סוגרים את הבאסטה

סיכום תקופה באמריקה

אז ביום שבת הקרוב נארוז את הפקלאות ונחזור לארץ, לא לפני שנעצור לכמה ימים בתפוח הגדול, לספוג קצת תרבות. בפעמים הקודמות שהייתי בארה"ב השתדלתי להכניס אנקדוטות מחיי היום יום שלנו פה לתוך הטורים של הפוטבול אבל הפעם די נמנעתי מזה. הסיבות לכך מגוונות. טור הפוטבול התרכז בקטע מקצועי ולא רציתי לשנות יותר מדי מהפורמט רק לחודשיים ובכלל – כמה כבר אפשר לחדש על אמריקה ולכתוב דברים שלא כתבת אז? וכמובן – כשאתה בבית עם שלושה ילדים יש לך מעט יחסית חוויות אמריקאיות לדבר עליהן.

אבל עכשיו שאנחנו עוזבים, נראה לי שזה זמן טוב לסכם קצת. אני לא חושב שאני אגיע לאיזה שהן מסקנות, אני אפילו לא חושב שיש לי יותר מדי אנקדוטות משעשעות. במידה מסוימת, נראה לי שאני יוצא מפה יותר מפוכח מאשר פעמים קודמות. אם כל מה שבא עכשיו נראה לכם קצת חסר פואנטה, אז אי אפשר להגיד שלא הזהרתי אתכם.

img_20161011_082110
די יפה פה בשלכת

בארה"ב כבר גרתי כמה פעמים בעבר. לפני יותר מעשר שנים חייתי חודשיים באיזור הbay, ב-2006 גרנו שנה בפיניקס, אריזונה ולפני חמש שנים העברנו כחצי שנה בדיוק באותו מקום שאנחנו עכשיו – לא רחוק מפורטלנד, אורגון (עיירה לא גדולה שנקראת הילסבורו, אם אתם מתעקשים).

אני חושב שדיברתי כבר לא מעט פעמים בעבר על כמה ארה"ב היא מבחינתי מקום שבו אני מרגיש בבית. לאו דווקא מבחינת האנשים או השפה אלא מהבחינה שאת מרבית ההקשרים התרבותיים שלנו אנחנו מקבלים מאמריקה. כל הסרטים שאנחנו רואים הם אמריקאים, כל הסדרות. כשאני הולך למשחק פוטבול תיכונים זה ישר מתחבר לעשרות סרטי וסדרות נעורים עם הק"ב החתיך, המעודדת שאיתו והחנונים שבקהל. המציאות כמובן יותר מורכבת מזה, אבל ההרגשה היא שכבר ראית את זה מלא פעמים.

זה נכון כפליים לגבי המקום שבו אנחנו עכשיו. אני מניח שהייתי מצליח למצוא הקשרים תרבותיים גם אם הייתי גר במקום אחר, אבל פה במה שנקרא הNorthwest, אני מרגיש כאילו אני קרוב לכל מה שהתבגרתי עליו. ריימונד קארבר, שהוא ביי פאר הסופר האהוב עליי, נולד באורגון וחי כל החיים שלו פה קרוב במדינת וושינגטון. כשאני מטייל פה בטבע או עוצר לישון באיזה מוטל נידח אני ממש מרגיש כאילו נכנסתי לסיפור קצר שלו. טווין פיקס, שהיא בעיניי סדרת המופת הראשונה בהיסטוריה ועדיין נמצאת אצלי בטופ 10 של הסדרות אי פעם, מתרחשת כולה בצפון וושינגטון ובפעם הקודמת שלנו פה אפילו גררתי את אשתי שעה נסיעה מסיאטל למפלים שמצולמים בפתיחה שלה. וכמובן, קורט קוביין ונירוונה, הלהקה שהגיעה בדיוק בצומת הכי חשובה בחיים שלי, נולדו ופעלו פה באיזור הזה. קשה לי להסביר את התחושה הזאת של לנסוע פה ולהרגיש כאילו נכנסת לספר או לסדרה שממש השפיעו עליך.

a7d5e806-e156-4b55-aa6c-ce9c46e08dfa
כל כך הרבה מים, כל כך קרוב לבית

מבחינתי, הביקור הפעם היה שונה מפעמים קודמות. ההבדל, וזה הבדל משמעותי, הוא שהפעם לא הייתי צריך לעבוד פה. בפעם שעברה שהיינו פה היה לי עומס מטורף בעבודה שגרם לכך שגם אם בילינו וטיילנו (וברוך השם, טיילנו לא מעט, כולל עשרה ימים באלסקה ועוד נסיעות לאיזור קנדה), הרי שהלחץ מהעבודה גרם לכך שהתקשיתי מאוד להנות מהמקום. הפעם, המשימה העיקרית שלי היתה בייביסיטינג, אז יכולתי באמת להנות ממה שיש למקום להציע.

ומה אני אגיד לכם – נהניתי. יש משהו פותח לב במקום הזה. אני לא אפתח שוב פעם את הנושא שדיברתי עליו לא פעם, על כמה החיים באמריקה קלים לעומת הארץ – מי שגר פה יודע בדיוק על מה אני מדבר ולמי שלא יצא – אני ממליץ לעשות אפילו לתקופה קצרה ולו כדי להרגיש איך זה במקום אחר.

ההנאה שאני רוצה לדבר עליה היתה מעבר לדברים האלו של היום יום. הדבר שאולי הכי נהניתי ממנו זה הטבע פה. לא יודע מה איתכם, אבל כשאני הייתי קטן תמיד היו מספרים לי עד כמה ישראל יפה ואין מקומות כמוה בעולם. עכשיו, ישראל יפה, שלא תבינו לא נכון, אבל באמת שהיא לא יכולה להתחרות במה שיש פה. ואולי הדבר שהוא הכי משמעותי – וזה נכון במיוחד לחוף המערבי וקצת פחות לחוף המזרחי – זה שבישראל קשה לך מאוד לצאת לטבע. בגלל הגודל של המדינה, אתה תמיד בקרבה לאיזה עיר. יש מעט מאוד איזורים טבעיים פראיים. פה, לעומת זאת, מספיק שתיסע רבע שעה והנה אתה באמצע יער עבות מהלך ליד נהר ששוצף לכיוון המפל המדהים הקרוב.

בכלל, זה נורא מצחיק השינוי פאזה כשאתה מבקר במדינה אחרת – בארץ, לצאת לטייל נראה כמו חתיכת קונסטלציה. לארגן את הילדים ואת כל הדברים וללכת לטייל ומה אם מזג האוויר לא יתאים וככה יוצא שאנחנו באמת מטיילים בטבע אולי פעם בחודשיים. פה, הגשם לא מפסיק לרדת ואיכשהו זה לא הפריע לנו לטייל כמעט כל שבת.

והנה עוד דבר שקשה להבין עד שאתה לא נמצא פה וממש נוסע פה – המרחבים. גם על זה דיברתי בטח בעבר אבל הרגשתי את זה הפעם במיוחד, אף פעם לא יותר מאשר כשעשינו נסיעה של עשר שעות לכל כיוון לסן פרנסיסקו בחג ההודיה. עשר שעות בהן אתה פשוט נוסע באמצע הרים ויערות ואגמים ונחלים וכל כך מעט אנשים. פה ושם יש עיירות בצד הדרך וזהו. יש פה כל כך הרבה מרחב. ואני חושב שזה אחד הדברים שמכתיבים הכי הרבה את האופי הלאומי, גם שלנו וגם של האמריקאים.

בארץ, הכל צפוף. המדינה שלנו מאוד קטנה. אין לנו שום יכולת לנסוע עשר שעות לשום כיוון (אולי אם אתה גר באילת ונוסע למטולה זה ייקח לך 8-9 שעות). את האיזורים שבאמת מעניינים אתה יכול לחצות בשעה-שעתיים. הצפיפות הזאת, בטח בתוספת למזג האוויר המיוזע, הופכת אותנו לדביקים. אנחנו נכנסים אחד לתוך הדברים של השני, מתערבים בהחלטות של מישהו אחר (כמה פעמים עשיתם משהו עם הילד שלכם והיה איזה זר גמור שהעיר לכם על זה ברחוב?) וכן, זה גם הופך אותנו להרבה יותר חברותיים. באמריקה, לעומת זאת, תחושת המרחב הזאת לדעתי מיתרגמת לעם שהרבה פחות מעורב בחיים של השכן שלו, הרבה יותר מרוחק (לטוב ולרע) וגם הרבה יותר שומר על כללים חברתיים לא כתובים מאיתנו. שלא יובן לא נכון, אין פה הבעת ביקורת על אף אחת מהתרבויות – לכל אחת היתרונות והחסרונות שלה – פשוט להצביע על ההבדלים ועל הסיבה האפשרית להם.

