שבתרבות – טוב לי או רע לי?

betterthings_1200x630_socialog

לפני כמה שבועות הייתי צריך לצאת מוקדם מהעבודה כדי להוציא את הילדים מהגן והצהרון וכשסיפרתי את זה לחברים שלי למשרד קיבלתי מלא טפיחות ניחומים על הכתף, כאילו אני יוצא לפחות לכביש החוף בערב פסח. זאת לא היתה כמובן הפעם הראשונה שצפיתי בתגובות מהסוג הזה. כל פעם שמישהו מספר על הפעם שהילד שלו היה חולה והוא נאלץ לבלות איתו יום בבית נדמה כאילו מדובר בשבעה לפחות. פסח? שבוע עם הילדים? עדיף מוות.

לפעמים באמת שאני תוהה למה ישראלים ממשיכים לעשות ילדים למרות שנראה שיש להם אפס הנאה מזה. רק לכו לפייסבוק באיזור יום המשפחה ותוכלו למלא את הים התיכון בסטטוסים של הורים שנאלצו לבלות שעתיים ביום שישי בגן של הילד שלהם. הנה סתם דוגמא שנתקלתי בה היום – נתנו לך הזדמנות לא ללכת לעבודה, להיות עם המשפחה שלך במשך שבוע – וכל מה שאתה עושה זה לבכות על זה.

לפעמים נדמה לי שישראלים פשוט עושים ילדים כדי שיהיה להם על מה לקטר. אין דבר שאנחנו אוהבים יותר מזה, נראה לי. כן, גם אני.

בדיוק בגלל זה, "דברים טובים" (better things) היא משב רוח מרענן, אבל כל כך רחוקה מהמנטליות הישראלית. סדרה שבה ההורה אשכרה נהנה לבלות זמן עם הילדים שלו, שהוא לא בוכה על מר גורלו כל היום? עזבו, תנו לראות עוד פרק של רמזור ואדיר מילר שמנסה להתחמק מלעשות אמבטיה לתינוקת שלו.

יש הרבה מאוד נקודות השקה בין "לואי" ל"דברים טובים" ולא רק ששתיהן מופקות על ידי לואי סי קיי או שהשחקנים בשניה הופיעה בלא מעט פרקים ב"לואי". ההומור הדק, חוסר הכיוון הכללי של הסדרה, הקומדיה שהיא לא ממש קומדיה. אבל אם יש מקום שבו הן נפרדות אחת מהשניה זה ש"דברים טובים" היא אשכרה סדרה שעושה לך טוב על הלב, בעוד לואי (בטח בעונות המאוחרות שלה) היא סדרה עגמומית מאוד שגם אם מעלה לך חיוך על הפנים, זה חיוך עצוב מאוד.

בכלל, נראה שעולם הקומדיה היום הלך בכיוון מאוד מאוד מסוים. יש עדיין את הקומדיות העתיקות, אלו עם הצחוקים המוקלטים שמשום מה ערוצי הברודקאסט מתאמצים להמשיך לייצר, אבל חוץ מהן אנחנו רואים בעיקר קומדיות שהתגובה שלך אליהן היא התכווצות מבושה. זה התחיל ב"המשרד" והמשיך ב"תרגיע", "משפחה בהפרעה", "הליצן העצוב", Veep כמובן ואפילו "עמק הסיליקון" במידה רבה. הן מצחיקות אותך אבל הגיבורים שלהם מעציבים. הם אנשים שאתה בעיקר מרחם עליהם (נניח השבוע ברינגר של סימונס עלתה כתבה שמדרגת את הדמויות ב-Veep לפי רמת הפתאטיות שלהן).

"דברים טובים" היא בדיוק להיפך. היא אמנם לא קומדיה מצחיקה בטירוף אבל היא אמיתית ואנושית ואחרי כל פרק שהסתיים גיליתי שמשהו אצלי בפנים קצת נפתח.

