שבתרבות – השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו

16theamericans-master768

אז העונה הזאת של "האמריקאים" עוד לא נגמרה, יש לה עוד איזה פרק או שניים עד לסוף העונה, אבל אחרי שני פרקי המופת של השבועיים האחרונים אני לא יכול יותר להתאפק מלכתוב עליה.

אני יודע שבעיניי הרבה אנשים האמריקאים היא סדרה נחמדה ותו לא. ובכן, לאותם אנשים אין לי אלא להגיד – תתעוררו ותריחו את הקפה (אמריקאי ודלוח, כמובן). האמריקאים היא קסם טהור. והיא קסם דווקא בגלל שהיא לאו דווקא עומדת בתו התקן של סדרות מופת כמו שהורגלנו להם והיא לא מגיעה מהמקומות להם הורגלנו. זאת סדרה של FX, לא HBO או שואוטיים או שאר ערוצי הכבלים בתשלום. אולי כתוצאה מזה, אין בה בכלל עירום וכמעט שאין סקס (דווקא בעונות הראשונות היה הרבה יותר ובעונה הזאת הוא כמעט ונעדר לגמרי), אין בה קללות, אין בה סטים מפוארים או אפקטים גרנדיוזים, גם הקאסט שלה יחסית מצומצם ומסתובב סביב מספר דמויות יחסית קטן. ואנחנו אפילו יודעים בדיוק איך העסק נגמר בסוף.

מה שכן יש בה זה קודם כל משחק משובח. מי היה מאמין בתקופת "פליסיטי" שקארי ראסל תהיה מסוגלת לצאת מהטייפ-קאסטינג ההוא ולהפוך לשחקנית נפלאה עם מנעד רגשי אדיר (תמיד רציתי לכתוב מנעד רגשי). מתיו ריס, כמובן, אין מספיק מילים להכביר עליו. אבל משחק טוב, כמו ש"טאבו", למשל מוכיחה הוא לא מספיק כדי להפוך סדרה לכזאת שאתה מחכה כל שבוע לפרק שלה. מה שטוב אצל "האמריקאים" זה שיש בה הרבה יותר. ומה שהיא יודעת לעשות זה לבחון מחדש כל שבוע את המוסכמות שלנו כבני אדם ולהגיד לנו – אין לכם מושג בכלל. והיא עושה את זה באמצעות תסריט משובח ואסתטיקה עילאית.

 

את שני האלמנטים הללו קיבלנו בצורה של כמה וכמה סצינות מושלמות בעונה הזאת. למי שעוד לא ראה אותה, מומלץ לדלג עכשיו. כלומר, לכו לראות עכשיו ותחזרו. כבר בעונות קודמות היו סצינות הופכות קרביים – נניח, הסצינה המטורפת שבה הם נאלצים לשבור גופה כדי להכניס אותה למזוודה, למשל. אבל בעונה הזאת, אללי. כבר בפרק הראשון של העונה אנחנו מקבלים סצינה ארוכה של כמעט רבע שעה שבה לא נאמרת מילה. פיליפ ואליזבת פורצים לבסיס צבאי עם עוד כמה עוזרים על מנת לגנוב דגימה מגופה נגועה במחלה ובסופה הם נאלצים לירות באחד משלהם כי הוא כנראה נדבק מאותה גופה. זה לא סתם אחד משלהם, זה בן אדם שהם מטפחים כבר כמה שנים. והופ, הם יורים בו בלי לומר מילה. אני לא זוכר דוגמא יותר מושלמת לסצינה שבה לא נאמר כלום ועדיין מצליחה להעביר כל כך הרבה. ובכן, הצחקתם את יוצרי האמריקאים. כי עשרה שבועות קדימה הם עשו את זה עוד פעם. בסוף פרק 10 עומדים פיליפ ואליזבת יחד עם הבת שלהם ומפתחים את היומן של הכומר שנמצא בתוך הסוד שלהם. ביחד איתנו הם קוראים את מה שהוא כתב שם, לאורה של המנורה האדומה ופסקול מרהיב, ומבינים – שוב, בלי לומר מילה, עד כמה הנזק שהם גרמו לילדה שלהם גדול. עד כמה הוא בלתי הפיך. וכל זה כשהיא נמצאת לידם. אם תרצו, שיברו של התא המשפחתי בסצינה שלא אורכת יותר משלוש דקות ולא נאמרת בה מילה.

ואז הגיע פרק 11. סך הכל הוא מתנהל על מי מנוחות. בצורה מצחיקה, הוא קצת מזכיר את הפרקים שהיו מכניסים פעם בסדרות שארכו 20+ פרקים בעונה, מין פרקים שלא קשורים לעלילה הראשית ומאפשרים ליוצרים למתוח את העונה קצת. כאילו, מה קשורה עכשיו רוסיה זקנה שאולי לפני 40 שנה עזרה לנאצים? ואז מגיעים לסצינה האחרונה, אולי אחת הטובות שראינו בטלוויזיה השנה, אם לא הטובה ביותר. כל הדברים שפיליפ ואליזבת מאמינים בהם, כל השקרים שהם מספרים לעצמם – הכל מתנפץ פה. זה כבר לא משהו שקשור לבטחון המדינה. עכשיו, אחרי שסיפרו להם שהוירוס שהם הבריחו (וכאמור, עלה להם במוות של אחד משלהם) שימש בעצם להרוג אנשים אחרים, הם הולכים ומבצעים רצח לכל דבר. ובמהלך הדיאלוג שלהם עם משתפת הפעולה לשעבר הם מבינים עד כמה הרצח הזה מופרך. עד כמה הוא לא קשור למשימה שלהם. עד כמה הם הלכו רחוק עם הנאמנות למדינה. הם רצחו כבר עשרות פעמים קודם, כולל חפים מפשע, אבל ההרג הזה שובר את גב הגמל סופית.

היופי באמריקאים, כמו אצל הרבה יצירות משמעותיות אחרות, שהיא הופכת את היוצרות. כמו טוני בסופראנוס או וולטר ווייט בשובר שורות, היא נותנת לנו גיבורים שהם בלא ספק הרעים האולטימטיביים. הם מרגלים לטובת אימפריית רשע, הם הורגים, הם מקריבים אנשים זרים בלי לחשוב פעמיים (ראה ערך הסצינה עליה דיברתי בפרק הראשון או ההקרבה של מרתה) – ועדיין אנחנו רוצים שהם יצליחו ומקווים שהgood guys – כלומר ה-FBI – ייכשלו לתפוס אותם.

ההיפוך הזה, בדיוק כמו בסדרות עליהן דיברתי, הולך ונהיה קשה לנו כצופים. הוא מכריח אותנו לבחון את הנאמנות שלנו כל פעם מחדש. כשאנחנו רואים את מרתה המסכנה שהוקרבה על לא עוול בכפה פשוט כי התאהבה בבחור שניצל אותה ועכשיו היא תקועה במוסקווה של המלחמה הקרה, בלי שפה, בלי מכרים, אנחנו אמורים לכעוס על פיליפ שהביא אותה למצב הזה. הרי הוא ידע שזה מה שיקרה בסוף. והשכנוע הזה שאנחנו עוברים, שהמטרה פה מקדשת את האמצעים הוא בדיוק אותו שכנוע שהגיבורים שלנו עוברים. ואם בעבר ראינו את פיליפ ואליזבת מסכימים למצב הזה, הרי שהעונה ברור שהם מרגישים שהם עברו את הגבול. כי על זה הסדרה הזאת בסופו של דבר – מה הוא הגבול של השקרים שאנחנו מסוגלים לספר לעצמנו.

במהלך העונה הזאת אנחנו רואים את שניהם, במיוחד את פיליפ, כבר לא מצליחים להפעיל את מנגנון השכנוע העצמי שלהם יותר. פעם אחר פעם הם נתקלים בדיסוננס הזה בין מה שהם יודעים למה שמנסים להגיד להם המפעילים שלהם, בין הנאמנות שלהם למדינה למה שהם מבינים שהמדינה הזאת עושה – ואיכשהו הם מצליחים לשכנע את עצמם פעם אחר פעם. עד שבאמת כבר כלו כל הקיצים. הם הרגו בן אדם חף מפשע, הם גילו שהאמריקאים בכלל אנשים טובים שמנסים לפתח חיטה עמידה כדי שלא יהיה רעב ולא שהם רעים כמו שהמפעילים שלהם מספרים להם, הם שלחו דגימת מחלה קטלנית כדי שתשתמש כביכול לעזור במציאת חיסון רק כדי לגלות שהמדינה שלהם השתמשה בזה על עם אחר ועכשיו הם היו צריכים להוציא להורג אישה מבוגרת שחטאה לפני 40 שנה ולא מהווה איום על אף אחד, וגם את בעלה.

ואולי בעצם, לא הפעולות האלו עצמן גרמו להם את תחושת האין חזור, הרי הם עשו הרבה דברים נוראיים בחיים שלהם, אלא דווקא העובדה שבשביל הנאמנות הזאת למדינה הם בעצם בוגדים בערך הבסיסי ביותר שלנו כבני אדם – הנאמנות למשפחה. אם עד עכשיו הם לא היו צריכים להתמודד עם ההשלכות הפנימיות של מה שהם עושים, הרי שהעונה הזאת העבירה אותם את הגבול. הם פתאום מבינים את הנזק שהם עשו בכך שהכניסו את הבת שלהם לתוך הביזנס הזה. לא סתם פיליפ ואליזבת מחדשים את הנדרים שלהם בעונה הזאת – גם העונה הם נאלצו שניהם לבגוד אחד בשני בשביל רוסיה, משהו שהם עשו לא פעם בעבר – אבל הפעם ברור ששניהם לא רוצים לעשות זאת יותר. לא מוכנים יותר. הנאמנות המשפחתית יותר חזקה מהמדינה עכשיו. כשפיליפ צריך לעשות מעשה מרתה כדי לגלות דברים לטובת המדינה, הוא בעצם עושה הכל כדי שהיא לא תרצה אותו, גם אם הוא לא מבין את זה באמת (עד שהוא קולט את זה כשהיא אומרת לו בטלפון שהוא פסיבי מדי – איפה זה ואיפה האגרסיביות שכבשה את מרתה בזמנו). הנאמנות המשפחתית הופכת להיות משמעותית עד כדי כך, שפיליפ אפילו מוטרד מזה שהמפעילים שלו פוגעים בסטן – שהוא לא חלק מהמשפחה עצמה אבל כן סוג של משפחה.

אבל הנה הקטע המעניין – ואני לא יכול לחכות לפרק הבא לראות איך זה ייגמר – גם אחרי כל מה שהמדינה שלהם עשתה. גם אחרי שהם מבינים שרוסיה רחוקה להיות גן העדן הקומוניסטי שהבטיחו להם. גם אחרי שהיא ניצלה אותם, עדיין התגובה של פיליפ בסוף הפרק היא – בואי נחזור הביתה. לא נערוק, לא נבגוד. הביתה.

מופת, אני אומר לכם. עכשיו אני רק יכול להצטער שלא כתבתי עליהם יומן שבועי.

***

עוד כמה דברים קטנים מהשבוע:

– בשבוע שעבר קראתי בקול לאנשים להפסיק להעלב מדברים שאנשים אחרים, שלא חולקים את אותה אמונה פוליטית/דתית וכו' כמוהם, אומרים. לכן, אין לי שום כוונה להעלב כשאורי אריאל אומר שהוא שלח בני גרעינים דתיים לרמת השרון או תל אביב כדי למלא "חלל ערכי". קודם כל, כי אריאל פה מנסה להתחמק מגניבה נטו (אל תדאגו, במדינת ישראל של היום, אלא אם אתה מאחורי סורג ובריח מורשע בכתב אישום חתום וברור, אתה זכאי לכל דבר ועניין בעיניי הציבור שלך. גם אריאל לא ישלם על הפשעים שלו) וגם כי אני לא מרגיש שום חלל ערכי למרות שאני בטוח שאריאל מתכוון לזה לגמרי. זה מה שהוא חושב עלינו, החילונים.

אבל אני כן חושב שהתגובות לדברים שלו ובכלל העובדה שהוא יכול להתשמש בביטוי הזה צריכות להיות קריאת השכמה מסוימת לציבור החילוני בארץ. לא, אין צורך לצאת למלחמת תרבות, להיפך. הגיע הזמן להפסיק להתייחס אליהם. בעיקר, להפסיק להתנצל. כל פעם שאתם מסבירים למה אתם קוראים שייקספיר ושפינוזה (אתם לא, תודו בזה. אתם בעיקר משחקים בפייסבוק. בדיוק כמו הדתיים, דרך אגב) אתם בעצם נופלים למלכודת שהצד השני שם לכם. הם רוצים שיהיה פה קרב על למי יש יותר גדול. מי מלא יותר בערכים, מי פחות רדוד. אולי, אם נפסיק להתייחס אליהם, אולי גם נפסיק להתבטל בפניהם.

