שבתרבות – גדול מדי מכדי ליפול?

0616warriors03

אני הולך לחרוג ממנהגי היום בשבתרבות ולדבר על ספורט. כן, ספורט בבלוג על ספורט, קונספט חדשני.

הנה עוד דבר שאני הולך לחרוג בו ממנהגי – אני הולך להמר. לא סתם, אלא הימור פרוע. קבלו את ההימור שלי: גולדן סטייט תנצח עוד משחק, אם לא היום בלילה אז במשחק הבא (ואם לא, אז בזה שאחריו. אבל כנראה שכבר הערב), ותיקח את אליפות ה-NBA השניה שלה. כן, כזה אני, הולך על הקצה.

אבל עכשיו אני הולך לקחת עוד הימור, עוד יותר פרוע! והוא שגם שנה הבאה נראה בגמר ה-NBA בדיוק את אותן שתי קבוצות. בהנחה שההימור (הפרוע, כן?) שלי אכן יתממש הרי שנקבל מצב חסר תקדים בספורט האמריקאי שבו אותן שתי קבוצות מגיעות לגמר ארבע שנים ברצף. היו לנו כבר שלוש שנים ברצף די מזמן בבייסבול ובהוקי אבל לא ארבע. בכדורסל, כבר מה שאנחנו רואים עכשיו מעולם לא קרה.

טוב, כמעט לא קרה. בשנות השמונים הסוערות ראינו למעשה משהו די דומה. במשך ארבע שנים, בין 1984 ל-1987, הלייקרס והסלטיקס, שתי קבוצות אגדתיות, נפגשו בגמר כל שנה, למעט שנה אחת (86) אז יוסטון הדיחו את הלייקרס בגמר המערב. אני מניח שכולכם שמעתם על הסלטיקס והלייקרס ההם. למעשה, עד השנה אני לא חושב שראינו ריכוז כזה אדיר של כוכבים בשתי קבוצות. בסלטיקס שיחקו ארבעה הול אוף פיימרס (חמישה למעשה, עם ביל וולטון, שעלה מהספסל) ובלייקרס היו שלושה כאלו. יותר מזה, ניתן לטעון בקלות ששלושה מעשרת השחקנים הגדולים בהיסטוריה היו על המגרש בגמרים האלו. אני חושב שיש מעט מאוד גמרים, אם בכלל, שמסוגלים לעמוד בסטנדרטים האלו (לצורך השוואה, בגמר הנוכחי יש בין שלושה לשבעה הול אוף פיימרס ושחקן אחד טופ 10 ועוד שניים שיצטרכו לעבוד קשה מאוד כדי להכנס לשם).

טוב, חפרתי מספיק לעכברי הכדורסל וזה לא באמת המטרה שלי להתדיין איזה קבוצה היא הגדולה ביותר (ברור שאלו הסלטיקס של 86, כאילו, בשביל מה להתדיין?) אלא לנסות למתוח קו בין היום לבין שנות השמונים. אני לא מתיימר להיות כלכלן (הנה, שורה שלקחתי מגיל שלי) אבל לא קשה לראות את קווי הדמיון בין היום לבין שנות השמונים. האחרונות התאפיינו בשלטון רייגן-תאצ'ר שדגל בקפיטליזם מסוג מאוד קיצוני יחסית, כזה שהאמין שצריך לתת לעשירים להרוויח את הכסף שלהם ומשם הכסף כבר יטפטף למטה לשכבות הנמוכות יותר. התוצאה של התקופה ההיא היתה שגשוג גדול מאוד בקרב שכבות מסוימות (ממליץ בהקשר הזה לקרוא את הספר המופתי של מייקל לואיס "פוקר שקרנים") ומצד שני הגדלת הפער בצורה דרמטית בין אותה שכבה לבין השכבות הנמוכות. השגשוג שהיה אמור להגיע לכולם כתוצאה מההצלחה של המאיון או העשירון העליון לא הגיע לכל השאר וגרמה לכך שגם היום התיאוריות הקפטיליסטיות ההן נחשבות כמעט למוקצה.

בצורה מעניינת, דווקא בכדורסל, ההצלחה של הלייקרס והסלטיקס כן חילחלה לשאר הקבוצות. האקסיומה שמתקיימת מאז שנות השמונים ועד היום – ולא ראיתי שמישהו באמת ערער עליה ברצינות אי פעם – היא שלארי ומג'יק הצילו את ה-NBA. ובאמת, אם ה-NBA היתה האחות הקטנה של הבייסבול והפוטבול באותה תקופה הרי שהיום היא אימפריה עצומה. העושר שהיריבות בין הלייקרס לסלטיקס הביא לליגה חלחל לכולם. בסוף לארי נפצע, איזייה תומאס והבד בויז נתנו פייט, מייקל ג'ורדן קיבל קצת עזרה ושלטון היחיד של שתי הקבוצות האלו נעלם.

*

גם אם נבחן את התקופה שבה אנחנו נמצאים כרגע הרי שלא קשה למתוח קו בין הספורט לבין העולם שמסביב. זה לא סוד שגם היום הפערים עצומים, אולי הגדולים אי פעם. בדיוק כמו בספורט.

קל לבוא להגיד – היי, זה ספורט ובספורט קבוצות מתחלפות כל הזמן. וגם, ב-NBA יש מספיק מנגנונים (תקרת שכר, דראפט) כדי למנוע מקבוצה להישאר שליטה לעד. אבל השאלה האם גולדן סטייט הולכים לקחת אליפות 10 שנים רצוף פחות מעניינת אותי אלא יותר המגמה הזאת של שחקנים לייצר קבוצות על. זאת לא מגמה חדשה, דרך אגב. ראינו אותה עם הסלטיקס של 2008, עם לברון במיאמי ועכשיו עם גולדן סטייט וגם עם קליבלנד עצמה שאגרה לא מעט כשרון מסביב ללברון. יותר מזה, אם אתה מסתכל מסביב הרי שאתה רואה יותר ויותר אנשים שדנים בשאלה את מי קליבלנד צריכים להביא בפגרה על מנת שלברון יוכל להתמודד עם גולדן סטייט. או, שאלה חלופית, לאן לברון צריך ללכת בסוף העונה הבאה (פתאום יש דיבורים על קליפורניה) על מנת שיוכל להתחרות בהם. כלומר, כולם מקבלים כבר בתור הנחה שאין מצב של 5-6 קבוצות שיכולות להתחרות על אליפות וצריך להסתפק בשתיים. איך טלבי אמר לי היום – אנטוניו דיוויס כבר יודע שהוא לא יישאר בניו אורלינס, רק שאלה של לאן הוא יעבור.

ואם ב-NBA, כאמור, יש מנגונים במקום, הרי שבעולם הספורט האירופאי המצב חמור בהרבה. קחו את אלופת אירופה הטריה שלנו. זה לא מקרה לדעתי שמדובר באלופה הראשונה בעידן ליגת האלופות שלוקחת בק-טו-בק. למעשה, ריאל לקחה שלוש אליפויות בארבע השנים האחרונות, משהו שאפילו ברצלונה הענקית של מסי לא הצליחה לייצר. וזה לא מקרי כי כמות הכשרון שיש היום לריאל היא פשוט פנומנמלית. היתה תקופה בשנות השמונים, אני זוכר בתור ילד, שהיו אומרים ששתי הקבוצות הטובות בליברפול הן ליברפול וקבוצת המילואים של ליברפול. בפארפרזה על כך, אני לא מוציא מכלל חשבון ששתי הקבוצות הטובות בעולם כרגע הן ריאל והספסל של ריאל. מדובר על קבוצה שהרשתה לעצמה לא להכניס לסגל גמר הצ'מפיונס שחקן שהיא שילמה עליו יותר מ-80 מיליון יורו! ואם נחזור ל-NBA שבו עסקנו קודם, הרי שבכדורגל האירופאי המחשבה שבעוד זמן מסוים דברים יקרו ונראה שינוי אין לה בעצם על מה להתבסס. אלופות אירופה בחמש השנים האחרונות מגיעות ממועדון מצומצם מאוד של שלוש קבוצות בדיוק ואין שום סיבה לחשוב – בהתחשב בכמות הכסף והכשרון שהקבוצות האלו מצליחות לאסוף – שנראה בעתיד הקרוב קבוצה כלשהי שבאמת מסוגלת להתמודד איתן לאורך זמן.

הקבוצות האלו נהיו גדולות מכדי ליפול.

ואם נחזור למציאות העכשווית שלנו – הרי שאי אפשר שלא להקביל את זה למה שאנחנו רואים היום. בצורה אירונית משהו, וכנראה שלא מכוונת, הקבוצה שדורסת את כולם ב-NBA משחקת בדיוק במקום שדורס את כולם.

במהלך דיון השבוע בטוויטר גיל הביא לי את הדוגמאות של IBM או נוקיה כחברות שפעם נראו כאילו הן גדולות מכדי ליפול והנה תראה איפה הן היום. אבל אני לא בטוח שההקבלה באמת אפשרית יותר. כי לגוגל או לפייסבוק יש מספיק לקוחות ככה שיהיה כמעט בלתי אפשרי לפגוע בהן. הרי אם כל החברים שלך בוואטסאפ, למה שתעבור לאפליקציית מסרים מידיים אחרת? ואם כל החברים שלך בפייסבוק, למה שתעבור לאפליקציה מתחרה?

ובוא נניח שבא מישהו והמציא את הרשת החברתית האולטימטיבית או מנוע חיפוש חדש ומבריק או אלוהים יודע מה – האם יש סיכוי שגוגל או פייסבוק או אפל, חברות שמחזיקות מיליארדים על מיליארדים חופשיים שרק מחפשים השקעה – לא יקנו את אותה רשת או מנוע חיפוש בשניה שהן יחשדו שהוא מסוגל להוות תחרות? רק תראו מה קרה עם וואטסאפ, למשל.

הגיע הזמן להכיר בעובדה אחת בסיסית מאוד, שהיא נכונה לגבי קווין דוראנט וגם לגבי סרגיי ברין או מארק צוקרברג – אלטרואיזם אנושי היא תכונה שלא ניתן לסמוך עליה. יותר מזה, מי שמגיע לטופ שבטופ (בספורט ובעסקים) הוא בדרך כלל בן אדם עם יצר תחרותיות מפותח מאוד ועל כן לנסות לדרוש ממנו להתחשב במישהו אחר – נניח בצופים של הליגה או בלקוחות של האפליקציה שלו – זאת דרישה מופרכת מיסודה.

לכן, אני לא בא בטענות לגולדן סטייט או לקווין דוראנט. הם עשו מה שהטבע אמר להם לעשות – למקסם את היכולות שלהם. בדיוק כמו שצוקרברג ממקסם את היכולות שלו כשהוא בולע עוד ועוד אפליקציות וממלא לנו עוד ועוד פרסומות בפיד (ואז חוסם חלק מהאנשים כי הוא לא אוהב את מה שהם אומרים).

אז התפקיד של מי לעצור את זה? ובכן, שלנו. אנחנו אלו שצריכים לדאוג לשים חסמים במקום. כן, רגולוציה. הרבה מאוד אנשים שמאמינים בקפיטליזם שומעים את המילה רגולציה וחוטפים פריחה כי הרי רגולציה נחשבת למה שמגבילה תחרות חופשית. אבל כמו שלמשל ליגת ה-NFL מוכיחה, לפעמים אתה חייב רגולציה בשביל לאפשר תחרות חופשית. בדיוק בגלל זה קיימים מנגנונים כמו הרשות להגבלים עסקיים, למשל. הם לא לוחמים בקפיטליזם, הם מאפשרים אותו.  הבעיה היא שכרגע, לפחות, לא נראה שיש רצון אמיתי אצל אף אחד מהצדדים לעשות סוף לחגיגה הזאת. כולנו ממשיכים להשתמש בפייסבוק וגוגל בלי לחשוב על ההשלכות וכולם חוגגים את האליפות של הקבוצות האדירות של ריאל וגולדן סטייט (באמת קבוצות אדירות) בלי להבין שהמשך החגיגה הזאת משפיע עלינו הצרכנים. כל צעד שאנחנו עושים בכיוון הזה של חיסול התחרות הוא צעד שנתקשה לחזור אחורה ממנו. ואם אחזור פעם אחרונה לגיל שלי – הוא אוהב להגיד שכל מטוטלת מתאזנת בסוף. הייתי שמח לחשוב שהוא צודק אבל אני מתחיל לחשוש שהגענו למצב שכבר אין מטוטלת.

*

הערת אגב אחת לגבי מה שכתבתי קודם שקשורה גם לעונת המלפפונים המקוללת שעוברת עלינו – לאחרונה אנחנו רואים קבוצות נעמדות על הרגליים האחוריות מול הקבוצות הגדולות ומסברות למכור את השחקנים הטובים שלהם. הדוגמא האחרונה היא סאות'המפטון שהיתה ספקית השחקנים הראשית של ליברפול בשנים האחרונות ופתאום השנה גידלה עמוד שידרה עם החבר וירג'יל ואן דייק. גם זצלבורג עם נייבו קייטה היא דוגמא מעניינת. אולי פה תהיה התחלה של טרנד. או שזה סתם יגרום למחירי השחקנים להאמיר עוד יותר.

cbc0a2198d8b19383435ab41ab4960fc_XL

לא יודע לכמה מכם יצא להם לקרוא את הספר המצוין "על הילד" של ניק הורנבי (היי, המלצה שניה על ספר בטור הזה! כנראה שזה שבוע הספר) או לראות את הסרט המבוסס עליו אבל חלק נכבד מהקטע של הספר הוא שהבחור המבוגר והcool הוא זה שצריך להציל את הילד הקטן שבהשפעה של אימו מתנהג כמו מבוגר. לובש בגדים של מבוגר, נעליים של זקן והחטא הכי חמור והכי מביך – שר שירים של מבוגרים כי זה מה שאמא שלו לימדה אותו.

