האם שבתרבות חוזרת? הייתי רוצה להגיד שכן, זה תמיד היה הטור שהכי נהניתי לכתוב אבל גם זה שדורש הכי הרבה השקעה (גם בצפיה/קריאה/שמיעה וכו' וגם בכתיבה עצמה) ולא יודע אם הייתי יכול להתחייב לזה. אבל יש לי מה לכתוב, אז אני כותב ובשאיפה ננסה להתמיד עם זה. בלי נדר, כמו שאומרים.
אז מה מביא לפרץ הזה של כתיבה? ובכן, יש לא מעט סדרות שדורשות התייחסות ובשאיפה נגיע אליהן – הטובות לקרב, האמריקאים, הומלנד ועוד כמה – אבל הסדרה שנגמרה השבוע ושכולם עפים עליה כרגע היא "שקרים קטנים גדולים", שגורמת לי להרבה תהפוכות בטן. כרגיל, אני אשתדל לא לספלייר יותר מדי למי שעוד לא ראה (ומבקש שתעשו כן בתגובות, להקפיד לפחות על התרעה במקום הנכון).
*
דיברתי לא פעם על הדברים שהופכים סדרה מסתם סדרה טובה לסדרת מופת. כמובן, בימינו התואר "סדרת מופת" מוענק בקלות מדי, אבל בעיניי הקריטריון הוא פשוט. סדרה צריכה להיות עם עלילה מרתקת אבל היא גם צריכה להגיד לנו דברים מעבר. על האופי האנושי, על העולם שבו אנחנו חיים. או בקיצור – צריך להיות לה ערך מוסף. זה מה שהפך סדרות כמו הסופרנוס, הסמויה ושובר שורות, בין השאר, לסדרות על. הן מספיק מרתקות שאתה לא יכול לחכות לפרק הבא אבל אפשר לנתח אותן בלי סוף ולנסות להבין מה הן רוצות להגיד לנו מעבר.
כמובן, אין שום בעיה עם סדרות שהן סתם כיפיות. נניח נמלטים בעונה הראשונה-שניה שלה, 24 והומלנד בעונות הראשונות ואפילו אבודים לפני שהתקשקשה למוות (האם זה מקרי שכל הסדרות האלו דעכו להן אחרי שתיים-שלוש עונות מוצלחות? אני לא חושב. קשה להחזיק סדרות לאורך זמן רק על מתח).
אבל מה עושים עם סדרות שכל מה שהן רוצות זה להגיד לנו משהו, אפילו במחיר של עלילה בעייתית? זה בדיוק המקום שבו "שקרים" נכנסת לדעתי.
לטובת אלו שעוד לא ראו את הסדרה, נספר שמדובר על העיירה מונטריי בקליפורניה שם שלוש נשים מתמודדות עם הבעיות שלהן – לאחת יש בעל מכה, השניה גרושה ונשואה מחדש אבל לא מפסיקה לערוג לבעל הקודם ובמקביל לבגוד בנוכחי והשלישית, ג'יין, עברה לאחרונה לאיזור ומעליה מרחף כל הזמן אונס שעברה שהוביל לילד שלה שבפרק הראשון הופך לחשוד במעשי אלימות בבית הספר. ומעל כל זה מרחף כל הזמן סיפור רצח שהתרחש בסוף הסיפור ועליו אנחנו לומדים מעדויות למשטרה מספר פעמים בפרק אבל אין לנו מושג מי הרוצח ומה שכביכול אמור להוסיף עניין לסדרה – אפילו לא מי הנרצח.
לשניה אי אפשר להכחיש ש"שקרים" היא חתיכת סדרה מושקעת. הביאו אליה כמה מהשחקניות הכי טובות שיש – ריס וויתרספון, ניקול קידמן, שיילן וודלי וגם לורה דארן שאיכשהו אני תמיד מתבלבל בינה לבין דריל האנה. עוד דבר מאוד מושקע בסדרה זה הנופים האדירים שלה. באמת צילומי נוף של מונטריי מדהימים שגורמים לך לרצות לעבור לגור שם או סתם לרוץ על החוף. גם המוזיקה בסדרה מעולה. בקיצור, סדרה עשויה לעיל ולעיל.
לצערי, כל הדברים האלו הם רק עטיפה. כי כשמפשיטים אותם מהסדרה נשארים עם שני דברים עיקריים – אג'נדה מאוד ברורה ותסריט קלישאתי.
נתחיל באג'נדה. "שקרים" היא סדרה פמיניסטית-מודרנית. מאוד פמיניסטית. קודם כל, היא מתמקדת בנשים. הן המרכז. הכל מסתובב מסביבן. הן מניעות את העלילה, הן דומיננטיות במידה רבה. זאת סדרה שהיא קודם כל על נשים. אבל מה שהופך אותה לעוד יותר פמיניסטית, אם תרצו, זה שבמקום שהנשים יזממו אחת נגד השניה (כמו נניח בעקרות בית נואשות, הסדרה ש"שקרים" הכי הושוותה אליה) פה הכח הנשי המאוחד מודגש כל הזמן. למרות שיש מריבות בין הנשים פה ושם, האחווה הנשית היא הכח המניע. הנשים בסדרה תומכות אחת בשניה, עוזרות אחת לשניה, ובסוף גם מצילות אחת את השניה. אם תרצו, זאת סדרה של העצמה נשית אמיתית. וזה טוב, באמת. אני בעד.
יש רק בעיה אחת – זה אפעס לא כזה מעניין.