– רבות דובר על השמלה של מירי רגב השבוע שלטעמי היתה דווקא די יפה וגם קצת אירוני שהיא בחרה לשים בפרונט שלה בגדול דווקא מסגד ולא סמל לריבונות שלנו על ירושלים (נניח, גשר המיתרים, אולי הסמל הכי מכוער שנברא אי פעם). מה שמעטים מדברים עליו זה מה רגב עושה בעצם בקאן? שנה שניה שהיא שם למעשה. כן, יש שם דוכן ישראלי וסרטים ישראלים מציגים שם, אבל אתם לא מוצאים את זה טיפה צבוע (הפתעה הפתעה!) שזאת שמזלזלת בתרבות המערבית שוב ושוב כדי להרוויח כמה קולות במרכז הליכוד מקפידה להופיע במיטב מחצלותיה דווקא באחד הסמלים הכי גדולים של הדקטנטיות המערבית?

– אם תהיתם פעם איך זה שכתב את "מי הזיז את הגבינה שלי", ספר דלוח לכל הדיעות, הרוויח מיליונים על מילונים, מספיק לכם להסתכל על מה קרה השבוע עם מאזיני 88FM. הזיזו להם שעת שידור והם איבדו את זה לגמרי. אין לי מושג אם התלונות שלהם על הגלגליזציה של התחנה נכונות או לא (היחיד שהייתי שומע שם היה בועז כהן והוא סוג של גלגלצ לאשכנזים בלבד, בקטע טוב), אבל גם אם כן, תסלחו לי אם אני לא ממש מזדהה איתם. תראו, כשפוגעים בזכויות של מיעוט מדוכא אני לגמרי נגד, אבל זה לגמרי לא המקרה פה. זה לא שהם הפסיקו לשים מוזיקה מזרחית או פגעו בנציגי המגזר הבדואי – הם לקחו לחבורה הכי פריבילגית פה רדיו אליטיסטי שמשמיע מוזיקה שאחוז מזערי של האנשים (שוב, החלק הכי פריבילגי פה) שומע. אז לא, אתם לא כאלו מסכנים. ובכלל, אם טכנופוב כמוני הצליח להתקין ספוטופיי ואפל מיוזיק על המחשב שלו – גם אתם מסוגלים. תתקדמו.

– שתי המלצות קריאה להשבוע. הראשונה לא ממש על תרבות, באדיבותו של עמרי וולוורט – על איך אמזון אוכלת את העולם. מעניין מאוד לטעמי.

– השניה, לקראת ביקורו של טראמפ השבוע, אולי ניסיון להבין איך זה שעם כל השערוריות האדירות שקורות סביבו, עדיין הקהל שלו לא מתרשם. הסיבה? הוא פשוט לא יודע מהן. כן, התקשורת אשמה.

– ועוד לינק משעשע, למי שכבר ראה את הפרק האחרון של "סיליקון ואלי"

– ואי אפשר בלי כריס קורנל. את תגובת "המנוח ואני" על קורנל כתבתי בהספד היפה של קאלימי. לפני כמה שבועות יצא לי לשמוע ברכבת את "מאלון כולי" של הסמאשינג פאמקינז (הנה עובדה מביכה – רק 10 שנים אחרי ששמעתי את האלבום הזה בראשונה הבנתי שמאלון כולי מתחברים ל"מלנכולי") והבנתי שוב עד כמה מה שאתה שומע (או קורא או רואה. שלום טווין פיקס!) בשנים הקריטיות של החיים שלך בעצם נשאר איתך כל החיים. את superunknown של סאונדגרדן קיבלתי מתנה לגיוס מצמד חברים שלי, יחד עם "נוירומנסר", ספר המדע בדיוני האדיר של וויליאם גיבסון. בתקופה ההיא הייתי עמוק בגראנג', מכור חזק של נירוונה (אירוניה – ביום של הגיוס שלי קורט קוביין התאבד) וקראתי ביקורת על האלבום הזה של סאונדגרדן שהוא מצוין אז ביקשתי אותו במתנה. זה לא היה "נוורמיינד". לקוביין היה עומק אפל שלקורנל מעולם לא היה. למעשה, למעטים מאוד היה את העומק הזה. אבל זה היה רוק משובח ואלבום ארוך מאוד (אני חושב שיש בו איזה 20 שירים) שכל אחד מהם נותן בראש. הקסטה שלו (כן, אז היו קסטות) ליוותה אותי כל השירות הצבאי שלי וכאשר קניתי קומפקט דיסק לראשונה הוא היה אחד הדיסקים הראשונים שרכשתי. באותה תקופה לא היה לי כמעט כסף, אז כל דיסק נבחר בקפידה. היו שם הפיקסיז, סמאשינג פאמקינז, נירוואנה, רד הוט צ'ילי פפרז, פורטיסהד (אולי חשבתי שעכשיו סוף סוף יגיעו הזיונים) וסאונדגרדן. הקשבתי לדיסק הזה שוב אתמול כשחזרתי הביתה מהעבודה, והוא עדיין עושה את העבודה. אולי עכשיו, כשהתברר שגם קורנל, כמו קוביין, בחר להתאבד, הצלחתי לשמוע את הגוונים של יאוש בקול של קורנל. ואולי, הכאב על המוות של קורנל הוא בכלל געגועים לפעם ההיא שהיינו צעירים.

והנה השיר החביב עליי מתוך האלבום הזה (חכו חכו לסולו כפיות בסוף!)

 

Share on FacebookTweet about this on Twitter

122 תגובות ל “שבתרבות – השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו”

  1. יואב דובינסקי (פורסם: 19-5-2017 בשעה 19:22)

    אני אוהב את האמריקאים, סדרה טובה, לא מופת, אבל בהחלט מסדרות העוגן שאני עוקב אחריהן. הסצנות שאתה מתעכב עליהן, הירי בפרק הראשון בילד שטיפחו, פיתוח התמונות והקריאה לצד פייג' ורצח הזוג המבוגר, באמת סצנות חזקות מאוד. כדי לסובב את הסכין לגבי התא המשפחתי, העונה הוסיפו גם את הנרי שפתאום מתגלה כגאון מתמטי (סטריאוטיפ רוסי?) שרוצה לעזוב לבי"ס בתנאי פנימיה.

    קארי ראסל מצוינת, אבל ברגע שהיא צריכה להגיד איזה משפט ברוסית הכל מתפרק בעיני ונראה לא אמין.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 19:27)

      מתי היא דיברה ברוסית?

      להגיב
      • יואב דובינסקי (פורסם: 19-5-2017 בשעה 19:34)

        פה ושם היא צריכה להגיד איזה משפט, או לבטא איזה שם של מקום. לדעתי היתה צריכה להגיד כמה מילים בחידוש הנדרים.

        כמו כן, אם בFX עסקינן, אז פארגו. סוג של אותו שטאנץ כל עונה, אבל נהדר.

        להגיב
      • ניק (פורסם: 20-5-2017 בשעה 08:38)

        בפרק 11 היא אמרה ל"נאצית" משפט ברוסית (בטח היו עוד)
        הבעיה הגדולה עם הרוסית (מבחינתי כדובר השפה) זה התרגום הגרוע (המקורי) שעושים מרוסית לאנגלית בכל הדיאלוגים ברוסית. אמנם המשמעות הכללית נכונה אבל הניואנסים בתוך המשפטים נוטים לאי דיוקים מעצבנים…

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 08:53)

          אתה יודע, זה בערך כמו כשאנחנו רואים ישראלים מדברים בסדרות האמריקאיות (נניח בהומלנד). בגלל שאנחנו מבינים את השפה אז זה מרגיז, למי שלא מבין זה באמת חסר משמעות.
          הכי הצחיק אותי זה שבאחד הפרקים של The good fight הופיעה מישהי כביכול ישראלית שקראו לה.. נפתלי

          להגיב
  2. ניינר / ווריור (פורסם: 19-5-2017 בשעה 19:29)

    כשמדברים על superunknown צריך להזכיר את ההפקה המופתית של מייקל ביינהורן. בכלל הסאונד של האלבום הזה נפלא.
    עדיין מאוכזב מסיליקון ואלי? אני נקרע

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 19:34)

      שלא תבין לא נכון, אני עדיין צוחק המון. אני רק חושב שהם קצת תקועים, זה הכל

      להגיב
      • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 19:35)

        הזכרת לי שרציתי להעלות לינק בהקשר הזה, אני אעלה עוד מעט

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 19-5-2017 בשעה 19:39)

          מסכים עם אריאל. מצחיקה אבל לא ממש מתקדמת..
          אני מאד אוהב את master of none והעונה השנייה שלה היא צעד קדימה מהראשונה.
          לא דבר פשוט לקומדיה

          להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 20:01)

          טוב, העליתי את הלינק. עכשיו ניינר אני אנצל את ההזדמנות הזאת כדי שתנסה אולי להסביר לי – מה זה לעזאזל אומר "הפקה מופתית"? אני שומע את המונח הפקה בהקשר של אלבומים כל הזמן ועדיין זה לא אומר לי כלום. אולי אתה תוכל לנסות להסביר לי – מה תפקיד המפיק בדיוק? איפה ההשפעה שלו? מה מבדיל בין הפקה טובה לכזאת שלא?

          להגיב
          • Lord Anthony (פורסם: 19-5-2017 בשעה 22:32)

            ההבדל הוא כל המסביב, כל מה שהופך אדם ששר או מנגן באולפן לתוצאה הסופית.
            במידה מסויימת ניתן לתאר את המפיק כבמאי של האלבום, הוא לוקח את חומרי הגלם ויוצר מהם את המוצר הסופי – השיר המוקלט.
            כמו סרט עם במאי גרוע, גם שיר שהופק לא טוב יכול להשמע מקושקש וסתמי, גם אם חומרי הגלם שלו היו איכותיים.

            להגיב
            • אמיתי (פורסם: 19-5-2017 בשעה 22:44)

              מצחיק. קראתי את התגובה שלך אחרי שכתבתי את שלי. גרייט מיינדס

          • אמיתי (פורסם: 19-5-2017 בשעה 22:41)

            אתן את הקורטר שלי
            מפיק מוזיקאלי יותר דומה לבמאי בקולנוע. הוא משפיע על הסאונד עצמו למרות שהוא לא כתב את המוזיקה או מנגן.
            ומצד שני משפיע על איך הדברים ינוגנו. לפעמים ברמת הכתיבה (הורדת בית או הוספת אינטרו). אבל זה עדיין תפקיד
            מאד נזיל. תלוי בכימיה עם האמן ובאופי של המפיק. בייחוד בלהקות חשוב שיהיה מישהו אובייקטיבי שייתן פידבק ויכוון
            מבחוץ. חשוב לזכור שכשאתה מנגן אתה לא תמיד רואה (שומע) את התוצאה הסופית כי אתה בתוך זה.
            מפיק טוב יודע "לשרת" את המוזיקה והחזון של מי שכתב ומבצע ולהביא ערך מוסף

            להגיב
    • עומרי (ירוק) (פורסם: 19-5-2017 בשעה 20:28)

      מצחיק מאד אבל גם מסכים עם אריאל קצת

      אגב, אנחנו רואים את זה עם veep אחד אחרי השני, בדרך כלל הם מפסידים בנקודות..

      להגיב
      • ניינר / ווריור (פורסם: 19-5-2017 בשעה 22:50)

        שני החברים ענו פה יפה. תקשיב לאלבום הראשון ואחרי כן לסופר ותבין. יש לאלבום הזה סאונד בן זונה שביינהורן יצר.

        להגיב
  3. עידו ג. (פורסם: 19-5-2017 בשעה 19:41)

    למי שפספס, תמיד כיף להיזכר וגם לקבל את הזוית מאחורי הקלעים:
    https://theundefeated.com/features/the-wire-oral-history-game-day/?addata=espn:frontpage
    all in the game

    להגיב
  4. צור שפי (פורסם: 19-5-2017 בשעה 20:10)

    קראתי היום את הטור של קלמן ליבסקינד על אורי אריאל. ליבסקינד עתונאי הגון ורציני. בעקבות הקריאה אני חייב להודות שהשתנתה דעתי שנקבעה קודם על פי ציטוטים מדו״ח המבקר וההשתייכות השיבטית-פוליטית הארורה. נדמה לי שבמקרה הזה עשו לאריאל עוול.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 20:22)

      יש את הגרסא של המבקר, משפטן אוביקטיבי שחקר לעומק במשך חודשים ויש את זו של ליבסקינד, עיתונאי סוביקטיבי שמכיר את הפרשה שבוע בדיוק. מה עוד שלא ראיתי את אריאל מכחיש בדיוק. שכל אחד יבחר את הגרסא שהוא רוצה להאמין בה, הרי זה לא שלאמת יש איזושהי משמעות בימינו.
      בכל מקרה, לא בזה עוסקת הפסקה שלי אלא באמירה של אריאל

      להגיב
      • צור שפי (פורסם: 19-5-2017 בשעה 20:49)

        לאמת יש משמעות. אל תהיה ציני. ממליץ לך לקרוא.