הילד הזה היה חריג מאוד כמובן כי ילדים לא אמורים לאהוב שירים של מבוגרים. תמיד היתה את ההפרדה הזאת בין הדורות.  אבל מה שאנחנו רואים בארץ בזמן האחרון עם "סטטיק ובן אל" זה בדיוק את התופעה ההפוכה. שירים שמיועדים בסופו של דבר לילדים ובני נוער שמבוגרים לא מפסיקים לדבר עליהם. הילד שלי בן תשע וכבר ביום ראשון או שני לקח את הטאבלט שלו ומצא את "טודו בום", שיר שעליו שמעתי כי – ובכן, כולם סביבי דיברו עליו.

אישית, אני לא זוכר תופעה כזאת. מוזיקה שכל הגילאים מתחברים אליו בו זמנית. אם דיברנו לא מעט בשבועות האחרונים על פוסט-מודרניזם וההשלכות שלו היום (אין כזה דבר אמת אבסוליטית, למשל) הרי שנראה שהצמד הזה הוא התגשמות הפוסט-מודרניזם במלואו. שימו לב שאני לא מדבר לשניה על איכות המוזיקה של הצמד. אני חושב שאין מבוגר שבאמת חושב שמדובר במוזיקה איכותית. למעשה, גם הילד שלי חושב שהשירים שלהם טיפשיים. אבל בעולם פוסט-מודרני זה הרבה פחות חשוב. בעולם הזה, ההפרדה בין תרבות גבוהה לתרבות נמוכה נעלמת לגמרי ומסתבר שגם ההפרדה בין תרבות לילדים לעומת תרבות למבוגרים.

אני לא בטוח שאני יודע לאתר את הסיבה לשינוי הזה. אולי יש פה סוג של אינפלטיליזציה של הציבור, אולי השילוב של רשתות חברתיות גורם להפצה של תופעות מהסוג הזה. אולי באמת הגלגליזציה של המוזיקה גורמת לחדירה של תופעות מהסוג הזה. מה שזה לא יהיה, מעניין יהיה לראות אם מדובר במשהו חד פעמי שיעלם לו או שמא אנחנו עתידים לקבל, דווקא בעולם שבו כביכול כל אחד יכול לקבל את סוג המוזיקה שהוא אוהב, דווקא מצב שבו המוזיקה היא כזאת שמותאמת לכל הגילאים בו זמנית.

***

עוד כמה דברים קטנים:

– זוכרים שדיברתי שבוע שעבר על זה שפוליטיקה הפכה להטרלה? אז ההצעה המטופשת ל"קוד אתי" למרצים באוניברסיטה בהקשר לפוליטיקה? הרי ברור שזאת הצעה שאין לה סיכוי לעבור. הטרלה לכל דבר בתקווה שמי שהציע אותה יזכה לראות את השם שלו מוזכר על ידי הרבה מאוד אנשים (מה שכמובן יועיל לו במגזר שלו).

– מוטי יוגב תוקף את בר לב על התמונה החמודה שהאחרון פרסם לשבוע הגאווה? הטרלה מושלמת. כל השמאלנים תוקפים אותו ופתאום כל המצביעים מהמגזר שלו יודעים מי הוא.

– הזכרתי פה את ניק הורנבי, אז השבוע שמעתי את השיר הזה ברדיו ונזכרתי מאיפה הוא לקוח – מהסרט "קדחת המגרש" שמבוסס על הספר הנפלא של הורנבי. ואז נזכרתי שבסרט הגיבור, אוהד ארסנל, בוכה לחברה שלו שהוא כבר 18 שנה לא ראה אליפות של ארסנל והיא יודעת בכלל מה זה לרצות משהו 18 שנה?

ואז נזכרתי שאני מחכה כבר יותר מ-25 שנים.

– אחרון חביב, עשיתי לכם טיזר בתמונה הראשית עם ההקבלה בין סיליקון ואלי לגולדן סטייט, אז קבלו מתוך הפרק של השבוע את 20 השניות הכי מצחיקות השנה – ארליך מסגביר מה היא הסגברה:

Share on FacebookTweet about this on Twitter

213 תגובות ל “שבתרבות – גדול מדי מכדי ליפול?”

  1. צור שפי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 13:49)

    זה קרה מזמן אבל נדמה לי שגם כאשר פרצה "כוורת" היא הצליחה לדבר (או יותר נכון לשיר) בו זמנית למבוגרים ולילדים. להבדיל מכוורת (שגם היא לא שוס מבחינה מוזיקלית) סטטיק ובן אל הם תופעה אופנתית חמודה במשקל נוצה. לא משהו שמישהו יזכור בעוד כמה שנים.

    להגיב
    • ניינר / ווריור (פורסם: 9-6-2017 בשעה 14:08)

      האלבום הראשון של כוורת, סיפורי פוגי, הוא גאונות צרופה. קל לזלזל בסטטיק ובן אל ודומיהם אבל לכתוב שיר פופ טיפשי וקליט זו אמנות. לפעמים בשירי פופ מהסוג הזה הקו בין טיפשות לגאונות הוא דק מאד

      להגיב
      • צור שפי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 14:23)

        ניינר/ווריור, אני מת על כוורת, חוויתי אותם בגיל 16 בזמן אמיתי, הייתי באיחודים אבל מהמקום שלי היום אני מתקשה לייחס להם גאונות, אשמח אם תנמק קצת. אני לא מזלזל בכלל בסטטיק ובן אל, הקליפים חמודים ולא מעליבים את האינטליגנציה.

        להגיב
        • צור שפי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 14:25)

          נ.ב. בהתאם לרוח הזמן את הצמד הזה צריך לראות, לא פחות (ואולי יותר) מאשר לשמוע.

          להגיב
      • Matipool (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:41)

        סיפורי פוגי הוא האלבום הישראלי האהוב עלי בכל הזמנים.
        אין ספק שיש שם רגעי גאונות.

        להגיב
        • ניינר / ווריור (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:37)

          סיפורי פוגי אלבום מושלם עם כמה שירים שהם מהטובים שנכתבו ובוצעו בישראל.
          שני להיטי הענק, המכלת וברוך הם שירים שמשלבים סיפור עם נונסנס בריא ביצירה מוזיקלית מורכבת. סולו הפסנתר החשמלי של רכטר במכלת זו פיסת מוסיקה יפהפיה והפזמון של ברוך כל כך טוב שאין פלא שהשיר נהיה להיט. שלא לדבר על יציאת העל של נגני גיטרה.
          "למרות הכל" מכיל קטעים שזה אשכרה אולמן בראדרס. ילד מזדקן, מעבר לטקסט שהוא ברמת שירה גבוהה, מוגש ומבוצע לעילא, בעיקר מבחינה קולית. יו יה, שגם הטקסט שלו שנון וחד להפליא, נהנה מריף ודרייב גיטרות שלא שמעו קודם בישראל. להמשיך? :)

          להגיב
          • צור שפי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:50)

            האמת שממש אשמח אם תמשיך אבל שכנעת אותי גם ככה, עדיין לא בגאונות אבל כן בצורך לחזור לאלבום הזה (יש לי אותו גם בויניל) בהאזנה רעננה.

            להגיב
          • Amir A (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:05)

            סיפורי פוגי הוא אלבום נפלא. עזבו את השטויות כמו פה קבור הכלב או המגפיים של ברוך. שירים כמו שירות עצמי, ביום ובלילה, ילד מזדקן, לא ידענו מה לעשות, ומעל כולם "למרות הכל". שבע דקות ושלוש שניות של מוזיקה אדירה מבחינת הלחנה, עבודת גיטרות, הקלידים של רכטר ושאפילו השירה של גידי גוב לא מצליחה להרוס אותה מה שאומר הרבה. אני ממליץ לשים אוזניות ולהקשיב לרצועה הזו ולנסות לשכוח לרגע שמדובר בכוורת. במקום זה תדמיינו שמדובר באיזה סשן של להקת הג'אז רוק האהובה עליכם ופתאום תגלו ששיר של כוורת יכל בקלות להשתלב באלבומי על.

            להגיב
            • אדם בן דוד (פורסם: 11-6-2017 בשעה 08:11)

              אני טיילתי עם מספר קסטות של אלבומים שאני אוהב במיוחד. אני נהגתי להשמיע אותם לחברים וחברות לטיול. שמתי לב שהראשון של אמדורסקי והאוסף של כוורת זכו למירב המחמאות (אני תירגמתי לפעמים סימולטנית את המילים אבל זה לא העיקר).
              יש בכוורת כל כך הרבה כישרון שזה על סף הבלתי אפשרי שלא יצא להם משהו טוב.לגבי המילים אני אישת חושב שסנדרסון גאון והיכולת שלו לשחק בעיברית היא נדירה- לא מפריע לי ההומר הנונססי. (למשל, אחת השורות האהובות עליי- "אלך אחריך באש ובמים, עדיף במים" מכילה לטעמי כמה וכמה שכבות).

          • אמוץ כהן-פז (פורסם: 9-6-2017 בשעה 21:54)

            רן, במקום להמשיך פשוט תכתוב עליו פוסט.

            להגיב
            • D! פה ועכשיו (פורסם: 10-6-2017 בשעה 18:18)

              מה שאמוץ אמר

    • רק משהו קטן (פורסם: 10-6-2017 בשעה 01:58)

      דרך אגב גם הכבש הששה עשר הצליח לפנות לכל הגילאים . לא יודע אם לקרוא לזה גאונות, אבל זה בהחלט אלבום איכותי מאוד

      להגיב
  2. מתן גילור (פורסם: 9-6-2017 בשעה 13:57)

    תודה אריאל.
    ההשוואה בין הנבא לליגת האלופות קצת בעייתית.
    הסיכוי שעוד 5-10 שנים עדיין דאבס וקאבס ישלטו בליגה הוא קלוש.
    הסיכוי שעוד 5-10 שנים עדיין מדריד, ברסה ובאיירן יהיו בטופ 5 העולמי גבוה מאד.
    אפשר להתלונן על העדר תחרות פר עונה/מספר עונות בנבא, אבל לפחות תחלופה קיימת.

    להגיב
    • דורפן (פורסם: 9-6-2017 בשעה 14:28)

      יתרה מזאת – זה לא קרה כי קליבלנד או אוקלנד (אפילו אם נלך עליה ככל אזור המפרץ) הן בעלות יתרון כלשהו על ערים אחרות. אזור המפרץ משגשג כלכלית, קליבלנד היא חור באדמה. ניו יורק שיקגו ולוס אנג׳לס כרגע לא בכוון.

      לעומת זאת בכדורגל כמעט כל הקבוצות החשובות כמעט נמצאות בערים גדולות ועשירות.

      להגיב
      • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:41)

        לא אמרתי שהן אותו הדבר. סימנתי מגמה

        להגיב
        • תומר הוותיק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:26)

          במילים אחרות.אל תפריעו לי עם עובדות.

          להגיב
          • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:08)

            לא, תקראו מה כתבתי, לא מה שאתם חושבים שכתבתי

            להגיב
  3. אריאל (פורסם: 9-6-2017 בשעה 14:04)

    אין הבדל בין רומא לפייסבוק וגוגל. לאורך ההיסטוריה תמיד חשבו שאימפריות הן ניצחיות. תמיד אמרו שהפעם זה שונה ולא רואים סיכוי לשינוי ותמיד זה קרה בסוף. אי בי אם, מייקרוסופט וכו'.
    על הלד הוא עוד ספר מצוין של הורנבי. גם ארוכה הדרך למטה טוב. אבל שום דבר שלו לא מתעלה על נאמנות גבוהה. מאסטרפיס.

    להגיב
  4. אמיתי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 14:06)

    "הוא בדרך כלל בן אדם עם יצר תחרותיות מפותח מאוד "- אנשים שלא באמת אוהבים תחרות …
    איך יודעים שארליך הוא ה-דמות בסיליקון? כולם מזהים ומסכימים מי זה ארליך מהחברה. דמות חד פעמית
    שקיימת בכל חברה.

    להגיב
  5. austaldo (פורסם: 9-6-2017 בשעה 14:08)

    לפני כמה שנים, כשג'יימס הארדן החליט לעזוב את אוקלהומה כולם מקיר לקיר אמרו "איויויוי, איזה אפס לוזר מוותר על סיכוי להיות בקבוצת על ולזכות באליפות". אם הוא היה נשאר שם, וההנהלה היתה מביאה שחקנים משלימים טובים לשלושת האסים שלה, ואוקלהומה עם ווסטברוק, דוראנט והארדן היתה טוחנת את הליגה אז בטח היו בוכים על חוסר תחרותיות. ככה זה, IIWII – תמיד תהיה לאוהדים סיבה להתבכיין. בעוד 20 שנה כולם יזכרו את גולדן סטייט של היום כמו שזוכרים את הלייקרס של מג'יק וקארים, בוסטון של בירד מקהייל ופאריש, הבאד בויס, שיקאגו של ג'ורדן.
    חוץ מזה – גולדן סטייט עוד לא זכתה באליפות. כבר ראינו השנה שהכל יכול לקרות ;)

    להגיב
    • עידו ג. (פורסם: 9-6-2017 בשעה 15:10)

      בול.

      להגיב
    • אביאל (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:15)

      austaldox – ההבדל (רק ביחס למעבר של דוראנט) הוא ששלושת האסים של אוקלהומה הגיעו מהדראפט והאמת שהם לא באמת היו צריכים חיזוקים משמעותיים, היה את איבאקה, פרקינס ועוד. חיזוק לא מנע מהם אלא האגו של שני הדבילים של הNBA בימנו, הרדן וווסטברוק, ממוצעים מדהימים לאורך העונה וכנראה בלי טבעת לעולם (אם ימשיכו ככה).

