אני בדרך כלל די מחבב את משחקי אמצע השבוע האלו, נותנים לך משהו לחכות לו במשך יום עבודה ארוך אבל הדאונסייד שלהם זה שכשמפסידים (או סתם חוטפים גול בדקה ה-85) אז אתה הולך לישון ישר אחרי זה שבוז בלי זמן להתאוששות.

במפתיע, אתמול לא הייתי עד כדי כך שבוז. אולי כי העונה כבר מתקרבת לסוף שלה ועם כל הכבוד לקרבות על ליגת האלופות התחושה היא של – יאללה, בוא נגמור כבר עם החודשיים האלו – ואולי כי פשוט ראיתי את זה בא. ראיתי את זה בא בתחילת המשחק כשלא הצלחנו לעשות כלום נגדם וראיתי את זה החל מהדקה ה-65 כשקוטיניו הוחלף במאטיפ והיה ברור שאם עושים חילוף הגנתי אז לא נצליח לשמור על היתרון.

Wijnaldum-Liverpool-Bournemouth

בתכ'לס, התיקו הזה מגיע לנו. מגיע לקלופ. אני מבין את הצורך לשמור על קוטיניו, אחרי פציעה קשה, שני משחקים בנבחרת ברזיל שבוע שעבר ועכשיו עומס משחקים די גדול השבוע. אבל זה לא שהובלנו בשניים-שלושה גולים בשלב הזה. ההחלפה שלו בבלם אמרה בעצם שאם אנחנו חוטפים גול, אין לנו שום דרך לאיים באמת בחזרה. בנקודה כזאת במשחק אתה מנסה לגמור אותו עם עוד גול, לא להתגונן כמו משוגע.

ואם אתה רוצה לשמור על קוטיניו, וזה בסדר, אז בשביל מה סטארידג' על הספסל שלך? וודברן? אפילו טרנט-אלכסנדר בהתקפה היה יכול להיות רעיון מעניין. זאת לא פעם ראשונה העונה שקלופ עם חילופים לא נכונים מפסיד לנו משחקים וזה מאוד מטריד. וזה לפני שאני מדבר על ספיגה של גולים מטופשים ביום שבו היריבה כמעט ולא עשתה כלום. קבוצה של אהבלים, האמת. זה כל מה שיכולתי לחשוב עליו אתמול כשהלכתי לישון. אני אוהד חבורה של אהבלים.

אחרי שאמרנו את זה צריך לזכור שלאלנה, הנדרסון ומאנה בחוץ – אנחנו מגיעים לסטרץ' האחרון של העונה ממש עם לשון בחוץ. למרות שאנחנו נראים במקום טוב כשהגדולות עוד צריכות כולן להפגש אחת עם השניה, אני לא כזה אופטימי. המצב לא קל. אם נצליח לסיים בין ארבע הגדולות זה יהיה חתיכת הישג של קלופ עם הסגל והפציעות שהוא סבל מהן. יאללה, עוד 7 משחקים למאנייק.

הניצחון בדרבי
שבתרבות - בין אמנות טובה לאמנות מגויסת