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:09)

          קראתי, בדיוק המקום שבו אין כזה דבר "אמת". מה ליבסקינד בעצם אומר? שאריאל לא העביר רק כסף לגרעינים דתיים אלא גם לחילונים. ולא עשה את זה באמצעות תקנה. וואלה. האם יש ויכוח על זה שהוא העביר כספים שיועדו לפריפריה לגרעינים שיושבים במרכז? לא. גם ליבסקינד מודה בזה. האם יש שאלה האם מקורבים שלו קיבלו כסף? לא. בשום מקום ליבסקינד לא מתייחס לזה. כל מה שהוא אומר זה שגם גרעינים חילוניים נהנו מהכסף הזה.
          עדיין, 70 אחוז מהכסף הלך לגרעינים דתיים, עדיין הכסף הלך למקורבים ועדיין חלק ממנו הלך לגרעינים בתל אביב ורמת השרון. לא מבין איך זה שהוא נתן כסף גם לחילונים משנה משהו.

          להגיב
        • אלון3131 (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:10)

          בימינו לאמת אין שום משמעות. רק השיול הפוליטי.
          אורי אריאל אשם מראש למי שבשמאל וברור שזכאי וזה בכלל פייר ניוז והמבקר שמאלן למי שבימין.

          אין שום משמעות לעובדות בעולם היום

          להגיב
        • אביאל (פורסם: 19-5-2017 בשעה 23:21)

          צור – זה תמיד מצחיק לשמוע את הפוסט מודרנים מתלוננים שאין אמת, הם המציאו את זה אבל שזה בא מכיוונים שלא נוחים להם (הימין) זה פסול ואני איתך, יש אמת אי שם ואנחנו תמיד שואפים להגיע אליה, אחרת היינו קופצים עדיין בין העצים.

          להגיב
          • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 06:51)

            אביאל, אתה מודע לזה שהטיעון איש שמאל=פוסט מודרניסט הוא מופרך בערך כמו הטיעון איש ימין=פאשיסט.
            אני מתעב פוסט מודרניזם כבר 20 שנה, מאז ששמעתי את המונח הזה לראשונה. הוא היה קשקוש אז והוא קשקוש היום.

            להגיב
          • Ollie Williams (פורסם: 20-5-2017 בשעה 09:36)

            זה גם מצחיק לשמוע שקרנים מוכחים אומרים על עובדות מוצקות שהם 'פייק ניוז'.
            אבל זה לא משנה, צור צודק, כמעט כל דיון כיום נהיה יותר גרוע מדו שיח של אוהדי כדורגל חירשים, אולי גם פעם אחת תלחם בדחף שלך לדחוף איזה האשמה אוטומטית נגד השמאל בתגובות שלך?

            להגיב
        • yaron (פורסם: 20-5-2017 בשעה 17:07)

          יש קישור?

          להגיב
          • אריאל (פורסם: 21-5-2017 בשעה 11:35)

            כך מבקר המדינה הפך את המציאות על הראש בדוח על הגרעינים התורניים

            טענות המבקר נגד השר אורי אריאל אינן מסתדרות עם הנתונים ועם המסמכים. מי שמבקש ללמוד איך באמת מעבירים כספים ייחודיים למקורבים, מוזמן לקבל שיעור מחברי הכנסת של מפלגת העבודה

            דוח מבקר המדינה בעניינו של שר החקלאות, אורי אריאל, הוא מסמך שצריך להיכנס כלימודי חובה לתוכנית הלימודים בכל פקולטה רצינית למדעי המדינה. ספק אם היה כאן כבר כדבר הזה. הן הדוח והן החגיגה התקשורתית שבאה בעקבותיו, משקפים אירוע נדיר באופן קיצוני, שבמסגרתו מתנהל במשך כמה ימים שיח ער, רחב ואינטנסיבי, היושב כולו על נתונים שבינם לבין המציאות אין ולא כלום.

            הנה השורה התחתונה, אחריה יגיעו ההסברים וגם ההוכחות: שר החקלאות, אורי אריאל, לא תיעדף את מקורביו הפוליטיים או את הגרעינים התורניים הדתיים, כמו שהוצג השבוע, בדיוק להפך. אריאל משלם עכשיו מחיר כבד על כספים שבחר להוציא מהפה של אותם גרעינים דתיים, כדי להאכיל בהם גם גרעינים חילוניים, כולל כאלה המשתייכים לארגונים פוליטיים ולתנועות פוליטיות המזוהות באופן מובהק עם יריביו הפוליטיים. יתרה מזו, אריאל לא לקח כסף מהפריפריה, כמו ששמעתם השבוע, אריאל הביא כסף לפריפריה.

            נשמע מפתיע? הנה הסיפור. הן מפלגות והן ח"כים נאבקים כל העת כדי להשיג תקציבים קואליציוניים, שאותם יוכלו לייעד למטרות שמתאימות להשקפת עולמם. תקציב כזה יכולה מפלגה להשיג במסגרת מו"מ קואליציוני, ערב הרכבת הממשלה. תקציב כזה יכול ח"כ פשוט להשיג, בין שהוא מהקואליציה ובין שהוא מהאופוזיציה, כשבוועדת הכספים זקוקים לאצבע שלו. כספים כאלה מקבלים כולם, ממיקי זוהר ועד זהבה גלאון. תנאי אחד יש להעברת כספים שכזו, שהיא לא יכולה לזרום סתם ככה לאן שיחפוץ הח"כ, אלא רק למטרה שמעוגנת בתקנה מסודרת.

            60 מיליוני שקלים, מתוך הכספים הקואליציוניים של הבית היהודי, יועדו לטובת גרעינים משימתיים. מדובר בקבוצות של אזרחים שהתקבצו בנקודות שונות – שזוהו על ידם כראויות לתגבור קהילתי, חברתי או תורני – ובני הציונות הדתית מפעילים עשרות כאלה בכל רחבי הארץ.

            עד היום קיבלו הגרעינים של הציונות הדתית את תקציביהם באמצעות תקנה שהייתה מיועדת רק להם, ושניתן היה לממן באמצעותה רק גרעינים דתיים. אריאל היה יכול לקחת את כל הכסף, 60 מיליוני השקלים, ולהעביר את כולו דרך התקנה הזו בלי שאיש יוכל להוציא מפיו ולו ציוץ קל. לא מבקר המדינה, לא מפלגות השמאל, לא אף אחד. כך נעשה בשנים קודמות. כך היה יכול להיעשות גם הלאה. אלא שאריאל החליט לשנות כיוון ולחלוק את הכסף, זה שהוקצה לבית היהודי, גם עם הגרעינים החילוניים. לא עם סתם גרעינים חילוניים. עם גרעינים שחלקם, כמו אלה של דרור ישראל, מזוהים עם יריביו האידיאולוגיים ממפלגת העבודה.

            יותר משהפרשה הזו מוציאה את אורי אריאל מושחת, היא מוציאה אותו נאיבי. לו רק רצה להעביר כספים למקורביו, רק לגרעינים מהמגזר, היה יכול כאמור לעשות את זה בנקל, בלי לעורר מבקרים מרבצם. הכל לפי הספר. הכל לפי המינהל התקין. הכל כפי שעברו הכספים בעבר.

            ### כולם קיבלו ###

            יש מקום אחד שבו הערות המבקר ראויות וענייניות. זה המקום שבו מתוארת מעורבותם העמוקה, הפיזית ממש, של מקורבי השר, חלקם פעילים בגרעינים שונים, במה שנעשה במשרד ובדרג המקצועי שלו. אבל אחרי שאמרנו את זה, עם סיום קריאת דוח המבקר, צריכה להעסיק בעיקר שאלה מרכזית אחת. האם יש ברחבי המדינה ולו גרעין משימתי אחד – חילוני, ערבי, שמאלני, לא משנה איזה – שלא קיבל כסף, משום שהחברים של אריאל דאגו לקחת אותו לעצמם, כפי שניתן היה להבין מהמבקר? הלכתי לבדוק.

            הנה התוצאות. לא תאמינו. למעט עמותה או שתיים, שכלל לא עמדו בתנאי הסף הבסיסיים, כל הגרעינים במדינת ישראל שפנו אל משרדו ואל החטיבה להתיישבות וביקשו תקציב, קיבלו אותו. אחזור על זה, כדי שהדברים יהיו ברורים. כולם קיבלו. כל הארגונים. מכל הצבעים. מכל הסוגים. דתיים וחילוניים. גבוהים ונמוכים. מרכז ופריפריה. ימין ושמאל. אלה המזוהים עם דרור ישראל או עם בני עקיבא, אלה הקשורים בשומר הצעיר או בתקומה. איש לא הופלה לטובה. איש לא הופלה לרעה. אין ולו גרעין אחד שעמד בדרישות הסף ולא קיבל תקציב.

            והנה עוד נתון מדהים. לא רק שכולם קיבלו, אלא שכולם גם קיבלו בדיוק את מה שהצהירו במסמכים שהם צריכים. לא שקל יותר, לא שקל פחות. ל־122 גרעינים – כ־70% מהם דתיים, כ־30% חילוניים – אושרו בקשות תקציב. 65% מהתקציב הלך לעמותות דתיות, 35% לחילוניות.

            רגע, תשאלו, אבל שמענו שהכספים של אריאל הועברו גם לגרעינים של חבר'ה דתיים שמקורבים אליו במרכז הארץ, ולא רק בפריפריה. אז הנה עוד כמה עובדות. קודם כל, הגרעינים עוסקים בסיוע למה שהם רואים כפריפריה חברתית, ובסעיפים הרלוונטיים בתקנה אין חובה להעביר את הכסף לפריפריה הגיאוגרפית בלבד. ולכן, כן, כספים הועברו דרכה גם לגרעינים שפועלים באזור המרכז. אלא מה? אלה גרעינים של כל הזרמים.

            כן, יש גרעינים דתיים תורניים באזור המרכז שקיבלו תקציב. אבל יש גם גרעינים חילוניים באזור המרכז שקיבלו תקציב, ושמשום מה עליהם השבוע אף אחד לא דיבר. גרעינים של "קבוצת מחנכים", שעליהם נרחיב את הדיבור בהמשך, גרעינים חילוניים לגמרי, קיבלו כספים עבור פעילות חשובה שהם עושים בתל אביב ובפתח תקווה וביפו ובראשון לציון ובנתניה ובחיפה.

            תנועת דרור ישראל, המזוהה כאמור עם מפלגת העבודה, קיבלה מהכספים הקואליציוניים של אריאל תקציבים, בין השאר עבור הגרעינים שלה בחולון, בנתניה, בראשל"צ, ברחובות, בתל אביב ובהוד השרון.

            הגרעינים של חברים בטבע, שמונה גרעינים של יוצאי אתיופיה שכמעט כולם בהם חילוניים, זכו לתקציבים עבור הפעילות שלהם ביבנה, בראשל"צ, בפ"ת ובעוד מקומות. "12 שנה לא הצלחנו לקבל תקציבים מהמדינה", סיפר לי אתמול ניר כץ מנכ"ל חברים בטבע, שבדף הפייסבוק שלו העיד אתמול על עצמו: "אינני נמנה עם תומכי המפלגה שהשר אריאל חלק ממנה, ואינני קשור לאידיאולוגיה שהם מייצגים. מי שמכיר אותי, מכיר. כשיש לי כסף לתרום, הוא מגיע לרוב לבצלם ולקרן החדשה לישראל… אני יכול לבקר את דרכו הפוליטית והאידיאולוגית של אריאל במיליון דרכים מכובדות, אבל במקרה המדובר? המבקרים פשוט התבלבלו".

            כץ סיפר לי שעד ההתערבות של אריאל ועד לניסוח התקנה שכנגדה יצא כעת הקצף, הצליחה העמותה שלו לקבל מהמדינה תקציבים שהספיקו לכסות בקושי 3%־4% מהתקציב השנתי שלה. "בעקבות ההחלטה לתמוך גם בנו, היום למעלה מ־40% מתוקצב על ידי המדינה", אמר.

            גם דינה דיין, תושבת מצפה רמון, מי שמתמודדת כעת על ראשות מפלגת העבודה, בחרה לצאת אתמול להגנתו של אריאל. דיין, מנכ"לית עמותת נטיעות, המפעילה שמונה גרעינים משימתיים, נמצאת רחוק מאוד מהשקפת עולמו של אריאל. "אנשי המבקר התבלבלו. זה אנשים שלא יצאו מהמזגן כבר הרבה שנים ולא יודעים מה קורה בשטח. בפעם הראשונה, בזכות התקנה החדשה של אורי אריאל, שמונת הגרעינים שלנו קיבלו כולם אישורי תקציב".

