נעשה את זה קצר כי יום השואה וזה (שלזכות ליברפול יאמר שהם מכניסים אותך יפה לאווירה).

הסיכוי לטופ 4 עוד לא אבד. למעשה, אני מאמין שאם ננצח את ארבעת המשחקים שנותרו לנו, המפגשים הפנימיים בין הגדולות יעשו את העבודה. אבל זה בכלל לא העניין פה. שישה הפסדים השנה, כולם נגד קבוצות מהחלק התחתון של הטבלה. וזה לא רק זה. זה כל כך הרבה דברים.

שני גולים מכלום ושום דבר. קבוצה שלא מסוגלת להרחיק כדור מקרן. זה לוקאס בהרכב מול קבוצת תחתית בחוץ, לטובת מה בדיוק? הוא יכול לאיים על השער? לתת פאס מדויק להעמיד שחקן מול שוער? למה לא לנסות לתת למורנו קצת לשחק בצד שמאל ולשים את מילנר במקום לוקאס, שחקן שמסוגל אולי למסור כדור מדויק או שניים?

ואז כשהוא כן מחליט לשנות, זה מין בלאגן מאורגן שלאף אחד אין מושג מה הוא אמור לעשות. פתאום בדקה 75 קלופ מתחיל לצייר על דף מערך ולהעביר לשחקנים תדריך. פלא שלא הגענו להזדמנות אחת ב-20 הדקות האחרונות?

אני מבין, יש פציעות. עם מאנה ולאלנה אני מניח שאנחנו מבקיעים את ההזדמנויות שהגענו אליהן היום. אבל זה לא תירוץ לעובדה שאנחנו סופגים גול-שניים לפחות כל משחק. שאנחנו לא מסוגלים לגמור בבית משחקים בחצי הראשון. שאנחנו מסתמכים על הברקות של קוטיניו ופירמינו כדי לחלץ נקודות.

משהו צריך להשתנות פה, אם לא השנה אז בשנה הבאה.

וסחטיין על בנטקה שהוכיח לקלופ איזה שחקן הוא.

38296D1F00000578-3783118-image-a-22_1473518028678

שייגמר כבר.

שבתרבות - בנות, הסוף. דור ה-Y, הסוף?
דבר קטן וטוב