה HC. ראית איזה יתרון אימון גדול במשחק אתמול?
כן , השחקנים שלו מתאמצים על המגרש ועומדים נכון , הבעיה היא שאין לו ק"ב
מעבר לזה לא צריך לקחת את נקודת הקיצון בשני הצדדים , יש מספיק מאמנים צעירים עם נסיון בתור מאמן ראשין
חבל שלא היה טאצ'דאון בסוף. רציתי לראות את צ'נסלור קופץ מעל הקו הקדמי לחסום את את הנקודה המכרעת…
מעבר לזה, הפסד כשעצמו כואב, אבל אם כבר להפסיד, אז לקבוצת NFC. וסה"כ היה משחק ברמה גבוהה.
אני לא בטוח שלאור הביצועים של ההגנה היום שבליצ'ק לא הולך על שתי נקודות אם הם מכניסים ט"ד
בכלל, הם היו יותר מדי בטוחים בזה שהם מצליחים שהם עשו את כל חישובי הזמנים שלסיאטל לא יהיה זמן. הסניק הראשון של בריידי, למשל, היה הרבה יותר במטרה להוריד זמן מהשעון מאשר להכנס פנימה. זה היה ניהול משחק לא חכם של הפטס – לסיאטל יש הגנה אדירה, במיוחד בגול ליין. שבוע שעבר הם עצרו שם את הסיינטס פעם אחר פעם. יש לך את בלאונט שכבר שם שלושה ט"ד היום – תן לו את הכדור ארבע פעמים וזהו
בדיוק (בלאונט). נתנו לצ'נסלור להיות גיבור הרגע במשחק החזרה שלו.
ובאמת הסקנדרי שלכם היה כל כך רך. שני הדרייבים האחרונים של סיאטל בכל מחצית נראו כל כך קלים
אין מצב שבליצ'ק הולך ל-2 נקודות אחרי ט"ד. הוא שמרן מדי. ובכל מקרה, זה גם לא היה נכון לעשות. גם קרול טעה שהלך על 2 במהלך האחרון. דרייב של 8 נקודות מספיק קשה גם כך
יודע שזה שייך לנו-האדל, ובכל זאת לא יכול להתאפק: מה אתה חושב על דאלאס, והסיכוי שלהם ללכת עד הסוף?
אחרי שראיתי את סיאטל? :-)
דאלאס קבוצה מעולה, בעיקר בחלק ההתקפי שלה. היא על אמת כי האופנסיב ליין שלה פשוט דורס אנשים. מה שהיה שם בשני הט"ד האחרונים של אליוט, שהוא רץ בלי שנגעו בו בכלל – זה פשוט מדהים. ולפרסקוט יש כל כך הרבה זמן בפוקט. והוא קול לאללה.
יש לי שני ספקות לגביהם. הראשון זה לגבי ההגנה, אני לא בטוח שהיא מספיק טובה. ביג בן הצליח לפרק אותה די הרבה פעמים היום. השני זה הנושא של הניסיון, קשה מאוד ללכת עד הסוף עם רוקי ק"ב. תוסיף לזה ספק שלישי – לא מת על ג'ייסון גארט, בפלייאוף אתה צריך מאמן שייתן לך את האדג', לא בטוח שיש לו את זה.
דאלאס מאוד מזכירים לי את פיסטבורג בעונה הראשונה של ביג בן. הם פירקו את הליגה, היה להם משחק ריצה מאוד דומיננטי, אני חושב שהם סיימו עם מאזן 14-2, כולל ניצחון על הפטריוטס שגדע את רצף הניצחונות שלהם אבל בפלייאוף הם התקשו ובסוף הפסידו לקבוצה עם הניסיון כי ביג בן עדיין היה רוקי (והיה להם מאמן הרבה יותר מוצלח, לדעתי, מגארט). רק שנה אחר כך הם הצליחו למנף את זה לאליפות אבל זה היה יותר בזכות ההגנה ומשחק הריצה ופחות בזכותו.
בהחלט בטופ 2 של הקבוצות ב-NFC כרגע. עד הסוף? לך תדע. הכסף שלי על סיאטל כרגע.