קחו קטע מהפרק האחרון (זה לא ממש ספוילר) של הסדרה כשסם, הגיבורה (המגולמת על ידי פמלה אדלון האדירה) קובעת לבלות סוף שבוע שלם עם אמא שלה ואז הן יושבות באוטו בכוונה לצאת לדרך והיא מגלה שהיא פשוט לא מסוגלת לעשות את זה. היא רואה את סוף השבוע הזה מול העיניים שלה ופשוט לא מסוגלת להתניע את האוטו ולהכניס את הראש שלה לזה. זה היה רגע כל כך אנושי ואמיתי ועצוב אבל גם מצחיק ואיכשהו עושה לך טוב על הלב. או כשסם אומרת לבת המתבגרת שלה שתפסיק להגיד שהיא שונאת אותה כי זה כבר לא עובד עליה יותר וכמה דקות מאוחר יותר הבת אומרת לה שתפסיק לבכות כשהיא עושה משהו רע כי גם זה לא ממש עובד עליה. רגעים קטנים בין הורים לילדים שלא תמיד מסתדרים בינהם אבל עדיין אוהבים אחד את השני.

אבל עזבו, בואו נקטר עוד פעם על כמה קשה עם הילדים בפסח.

09recaps-slide-N19H-master675

ובמעבר חד, אם דיברנו על להרגיש רע, נעבור להומלנד שהסתיימה לה השבוע בקול תרועה רמה. בניגוד לשקרים קטנים גדולים שדיברתי עליה שבוע שעבר, על הומלנד הנוכחית אי אפשר לדבר בלי ספוילרים, כולל של הפרק האחרון החשוב מאוד. אז אם עוד לא ראיתם (ואתם מתכננים לראות), תעשו לעצמכם טובה ותוותרו על הקטע הבא.

האמת היא שהעונה האחרונה הזאת של הומלנד היתה אחת ואולי אפילו שתיים יותר מדי מבחינתי. אני רואה בעיקר בכוח האינרציה. ייאמר לזכותה שאיכשהו – היא עדיין מצליחה להחזיק אותך. אולי זה כי בניגוד ל"24" נניח, אין עומס אירועים מטורף כל פרק אז אין לחץ רגשי אדיר שגורם לך להתעייף מהר.

מצד שני, נראה שכבר חווינו את כל הטוויסטים האפשריים – במיוחד שהסדרה הזאת מתעקשת לא להחליף קאסט כמעט. למעט ברודי שחוסל לנו אחרי העונות הראשונות, אנחנו רואים בדיוק את אותו הקאסט בתוספות שונות. קארי, סול (שאיכשהו שורד כל ניסיון חיסול), דר עדאל, פיטר קווין הבלתי נסבל שהפך עוד יותר בלתי נסבל העונה (אפשר להגיד ברוך שפטרנו?) וגם מקס שנדמה שמסונג'ר על ידי קארי כבר לפחות עשר עונות. ואם את הכל כבר ראינו, אז מה כבר אפשר לחדש?

על פניו, לא הרבה. התחושה לגבי כל העונה הזאת היתה שאפשר היה בקלות לקצר אותה לסרט טלוויזיה טוב במקום למרוח אותה על 12 פרקים ארוכים ולא באמת מותחים. כמעט כל טוויסט בעונה הזאת היה אפשר לראות מקילומטרים וגם התמה העיקרית של העונה היא לא משהו שלא הכרנו – ארגונים צבאיים שלא מוצאת חן בעיניהם הגישה של המנהיג הנבחר והם מנסים בתחבולות לגרום לו לעשות דברים שמנוגדים לאידאולוגיה שלהם. הרי כבר בתחילת המאה הזאת ארגוני הביון האמריקאים דחפו את ג'ורג' בוש למלחמה בעיראק על סמך מידע מודיעיני מפוברק שיש שם נשק להשמדה המונית, אז מה בדיוק מחדשים לנו פה, שהמוסד וה-CIA ממציאים ידיעות על נשק גרעיני באיראן? וואו, ממש הפתעתם אותנו.

יותר מזה, ההרגשה היתה שכל הבחירה של טראמפ ממש לא התאימה לכותבים של הסדרה, שאולי כתבו (ואפילו צילמו) אותה לפני הבחירות בהנחה שקלינטון תיבחר. הנה הם שמים בתור נשיאה נבחרת מישהי דמוית הילארי, דמוקרטית, אישה, שמנסה לעשות סדר עולמי חדש ולא מתרגשת מהאיומים של דעאש או איראן. בדיוק הפוך מטראמפ, כביכול. אז מה יש לראות סידרה שבעצם לא משקפת את המציאות בכלל? הרי איש הרדיו הקיצוני שחובר לדר עדאל במטרה להפיל אותה הוא בדיוק בן דמותם של תומכי טראמפ – רק שאלו יושבים היום בשלטון, לא באופוזיציה.