      להגיב
      • austaldo (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:37)

        אני לא מבין מה ההבדל. בכל מיקרה היתה נוצרת קבוצת על, מה זה משנה אם מהדראפט או לא? למה כשסן-אנטוניו קיבלה את דאנקן כי היא הסריחה בגלל הפציעה של האדמירל זה בסדר (למשל) והבנייה החכמה של גולדן סטייט – הרוב עם בחירות דראפט – לא?
        יש נטייה להתפס לרגע – היו תנאים שאיפשרו את גולדן סטייט. בפרספקטיבה של זמן תמיד נוצרות קבוצות כאלו. הלייקרס של קובי ושאק לא היתה מיפלצתית? הסידרה של הגמר נגד פילדלפיה חבולה וצולעת עם אלן אייברסון פצוע בכל מקום אפשרי ועוד עם עזרה של השופטים היתה הרבה יותר חד צדדית, אבל אף אחד לא זוכר כי זה היה מזמן

        להגיב
        • shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:07)

          בכיינים סידרתיים בכו בעבר בוכים בהווה ויבכו בעתיד.

          להגיב
          • אלכס(אחר) (פורסם: 9-6-2017 בשעה 21:07)

            הבכיינים הם אלו שקופצים להגן על ה-NBA וגרורותיו כל פעם שמישהו מבקר את מדיניות ה-SHOW על חשבון ספורט, והחוקים המגוכחים של השנים האחרונות!

            להגיב
            • austaldo (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:08)

              אלו שני דברים שונים לגמרי. לשחקן יש זכות לעשות עם הקריירה שלו מה שהוא חושב לנכון, הוא לא חייב לאוהדים כלום מעבר ללבוא כל מישחק ולתת 100% על המיגרש. על זה שהליגה שינתה את החוקים וגרמה לזה שרוב המשחקים הפכו לתצוגות קליעה משעממות מגיע לה כל הביקורת שבעולם.

          • shadow (פורסם: 10-6-2017 בשעה 01:30)

            לא הבנתי מילה. מי מגן ועל מה?
            מה הן גרורותיו של האנביאיי?

            להגיב
        • יוסי מהאבטיחים (פורסם: 9-6-2017 בשעה 20:55)

          צודק לגמרי.
          אנשים גם מפספסים שגולדן סטייט הנוכחית קיימת רק בגלל אנומליה בזמן שמאפשרת לקבוצה עמוסה בשלושה אולסטארים להביא hof נוסף תחת תקרת המשכורת.
          זו קבוצה שתתפרק ברגע שהחוזים המגוכחים יפוגו.

          להגיב
        • אביאל (פורסם: 9-6-2017 בשעה 21:27)

          austaldo – שים לב למה שכתבתי, הטענות הרציניות נוצרו השנה שדורנאט, אחד השחקנים הטובים בליגה מגיע לקבוצה אדירה, זה פתח בהחלט לביקורת, אם את לברון ביקרו על המערב למיאמי (שהוא הגיע לקבוצה שלא הגיעה לפלייאוף קודם לכן) אז בטח שתיהיה ביקורת על דוראנט.

          בכל מקרה, לדעתי זה דיי שטויות, יש מספיק דוגמאות להעברות ששינו מאזנים, כמובן שהכי רומנטי זה בחירות דראפט וכו׳ אבל זה ויכוח כמו על שחקני בית בכדורגל, ברור ששמחים שלוקחים תואר אבל אם יש הרבה שחקני בית בסגל זה משמח יותר.

          להגיב
          • shadow (פורסם: 10-6-2017 בשעה 01:32)

            הביקורת על לברון היתה ועדיין שונה לגמרי לכן כל השוואה למקרה של דוראנט לא רלוונטית.

            להגיב
          • austaldo (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:02)

            לברון עורר הרבה אנטגוניזם – ובצדק – בגלל הדרך שבה הוא בחר לעבור למיאמי. כל הקטע עם העלייה לרגל אליו וה״החלטה״ היה מגעיל. מעבר לזה לא היתה שום סיבה לבקר אותו.
            אם יש הגיון כלשהו במושג של ״שחקני בית״ בכדורגל ששם השחקנים גדלים בקבוצות נוער ששייכות לקבוצות המקצועניות, בארה״ב זה די חסר משמעות כי השחקנים באים מהקולג׳ים. בכל מיקרה, זה ספורט מיקצועני – כל שחקן יושב עם הסוכן שלו ומנסה להשיג את החבילה הטובה ביותר לעצמו מבחינה כספית, קריירה, משפחה… וזה בסדר גמור

            להגיב
      • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:32)

        הארדן עשה החלטה הכי נכונה לעצמו. הוא מקום 9 ברשימת הספורטאים הכי מרוויחים בעולם לפי פורבס!! כשחקן שישי באוק היו מדברים עליו כג'ינובילי בלבד והוא לא היה עושה חצי מהכסף שהוא עושה היום והיה משמש רק ככינור שלישי ואנשים לא היו יודעים כמה הוא טוב באמת.
        מי שהרס את סיכויי האליפות של אוק זה רק דוראנט שעבר לגולדן.

        להגיב
        • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:33)

          ווסטברוק שגרם לו לעזוב.

          להגיב
          • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 16:22)

            ראסל אשם בתחלואי העולם. יש עוני בעולם בגללו.

            להגיב
        • אביאל (פורסם: 10-6-2017 בשעה 14:48)

          שמעון – אני מניח שהיו מצליחים להכניס את הארדן לחמישיה, לא מוותרים בכזאת קלות על שלישיה כזאת, שהיא צעירה, מתואמת מאוד ויכולה לרוץ שנים עם פרינציז׳ חדש ומבטיח. שהארדן ישאר עם הכסף, זה באמת מה שמגיע לו ועם כל מיני סטטיסטקות לא חשובות, כי אליפויות כנראה לא יהיו לו ואין לו עשירית מהאופי של בראקלי לדוגמא, ככה שמורשת כנראה לא תיהיה.

          להגיב
          • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 16:21)

            הארדן לא חיפש מורשת אלא כסף מעמד ויוקרה. גם אם אוק היו זוכים ב-5 אליפויות היו זוכרים אותו קוקוץ/רודמן/וורתי וזה לא משהו יותר מידי וואו, עדיף את הכסף שלו. אליפות מעניין אותו רק אם יהיה לו מעמד, אז לא נורא אם לא יקח אליפות בשבילו. בשביל אליפויות אני מניח שהוא היה צריך לוותר על הכנסות של איזה 40 מיליון בכל עונה בקריירה (בניגוד למעמד שיש לו עכשיו מפרסום וכו) כי בתור מספר 3 אף אחד לא היה לוקח אותו להוביל קמפיינים. הוא עשה החלטה הכי נכונה עבורו.
            אליפויות ומעמד הם הכל אולי בשביל שחקנים כמו לברון וכו' אבל הארדן בשושולת של אוק היה תמיד נזכר כשחקן שישי או חמישייה מאחורי ראסל ודוראנט למרות שהוא פחות טוב מהם באמת אבל הוא לא חושב ככה.
            הוא עשה החלטה הכי נכונה, היום הוא יותר מוערך, כולם יודעים מה הוא שווה והוא בעשרייה של הספורטאים המרוויחים בעולם ומקום 5 בחולצות נמכרות באן ביאיי, כל אלו הם הרבה יותר שוות מאליפות כמספר 3.

            להגיב
  6. ניינר / ווריור (פורסם: 9-6-2017 בשעה 14:11)

    אני מקווה שלפחות לי, שאוכל אכזבות מהווריורס מאז 1988, מותר לחגוג את האליפות הבאה עלינו לטובה. :)

    להגיב
    • דיזידין (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:05)

      מה לא היה כיף בשנים שספריוול אהובי הוביל את הקבוצה?

      להגיב
      • ניינר / ווריור (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:25)

        היו אחלה דחקות

        להגיב
    • דורון (אחר) (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:52)

      2015 מישהו?

      להגיב
  7. מיקו גוטליב אהלן סבבה (פורסם: 9-6-2017 בשעה 14:28)

    תקרת השכר היא אחלה דרך לשמור על שוויון, כל עוד הוא נשמר. ברגע שהוא נדפק, כמו שקרה עם גולדן סטייט והחוזה של סטף קארי אז היא הופכת למעמסה. השיטה לא הביאה בחשבון מצב שבו שחקן לא משחק כמעט משחקים בשנים הראשונות שלו בליגה, מאפשר לקבוצה בחירות דראפט גבוהות, חותם על חוזה נמוך ואז הופך לשחקן הטוב בעולם, זה לחלוטין יציאה משיווי משקל.
    בכדורגל האירופאי, כמו שריאל מדריד רכשה שחקנים בחצי מיליארד דולר כשהבינה שהיא רחוקה מאוד מברצלונה עם הסגל הנוכחי, קבוצה יכולה להשתמש בהכנסות עתידיות כדי לממן שדרוג. בNBA, לאף קבוצה אין יכולת לסגור את הפער בלי החלטה (לא חוקית) של כמה כוכבים להתאחד ולהלחם בכוחות הרשע.
    הנקודה על ריאל מדריד היא לא יותר מאנקדוטלית, את הסגל הנהדר שלה היא יצרה דרך מעט קניות גדולות והרבה קניות של שחקנים שכל קבוצה יכלה להרשות לעצמה, הקיץ היא רכשה שחקן אחד, דרך סעיף קנייה בחזרה. לברצלונה עם השלישייה הקדמית יש ביי פאר יותר כישרון בהרכב. הם פשוט שגו ברכש טוב וריאל פגעה ברכש בינוני.

    להגיב
    • עידו ג. (פורסם: 9-6-2017 בשעה 15:16)

      קרי היה פצוע בדיוק עונה אחת והוא ממש לא אפשר לווריורס בחירות גבוהות. בוא נגיד שהבחירה הכי גבוהה מהשנים האלה באמת הייתה בורג חשוב השנה באליפות….. היורוליג. החוזה שלו היה סיכון מבחינת שני הצדדים כי לאף אחד לא היה מושג איך הוא יחזור מהפציעה. הווריורס זכו בהימור הזה.

      להגיב
      • מיקו גוטליב אהלן סבבה (פורסם: 9-6-2017 בשעה 15:24)

        קליי ת'ומפסון? האריסון בארנס?
        יש אמת בכך שהכל נעשה בצורה תקינה, חוקית ומוסרית, אבל זה הביא למצב שהחלטה כמו של דוראנט לא מאפשרת לקבוצות אחרות להתחרות בה בשום צורה, זה הכל נתון להחלטות של כמה שחקנים במקביל.
        בליגה שאפשר לשלם כסף כדי להביא שחקנים אז קבוצות היו מצליחות לסגור את הפער יותר בקלות.
        באופן אירוני, אם אנתוני דיוויס או לברון היו מגמגמים (בממוצע, קארי היה אדיר כששיחק ולא תרם בכלל כשלא שיחק) כמו קארי בהתחלה אז הם כנראה היו בקבוצות יותר הישגיות.

        להגיב
        • עידו ג. (פורסם: 9-6-2017 בשעה 15:45)

          בחירה 11 היא ממש לא גבוהה ובארנס היה באמת תוצר של הטאנקינג מעונת הפציעה (היחידה) של סטף.
          זה מאד שונה למשל מאיך שהתאנדר בנו את עצמם עם בחירות טופ 5.
          אני ממש צריך שתסביר לי את טענת הגמגום. דיוויס היה פצוע יותר מקרי ולניו אורלינס היו בחירות דראפט גבוהות שהם פשוט בזבזו על ידי ניהול דפוק.

          להגיב
          • אהד (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:20)

            דאנקן הגיע לספרס שכולנו אוהבים בזכות הפציעה של רובינסון שנה לפני..

            להגיב
          • מיקו G (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:42)

            בחירה 11 היא בחירה גבוהה, ב40% העליונים.
            דיוויס ולברון העפילו כבר בעונה השלישית שלהם לפלייאוף, זה פחות בחירת דראפט גבוהה שהצטרפה אליהם. הם גם קיבלו חוזה מקסימום בעקבות העובדה שהפכו כבר לפרנצ'ייז פלייר מההתחלה. חוזה מקסימום מגביל את הקבוצה בהחתמת שחקנים אחרים.
            בכל מקרה, זאת לא הנקודה שלי, גולדן סטייט וקרי נהנו מהרבה מזל והתנהלו בצורה נקייה לחלוטין כמו שכל קבוצה הייתה מתנהלת. אבל המצב שנוצר הוא שלא רק שיש להם קבוצה עם 4 סופרסטארים וספסל עמוק אלא שאף קבוצה לא יכולה באמת להתחרות בהם בגלל החוקים והצורה שבה עושים העברות בNBA. סאן אנטוניו לדוגמא תלויה בהחלטות של שחקנים שיעברו קבוצה ואין לה שום יכולת להתחזק בעצמה.

            להגיב
            • עידו ג. (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:58)

              זה קרה בגלל העיתוי של הפציעה. בלעדיה הוא כנראה היה מקבל חוזה מקסימום.
              העובדה שלברון ודיוויס הגיעו למעמד של סופרסטאר מהר יותר לא הגבילה אתה הקבוצה בהחתמת שחקנים. המועד להארכת חוזה הוא בדיוק אותו מועד (זה שבו קרי חתם). ההנהלה של קליבלנד (וגם של ניו אורלינס עד העונה) עשו עבודה נוראית באמת בלהביא סגל ראוי ליד לברון ודיוויס. אבל זה לא כל כך קשור למהירות ההתפתחות של השניים.
              לגבי הדראפט אתה צריך לזכור שרוב הכישרון הולך בחמש הבחירות הראשונות. כמה שחקנים בקליבר של תומפסון הגיעו לליגה בבחירה ה-11 לאורך השנים? אולי 5.

            • מיקו G (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:15)

              אין ספק שגולדן סטייט עשתה עבודה טובה יותר מאשר קליבלנד וניו אורלינס, אבל היה לה הרבה יותר מזל שאפשר לכל זה לקרות. לשחקנים אחרים לא היה את המזל הזה. ברור לך שאם לדיוויס יש חוזה של 12 מיליון אז לניו אורלינס יש הרבה יותר מקום להשקיע?
              בבחירה ה11 עצמה לא בטוח כמה, אחרי הבחירה ה11 די הרבה.

            • shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:18)

              נכתבים פה דברים ממקום של חוסר ידע.
              להגיד שקבוצה לא יכולה להתחזק בגלל תקרת השכר זה בורות במקרה הטוב.

              להגיד שבחירה 11 זו בחירה גבוהה זה כבר עצלנות או זלזול.

              להגיד שגולדן טובים רק בגלל מזל זה בקושי חוכמה בדיעבד שלא לדבר על חוכמה.

              תקרת השכר הפכה לבעיה?wtf

              דראפט זה הימור כמו כל הימור. אם זכית בהימור אז צריך לבטל את השיטה? אולי נבטל את קו השלוש כי זה לא פייר שיש בגולדן כאלה מהמרים מוצלחים לזריקות משלוש.

            • shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:22)

              אני עם עידו בעניין הזה

            • מיקו G (פורסם: 9-6-2017 בשעה 21:56)

              אתה מכניס פה אנשי קש ידידי. מעולם לא אמרתי שצריך לבטל את השיטה, אבל יש לקבוצות בעיה להתחרות מול משהו כמו גולדן סטייט אחרי שדוראנט הצטרף כל עוד השיטה קיימת.
              התארגנות ספונטנית של שחקנים כן יכולה לעבוד, אבל זה א. לא חוקי וב. זה לא תלוי בניהול של קבוצה אלא בבחירה של אותם שחקנים ובהחלטה שלהם כמה לקצץ בשכר.
              נניח וקבוצה מחליטה שהיא נלחמת בגולדן סטייט, מה הכלים שעומדים לרשותה?

              גולדן סטייט בנו במו ידיהם ועם הרבה מזל קבוצה חד פעמית, ובהחלטה של דוראנט הוא הפך אותה לבלתי מנוצחת. לאף קבוצה בשיטה הנוכחית אין מה לעשות נגד זה. אתם טוענים שזה עניין זמני, כנראה. עד שיבואו הגולדן סטייט והדוראנט הבאים ויעשו את אותו דבר.

            • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:21)

              דריימונד גרין שחקן הגנה טוב אבל לקרוא לו סופרסטאר זה מעליב את המושג הזה.

            • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:26)

              יש לה יכולת, היא יכולה לחתוך שחקנים ולחרוג מעבר לתקרה אז כן יש לה כלים, אבל הם לא רוצים לעשות זה.
              לא יודע מבחינת מספרים אבל נגיד מפרישים את מאנו וחותכים את טוני ופאו כמה מקום מתפנה? ואז פופ הולך ומתחנן לכריס פול ולפול ג'ורג' יחד עם קאווי ולמרקוס וגם חורגים מעבר לתקרה ואז יש לך חמישייה של פול, קאווי, ג'ורג', למרקוס ודדמון וואלה לא חזקים כמו גולדן אבל בהחלט יכולים לתת פייט עם היכולות של פופ.

    • עידו ג. (פורסם: 9-6-2017 בשעה 20:02)

      ברור שבדיעבד היה לווריורס מזל גדול עם הפציעה של סטף אבל זה לא אומר שהשיטה דפוקה. זה מקרה מאד נקודתי והוא בלבד לא היה מספיק ליצירת הקבוצה הזאת.

      להגיב
    • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:28)

      בארסה לא שגו בכלום חוץ מהמאמן, הפער היה כולה 3 נק שאם אנריקה הטמבל לא היה עולה עם מחליפים ומאבד נקודות היית מדבר אחרת. לריאל גם היה הרבה מזל אבל המזל הולך עם הטובים.

      להגיב
  8. AdamB (פורסם: 9-6-2017 בשעה 14:44)

    הימור שלי ( מי שרוצה שייקח בחשבון שהימרתי שסאן אנטוניו והדנבר ברונקוס יזכו באליפות העונה) –
    בני הנוער לא מתקשרים עם החברים שלהם בפייסבוק- זה אומר שמי שרוצה להגיע לקהל הזה,
    ממוזיקאי מתחיל שמקדם הופעה בבר למארגנים של הפגנות לחברה מסחרית שעושה קמפיין צריכים לפעול בפלטפורמות אחרות –

    בכל מקרה, יהיה רגע שבו דברים כבר לא "יקרו" בפייסבוק ומשם דברים יזוזו מהר מאוד לכיוון אחר.
    מתי ? אני לקוח אנדר 2026.

    להגיב
  9. ניתאי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 14:48)

    35 שנה

    להגיב
  10. איציק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:04)

    בקשר לתחנה הבאה של לברון (מבחינת נקודת מבט שלו): if you can't beat them, join them.

    להגיב
  11. עומר (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:14)

    אני לא מתחבר בכלל לכל התלונות בדבר "אי התחרותיות" של הליגה. "תחרותיות" או "יריבות" לכשעצמן הן אמנם פאקטור משמעותי – אבל בלי מימד של וירטואזיות ושל התפצצות כישרון ומוטיבציה, יש להן קצת מאד ערך (יש סיבה שה-NBA הרבה יותר פופולרית מליגת התיכונים ושות'). כאשר מדובר בספורט קבוצתי, ריכוז כשרונות המשלימים זה את זה באותה קבוצה הוא פלוס גדול. לא חיסרון.

    (מן הסתם אנשים עם תפיסה שבטית של אהדה ספורטיבית, שקבוצתם שזורה בזהות העצמית שלהם, לא יסכימו עם האמור לעיל).

    במקום להתעצבן על גולדן סטייט, תתעצבנו על הקבוצות האחרות שלא מצליחות להתעלות לשם. במקום לחפש מנגנונים שיובילו לפיזור הכשרון במקום לריכוזו (כלומר, לקבוצות *פחות טובות*) – חפשו מנגנונים שיובילו לעוד super teams. אם אתם לא מתים לראות את קרי, קוואי, דוראנט, הארדן, לברון, דיוויס, ווסטברוק וכו'משחקים יחד באותן קבוצות ונלחמים זה בזה בשיניים עם כל הכשרון שהם יכולים לגייס – עזבו את ה- NBA ולכו לצפות ב-D League.

    המטרה הראויה היחידה של הרגולרציה על הליגה היא מניעת "שושלות ניצחיות". בעיני מצב בו בכל רגע נתון יש כ-8-16 קבוצות-על וכ-16-24 קבוצות בבניה הוא אידיאלי (בתנאי שלכל קבוצה יש תמיד סיכוי להפוך בקרוב לקבוצת-על).

    להגיב
    • shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:23)

      ++

      להגיב
    • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:19)

      בדיוק, רוצים להתחרות בגולדן? תבנו גם קבוצה כזאת.

      להגיב
  12. אהד (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:24)

    גס תיפול עוד כמה שנים כי בסוף הרביעייה שם תחליט (אחרי 3 או 4) אליפויות שהגיע הזמן לשינוי (או במלים אחרות בגלל אגו או כסף).
    ריאל ובארסה יפלו (הכל יחסי כמובן) כשרונלדו ומסי יפרשו.. זה באלופות. בליגות המקומיות בספרד ובגרמניה נראה שליטה של אותן קבוצות גם עוד 20 שנה..

    להגיב
  13. אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:40)

    אני חושב שיש פה נקודה אחת שמתפספסת פעם אחר פעם, כנראה באשמתי. הבעיה היא לא גולדן סטייט או ריאל או פייסבוק. ברור שאף אחת מהן לא תישאר לנצח (גם אם יש להניח שחלקן יצליחו לשרוד בטופ יותר זמן מאחרות). הבעיה היא ריכוז הכח אצל כל כך מעט אנשים. כבר היום יש איזה נתון שחמישים אחוז מהכסף בעולם נמצא בידיים של אחוז אחד מהאנשים. בספורט אנחנו רואים את המגמה הזאת יותר ויותר. בגרמניה באיירן לקחה חמש אליפויות רצוף, באיטליה יובה לקחה שש רצוף. בצרפת מונקו היתה אתנחתא קלה אחרי שנים של שליטה של פסז. וזה נוצר בגלל פערים כספיים אבל גם כי הרצון של הכוכבים היום הוא ללכת לשחק ביחד עם כוכבים אחרים. ובעולם העסקים, יש את הרצון ליצירת קונגלומרטים עצומים. זה לא טוב לנו כצרכנים

    להגיב
    • מיקו G (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:43)

      אבל זה לא נכון, יש כיום באירופה לפחות 10 קבוצות שיכולות לרכוש כל שחקן שריאל מדריד רוכשת. כמו כן הפייר פליי הפיננסי דפק כל מני קבוצות ומונע מהן להתחזק בצורה שתגביר את התחרותיות שלהן.

      להגיב
      • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:57)

        זאת בדיוק הנקודה שלי – יש עשר קבוצות שיכולות לקנות אבל השחקנים יגיעו לריאל ובארסה ובאיירן. שאר הקבוצות יסתפקו בשאריות. זאת בדיוק המגמה שאני מדבר עליה

        להגיב
        • מיקו G (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:09)

          זה תמיד היה נכון, הקבוצה הגדולה יכולה במסגרת התקציב שלה למשוך אליה יותר שחקנים. ריאל מדריד לא יכולה למשוך אליה שחקנים מאתלטיקו מדריד וברצלונה, ככה שהיא מוגבלת כבר מההתחלה אבל בלי קשר, ריאל מדריד הסתפקה בשאריות כשרכשה רק שחקן אחד הקיץ. זה שהסגל שלה היה טוב כמו שאתה מתאר (ואתה מגזים כמובן) זה פשוט כי היה חיבור בין השחקנים.
          בפועל הקבוצות האנגליות, פ.ס.ז', וכנראה האיטלקיות-סיניות הולכות השנה להשאיר את ריאל, ברצלונה ובאיירן הרחק מאחור, אם הרכש באמת ישדרג אותן זאת כבר בעיה לחלוטין שלהן.
          בהמשך להודעה אחרת שלי, אז קבוצות עם יתרון איכותי כמו של ברצלונה וריאל מדריד בNBA היו כמעט בלתי ניתנות לעקיפה, אם מנצ'סטר יונייטד תצליח ברכש שלה היא יכולה לעשות את זה תוך שנה-שנתיים.

          להגיב
          • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:24)

            זה תמיד היה נכון אבל הנטיה של שחקנים היום ללכת לקבוצות ענק היא הרבה יותר גדולה. חלק גדול מזה באשמתנו, דרך אגב. כל פעם שמישהו קורא לדוראנט צ'וקר זה מגדיל לו את האינסנטיב ללכת לשחק בקבוצה שתבטיח לו אליפות

            להגיב
            • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:18)

              זה שוק חופשי וכל אחד יעשה מה שמתאים לו. הם לא חייבים לאוהדים או לצופים כלום, הם שמים זין על האוהדים ואם הייתי במקומם גם אני הייתי שם זין על האוהדים ועושה מה שטוב לי.
              אנתוני דיוויס וראסל ווסטברוק יכלו לחתום בכל קבוצה בליגה כמעט אבל הם בחרו להישאר ולבזבז את מיטב כשרונם ויכולתם במקומות בינוניים מינוס ולהעשיר את חשבון הבנק.
              דוראנט ולברון עשו הפוך מה שטוב להם וויתרו על כסף/או יוותרו בעתיד (דוראנט) כי הם לא באמת צריכים את זה הם עושים ככ הרבה מכל המסביב זה לא כמו דיוויד ווסט וכאלו שהם רק מהחוזה כדורסל שלהם עושים את הכסף בעיקר.
              הבחירה תלויה אך ורק בשחקנים שמסיימים חוזה ליצור קבוצות ככ חזקות או איזשהו מזל גדול בדראפט. לא צריך לשנות כלום, הזמן יעשה את שלו, אז 3 שנים הקרובות נראה גמר קאבס גולדן, יהיה אחלה, אני אהנה מזה מאד ואין לי בעיה. מי שלא ירצה לא יראה.

          • shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:27)

            אתה מבלבל בין סיבה למסובב כי אינך מבין את החוקים באנביאיי.

            קבוצות כמו ריאל ובארסה לא היו יכולות להיווצר בכלל באנביאיי. וגם אם היו נוצרות בטעות הן היו נעלמות בדיוק כמו שאוקלהומה נעלמה ובדיוק כמו שמיאמי נעלמה.

            פופ ממשיך לצחוק על אלה ששכחו שספורט זה לא רק בחשבון הבנק.

            להגיב
    • איציק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:44)

      לא ציינת את באר-שבע ;)

      להגיב
      • MOBY (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:10)

        ואת חיפה שתיקנה כלדבר שאחרים לא רוצים.