כמובן, על טעם ועל ריח. אני מכיר אנשים שמאוד נהנו מהסדרה. ואתם יודעים מה – אולי אני בכלל לא קהל היעד ונשים נהנו ממנה הרבה יותר מגברים (למרות שדגימה סטטיסטית מהימנה בקרב הקהל הנשי בבית לא העלתה התרגשות מיוחדת). אבל בעיניי, קשה מאוד להתעלם מכמות המגרעות העצומה שלה. בעיקר – תסריט שתפור בקווים גסים מאוד ועמוס להחריד בקלישאות
אני אתן כמה דוגמאות שקפצו לי לעיניים:
– גם לורה דארן וגם ניקול קידמן הגיעו השנה לגיל המופלג של 50. שתיהן מתחזקות, כביכול, ילדים בני 6. אני לא אומר שזה לא אפשרי, זה פשוט לא כזה אמין. ומהצד השני, ריס וויתרספון בת ה-40 מחזיקה ילדה בת 16. שוב, אפשרי. אבל לקחו פה פשרת ליהוק כדי להביא שחקניות באמת טובות. תזכרו את המילה פשרה.
– הילדים בסדרה. בני שש וכולם מתנהגים כמו מבוגרים בני 18. באמת, לילדה בת השש של וויתרספון אין משפט אחד שילדה נורמלית בגילה אומרת.
– הדוגמא הכי בולטת – בעלה של ניקול קידמן, אלכסנדר סקרגרד (הזכור לטובה מ"דם אמיתי") הוא בעל מכה אבל גם יש בינהם מערכת יחסים תשוקתית מאוד שמקשה עליה לעזוב אותו. בסדר גמור, אבל למה כזה קלישאתי? אם תעברו על הסצנות של הזוג הזה בסדרה, אין בהן אחת לדעתי שבה הן לא או הולכים מכות או מזדיינים או שילוב של השניים. אני מבין את הצורך להראות את המערכת יחסים המורכבת הזאת, אבל בחייאת – גם זוג עם בעיות לפעמים סתם אוכל ארוחת בוקר או יוצא למסעדה.
אלו רק כמה דוגמאות, ויש עוד מלא. איך אומרת הפסיכולוגית של הדמות של ניקול קידמן בפרק האחרון בצורה שהכי ממקדת את המופרכות של העלילה – "הוא יהרוג אותך, אבל חס וחלילה שנפסיד את המסיבה".
אפילו הקו המנחה של העלילה, תעלומת הרצח כביכול, לא ממש מצליח לעשות את העבודה ולגרום לסדרה להיות מעניינת באמת. מדובר דווקא בטריק תסריטאי לא רע בכלל (שאני מקווה שלא כל סדרה תתחיל לחקות עכשיו) אבל במקום שהוא ייצר מתח לגבי הנרצח, יאפשר לנו לנסות לנחש מי זה על פי רמזים שונים, אולי להוסיף איזה טוויסט או שניים בעלילה או לייצר רשומון כלשהו, אנחנו מקבלים עלילה בנאלית עם פתרון שבו הרוצח בעצם מנותק מההקשר של העלילה (להבנתי, בספר שעליו מבוססת הסדרה הרקע של הרוצח מוסיף הרבה יותר הגיון לפתרון). עד כמה העלילה לא באמת מושכת תעיד העובדה שגם אם יצמידו לי אקדח לרקה אני לא אצליח להיזכר בשמות של אף אחת מהדמויות בסדרה. כל מה שראיתי זה קידמן ו-וויתרספון, לא אנשים אמיתיים.
לעשות טלוויזיה טובה זה לא דבר קל. צריך הרבה מאוד דברים. שחקנים טובים ולוקיישן טוב ומוזיקה טובה. אבל אם יש דבר אחד שחשוב מעל הכל (כמו שמוכיחה העונה השניה העצובה של "בלש אמיתי") זה עלילה טובה. תסריט טוב שיהפוך את הסדרה למשהו שאתה מתחבר אליו. שאתה לא יכול לחכות לפרק הבא שלו. "שקרים קטנים גדולים" היא לא סדרה רעה. היא עשויה מעולה והמסר שלה ראוי ומועבר בצורה טובה מאוד. אבל היא גם לא באמת טלוויזיה טובה. כי כדי לייצר טלוויזיה באמת טובה – או בכלל אמנות טובה – הדבר הכי חשוב זה שיהיה לך סיפור טוב. ויותר מזה – שלא תרגיש שמתפשרים על הסיפור לטובת האידאולוגיה (לא משנה כמה היא צודקת).
1984 הוא ספר אידאולוגי מהמדרגה הראשונה, למשל, אבל הוא לא היה שווה כלום אם העלילה שלו לא היתה מרתקת אותך מהעמוד הראשון לאחרון. "הסמויה" היא מעל הכל סדרת משטרה מרתקת. אפילו פרק שלוש המפורסם של "בנות" מהעונה הנוכחית היה הרבה פחות מעורר עניין אם הוא לא היה כתוב בצורה מעולה והעלילה שלו לא היתה מלאה מתח (במקרה הזה, מיני). כשלוקחים את "שקרים" ומורידים ממנה את האידאולוגיה, את הנופים המדהימים, המשחק המצוין והמוזיקה המעולה מקבלים, לצערי, סיפור די בנאלי. וסופה של אמנות שכל מה שהיא רוצה זה להיות שופר לאידאולוגיה, אפילו אם היא נראית מפוארת, להישאר בסוף חסרת משמעות. תשאלו את איאן ראנד.