4871d1a8-cddb-40cb-8f54-a1b1db02e8a1

אחד הדברים שהנסיעה הזאת עשתה לי זה שהיא הכניסה כל מיני דברים לפרופורציה. יש לי הרבה דוגמאות, אבל אני אתן אחת.

אורגון ידועה בכל ארה"ב כאחת המדינות הכי ליברליות ובעיקר – הכי ירוקות. כשמדברים על "מחבקי עצים", מדברים על אורגון. יש לזה המון המון אספקטים. קודם כל, המדינה מאוד ירוקה. ולא ירוקה דשא כמו אירלנד למשל, שם בני אדם כרתו את העצים במשך שנים, אלא ירוקה מיערות גשם עצומים. וזה כנראה מה שמוביל להרבה מאוד דברים שהתפתחו להם באורגון. אספקט אחד הוא מיחזור מאוד מאוד מסיבי (מדהים כמה ישראל מאחור בתחום הזה, דרך אגב), ממשיך בחוקים ירוקים ובזה שפוליטיקאים שרצים פה למשרות ציבוריות הדבר העיקרי שהם מדברים עליו זה איכות הסביבה. הדוגמא הכי בולטת היא מערכת התחבורה הציבורית באורגון. אני חושב אפילו שלפני כמה שנים נדב אייל או כתב אחר עשו כתבה שלמה בסדרה על גלובליזציה על מערכת התחבורה הציבורית של פורטלנד. באמת, מדובר בדבר מדהים. יש פה רכבות חשמליות בעיר ואליה מכל הסוגים שאליהן מצטרפים אוטובוסים בכל שעות היממה, כשגם הם כמובן אוטובוסים ירוקים. ותאמינו לי, פורטלנד לא יותר קטנה מתל אביב, גם חוצה אותה נהר גדול ואיכשהו, בלי רכבת תחתית ובלי פרויקטים גרנדיוזים הצליחו לרשת אותה מכל הכיוונים ולהפוך אותה מאוד ידידותית למשתמש.

רגע, יש פה עוקץ באליה. אני מכיר את אורגון כבר יותר מעשר שנים. כבר ב-2005 ביקרתי פה וכמו שאמרתי, גם גרתי פה תקופה לפני חמש שנים. בכל הזמן הזה, מאז ועד היום, לא ראיתי שינוי אחד שנעשה בתשתיות של התחבורה הפרטית, כלומר הכבישים. כל הכבישים אל פורטלנד וסביבה הם בדיוק אותו הדבר. אותו רוחב, אותה כמות מסלולים ובלי אף כביש חדש. אני מניח שהסיבה לכך היא פשוטה – עידוד של תחבורה ציבורית. שזאת כנראה הטענה העיקרית של הירוקים בארץ כלפי מפעלות ישראל כץ – הוא ממשיך לבנות עוד ועוד כבישים במקום לפתח את התחבורה הציבורית ובכך מעודד את הציבור לקנות מכוניות ולא להשתמש בה. אבל הנה הבעיה – אם פעם היו קצת פקקים אחרי הצהריים באיזור של פורטלנד הרי שהיום הכבישים פה באיזור פשוט סתומים לגמרי. זה מרגיש בדיוק כמו האיילון והכניסות לתל אביב בארץ. הכל פשוט עומד, ובכמעט כל שעות היממה. אז כן, לפתח תחבורה ציבורית ולהיות ירוקים זה חשוב מאוד, אבל יכול להיות שזה פשוט לא מספיק.

cveod31uaaawhdb
זה הנוף מהספרייה שבה אני כותב עכשיו. ירוק, כבר אמרתי?

לא אשאיר אתכם בלי לדבר קצת על ספורט. אם מבחינת טיולים זה לא היה הזמן האידאלי לבוא לבקר פה – מזג האוויר קר וגשום ובעיקר הימים מאוד קצרים – אז מבחינת ספורט זה היה תענוג. למעט אולי מרץ, אין חודש יותר טוב בספורט האמריקאי מאשר אוקטובר. ובמרץ אין פוטבול, אז כנראה שאוקטובר מנצח. פלייאוף הבייסבול (שהשנה היה פנומנלי), עונת הפוטבול, פוטבול מכללות, ה-NBA מתחיל, כדורסל מכללות מתחיל. אם אתה אוהב ספורט אמריקאי כמוני, אין לך שום בעיה לשבת מול הטלוויזיה כל ערב ולמצוא משהו מעניין לראות. במידה לא קטנה אני מרחם על אשתי שהיתה צריכה לסבול את הערבים האלו של בייסבול ופוטבול בלי הפסקה. לפחות כדורגל כמעט ולא היה לה (דרך אגב, למעט המשחק השבוע שהיה ממש מוקדם בבוקר, הרי שכדורגל אנגלי ב-8 או 9 בשבת בבוקר זה קונספט דווקא נחמד לאללה. אתה לא צריך להעביר את כל היום בציפייה שהמשחק יגיע כבר. אתה מתעורר – והנה, יש לך כדורגל).

גם למשחקים כמובן הלכתי, אם כי כנראה פחות ממה שהייתי הולך אם הייתי רווק הולל. כשגרנו בפיניקס באמת גררתי את אשתי למשחקים על ימין ועל שמאל, הפעם נשארנו בקטנה – משחק NFL אחד בסיאטל, שלושה משחקי NBA ואיזה משחק פוטבול תיכונים אחד. בתכנון שלי היה לנסוע ליוג'ין לראות את אוניברסיטת אורגון משחקים פוטבול ואולי אפילו לסן פרנסיסקו לראות את הפטס שם מול הניינרס, אבל זה לא יצא וזה לא נורא.

הדבר הטוב באמת שהצליח לי פה זה שלקחתי את הילד הגדול שלי לשני משחקי NBA. כבר שנים שאני גורר אותו למשחקים ושום דבר לא יוצא מזה. זה לא מעניין אותו בגרוש. אני לא יכול להגיד לכם איזה תסכול זה לאוהד ספורט לראות את הילד שלו לא מתעניין בזה בכלל. אבל במשחקי NBA הוא התעניין. לא יכול להגיד שהוא התחיל לעקוב אחרי הטריילבלייזרס באינטרנט אבל כשאנשים מדברים על כמה אין אווירה במשחקים בארה"ב הם מפספסים לדעתי עד כמה המשחק שם ידידותי למשתמש ומאפשר למישהו שלא ממש מתעניין בכדורסל כמו הילד שלי להנות ממנו. הוא לא צריך לסבול מקללות או צעקות על השופט, יש בידור שקורא כל הזמן על המגרש, חילקו לו מין מתנפחים ארוכים שעושים רעש כשדופקים כאלו והוא לא הפסיק לדפוק בהם כל המשחק, הוא עקב אחרי הקמע של הקבוצה וזה ממש הכניס אותו לאווירה.

513acc02-bb0b-4549-a544-969102563fdd

נסיים בכל זאת בכמה דברים שעברו לי בראש בתקופה הזאת:

– לפני יומיים הלכתי עם הילדים ברחוב ליד מישהו שעישן וריח הסיגריה היה נורא חזק לי באף ואז קלטתי שזאת כנראה הפעם הראשונה מאז שהגענו לפה שהרחתי עשן סיגריות. זה לא שאנשים לא מעשנים באמריקה – אתה רואה אותם פה ושם, זה שהם פשוט מוקצה. אם אתה רוצה היום לעשן אתה חייב ללכת לפינה נידחת איפשהו ולהסתתר מהגשם מתחת לאיזה גגון כדי להגניב סיגריה. יש סיבה לצניחה העצומה (בדיוק אתמול קראתי שהעישון פה נמצא בשיא שלילי של כל הזמנים) במספר המעשנים – זה פשוט יותר מדי טרחה לתחזק את המנהג הזה.

– מה שכן לא חסר פה בקטע של העישון זה הסוג השני, גראס. אורגון היא אחת המדינות הראשונות בארה"ב שהפכה את המריחואנה לחוקית והתוצאה היא שקשה להסתובב בעיר עצמה בלי להריח ריח של גראס. לך תסביר לילדים שלך מה זה הריח המסריח הזה שהם מריחים.

