Britain Soccer Premier League

במסגרת ההרגשות החמוצות של המשחקים האחרונים, עוד ניצחון שיורדים ממנו עם הרגשה רעה, הפעם לא בגלל ההופעה על המגרש אלא הפציעה של מאנה.

אבל אם נשאיר את זה בצד, סך הכל הרבה מאוד דברים חיוביים מהמשחק הזה. הכי חשוב – משחק הגנה סולידי ומעלה. העלימו לגמרי את לוקאקו שבא בכושר שיא ואני לא חושב שבעט פעם אחת לשער. עבודה ממוקדת מדהימה, גם של צמד הבלמים וגם לוקאס שהיה היום ממש ללא דופי.

בחלק ההתקפי, הדבר החשוב זה החזרה של קוטיניו לכושר משחק. ראינו את זה כבר בצמד המשחקים של ברזיל השבוע וברור עכשיו שזה הקוטיניו שאנחנו מכירים. גול מבריק ואחר כך בישול נהדר. חשוב גם מאוד הגול של אוריגי כי נצטרך אותו עכשיו שאין את מאנה. תנועה מעולה ובעיטה קצת פחות מרשימה שנכנסה בעיקר כי השוער זייף לכיוון פירמינו (שגם אם לא הבריק היום, משך את השוער בשער הזה ושני שחקני הגנה בגול של מאנה). צ'אן ו-ווינלדום סולידיים לגמרי. בקיצור, אחלה הופעה של כל שחקן בסגל בערך.

הא, ובל נשכח את טרנט-ארנולד שאני ממש מבסוט עליו. נכנס לתפקיד שהוא לא ממש מכיר והיה פנומנלי. אמנם לא הבקיע אבל באמת שהיה דינמי מאוד ונראה שיש עתיד.

בהערת אגב, די מדהים לראות קבוצה כמו אברטון שבעשרת המשחקים האחרונים היתה הכי טובה בליגה (23 מ-30 נקודות, הכי הרבה יחד עם צ'לסי כמדומני) מגיעה לאנפילד פעם אחר פעם ופשוט מתבטלת. יותר מזה, הם לא ממש באו לשחק כדורגל וצריכים להגיד תודה שהם לא יצאו עם אף אדום מהמשחק הזה. ואולי, כמו שקלופ התבדח קודם, הוא פשוט גאון של דרבים. דרבי שלישי, שלושה ניצחונות (וכמובן, הוא הגיע אחרי הפעם האחרונה שלא ניצחנו בדרבי).

עכשיו, עם שמונה משחקים לסוף, נשאר לליברפול לוז ממש קל. כלומר, קשה בטירוף אם זוכרים באיזה קבוצה מדובר. אבל ברצינות, באמת שאין שום סיבה בעולם לא להגיע לליגת האלופות.

עשרים שנה, לך תזכור
התיקו עם בורנמות'