*
בטח גם אתם חשבתם ש:
– היוצרים של "הומלנד" ממש, אבל ממש, לא ראו את העליה של דונאלד טראמפ
– היוצרים של "הטובות לקרב" ממש, אבל ממש, מרוצים מהעליה של דונאלד טראמפ. אולי קצת יותר מדי.
– שיש מישהו שאשכרה חשב שעונה חדשה של "נמלטים" זה מה שהציבור צריך כרגע.
– שהעולם ממש צריך עוד עונה של "הגשר"
– שזה לא מוסף שבעה לילות של ידיעות אחרונות בלי אומנים שבוכים על גלגלצ והפלייליסט
ואת לוסיל קרו אתם כבר מכירים?
120 תגובות ל “שבתרבות – בין אמנות טובה לאמנות מגויסת”
עדי אבני (פורסם: 7-4-2017 בשעה 20:50)
איך אבל כותבים טור כזה בלי להתייחס ל"לגיון", פחות או יותר סדרת הסופר-הירוז הטובה והעמוקה ביותר שנעשתה טו-דייט
אריאל גרייזס (פורסם: 7-4-2017 בשעה 20:55)
זה בתהליכים. אבל אני אגיד לך מה שאמרתי לחבר שלי בנושא אחרי שראיתי את "לוגאן" שהוא סרט ממש מעולה לתחומו – זה עדיין סרט סופר-הירוז. אני מרגיש שלגמרי מיציתי את הז'אנר הזה. הנקודה הגיעה ב'ג'סיקה ג'ונס' שכולם עפו עליו ולי הוא היה נראה כמו עוד מאותו דבר.
עומרי (ירוק) (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:34)
נדמה לי שלכל אחד יש נקודת חולשה, אצלי לפחות זה סופר-הירוז, אז אני נהנה מכמעט הכל (טוב, יש דברים שאי אפשר). דווקא ג'סיקה ג'ונס היתה מיוחדת וכיפית לטעמי, אבל אני מבין את תחושת השובע.
ליגיון שונה מאד. מסובכת ולפרקים מאד פסיכדלית. בכלל לא טיפוסית לז'אנר.
יניב פרנקו (פורסם: 7-4-2017 בשעה 20:59)
אני עוד מתוסכל מהעונה האחרונה של המתים המהלכים. גרירת רגליים נוראית…
אריאל גרייזס (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:01)
מודה שלא ראיתי פרק אחד של הסדרה הזאת (אבל סדרות מהסוג הזה אף פעם לא נגמרות מתי שהן אמורות)
עומרי (ירוק) (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:36)
אני חושב שבשלבים מסויימים (בעיקר בהתחלה) היא היתה סדרה נהדר. פשוט מקרה של יוצרים תאבי בצע שרוצים לסחוט עוד ועוד. דווקא AMC ידעה לסיים שתי סדרות אדירות, ברייקינג בד ומד מן, פחות או יותר בזמן ולא למשוך יותר מידי. מאכזב שהפעם זה אחרת
Wazza (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:28)
פשוט נורא מה שהולך שם, לא מתקדמים לשום מקום
יניב פרנקו (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:44)
התחיל פצצה ופשוט התרסק העונה.
אנונימוס (פורסם: 7-4-2017 בשעה 23:30)
תאשים רק את עצמך שלא קלטת את הפרינציפ בהתחלה. כבר באיזור עונה 2 הבנתי שזה סוג של פורנו חיתוכים והשפרצות דם שמתאפשר כי זה "לא אנשים אמיתיים". ובאיזור עונה 3 הבנתי שהסדרה הזאת לא הולכת לשום מקום, אלא חוזרת במעגלים על אותו סיפור בוריאציות שונות.
ברגע שהבנתי ונעלמו לי הציפיות, כבר לא התאכזבתי מכלום.
בני תבורי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 06:07)
רק מהאחרונה? ומהנחירות של הגיבור לא נמאס לך?
יניב פרנקו (פורסם: 8-4-2017 בשעה 06:27)
נשבע לכם שעד עונה 6 ככה באמצע הייתי תפוש חזק.
וזו גם הפעם הראשונה שהתחברתי למשהו עם זומבים…
D! כאן ועכשיו (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:09)
מתי תגיע לסדרות בריטיות?
אריאל גרייזס (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:10)
כמו? ראיתי לא מעט
D! כאן ועכשיו (פורסם: 8-4-2017 בשעה 12:43)
טוב, כבר התפתח דיון שלם.
באופן אישי אני לרוב מתחבר אליהן יותר כי הדמויות מרגישות לי אמיתיות יותר אבל אולי זה נובע מחוסר הכרות עם התרבות האמריקאית.
לגבי האילו – האמת שקיוויתי שמי מהצופים פה יוביל אותי למשהו חדש ומעניין. מטעמי זמן אני משתדל לא להקלע לעולם הסדרות לעיתים קרובות מדי. אחת או שתיים בשנה גג. מחפש המלצה
no propaganda (פורסם: 9-4-2017 בשעה 08:39)
אני גם בקושי רואב סדרות, לוקח יותר מדי זמן.
סדרות בריטיות טובות שראיתי וממליץ : peaky blinders, taboo
D! כאן ועכשיו (פורסם: 9-4-2017 בשעה 10:12)
אתה אולי תכיר סידרה גרמנית טובה
ראיתי אתמול שני פרקים של line of duty ונהנתי מאד
יואב (פורסם: 9-4-2017 בשעה 11:15)
ליין אוף דיוטי נהדרת.
אריק (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:28)
כשהן יהיו טובות. דגמתי את רובן והם נשארו מאחור בטלביזיה. השחקן הראשי בנעדר למשל, משחק כאילו שנות ה80 עוד פה. עמק האושר נחמדה.