        להגיב
  14. איציק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:43)

    טוב, קראתי, לא הבנתי כלום.
    1. מה הקשר בין צוקרבר, ברין, גייטס, תחרותיות. כלום. הם לא אנשים תחרותיים, הם אנשים כוחניים (לא כגנאי כי אם כעובדה), אשר רוצים למנוע תחרותיות. הם דורסים כל אחד שמנסה להתחרות בהם. מי שמסכים בטוב, רוכשים אותו בכסף גדול, ומי שלא, דורסים אותו באיומים מרומזים או פחות מרומזים. למשל ניאנס רוכשת חברות ומפרקת אותן גם אם היא לא צריכה את הטכנולוגיה שלהם, רק כדי שחס וחלילה לא יתפתחו וייקחו נתח שוק. מניח שגם האחרות ככה.
    2. אין אימפריה שלא נופלת. כולם נופלים, אתה פשוט עוד לא רואה מתי זה יבוא. מכבי נפלה, קצת אחרי האימפריה הרומית. ברה"מ נפלה מיד אחריה נוקיה. IBM רחוקה ממה שהייתה פעם, וזה הגורל הצפוי לריאל מדריד, ניו-יורק ניקס, אמזון וגוגל. זה לא אומר שיתפרקו, אבל זה אומר שיבואו ענקים אחרים.
    3. אין לזה דמיון ל-GS. השחקנים האלו יזדקנו ויוחלפו בשחקנים אחרים. שחקנים אחרים לאו דווקא יהיו באותה יכולת או אופי. קבוצות אחרות ינסו לשכפל את המודל. כמו אחרי ד"ר ג'י הגיעו המון חרגולים, כך אחרי קרי ודוראנט יגיעו המון קלעי שלשות מטווח שהקליעה הנוכחית של קרי תיחשב קרובה לסל. זה טיבעו של עולם, רק שהם יהיו בגובה של מנוט בול. ואז תבוא מפלצת ותדרוס אותם מתחת לסל, ולא כל מיני תומפסונים שלא מסוגלים לשים כדור בסל, אלה כאלו כמו מלון, אולג'ואן או וולטון (ואולי כרים או שאק).
    4. סטטיק ובן-אל מחזירים אותנו לדיון משבוע שעבר שלא צריך הבנת הנקרא, תרבות, מדעים. צריך משהו אחר, אינפנטיליות שהצעירים והמבוגרים יוכלו להתחבר אליה. לא צריך לחשוב, לא צריך להתאמץ, דביליות לכולם. זה במוזיקה, בטלויזיה, מחזות זמר שהכוכבים הם יוצאי ריאליטי ודוגמניות ולא זמרים, שחקנים. אז אולי תבוא שרת התרבות ותעשה סדר פעם אחת. כולם מוזמנים להיות דבילים עילגים ואז כולם יהיו מרוצים.
    4.1. בסקר בין מאות חברות היי-תק לגבי הכישורים של המהנדס הנוכחי שלושת הזוכים לפי הסדר היו: יכולת בין-אישית; יכולת למידה; כלים מדעיים (מתמטיקה, פיזיקה, מדעי מחשב). אז עם הדרישה השנייה אני מאד מזדהה ופה כנראה להבנת הנקרא יש חשיבות למרות כל מה שחושבים (לא רק, אבל גם); הדרישה השלישית מצביעה שכנרה צדקתי וידע בסיסי בכול זאת חשוב; הדרישה הראשונה עושה אותי מאוד עצוב. לא שאני חושב שיחסים בין אישיים זה לא חשוב, נהפוך הוא, חשוב מאד. אך מפה ועד למקום ראשון הדרך ארוכה. הייתי מצפה שזה יהיה בסוף החמישייה הראשונה, תחילת השנייה. אבל מה לעשות, היום הכי חשוב שתהייה אחד מהחברה, אז בטוח ניקח אותך לעבודה בשכר גבוה.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:00)

      1. אתה באמת לא רואה את הדורסנות של פייסבוק במה שריאל או בארסה עושות, שפשוט זורקות מלא כסף על שחקן שהן רוצות?
      2. גולדן סטייט תיפול, זאת לא הנקודה בכלל. אני מדבר על ריכוז הכח במקום אחד. על זה ששחקנים מעדיפים לשחק רק בקבוצות שיתנו להם סיכוי כאן ועכשיו לאליפות
      3. להגיד על המוזיקה של היום שהיא אינפנטילית זה הכי זקן שיש לך. כשאתה היית ילד המבוגרים לא אמרו את זה על המוזיקה שלך?

      להגיב
      • איציק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:09)

        1. אני כן טוען שזו דורסנות, אני רק טוען שזו לא תחרותיות. הם עושים הכל, גם בדרך ברוטלית כדי למנוע תחרותיות, ובכך דורסים את הכל. אולי אתה טוען שדורסנות ותחרותיות זה אותו דבר. אני טוען שלא.
        2. אכן יש ריכוזיות, אך הריכוזיות זזה כפונקציה של זמן ממקום למקום ולכן זה לא נורא בכלל. היום GS, מחר SA, מחרותים בוסטון ואולי אפילו מתישהו יגיעו לניקס.
        3. אתה יכול לכנות זאת איך שאתה רוצה, אבל היא עדיין אינפנטילית. הבעיה היא לא עם המוזיקה אלה עם הרדידות הכללית לכל אורך השדרה. הפילהרמונית צריכה לנגן ראפ ומזרחי כדי לקבל תקציבים; התאטראות צריכים לשמור על קוד לבוש, ולהעלות מחזות זמר רמה ז' כדי לשרוד. תרבות הפכה למילת גנאי והתנשאות. אין הבדל בין תרבות לבידור להמונים. הכל באותה צלחת. אני לא נגד בידור להמונים, וגם אני צורך אותו, רק עדיין צריך להפריד בין הדברים. ברגע שהגבולות מיטשטשים הרדידות זוכה ובגדול.

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:57)

          תנו לפשר קצת
          בקשר לנקודה 3 נראה לי שאתם מסכימים סהכ.
          זאת דוגמא קלאסית כמו שאריאל כותב של פוסט מודרניזם. האח הגדול זה סוגה עילית ובן אל וסטטיק מנותחים עי מוזיקולוגים משל היו לואי ארמסטרונג.

          להגיב
          • איציק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:01)

            דווקא עד כמה שאני מבין, המוזיקאים לא היו מדרגים את לואי ארמסטרונג גבוה, ורק עמך כמוני ודומי אוהבים אותו מעוד. למרות שככול שעובר הזמן אני יותר מעדיף את מיילס דויס, צ'אט ביקר וארט פארמר.

            להגיב
            • אמיתי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:09)

              הגדולה שלו הייתה בהכנסת האילתור לג׳אז. מבחינת אילתור היו גדולים ממנו.
              אני לגמרי טים מיילס

        • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:26)

          אני די משוכנע שכשמוצרט כתב את המוזיקה שלו אז היו אנשים מבוגרים שאמרו שהוא מרדד את המוזיקה..

          להגיב
          • אמיתי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:44)

            די משוכנע שסטטיק לא יזכר כמוצארט של הרגאטון..
            ומוצארט נחשב כבר כילד לעילוי ושילב בין פופולאריות למוזיקה עילאית

            להגיב
          • איציק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:54)

            אני די משוכנע שכשתחשוב שוב תרצה למחוק את התגובה שלך.

            להגיב
            • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:10)

              אני רק רוצה להזכיר שהיה פה שר חינוך שסירב להכניס את הביטלס לארץ כי הם משחיתים את הנוער.
              מבוגרים תמיד חשבו שמה שהצעירים אוהבים הוא זבל

            • אמיתי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:16)

              תבדיל בין גבוהה ונמוך תרבותית לקבלה עי הממסד. כרגע המצב הפוך על הפוך. דברים נמוכים תרבותית (מה שזה לא אומר אבל סטטיק זה נמוך) מתקבלים עי הממסד (שרת התרבות, עיתונות ומדיה )

            • איציק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:17)

              נכון, אבל לשים את מוצרט, ביטלס וסטטיק ביחד זה באמת משהו יצירתי.תזכיר לי איזה תרומה או חידוש מוזיקאלי הם הביאו, או שאולי החוזק שלהם זה במילה הכתובה…

            • Amir A (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:19)

              הסיפור של אי הבאת הביטלס לא היה עניין של שר החינוך. היתה שם וועדה בין משרדית, ויש את הטענה שהאמרגן גיורא גודיק טרפד את זה. שנה קודם הוא החליט לא להביא אותם למרות שהיתה לו האפשרות בגלל שהם לא היו מפורסמים דיים (במקום זה הוא הביא את קליף ריצ'ארד), ואז כשאמרגן אחר רצה להביא אותם אחרי שהם החלו להתפרסם גודיק מיהר להכניס מקלות לגלגלים על מנת שאמרגן אחר לא יזכה בתהילה. משפחתו, כמובן, מכחישה את הטענה הזו.

            • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:26)

              אני רק אומר שאין דור שבו לא חשבו שיצירה חדשה היא רדודה. שייקספיר נחשב להצגה מאוד רדודה בזמנו, למשל.
              עוד שני עשורים, הנוער של היום יגיד לילדים שלו – מה זה החרא שאתם שומעים, אצלנו זה היה הרבה יותר טוב.
              סטטיק ובן אל זה פופ קל לילדים. זה כל מה שזה, לא צריך ללכת להסיק מזה מסקנות מרחיקות לכת, בדיוק כמו שמודרן טוקינג לא סימנו משהו על הדור שלנו

            • איציק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:30)

              אריאל, זה שבכל דור אומרים את זה לא אומר שאין בכול דור דברים רדודים. הם רדודים.

            • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:53)

              אין לי בעיה להגיד שהיא רדודה, יש לי בעיה עם המסקנות שאתה לוקח מהמוסיקה הזאת

            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 03:43)

              ומה הבעיה?

            • אריאל גרייזס (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:11)

              מה שאתה מסיק על הדור הזה. אתה מזכיר לי את נהגת המונית שבה נסעתי שבוע שעבר שהתעצבנה על איזה צעירה שחצתה את הכביש תוך שהיא תקועה בסלולרי שלה ואמרה "הדור הזה, כל כך רדוד"

            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 11:02)

              הפוך גוטא. את סטטיק אתה הבאת כדוגמא, לא אני. אני טוען את זה מזמן, הצמד הזה רק דוגמא, ואני הוספתי עוד כמה. אני דרך אגב טוען שזה בארץ, ומה קורה בעולם, בעולם התרבות אני לא כל כך יודע. מדיניות שרת התרבות רק מעודדת את הרדידות והורדת הרמה. מנהלי התאטראות מודים בעצמם שההם עושים חישובי מסלול מחדש בגללה וזה בנוסף לעידכון מסלול שהם עשו גם ככה.

            • אסף the kop (פורסם: 10-6-2017 בשעה 11:07)

              איציק
              אם כך, שיציגו פות בהצגה. זה כבר יהפוך אותה לתרבותית ויחלץ אותה מתהמות הרדידות של רגב, סטטיק והשני.

            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 11:19)

              הפוט אינו הסיפור, שיציגו, שלא יציגו, זה לא עניינה של רגב. אני דיברתי על דברים חמורים בהרבה (למרות שההתערבות הזו גסה בעיניי). וכפי שכתבתי, זה התחיל הרבה לפניה והיא רק מעודדת את הרדידות, אז לפני שאתה צועק, קרא את כל השרשור.

            • אסף the kop (פורסם: 10-6-2017 בשעה 11:23)

              אני לא צועק
              אני רק אומר שחייבים פות בכל יצירה ואם אפשר גם דגל פלסטין.
              אחרת זה סתם רדוד.

            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 11:27)

              אם זה מה שזה עושה לך אז במיוחד למופעים שאתה הולך. חבל שאתה לא קורא שרשור, מסיק משהו שלא קשור, ומבלבל בין המון דברים. אתה בהחלט יכול להיות יועצה של השרה רקב.

            • אמוץ כהן-פז (פורסם: 10-6-2017 בשעה 12:08)

              איציק, רקב זה רדוד.

            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 12:16)

              לא, רקב זה רקוב. היא זכתה בזה במאמצים רבים. אפילו לא נתנה לנו מאה ימי חסד לקוות שתהייה משהו קצת פחות מסביר. אין לה החלטה אחת ששייכת למשרד התרבות או הספורט. אין לזה שום קשר לרדוד, יש לזה קשר למה שהיא עושה לחברה שלנו, איך שהיא מזנה אותה.

            • אמוץ כהן-פז (פורסם: 10-6-2017 בשעה 12:23)

              איציק, בירידה לרמת המתנגד מובטחת לך תבוסה.

            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 12:26)

              מתנגד למה? למה שהיא עושה? אתה מציע שאני אצטרף למעודדים שלה? זו הדרך שלי לניצחון? תודה, מעדיף להפסיד.

            • אמוץ כהן-פז (פורסם: 10-6-2017 בשעה 12:38)

              אני מדבר על העיקרון (על מירי רגב אינני מביע דעה מכיוון שאני לא ׳חי אותה׳ ביום יום).
              רמה נמוכה אפשר לנצח רק עם רמה גבוהה.

            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 12:46)

              זה נכון, אבל לא יזיק גם להיות לפעמים לא פוליטקלי קורקט ולהגיד את האמת כמו שהי. אנשים כמוה בפוליטיקה זה אסון, היא מייצגת את כל מה שרקוב (והיא לא לבד). אנשים טובים לא הולכים לפוליטיקה כי ההמון הנבער רץ אחרי הפופוליזם שלה, עד שיבוא פופוליסט יותר גדול. איזה רמה גבוהה את רוצה:
              כבוד שרת התרבות, הינך מסוס כל הבערות, קולך נושא בשורת איוב לתרבות הישראלית וחורבן לפוליטיקה.
              ניצני פועליך מרעילים כל חלקה טובה, וערוותה של הבורות ניראת למרחוק.
              אם אתה חושב שזו הדרך, עלה והצלח. אני אתמוך בך, אך לא מאמין שיעזור. כדי לטפל בבעיה צריך תחילה להכיר בה ולומר אותה בקול רם.

            • אמוץ כהן-פז (פורסם: 10-6-2017 בשעה 12:52)

              כן! (כי בכל תסריט אחר תפסיד (ואני איתך…)).

            • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:12)

              סטטיק לא צריך לחדש או לעשות וואו, הוא צריך להרקיד אנשים במסיבות ושאנשים באוטו יהנו מהמוזיקה שלו וזהו. יש והיו דברים הרבה יותר גרועים. אני למשל לא יודע איך מישהו יכול לשמוע את מדונה? או את פרנק סינטרה אבל יגידו שאני טמבל, מה נעשה. זה הכל טעם אישי.

            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:19)

              ואחרי הכל, אתה טמבל :-)

            • אסף the kop (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:28)

              מירי רקב… פשש…
              כמה שנון ולא רדוד

              תהיה בריא

            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:30)

              לא ניסיתי להיות שנות, רק תיארתי מצב.
              שנינות זה הצד שלך במשוואה.

            • אסף the kop (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:49)

              אני לושב שזאת שעולה לקברו של ערפאת היא דווקא הרקובה.
              כל אחד וההעדפות שלו.