ואז הגיע הפרק האחרון, במיוחד 10 הדקות האחרונות שלו – והפכו את העונה הזאת לכמעט מחייבת צפיה. אני לא יודע אם הפרק הזה היה שווה את העונה הארוכה והדי מייגעת הזאת, אבל זה היה פשוט מלאכת מחשבת של עבודה בעיניים על הצופה שמשאירה אותך לא רק מופתע אלא בעיקר מבולבל.

הבחירה לשים פה אישה נשיאה מתבררת כבחירה גאונית – הרי אנחנו מניחים מראש, גם אם אנחנו לא רוצים, שנשים הן רכות יותר, פחות חפצות במלחמה, הולכות לדרך הפשרה. וכל העונה מוליכים אותנו בדיוק בכיוון הזה. ואז כשמגיע רגע האמת, אנחנו מגלים שהעובדה שמדובר באשה ואפילו דמוקרטית בכלל לא משנה. פתאום היא מנצלת ניסיון התנקשות כדי להוביל ציד ראשים ענק של ראשי מערכת הביטחון, מרחיבה את ה"פטריוט אקט" ומנצלת את הסמכות שלה (וגם את קרי) כדי לרכוש שליטה בלעדית במערכת שאמורה להיות מלאה באיזונים ובלמים.

במשך עונה שלמה אנחנו לומדים לתעב את המנגנונים הבטחוניים שמנסים להתנגד לרצון הבוחר רק כדי לגלות שאולי אותם מנגנונים בכלל צדקו. עכשיו אנחנו מבולבלים לגמרי ומבינים את הדבר האחד שהסדרה רצתה להעביר לנו – אין לנו באמת על מי לסמוך. בסופו של דבר, זה הכל מאבק אחד גדול לכח. הרצון של הבוחר, החתירה לחיים יותר טובים לבוחרים – כל אלו הן סתם מילים גדולות וזה ממש לא משנה אם מדובר בנשיא או נשיאה, דמוקרט או רפובליקן, אידאליסט או פרקטי. אנחנו פה לבד.

***

בקטנה:

– כדי שלא יגידו שרק על טלוויזיה מדברים פה, תרשו לי להמליץ לכם על "תחנה 11" – ספר אפוקליפסה מעולה וקצת פחות מדכא מאשר "הדרך" שעוסק בנושא דומה

– ברוכה השבה "סמוך על סול"! בהחלט התגעגענו.

– גם אתם מתרגשים ומפוחדים מהביאה השניה של "טווין פיקס" כמוני?

חוץ מזה, דאם! קנדריק לאמאר

Share on FacebookTweet about this on Twitter

63 תגובות ל “שבתרבות – טוב לי או רע לי?”

  1. ניינר / ווריור (פורסם: 14-4-2017 בשעה 14:34)

    העיקר שסיליקון ואלי חוזרת בקרוב

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 14:44)

      מאוד אהבתי את סיליקון ואלי בשתי העונות הראשונות שלה, בעונה השלישית הרגיש לי שהיא קצת מיצתה את השטיק ומתחילה לחזור על עצמה. אני מקווה שהיא תצליח למצוא את הדרך שלה בעונה הבאה אחרת סתם יהיה חבל

      להגיב
      • עומרי (ירוק) (פורסם: 14-4-2017 בשעה 17:43)

        מסכים עם שניכם, וגם אם בעונה 3 היתה ירידה – היא עדיין מהנה לצפיה ומצחיקה. ג'ארד קורע אותי.

        אבל אם כבר מדברים על סדרות HBO שחוזרות, אז אריאל סחטיין על האזכור של VEEP שתמיד נראית לי אנדרייטד. אחת הקומדיות המבריקות שנעשו בעיניי, עם שחקנים פשוט אדירים ותסריט מעולה. כיף שהיא חוזרת.

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 19:36)

          נראה לי קשה לקרוא לויפ אנדרייטד כשהיא ממש חביבת המבקרים וזוכה כל שנה בפרסים. אישית, אני קצת מתקשה להתחבר אליה. לא שהיא לא מצחיקה או עשויה מעולה זה פשוט שאין שם דמות אחת שהיא לא פתאטית ועלובת נפש. זה קצת מפריע לי.
          חוץ מזה, בזמן הקרוב יש לה את הבעיה שיש לכל תוכניות הסאטירה – המציאות הרבה יותר הזויה ממנה

          להגיב
          • עומרי (ירוק) (פורסם: 14-4-2017 בשעה 20:12)

            אתה צודק, התכוונתי יותר מהכיוון של הצופים – אני מרגיש (אולי סתם עניין של דגימה) שהיא לא תכנית ש"מדברים" עליה.