אריאל גרייזס (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:31)
עמק האושר אחלה אם כי נראה לי אפשר היה להסתפק בעונה הראשונה
אריק (פורסם: 7-4-2017 בשעה 22:12)
או לא להתאמץ כל כך שהעונה הראשונה תתחבר איכשהו לשניה. אבל דמות נשית ראויה.
אריאל גרייזס (פורסם: 8-4-2017 בשעה 07:55)
נכון (על שניהם)
יואב (פורסם: 7-4-2017 בשעה 22:26)
נאסביט נהדר ואוהד יונייטד גדול. גם הסוד בכיכובו- מעולה.
אריק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 06:47)
האמת יואב שדיוני משחק טוב לא טוב הם באופן לא מפתיע עניין סובייקטיבי.
בעיניי יש משהו אנכרוניסטי בכל הסטייג'ינג הבריטי ובמשחק שכאילו עושה כבוד לתאטרון אבל בעידן שרואים כל נקבובית בעור של שחקן, אני מעדיף שזה יראה פחות מתאמץ ופחות להאכיל בכפית.
אבל זה רק אני. זה שהוא אוהד יונייטד לא רלבנטי לכלום.
לא התחברתי לדרמה הבריטית החדשה, שנאתי ממש את מראה השחורה הפאשיסטית והפשטנית (בעיניי) ואת ההייפ סביבה.
אם כבר מחוץ לארצות הברית (שגם שם חוץ מאטלנטה לא היה בעיניי דברים ממש מעניינים בשנה הקודמת) אז סקנדיביה.
D! כאן ועכשיו (פורסם: 8-4-2017 בשעה 12:45)
מראה שחורה באמת סתם הייתה פופולסיטית ומיותרת.
הקומדיות הבריטיות לטעמי מעולות כרגיל, אם כי יש הרבה מאד שצריך לברור מתוכן.
יש דרמות טובות הן רק עשויות בטעם אחר. אני לרוב מעדיף את הקצב שלהן על זה שמגיע מצפון אמריקה.
מסכים שגם בסקנדינביה יש מה לראות.
יואב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 12:48)
אריק,
אני לא יודע על מה אתה מדבר. כשאני רואה משהו לא בריטי, הוא נראה לי מזוייף. ברור שהכל סובייקטיבי.
תסתכל ברשימה למטה שכתבתי, יש שם המון דברים מעולים.
יואב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 14:13)
אריק, בסדרות שציינתי, אין גרם שומן. אתה מרגיש שאתה רואה אנשים אמיתיים בסיטואציות אמיתיות.
אריק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 14:20)
זה עניין של טעם בסוף. איכשהו את מה שאתה מחפש אני מוצא בסקנינביה ובאנגליה משהו מרגיש לי מתאמץ.
אריק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 14:26)
אבדוק. האחרונה שאהבתי באמת היתה על השחורים (לא מצליח להזכר בשמה) שלקח נצח לעונה השניה ואז נעלמה.
אריק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 16:12)
Top boy.
באבא ימים (פורסם: 8-4-2017 בשעה 06:39)
שרלוק?
אמיתי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 07:27)
אגב שרלוק. העונה האחרונה איכזבה אותי. סיפור לא אמין ולא ככ מעניין. עדיין עשויה מדהים והכל.. כמו שאריאל כתב. חסר עניין אם אין עלילה טובה
יואב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 14:15)
אמיתי,
אני דווקא חושב שאם הדמויות אמינות, אתה יכול לעשות איתם מה שאתה רוצה. אין קשה יותר מלייצר דמויות אמינות.
אמיתי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 15:19)
אממ. נכון. אבל
זה מבוסס על קלאסיקה. האמינות כבר שם.
זו לא עונה ראשונה שנייה.
דווקא הגירסא הזו של שרלוק (בשונה מאלמנטרי שאני גם אוהב)
היא קצת יותר "פאנטזיונרית"..לא מצטער שצפיתי. הרף שם גבוהה
יואב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 14:12)
שרלוק עצומה
Matipool (פורסם: 8-4-2017 בשעה 15:11)
הבריטים שלטו עד תחילת הניינטיז.
היו כל כך יותר טובים ועמוקים מהאמריקאים. לא זוכר כל כך שמות אבל היו סדרות נהדרות ( כמו הסדרה עם ההוא שהיה לובש כל הזמן חולצות טריקו של בטהובן, המפקח דלגליש ( אין קשר לקני ) , קלהאן או משהו כזה ועוד ועוד ).
בניינטיז התחילה מהפכה לטובת האמריקאים שפתחו פער רציני על הבריטים.
שרלוק ממש אדירה.
יואב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 15:22)
הפער נסגר.
והחשוד העיקרי והמפצח הן משהו שאמריקה גם בחלום, לא יכולה לעשות.
אריאל גרייזס (פורסם: 8-4-2017 בשעה 15:41)
המפצח לב לב לב
יואב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 16:08)
שירה אריאל
אריק (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:25)
זה לא רק שאין סדרות מופת. אין גם סתם טובות באמת. כבר הרבה זמן. באמת צריך כבר את עונה 4.
אריאל גרייזס (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:32)
האמריקאים מתקרבת לסטטוס הזה לטעמי
בובו (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:48)
מסכים, סדרה שהשתפרה מאוד החל מעונה 2. הנותרים גם באיכות גבוהה.
אורן השני (פורסם: 8-4-2017 בשעה 00:15)
אני רואה את האמריקאים מתחילתה, נהנה אבל לא ממש מבין מה מופתי בה. במיוחד העונה וגם בעונה שעברה.