אין שום צורך להוסיף את ההסתייגות "לדעתי" כשמדברים על היתרון של ביל קאוהר שעשה עבודה מצויינת עם הסטילרז בכל הקדנציה שלו לאפס כמו גארט
דאלאס של 2007 סיימו לדעתי 13-3, טוני רומו בחר לבלות עם ניקול סימפסון באיזה ריזורט במקסיקו, והפסיד לג'איינטס בפלייאוף, טוני רומו היה אז בעונה מצוינת, דאלאס היו בעונה מצוינת, אבל הם נורא מזכירים לי את הקבוצה הזאת של דאלאס
אתה יודע אולי איך האו-ליין שלהם נהיה כזה מפלצתי? בחירות גבוהות? מאמן טוב?
בחירות גבוהות. סמית' המפלצת בתאקל שמאלי, שגם עולה עכשיו הרבה כסף. דאג מרטין המצוין בגארד. טרוויס פרדריק המצוין בסנטר. כולם בחירות בסיבוב הראשון. ובנוסף, הם קיבלו את לנדון קולינס – גארד של סיבוב ראשון מובטח – בסיבוב מאוחר, בגלל פרשת רצח שהוא נקשר אליה לילה לפני הדראפט.
בנוסף להשקעה – החכמה – של בחירות גבוהות, צריך לציין שהם גם ידעו איך לבחור. מרטין, סמית' ופרדריק כולם נראים הרבה יותר טוב מהמקום בו הם נבחרו, אפילו שהם נבחרו בסיבוב הראשון.
באתר של ה-nfl בדקו ולג'רי ג'ונס כמנג'ר יש את אחוז הכי גבוה של בחירת פרובולרים בדראפט. דאלאס קבוצה שנבנית דרך הדראפט בשנים האחרונות, והשנה הגיעה המלך הגדול יחסית עם אליוט פרסקוט, קולינס וגם הבחירת סיבוב שני בדראפט שאמור היה להיות השחקן הכי מוכשר בדראפט לולא פציעות ומקווה שהוא יהפוך לדמות משמעותית בהגנת דאלאס כשהוא יחלים
רות'לסברגר דווקא זרק כמו משוגע בפלייאוף ההוא, באופן מפתיע למדי.
למה אחרי ה TD האחרון של סיאטל שהעלה אותם ליתרון 7 4:24 לסיום הם הלכו על ניסיון ל 2 נקודות במקום לבעוט לנקודה אחת ולעלות ליתרון 8?
לא עדיף לקחת יתרון של 8 (שני פוזשנים) על סיכון גבוה ליתרון 9?
זה כמעט ועלה להם בסוף.
זה היה הימור מעניין של קארול. צריך לזכור – לא היה לו פה יתרון שני פוזשנס. יתרון 8 אפשר לסגור עם ט"ד והמרה של שתי נקודות. אז הוא אומר – אם אני אצליח, המשחק שלי כי אני מוביל בשני פוזשנס עם מעט מדי זמן לסיום, אם אני נכשל – לא קרה כלום, הם עדיין צריכים לשים ט"ד להשוות ואז נלך להארכה.
כמובן, הוא איבד פה את היתרון שניו אינגלנד גם צריכים לשים ט"ד וגם להמיר שתי נקודות אבל בעצם הוא עשה החלפה – המרה של שתי נקודות שלו מול המרה של ניו אינגלנד. זה לא הימור רע.
תודה
כי פיט קארול הוא יאנקי-צ'יקן שעושה במכנסיים ומאבד את הראש כשהוא נגד נ"א. כ"כ פחד מבריידי במקום לסמוך על ההגנה שלו שהיא אחת מהגדולות בכל הזמנים.
הוא סמך על ההגנה של הפאטס, ופחד בצדק מבריידי. לדעתי זה היה רעיון טוב. גם ככה בליצ'ק היה הולך על המרה אם היה ט"ד בפיגור 7
לא מאמין שהוא לא היה הולך על בעיטה. בליצ'ק זה לא דל-ריו.
עדיין הפטס בדרך הבטוחה לביתיות לכל אורך הפלייאוף. זה מה שיכריע.
אם במשחק עם הגנה מזוויעה, עם ווילסון בכושר, עם ההגנה של הסיהוקס בכושר מצויין….עדיין הגעתם מרחק יארד אחד מהאנדזון (וזו אכן קארמה הזויה מה שהלך שם), אני לא חושב שמשהו יימנע מהפטס להגיע ליוסטון ב-5 לפברואר.