            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:52)

              למה זה סותר, אני מסכים אתך, אבל למה יש רק סוג אחד של ריקבון ורק בתחום אחד?

        • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:08)

          נו באמת. אני לא סובל את סטטיק ובן אל אבל המוזיקה שלהם לא שונה מכל הראפרים לדורותיהם, אפשר לחשוב סנופ דוג או טופאק או מדונה יש להם טקסטים מדהימים, זה אותו חרא בדיוק.
          אם שומעים את המוזיקה שלהם והם מצליחים סימן שהם טובים, מי אנחנו שנקבע מי טוב או לא? הרוב קובע.
          אם אני הייתי קובע לפייסבוק לא היו משתמשים היום חח.
          אנשים אוהבים קליל, לא הכל צריך להיות וואו, הדור משתנה וישתנה עוד בעתיד, היום זה דור האייפונים והפייסבוקים, , שהבן שלי יגדל יהיה כבר משהו אחר, ככה העולם עובד. אם תשאל את ההורים שלך גם בזמנים שלך שהיית ילד היה הרבה חרטא.
          ככה זה אנשים חיים על הנוסטלגיה ועל מה שהם גדלו. הדור היותר ישן גדל על אריק איינשטיין אז הופכים אותו לאגדה, הדור הזה גדל על אייל גולן וסטטיק ובן אל. מה לעשות.

          להגיב
          • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:17)

            היכן כתבתי שאני חולה סנופ דוג?
            הבעיה זה לא הם, הבעיה שאנשים הופכים אותם לתרבות, והם בידור להמונים. בכול דור היה תרבות והיה בידור וככה זה צריך להיות. בארץ (ואולי גם בעולם) כבר 20 שנה יש התדרדרות שבה הגבולות בין הנים מתעמעמים. גם אני אוהב קליל (כל אחד והקליל שלו) וגם כנראה אתה, ורב הציבור.
            ובכול זאת, אם אתה שם את אריק אינשטיין (לא הבחירה הראשונה שלי אבל אישיות) לאייל גולן וסטטיק ובן אל, אז זה מראה על עומק הבעיה. תראה מי היו הכותבים שאותם ביצע אינשטיין ומי הכותבים של הצד האחר. תראה מי כתב לו את המוזיקה, ומי להם. אם אחרי זה אתה אומר שזה פחות או יותר אותו דבר מבחינת רמה, זה עצוב מאד.

            להגיב
            • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 14:10)

              כ"א מה שהוא אוהב. מזרחית בלי קשר אני לא מסוגל לשמוע בכלל. זה בעצם סוג המוזיקה היחיד שאני לא שומע אה וגם אופרה או מוצארט. אני אוהב הכל מהכל בעיקר, לא נכנס לעומק, בסופו של יום מוזיקה נועדה לעשות נעים באוזן לאנשים ולא מעבר. מי כתב מה למי ומתי רוב האנשים לא אכפת להם ולא מתעמקים בזה.
              אתה אומר תרבות אבל מי החליט את זה? מי קבע שאריק איינשטיין ושלמה ארצי הם תרבות ואייל גולן וסטטיק ובן אל הם תת רמה להמונים? דור העבר קבע שאריק איינשטיין ושלמה ארצי הם תרבות והאחרונים הם תרבות תת רמה.
              הדור שלח היום קובע ומכתיב שאייל גולן וסטטיק הם תרבות ואריק איינשטיין זה פאסה, מה לעשות.
              שלא תבין אותי לא נכון, בכל רגע נתון אעדיף את איינשטיין וארצי אבל בעיקר כי המנגינה יותר נעימה לי לאוזן וערבה לי ופחות בגלל עומק הטקסטים, בחייאת שלמה ארצי בשירים שלו אני בכלל לא יודע מה הוא רוצה.

            • אורן השני (פורסם: 10-6-2017 בשעה 14:13)

              כל מילה שמעון. במיוחד לגבי שלמה ארצי.

            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 14:21)

              היה כבר באתר דיון גדול להבדל בין תרבות לבידור להמונים. מבחינתי תרבות צריכה לדרוש ממך להתאמץ, לחשוב לפרש. בידור ממש לא. זה קל, תתרווח בכיסא ותעביר שעתיים. זה סבבה, רק לא תחליף, לכל אחד יש את הזמן והמקום שלו. רק שלא ימכרו לנו את זה כתרבות.
              לגבי שלמה ארצי, הרבה פעמים יש לי הרגשה לגבי המילים כמו שמישהו אמר פעם (ברוסית), מה שאתה רואה את זה שר. ההרגשה לפעמים אצלו שהוא נוסע בכביש רואה כיבשה, כותב כיבשה, רואה זקן כותב זקן. אבל שוב, אולי אני לא מבין את העומק שלו. לעומת זאת אצל בן-אל וסטטיק אני לא שמעתי שום דבר שמציך התמקדות במילים, אבל שמעתי בערך שני שירים במקרה, כך שאולי אני טועה, ושאר השירים שלהם עמוקים להפליא.
              נ.ב.: אופרה ומוצרט זה אחלה. למוצרט יש גם הרבה דברים שלא מצריכים להתמקד במילים.

          • austaldo (פורסם: 10-6-2017 בשעה 14:13)

            לטופאק יש כמה טקסטים מדהימים, ובניגוד לסטטיק ובן אל השירים שלו הם ממש לא על כיף וסבבה וריקודים.
            ולהגיד "הראפרים לדורותיהם" זו חתיכת הכללה במיקרה הטוב. אאוטקאסט עשו דברים מאוד יפים, גם וויקליף ז'אן והפוג'יס אומרים המון בשירים שלהם אם אתה טורח להקשיב. בכל סיגנון מוסיקלי יש דברים טובים ויש זבל, וגם אם אתה לא אוהב את הז'אנר הזה, להכליל זה אף פעם לא בסדר

            להגיב
            • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 16:42)

              אני מאד אוהב ראפ ומוזיקה שחורה וטופאק הוא הכי טוב אי פעם בראפ אבל לומר שהטקסטים שלו עמוקים בחייאת. הוא שר על עוני פשע וכו, אין שם שום דבר עמוק, חיים של גנגסטר "thugs life".
              פעם היה לי ויכוח עם מישהו בעבודה שלי מה יותר חשוב לכתוב את השיר וליצור או לשיר אותו, מה נחשב יותר גדול.
              אני הייתי בצד שטען שהזמר עושה את השיר ולא להיפך, כי לא משנה מה תכתוב אם אנשים לא ינעם להם השיר באוזן, הוא לא יצליח, אני לא חושב שאנשים רובם יותר מידי מתעמקים במילות השיר ובמשמעויות עמוקות, רוב הזמרים בכלל כותבים שירים שהם על איזה קוק בהיי מטורף ובכלל הם בעצמם לא יודעים מה המשמעות.
              מה יותר הצליח הגירסה של בוב דילן או גאנז אן רוזס ל נוקינג און הבנס דור?

  15. Matipool (פורסם: 9-6-2017 בשעה 16:47)

    השבוע, בעצב רב, שודר הפרק האחרון של ״הנותרים״.
    אני שוב מודה לאותם שניים שלושה שבטור קודם שלך המליצו לי להמשיך לראות אחרי היסוסים שהיו לי בסיום העונה הראשונה. העונות השנייה והשלישית עצומות. עצב גדול שזה הסתיים.

    להגיב
    • עסק שחור (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:44)

      אתמול סיימתי את העונה הראשונה. אני מלא חששות שבסוף אני ירגיש מרומה כמו באבודים. לפי התגובה שלך האם זה נכון להניח שהסוף לא מאכזב? אני עדיין בטראומה מאבודים.

      להגיב
      • Matipool (פורסם: 9-6-2017 בשעה 21:53)

        אל תוותר. תמשיך הלאה. לא תתאכזב.

        להגיב
      • בובו (פורסם: 10-6-2017 בשעה 00:30)

        הפרק האחרון היה גרוע לדעתי. כל מה שהיה לפניו שווה את ההשקעה.

        להגיב
        • Matipool (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:44)

          לא מסכים.
          גם מבקרי הטלוויזיה של ידיעות, וואלה ו-ynet לא מסכימים איתך.

          להגיב
  16. איציק אלפסי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:15)

    תענוג כל שבוע ארעאל. תודה.

    להגיב
  17. קשקשן בקומקום (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:16)

    מסכים עם הכל חוץ מההשוואה לסלטיקס והלייקרס. קודם כל הליגה היתה לפני זה במשבר עמוק, והיה צריך לייצר עניין. דבר שני אלה קבוצות שנבנו לבד, וזה די מקרי שנוצרה כזאת דומיננטיות.

    באופן כללי – הבעיה היא לא רק שלשחקנים חסר הגן של לחשוב על הכלל. גם לאוהדים/צרכנים.

    לרוב אוהדי מכבי לא הזיז שאין ליגה בגללם – אכפת להם שייקחו אליפויות וישחקו באירופה. בכל אירופה 15 קבוצות סגרו מועדון, דפקו את הליגות המקומיות, וזה עבר בשקט.
    לאוהדי ריאל ובארסה לא אכפת שהצ'מפיונס נעשה משעמם, וכנראה שגם לא לאוהדי באירן.
    וב NBA? תקראו את גיל שלי: פתאום מעבר של השחקן הכי טוב שעובר לקבוצה הכי טובה הוא בכלל מהלך תחרותי, וכל השאר בכיינים כי הם לא יודעים להתחרות (תראו לי עוד כמה דוראנטים מסתובבים שם מחפשים קבוצות?). יש לי תחושה שאם לשחקן היו קוראים לברון ולקבוצה היו קוראים מיאמי היו אומרים שהוא לוזר/אגואיסט/פחדן/בכיין.אה, זה מה שקרה (למרות שהמעבר שלו היה פי אלף הגיוני, והוא בטח לא עבר ליריבה, לא פרק קונטנדרית)

    כולם מסובבים את דעתם לפי הקבוצה/מוצר שהם אוהדים.

    אני – בתור אחד שלא מעריץ באופן מיוחד אף אחת מהקבוצות האלה (פעם הייתי מכביסט, עבר לי. ג"ס היו הפייבוריט שלי ב NBA עוד מאז שמאנו שבר להם את הלב בחצי גמר המערב עם שלשה מהסרטים. מה לעשות – השנה זה פחות מהנה) – מתבאס. אני חושב שדווקא מי שבאמת אוהב ספורט מוצא את עצמו מתבאס. הרייטינג עולה מכל מיני טרמפיסטים שרוצים שיהיה להם על מה לדבר ליד המכונת קפה.

    ב NBA כנראה שעוד חמש שנים אלה לא יהיו הווריורס והקאבס אבל זה לא הנקודה. הנקודה היא שכנראה בתחילת העונה נראה איך ייראה הגמר, וגם איך ייראה הגמר של השנה הבאה. אני חושב שה NBA עושים טעות קשה. הם צריכים למצוא מנגנון שימשיך את העקרון של הדראפט – פיזור הכשרון.

    להגיב
    • shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:40)

      אני אוהב ספורט ולא בדעתך.

      אני מאוד מסכים עם גיל. שנים שהקליפרס היו לוזרים ולא הצליחו לבנות שם דבר מהדראפט כי היה להם ניהול מכפיר.

      עבר להם ולא דרך הדראפט. אבל עדיין נשארו לוזרים.

      אנשים יותר מדי דרמטיים וחסרי סבלנות. זה גם חלק מהתרבות של היום. חורצים גורלות על בסיס אירוע אחד ונותנים חשיבות מוגזמת לכל משתנה זניח במשוואה.

      להגיב
      • קשקשן בקומקום (פורסם: 10-6-2017 בשעה 17:58)

        לא הצלחתי להבין איך הניהול הגרוע של הקליפרס מצדיק מעבר של השחקן הכי טוב לקבוצה הכי טובה, בגוף שאמור לשמור על תחרותיות. ולא מבין איך זה זניח, ובכלל לא הבנתי להבין איך זה קשור לטור.

        להגיב
    • קלבדוס (פורסם: 10-6-2017 בשעה 07:44)

      קשקשן, +1 לכל. ולא פעם ראשונה.

      להגיב
  18. איציק אלפסי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:17)

    תענוג כל שבוע אריאל. תודה.

    להגיב
    • איציק אלפסי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:18)

      והשורה מהסרט על קדחת המגרש עצומה. שימשה אותי בכמה הזדמנויות.

      להגיב
      • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:58)

        אפשר שנפסיק להשתמש בה כבר??

        להגיב
  19. תומר הוותיק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:46)

    אם אני מבין נכון, אתה טוען שהפתרון נעוץ ברגולציה…

    ובכן… יש רגולציה בעולם העסקי… ועדיין נוצרים כוחות על.

    יש רגולציה בNBA ועדיין נוצרות כוחות על…

    נראה לי שאתה קצת מזלזל "באנושות" וביצר התחרות.. אפל הייתה חברה גמורה לפני 16 שנה (גמורה לחלוטין עד שהיא הייתה צריכה הלוואה מהיריבה הכי גדולה שלה, מיקרוסופט…)

    יאהו לפני עשר שנים (עוד הייתה אחת מהארבע הגדולות של העולם…) הציעה לבחור צעיר 2 מיליארד דולר על סטארטאפ בן שנתיים (רק לשם השוואה, גוגל קנתה באותה שנה את יוטיוב ב 1.6 מיליארד במה שנראה אז טירוף מערכות מוחלטת), הבחור הצעיר סירב… (כולם ירדו עליו… ואמרו שהוא דביל ולא בנוי לזה.., נחש את שם הבחור…). שאגב, 7 שנים אח"כ בא בהצעה דומה לבחור צעיר אחר… שסירב לה. האחרון הנפיק את החברה שלו השנה ב 25 מיליארד.

    ועוד לא דיברנו על אליבאבא… ועל טסלה… ועל אחרים.