יואב דובינסקי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 00:01)
האמריקאים מצוינת. נכון.
vered s (פורסם: 8-4-2017 בשעה 01:05)
אריאל אתה משווה בין הגשר לאמריקאים? זה שתי סדרות שלא רואות בכלל אחת את השניה. הגשר היא סידרת מתח משובחת. עם תצוגת מישחק מושלמת. האמריקאים זה טראש. מאד מהנה. אבל זה כמעט מגוחך. בגלל שאני שומעת פה ושם אנשים מאד מוערכים שמנסים לתווך אותה כסידרה מעולה אני מתחילה לחשוש שהאמריקאים כניראה לוחצת על כמה כפתורים אישיים.
אריאל גרייזס (פורסם: 8-4-2017 בשעה 07:54)
אני לא משווה כלום לכלום. הגשר היא סטייק משובח והאמריקאים היא ריזוטו ממש טוב. כל אחד מתאים בסיטואציה שלו. אני ממש לא מסכים שהיא טראש. היא סדרה מותחת ומצוינת שיש לה גם ערך מוסף. על ערכי משפחה, על אמת ושקר, על השקרים שאנשים מספרים לעצמם. היא עוד לא סדרת מופת אבל זאת סדרה מעולה שעשויה פשוט נהדר לטעמי
ניק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:32)
האמריקאים אחלה סדרה, לא חושב שיש בה משהוא שקרוב למופתי, אבל היא מעניינת ועשויה טוב (חוץ מהקטע שהם מתרגמים את הרוסית בצורה עקומה לגמרי)…
את הגשר ראיתי רק עונה אחת אבל היה לי קצת קשה עם הבדלי השפה, אבל בהחלט אפשר להבין למה מתלהבים ממנה.
גל אל איי (פורסם: 7-4-2017 בשעה 21:50)
Prison Break העונה החדשה באמת לא משהו. נחמא פורתא זה לחזות בענבר לביא משחקת אותה תימניה מצודדת בין התככים של טי באג, לינקולן, מייקל וכל שאר הגיבורים שהזדקנו לנו בכבוד אחרי שבע שמונה שנים.
יוסי מהאבטיחים (פורסם: 7-4-2017 בשעה 22:15)
חשבתי שהחוזה טאלנט שלך כולל נו האדל כשקר ושבתרבות כשמתחמם…. תודה שהחזרת את הפנינה הזו.
עבורי סדרת מופת היא כזו שאני מתגעגע לגיבורים שלה גם שנים אחר כך. עד עכשיו יש בי תקווה שמישהו יוציא את ויק מאקי מאחורי השולחן הערירי שלו.
לגבי נמלטים, ממש לא. היה מיותר החל מעונה 3.
אמיתי (פורסם: 7-4-2017 בשעה 23:51)
ההמשך הלא רשמי לשילד (סדרה לא רעה) זה סונס אוף אנרכי (הקלישאתית אבל קרועה)
יוסי מהאבטיחים (פורסם: 8-4-2017 בשעה 00:04)
מת על SAMCRO.
לקח לי שתי עונות להשתחרר מהשוק של פגי באנדי משתרללת על אופנוע.
קורט סאטר עושה דמויות פסיכיות בשתי הסדרות
אמיתי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 03:24)
כל כמה זמן אני רואה מישו עם המעיל שלהם. סניף ישראל.. אחלה סידרה עם יציאות גדולות. המכסיקני של טרנטינו. דייב נאבארו. והנזיר משם הורד על הארלי..
Eyal (פורסם: 8-4-2017 בשעה 10:45)
הם לא בדיוק המשך , הם יצאו ביחד באותה שנה
יוסי מהאבטיחים (פורסם: 8-4-2017 בשעה 14:28)
SOA התחילה כשהמגן נגמרה.
אגב דמויות אמינות, התפקיד של פורסט וויטאקר בעונה 4 היה מופתי.
דניאל (פורסם: 8-4-2017 בשעה 00:09)
sons דווקא לא סדרה רעה בכלל. התחלה מאוד קשה, אבל הדמויות מצוינות לאורך הסדרה. גם כל התפקידי אורח של שחקני THE SHIELD וכמובן קורט ששיחק את אוטו
ניק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:31)
סאנס מעולה! קודם כל הסדרה עם הסאונדראק הכי טוב אי פעם לדעתי… רמות אלימות מטורפות וקצת מגוחכות לפעמים אבל עדיין מהנה ומעניינת
Matipool (פורסם: 8-4-2017 בשעה 15:14)
אחח.. ויק מאקי. דמות אדירה. אחת הסדרות הטובות ever.
יואב (פורסם: 7-4-2017 בשעה 22:25)
יש מלא סדרות טובות לאחרונה.
ליין אוף דיוטי(מעולה), אנפורגאטן, ברודצ'יירץ', פייקי בליינדרס המופתית, אפל טרי יארד(אדירה), מורסייד (הנהדרת), דה ריפלייסמנט המעולה…הטלוויזיה הבריטית לא מפסיקה לתת בראש. ויש עוד…
בקשר לשקרים קטנים גדולים-העצמה נשית במלוא תפארתה. ווימן פאואר אט איז בסט. נהנתי מאד.
באבא ימים (פורסם: 8-4-2017 בשעה 05:50)
ליין אוף דיוטי מעולה.
גם ספוקס היתה מעולה.
לגבי האמריקאים- תא גורודין היה יותר אמין ומשוחק יותר טוב
יואב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 12:49)
וואי ספוקס. כל כך אהבתי.