זה כמובן לא כמו באמסטרדם – אתה לא רואה קופי שופס בכל מקום, רק פה ושם יש חנויות, אבל ההשפעה הכי גדולה שיש היא בפרסום בנושא. יש לא מעט שלטי חוצות ופרסומות בטלוויזיה על הסכנה שבעישון מריחואנה, כשהכי הזוי בעיניי – פרסומת בערוץ הילדים בשעה שמונה בערב בנושא. עכשיו, אם זה היה ערוץ לבני נוער אני יכול להבין, אבל מה ילדים בני חמש או אפילו עשר צריכים את זה – זה רק יגרום להם לתהות מה זה הדבר הזה, לא?

– אם דיברנו על פרסומות, אז בגלל שזאת הפעם הראשונה שאנחנו פה עם ילדים יחסית גדולים, נחשפתי בפעם הראשונה לנושא הפרסומות בערוצים שלהם. מה אני אגיד לכם – לא נתקלתי בחיים בדבר נבזה מהסוג הזה. אני באמת לא מבין איך מאפשרים את זה. כל חמש דקות יש פרסומת לצעצוע זה או אחר, סרט ילדים וכדומה – לדחוף את זה ככה לילדים בערוצים שלהם זה פשוט נבזי. וחוץ מזה, זה גם נורא מעצבן. אני לא יודע איך ילדים אמריקאים שרגילים לזה מגיל אפס מתמודדים, אבל במקרה של הילדים שלי – בכל פעם שהיתה עצירה בתוכנית לפרסומות הם איבדו את הריכוז והתחילו לחפש מה לעשות. תארו לעצמכם לראות סרט באורך מלא ככה, כשכל עשר דקות עוצרים לפרסומות. זה נורא.

– ישראלים בדרך כלל אוהבים לחשוב שהם מרכז העולם, ובכן, לפי הביקור שלי פה – יש מצב שהם צודקים. אולי זאת סתם מקריות, אבל נדמה שבכל מקום שאליו הלכנו גילינו קשר לישראל. קודם כל, אנשים מתעניינים – מה זאת השפה שאתם מדברים. ואז אתה מגלה שהמלצרית היתה בארץ, הכלה של המנקה עכשיו בישראל, ההיא מהקפה יהודית ואיזה מישהו סתם יודע כמה מילים בעברית. השיא היה כשחזרנו מסן פרנסיסקו ועצרנו לשינה בלילה באיזה עיירה נידחת בצפון קליפורניה. הלכנו למסעדה היחידה שהיתה פתוחה באותה מקום ואחרי כמה דקות המלצר שלנו, בחור צעיר שבערך תיפקד בכל עמדה אפשרית במסעדה, סיפר לנו שאבא שלו גר באפרת והוא כמובן יודע לדבר את השפה.

יאללה, נתראה מהצד השני של האטלנטי. אל תדאגו, עידו גילרי יעשה עבודה מצוינת עם סיכום הפוטבול של השבוע

אשליות צהובות - יגון תוגתי
הבעיה שלי עם שוטא

132 Comments

אורן 7 בדצמבר 2016

נהדר.
הייתי באורגון שנה שעברה-ניו פורט מדהימה.
מזדהה עם הרבה דברים שכתבת פה- כיום חי באנגליה.

אורי 7 בדצמבר 2016

אחלה טור תודה

אלון 7 בדצמבר 2016

אני תמיד אומר לאישתי, אנחנו באמריקה, תמיד יש ספורט בטלוויזיה.
הקטע עם הסיגריות כל כל נכון. היינו עם הילדים בצרפת והעשן של הסיגריות בכל מקום ממש הפריע. אתה כבר לא רגיל לעשן ולאכול במסעדה עם ריח של סיגריות. אני חושב שזה פעם ראשונה שהילדים הריחו סיגריות.

דור 8 בדצמבר 2016

ההולנדים גם מעשנים לא מעט. אמנם העישון בברים אסור, למעט בודדים שמאפשרים עישון מהשעה 2:00 בלילה (ומקפידים על כך מאוד), אך באופן מפתיע הם מעשנים באופן חופשי בתחנות אוטובוס, ובתוך תחנת הרכבת עצמה (בדרך כלל הקצה של כל רציף, ולעיתים חלקים במרכז הרציף, מוגדרים כאזורי עישון). אני מתגורר בדרום המדינה, ומשום הקרבה לגבול הבלגי ותיירות הגראס שהתפתחה משם, כל העיריות במחוז (מלבד איינדהובן, הב"ש המקומית) אוסרות על מכירת מריחואנה בקופי שופס למי שאינם אזרחים (או תושבי קבע שנרשמו בעירייה). כתוצאה, כמעט ולא מרגישים שמדובר במדינה שביצעה לגליזציה לפני עשרות שנים. מנגד, הקופי שופס נראים די עצובים ביחס למקביליהם האמסטרדמיים. מעניין מה הסיבה לשוני בתפיסת העישון בין האמריקאים לאירופאים.

אלון 8 בדצמבר 2016

הם כמה שנים יותר מתקדמים. זה יגיע גם לאירופה.

אסף THE KOP 8 בדצמבר 2016

יפה מאוד !

עכשיו סע לאוסטרליה לכמה חודשים בכדי לחוות מרחבים אינסופיים על באמת.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

גם זה יגיע, חביבי, גם זה יגיע

אסף THE KOP 8 בדצמבר 2016

אתה חייב
השנה הכי נחמדה שביליתי בחיי הייתה שם

the bird 8 בדצמבר 2016

למרות שאוסטרליה יפה מאוד,
נראה לי שניו זילנד לוקחת בהליכה …אם כבר להגיע "עד סוף העולם"
סע לשם (:

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

ניו זילנד כבר הייתי. לוקחת כל מקום אחר שהייתי בו. אבל אני אחזור

the bird 8 בדצמבר 2016

אוקיי
אז אתה יודע על מה מדובר , (:
כי הייתי באוסטרליה ואין בכלל ספק מה עדיף מבחינת נופים…
באוסטרליה יש אורבניות יותר מעניינת ממקומות אחרים בעולם

מאיר 8 בדצמבר 2016

אני די בטוח שהמון אמריקאים יהודים חושבים שאפרת זאת עיר ענקית עם מאות אלפי תושבים (כשבפועל יש בערך 10,000…)

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

LOL, יש מצב

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

ואני לא רוצה לדעת מה חושבים בצרפת על נתניה. זה כמו שתמיד מצחיק אותי שהאמריקאים בטוחים שחנוכה הוא *החג* של היהודים כי היהודים באמריקה דחפו אותו שיהיה להם מקבילה לחג המולד ואין להם מושג איזה חג זניח זה במונחי היהדות

מאנו 8 בדצמבר 2016

אז בוא אספר לך – לצרפתים אין מושג מה זה נתניה. הצרפתים שמגיעים לנתניה הם בדר"כ צרפתים יהודים ממוצא צפון אפריקאי, ציונים ודתיים או מסורתיים ברובם. היותר חילוניים נשארו בצרפת, ולצרפת הלא יהודית אין הרבה עניין במה הסיפור של אלו שעזבו.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

ברור, בדיוק כמו היהודים האמריקאים שהגיעו לאפרת

דור 8 בדצמבר 2016

להבדיל מבישראל, העלייה היהודית לצרפת ממדינות צפון אפריקה התקבלה בזרועות פתוחות ע"י האוכלוסיה המקומית ששוועה לדם יהודי לאחר זוועות השואה. כמו כן היהדות הצרפתית (גם הותיקה) הינה דתית-מסורתית ברובה המכריע.

טים טיבו 8 בדצמבר 2016

וואלה? גם בצרפת עשו כל מיני מבצעים להעלות לשם עוד יהודים מצפון אפריקה? גם צרפת נכנסה למשטר צנע כדי שתהיה מסוגלת לקלוט את כל המהגרים שהגיעו אליה? גם היא שילמה כופר למלך מרוקו על כל יהודי שהרשה לו לצאת ועוד כל מיני שוחד? "להבדיל מבישראל".

מיקו G 8 בדצמבר 2016

קטע הזוי, שני מהגרים זהים, אחד היגר למדינה ענייה, השני למדינה עשירה, וזה שהגיע למדינה העשירה גם נהיה עשיר יותר. פלא עולם.

מאנו 8 בדצמבר 2016

זה לא מדוייק. תשווה את האשכנזים בישראל לעומת המזרחים שעלו לישראל ואלה שעברו לצרפת. הראשונים הצליחו, השניים הרבה פחות, ברובם, והשלישיים הם סיפור הצלחה מסחרר, ברובו.