    רוצה לאמר, המארק צוקרברים האחרים, מסתובבים שם בחוץ, אולי יקח שנה או עשר למצוא אותם, אבל הם יגיעו, והם ייצרו את הגוגלים הבאים ולא יאפשרו לגוגל לקנות אותם, האגו שלהם לא ירשה את זה.

    ואגב, סתם אם אנחנו כבר בשוונג, כמו שאנחנו מנתחים קבוצות ויודעים להגיד את התלויות שיש להן באינדיווידואלים ואיך זה מגביל את השליטה העתידית שלהן כך גם בחברות.

    גוגל (או יותר נכון אלפאבית) תלויה תלות מוחלטת בהכנסות שלה מאדוורדס/אדסנס , אם מחר (או חמש שנים מהיום נניח), רוב החיפושים המניבים עוברים להיות בצורה קולית (נניח דרך אמאזון אקו/אלקסה שכבר נמצאת במיליוני בתים בארה"ב…) , אז גוגל בצרה צרורה….

    אין באמת כזה דבר גדולים מכדי ליפול…

    להגיב
    • אמיתי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:51)

      ומצד שני המשבר של 2008 לא היה כזה חמור אם לא היו חברות (בנקים) גדולים מכדי ליפול.

      להגיב
      • תומר הוותיק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:54)

        תראה,בנקים זה מקרה פרטי דיי ייחודי שאני חושב שאינו יכול להעיד על הכלל.

        אגב,לא מעט בנקים כן נפלו ונסגרו…

        ואם כבר מדברים עליהם, אפילו הם יכולים ליפול.
        אם הביטקוין/או מטבע קריפטו אחר (אתריום למשל), ייתפסו ברמה מספקת (נניח שמרבית הסוחרים בעולם מוכנים לקבל אותם…), זה הרגע שבו אפשר לסגור את הבנקים.

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 22:24)

          תסתכל על זה ככה- מחר פייסבוק נופלים, לא משנה מאיזו סיבה, איתם יפלו עוד המון חברות ועסקים שתלויים בהם.
          הם עושי שוק (מילולית). אין להם מתחרים בתחומם ומי שהיה לו פוטנציאל ניקנה על ידם (נכון גם לגבי גוגל).
          הם הלכה למעשה מונופול וזה בהכרח רע לתחרות וקפיטליזם וגם בסופו של דבר ליציבות. הם שונאי תחרות

          להגיב
    • איציק (פורסם: 9-6-2017 בשעה 17:52)

      יותר מזה, ככול שאתה גדול יותר הנפילה כואבת יותר. אבל בנתיים לגוגל מערכת זיהוי דיבור הכי טובה שיש, לכן לא נראה לי שזה מה שיפיל אותם.

      להגיב
  20. גיל שלי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:05)

    רגולציה צריכה לתקל עיוותים בשיטה. כתבתי פוסט לפני שנתיים שצריך להסיר את התקרה האישית, זה היה מנצל את יצר התחרותיות לפיזור השחקנים. והמטוטלת עובדת, זה תמיד קורה בדרכים שאנחנו לא רואים מראש, ולא מבינים איך לא תפסנו בדיעבד

    להגיב
    • קשקשן בקומקום (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:49)

      לא מבין למה זה אמור לבטל את זה.
      כל שחקן עם טיפה שכל בקודקוד מבין שאליפות שווה הרבה יותר כסף מעוד 10 מיליון בשכר. לברון קיבל חוזה של מיליארד דולר מנייק, באמת יש לו בעיה לוותר על 15 מיליון שכר בשביל לקחת אליפות? אני די משוכנע שאם לא היו מעלים את התקרה השנה, עדיין דוראנט היה מגיע לווריורס, ואני די משוכנע שסטף יישאר שם גם אם במקום אחר הוא יוכל לקבל יותר כסף. וזה לא כי אין להם אגו, וזה לא כי הם טיפשים. זה כי שכר הוא מרכיב חלקי בהכנסות שלהם

      להגיב
      • shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:49)

        תגיד, אתה תמיד חושב שכולם חושבים כמוך או בעלי אותן שאיפות כמוך?

        הרווחת פעם בחיים שלך 10 מליון דולר בשביל לקבוע למישהו עם 10 מליון זה כלום בשבילו?

        כמה שחקנים בהיסטוריה קיבלו חוזה של מיליארד דולר?

        מאיפה אתה יודע שהשחקן לא באמת טיפש? מאיפה אתה יודע למי יש אגו ולמי לא? והכי חשוב, מאיפה אתה יודע או מבין מה הכוח שמניע כל אחד מהם ומה השאיפות שלהם?

        דאנקו הוא כמו לברון? דוראנט הוא כמו הארדן? קרי הוא כמו וינס קארטר? כרמלו הוא כמו וויד?

        להגיב
        • shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 20:06)

          עם=אם

          להגיב
        • קשקשן בקומקום (פורסם: 10-6-2017 בשעה 18:02)

          אני ממש לא חושב שאני יודע. אני דווקא מסתכל על העובדות – במיאמי הכוכבים ויתרו על כסף כדי לשחק יחד, בס"א גם, ואני די משוכנע שגם בווריורס.
          גיל הניח שביטול התקרה האישית יביא למצב שבו כוכבים יתפזרו. כוכבים. כי הם היחידים שמגיעים לתקרה גם ככה. ועליהם אני יודע בוודאות שהשכר הוא מרכיב חלקי בלבד בהכנסות, ואני גם יודע בוודאות שלהיות בקבוצה אלופה שווה הרבה כסף. ולכן אני חושב שההגבלה הזאת לא תפתור את הבעיה מעצמה, בלי (שים לב, ותקרא למעלה) קשר לשאלה אם יש אגו או לא. זה כל מה שכתבתי.

          עכשיו תסביר לי את הטון שלך ולמה בדיוק התפוצצת עלי. ושבוע טוב

          להגיב
    • מיקו G (פורסם: 9-6-2017 בשעה 21:50)

      אתה צודק, כיום ההבדל בין דוראנט בגולדן סטייט ודוראנט בקבוצה אחרת זה כמה מיליונים שהוא סוגר בקלות עם עוד חוזה פרסום. כשזה יהיה 30 מיליון בגולדן סטייט או 50 בנטס אז הוא ילך על הנטס.

      להגיב
  21. אביאל (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:10)

    אריאל – בקשר לשילוב בין תרבות גבוהה ונמוכה והעירוב הזה, זיגמונד באומן כתב את תרבות בעולם מודרני נזיל (השם שלו לפוסט-מודרניות), מעניין מאוד לקרוא כי הוא מסביר בדיוק כמוך וגם מראה למה זה קורה, מומלץ אבל קצת מדכא :)

    להגיב
    • אמיתי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 18:18)

      אתה כמו כל היהודים האלה שעונים על שאלה בשאלה. המליץ על שני (!) ספרים..

      להגיב
      • אביאל (פורסם: 9-6-2017 בשעה 21:28)

        אמיתי – זה ספר קצר, פחות מ100 עמודים, כולנו נשרוד :)

        להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:27)

      תודה, אני אחפש את זה.

      להגיב
  22. shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:54)

    אני מהמר ששנה הבאה, לפחות אחת מהשתיים לא תהיה בגמר לדעתי זו קליבלנד אבל יש סיכוי שגם גולדן.

    עכשיו גם שמעתי שלברון שוקל מעבר לקליפורניה(לא יודע אם זה נכון אבל אם כן – כמה מפתיע) מקווה מאוד שלא ללייקרס. זה יהיה כתם על הקבוצה וכאב ראש לא קטן בשבילי.

    להגיב
    • shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 19:55)

      נ.ב

      הספיק לי שנה וחצי בקונפליקט עם בלאט.

      להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 9-6-2017 בשעה 20:02)

      הוא שוקל מעבר לקליפורניה אחרי שנגמר לו החוזה בעוד שנה. ובכל מקרה, זה נראה יותר כמו אמצעי להפעיל לחץ על קליבלנד להביא לו שחקנים נוספים – הוא עשה את זה כבר לא מעט פעמים בעבר. לברון הוא מומחה ביצירת משברים מבוקרים

      להגיב
      • shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 20:12)

        לא נראה שיש לקליבלנד מקום להביא עוד שחקנים הם גם ככה הקבוצה הכי יקרה באנביאיי ונמצאת מעל התקרה אם אני לא טועה.

        הוא במקרה הטוב יכול להחליף שחקנים.

        אשמת מי זה שהחבר שלו טומפסון קיבל חוזה הזוי שכזה? גם ככה נראה שבקושי יש לו אויר למחצית אחת אז שיתרכז בלשחק כדורסל במקום בלנסות להנדס את כל העולם כל הזמן.
        אפרופו מגלומן כוחני שלא אוהב תחרות.

        להגיב
        • shadow (פורסם: 9-6-2017 בשעה 20:15)

          אגב בעוד שנתיים הוא יהיה שחקן גמור אם לא ימצא דרך לשפר את הקליעה שלו

          להגיב
          • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 07:42)

            בסדר גיל 34 זה טבעי לירידה. מה אתה חושב שגם בגיל 34-35 הוא יקלע 30 למשחק? הוא כבר בסוף הקריירה נשאר שנתיים גג 3. אחרי זה או שיפרוש או שיעבור להיות מס 2-3 סולידי באיזה קונטנדרית. אין בושה בזה שאק עשה את זה גארנט עשה את זה ועוד הרבה שחקנים.

            להגיב
    • אביאל (פורסם: 9-6-2017 בשעה 21:29)

      צל – אם ד״ר באס היה בחיים, הוא היה לוקח את המטוס הפרטי, עוצר בכמה ערים ומחייה את הלייקרס.

      להגיב
      • shadow (פורסם: 10-6-2017 בשעה 02:05)

        בוא נדבר עוד שנתיים. הלייקרס במצב הזה בגלל ניהול גרוע וגם כי רצו לכבד את קובי.
        יצא להם בחירות דראפט לא רעות שיש מצב שכבר השנה ישתמשו בחלק מהשחקנים לטריידים ואולי גם בעונה שאחרי זה.

        ברור שאם ד"ר באס היה חיי אולי היה חוסך חלק מהביזיון הזה. לא בטוח שהיה מצליח כי את קובי לא עיניין כל כך מה יבוא אחריו אבל אולי הוא היה מצליח למרות הכל.

        מה שבטוח שלא היו מחתימים את הלייצנים שעובדים בשעות הפנאי גם כמאמנים.

        להגיב
  23. יניב פרנקו (פורסם: 9-6-2017 בשעה 20:46)

    ארליך!!!!!!!!!!!!

    להגיב
    • אמיתי (פורסם: 9-6-2017 בשעה 21:16)

      לוקח את הכישרון שלו לקבוצה אחרת עונה הבאה

      להגיב
  24. דונטה פישטה קונטרה ונטה (פורסם: 9-6-2017 בשעה 22:57)

    אף מילה על פארגו??

    להגיב
    • בובו (פורסם: 10-6-2017 בשעה 00:22)

      עונה חלשה להחריד

      להגיב
      • בובו (פורסם: 10-6-2017 בשעה 00:32)

        וגם של בטר קול סול. באמריקאים ננוחם.

        להגיב
    • אמיתי (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:33)

      עונה מופתית לדעתי. שתי העונות הקודמות היו מעולות. השלישית העלתה הילוך. ממליץ על הטור בוואלה

      להגיב
  25. שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 04:14)

    קיירי אירווינג לא בהכרה שמישהו חעצור אותו מיי גוד

    להגיב
    • shadow (פורסם: 10-6-2017 בשעה 04:27)

      אז כוחות או לא?

      להגיב
      • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 04:36)

        קרי וקליי ישנים אחי וקיירי בזון של החיים אז כביכול כל משחק והוא ולברון צריכים בערך 40 נק לקלוע כא מהם ולקוות ששניים מהביג 3 יתן משחק חלש כן ממש כוחות זה משחק 1 או 2 לא 4 משחקים בסידרה אז לא זה לא כוחות. האם הקאבס יכולים לקחת משחק 1 או שניים כן זה היה הגיוני לפני הסידרה. אבל לא כוחות בכלל. לא סתם כולם הימרו על גולדן כמעט בכל מקום.

        להגיב
        • shadow (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:34)

          קצת מוזר להגיד שהם יכולים לקחת אחד או שניים כשהם היום דורסים את גולדן סטייט והיו פסע מניצחון בקודם.
          וברור שחייבים את לברון בכושר של 40 נקודות. השחקן הטוב ביקום לא? מה זה 40 נק בשבילו. וקיירי ולאב הם אולסטרים שצריכים לקלוע לפחות 30 במשחקים כאלה.

          בנוסף לזה שצריך לשחק גם הגנה כי מה לעשות זה לא כדורגל.

          להגיב
          • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:43)

            לברון היה קרוב ל40 נק כל משחק ולטריפל האחרים לא היו במשחקים בגולדן קיירימאירווינג היה חושך ב2 הראשונים וקרי וקליי לא היו ככה גרועין

            להגיב
  26. שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 04:33)

    86 נק במחצית!!!וואו קיירי לא ההכרה עם 30 נק בחצי וכל נקודה יותר יפה מהקודם. לברון 22 נק 7 אס 7 ריב לאב 17 נק ועדיין איכשהו גולדן במשחק חחח ויכולים למחוק את ההפרש הזה קרי וקליי ישנים. אם הקאבס מפסידים את המשחק הזה מה אגיד לכם

    להגיב
    • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 04:40)

      משחק מדהים של קליבלנד, אך שני דברים מרגיזים. האחד, ג'פרסון ושאמפרט ושחקים אותה סוארז וצוללים ברחבה, כשהשופטים קונים את ההתחזות. ג'פרסון על הדרך כמעט הוציא את הכתף לאיגודלה. זה גם מביא לדבר השני, 15 דקות ראשונות GS שיחקה נגד שמונה, חמישה מקליבלנד והזברות כנראה גם מקליבלנד. חבל, במשחק כזה קליבלנד יכולה לדרוס את GS נקי.