D! כאן ועכשיו (פורסם: 8-4-2017 בשעה 12:56)
תודהיואב
D! כאן ועכשיו (פורסם: 8-4-2017 בשעה 20:53)
התחלתי עם ליין אוף-דיוטי. תודה שוב.
סימנטוב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 14:57)
מעולה נבדוק. פייקי בליינדרס נראה מסקרן
יואב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 21:05)
פייקי מופתית ועם הפסקול הכי טוב אוור.
NoOne (פורסם: 7-4-2017 בשעה 22:43)
לא ראיתי את הסדרה הזאת אבל הייתי במונטריי כמה פעמים , מקום נחמד , קריר
הכרתי בחורה משם שהייתה עושה את ה פורנקאם
עומרי (ירוק) (פורסם: 7-4-2017 בשעה 23:19)
תמיד אפשר לסמוך עליך שתוסיף קצת קלאס
מונטריי מדהימה. אכלתי שם את הפיש & צ'יפס הכי טעים שאכלתי אי פעם.
אדם (פורסם: 8-4-2017 בשעה 10:24)
ואם כבר פורנו וסדרות אז ש-The Deuce תתחיל כבר.
יואב דובינסקי (פורסם: 7-4-2017 בשעה 23:52)
אחרי תקופת יובש ארוכה עם סדרות שאני לא ממש מתחבר אליהן (למעט המתים המהלכים שאני רואה מכורח האנרציה), החודש חוזרות שתיים מהסדרות האהובות עליי: בטר קול סול ופארגו.
אמיתי (פורסם: 7-4-2017 בשעה 23:55)
אחלה פארגו
יואב דובינסקי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 00:05)
שכחתי את האמריקאים. גם אותה אני רואה קבוע.
אמיתי (פורסם: 7-4-2017 בשעה 23:54)
תסריטים טובים וסיפורים טובים הם תמיד הבעיה. די טבעי שאחרי
תור הזהב של הסדרות תגיע איזה ירידה. בטר קול סול עולה על המקור
לדעתי ומיסטר רובוט עושה עבודה לא רעה עם עלילה מעניינת ואגנדה
עומרי (ירוק) (פורסם: 8-4-2017 בשעה 07:00)
בטר קול סול (שאני אוהב) עולה על המקור???
דברי כפירה
אריק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 07:20)
העונה הראשונה היתה למרות המרחק העצום מהמקור – חביבה. העונהה השניה שלה היתה מהגרועות אוור. יותר צפוי וחסר עניין מזה אין. הלכו לגמרי לאיבוד בזבזתי על זה איזה 4.5 פרקים שיכולתי לראות במקומם משהו גרוע אחר.
עומרי (ירוק) (פורסם: 8-4-2017 בשעה 07:24)
היא לא סדרת איכות או משהו כזה, אבל היא מהנה ואני אוהב את השחקנים גם.
אמיתי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 07:31)
מממ. דווקא איכותית מאד. מבחינת המסביב. צילום. שחקנים וכו.. ברייקינג בד טיפה אוברייטד לדעתי וארוכה מדי.אפפעם לא עמדה בשורה אחת עם הסמויה וטוני. בטר קול סול פחות צפויה ויותר ״אמיתית״ לכן יותר מעניינת לי. וdon't
אריאל גרייזס (פורסם: 8-4-2017 בשעה 07:47)
לגמרי. אני מתקשה לראות את ההתלהבות העצומה מבטר קול סול. קודם כל כי היא לא עומדת בפני עצמה, בלי שובר שורות היא מרגישה מאוד חלולה – רק בגלל שאנחנו יודעים איפה ג'ימי סיים אז זה מעניין כביכול לראות את הדרך שהוא עשה. וחוץ מזה, העלילה שלה די נמתחת ולא מרתקת
היסטוריה לעניים (פורסם: 8-4-2017 בשעה 02:56)
אני עם Baskets. טור דה פורס של שני שחקנים בשלושה תפקידים. הליהוק הגברי של האמא גאוני.
אמיתי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 03:26)
האמא שם.. פרייסלס. עושה דיאטה..
ניק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:34)
סדרת הקומדיה הכי עצובה שיש.. לקחו שם את המשפט של הליצן העצוב והפכו את זה לקונספט…
אבל דווקא בגלל שזה מוגדר כקומדיה וזה לא באמת מצחיק, אלא יותר עצוב – אהבתי את זה עד גבול מסויים.
בני תבורי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 06:55)
לא ממש הבנתי את הכותרת ואם אני לוקח את "שקרים", אני ממש לא מבין מה הבעיה. איפה עובר הקו המבדיל בין אמנות טובה לאמנות מגוייסת והיכן בדיוק "שקרים" מגוייסת ולטובת מה. לא שמדובר בסדרת מופת, אבל סיפור מצוין, מצולם היטב, משחק טוב וסוף עונה שמעורר ציפיות לעונה הבאה. צריך לזכור שסרטים וסדרות טלוויזיה אינן תשקיף אחד לאחד של המציאות אלא דרך לספר סיפור וההשפעה של אימא בת חמישים לילדה בת שש על הסיפור, מזערית. גם אימא בת ארבעים לילדה בת שש עשרה זה לא בדיוק אסימוב.
יואב – פיקי בליינדרס פצצה!
אה, ללוסיל קרו אין שום דבר שאין לקרן אברץ בציפורן הקטנה של הרגל.
אריאל גרייזס (פורסם: 8-4-2017 בשעה 07:52)
נו, לפחות סוף סוף מישהו מתייחס לתוכן של הטור עצמו.