טים טיבו 8 בדצמבר 2016

די הגיוני שמי שעשה את הבחירה לעבור לצרפת ב 1948 אמור היה להצליח יותר בטווח הקצר – הוא מגיע למדינה מפותחת בת מאות שנים, לא למקום שצריך לבנות את כל התשתיות שלו כמעט מאפס תוך מלחמה עם כל השכנים שלו. הוא בד"כ גם הגיע לעיר גדולה, ששם קל יותר להצליח, ולא לעיירות פיתוח שישראל הסוציאליסטית דאז שלחה אותם.

אופיר 8 בדצמבר 2016

צפון מערב הפאסיפיק הוא, הוא גן העדן עלי אדמות.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

לפני חודשיים הייתי אומר לך "כן, אבל הגשם.." אבל האמת היא שזה באמת לא כזה מפריע. יש לך חודשיים-שלושה חודשים קשים בשנה (הולך להיות לנו יופי של שלג מחר) וגם אז אתה יכול לעשות סקי, ושאר הזמן זה באמת גן עדן. אפילו הגשם לא נורא כשהוא יורד, סתם מטפטף כזה

אופיר 8 בדצמבר 2016

מת על הגשם הזה. בלי מים אין חיים, וכל מה שנשאר זה אבק מהמדבריות, זבל של פיקוסים על המדרכות ואנשים מזיעים ועצבניים שמקימים ארגוני טרור ומדינות איסלמיות.

NoOne 8 בדצמבר 2016

אין מקום יותר טוב מהווסט קוסט , אני באופן אישי מעדיף את קליפורניה כי אני מאד עירוני אבל אני מבין את העניין באורגון ו-וושינגטון .
אין יותר טוב מזה כשבמרחק שעה טיסה או פחות יש לך בכל כיוון את לאס וגאס,סאן פרנסיסקו ,סאן דייגו וטיחואנה ובשעתיים אתה מגיע לסיאטל

הוויקאנד אני טס לסאן פרנסיסקו וסאן חוזה לראות את הג'טס המסריחים

עומרי (ירוק) 8 בדצמבר 2016

תעשה שלום מהמטוס

איציק 8 בדצמבר 2016

מה יש לעשות בסאן דיאגו ביומים הקרובים? מה לעשות, זה הזמן שיש לי :-(

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

חסר מה לעשות בסן דייגו?

איציק 8 בדצמבר 2016

כולם אומרים לי גן חיות וסי וורלד. כשאני שואל מה עוד, אומרים ליתסתובב בעיר. אם יש לך רעיון יותר טוב, אשמח.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

יש שם נושאת מטוסים שאפשר להסתובב בכולה עם כל מיני וטראנים שמדריכים אותך – זה די מגניב. יש מוזיאון תעופה וחלל נחמד מאוד.
הדאון טאון באמת אחלה, במיוחד בערבים. אתה יכול לקפוץ לטיחואנה אם בא לך, קח בחשבון שיהיה לך יופי של פקק בדרך חזרה. יש שם עיר עתיקה נחמדה למדי.
ככה ממה שאני זוכר כרגע

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

וההמלצה הכי טובה, מסעדת הפנקייקים הזאת, אם אני זוכר נכון היא פתוחה רק בסופש אבל שווה לבדוק ולא להיבהל מהתור, זה אדיר:
http://richardwalkers.com/

איציק 8 בדצמבר 2016

תודה רבה… לפחות חלק אנסה להספיק.

תומרג 8 בדצמבר 2016

הטיילת שם תיירותית להפליא אבל נחמדה, כולל כמה מסעדות טובות.
מציע לך לקחת שיט במפרץ. נדוש ככל שישמע, זה אחלה סיור, כולל תצפית על הבסיס הימי של קורונאדו.

NoOne 8 בדצמבר 2016

אין לך מה לעשות בסי וורלד או הגן חיות אם אין לך ילדים , אחרי 20 דקות אתה כבר רוצה לברוח.
פאסיפיק ביץ' זה מקום נחמד , יש שם טיילת בסגנון וניס ביץ' ביום והרבה בארים,מסעדות בלילה , אין לי מושג בין כמה אתה אבל הקהל שם מאד צעיר , גילאי קולג' , הרבה מאד בחורות והרבה מאד אלכוהול .
דאוןטאון סאו דייגו זה בעיקר ליטל איטלי שיש שם אוכל טוב.
אבל הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות זה לנסוע 20 דקות דרומה לטיחואנה , אל תעבור את הגבול עם הרכב , תיקח מונית או אובר למעבר הגבול ותעבור ברגל , יש מוניות בצד השני שיקחו אותך די בזול לאן שאתה רוצה.
בעבר היית יכול לעבור מארה"ב למקסיקו בלי ניירות בכלל היית פושט נכנס בשער ברזל וזהו , אבל לאחרונה הם שינו את זה ויושב איזה מקסיקני בשולחן מתקפל ובודק דרכונים אבל זה עדיין עולם שלישי , הייתי שם לפני חודש עם שלושה חברים והוא בכלל לא בדק לנו כלום , הוא ראה אותנו וסימן לנו להמשיך הלאה , אין לו זמן לבדוק לנו את הניירות.
בטיחואנה יש הרבה דברים בזול , תרופות,בגדים , צעצועים אבל האיכות היא על אחריותך , הייתי אומר ש90 אחוז מזויף כולל התרופות.
הרחוב הראשי של טיחואנה זה בית זונות אחד גדול , הסטריפ באר הכי טוב זה הונג קונג ואני ממליץ בחום.
אם בכל זאת החלטת לנהוג בטיחואנה קח בחשבון שתמרורים ורמזורים זה בגדר המלצה

טים טיבו 8 בדצמבר 2016

יש בסן דיאגו שכונה בשם Ocean Beach, לא יודע איך היא היום אבל לפני 15 שנה היא היתה כאילו נלקחה הישר משיר של הביץ' בויס. קהילה ידידותית שהחיים שלה סביב החוף והגלישה. אין שם אתר תיירותי מיוחד אבל סתם להסתובב, לשבת לבירה או לאוכל מקסיקני בטאקריה המקומית ולדבר עם האנשים – נשארו מעט מאד מקומות כאלו בקליפורניה.

רובי פאולר 9 בדצמבר 2016

האיזור של לה-חויה (LA JOLLA) מאוד יפה, גם אחלה מסעדות (לדברי אשתי ומשפחתה, אני לאור כיפתי נהניתי בעיקר מהסלט והצ'יפס…).
תנסו לראות כלבי ים על החוף, אנחנו איכשהו הצלחנו לקבל נאחס ולפספס אותם פעם אחר פעם.
מעבר לכך – הטיילת בצד השני של גשר קורנאדו ועוד מה שהומלץ פה.

עומרי (ירוק) 8 בדצמבר 2016

זו נקודה מעניינת שחשבנו עליה כשעולה האפשרות אולי לעבור למקום כמו סיאטל. מזג האוויר לא מבאס (יחסית, כמובן)? אני ההיפך מאופיר – שונא גשם, זה מציק. וגם הימים נורא קצרים, זה מבאס.
חוץ מהגשם אני מסכים שסיאטל מושלמת. בעיקר כשמשווים את עלות המחיה לצפון קליפורניה.

יואב דובינסקי 8 בדצמבר 2016

יפה מאוד. לצערי בכלל לא יצא לי להגיע למערב מאז שעברתי לטנסי.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

אתה חייב. הבעיה במערב שהוא באמת מאוד גדול וכשאתה מטייל בו אתה מבזבז המון זמן על נסיעות

NoOne 8 בדצמבר 2016

ההבדל בין טנסי לווסט קוסט זה כמו ההבדל בין פייטון מאנינג לטום בריידי

אלון 8 בדצמבר 2016

הבעיה במערב היא שהמשחקים בשעות לא נוחות.

נולי 8 בדצמבר 2016

טור יפה מאד. עושה חשק לחזור ולטייל במרחביה של ארה"ב.
הקוטן של ישראל ממש מכמיר לב כשחוזרים משם.