            נו, תמשיכו ודאי להתעקש, אז מה זה כל הסיפור ששמענו בימים האחרונים, על כך שהשר לקח כסף מהחילוניים ומהפריפריה ונתן למקורבים הפוליטיים שלו במרכז? זה הכל לא נכון? הרי ראינו קריקטורה מפורשת על זה ב"הארץ". ובכן, זה מדהים עד כמה שזה לא נכון. פעם אחת, משום שכאמור אריאל לא לקח כלום מהפריפריה. אריאל לקח את הכספים הקואליציוניים של הבית היהודי והביא אל הפריפריה, דרך התקנה החדשה שממנה נהנים כולם, גם מי שלא מצביעים לו ולא קשורים אליו.

            אבל הסיפור מטורף עוד יותר. כי הגרעינים שהמבקר מצביע עליהם כמי שקיבלו מאריאל טובת הנאה כזו או אחרת, היו זכאים לקבל תקציב גם קודם לכן. יתרה מכך, הפעילות של אריאל לא שיפרה את מצבם, אלא הרעה אותו. במקום לחלוק בכסף רק עם הגרעינים הדתיים האחרים ולקבל הרבה, אריאל העביר אותם אל תקנה שבה נמצאים גם הגרעינים החילוניים, ואילץ אותם לחלוק איתם את מה שיש. אז זה נחמד שמבקר המדינה חשב שהיה ראוי שהכספים הללו יישארו כולם בפריפריה הגיאוגרפית, אבל מבקר המדינה עדיין לא אחראי להחליט לאן ילכו תקציבי הממשלה.

            ### מכתבי התמיכה ###

            במאמציו להציג את אריאל כמי שפעל לטובת אנשיו, ניסח מבקר המדינה, יוסף שפירא, משפט אחד שראוי להתעכב עליו. "לפחות 56% מהגרעינים שזכו לסיוע במסגרת התוכנית האסטרטגית היו עמותות בעלות זיקה דתית־אידאולוגית למפלגתו של השר אריאל".

            כפי שהסברתי קודם, רוב הגרעינים בתקופה ההיא הוקמו על ידי אנשים שבאו מהזרם החרד"לי, וזה ההסבר לכך שגם רוב התקציב הלך אז אליהם. אבל משהו מציק מאוד במשפט הזה. כי המבקר לא מדבר בו על זיקה פוליטית אל השר. הוא מדבר על "זיקה דתית־אידיאולוגית". ייגעתי את מוחי להבין למה הוא מתכוון. האם לעובדה שאנשי הגרעינים, ממש כמו השר, מאמינים באל אחד? ואולי מרמז המבקר לעובדה שיש להם כיפה דומה לשלו, ופשוט לא היה נעים לו לכתוב באופן ברור שגם זה הפך אצלו לקריטריון לגיטימי לבדיקה? כי אני, לדוגמה, לא הצבעתי למפלגתו של השר אריאל ואין לי קשר למפלגה שלו או אליו, אבל נדמה לי שהזיקה ה"דתית־אידיאולוגית" שלי די דומה לשלו. יודעים מה? בואו נגיד אפילו שלחלק מאנשי הגרעינים, כפי שאכן מזכיר המבקר, יש זיקה פוליטית ממשית. אנשים שהם חברים או פעילים במפלגתו של אריאל. האם זה לבד יכול לפסול את הגרעין המשימתי שלהם מקבלת תקציב? אני מקווה מאוד שלא. מה עוד שכפי שהראיתי, אלה לא קיבלו יותר ממה שקיבלו יריביו הפוליטיים שביקשו תקצוב.

            בסופו של דבר, אחרי כל הבלגן, ראו זה פלא. לא מוזר לכם שאחרי שכולם מספרים שאריאל לקח את הכסף מהחילונים לדתיים ומהפריפריה למרכז, אין אפילו גוף אחד לרפואה, שטוען שלקחו לו כסף או שלא נתנו לו מספיק, משום שאריאל לקח את הכסף וחילק לחברים שלו? יותר מזה, לא רק שאף אחד לא מתלונן, אלא ששורה של ארגונים המזוהים עם השמאל ועם מפלגת העבודה, מפלגתה של ח"כ סתיו שפיר, מי שהובילה את ההתקפות על השר, שיגרו שלשום מכתב תמיכה מדהים בנדירותו.

            "אנו מביעים את הוקרתנו ותודתנו על פועלו רב השנים של השר אריאל, אשר מלווה את מפעל הגרעינים באופן אישי, ובזכות פועלו כנבחר ציבור הגרעינים קיבלו הכרה ממלכתית והורחבה באופן משמעותי הפעילות בכל רחבי הארץ", כתבו. ושימו לב מי חתום על המכתב הזה. תנועת הבוגרים של השומר הצעיר, ותנועת המחנות העולים, ותנועת דרור ישראל, שלוש תנועות שאין מזוהות מהן עם מפלגת העבודה. זה יהיה מופרך להניח שאנשי התנועות הללו, שמצויים בשטח, יודעים קצת יותר ממה שיודעים הח"כים שלהם, שמשתלחים בשר?

            בחלק מהמקומות בדוח, מבקר המדינה ממש מגחיך את עצמו, מרוב מאמצים להוכיח עד כמה אריאל לא מתעניין בפריפריה. באחד הקטעים, חילק המבקר את היישובים השונים בארץ לשלוש קבוצות, לפי מצבן הסוציו־אקונומי, בניסיון להראות שהכסף הלך ליישובים עשירים. "… עולה כי לקבוצות התיישבות שפועלות ביישובים בעלי מעמד חברתי־כלכלי נמוך הוקצה הסיוע הקטן ביותר, בהיקף של כ־4 מיליון ש"ח – כ־6% בלבד", כתב. האמת, באמת נראה לא בסדר. למה לתת מעט כל כך לאשכולות הנמוכים?

            אז כדי להבין מה הסיפור, בדקתי אילו יישובים נמצאים באשכולות 1־3, שאותם הגדיר המבקר כ"בעל מעמד חברתי־כלכלי נמוך", זה שאליו רצה המבקר שיופנו כל התקציבים. ובכן, באשכולות הללו נמצאים כמעט אך ורק יישובים ערביים וחרדיים. לשתי הקבוצות הללו, מה לעשות, אין שום גרעין. לשלושה יישובים בלבד באשכולות הללו קיימים גרעינים פעילים. בית שמש (שלושה גרעינים), צפת (שלושה גרעינים) ונתיבות (שני גרעינים). כל שמונת הגרעינים הללו, בדקתי, קיבלו עד הגרוש האחרון את התקציבים שביקשו. אז מה רצה המבקר? שאריאל ימציא גרעינים חדשים? שיפזר את הכסף ברחובות בלי שמישהו ביקש אותו?

            רגע, עוד משהו קטן צריך להגיד בהקשר הזה. כמעט כל הגרעינים הללו באשכולות הנמוכים, הם גרעינים דתיים. אתם כבר יכולים לנחש לבד מה היה עושה המבקר אם אריאל היה הולך בדרך שהתווה לו ומתקצב רק אותם, כשהחילוניים לא רואים ממנו כסף, נכון?

            והנה דוגמה עוד יותר מרגיזה, שמלמדת עד כמה הלך המבקר רחוק. כדי להראות שאריאל העביר תקציבים ליישובים מבוססים במרכז הארץ, שפירא חיבר את שתי הקבוצות – בעלי המעמד הבינוני ובעלי המעמד הגבוה – לחבילה אחת. "לקבוצות התיישבות הפועלות ביישובים במעמד חברתי־כלכלי בינוני וגבוה הנמצאים במרכז הארץ הוקצה סיוע של כ־29 מיליון ש"ח (כ־46% מכלל התקציב עבור הסיוע לקבוצות התיישבות)", כתב. מעמד בינוני זה רמלה ולוד, מעמד גבוה זה תל אביב וקריית אונו. אצל שפירא שניהם ביחד. הגיוני, נכון?

            ### התקנה של תמיר ###

            עכשיו, לסיום, אחרי שהראינו איך התקציבים לגרעינים עברו באופן שוויוני לכולם, בואו תראו איך נראים כספים ייחודיים באמת. כמו פעם. בשנת 2009 העבירה שרת החינוך יולי תמיר, תקנה חדשה ומהפכנית. תקנת "קבוצות מחנכים". על פי מבחני התמיכה, גרעין מחנכים הוגדר כ"קבוצה של בוגרי שירות צבאי או שירות אזרחי/לאומי המתגוררים במשותף, ומקיימת פעילות חינוכית בלתי פורמלית". הרעיון היה יפה, ללא ספק.

            "מביקורים שערכתי בקומונות, הבנתי שיש צורך לתמוך בהם ולתת תקציב בסיסי שיאפשר להם להמשיך לעשות את עבודתם", הסבירה אז תמיר. הקריטריונים של התקנה הזו נתפרו היטב. במשך השנים הצליחו להיכנס אליה רק ארגונים מסוימים מאוד. איכשהו יצא שהם התאימו אך ורק לתנועות הקשורות במפלגת העבודה.

            לפני כמעט שנתיים, בנובמבר 2015 ליתר דיוק, כמו תמיד בשעות האחרונות לפני שהתקציב עולה להצבעה, הצליחו חברי ועדת הכספים השונים להשיג תקציבים בהיקפים גדולים עבור עניינים שחשובים להם. עיקר הביקורת הציבורית אז נמתחה על בצלאל סמוטריץ' בגין 10 מיליון שקלים שקיבל עבור "קרן לשמירה על שטחים פתוחים" ביו"ש, עבור הרשות לפיתוח הגליל ועבור חינוך יהודי בתפוצות. בחסותה של התקפה תקשורתית על הח"כ מהבית היהודי, הצליח לחמוק מתחת לרדאר תקציב מרתק של 22 מיליוני שקלים, שהשיגה ח"כ מיכל בירן, מהמחנה הציוני, לאותה תקנה של "קבוצות מחנכים". התקנה הזו, כאמור, הונדסה מראש כך שישנם רק חמישה ארגונים שעומדים בקריטריונים ויכולים לקחת ממנה כסף. כולם בשמאל. כולם מזוהים עם מפלגת העבודה. הסתדרות הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, המחנות העולים, בתי נוער נחשונים (שייכת לתנועת הבוגרים של השומר הצעיר), ויסודות לצמיחה דרור (עמותה שהוקמה על ידי תנועת דרור ישראל ותומכת בגרעינים משימתיים). חמשת אלה, ואליהם צריך להוסיף גם את תנועת תרבות, עם תקציב קטן משל האחרים.

            בדיקה שערך מרכז המידע והמחקר של הכנסת עבור ח"כ סמוטריץ' העלתה שתקציב הארגונים הללו צומח בהתמדה ראויה לציון. בשנת 2012 הם קיבלו 4.5 מיליון שקל, ב־2013 קיבלו 7 מיליון, ב־2014 9 מיליון, ב־2015 13.9 מיליון.

            כדי להבין על מה מדובר, נספר שבשנת 2012, לדוגמה, היו בגרעיני הנוער העובד והלומד 617 מתנדבים, והתנועה תוקצבה בסכום של 4,835 שקל למתנדב. ב־2015 ירד מספר המתנדבים ל־271 והתמיכה הממוצעת למתנדב עלתה ל־11,821.

            אם בסיפור של השר אריאל מדובר על 60 מיליון שהתחלקו באופן שוויוני בין 122 בקשות של גרעינים לתקצוב, כאן מדובר בסכום שהופנה לשישה ארגונים שמפעילים גרעינים, ובאופן שלא מאפשר לאף אחד אחר להיכנס ולקבל שקל, משום שהקריטריונים נוסחו כך שיתאימו בדיוק למי שצריך, ורק להם.

            # # #

            חשוב מאוד להבהיר. הגרעינים כולם, גם אלה שהוזכרו כאן בשורות האחרונות, עושים עבודת קודש חברתית, ואין ולו נימת ביקורת על כך שהם מתוקצבים. רק קצת מוזר לשמוע את אנשי מפלגת העבודה מבקרים את מי שמחלק באופן שוויוני תקציב למעל מאה גרעינים, כשהם מחזיקים תקנה משלהם שמתקצבת בעשרות מיליונים כמה ארגונים המקורבים להם.