בבית הם עדיפים על קבוצה בליגה בכפור של ינואר והם לא הולכים לשחק שופ משחק חוץ בפוסט סיזן.
סופרבול בטוח. השאלה היא רק את מי היא תפגוש שם.
גם שנה שעברה בנובמבר היה נראה בדיוק אותו הדבר. ואז היתה הגנה לא רעה. בכלל הפליאוף בפוטבול הוא מיקרי מאוד, כרגע חשוב להגיע לא להיפצע ולהשאיר שפנים בכובע.
כן אבל…הפטס נפלו רק כי זלזלו בסיום העונה הסדירה ונאלצו לנסוע לקולורדו למשחק חוץ בגמר ה AFC.
משחק אדיר, גם אם מאכזב בסוף.
סיאטל והפטס זה המצ'אפ האולטימטיבי. כשהן לא פצועות אלו שתי הקבוצות הכי טובות ויציבות בליגה כבר 4 שנים. גם בשנה שעברה הן היו הכי טובות. זה בהחלט יכול להיות הסופרבול השנה.
כדי להבטיח ביתיות בפלייאוף הפטס יצטרכו לנצח השנה בדנבר, דבר שלא הצליחו לעשות בתקופה שמאנינג היה שם (ובשנה שעברה גם בלעדיו).
מסכים עם NO ONE. סיאטל קבוצה מצוינת, עם הגנה אדירה שגם שיחקה טוב מאוד היום. בהינתן זה, ההתקפה של הפאטס הייתה מצוינת. בשניות האחרונות הם "בזבזו" מהלכים (הסניק הראשון של בריידי) כדי לבזבז זמן, כי אין להם ולו גרם של ביטחון בהגנה שלהם.
ובצדק. ההגנה זוועה. הייתה זוועה כל השנה, וזה ייחשף בכל פעם שהיא תשחק מול ק"ב סביר (וווילסון יותר מסביר). משהו צריך לקרות, כי אי אפשר לבנות על כך שההתקפה שלך תהיה מושלמת, לא תזרוק אינטרספשנס ולא תפמבל בשום משחק חשוב כל הדרך לסופרבול. מדברים על קולינס, אבל הנה נתון ששוכחים: בליצ'ק שחרר בחצי השנה האחרונה את 3 בחירות הדראפט הראשונות שלו מ-2012 (ג'ונס), 2013 (קולינס), ו-2014 (איזלי). אחרי שנים על גבי שנים שכל הדראפט-קפיטל מושקע בכישרון הגנתי (כשבינתיים סומכים על בריידי שיתקתק התקפה בלי בחירות גבוהות על רסיברים או קו התקפה), נשארנו בלי "פליימייקרס" רציניים בהגנה. זו בעיה.
לדעתי היא לא הולכת לפגוש שום דבר שיפריע לה להגיע לסופרבול מהסיבה ש
1. פיטסבורג מאד שבירים ולא מצליחים לנצח משחקים צמודים ועם הגנה מביכה
2. דנבר שבוע אסל שבוא באסל
3. גם השתיים שהוזכרו בסעיף 1 ו 2 צריכות עדיין לעבור בפקסבורו
בהנחה שפיטסבורג בפליי אוף
בהחלט
היינו בסרט הזה יותר מדי שנים. מתישהו בפלייאוף אתה פוגש בקבוצה עם הגנה טובה מאוד וק"ב סביר, וכשההגנה שלך לא יכולה לרדת מהמגרש אתה הולך הביתה אלא אם בריידי נותן בפלייאוף אחד את 2 הקאמבקים הגדולים בהיסטוריה (רייבנס וסיהוקס ב-2014). והניסיון של השנים האחרונות מלמד אותנו שזה יכול לקרות עם המון קבוצות: אי אפשר לפסול שזה יקרה עם הרייבנס, עם הצ'יפס (כן, כן, אלכס סמית – אני יודע), עם דנבר, עם הסטילרס (אם הריידרס זה לא יקרה כי אין להם עדיין אופי או מאמן רציני מספיק בשביל לנצח בפוקסבורו בפלייאוף).