Amir A 8 בדצמבר 2016

אני מבקש למחות על הזלזול בטבע שיש לנו כאן בחוף המזרחי. ארבע שעות נסיעה מהבית ואנחנו בפינגר-לייקס (המנוע של האוטו עוד לא מספיק להתחמם). שעתיים צפונה ואנחנו בטבע הנפלא של ניו-המפשייר ו-וורמונט. גם לצד המערבי של מסטצ'וסט לא חסר, שלא לדבר על הקטסקיל בניו-יורק וכמובן מיין. וכשלהם שם במערב יהיה את שביל האפלצ'ים אז נדבר.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

לא מזלזל, פשוט הצד המזרחי הרבה יותר אורבני יחסית למערב. וזה אולי הדבר הכי יפה בפסיפיק נורתווסט – לא צריך לנסוע ארבע שעות או אפילו שעתיים. יש לך טבע נהדר ממש במרחק נגיעה. ואפילו הסתיו פה נהדר

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

ובמערב יש את הפסיפיק קרסט טרייל (אפילו עשו עליו סרט לא מזמן)

עומרי (ירוק) 8 בדצמבר 2016

ובנוסף, כמו שאני תמיד מזכיר לאמיר (כאילו הוא לא זוכר) – מזג האוויר הרבה הרבה יותר טוב, אז גם יותר כיף לטייל.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

עזוב, אל תפריע לו לגרוף את השלג מהדרייבווי שלו

עומרי (ירוק) 8 בדצמבר 2016

לגמרי. אבל יש עונות! (סליחה אמיר)

Amir A 8 בדצמבר 2016

עונות זה טעם החיים. אבל אתם שם במערב, עם ה-70 מעלות שלכם לכל אורך השנה, לא מסוגלים להעריך את היופי שבזה.

עומרי (ירוק) 8 בדצמבר 2016

אני בעיקר מסוגל להעריך את היופי בלא ללבוש מעיל אמיתי כל השנה.

אופיר 8 בדצמבר 2016

Amir A, בנורת'ווסט יש יופי של עונות. עומרי, מזג האוויר בסיליקון ואלי משעמם כמו החיים בפרבר חסר הנשמה הזה.

עומרי (ירוק) 8 בדצמבר 2016

Tell us what you really think..

לגבי מזג האוויר – משעמם זה סובייקטיבי. בשבילי העובדה שאין כמעט גשם למשל, היא תענוג. והקיץ כיפי, בלי לחות ולא יותר מידי חם בד"כ.

לגבי הנשמה – לא יודע. זה ללא ספק פרבר, אבל זה לא בהכרח רע. גרתי 6 שנים לפני כן בת"א/מנהטן – הכי עירוני שיש ועם הרבה "נשמה". חשבתי שזה יהיה חסר לי, זה לא.

כבר שאלתי בעבר אבל שכחתי – איפה אתה גר? אני זוכר איסט קוסט במעורפל, אבל לא בטוח.

אופיר 8 בדצמבר 2016

עומרי, זה חצי בצחוק – אחרי הכל אנחנו מדברים על כמה מהמקומות היותר טובים שיש לעולם להציע, וכל אחד בוחר בהתאם להעדפותיו. אישית, יש לי חיבה למקומות עם היסטוריה מסוימת, שעברו אבולוציה טבעית שהשאירה אחריה שכונות מענינות עם מאפיינים יחודיים. הוואלי, במובן הזה, נותן הרגשה של משהו סינטטי, בעיקר כשהוא נסוב סביב דבר אחד (הייטק). אין את החוויה של חיים אמיתיים בבניין (יש שם בכלל בנינים?) מאוכלס על ידי דיירים מקשת רחבה של מקצועות ושכבות כלכליות וחברתיות. מה שיש שם זה מקסיקנים שנוסעים שעתיים לכל כיוון כדי לנקות לאנשים את הבתים ולשרת אותם בצ'יפוטלה.

גרתי בפאסיפיק נורת'ווסט והחיים לקחו אותי מזרחה, אבל אני ממשיך לפנטז על חזרה לשם וגם מתכוון לממש את זה בהקדם, אינשאללה.

עומרי (ירוק) 8 בדצמבר 2016

זה בסדר אופיר, לא לקחתי ברצינות.

אני מבין מה שאתה אומר, ומסכים שזה עניין סובייקטיבי. אני חושב שאפשר גם להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת – נכון שיש כאן בעיקר הייטק, אבל זה גם אומר שזה המקום עם הכי הרבה חדשנות ויזמות ודברים חדשים. זה נחמד.
ונכון שמבחינת מקצועות (ומבחינה סוציואקונומית) זה די חד גוני, אבל דווקא מבחינה תרבותית מאד diverse כאן. המון זרים.

אגב, אני גר בבניין – 8 קומות זה נחשב, לא? :) זה לא בניינים עירוניים טיפוסיים, זה קומפלקסים.

ויאללה, אם אתה מגיע מערבה, תעצור כאן, אזמין אותך לבירה אמריקאית משעממת ונטולת אופי..

אופיר 9 בדצמבר 2016

תודה עומרי, אני אשמח. הבירות שם מעולות, כמו בכל החוף המערבי.

עומרי (ירוק) 8 בדצמבר 2016

נהדר אריאל. החוף המערבי באמת מקום מיוחד.
מעריץ את היכולת שלך לראות כ"כ הרבה ספורט עם 3 ילדים. אני בקושי מצליח עם אחד.

ק. 8 בדצמבר 2016

רואים מוקלט בדיליי, אחרת עם ילדים קטנים זה באמת בעיה בשעות הערות שלהם

עומרי (ירוק) 8 בדצמבר 2016

ספורט מוקלט בדיליי זה משהו שקשה לי לעכל

ק. 8 בדצמבר 2016

יעילות… לראות בשעה משחק פוטבול שלם או נבא שלם בלי לדעת את התוצאה עדיף מבחינתי על תקציר שהתוצאה ידועה. כנ"ל כדורגל בערב אחרי שהבית נרגע

פלה קוטי 8 בדצמבר 2016

הפרסומות בטלוויזיה זה פשוט סיוט, ולא רק אצל הילדים, שפשוט התייאשו ועברו לנטפליקס.
הכי גרוע זה הפרסומות של פייטון מאנינג ל nationwide. חשבתי שהוא יפרוש יחסכו מאיתנו את החרא הזה, אבל זה רק נהיה יותר גרוע. סיוט.

פלה קוטי 8 בדצמבר 2016

נ"ב, יכול להיות שבגלל זה כדורגל לא הולך פה?
45 דקות בלי שפייטון מזמזם המ המ המהמממ הםם?

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

בגללך אני מזמזם את החרא הזה..

פלה קוטי 8 בדצמבר 2016

תקוע עם זה כבר שנה…..

אריק 8 בדצמבר 2016

החוף המערבי יפהפה.
נטלויזיה האמריקאית זה אולי הדבר הכי מדכא שנתקלתי בו. ואני מדבר מדכא במובן הכי פשוט שאפשר. דכאון קיומי ותהיות על הקיום האנושי.

עידו ג. 8 בדצמבר 2016

אתם מתווכחים פה על איזה חוף יותר טוב בזמן שב AL east יש מירוץ חימוש.

סימנטוב 8 בדצמבר 2016

נהדר איזה כיף לך! הביקור קשור לPTD?
יש לי משפחה בצפון מערב (בעיקר מעבר לגבול) אזור נפלא רק שהשמים בעיקר אפורים.
ד"א בהקשר גראס אנחנו לפני מהפכה ענקית, סאיקי מדיקל סטארטאפ ישראלי הולכים לטרוף את הקלפים עם משאף קאנביס שלהם.

איציק 8 בדצמבר 2016

נרות קנאביס עוד לא פיתחו?

סימנטוב 8 בדצמבר 2016

משאף רפואי מבוסס על אידוי. טבע רדפו אחריהם בסוף הם זכו לשווק אותם בארץ. אני לא יודע מי ישווק אותם בחו"ל הבנתי שפיליפ מוריס מאוד מעוניינים. הבחור שהקים את העסק לא סיים 12 שנו לימוד, הסתדר לו לא רע…

אריק 8 בדצמבר 2016

הוא לא הולך לשנות כלום בקשר למקומות שבהם קנאביס חוקיץ הוא רק יחריב לאנשים את השימוש בגראס רפואי עד שאנשי הרפואה יבינו שהTHC חשוב לריפוי. בנתיים טבע יהרסו פה את השוק.
אגב השינוי הוא לא האידוי זה קיים מזמן וזמין מזמן.

סימנטוב 8 בדצמבר 2016

מעניין, אז מהפכני המוצר שלהם?

אריק 8 בדצמבר 2016

מהפכני הוא לא מבחינת זה שאידוי כבר יש מזמן. המהפכה זה על כביכול שליטה בחומרים פעילים, בגלל זה מעניין את טבע.