            להגיב
  5. רונן (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:06)

    לא ברור לי למה אתה משתלח במאזיני 88 ככה. הבנתי שאתה לא מאזין לתחנה, זכותך. איך מזה הסקת שמאזיני התחנה הם "פריבילגים" ? מה, הם כולם עשירים שמקבלים הטבות מהממסד או משהו כזה? ולמה כשיש תחנה שבונה את עצמה בהדרגה שנים ומוצלחת בעיני לא מעט אנשים ומישהו חיצוני מחליט ללא הצדקה ברורה להפוך אותה לגלגלצ שניה למרות שהראשונה ועוד המון חקייניות שלה עדיין איתנו, זה לא בסדר להתלונן על כך? ואני מניח שגם לא אשכנזים מקשיבים לבועז כהן…אבל העיקר שאתה בעד מיעוטים מדוכאים, שן בשקט הלילה, אתה מהטובים. חלילה לא מהמתנשאים.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:13)

      אני משתלח באנשים שמתבכיינים על זה שלקחו להם את הצעצוע שלהם. שינו להם את שעת השידור של בועז כהן והם מדברים כאילו פרצה שואה שניה. כן, 88 היתה תחנה אליטיסטית. לא קרה כלום אם שינו אותה (ושמעתי אותה לא מעט השבוע, היא לא גלגלצ 2). מילא זאת היתה תחנה שדוחפת תכנים מחתרתיים, מוזיקה ישראלית וכו. אבל היא לא. היא שידרה למיעוט קטן בלבד. זה לא תפקידו של רדיו ציבורי בעיניי

      להגיב
      • עידו ג. (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:29)

        אני לא מאזין כבד של התחנה אבל שומע מספיק. בהחלט התחנה שינתה כיוון עוד לפני המעבר הנוכחי אבל עדיין יש דבר אחד שחייבים לזקוף לזכותה וזה קידום של אמנים ישראליים.

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:34)

          אני לא מסכים עם כל מה שמנוחין כותב פה והוא גם לא ממש אובייקטיבי אבל שווה לקרוא את הנתונים שלו לגבי "קידום מוזיקה ישראלית" של 88 וכמה הפרספציה שונה מהמציאות:
          http://e.walla.co.il/item/3065836

          להגיב
          • עידו ג. (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:39)

            קידום לאו דווקא מתבטא בנפח אלא בחשיפה. ומזה היה די הרבה. יש לי הרבה ביקורת משל עצמי על מה שקרה לתחנה ההזו עוד לפני (כנראה משיקולי רייטינג). אבל המון אומנים יחסית לא מוכרים קיבלו שם חשיפה וגם במה.

            להגיב
            • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:50)

              ששלושה וחצי אנשים שמעו. כמה אמנים ש88 גילו/קידמו פרצו? איפה זה ואיפה גלגלצ דוחפים את טונה, למשל? (סתם דוגמא שעולה לי לראש)

            • עידו ג. (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:58)

              לא מבין מה אתה מנסה להגיד בזה? מה הכוונה בפרצו? ברור שאם זו תחנה שפונה לקהל מסוים הם לא יפרצו ללב המיינסטרים.

            • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 22:09)

              אז איזה מין קידום זה? הטענה שלי שהאמירה שגלגלצ פוגעת באומנים ישראלים צעירים בעוד 88 מקדמת אותם פשוט לא עומדת במבחן המציאות.

            • עידו ג. (פורסם: 19-5-2017 בשעה 22:29)

              מה זאת אומרת? חשיפה לקהל הפוטנציאלי שלהם.

        • בני תבורי (פורסם: 20-5-2017 בשעה 04:17)

          לזקוף לזכותה של 88 קידום אמנים ישראלים צעירים זה בדיוק כמו לזקוף לזכותו של התרנגול את זריחת השמש.

          להגיב
    • Lord Anthony (פורסם: 19-5-2017 בשעה 22:48)

      אני אף פעם לא הייתי ממאזיני 88, אבל אני חושב שאפשר להגיד שהתחנה הזאת רחוקה מלהיות מה שעושים ממנה. אפילו רחוקה מאוד.

      להגיב
      • אריק (פורסם: 20-5-2017 בשעה 10:16)

        לגמרי. גלגלצ של חובבי רוק מזדקנים ותו לא.

        להגיב
        • Lord Anthony (פורסם: 20-5-2017 בשעה 11:06)

          התאפקתי לא לכתוב את זה.

          להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 16:11)

          בדיוק

          להגיב
  6. משה (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:13)

    א. אשכרה דחפת את פורטיסהד ברשימה הזו ? לא באותה רמה בכלל.
    ב. ללא קשר להתבכיינות בנושא שעת השידור, בעולם של עשרות ערוצי רדיו להגדיר מי שאוהב רוק, ג׳ז, בלוז או מוזיקת עולם כפריבילגי זו פלצנות. כנראה שיש לא פחות אנשים שאוהבים מוזיקה כזו מאנשים שאוהבים מוזיקה קלאסית או מערוצי נישה אחרים.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:20)

      האם אי פעם פריבילגים הכירו בעובדה שהם פריבילגים?
      בוא ננסח את השאלה ככה – מי הלקוחות של 88? עיירות פיתוח? ישובים ערביים? לא. זה קהל אשכנזי תל אביבי. אני קורא לזה פריבילגי, אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה. השאלה היחידה שחשובה היא – האם לקהל הזה מגיע רדיו משלו במימון ציבורי. לדעתי לא.

      להגיב
      • תומאס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:23)

        אתה טועה ומטעה. לא רק אשכנזים תל אביבים, כי אם אשכנזים מכל חלקי הארץ בה יש קליטה של התחנה.

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:28)

          תל אביבים במובן של מעמד סוציואקונומי גבוה וקרבה למוקדי הכח, לא אנשי פריפריה. למה הם המיעוט היחיד שיקבל תחנת רדיו ציבורית משלו? למה אין למיעוט החרדי? הערבי? המזרחי?

          להגיב
          • תומאס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:35)

            ציניות. זו היתה ציניות.
            בכל אופן, מבחינתי זו התחנה היחידה שאני מקשיב לה. למה מגיעה לי תחנת רדיו ציבורית? לא מגיע. אבל האם יש תחנת רדיו פרטית שמשדרת את המוסיקה הזו? לא שידוע לי (אשמח לעדכון). האם יש תחנות פרטיות לציבור החרדי? כן. ערבי? כן. מזרחי? כמעט כולן.
            אז לא מגיע לי, ואני בהחלט פריבילג(למרות שגר בפתח תקווה), אבל אין לי אפשרות אחרת לשמוע מוסיקה ברדיו.
            ואין קשר לספוטיפיי או אלף תחנות רדיו, שאני מכיר כי אני עובד בזה, כי מבחינתי אין כרגע תחליף לתחנת רדיו אולד סקול.
            רק הבהרה: אין לי בעיה עם השינוי. וואטאוור, מה שנקרא. רק שלא יתרצו את זה ב"אין צורך"

            להגיב
            • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:44)

              אתה יודע למה אין תחנה פרטית שמשדרת את המוזיקה הזאת? כי אין לזה כדאיות כלכלית. מדובר בקהל מצומצם מאוד. עכשיו, אני מבין שאנשים לא אוהבים שלקחו להם דבר מוכר אבל הצרחות האלו של "מגיע לי" מרגיזות אותי. זה בדיוק הפריבלגיות שאני מדבר עליהן.

            • בני תבורי (פורסם: 20-5-2017 בשעה 08:43)

              עוד מילה אחת רעה על פתח תקווה ואני מסדר לך צו גירוש מהעיר :)

          • יוסי מהאבטיחים (פורסם: 20-5-2017 בשעה 10:05)

            למה אין להם, באמת?
            מבחינתי שיבטלו את גלגלצ. באמת לא צריך. היא דומה מספיק ל 99 ויש מספיק גורמים פרטיים שירימו את הכפפה.
            כנ"ל תחנה למוזיקה מזרחית. יש לזה מספיק ביקוש גם בלי עזרה מהמדינה.

            השאלה שצריכה להישאל היא למה לא קמה תחנה מזרחית במימון המדינה כבר לפני 30 שנה כשבאמת היו זקוקים לדחיפה הזו.

            עדיף תחנה לחרדים, תחנה בערבית, תחנה למוזיקה קלאסית.

            להגיב
          • אנונימוס (פורסם: 21-5-2017 בשעה 00:48)

            קצת לא נעים לי לערבב עובדות בזעם הקדוש שלך אבל – יש בתאגיד החדש גם תחנה ציבורית לחרדים, קול ישראל בערבית קיים כבר מאז 1956, רשת מורשת משדרת מזה 20 שנה לציבור המסורתי, ורדיו רק"ע מספק חלקי תחנות רדיו לכמה וכמה עדות בישראל. בקשר לרווחיות אני לא יודע, אבל מאחר שמדובר בתחנה שמופעלת בתקציב מינימלי עם משהו כמו 10 עובדים, אני בספק אם התקציב שלה עולה על יותר מ2-3 מיליון בשנה.
            כך שאפילו אם מדובר בתחנה לתל אביבים שבעים ומנותקים שאוהבים רוק ישן – וואלה, אני מתקשה לראות מה הנזק בכך שגם להם תהיה תחנה. אפילו לחטיארים כמוני שמקשיבים לה בנסיעות ואין להם ספוטיפיי ופנדורה.

            בקיצור- לא חושב שיש בעיה להמשיך להפעיל את התחנה. אם רוצים עוד גלגלצ (שהיא גם בפועל תחנה ציבורית), נשמע לי קצת מיותר, בטח בהתחשב בכך שיש כבר גם את את 99FM.

            להגיב
            • אריאל גרייזס (פורסם: 21-5-2017 בשעה 07:03)

              היא עדיין תחנה לתל אביבים שאוהבים רוק ישן. רק קצת הרחיבו לה את הבסיס, זה הכל. לכן הזעם הקדוש של אלו שיצאו נגד התחנה כל כך מגוחך. היא לא גלגלצ 2

            • אנונימוס (פורסם: 21-5-2017 בשעה 11:11)

              אוקי אז התקדמנו. הבעיה היא לא האם אותם אנשים "זכאים" לתפיסתך לכך שתהיה להם תחנה או לא, אלא האם הם זכאים לזעום על כך שמשנים אותה יותר מדי להרגשתם.
              ומאחר שמדובר פה לא במשהו שכלתני אני לא חושב שיש לך בכלל יכולת להביע דעה על זה. הם מרגישים שהתחנה השתנתה מדי. להם זה חשוב. מה זה מפריע לך שזה חשוב להם? אתה טוען שהם איסטניסים מדי בטעם המוזיקלי? סו פאקינג וואט? זה באמת כזה נורא?
              לצורך הדוגמה אם היה מדובר בתחנה של מוזיקה מזרחית איכותית, והיו מתחילים לערבב אותה עם כל מיני עומר אדם וקובי פרץ, וזעקתם הייתה עולה השמימה, גם היית יורד עליהם ש"מה אכפת לכם שזה נהיה דומה מדי לקדיו לב המדינה ומרחיבים את הקהל?" הם לא רוצים לב המדינה, הם רוצים את התחנה שלהם. מוזיקה חשובה להם, ובא להם לשמוע את המוזיקה שלהם. אפשר לחשוב איזה פשע נורא.

            • אריאל גרייזס (פורסם: 21-5-2017 בשעה 18:23)

              כזה אני, שונא תגובות קוזאק נגזל. כל כך הרבה עוולות במדינה הזאת, על זה הם הופכים את המדינה.

      • משה (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:51)

        זו תגובה מירי רגב. בוא ניתן רק מה שפופולארי בקרב השלטון ונתחיל במאיה בוסקילה. הציבור גם באמת מעדיף הצגות זאב רווח על צ׳כוב, למה צריך תיאטרון לאומי שמציג אותו ?

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:59)

          לא, זה ממש לא מה שאמרתי. אני מאמין בשידור ציבורי ובכלל במימון של המדינה באלמנטים תרבותיים – אבל כשיש לך מעט כסף יחסית הוא צריך להיות מופנה לכיוונים של מיעוטים מופלים, לא אלו שיש להם. לא אמרתי שצריך להפוך את 88 לגלגלצ שניה, אני רק אומר שאין סיבה ששידור ציבורי יופנה לטובת אלו שיש להם.

          להגיב
          • משה (פורסם: 19-5-2017 בשעה 22:46)

            זה אומר שאם לא תימצא גורם פרטי שייקח על עצמו לממן תחנה מחוץ למיינסטרים (רוק לסוגיו, ג׳אז, בלוז, מוזיקה קלאסית, מוזיקת עולם, מוזיקה ערבית – כי בוא נודה על האמת כנראה שלפאר טסי ושות׳ אין כנראה אלבומים של אום כולתום או עבדל ווהאב וכדומה) לא תהיה חשיפה למוזיקה הזו למעט אם תחפש אותה באינטרנט. אולי מוזיקה היא פריבילגיה והמדינה לא צריכה לממן שידור של מוזיקה ? שירים של אד שירן או של אייל גולן יש מספיק בכל אחד מרשתות הרדיו כנ"ל תכניות חדשות ואקטואליה. מהו שידור עבור ציבור מופלה ומוחלש בעיניך מעבר לשידורי רק"ע ?