            ולעניין המציאות, אין ספק. בימינו מספיק להסתכל על מסיבות עיתונאים בבית הלבן, מי צריך יותר.

            להגיב
      • יואב דובינסקי (פורסם: 14-4-2017 בשעה 21:06)

        מסכים, מיצתה את השטיק

        להגיב
  2. Duncan (פורסם: 14-4-2017 בשעה 14:46)

    ישראלים אוהבים להתלונן. נקודה.
    ישראלים שעוברים לאמריקה (גם לתקופה קצרה) גם מתלוננים כל היום. יגידו לך שהמשטרה באמריקה מעולה ופי מאה יותר רצינית וטובה מהמקבילה שלה בישראל. ואז עוצרים אותם על מהירות, והם בוכים מה עצרו אותי? כולה עשר קילומטר יותר מהר מהמותר…

    להגיב
  3. מריוס דרייר (פורסם: 14-4-2017 בשעה 15:05)

    מסכים עם כל מילה שלך לגבי הומלנד. אני הפסקתי לראות אחרי העונה השלישית, הרגיש לי שהיא מיצתה את עצמה ואיבדה המון מהאמינות שלה בסצינות מופרכות.
    במקרה נחשפתי לעונה הזאת והיא הרגישה ךי מתונה בהרבה, נטולץ סצנות בומבסטיות ובעיקר נטולת פאתוס ברובה, ומפרק לפרק מצאתי את עצמי צופה ומחכה לפרק הבא.

    הפרק האחרון היה עשוי מצויין ומסדרה שלימדה אותנו לא לצפות לסוף טוב באמת שלא ידעתי למה לצפות. אמנם זאת לא העונה הראשונה אבל כףסך הכל עונה סבירה.

    והמשחק,משחק מדהים של כל הדמויות הראשיות, קרי וקיין היו מדהימות, סול ודר הצליחו למשוך וקווין, כמה שקשה not to blow it עם התפקיד שנתנו ךו עשה עבודה טובה לדעתי.

    איזה כיף שסיליקון ואלי חוזר!

    להגיב
  4. אנונימוס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 15:46)

    הבעיה עם הילדים לדעתי היא בעיקר שמקומות עבודה מצפים שתהיה בעבודה. וכשאתה יוצא מוקדם והולך עם הילדים אתה לא רגוע. אתה מרגיש אשם שאתה לא עובד.
    מין אתוס ישראלי דפוק כזה שלא קשור בכלל לתפוקה אמיתית של העובדים.

    להגיב
    • duncan (פורסם: 14-4-2017 בשעה 16:10)

      באמריקה עבודה מהבית מאד מקובל.
      צריך שבישראל זה יהיה מקובל. שמעתי שיש אינטרנט בישראל. אפשר להתחבר לרשת של העבודה מהבית

      להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 16:28)

      אני חושב שזה מעבר לכך. כל השיחות אצלנו בעבודה בארוחת הצהריים זה כמה קשה עם הילדים ואנשים ממש אומרים שהם שמחים לחופש שיש להם בעבודה. ואני מסכים עם דאנקן פה שישראלים באופן כללי הם בכיינים לא נורמליים

      להגיב
      • אמיתי (פורסם: 14-4-2017 בשעה 16:35)

        בשביל זה יש בישראל מילואים. חופש מהעבודה ומהמשפחה

        להגיב
      • אנונימוס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 18:36)

        יש קצת אלמנט של בכיינות. אבל אני באמת חושב שיש פה הרבה עניין של ציפייה מהסביבה שתעבוד כמו חמור ושלא יהיו לך חיים. מתישהו אנשים משכנעים בזה את עצמם. שזה לא בסדר שהם לא עובדים ועושים משהו אחר

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 14-4-2017 בשעה 18:41)

          צודק. זה לחץ חברתי ותרבותי. לדעתי בסוף פוגע בפיריון וגם באושר של אנשים

          להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 18:58)

          פעם חשבתי כמוך, היום אני מתחיל לחשוב שבלבלנו קצת את הביצה והתרנגולת ותרבות העבודה בישראל התפתחה כדי שישראלים לא יצטרכו לבלות עם הילדים שלהם (ראה ערך הפרק שהזכרתי ברמזור)

          להגיב
  5. אמיתי (פורסם: 14-4-2017 בשעה 16:38)

    וואלה לא הכרתי את הסידרה אבדוק אותה. אהבתי את ההבחנה
    על הקומדיות העכשוויות..למרות שאני מאד אוהב את רוב הסדרות
    שציינת יש אוברדוז מהמצחיק-מביך הזה. ליצן עצוב זה באסקטס?