פרי 8 בדצמבר 2016

טבע לא רק משווקים, הם בעלי אינטרס.
גם פיליפ מוריס.

המוצר מהפכני בכך שהוא מאפשר דיוק במינון הצמח כתרופה.
מוצר מגניב ביותר, אבל אין לו קשר לליגליזציה.

אריק 8 בדצמבר 2016

המוצר לא יודע לזהות את החומרים הפעילים (למעשה שום מוצר לא יודע, זה העניין עם קאנאביס, יודעים לזהות THC ובאיכות פחותה CBD ן- CBN, אבל לא מבינים עדיין את הקשרים בין החומרים הפעילים שמביאים מרפא, אחרת מזמן היו משתמשים בו לתרופות) הטענה לגביו שהוא יעיל יותר מופורייזרים, – מניח שיש הנחה שבשלב כלשהו יהיה אפשר ואז השמן/פרח יגיע במינונים מדוייקים.

פה איתמר 8 בדצמבר 2016

אחלה פוסט.
עושה חשק לרילוקיישן של כמה שנים.

אתה גם מרגיש ״שאמריקה האמיתית״ זה אותם מקומות שכוחיי אל של אדומיי צוואר, שאמא ואבא בני דודים, ומצביעי טראמפ?

הקטע הזה עם הפרסומות על עשר דקות,
זה בדיוק הטיעון של אירופים בכלל וחובבי כדורגל כנגד הספורט האמריקאי.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

אמאתי את זה כבר אז, אין כזה דבר "אמריקה האמיתית". זאת מדינה עצומה של 300 מיליון איש.יש מלא אמריקות שלא מדברות ולא מכירות כמעט אחת בשניה.
דרך אגב, בלי לפתוח את הויכוח הפוליטי מחדש, האמירה אחרי הבחירות שאמריקה האמיתית כביכול ניצחה – זה נכון שטראמפ ניצח אבל אמריקה העירונית לקחה יותר משני מיליון קולות מ"אמריקה האמיתית". זה לא בא לבכות על התוצאות או השיטה – השיטה היא השיטה אבל להגיד שאמריקה הכפרית היא האמיתית כי טראמפ ניצח זה די מגוחך

אמיתי 8 בדצמבר 2016

אחלה טור.
ארהב קלה להסתדרות בטח יחסית לארץ אבל יש מדינות שלעומתן אנחנו גן עדן בירוקרטי.
בקשר לתחבורה ציבורית העניין הוא התרבות.
גם באמריקה וגם פה לצערי מכונית שווה מעמד עצמאות וחופש כשלדעתי זה ככ הפוך. לא יהיה שינוי בזה רק דרך רכבות ואוטובוסים הפסיכולוגיה משחקת פה תפקיד מרכזי. ידידה שלי קנתה רכב לנסוע לעבודה מרחק 3.4 קילומטרים. בתל אביב. זה מגוחך.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

לא רק עניין פסיכולוגי אלא בעיקר דרך בניה של הערים. שיטת הפרברים האמריקאית שתפסה חזק מאוד בארץ די מחייבת שני רכבים לכל משפחה. בארץ המצב כמובן הרבה יותר בעייתי כי אפילו אם אתה מוכן להסתמך רק על תחבורה ציבורית יש יום וחצי בשנה שבהם אתה תקוע. גם מי שגר באמצע תל אביב ורוצה לטייל בשבת או לנסוע להורים חייב רכב.

אמיתי 8 בדצמבר 2016

יש רכבים להשכרה ב100₪ ליום וקאר טו גו. אין סיבה למי שגר בתא ועובד בסביבה להחזיק רכב. כמעט אף פעם זה לא הגיוני. לא ראציונלי וגם מאד מעייף

תומר הוותיק 8 בדצמבר 2016

אק אומר אריאל, שחלק מהתחושות אהדה/לא אהדה כלפי מקום, נובעת גם מהעובדה הפסיכולוגית שאתה רק מבקר בו לזמן קצוב (גם שנה שנתיים).
רוצה לאמר, חלק מהבעיות במקום מתגלות לך רק לאחר שאתה חווה את הסיזיפיות שלו לאורך זמן (כאשר אין לך זמן קצוב לחזרה).

רומן 8 בדצמבר 2016

כנראה באמת חיית יותר מדי זמן בחול.
לדעתי מגיע לך אולפן א חינם .
צומת זה זכר לא נקבה.. ציפיתי ממך ליותר

S&M 8 בדצמבר 2016

מבחינתי האישית, חבל שלא כתבת יותר על החיים עצמם. אני כל כך אוהב לקרוא על זה ומקנא בסיפורי החיים בחו"ל. הלוואי עלי. כל פעם שרונן שולח תמונות של "רק עברתי דרך בוסניה", אני מזיל ריר ומקלל את כל מי שהמציא אותו. תענוג לקרוא.

לגבי האזכור של הטלוויזיה. אני רואה טלוויזיה כמה שעות ביום, אבל לא בערוצים רגילים. אם כבר, רק ספורט או ערוצי "מדע". את כל הטלוויזיה אני צורך רק דרך טורנטים. סדרות וסרטים.
רצה הגורל, ועופר וינטר נלחץ מתחקיר שעשו עליו, אז הוא פרסם את תוכנית המקור של רביב דרוקר. גם את זה (או אילנה דיין), לפעמים, אני מוריד בטורנט, אבל אמרתי, יאללה, עופר וינטר כל כך נלחץ, אולי שווה לראות לייב בערוץ 10.

כל ההקדמה הזו נועדה כדי להגיד – אלוהים, איזה סיוט! איך אפשר לראות ככה תוכנית עם כל הפרסומות האלה?! זה משהו בלתי נתפס. כל כמה דקות יוצאים לרצף של זבל, ואתה כבר לא יודע איפה אתה, על מה דובר בתוכנית, ומה צפוי בהמשך. פשוט מגוחך. סיוט ממש.

S&M 8 בדצמבר 2016

אגב, אילת-מטולה זה 6 שעות נסיעה בשעות העומס (בבוקר), דרך כביש 90 או דרך כביש 6. סתם שתדע.

אמיתי 8 בדצמבר 2016

לגמרי. המסקנה היא אחת. אם אתה לא ילד או שיש לך ילדים אין סיבה ותירוץ לראות טלוויזיה בצורתה המסורתית..

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

כן, בארץ אני לא רואה טלוויזיה מסחרית בכלל, זה בלתי נסבל. בארץ לפחות יש מעט הפסקות, רק שהן ארוכות. פה פשוט עוצרים כל שניה. לראות פה סרט זה פשוט בלתי אפשרי

אריק 8 בדצמבר 2016

הפרסומות בארצות הברית מדכאות יותר. כמה שפה זה זבל, שם אתה באמת תוהה לאן הולכת האנושות.

ר.בקצה 8 בדצמבר 2016

זה לא רק בארה"ב. גם באוסטרליה בזמנו הייתה הפסקת פרסומות כל 10 דקות. בא לך לשבור את הטלוויזיה.

רועי פ 8 בדצמבר 2016

אחרי שחזרתי לא מזמן מניו אינגלנד, לטיול שבועיים (לא מספיק), עשית לי חשק על החוף המערבי.
ולקחת ילד למשחק בארה"ב (לקחתי את הגדולה לראות את הברויינז), זו חוויה.

ניינר/ווריור 8 בדצמבר 2016

אין על החוף המערבי והנורתווסט זה בכלל גן עדן-טבע נפלא, מאות סוגי בירה מעולה, גראס חוקי והרבה גשם. מה עוד צריך?

Yavor 8 בדצמבר 2016

נהדר אריאל. עשית חשק לחזור ליבשת, אפילו אם זה לצד הקפוא שבה.
בני כמה הילדים? אני ממש מקנא על היכולת שלך לראות ולנסוע לאירועי ספורט בתדירות שתיארת.