אף פעם לא אמרתי שסדרות צריכות להיות תשקיף של המציאות. להיפך, במרבית הסדרות קורים דברים שלא קורים לאף אחד אחר – אחרת הן לא יהיו מעניינות. כמובן, לפעמים לוקחים את זה לקיצון למטרות טראש ברורות (נניח עקרות בית) אבל לפחות אז אין יומרות.
הבעיה שלי העיקרית עם הסדרה זה הקלישאתיות שבה. הבעל המכה הוא קלישאתי להחריד. ההתנהלות של מרבית הדמויות מאוד קלישאתית. הדוגמא על האמהות בנות ה-50 היא רק דוגמא אחת למקומות שעשו לעצמם הנחה בסדרה כדי לייצר אימפקט, לטעמי מיותר. באופן כללי, קשה לי להגיד שהם סיפרו פה איזה סיפור מרתק שלא ראינו אף פעם. וכל זה לעומת היומרה העצומה של הסדרה הזאת – הקאסט המדהים, הנופים והצילום והמוזיקה, היחס בין היומרה לתוצאה זה מה שמרגיז אותי.
איפה עובר הקו? זאת בדיוק השאלה. במקרה של הסדרה הזאת, היא עברה אותו. לא בהרבה, אבל עברה.
אריק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 12:29)
יש המון כותבים, סופרים מחזאים ותסריטאים שהם אנשי שיווק במסווה. הם עובדים לפי נוסחה ומגלגלים לתוכה רעיונות או עלילות.
תכלס, זה לרב מאולץ, אבל אנשים חיים עם זה סבבה כי אלו הם רב רבי המכר והסדרות והסרטים הנצפים ביותר. אם הבנתי נכון מהתיאור כי את הסדרה לא ראיתי. אז לשם בערך כיוונת לא?
ניינר / ווריור (פורסם: 8-4-2017 בשעה 07:09)
לא נתפסתי לאיזו סדרה כבר הרבה זמן. רואה הומלנד מכח האינרציה.
הסדרה הכי טובה שראיתי השנה ושהייתי מחכה לכל פרק בקוצר רוח זו בכלל "והארץ היתה תוהו ובוהו". מופת טלוויזיוני שאף אחד לא ראה וחבל
Matipool (פורסם: 8-4-2017 בשעה 15:05)
טל ברמן ראה והמליץ מאד .
Fluttershy (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:12)
מה עם "ריק ומורטי"? סדרה גאונית לדעתי ולא רק לדעתי (מקום 8 ב-IMDB)! אבל לא ממש צריך אותך בשביל לכתוב עליה, כי יוטוב מפוצץ באנשים שמדברים על הסדרה ומנתחים אותה.
ניק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:35)
אחת הסדרות ההזויות, בקטע טוב
אריאל (פורסם: 8-4-2017 בשעה 19:29)
לא רואה את הסדרות האחרות ממטר. פשוט גאונית. חזרה לעונה 3 סוף סוף.
ניינר / ווריור (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:13)
אופס, שכחתי את אטלנטה הנפלאה. גאונית ודי פורצת דרך
סימנטוב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:15)
לגמרי
אמיתי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:25)
whaaaat?
סימנטוב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:30)
כן כן היא טובה מאוד. אולי העלילה לא כ"כ מתקדמת אבל היא לגמרי מחוץ לקופסה ובלתי צפויה (ברמת הפרק) הדיאלוגים בא מרתקים והדמויות מצוינות.
אמיתי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:38)
מסכים…זה הוואט של פייפרבוי..ארוך וסטלני. סדרה קטנה גדולה
סימנטוב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:41)
אופס נפלתי….
אמיתי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:45)
נפלת מהinvisible car
אמיתי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 11:34)
https://youtu.be/vT9bW_l8TZs
סימנטוב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 14:08)
דאריוס דמות מעולה
ניינר / ווריור (פורסם: 8-4-2017 בשעה 23:38)
הפרק שבו פייפרבוי מתארח באולפן עם ההפסקות לפרסומות זו גאונות צרופה
סימנטוב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:15)
יותר מדי סדרות נגמרות באיזון (הרעים נתפסים והסיפור נגמר מושלם מדי ובלי סדקים) נדמה לי שאחרי שנים בהם הסדרות סיימו עם טיזר לעונה הבאה. גדלתי על הסדרות הבריטיות אבל מאז שHBO נכנסו לעניין הם מביטים במראה האחורית לראות איפה הבריטים. בשנים האחרונות אני מוצא עצמי נהנה מסדרות סקנדינביות (לכודים סיימה את העונה טוב).
אני לא מחכה שעונה הרביעית תתחיל אני מחכה שהיא תסתיים כי את הגשר רק בבינג'….
ניק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:43)
לדעתי שקרים היא סדרה מדהימה! אני מסכים עם כל הפלוסים שנתת לסדרה ולדעתי הם מספיקים…
אין פה עלילה גדולה כי זאת לא הכוונה, ההתמקדות היא יותר בחיים עצמם ומה לעשות ששם לא תמיד יש טויסיטים גדולים.
לדעתי הדיאלוגים כן מרתקים ומעניינים ומשאירים את העיניין סביב הסדרה.
בסוף בסדרה של 7 פרקים אין שום צורך בלהתחיל להכניס עלילות צד או טוויסטים.
גם לסופרנוס אגב, לא הייתה עלילה חכמה במיוחד והיו בה מלא חורים אבל זה לא הפריע לה להיות הדבר הכי טוב שקרה לצורת אומנות וויזואלית כלשהיא בהסיטוריה האנושית.