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 16:44)

      כן

      להגיב
      • אמיתי (פורסם: 14-4-2017 בשעה 16:53)

        בסוף אתה תודה שבטר קול סול טובה מהשובר שורות המסטיקית

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 17:00)

          בוא נתחיל מזה שאני חושב ששובר שורות טיפה אוברייטד לטעמי. הוא סידרה מצוינת, בטופ 10 של הסדרות אי פעם כנראה אבל לא מדגדגת את הטופ. יש לה יותר מדי חורים (שלא פה המקום להכנס אליהם) מכדי להתחרות על הטופ שבטופ.
          אחרי שאמרנו את זה, אני חושב שבטר קול סול היא סדרה מצוינת אבל יש לה שתי בעיות עיקריות. אחת, היא תלויה מאוד בסדרת האם. הידיעה על מה שקרה לג'ימי ולמייק מקרינה על כל הסדרה. בלי זה, הסדרה נראית קצת תלושה ולא מוסברת.
          הבעיה השניה גם קשורה לסדרה האם וזה שיש ל"סול" גג עליון של זמן. באיזה שהוא שלב היא מוכרחה להתחבר עם שובר שורות. מכיוון שמנסים למשוך אותה על מספר לא קטן של עונות, זה מכריח קצב מאוד מאוד איטי יחסית לסדרה, בטח בהשוואה לשובר שורות. למעשה, כשמסתכלים על כמה הגיבורים שלנו התקדמו, רואים שמעט מאוד קרה להם בינתיים.
          עדיין, שתי הסדרות הללו לטעמי משלימות אחת את השניה בצורה מצוינת כי שתיהן עוסקות במהות של נפש האדם. חוץ מזה שהן עשויות נפלא ומשוחקות נהדר

          להגיב
          • אמיתי (פורסם: 14-4-2017 בשעה 17:07)

            אז תגיד חיובי
            הסיבה הראשונה לא ככ משנה. היא סידרת המשך. מפה
            ההשוואה. אתה צודק בטיעון השני אבל זה רק מגביר את
            המתח ואת איך שהוא נבנה. אנחנו יודעים (בערך) מה יקרה
            אבל לא איך. וזה מעניין.
            גם אני חושב ששובר אוברייטד. לקח לי להפרד משתי אקסיות
            עד שנכנסתי אליה. וממש לא סבלתי חלק מהדמויות (האישה, הבן
            וגם את גסי חלק מהזמן). יכלו לחתוך עונה שתיים גם.
            טור מבורך. תמשיך

            להגיב
            • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 17:24)

              הבן זה עד היום בטופ 3 של הדמויות המאוסות בטלוויזיה אי פעם כנראה..

            • עומרי (ירוק) (פורסם: 14-4-2017 בשעה 17:40)

              חוזר ותומך באריאל כאן.. אפשר להתווכח על הגדולה של ברייקינג בד (לדעתי טופ 10 זה נמוך מידי, הייתי אומר טופ 5), אבל היא עדיין ברמה או שתיים מעל סול. במתח, באווירה, בהכל.
              זה לגמרי לא גורע מהעובדה שסול מעולה ומהנה לצפייה – כמו שאריאל אמר, אני חושב שהשחקנים שמשחקים את ג'ימי/סול ואת מייק פשוט נהדרים (וגם היו נהדרים בסדרת האם).

              אגב, הפרק הראשון היה קצת איטי מידי לטעמי, לפחות בחלקו..

            • אריק (פורסם: 14-4-2017 בשעה 20:31)

              סול סדרה מחורבנת בכל קנה מידה חוץ מלפעמים הפרקים של מייק ועוד איזה פרק בעונה. חוץ מזה זה מאולץ מתאמץ וגרוע באופן כללי. ברייקינג בד היתה נפלאה בהתחלה וקצת איבדה מומנטום בעיקר שנהיה הייפ בלתי נסבל. טבל העריכה והצילום היו מרעננים כמעט עד הסוף. היו כמובן חורים ודמות נשית דפוקה ומקסיקנים מבי מוביז של שנות ה80, אבל היא היתה מעניינת. סול פשוט משעממת רצח.