אין אפס – בגלל שיטת הפלייאוף אתה חייב הגנה שתעצור ק"ב סבירים בשביל לזכות. כרגע לפאטס אין את זה. שלא תבין אותי לא נכון – אני עדיין חושב שיש להם יותר סיכוי מכל קבוצה אחרת לזכות, באופן יחסי. אבל לפני העונה הזו הייתי הרבה יותר אופטימי לגבי ההגנה, ולכן עכשיו אני הרבה יותר פסימי לגבי הסיכויים לזכות.
אתם מבטלים בקלילות רבה מדי קבוצה כמו אוקלנד למשל… ההתקפה שלהם אוכלת את הגנת הפטס כפי שהיא היום…
ובכלל גם קבוצות כמו פיטסבורג או דנבר, יכולות ליפול ביום טוב, וכשאין לך הגנה אתה תלוי מדי בחסדי אחרים
נראה שבסיאטל מתקיים כבר כמה שנים הפסוק שנלקח מהכדורסל – אין דבר כזה לתפוס יום רע בהגנה.
או כמו שכתב פעם מליניאק – מאמנים רבים יגידו שההגנה היא החלק הכי חשוב במשחק, אך כשזה יגיע לרגע המכריע הם יעדיפו לקחת בדראפט שחקן שקולע 30 נקודות מאשר שחקן שיודע לשמור בצורה מצויינת
אני עדיין מחכה שתספרו לי איך הליגה התדרדרה והפוטבול הוא כבר לא מה שהיה פעם.
איזה מחזור נהדר.
+1
פלוס 2.
חבל שמשחקים בין סיאטל לפטריוטס ופיטסבורג מול דאלאס מגיעים רק פעם ב-4 שנים (בניכוי סופרבול). סיאטל תגיע לפוקסבורו בפעם הבאה רק ב-2024. בריידי כבר יהיה עמוק בפרישה.
נראה לי דווקא ראוי לעונת פרישה של בריידי סיאטל בפוקסבורו
קאם צ'נסלור בשיאו הוא הסייפטי הכי טוב בליגה והשחקן הכי חשוב של סיאטל.
למרות זאת השילוב של גרונק ובנט קידם את הפאטס יפה מאוד במגרש.
המשחק הכי טוב של השנה BYE FAR ואפשר רק לקוות שזה יהיה הסופרבול כי זה היה תענוג.
לחשוב שרק לפני מס' חד ספרתי של שנים היתה גם לברס הגנה כזו עם איזה אורלאכר אחד באמצע שלה…
זה ישמע מגוחך לאור המבוכה שספגנו אתמול אבל אם יש משהו שאני אופטימי לגביו זה הפרונט 7 של שיקגו.
ג'רל פרימן הוא הדבר הכי קרוב שהיה לנו למספר 54 מאז שהוא פרש. טרווית'ן גם לא רע.
כאשר מוסיפים את מקפי, פלויד, יאנג, היקס וגולדמן זה בסיס צעיר מאוד שידבר חזק בשנים הבאות לו רק ידאגו להוסיף לו סקנדרי שיודע באמת למנוע כדורים מהרסיברים היריבים.
לצערי ההתקפה מזכירה יותר מדי את ההתקפה שהייתה לברס רק לפני מספר חד ספרתי של שנים…
איפה הווארד בכל זה ?
מי יודע?
בנינו הרים על לנגפורד שנה שעברה והשנה הוא MIA.
אני עוד לא רץ להכתיר את הווארד בתור פורטה החדש או אליוט לעניים אפילו.
אם יהיה QB יציב אז אני מניח שגם הווארד יוכל לבסס את מעמדו כרץ פותח ראוי.
קצת פחות משנתיים חיכינו ליום הזה. זה עונה רגילה. מובן. אבל בכבוד של אמא של ארל תומאס, זה לא רק התואר, זה הזיכרון. זה היה משחק מראה לאותו סופרבול. הפעם קו ההגנה שלנו לא היה יוצא דופן בכלל. בנט בחוץ. קו ההתקפה
של נ״א שלט בשוחות. לא הגענו לבריידי. בסוף גם רצו עלינו. זה היה הליגיון ששינה את המשחק ועצר את בריידי על אפס טאצדאון וחטיפה אחת.
כשגרונק קיבל את הכדור בין צ׳אנסלר ולתומאס, הראשון הוציא לו את הכדור מהיד, השני חבט בו בצורה חוקית עם הכתף (והלב) וזעזע את המפלצת עד כדי פזילה בעת המכה. הכתף הזו הייתה פגועה באותו סופרבול מר, היא זו שהוציאה את גרונק מהמשחק לכמה סנאפים, וגרמה לו להתחיל לפחד ולהשמיט.