            להגיב
            • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 06:48)

              קודם כל, נתחיל בזה שגם היום 88 לא משדרים אייל גולן. הקשבתי להם השבוע ולא שמעתי שיר מזרחי אחד. מה שהם עושים זה לפנות בדיוק לאותו קהל רק הרחיבו את זה. לא פונים לקהל מצומצם בלבד.
              דבר שני, השאלה האם יש צורך בשידור ציבורי בכלל היא שאלה נפרדת שאפשר להתדיין עליה. לטעמי צריך אבל בדיוק מהסיבות שציינתי. בכל מקרה, זה גם לא נכון שאי אפשר למצוא את המוזיקה הזאת היום. רדיו הקצה, קול הקמפוס – יש תחנות רדיו כאלו, שלא לדבר על עשרות תחנות רדיו אינטרנטיות שיתנו לך בדיוק מה שאתה מבקש

  7. אלון3131 (פורסם: 19-5-2017 בשעה 21:44)

    חובבי הגראנז' שמדברים פה, איפה אתם מחשיבים את הפו פייטרס בהיסטורית המוזיקה ליד פרל גאם סאונד גארדן ואחרות? הסגנון שלהם הוא שונה(והשתנה והתפתח לאורךהשנים) אבל דייב גרוהל יש לו מקום בהיכל התהילה יחד עם הגדולים ביותר.

    להגיב
    • ניינר / ווריור (פורסם: 19-5-2017 בשעה 23:37)

      בוא נגיד שאם הפו פייטרס היו פועלים לפני שלושים שנה פלוס מינוס אף אחד לא היה מדבר עליהם. בגלל השממה ברוק העכשווי הם נחשבים למשהו גדול וכן בגלל דייב גרוהל שהוא באמת בנאדם קול לאללה

      להגיב
      • עדי אבני (פורסם: 20-5-2017 בשעה 07:57)

        פלוס 5000.
        מחבב מאוד את גרוהול, אבל המוזיקה של הפו פייטרז היא נחמדה עד סתמית, לא בסקאלה של נירוונה/ אליס אין צ'יינז'/ סאונדגארדן/ פרל ג'אם

        להגיב
        • צור שפי (פורסם: 20-5-2017 בשעה 10:05)

          מסכים שהם לא פסגת היצירה אבל נהניתי פחד בהופעה שלהם. חיות במה.

          להגיב
    • Amir A (פורסם: 20-5-2017 בשעה 05:40)

      כבר הזכרנו את הפו פייטרס בעבר בתור המועמדים הרציניים ביותר לתואר הלהקה הכי אובררייטד מאז, ובכן,….. מאז ומתמיד.

      להגיב
      • ניק (פורסם: 20-5-2017 בשעה 08:40)

        יש פה עוד אנשים שחושבים שהגראנז הרס את מוזיקת המיינסטרים?
        אני חושב ככה שנים ושמעתי שיש הרבה דעות דומות על זה אבל לא התעמקתי (כי אני רחוק מלשמוע מוזיקת מיינסטרים), אולי יש פה עוד כאלה כמוני…

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 08:54)

          אני לא יודע למה אתה מתכוון בהרס, אני יודע ששנים חשבתי שקוביין היה הרוקיסט האחרון ובעצם עם המוות שלו הרוקנרול מת. היום אני פחות חושב ככה.

          להגיב
        • Lord Anthony (פורסם: 20-5-2017 בשעה 08:55)

          הרס? הגראנג' זה פרק של דקה וחצי בהיסטוריה המוזיקלית, שהוציא שלוש להקות וחצי.
          זה הד של ההארדקור והמטאל של שנות ה 80, שירת הברבור של האייטיז.
          ההשפעה שלו על המוזיקה, בייחוד במיינסטרים היא שולית עד אפסית.

          להגיב
    • Ollie Williams (פורסם: 20-5-2017 בשעה 09:48)

      באלבומים הראשונים מסוף הניינטיז לדעתי כן.
      בהמשך הם הלכו לכוונים אחרים גם כי הם קמו יחסית בסוף תקופת הז'אנר הזה, וגם כי הם לא התפרקו בשום שלב וגרוהל יבדל"א לא מת בינתיים בשום צורה.

      אני חושב שהם להקה אדירה מהרבה סיבות אבל עושה רושם שבאתר הזזה זה שווה סקילה כי הם לא מספיק מיוחדים.

      להגיב
      • אלון3131 (פורסם: 20-5-2017 בשעה 13:35)

        כן. הם מעזים לשמוח מדי פעם. The colour and the shape שבדיוק חוגג 20 שנה זה יצירת מופת בכל סטדרנט.

        להגיב
        • Ollie Williams (פורסם: 20-5-2017 בשעה 15:12)

          לגמרי.
          Everlong השיר האהוב עלי מזה 20 שנה. הפזמון בסוף נוגן בחתונה שלי אחרי שבירת הכוס :)

          הם גם פרפורמרים עצומים

          להגיב
      • Amir A (פורסם: 20-5-2017 בשעה 18:04)

        הם שווים סקילה כי אם היית מעביר אותם לסוף שנות ה-60 או לשנות ה-70, הם היו מגיעים מקסימום להיות החימום של להקת החימום של הלהקה הזו שפעם חיממה את הלהקות הגדולות של הרוק. אבל, כפי שניינר ציין, בשיממון של עולם הרוק בשנות האלפיים כל חוח הוא שושנה.

        להגיב
        • יואב (פורסם: 20-5-2017 בשעה 18:28)

          בעיני, רק קורט שורד באמת הלאה כיוצר מהגל הזה.

          להגיב
          • אמיתי (פורסם: 20-5-2017 בשעה 19:00)

            הגזמת בענק..מן הסתם מי שהיה ראשון תמיד ייזכר יותר מזה שהתחיל 543. בייחוד באמנות. הרוקנרול התחיל בפיפטיז והגיע לשיא (בפופלאריות וגם באיכות) בשני העשורים הבאים. אבל אנשים לא שכחו לנגן

            להגיב
          • אריאל גרייזס (פורסם: 21-5-2017 בשעה 18:24)

            אדי ודר לא?

            להגיב
        • Ollie Williams (פורסם: 21-5-2017 בשעה 06:06)

          זה רלוונטי כמו לומר "אם מסי היה משחק נגד הגנות משנות ה 70…"

          כלומר, לא.

          להגיב
  8. moises coen henriquez (פורסם: 19-5-2017 בשעה 22:37)

    I hated the first season of master of non.
    and than I saw Aziz do live stand up in the the comedy cellar in nyc
    I decided to watch the second season.
    and it is amazing.
    a brutal copy of Loui but a good copy that at points is better than the original

    להגיב
    • מיקו G (פורסם: 20-5-2017 בשעה 11:07)

      אחת העונות הטובות ביותר שראיתי מסדרת קומדיה, אין קשר ללואי. הוא הצליח לשלב בהצלחה כל כך הרבה ז'אנרים שונים שאפשר להגדיר את זה יצירת מופת.

      להגיב
      • אמיתי (פורסם: 20-5-2017 בשעה 17:10)

        yap
        העונה השנייה באמת מיוחדת. לוידע יצירת מופת. פשוט מעולה

        להגיב
  9. ג׳ימי (פורסם: 19-5-2017 בשעה 23:13)

    לא רק שינו את שעת השידור של בועז כהן, תברר קצת לפני שאתה מעביר ביקורת.
    מחקו 17 תכניות מלוח השידורים, צמצמו לשעה בשבוע עוד 5, לקחו לשדרינים את הזכות לערוך את תכניותיהם, העבירו את ״נותן ברוק״ עם בן רד, שהייתה תכנית מהאיכותיות ברדיו מ14:00 ל23:00 בלילה.
    אני לא תל אביבי אשכנזי, אני קיבוצניק מהדרום שאוהב ומעריך מוסיקה טובה, וזה מה שהתחנה הזו נתנה והייתה בשבילי, בתוך הים של חרא שיש היום ברדיו. הקהל שהיה לתחנה הזו הוא לא כל כך מצומצם כמו שאתה חושב ומנסה להציג.
    אז כן, כואב לי שלקחו אותה והפכו אותה למשהו אחר לגמרי, זכותי, כמו שזכותך לא להאזין לתחנה ולא להתחבר אליה, אבל מי אתה שתטיף לי על זה?

    להגיב
    • עופר (פורסם: 20-5-2017 בשעה 09:43)

      אל תצפה לתשובה מעמיקה על זה….

      להגיב
  10. היסטוריה לעניים (פורסם: 19-5-2017 בשעה 23:23)

    באמת בושה כל הפריבילגים, שנוסעים מוקדם בבוקר לעבודה , מרויחים כמה עשרות k (ומעיזים גם לשלם מיסים למה מיהם), והם עוד רוצים שלא יהרסו להם את התחנה עם פליליסטים ומוזיקה גנרית? מה הם חושבים? שישבו במקום זה בבית או בקפה, שלא יעבדו ובכלל שלא יכנסו לאוטו (או לחליפין יעלו על אוטובוס של לא-פריבילגים) , ככה בכלל לא שומעים רדיו.

    להגיב
  11. ג׳ימי (פורסם: 19-5-2017 בשעה 23:28)

    תחשוב שמישהו היה משתלט על דה באזר, אתר שפונה לקהל ״מצומצם ואליטיסטי״ כביכול, לא בני מיעוטים ולא מופלים,והופך אותו לספורט 5 2, לא היית קם וצועק?

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 03:54)

      דה באזר הוא לא ממשלתי, ההשוואה לא במקום

      להגיב
  12. היסטוריה לעניים (פורסם: 19-5-2017 בשעה 23:36)

    אני מבטיח לך שבחישוב המכפלה של כמות מאזינים עם כמות המיסים שהם משלמים, 88fm עוברת את רוב הערוצים הציבורים הגנרים. אבל למה שלמישהו יהיה אכפת מהמיסים שלנו. זוהי ארץ אוכלת יושביה ואולי זאת המגפה של העשור הזה. האנשים שמחזיקים את הכלכלה פה בחיים הם בכלל פריבילגים שכל אחד (מהשמאל הרדיקלי לימין הלאומני) מוצא במה לחבוט בו יענו יותר טוב שלא יצליחו ושאת כל המדע שלהם, ההיטק , היזמות והמוביליי יתנו למדינות אחרות.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 06:44)

      אתה באמת לא מבין כמה מסוכן הרעיון שאנשים יקבלו לפי כמה מיסים הם משלמים? למה שלא ניתן חינוך או בריאות רק למי שמשלם? אתה מוכיח בדיוק את הנקודה שלי

      להגיב
      • היסטוריה לעניים (פורסם: 20-5-2017 בשעה 08:56)

        אבל אתה הראשון שלוקח את זה לקיצוניות האחרת. שאסור למשלמי המיסים בכלל לדרוש משהו כי הם פריבילגים. והכל זה הגבינה שמזיזים להם או אליטיזם.

        תתחיל בעיוורון שלך.

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 09:15)

          ב חלט מותר להם לדרוש דברים. תחנת רדיו שמוקדשת רק להם היא לא אחד מהם לטעמי

          להגיב
          • ר.בקצה (פורסם: 20-5-2017 בשעה 11:44)

            הפתרון היחיד הוא אי מימון החזיריות המכונות ״שידור ציבורי״, ואז לא תיווצר בעיית העדפה של מגזרים מסוימים.

            להגיב
            • צור שפי (פורסם: 20-5-2017 בשעה 13:23)

              מייד אחרי הפסקת מימון החזיריות הנקראת שירותי דת…

            • ר.בקצה (פורסם: 20-5-2017 בשעה 17:12)

              סגרנו.

    • אלעדכ (פורסם: 20-5-2017 בשעה 08:32)

      מס זה לא ביטוח, ולא צריכה להיות קורלציה בין גובה המס שמישהו משלם למה שהוא מקבל

      להגיב
      • היסטוריה לעניים (פורסם: 20-5-2017 בשעה 09:09)

        אלעדכ כמו אריאל לחיות על סיסמאות והכחשה זה גרוע מסתם לשקר. המשפט הקלישאי שאתה כותב מתורגם מאד יפה בישראל, כמו בעוד חלקים בעולם למשהו שמכונה כסף שחור. אם המיסים שלך הולכים לאלמנטים לא יצרניים אחרים במקום לדאוג לרווחתך, אתה מצביע ברגלים. אז אתם כנראה כלכם צדיקים ומשלמים לשרברב עם חשבונית ונהנים שזה הולך לקצבת הילד השמיני אבל חלק ענק מבין בדיוק את מה שאתם עם סיסמאות לא מוכנים לקבל. אבל העיקר שאת אלו שכן משלמים מיסים ומיסים טובים נדפוק ונשפיל. האליטיסטים שגם מכספם ממומנת תחנת רדיו אחת שמנסה לעשות דברים כלבבם. אבל זה בסדר, גם אוהדי נתניה פה חושבים שאם נדפוק אותם והאנטרופוסופים הפלצנים נמנע הסללה לאורט וחינוך מקצועי. הם צודקים- במקוםהסלחה לחינוך מקצועי נקבל משהו אחר. עוד עברינים על הברזלים כי כשתדכא את אלה שמכניסים לך מיסים אתה אולי פוגע בפריבילגים אבל אתה מחזיר את הלא-פריבילגים לתקופת האבן.