רומן 8 בדצמבר 2016

לפני כמה חודשים, היה לי כבר חוזה לרילוקיישן לארהב, לקורפורייט גדול.
הכל מוכן, הכל מסודר, רק תבוא.
שבועיים התלבטתי, לא יכולתי לישון, טיילתי בלילות, הכל נשמע כל כך חלומי, חברים אמרו שרק משוגע מוותר על זה, ואיכשהו הרגשתי לא שלם עם זה.
בסוף החלטתי שאולי זאת המדינה ההכי טובה בעולם (כמו שדוד שלי שחי שם טוען) אבל היא לבטח לא המדינה שלי, ובנאדם צריך לחיות בבית שלו.
קרעתי את החוזה ונשמתי לרווחה, מאז אני לא מסתכל אחורה.
ארהב מקום מגניב, חייתי שם חצי שנה פעם, אבל לנצח תשאר שם מהגר והבית שלך תמיד יהיה פה.

yaron 8 בדצמבר 2016

גרתי בניו יורק 13 שנה וזאת היתה תקופה אדירה!
אבל אף פעם לא הרגשתי שם 100% בבית. לפעמים זה היה 70% ולפעמים 90% אבל זה לא היה "הבית שלי" אפילו יום אחד כולל בספטמבר 11 כשראיתי את המגדלים נופלים Live מהשדירה החמישית (עבדתי בקומה 84 עד חודש לפני…) וכשאשתי חזרה הביתה בסירה לבנה מאבק…
אחרי שהילדים נולדו והרבה לפני שהגיעו לגיל בית ספר ארזנו את המזוודות וחזרנו לארץ.
לא מתחרט ולא הסתכלתי אחורה מאז :-)

Dr. van nordstrand 8 בדצמבר 2016

רומן,
אשרי מדינת ישראל שהיא יכולה לשמש לך כבית.

ניב 8 בדצמבר 2016

נשמע נורא כיף, נהנתי לקרוא.

shohat 8 בדצמבר 2016

פוסט נהדר, כיף לקרוא, לשמוע את ההתרגשות וההנאה, וקצת לקנא.

בשולי הדברים אני מצרף את קולי לתובעי הכבוד גם ליופיו של הטבע בניו אינגלנד. לא סותר.

אמיר 8 בדצמבר 2016

מזדהה איתך לגמרי עם התסכול של הילד שלא מתעניין בספורט, מה לא ניסיתי כדי לעניין את שני הבנים שלי באיזשהו ספורט אבל כלום, זיפ, נאדה. לא מעניין אותם בשיט.
מתסכל מאוד לאוהד ספורט כמוני וכמוך. מקווה שזה אולי עוד ישתנה קצת שהם יגדלו, בינתיים זה נראה רחוק מזה לצערי

נדב ליטבק 8 בדצמבר 2016

תודה על הפוסט היפה.

מתוך סקרנות, וכמובן שאין עליך חובה לענות, מה הסיבות למעברים האלו? סתם כי בא לכם או עניינים של עבודה?

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

בעבר עבודה שלי, עכשיו עבודה של אשתי

אבי גלברט 8 בדצמבר 2016

אחלה טור .
בתור אחד שגר בנוף כזה ,זר לא יבין זאת .אני מת על החורף הירוק הקודר ולצערנו ה"נחל" הכי קרוב לבית זה "נחל" שורק שהוא שילוב מצחין של צרכים "קטנים" ו"גדולים" מירושלים .
הנוף באורגון מדהים והוא בערך הדבר הכי טוב ויפה שזכור לי מהסרט רמבו 1 ….D
מודע שעדין לא ההיתי בארהב בכלל עיניין של סדרי עדיפות ,תקציב קיבוצי לא מופרט וכו אבל באלפים ,דולמיטים ובפירנאים בהחלט ההיתי אם אופניים והאסוציציה הראשונה שלנו היתה כמות המים והנחלים .אין ספק שבישראל על כמות מים כזאת היו קמים הרבה "אבו קייקים " וכו וכמות הערסים שהיו פותחים זולות היתה מתפרסת על הרבה יותר שטח וכך לא היתה צפיפות ישראלית רעשנית ומעיקה …
חוץ מזה חופש וטיולים זה הדבר הכי טוב בעולם ביחד עם משפחה ושזה קורא ביחד עם ספורט ובירה זה מושלם !

אבי גלברט 8 בדצמבר 2016

קורא = קורה כמובן

7even 8 בדצמבר 2016

אריאל, אשמח להמלצות קונקרטיות לגבי טיול באורגון או בנורת'ווסט בכללי….

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

טוב, גם סיאטל וגם ונקובר בהחלט שוות ביקור. פורטלנד קצת פחות אבל זאת גם אחלה עיר, רק יותר קטנה.
מבחינת טבע, באמת לא חסר. ונקובר איילנד (בניגוד לעיר ונקובר – לוקחים אליו מעבורת או מאיזור סיאטל או מאיזור ונקובר) הוא אי מדהים לטייל בו. גם יש את העיר ויקטוריה שיפה מאוד, גם את הגנים שברח לי השם שלהם וגם אם נוסעים מערבה שם מגיעים לאיזורים ממש פראיים. דובים, נשרים ועוד.
פארק אולימפיק יפה מאוד, משהו כמו שעתיים מסיאטל דרומה. כל איזור רכס הקסקייד יפה מאוד – יש כמה הרי געש רדומים פחות או יותר שיש בהם טיולים יפים מאוד. הר הוד באורגון ובמיוחד הר סט הלן (התפרץ ב-1980, שווה מאוד לנסוע לראות את מה שנשאר) וכמובן רינייאר שנחשב לאחד המסלולים הכי יפים בעולם. כל אלו כמובן רק בקיץ – בחורף הכל מושלג.
בדרום אורגון (משהו כמו 3.5-4 שעות מפורטלנד) יש את קרייטר לייק שהוא אחד המקומות הכי יפים בעולם לדעתי. החוף של אורגון יפהפה. יש את איזור קאנון ביץ' שהוא מקסים אבל כל החוף יפה.
זה ככה מהראש שלי מקומות שהיינו בהם הפעם או פעם שעברה ששווים ביקור. כמובן, מרחק יום-יום וחצי נסיעה מפה יש גם את ילוסטון וגם את הרוקיז הקנדיים ששניהם שווים בערך הכל (אני אהבתי יותר את הרוקיז)

ניינר/ווריור 8 בדצמבר 2016

בוצ'ארד גארדנס. יפהפה ובכלל כל האי פצצה

7even 8 בדצמבר 2016

תודה רבה….לקחתי לתשומת ליבי.
אני תמיד רואה בתמונות של מטיילים ביערות באורגון והמקומות עם הנופים הפראיים, שממש ריק שם והם בד"כ לבד.
זה לא איזורים של קבוצות מטיילים סטייל קבוצות אוטובוסים וכו'?

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

רק במקום אחד נתקלתי בזה – במולטנומה פולס שהם ממש יפים ועל הכביש. כל השאר פשוט ריק

7even 8 בדצמבר 2016

עכשיו רק עלה לי הרצון להגיע לשם

תומרג 10 בדצמבר 2016

התפלאתי באמת שלא התייחסת לקולומביה גורג׳, איזור נפלא לטיולים

רק משהו קטן 8 בדצמבר 2016

בדיוק עזבתי את האזור לא מזמן אומנם חייתי באזור אשלנד -מדפורד , אגן אורגון זו אחת המדינות היפות בארצות הברית שפע של טבע ומים . בנוסף יש שם גם את ריכוז הטוויקרים הגדול במערב ארהב ( מכורים לקריסטל מת׳) המון אבטלה המון נשק יחסית למקוב ליברלי כל מה שלא על החוף שם או ליד פורטלנד מרגיש כמו המערב הפרוע אחד הרחובות ליד אחפה שגרתי היה סגור לזרים (strangers) . המון אבטלה ובעיות שתייה רציניות מה שכן גרתי בrural area .

ק. 8 בדצמבר 2016

יפה מאוד. מעורר חשק כל החלק של הטבע והמרחבים (וגם דגימת התמונות).
עם זאת לחלק של מיעוט הטיולים בארץ:
1. השגרה מקבעת, ובעיקר תרבות המשפחתולוגיה של סופי השבוע (לא אומר שזה רע) מונעת את הזרימה והקלילות של היציאה לטיולים
2. פסיכולוגיה בגרוש – מי שמאוד אוהב לטייל (זה עוזר עם בת הזוג והסביבה הקרובה בעניין) יטייל גם בארץ מתי שאפשר. תמיד היה לי קשה להתחבר לעובדה שאנשים כדי להיות בטבע, צריכים לסוע לחו"ל.
עם זאת, בהחלט בעיית הצפיפות (בעיקר בצפון, שאין מרחבים שלא תחומים בכבישים ויישובים) קשה והעובדה שבשבת יפה אתה לא יכול לשבת בנחת במקום אטרקטיבי בטבע כי הוא יהיה מפוצץ (ובייחוד עם עליית הנגישות לרכב, כי עם ילדים אתה מוגבל בהתרחקות). בגלל זה, אגב, המדבר בארץ הוא נהדר.