            • עומרי (ירוק) (פורסם: 14-4-2017 בשעה 20:35)

              אריק, שמעתי ששוקלים לתת לואן חאל לביים פרק אחד בעונה הזו

  6. אורי הברווז (פורסם: 14-4-2017 בשעה 16:55)

    השוט האחרון של העונה בהומלנד היה מעניין מאוד, והראה את קארי מתבוננת בגבעת הקפיטול בדיוק כמו שברודי עשה כמה עונות לפני. סימן לבאות?

    להגיב
  7. אלון (פורסם: 14-4-2017 בשעה 17:22)

    אתה יכול לכתוב את השמות של הסדרות גם באנגלית? בשביל הישראלים המתלוננים בגולה שאין להם מושג מה זה ליצן עצוב.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 17:25)

      הומלנד זה הומלנד. דברים טובים זה better things. הליצן העצוב זה באסקטס. ויפ זה ויפ, לואי זה לואי. עוד משהו?

      להגיב
      • אלון (פורסם: 14-4-2017 בשעה 18:53)

        גם טווין פיקס הסתדר לי. עוד משהו יהיה להמשיך את זה גם שבוע הבא…

        להגיב
  8. Ljos (פורסם: 14-4-2017 בשעה 17:23)

    לא הצלחתי להחליט אם עדיף לטווין פיקס שלינץ' לא מעורב בכלל או לא.

    להגיב
    • vered s (פורסם: 15-4-2017 בשעה 05:01)

      סליחה?

      להגיב
  9. מיקו G (פורסם: 14-4-2017 בשעה 17:57)

    מותר להתלונן על העובדה שאין לי ילדים ועדיין בכל מקום שאני מסתובב אני צריך להיות עם הילדים של שאר האנשים?
    חייבים במדינת ישראל להתחיל לאפשר לאנשים מבוגרים סביבות (סגורות בעיקר) לגילאים מבוגרים. הייתי משלם עוד כמה שקליות בשביל להיות רחוק מבני אדם שלא עשו בר-מצווה בטיסה או בקולנוע.

    להגיב
  10. עומרי (ירוק) (פורסם: 14-4-2017 בשעה 18:11)

    מעולה אריאל. רציתי לראות את דברים טובים ולא היה זמן, עכשיו אני חייב.
    לגבי הילדים – כל מילה.

    להגיב
  11. ברק׳ס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 19:14)

    קטנה על בוש והנשק להשמדה המונית. אני חושב שהפיברוק של ארגוני הביון היה בשביל הציבור ולא בשביל הנשיא. בוש ממש לא דמיין שהוא הולך להציל את העולם מסדאם, נראה לי הוא היה יותר בקטע של הנפט.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 19:33)

      אני חושב שבוש יותר מהכל רצה לסגור את החשבון הפתוח של אבא שלו עם סאדאם וארגוני המודיעין נתנו לו תירוץ לזה אבל מקבל.

      להגיב
  12. no propaganda (פורסם: 14-4-2017 בשעה 20:21)

    אני אמנם נטפל פה למשפט אחד אבל אני באמת שונא לבלות שעתיים בגן של הילדה.
    יתרה מכך, אני כל כך שונא את זה שאני פשוט לא מוכן לעשות את זה.
    זה לא בגלל שאני לא אוהב לבלות עם הילדה. להיפך אני מבלה את כל יום שישי איתה, אבל בגן שלה אני רואה מקום שבו אני נאלץ לאכסן אותה כי אני צריך לעבוד ולבלות שם זמן זה ממש לא משהו שאני מעוניין לעשות.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 21:58)

      ברור שאנחנו שונאים לעשות את זה, אבל להחליף חיתולים אנחנו נהנים? הילד שלי ממש מאושר כשאני בא לגן שלו לאיזה מסיבה.
      לא אומר שאין מקרים מיותרים, כמו שעושים מסיבת חנוכה לילדים בני שנתיים שנדבקים אליך ובוכים כל הזמן. אבל גם זה חלק מלהיות הורה, מה לעשות. באופן כללי הורים בארץ מתייחסים למערכת החינוך כעל בייביסיטר ולא יותר ואז כשהבייביסיטר שובת כי התנאים שלו גרועים אז הם בוכים על זה אבל לא מבינים למה החינוך של הילדים שלהם ירוד