        להגיב
        • אלעדכ (פורסם: 20-5-2017 בשעה 10:45)

          למה אתה מסיק ממה שכתבתי שאני איזה טפיל שמקבל בשחור ולא משלם מיסים?
          אם תירגע קצת, תנסה להבין שוב מה שכתבתי. מס זה לא ביטוח. המיסים שלך מממנים רפואה ציבורית. אתה רוצה קדימות בקבלת טיפול רפואי? קנה ביטוח פרטי רפואי ותקבל. וכן הלאה

          להגיב
      • ר.בקצה (פורסם: 20-5-2017 בשעה 11:46)

        אז בוא ננתק את הקורלציה בין מה שהוא מקבל (משכורת) למה שהוא משלם (מס).

        להגיב
        • אלעדכ (פורסם: 20-5-2017 בשעה 13:15)

          אתה בוודאי יודע שיש גם מס כזה (מעמ לדוגמא)

          להגיב
  13. Kirma der faux (פורסם: 20-5-2017 בשעה 07:36)

    שבת לפנות בוקר היא שעה כואבת להתפכחות.
    נקווה שראשון בשבע תהיה עדינה יותר.
    עם חוסר הביטחון שלי כרגע אני בעיקר אוהד אברטון במחזור הזה.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 08:56)

      מה תגיד למי שקם ב-5 בלילה לראות מחצית שניה וגילה 40 הפרש פלוס?
      התפכחות כואבת. ועדיין, עתיד מזהיר

      להגיב
      • Kirma der faux (פורסם: 20-5-2017 בשעה 09:50)

        פריבילג

        להגיב
      • יוסי מהאבטיחים (פורסם: 20-5-2017 בשעה 13:28)

        " התפכחות כואבת. ועדיין, עתיד מזהיר".

        No One?

        להגיב
      • ק. (פורסם: 20-5-2017 בשעה 21:58)

        שישתמש בממיר המקליט.
        תקום בשעה נורמלית תראה מהתחלה בלי הפסקות ותחתוך שהמשחק כבר לא בעל עניין

        להגיב
  14. אלעדכ (פורסם: 20-5-2017 בשעה 08:31)

    הייתה לי בדיוק אותה ספריית דיסקים, כולל פורטיסהד (מינוס הזיונים). דווקא לספונמן פחות התחברתי באלבום הזה

    להגיב
  15. ניק (פורסם: 20-5-2017 בשעה 08:43)

    לגבי האמריקאים, כל מה שרשמת נכון (בעיקר המשחק) אבל אני חושב שהיא לא סוחפת מספיק. גם הסצנות המעולות כמו פרק 11 הן יותר סצנות פסיכולוגיות (שגם את זה חשוב לעשות) אבל הם לא סצנות של WTF מסוג אבודים או שובר שורות.
    אני מאוד אוהב לראות סדרות יותר מפעם (את הסופרנוס ראיתי 5-6 פעמים ואת הסמויה 3-4 למשל) אבל אני לא רואה את עצמי רואה את האמריקאים שוב… יש בה המון קטעים רדומים…

    קארי ראסל אגב התחילה בנישואים פלוס למי שזוכר :)

    להגיב
  16. רונן (פורסם: 20-5-2017 בשעה 09:06)

    אריאל, אתה משתשמש במילה "פריביליגים" כאילו מדובר בקהל שמקבל איזה מתנה או זכויות יתר מעבר לאחרים, ואתה מטעה בכך את הקוראים שלך. אתה גם מכליל בטירוף לגבי הקהל של 88 למרות שאין לך מושג אמיתי מי מאזין לתחנה הזאת – אתה פשוט (כמו הפוליטיקאים שלנו לצערי) החלטת לשים תיוג על הקהל הזה כ"אשכנזי תל אביבי עם כסף", מה זה משנה אם זה נכון או לא. למקרה שלא שמת לב, ה"מיעוטים המקופחים" כאן, לפחות אלה שיודעים להתארגן פוליטית, חיים על חשבון מי שאתה קורא לו "פריביליגים" כבר שנים – במדינות אחרות ה"פריביליגים" משלשמי המיסים כבר היו יוצאים לרחובות למחות על האפלייה הבוטה לטובת החרדים בישראל (גם כספית וגם העובדה השולית שהילדים שלהם לא יכולים למות במלחמה להבדיל ממך וילדיך), או האפליה הכספית לטובת ההתנחלויות (עלויות הבטחון הגבוהות להגנה על יישובים מבודדים שאינן בתוך גושי ההתיישבות, השקעות בחינוך, סלחנות כל הממשלות בחמישים השנה האחרונות להפרות חוק ולאלימות מצד גורמים קיצוניים בהתנחלויות כולל נגד שוטרים וחיילי צה"ל, וכד'), או האיום התמידי בחקיקה דתית (כאילו שמישהו מנסה לקבוע לדתיים ולחרדים איך לחיות כאן). אז ה"פריביליגים" כאן מתייחסים בסובלנות רבה לציבורים ששונים מהם ומופלים לטובה מהם, וכמו בקלישאה על זה שבריונים מבינים רק כוח, כתוצאה מזה כל זב חוטם כאן, מראש הממשלה ושריו ועד כותב בדה-באזר, מרשה לעצמו להשתלח בהם כאילו הם או עשירים חזירים או שמאלנים בוגדים. צר לי, רוב ה"חילונים-אשכנזים" בארץ, כולל בתל אביב, אינם עשירים, רובם המכריע עובד קשה למחייתו ומשלם מיסים כדין, רובם המוחלט אינם שמאלנים קיצוניים שחושבים ש"ישראל היא קלגס כובש אכזר שמדכא את הילידים הפלסטינים החפים מפשע" אלא סתם אנשים נורמטיביים משמאל ומימין שמשרתים בצבא, שהיו שמחים שהסכסוך גם אם לא ייגמר לפחות יהיה כמה שפחות אלים כדי שהסיכוי שישראלים (כולל הילדים שלהם ושלך) ימותו כאן יהיה יותר קטן (ולא, לרובם המכריע לא ממש איכפת מפלסטינים, רובם לא ראה פלסיטיני בימיו).

    הנקודה החשובה יותר לגבי 88 היא שיחסית לשלל מפעלות השידור הציבורי, הנה תחנה אחת שהצליחה בהדרגה ובעבודה של שנים לרכוש לעצמה קהל. אולי קטן, אבל לא מבוטל. אז למה זה לא מספיק חשוב כדי להמשיך במסגרת השידור הציבורי? אם היו מחליטים שאין צורך יותר בתחנות רדיו ציבורי, הייתי מבין. אבל החליטו להמשיך, אפילו לשמור על אותן תחנות (חוץ מרשת א' שהיתה ארכאית כבר לפני עשרים שנה), אז למה לשנות תחנה מצליחה בצורה חדה? יש לתאגיד כאן תחנה שמוקדשת רק למוזיקה ישראלית עם הרבה מזרחית (גימל), יש תחנה בערבית, יש תחנה ברוסית, יש תחנת מורשת, יש תחנת תרבות – מה כל כך נורא שתהיה תחנה למוזיקת רוק (וקצת גם ג'אז ומוסיקת עולם – אבל הרוב המכריע זה רוק באנגלית ובעברית) שחורגת מהפלייליסט המקובל בגלגלצ ו-99 (שהן תחנות טובות מסוגן בעיניי אגב, אני מאזין להם לא פחות מל-88)? לא כולם יודעים לחפש לבד ולמצוא לבד מוזיקרוק טובה באינטרנט, וצריך אנשים שמבינים שיתווכו אותה אלינו – וב-88 חלק מהעורכים עשו את זה טוב בעיניי. אני היכרתי דרך 88 לא מעט זמרים ויוצרים שלא שמעתי עליהם קודם, ולא מדובר באיזוטרים אלא ביוצרים איכותיים בעולם הרוק לדורותיו שמלווים אותי מאז, אבל מה לעשות שלא היכרתי אותם קודם. אם זה לא אחת ממטרות השידור הציבורי, מה כן?

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 09:28)

      אני חושש שאתה לא ממש מבין את משמעות המונח פריבילגים. רק שיהיה ברור – אני אחד מהם. גדלתי במשפחה טובה במרכז הארץ, זכיתי לחינוך טוב, מעולם לא הייתי צריך להתמודד עם גזענות או אפליה. זה להיות פריבילג. יש לך את הפריביליגיה לא להתמודד עם שום בעיות שנובעות מהמוצא שלך או מהמקום שבו גדלת. בדרך כלל פריבילגים לא מבינים את זה כי הם אף פעם לא היו צריכים להתמודד עם זה.
      אני חושב שלמדינה יש חובה כלפי כל האזרחים שלה. לדאוג להם לבריאות, חינוך, רווחה וכו. תחנת רדיו שתפורה לקהל מסוים היא לא אחד מהם. איך היינו מגיבים אם המדינה היתה פותחת תוכנית חינוך יחודית רק לאנשים מרף סוציואקונומי גבוה? ברור שהיינו קופצים על זה, אף אחד לא היה טוען שבגלל שהוא משלם מיסים אז זה מגיע לו. אז היתה תחנת רדיו מסוג מסוים ושינו אותה. זכותה של המדינה

      להגיב
      • מיקו G (פורסם: 20-5-2017 בשעה 11:14)

        לא מסכים. אני חושב שפריבילגים היום אלו אנשים שיכולים להשתמש בכל רגע בקלף הקיפוח ולהשתיק באלימות (לא פיזית) את הצד השני על ידי זה שהוא "פריבילג".

        להגיב
      • עלק אינגליש (פורסם: 20-5-2017 בשעה 11:22)

        אריאל, אתה לא יכול להשוות את התחנה לחינוך מרף סוציואקונומי גבוה ולו רק מהסיבה הפשוטה שתכנית חינוך כזאת הייתה גובה הרבה כסף על ההשתתפות בה ואז באמת רק "פריבילגים" היו יכולים ללמוד בה. במקרה של 88 כל מה שאתה צריך זה רדיו.
        אם תשווה לטלוויזיה אז 88 היא פארגו- נחשבת איכותית, לא מתאימה לכולם, יותר קשה לעיכול אבל פותחת את הראש.
        99 – ארץ נהדרת בערוץ 2- מיינסטרים אבל עם קריצה לאיכות, רק לזמזם תוך כדי נהיגה ולהרגיש חכם כי אתה יודע שהזמר שמת עכשיו זה זה מ black hole sun.
        גימל- גולללללסטאר, שמח פה ואני שר עם הרדיו, איזה כיף, אבל מה נשאר לי אחרי זה שימשיך איתי הלאה? לא חשוב, תנו לי עוד!