ועוד אגב – הילדים, אולי המשפטים שלהם פחות ילדותיים, אבל בהתחשב בנסיבות החיים שלהם בסדרה זה די מובן ובכל מקרה השחקנים שמגלמים את הילדים משחקים טוב יותר מהרבה מבוגרים בסדרות אחרות…
נ.ב.
הקטע של הרצח הלא ידוע והרמזים מה"הווה" שאחרי הרצח מועתק אחד לאחד מהרומן (עוד סדרה שהתחילה מדהים ודועכת לאיטה)
ניק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 08:46)
סדרה מעולה שכל המהות שלה זה אמירה היא american crime (להבדיל מamerican crime story על o.j) – כל עונה מדברת על סיפור אחר, אבל עם אותו קאסט, רק כל פעם בדמויות אחרות.
אמירה וביקורת אינסופיים על אמריקה הנוכחית.
ליבר (פורסם: 8-4-2017 בשעה 09:35)
לגבי סדרות בריטיות, סיימתי לאחרונה לראות את טאבו של טום הארדי. הסדרה הזאת כ״כ שונה מכל דבר שהכרתי והמשחק של הארדי פשוט מעולה שהייתי מרותק.
בני תבורי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 11:16)
טום הארדי שחקן מצוין, עושה תפקיד נפלא גם בפיקי בליינדרס כראש כנופיה יהודי דוס…
יואב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 14:16)
ממש בני.
ניק (פורסם: 8-4-2017 בשעה 11:19)
אחלה סדרה.. הארדי באמת שחקן בליגה משלו…
בכלל כל הכבוד ליוצרים שמסיימים סדרות בעונה אחת, כמו שכנראה התכוונו ולא גוררים את זה סתם ובכוח. נגיד נמלטים – העונה הראשונה שם אחת הטובות שזכורות לי ואם היו מסיימים את זה בבריחה וזהו זאת הייתה נחשבת לסדרת מופת אמיתית.
no propaganda (פורסם: 9-4-2017 בשעה 08:52)
1+
אסף THE KOP (פורסם: 8-4-2017 בשעה 10:10)
אין על "שנות ה-80".
מתי היא חוזרת ?
בני תבורי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 11:17)
עם האיחוד של מודרן טוקינג
זהבי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 10:54)
מישהו רואה את Bojack Horseman?
יוסי מהאבטיחים (פורסם: 8-4-2017 בשעה 14:32)
התחלתי. לא נתפסתי בכלל. הבטחתי לתת לזה עוד צ'אנס מתישהו רק בגלל אליסון ברי. זוכר לה חסד מקומיוניטי.
זהבי (פורסם: 8-4-2017 בשעה 18:23)
הפרקים הראשונים חלשים יחסית אבל אז זה צובר תאוצה. העונה השלישית מונומנטלית.
Ollie Williams (פורסם: 9-4-2017 בשעה 10:14)
+10000
סדרה שאין לי מושג איך להסביר מה אדיר בה, אבל היא פשוט גאונית.
מעבר לאליסון ברי, וויל ארנט בדיבוב אדיר, וטוד הוא הרי סוג של ג'סי פינקמן כך שהדיבוב גם שם מתאים בול.
יוסי מהאבטיחים (פורסם: 9-4-2017 בשעה 10:35)
נו, שכנעתם.
ננסה שוב.
אור נתנאל (פורסם: 8-4-2017 בשעה 17:23)
הקטע עם הילדים שמתנהגים כמו בוגרים קפץ לי לעין וכל הזמן אמרתי לאשתי: "הבן שלנו לא מדבר ככה, נכון?"
זה היה עוד קיצור דרך כדי לנסות להכניס עניין, למה שלא יהיו כולם טינאייג'רי וזהו?
ואת לוסיל קרו גיליתי בפסטיבל תמר השנה, חיממו את אברהם טל והתקווה 6 ולגמרי גנבו את ההצגה
אור נתנאל (פורסם: 8-4-2017 בשעה 17:24)
*טינאייג'רים
אריאל גרייזס (פורסם: 8-4-2017 בשעה 17:27)
אני מניח שזה היה הרבה פחות אמין אם טינאייג'ר לא מוכן לספר מי התעלל בו.
ואת לוסיל קרו גיליתי רק לאחרונה והתאהבתי. היינו בהופעה שלהם בבארבי השבוע והייתי בשוק כמה היו שם. היתה הופעה אדירה לדעתי
אור נתנאל (פורסם: 8-4-2017 בשעה 20:17)
טינאייג'ר שחווה התעללות? טייפקאסט קלאסי דווקא בעיניי.
בכל מקרה, בתור מיני סדרה שמראש לא מיועדת להמשיך, אני מרגיש שקיבלתי תמורה לזמן שלי.
יואב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 20:29)
מי אמר שלא ממשיכה? הפרק מסתיים דרך פריים של משקפת.
אור נתנאל (פורסם: 8-4-2017 בשעה 20:49)
קראתי שמדובר במיני סדרה, הדמות שמשקיפה היא לא מסתורית, זו הבלשית שחושדת בהן ולא יכולה להוכיח כלום.
יואב (פורסם: 8-4-2017 בשעה 21:04)
אוקיי. לא ידעתי. הגיוני.
יריב ס. (פורסם: 8-4-2017 בשעה 19:34)
הסופרנוס עלה ל vod של הוט!!!
המרתון שאפתח אחרי הפסח
D! כאן ועכשיו (פורסם: 11-4-2017 בשעה 13:19)
טוב, שתי עונות של LINE OF DUTY מאחורי
ממליץ בחום.
בלי לשלוף אקדח