      להגיב
      • no propaganda (פורסם: 15-4-2017 בשעה 11:57)

        לא חושב שההשוואה לחיתולים נכונה. אי אפשר לא להחליף חיתולים אבל אפשר לבטל את כל המסיבות המיותרות בגני הילדים(הילדה אכן בת שנתיים :)).
        לא יודע אם זה נכון להתייחס לכל מערכת החינוך כמקשה אחת, אבל אני אישית זוכר שכמות הדברים שלמדתי בתור ילד בבית הספר היסודי הייתה ממש קטנה, זה בגדול הסתכם במה שלמדנו בתנך ולשון. כל השאר היו או דברים שכבר ידעתי מהבית(מתמטיקה, אנגלית, הסטוריה, גיאוגרפיה) או כל מיני דברים שלא ראיתי אותם כפרקטיים לשום דבר כמו שיעורי מחול או פרוייקט על השכונה שלי. כשזה מה שקורה, קשה שלא להתייחס לזה כאל בייביסטר או יותר מדוייק כמקום שבו לילד יש אינטרקציה חברתית ויש גם מי ששומר עליו. ואנשים שמתלוננים שהחינוך של הילדים שלהם לא איכותי ומאשימים את בית הספר(ודאי את היסודי) סתם מתבכיינים.

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 15-4-2017 בשעה 13:04)

          אז סגרנו על זה שאנשים מתבכיינים? :-)

          להגיב
          • no propaganda (פורסם: 15-4-2017 בשעה 17:11)

            לגמרי :)

            להגיב
  13. אריק (פורסם: 14-4-2017 בשעה 20:32)

    ראית דויטושלנד 83? ברשימה שלי המון זמן ולא הגעתי לזה.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 21:55)

      לא ידעתי שזה קיים בכלל..

      להגיב
      • אריק (פורסם: 14-4-2017 בשעה 22:03)

        גרמני. האנגלים והאמריקאים די עפו על זה.

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 14-4-2017 בשעה 22:05)

          לא מספיק הוספנו את הסקנדינבים למאסט וואץ, עכשיו גם גרמנים? איפה זה יגמר??

          להגיב
          • יוסי (פורסם: 14-4-2017 בשעה 22:37)

            דויטשלנד 83 על הכיפאק גם הפסקול שלה מעולה.
            ראיתי עכשיו סדרה של נטפליקס בשם "13 סיבות למה". אמנם סדרה על תיכוניסטים אמריקאים, אבל מורכבת ועל נושא מורכב. גם עשויה טוב לטעמי.
            חוץ מזה, בהמשך לקומדיות הדרמטיות, ראיתי גם את שתי העונות של LOVE של ג'אד אפאטו. תענוג.
            הוא מעורב בעוד סדרה טובה של HBO בשם crashing. גם מומלצת.

            להגיב
            • יוסי (פורסם: 14-4-2017 בשעה 22:39)

              אה, ותודה גם שחזרת לכתוב שוב את שבתרבות .

            • עומרי (ירוק) (פורסם: 16-4-2017 בשעה 06:29)

              העונה הראשונה של לאב היתה ממש אחלה, העונה השניה בנתיים די משעממת לדעתי.

  14. הכומר הצבאי אוטו כץ (פורסם: 14-4-2017 בשעה 20:39)

    תחנה 11 מצוין! אחד הספרים היותר טובים שיצא לי לקרוא בזמן האחרון

    להגיב
  15. ק. (פורסם: 14-4-2017 בשעה 23:47)

    לא ראיתי את הסדרות, אבל מי שמתלונן על להיות עם הילדים בחופש פסח, ובלחה על ההכללה המאוד גסה, זה אותם אלה שגם עושים אותם ומגדלים אותם מתוך ההתנייה החברתית. תן לי כמה שיותר ימים לטייל/ללכת לים עם הילדה. בחורף אני בכלל מתבאס על החלון הקטן שיש רק בסופשבוע.
    עם זאת אני יכול להבין את אלה שמתלוננים על "שנקלעו" למסיבת יומולדת של ילדים קטנים או איזו שטות בגן (למרות שגם, יש דברים קשים יותר )

    להגיב
    • ק. (פורסם: 14-4-2017 בשעה 23:47)

      צ"ל "וסליחה על ההכללה…"

      להגיב
  16. ק. (פורסם: 14-4-2017 בשעה 23:49)

    העיקר שביוני הסדרה גולדן סטייט קליבלנד חוזרת!