        באיזו תכנית היית מעדיף שהילד שלך יצפה? אולי שלפחות תהיה לו את האופציה לבחור?
        נ.ב., באמת שאתה לא יודע כמה נפשות צעירות לא "פריבלגיות" התחנה הזאת "הצילה". כמה נערים ונערות ממקומות שלא שמעו על קורט קוביין בחיים, שהרגישו שהם לא בסדר כי הם לא אוהבים אביהו מדינה או סאבלימינל או _________ ( כל אחד שעולה על דעתך) ופתאום גילו באמצע הלילה שהם לא לבד, שיש עוד אנשים כמוהם. תחשוב על הפעם הראשונה ששמעת את הריף של רוח נעורים, את הגיטרות החותכות של לוציפר סם, עזוב, את בתוך הצינורות של בלחסן ותבין שיש אנשים ששמעו אותם פעם ראשונה בגיל 20, 25, 30, ברדיו, בלילה, בנהיגה, כי לא היתה להם אופציה אחרת לפני והם כמעט עשו תאונה מרוב התרגשות כי הם גילו משהו חדש שמדבר אליהם יותר ממה שהם שמעו כל החיים.
        מוסיקה היא לאנשים, והיא נוגעת בהם בלי קשר לכמה כסף יש להם ואיפה גדלו, היא רק צריכה שינגנו וישמיעו אותה, גם אם היא לא הכי פופולרית. אם זה לא היה ככה כולנו היינו עדיין מקשיבים למוסיקה של ההורים שלנו או יותר גרוע, למוסיקה מהפרסומות. אין כזה דבר מוסיקה לפריבילגים.
        גילוי נאות- המגיב חצי פריבילג

        להגיב
        • משיח (פורסם: 20-5-2017 בשעה 14:16)

          תגובה יפה

          להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 16:20)

          תסתכל על כותרת הפוסט – אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים כדי להצדיק דברים. בסופו של דבר, אחרי כל המילים הגדולות, זאת תחנה של 50-100 אלף מאזינים שמגיעים מחתך סוציואקונומי מאוד מסוים. מכל הדיבורים על מוזיקה שמצילה אנשים בסוף אנחנו נשארים עם תחנה מאוד אליטיסטית ומינימום אנשים מעיירות פיתוח שקורט קוביין הציל.
          המדינה החליטה שהיא רוצה להרחיב את התחום שהתחנה הזאת, הממומנת מכספי המיסים של כולנו, פונה אליה. זה בסדר גמור. אולי אין כזה דבר מוזיקה לפריביליגים, אבל יש לא מעט אנשים שחושבים שמגיעה להם תחנה.
          ואתה יודע מה הכי עצוב? שיש מיליון עוולות שהמדינה עושה לחתך אוכלוסיה הזה שהיה צריך לצאת עליהן לרחוב. הם לא יכולים להתחתן לא ברבנות, אין להם תחבורה ציבורית בשבת, הם משלמים מיסים מטורפים – ועל כל אלו התגובה שלהם היא בדיחה. אבל לקחו להם תחנת רדיו ותראה מה קורה פה.

          להגיב
          • עלק אינגליש (פורסם: 20-5-2017 בשעה 18:39)

            כל החיים שלנו מורכבים מסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו כדי להצדיק דברים, אחרת רובנו לא היינו יכולים לקום בבוקר. כל תרבות הספורט מבוססת על סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו, כל פעם שאתה מתיישב לראות את ליוורפול או ניו אינגלנד אתה מספר לעצמך סיפור שמצדיק את הזמן והמחשבה שאתה משקיע בזה. אני מספר לעצמי סיפור שיכולת הכתיבה שלי משתפרת עם הג'וינט שאני מחזיק, אבל האמת היא שאני פשוט רוצה שכטה :)
            המדינה אמורה לממן תרבות לאנשים שחיים בה, כי כולנו מאמינים שתרבות בונה חברה. המדינה גם מממנת סרטי קולנוע באמצעות קרנות. את רוב הסרטים שהיא מממנת לא יבואו לראות 50 אלף איש. האם בגלל שלא יבואו הרבה אנשים אין הצדקה לממן סרטים כאלו? האם לתמוך בסרט שהקרן חושבת שימשוך אנשים לראות אותו כי הוא קל לעיכול ולכן גם יחזיר את ההשקעה או שאולי עדיף לתמוך ביצירה שאולי לא תגרום לקהל גדול להגיע אבל היא מקורית, מאתגרת ומעוררת מחשבה?
            לדעתי הלא משהו, עדיפה האופציה השניה, מכיוון שהמיינסטרים מביא את הכסף שלו בעצמו, כי אנשים מוכנים לשלם על בידור שהם מכירים. יצירות (ומוסיקה) קצת יותר נועזות, ניסיוניות או אפילו רק לא מוכרות מובילות לפעמים לכיווני מחשבה חדשים, שגם אם בהתחלה הרעיונות הם נישתיים ומוזרים הם בסופו של דבר משפיעים גם על המיינסטרים. נכון שאני קצת מגזים עם ההאדרה של 88, כולה תחנת רדיו ואני בכלל לא סובל ג'אז אבל כנראה שלאנשים תרבות חשובה, מי ידע? אולי מהצעקות על זה נעבור לצעוק גם על דברים אחרים שרשמת למעלה

            להגיב
            • אריאל גרייזס (פורסם: 20-5-2017 בשעה 20:10)

              אני חושב שהתגובה שלך מאוד ראויה ולכן אני אנסה להשתמש בה כדי להבהיר את הדיעה שלי.
              אני בדיוק כמוך – חושב שהמדינה צריכה לעזור ביצירה של תרבות לאזרחים שלה. אני לא ליברטן שחושב שאם למשהו אין כדאיות כלכלית אז אין סיבה שהמדינה תממן אותו.
              אבל, צריך להכיר שהמשאבים של המדינה בכלל ובהקשר הזה בפרט הם מאוד מצומצמים. אי אפשר לתת לכולם. תמיד מישהו ייפגע. יש מקומות, כמו נניח תיאטרון – שאני אישית ממש לא מתחבר אליו אבל מכיר בערך התרבותי שלו – שאם המדינה לא תממן אז הוא כנראה לא יהיה קיים. ויש מקומות כמו תחנות רדיו, בטח בעידן שבו אנחנו חיים היום שבאמת יש את הכל באינטרנט, שזה מאוד הגיוני מבחינת המדינה להגיד שהיא מעדיפה לא להשקיע.
              הדבר שהכי הפריע לי זה צעקות ה"מגיע לי" מצד אנשים, כאילו המדינה חייבת להם רדיו שמאופיין בדיוק להם. מילא אלו היו אנשים מהשוליים של החברה, אבל הם לא. ובשורה התחתונה – המדינה בהחלט צריכה לממן תרבות לאזרחים שלה אבל בהינתן המציאות שבה אין מספיק כסף לכולם – זכותה המלאה להגיד שהיא מעדיפה לא לצ'פר קבוצת אוכלוסיה מאוד מצומצמת על חשבון אחרת. שהשידור הציבורי שלה יפנה למגוון יותר רחב של אנשים.

            • שמעון כסאח (פורסם: 20-5-2017 בשעה 21:51)

              "אולי עדיף לתמוך ביצירה שאולי לא תגרום לקהל גדול להגיע אבל היא מקורית, מאתגרת ומעוררת מחשבה?"

              ומי מחליט שהיצירה היא כזאת? 5 אנשים כולם בעלי אותה דעה פוליטית ואותה השקפת עולם, ואם מישהו ינסה להחליף אותם חו"ח מיד יקומו זעקות שבר על סתימת פיות וציד מכשפות.
              הקלות שבה אנשים חופשיים מוכנים לקבל על עצמם קומיסרים נשגבת מבינתי.

  17. היסטוריה לעניים (פורסם: 20-5-2017 בשעה 09:58)

    גם ב bbc3 היו מאבקים באותו סגנון. לטעמי לפעמים השכל הישר גבר שם אבל זה מאבק שאף פעם לא נגמר. אבל אולי באמת זה צריך להיות בארץ בשיטה האמריקאית של npr. אנחנו נתרום לתחנה שאנחנו אוהבים וזה יהיה tax deductible. אני בטוח שהכחלילאים יתרמו למטרות שלהם ואנחנו לשלנו והמדינה תתערב פחות כי אחרי הכל זה רק רדיו ואסור לנו, הפריבילגים, להתלונן.

    להגיב
  18. אסף the kop (פורסם: 20-5-2017 בשעה 12:45)

    1. השמלה של מירי רגב מכוערת, אבל היא עדיפה על עצוס גיתאי המסית העלוב שבראיון בקאן הסביר לגבי הסרט הריפנשטאהלי שלו שהמטרה שלו הייתה להראות לעולם "שלא כל הפלסטינאיים מחבלים וכי לא כל הישראלים מתנחלים".
    טינופת.
    2. לגבי 88 – התחנה הפכה ליותר גלגל"צית. היא הייתה מפלט למי שברח מהדיקטטורה של התחנה הצבאית אבל עכשיו יוצאי גל"צ/גלגל"צ הם אלה שמעניינים שם את העניינים. יחד עם זאת אתה צודק, יש אלף דרכים היום לצרוך את המוסיקה שאתה מתחבר אליה. רדיו זה קצת פאסה.
    3. אמזון היא העתיד. אחת לתקופה אני רוכש עוד מניה של החברה הזאת.לדעתי היא בדרך להיות ה"ברקשייר האת'וויי" של העתיד (גיל שלי, מה דעתך ?).
    4. עוד נושא. היה השבוע בחווארה ניסיון לינץ' במתיישב יהודי מאיתמר. במזל, הוא הצליח להיחלץ, במחיר מותו של לינצ'אי. הכל טוב ויפה, אבל האם שמתם לב שארגוני ימין-קיצוני פלסטינאי כדוגמת "רבנים למען זכויות אדם" (ידועים גם בשם "חזירים עם כיפות") החלו במסע הסתה ושיסוי על מנת להפוך את אותו מתיישב לאלאור אזריה 2 ?

    להגיב
    • צור שפי (פורסם: 20-5-2017 בשעה 13:21)

      1. אני בעד חלוקת ירושלים (העיר מחולקת בפועל) אבל השמלה של רגב היא תעלול גאוני ביחסי ציבור. אין מה להגיד, יש לה את זה. צחקתי בקול כשראיתי את ה״יצירה״.
      2. כמה הזויים מנסים למתוח מקבילה בין ניסיון הלינץ׳ בחווארה והארוע בחברון. עדיף להתמקד בשלושת רבעי הכוס המלאה – אין שום ויכוח ציבורי אמיתי, למעשה קיים קונצנזוס כמעט מקיר לקיר שהמותקף בחווארה נהג נכון. מאוד שונה ממקרה אזריה ובצדק, אין שום דמיון בין המקרים וזה רק מבליט שוב את העובדה שעזריה עבר עבירה חמורה.

      להגיב
      • אסף the kop (פורסם: 20-5-2017 בשעה 13:27)

        מבחינה חוקית אזריה עבר על החוק וישלם על כך בחירותו. מבחינה מוסרית, אין שום בעיה עם מה שעשה.

        להגיב
        • צור שפי (פורסם: 20-5-2017 בשעה 13:42)

          נסכים שלא להסכים.

          להגיב
        • תומר (פורסם: 20-5-2017 בשעה 13:42)

          דווקא יש. לקחת את החוק לידיים זה לא דבר מוסרי, כל החברה המודרנית שאנו חיים בה מתבססת על כך שאנשים לא לוקחים את החוק לידיים כפי שהוא עשה. על זה שהגיע הזמן לעונש מוות למחבלים אני מסכים. לא סותר את זה שהמעשה שלו לא מוסרי.

          להגיב
          • אסף the kop (פורסם: 20-5-2017 בשעה 13:51)

            נסכים שלא להסכים.

            להגיב
            • ניינר / ווריור (פורסם: 20-5-2017 בשעה 15:06)

              ההוא מחאוארה אולי נהג נכון אבל השאלה היא מה לעזאזל הוא עשה שם ומה לעזאזל אנחנו עוד עושים שם

    • Ollie Williams (פורסם: 20-5-2017 בשעה 15:49)

      למה בכלל מירי רגב צריכה לסוע לשם, עם שמלה מ-א-מ-מ-ת או בלי? כמה שרי ממשלות מסתובבים שם בתפקיד רשמי חוץ ממנה?

      רבנים למען זכויות אדם, האם הם שכחו מה זה להיות יהודים? או שהם עוד זוכרים?

      ולמה לדבריך בערב, מי שאומר כמוך, שהבעיה בסיפור של אזריה היא ה"איךב ולא ה"מה", נחשב ישר סמולני בוגד בעיניך?

      להגיב
  19. D! פה ועכשיו (פורסם: 20-5-2017 בשעה 16:21)

    אין כמו פוסט על "אמריקאים" כדי לחזור לתגובה שלי בפוסט תרבות קודם שלך על טלויזיה בריטית

    אז ממרומי סיום העונה השלישית של line of duty – תודה עמוקה לכל הממליצים

    להגיב
    • יואב (פורסם: 20-5-2017 בשעה 16:31)

      אדירה.
      אני כמעט לא צורך טלוויזיה אמריקאית.
      לא יאומן כמה פנינות מאנגליה אני מגלה כל הזמן. זה פשוט לא נגמר.
      D כאן ועכשיו,
      קח עוד המלצות- one of us
      place of execution
      יש אתר בשם סולאר מוביס. ניתן למצוא שם המון(עם תרגום באנגלית).

      להגיב
      • D! פה ועכשיו (פורסם: 20-5-2017 בשעה 17:08)

        לקחתי. תודה

        ושמחתי לגלות שיש עונה רביעית. אם כי אחרי הסיום הזה אני כמעט חושש להתחיל עוד עונה

        להגיב
        • יואב (פורסם: 20-5-2017 בשעה 17:20)

          היא מעולה.

          להגיב
    • סימנטוב (פורסם: 21-5-2017 בשעה 15:28)

      +1
      סיימתי את העונה השנייה, וקח אתנחתה קלה לפני שלישית…
      יואב רשמתי :)

      להגיב

ספר לנו מה דעתך על ניק

ביטול