צ׳נסלור, שאני אטען שוב בין שלושת שחקני ההגנה הטובים בליגה. כשהוא משחק ובריא, זה ההבדל בין הגנה מצויינת להגנה היסטורית ושוגרמת להיסטריה. גם הוא שיחק עם ברך קרועה שם באריזונה(ושרמן עם מרפק מפורק). הוא התהלך והילך אימים במגרש ופשוט דפק מכות לכולם. גם בריידי בסוף אמר שהוא קיבל מכה בברך ממנו, אני לא ראיתי, מאמין לו. קאם היה במשימה להשמיד. הנה באה הרכבת אמר קולינסוורת׳. בקטנים של בריידי הוא עבר למתכונת ווס וולקר, הכה/הפחד/קח ובסוף אדלמן נתן. יומו של הליגיון הגיע, והוא קיבל צ׳אנס להגיד את דברו- אם היינו בריאים באריזונה.
ההתקפה נתנה משחק קרוב למושלם. הקו לא תפס כל סנאפ שני. למרות חסרונות של שני הרצים הבכירים, ביססנו איזשהו משחק ריצה עם הרוקי פרוסייס. ומשם ווילסון הרגיש נוח לחלק כדורים לכולם. בולדווין שם שלישייה. לוקט נהדר. ריצ׳רדסון גם. ג׳ימי הופיע בסוף בכמה תפיסות חשובות. ובכלל, שלטנו בכדור. התקדמנו. בסוף השלישיות הפכו לשישיות. ולמרות מהפכים אינסופיים, ההוקס הם קבוצה אחרת כשהם ביתרון.
ניצחון מתוק. רק שנשאר בריאים ושכולם יחזרו. ואני אגיד משהו סופרטיבי פה. שגם הפטריוטס יהיו בריאים. כי העולם המסריח הזה צריך עוד מפגש עילאי כזה. ביוסטון.
לסכם בקיצור , יש קבוצות שמגיעות לפליאוף ויש שמשחקות בו .
בהנחה אקדמית שהפטס מגיעים גמר ה afc לא ניראה לי שמי מהקבוצות שהוזכרו כאן מסוגלת לנצח את הפטס ,מי- אוקלנד בפוקסברו בינואר , קנזס שמאז שאלקס הגיע מחזיקה במאזן עונה רגילה מדהים (לא בדקתי זה מתחושה )ונגמר
חוץ מאחת כמובן -אבל היא לא תהייה בפליאוף
אני לא פוסל שבליצ'ק חירב את המהלכים האחרונים כדי להפסיד ולהעיר את הקבוצה שלו לקראת מפגש אפשרי עם סיאטל בסופרבול, ולהרדים את ההגנה של סיאטל לאותו משחק גם כן. סיאטל כביכול השיגו את הנקמה עכשיו, והצ'יפ על הכתף מאותו סופרבול ירד. תחשוב אם הייתם מנצחים עוד פעם בגול ליין, איזה מוטיבציה כפולה הייתה מגיעה סיאטל לסופרבול מול ניו אינגלנד?
בכל מקרה, משחק אדיר שהיה כיף לראות, עם כמה שסיאטל היא הנמסיס של הניירנס (לא ממש בשנים האחרונות, כרגע בכלל אנחנו ברמה של קליבלנד…) יש לי הרבה כבוד לקבוצה הזאת, לווילסון שפשוט מדהים, ולהגנה המפלצתית, רק את קרול והמבט הזחוח והמעצבן שלו אני לא סובל.
פעם הייתי שם תיאוריות כאלו על בליצ'ק, כמו הפעם שהוא הלך על דאון רביעי מול אינדי וכאלו. היום אני לא קונה את זה, הוא מאוד רוצה לנצח בכל משחק.
עכשיו, אם אני רק אבין מה הוא ניסה לעשות במשחקים האחרונים של שנה שעברה..
איך קבוצה יכולה להירדם בסופרבול?
אני בטוח שכל הקבוצות שבאות לסופרבול מופיעות במוטיבצית שיא
אז לא ראית את המחצית הראשונה של הפטס ב2007, הם היו בטוחים שהם באים לטיול ועד שהם התעוררו זה לא הספיק.