    להגיב
  17. אורן השני (פורסם: 15-4-2017 בשעה 00:50)

    השאלה האמיתית היא איך אתה מספיק לראות כל כך הרבה סדרות…

    לגבי הומלנד, מהניתי מאוד מהעונה הזו מרוב שהייתה מינימלית בטוויסטים ועם עלילת ריגול קלאסית נקרא לזה וחסרת איומי טרור ופצצות (כמעט).

    להגיב
  18. ניינר / ווריור (פורסם: 15-4-2017 בשעה 08:19)

    מתי תבינו שילדים זה אוברייטד והשיחוק האמיתי הוא אחיינים?

    להגיב
    • אלעד כץ (פורסם: 15-4-2017 בשעה 09:57)

      ניינר עזוב אותך משטויות. ילדים זה ה דבר. באמת.
      הגעתי לזה בגיל מאוחר והתמכרתי… לא יכול להפסיק.

      להגיב
      • ניינר / ווריור (פורסם: 15-4-2017 בשעה 11:19)

        מאמין לך ועדיין מאד שלם ושמח עם הבחירה שלי

        להגיב
        • אלעד כץ (פורסם: 15-4-2017 בשעה 13:00)

          מעולה. עדיפה הבחירה שלך מאשר לעשות ילדים ואחר כך להתלונן על זה כל הזמן.

          להגיב
  19. אריק (פורסם: 15-4-2017 בשעה 08:19)

    אהה וקנדריק לאמאר הוא פשוט כל כך מלך.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 15-4-2017 בשעה 08:39)

      לגמרי

      להגיב
  20. Matipool (פורסם: 15-4-2017 בשעה 12:11)

    איך אתם מצליחים לראות כל כך הרבה סדרות ?
    ישנים רק שלוש שעות בלילה ? עובדים חצי משרה ? הילדים אצל הסבתא ?
    מכל מה שהזכרת בפוסט, ראיתי רק את ״המשרד״ (שמאד אהבתי בעונות הראשונות שלה) ואת ״טווין פיקס״ שהייתה מאד חדשנית בזמנו וקראתי את ״הדרך״.
    דרך אגב טווין פיקס – עצוב לראות מה השנים עשו לדונה הסקסית (לארה פלין בויל).

    להגיב
    • ערן (המקורי) (פורסם: 15-4-2017 בשעה 23:02)

      הסקסית האמיתית היתה שרילין פן…

      להגיב
      • אריאל גרייזס (פורסם: 16-4-2017 בשעה 07:38)

        בלי תחרות בכלל

        להגיב
        • matipool (פורסם: 16-4-2017 בשעה 08:48)

          לשתיהן לא היה חסר.

          להגיב
  21. סימנטוב (פורסם: 16-4-2017 בשעה 01:46)

    לא מכיר את הסדרה, ומהולנד פרשתי אחר העונה הראשונה.
    סדרות, מסכים, זמן עם הילדים… החיים של הילדים שלנו שונים בתכלית משלנו (טוב לפחות לדור שלי… לנו היה מסך אחד, בשחור לבן ובעיקר עם ערוץ אחד, להם יש צג שמתחבר בין מסך המחשב והטלפון לאורך כל שעות היום ובערוץ אישי ערוך משלהם). מציע למי שהילדים עדיין קטנים להיות ערים לשינוי הזה ולנתב את 'זמן המשפחה' אם לנו כאוהבי סדרות וספורט יש קושי בניהול הזמן והאנרגיות לילדים של היום המאמץ הרבה יותר קשה ופער רק יגדל.
    ולגבי צפייה של הנוער כקוריוז חפשו (זה עולם אחר…) Veritasium יש לו 334 מיליון צפיות… או Veritasium לו יש הרבה יותר צפיות ערוצים מעניינים ודינמיים לנוער שוחר מדע וידע כללי.
    ובלי קשר לשני אלה אם אני לא טועה הערוץ עם הכי הרבה עוקבים וצפיות (15 מיליארד צפיות וכמעט 55 מיליון עוקבים) שייך לבחור שבדי בשם PewDiePie שמציג ערוץ לגיימרים (בעיקרון לנוער הצעיר יותר).

    להגיב
    • סימנטוב (פורסם: 16-4-2017 בשעה 02:30)

      פעמים Veritasium לא לא…. השני הוא Vsauce

      להגיב

מה דעתך?