      להגיב
      • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:13)

        גולדן עוד בטווח של לנצח את המשחק הזה בסוף חח. הקאבס עברו לבונקר קיירי התקרר לברון מבזבז את הזמן בהתקפה וגם נחלש דוראנט מחסיק את גולדן בחיים המשחק ענק נשאר רק שקרי וקליי יגיעו כי הם לא במשחק לחלוטין ובשנייה שכמה צאקות יכנסו עהיה הפרש חד סידרתי זה רק 13 נק הפרש וכדור של גולדן. אם הקאבס יפסידו את זה איזה בושות

        להגיב
        • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:15)

          אין מצב ש-GS ינצחו, אפילו סטף החטיא עונשין ודרן ויליאמס קלע צעד וחצי.

          להגיב
          • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:42)

            עזוב דרון קלע שלשה!!!!

            להגיב
            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:48)

              זה כבר היה אחרי שהוא נכנס לזון.

  27. NoOne (פורסם: 10-6-2017 בשעה 04:38)

    משחק גועל נפש , זה כמו משחק אולסטאר
    אין טעם לצפות אפילו

    להגיב
    • דיזידין (פורסם: 10-6-2017 בשעה 04:53)

      אתה רואה היסטוריה בנאדם, תתעורר

      להגיב
      • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 04:58)

        עזוב, חבל על המאמץ, יש גם כאלה.

        להגיב
    • shadow (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:40)

      לא נורא שנה הבאה תוכל להנות מפלדלפיה שזה שיא הכדורסל

      להגיב
  28. יאיר אלון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 04:40)

    נהנתי לקרוא אריאל
    מורכב מיותר מדי נושאים כדי שאוכל להתייחס למשהו ברצינות ב5 בבוקר

    להגיב
  29. איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:05)

    וגרין המטומטם הזה הולך לחרב להם גם את המשחק הזה ואם ימשיך ככה אז גם את המשחק הבא. ממשיך לעשות הצגות כדי שהנהלת הליגה יעיפו אותו מהמשחק הבא.

    להגיב
    • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:14)

      דריימונד פח רק עושה עבירות טראש טוק וכל היום בוכה

      להגיב
  30. MOBY (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:28)

    אימון קליעות מדהים!
    רק חבל שאנחנו בגמר.
    לא מבין על מה שורקים כל כך הרבה. כדורסל זה הגנה עם מה שקווין לאב עשה זה טכני אז לא היו נשארים שחקנים בדטרויט בוסטון או שיקאגו הגדולות.
    המטוטלת לטובת ההתקפה צריכה לשנות כיוון.
    86 נקודות ואוו

    להגיב
    • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:31)

      המשחק של קליבלנד מאד ברוטאלי היה במחצית הראשונה שלא היה מבייש את הבאד בויס. היו דברים שהיה צריך לשרוק פאולים והשופטים שתקו. דווקא העברה של לאב לא הייתה במתכוון ואותה שרקו.

      להגיב
      • shadow (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:37)

        גם בחצי השני שותקים כי צריך להציל את לברון מסוויפ. זה יפגע במורשת.

        להגיב
        • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:41)

          עוד פעם סתם תלונות השיפוט מצויין מה אתה רוצה שסתם ישרקו עבירטת לקאבס?

          להגיב
          • shadow (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:44)

            ראית את מה שעושים לדוראנט ותומפסון?
            זה וידוא הריגה. מה עם הכדור שלברון שלח החוצה וקיבל אותו מהשופטים? אחד מהמשחקים החד צדדיים של השיפוט.

            אבל זה לא העניין של המשחק אז בוא נעזוב את זה.

            להגיב
        • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:45)

          ד.א., אני חושב שככה קליבלנד צריכים לשחק כל עוד השופטים מאפשרים להם. זו הדרך להוציא את GS מהשטף ועזוב את כמות הנקודות, זה לא אופי המשחק שלהם. אני לא מדבר על הלכלוך של ג'פרסון ושמפארט, כי אם על משחק מאד חזק.
          רק מזכיר, לפני הסדרה הימרתי 4-2 לקליבלנד.
          את מול כתבתי שאני משנה ל-4-3 לקליבלנד.
          היינה בא הראשון מארבע.

          להגיב
      • MOBY (פורסם: 10-6-2017 בשעה 06:31)

        המשחק של קליבלנד לא מגיע לרמת ברוטאלי. אולי משחק חזק.
        אפילו מה שלברון החטיף לסמית זה בינוני מינוס (בקצב הזה של השופטים גם על זה ישרקו בשנה הבאה).

        להגיב
        • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 06:38)

          השופטים שרקו ל-GS על הרבה פחות. קליבלנד אם לא היו ברוטליים אז על הגבול, אבל מהשופטים אני מצפה לאחידות.

          להגיב
          • MOBY (פורסם: 10-6-2017 בשעה 07:48)

            גם הם רוצים סדרה של 7….

            להגיב
            • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:56)

              הם רוצים מה שטוב ל-NBA מבחינת רייטינג.

  31. שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:39)

    בעצם לאורך 4 המשחקים לברון מעמיד סטט מפלצתי ההבדל בין 2 הראשונים לשני האחרונים זה קיירי אירווינג שלא היה ב2 המשחקים הראשונים וב2 האחרונים מראה למה הוא טופ 10 בליגה. בקיצר קיירי ולברון צריכים לשים 40 נק כל משחק ולקוות שהשאר מסביב יקלעו שלשות כדי שיהיה תחרות.

    להגיב
    • shadow (פורסם: 10-6-2017 בשעה 05:50)

      אני חושב שזו המטרה בכדורסל לא? לקלוע יותר מהיריבה.
      חוץ מזה זה עניין של שיטת משחק. אם לברון עושה הכל איך הוא מצפה שאחרים יכנסו למשחק?
      הרי זה בדיוק הטענות נגד ווסט וקובי בזמנו שזה פשוט מצחיק כשמשווים את הקבוצות שיש/היו לשחקנים האלה.
      ואתה מנתח רק צד אחד של המגרש משום מה. בכודרסל יש חשיבות למשחק ההגנה. קליבלנד מהפתיחה באו להרביץ ולשמור מה שהם ממש לא עשו בשלושת הקודמים.

      להגיב
      • שמעון (פורסם: 10-6-2017 בשעה 07:38)

        לא יודע לי לא היו שום טענות כלפי ראסל או קובי אני מאד נהניתי מהם. הגנה הגנה תזכיר לי כמה גולדן קלעו היום? אתה לא יכול לשחק בונקר נגד גולדן וקרי וקליי לא יקלעו 6 נק שוב וזה לא בזכות ההגנה. קרי החטיא שלשות חופשיות לחלוטין.

        להגיב
    • shadow (פורסם: 10-6-2017 בשעה 06:04)

      אז טעיתי מספיק שקיירי יקלע 40 ולברון 30 ואפילו לא צריך שלאב יגיע ל30.

      להגיב
  32. אסף the kop (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:25)

    1. גם ריאל יפלו. כמו מרבית הרודנים המושחתים שחיו כאילו כסף הוא משאב אינסופי.
    2. הבעיה היא לא בזה שיוצרים קוד אתי לאוניברסיטאות (מיותר), אלא שחלק מהפקולטות הפכו לחצרות שמאל רדיקלי, חממות חתרניות, המתנהלות על פי קוד מאפיונרי מאיים שעיקרו שטיפת מח, השלטת דוקטרינה אחת והשתקה.
    את המרצים האלה צריד לצוד. לא לחבר עבורם קוד אתי.
    3. אני לא איש של טלוויזיה וסדרות. יצא לי לראות פה ושם את ה'פוליאקובים'. אני חייו לציין שזה נס, שפולי, עם הפרצוף שאליו הוא היה נשוי, שרד כל כך הרבה שנים והסתלק מאיתנן בגיל 66.
    4. לגבי מוסיקה שהורים וילדים אוהבים… לא יודע אצל אחרים, אבל אי שם בשנות ה 70, אצלי, האחים, ההורים ואני, מאוד אהבנו את כוורת, בוני אם ואת הביטלס כמובן.

    להגיב
    • אסף the kop (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:27)

      צריד=צריך
      חייו=חייב
      מאיתנן=מאיתנו

      להגיב
    • Matipool (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:51)

      כולם אהבו את כוורת.
      זוכר את האיחוד הראשון בפארק (נדמה לי שב-85׳) – דיברו על 400,000 איש בפארק. גם אם זה מוגזם, היו לפחות חצי. אמנם ההופעה הייתה בחינם אבל עדיין זה מדהים ודיברו עליה במונחים של האיחוד של סיימון וגרפינקל בסנטרל פארק.
      היו שם מכל הגילאים והיה אדיר להיות עם ח׳ברה שלך בגיל 17 במיוחד למי שגדל עליהם .

      להגיב
      • אסף the kop (פורסם: 10-6-2017 בשעה 13:47)

        ראיתי אותם בפסטיבל ערד. לדעתי ב 86 או 87.
        הייתה אחלה הופעה. כמה כיף היה הפסטיבל הזה בזמנו.

        להגיב
    • איציק (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:58)

      כלומר אתה נגד הסדרה GS-קליבלנד?

      להגיב
      • אסף the kop (פורסם: 10-6-2017 בשעה 11:04)

        איבדתי עניין ש GS מחקו את יוטה.
        גם את גמר ליגת האלופות לא ראיתי. הפך לטורניר משעמם.

        להגיב
  33. דוני דארקו (פורסם: 10-6-2017 בשעה 10:37)

    מאמר מצויין. תודה.

    להגיב
  34. Rocky1 (פורסם: 11-6-2017 בשעה 04:27)

    ואף מילה על פרק הסיום (הכללי) של "הנותרים"? ועל איך שהוא כל כך שונה מפרק הסיום של "אבודים"?

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 11-6-2017 בשעה 08:24)

      אני יודע שזה נשמע לא סביר, אבל לא כל סדרה שנעשתה אי פעם ראיתי

      להגיב
      • איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 08:31)

        אתה יכול להסביר איך זה קורה לך שאתה מפספס?

        להגיב
      • Rocky1 (פורסם: 11-6-2017 בשעה 19:20)

        אה חשבתי שהתעלמת במופגן… אם כך אז מומלץ בחום, שווה כל רגע, ואחת המאסטרפיסס של השנים האחרונות.

        להגיב
    • matipool (פורסם: 11-6-2017 בשעה 09:50)

      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4972618,00.html

      הנה מישהו שבא לעזרת אריאל..

      להגיב
  35. דנידין (פורסם: 11-6-2017 בשעה 07:19)

    אין על ניק הורנבי

    להגיב
  36. אסף the kop (פורסם: 11-6-2017 בשעה 08:49)

    ובינתיים… השבוע התחיל טוב עם זה שיגאל סרנה (סוג של גדעון לוי וואנבי והפרצוף של השמאל באופן כללי) ישלם 100,000 ש"ח על הסיפור ההזוי שלו על ביבי ורעייתו.
    תענוג.

    להגיב
    • אסף the kop (פורסם: 11-6-2017 בשעה 09:43)

      וגם ברק לוי הולך לשלם…
      תענוג כפול !

      http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001191928

      להגיב
      • matipool (פורסם: 11-6-2017 בשעה 09:58)

        1. ברק כהן.
        2. אתה לא חושב שהסיפור הזוי מדי בשביל שסרנה יפרסם אותו אם הוא לא באמת קרה?
        3. אני לא כל כך שמח בשמחתך גם לגבי הסיפור השני. שוטרים יכולים לפוצץ אותך על שום דבר ולטעון שהפרעת להם או העלבת עובד ציבור.

        להגיב
        • אלעד כץ (פורסם: 11-6-2017 בשעה 10:39)

          מתי, אם שמעת את טיעוני ההגנה של סרנה, אפילו הוא מודה בחצי פה שהסיפור מצוץ מהאצבע.

          להגיב
        • אסף THE KOP (פורסם: 11-6-2017 בשעה 14:42)

          כהן – כל עוד הוא בצד הנדפק אני מבסוט.
          סרנה – השנאה לנתניהו הבירה אותו לדבר עבירה. אני שמח שחטף 100,00 ש"ח לשלם לנתניהו, ואני מקווה שבערעור הסכום יוכפל.
          עוד סיבה להיות מבסוט.

          להגיב
          • אלון3131 (פורסם: 11-6-2017 בשעה 15:29)

            אני ממש מבסוט על ההרשעה של סרנה.
            כל דבר מבחינתי שביבי ושרה לא תובעים על דיבה הוא אמת עכשיו :)

            להגיב
            • אמיתי (פורסם: 11-6-2017 בשעה 15:46)

              חח. אלה תובעים על הכל פשוט יש להם אחוזי הצלחה כמו לגורדי עם זרים.
              כרגע זה משהו כמו 1 מ7

            • איציק (פורסם: 11-6-2017 בשעה 15:49)

              אלו עדיין אחוזים טובים יותר משל הניקס.

    • אלעד כץ (פורסם: 11-6-2017 בשעה 10:38)

      באופן שמפתיע גם אותי, אני איתך אסף.
      גם סרנה וגם כהן חצו את הגבול בהרבה וטוב שנענשו.

      להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 11-6-2017 בשעה 10:39)

      סרנה לא הפנים של השמאל וטוב מאוד שהוא משלם. הוא בערך הפרצוף של השמאל כמו שסמוטריץ זה הפרצוף של הימין

      להגיב
    • אביאל (פורסם: 11-6-2017 בשעה 19:22)

      שני אנשים שחשבו שאם האליטות של השמאל מאחוריהם הם יכולים להיות ביריונים, כל אחד בתחומו, ברק כהן הוא בעיקר בדיחה עצובה כי הוא חושב שאם הוא ידבר עם מבטא ויקלל אז המזרחים בימין יאהבו אותו, פתטי.

      להגיב

מה דעתך?