צור שפי 8 בדצמבר 2016

פוסט יפה ונוגע שעורר אצלי דווקא מועקה בגלל המצב הלא נורמלי אצלנו שבו איכות הסביבה הוא אחד התיקים הזוטרים בממשלה והנושא כל כך רחוק מלקבל את תשומת הלב הראויה לו.

Amir A 8 בדצמבר 2016

גם כאן הנושא של איכות הסביבה (ה- EPA) הולך להפוך לאחד התיקים הזוטרים בממשל טראמפ. הוא כבר הודיע על הכוונה לצמצם את המשרד הזה בצורה דרסטית ומינה לתפקיד ראש המשרד את התובע הראשי של אוקלהומה, מתנגד קולני למשרד ופעילותו בשנים האחרונות. בתום כהונת טראמפ נראה לי תפקיד המשרד יצטמצם להדפסת סטיקרים למכוניות שעליהם כתוב "תנו לנשום פחם".

אלעדוס 8 בדצמבר 2016

אחלה טור תודה.
חזרנו לא מזמן מרילוקיישן (בחוף המזרחי) והחזרת לי את החוויה דרך הקריאה.
הטיולים, המרחבים, הירוק ו…. הטלוויזיה המעצבנת.

איכות סביבה – הם באמת מתקדמים במנגנון וכו'. עדיין מבית הספר הילדים מביאים ערימות של ניירות (כל הודעה מגיעה באמריקאית על 3 עמודים מודפסים). והצריכה של ניילונים ופלסטיק ברמות אחרות

ק. 8 בדצמבר 2016

הם צורכים יותר ויותר קרובים לישראל מלאירופה בתחום הטיפול (גם אם יש אזורים נקודתיים שהם ברמה אחרת)

ק. 8 בדצמבר 2016

ואין מדינה שמתקרבת לישראל בחלק היחסי של הניילון באשפה

the bird 8 בדצמבר 2016

איזה תמונות יפות,סחתיין שהצלחת ללכת עם הילד לכל כך הרבה אירועי ספורט.
תודה על השיתוף (:

שול 8 בדצמבר 2016

Northwest זה נהדר, הטבע מדהים.
הבעיה שלי זה עם הערים.
לחובבי חיי לילה זה פשוט משעמם.
רב המוחלט של מקומות בילוי נראים שנלקחו משנות ה-90.
זה גם מדהים בעיניי איך בערים עם כל כך הרבה גשם לא התפתחה שום תרבות indoors?

שול 8 בדצמבר 2016

הערה: בפורטלנד לא הייתי.

אופיר 10 בדצמבר 2016

אין תרבות indoors כי יש תרבות outdoors, אף פעם לא קר מדי בשביל להיות בחוץ.

לילדים יש הוקי\קארלינג או ג'אנגל ג'ים באולמות, אבל החורף זאת עונת הכדורגל בחוץ.

אלעד כץ 8 בדצמבר 2016

למה אתה מתנצל? כתבת נפלא.
תגיד, איך מתארגנים על חינוך לילדים?
פה חודשיים בפורטלנד, שם חודשיים באירלנד, מה השיטה? לא שזה רע שהילדים בבית ולא במערכת אבל בכל זאת?

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

יש רק ילד אחד כרגע בבית ספר והנה אני אגלה לך סוד שגיליתי כבר באירלנד – קצב ההתקדמות במערכת החינוך לא כזה גבוה, בטח לא ביסודי. אני מלמד אותו שעה-שעתיים ביום (רק הדברים החשובים, חשבון, עברית, מדעים, אנגלית) ועדיין לא ממש מפגר אחרי מה שקורה בכיתה שלו

עומרי (ירוק) 8 בדצמבר 2016

אגב, אמרו את זה למעלה אבל הקטע עם הסיגריות באמת מטורף. לא רוצה להשמע כמו זקן נרגן, אבל בפעמים שביקרתי בארץ בשנים האחרונות, זה פשוט מדהים כמה עשן סיגריות יש, כמעט בכל מקום.

פה איתמר 9 בדצמבר 2016

סע לבלקן ולסרביה בפרט.
מופע שנות השבעים

אופיר 9 בדצמבר 2016

אפשר לערוך מונדיאל הטמבלים\מעשנים. אני מאמין שהם יפגשו את טורקיה בגמר.

Miranda Vera Cruz De La Hoya Cardinal 9 בדצמבר 2016

יופי של טור

Duncan 9 בדצמבר 2016

חי כבר שנים בטקסס. נוף שונה מאורגון המאד יפה. ביקרתי שם שנה שעברה. מלא הומלסים בפורטלנד.צעירים חלקם. פורטלנד וסיאטל הן הערים הם הכי הרבה עננות. יש שם לעיתים חודש ללא שמיים כחולים. לי זה לא מתאים. המצב רוח שלי לא טוב אם הכל אפור לכמה ימים.
מה גם שגשם עם ילדים זה בעיה. שלא לדבר על שלג. לא מבין איך אנשים חיים בצפון עם שלג לחצי שנה.נשמע לא כיף.
אני משתדל לטוב פעם בשנה לקולורדו/וושינגטון/אורגון לקבל קצת נוף כזה.

מסכים לגבי מה שכתוב על הטבע והמרחבים.
ישראל קטנה למדי ואגרסיבית. פה אתה יכול להיות בעיר הגדולה ותוך שעה בעולם אחר.

לא מרגיש שהטלויזיה פה שונה. לדעתי יש פה אותו זמן פרסומות. סידרה של 22 דקות נכנסת בחצי שעה כמו בישראל.
מה שכן לטעמי הפרסומות באמריקה יותר נחמדות. יותר שנונות (בישראל למדו וכעת גם שם יש פרסומות מצחיקות סטייל שוקה).
אישית אני לרוב מקליט תוכניות וצופה אחרי שהילדים ישנים(מוקדם יותר מהשעה שילדים ישנים בישראל).
לרוב אני מתחיל לצפות שידור נבא קצת אחרי ומעביר הפסקות.

אגב איך אתה חודשיים בעיר אחרת כל הזמן? במה אתה מתעסק?

אופיר 9 בדצמבר 2016

הגשם מגביל עם ילדים אבל החום המזעזע לא?

duncan 9 בדצמבר 2016

איזה חום? של טקסס? לא יותר גרוע מישראל. טקסס גדולה ויש איזורים שהרבה פחות לח מישראל.
בחודשים שחם הולכים מלא לבריכה (חופשי בקיץ וגם אם לא חופשי אז משלמים).

אופיר 10 בדצמבר 2016

"לא יותר גרוע מישראל" – לא אמרת כלום…

איכשהו אף פעם לא מצאתי גשם או קור מגבילים, תופסים איזה מעיל\מטריה ויוצאים להסתובב.

duncan 10 בדצמבר 2016

כן ולא.
אני לא טוען שחום זה נפלא. אבל חום אצלי לפחות אלא אם הוא בלתי נסבל ויש ימים כאלו הוא עדיין נסבל. קור מטורף יגרום לי לצאת. כן ניתן לצאת, ניתן להתלבש (תהליך לא קצר בפני עצמו), אבל אתה די מחפש רק לחזור פנימה.
שוב זה דבר אישי.
שיש ילדים זה עוד יותר חמור. ילדים ידועים בתור משתפי פעולה. לך תריב איתם לשים כפפות וכובע. לך תוודא עם המורה ששמה להם ביגוד.
גשם? מטרייה…אוקי טכנית ניתן להתקיים אבל איך תשחק בכדור עם מטריה.
אני לא מדבר על ללכת מהאוטו לסופר. אני מדבר עם פעילות, ספורט, BBQ בחצר.
גשם וקור גורם לך להכנס פנימה.

אריאל גרייזס 10 בדצמבר 2016

כן, פורטלנד ידועה כמלכת ההומלסים, בעיקר כי היא מאוד ליברלית – העיריה מחלקת להומלסים שמיכות ומעילים, יש ברזיות עם מים זורמים בשבילם וגם הגראס כמובן חוקי

duncan 10 בדצמבר 2016

ככלל אצבע הומלסים ילכו לאיזור של ליברלים. מכל מיני סיבות.
לכן פורטלנד,דנבר וסיאטל מלאות בהם. ומה שהכי הפתיע אותי זה כמות הצעירים. ילדים בני 20 הומלסים.

תומר חרוב 10 בדצמבר 2016

אריאל, יופי של פוסט, נהניתי לקרוא, גם התגובות נהדרות.
והילד חמוד.

יוסי 12 בדצמבר 2016

טור יפה, תודה!

Comments closed