חתן יום ההולדת ואני (בשיתוף עם משה יחזקאל)

DGTB6pMV0AEHm5E

ב-17 לספטמבר 2001 המראנו לארה"ב, אני ואשתי לשעתיד, לטיול של חודש. הטיול היה אמור להתחיל ב-14 לספטמבר אבל הוא נדחה מסיבות די ברורות. למעשה, היינו המטוס הראשון שנחת בניו יורק אחרי 11 לספטמבר (לפעמים יש יתרונות ללטוס אל על, מסתבר). טיילנו קצת בניו יורק ונסענו עד מפלי הניאגרה כי עדיין לא היו טיסות פנימיות ורק שבועיים אחר כך הגענו ללאס וגאס. זה היה יום ראשון בבוקר ונכנסנו למין אולם עצום שעשרות טלוויזיות ענקיות ריפדו בו קיר שלם ולפניהם היו מונחות מאות כורסאות שבהם יושבים מהמרים וצופים ב- נכון, פוטבול.

עד לאותה נקודה, פוטבול היווה חלק מזערי בחיים שלי. בשנות השמונים היינו מקבלים עדכונים בחדשות אחרי הסופרבול (מעניין אם גם אז היו מספרים כמה עולה כל פרסומת) והשם היחיד שנחרת במוח, מן הסתם, היה של ג'ו מונטנה. כולם הכירו את השם הזה והספירלה המופלאה שלו עדיין חרותה לי בזיכרון. בהערת אגב, לפגוש אותו וללחוץ לו את היד לפני כחודשיים זה מסוג סגירות המעגל שמעט מאוד פעמים החיים מספקים לך.

עד לאותה נקודה בוגאס, זה כל מה שידעתי על פוטבול. ג'ו מונטנה. ידעתי שמותר לזרוק את הכדור פעם אחת קדימה, ידעתי שהסופרבול זה המשחק הכי גדול שיש – וזהו בערך. אבל כאוהד ספורט, הסצינה הזאת היתה מבחינתי מושלמת. התיישבתי בכורסאות ובהיתי מוקסם במסכים עד שאשתי אמרה לי – יאללה, בואו נזוז.

כשחזרנו לארץ המשכתי לעקוב מרחוק אחרי הפוטבול. ברמה של לקרוא פה ושם ידיעות על המשחק, לא חושב שראיתי משחק אפילו. ואז הגיע הפלייאוף ונתקלתי בידיעה של רחביה ברמן בוואלה – כנראה היחיד ברשת בזמנו שבכלל התעסק עם ספורט אמריקאי ברמה יומיומית ושלו אני חייב חלק נכבד מידע הפוטבול הראשוני שלי  – והסיפור על הק"ב של ניו אינגלנד שניצח אחרי פאמבל שלא היה שבה את הדמיון שלי. העובדה שהקבוצה שלו היתה בעצם מבוסטון – העיר שאהבתי ספורטיבית עוד מאז שנות השמונים בזכות לארי בירד וגם העיר האמריקאית הראשונה שבה ביקרתי שנה קודם והתאהבתי בה – הפכו את זה לשילוב מנצח. אחרי הסופרבול עקבתי כבר בחי ומאותו רגע הייתי שבוי.

היה פעם סרטון וידאו, בטח ב-METV – המכה של אוהדי הפוטבול בארץ בתחילת העשור הקודם – על איך עולם הפוטבול היה נראה אחרת בלי "The catch" התפיסה המפורסמת של דוויט קלארק מג'ו מונטנה, אי שם בתחילת שנות השמונים. בלי התפיסה, אמר הסרטון, הניינרס לא עולים לסופרבול, הם לא הופכים לשושלת ומשם דברים מתגלגלים למצב שאנחנו מקבלים עולם אחר לגמרי מזה שאנחנו מכירים. לכו תדעו, אולי אפילו הבילס היו לוקחים איזה סופרבול אחד (הגזמתי קצת, אה?).

במידה רבה, אני מסתכל על החיים שלי מאז שנתקלתי בטום בריידי בפעם הראשונה, לפני יותר מ-15 שנה, ותוהה איך הם היו יכולים להיראות אחרת לגמרי אם השופטים היו מחליטים שאותו פאמבל מול אוקלנד אכן היה איבוד כדור. כי זה מה שקרה לי מאז:

התאהבתי בפוטבול. התחלתי לראות פוטבול בצורה קבועה כל יום ראשון. גיליתי את פורום "ספורט אמריקאי" בוואלה. בזכותו גיליתי גם את הבייסבול והתאהבתי גם בו. גיליתי שמשחקים פוטבול בפארק הירקון כל יום שישי והתחלתי לשחק פוטבול. פגשתי כמה אנשים באותו פורום שעד היום הם חלק מרכזי מאוד בחיים שלי. עברנו לאריזונה ודוד רוזנטל מוואלה – עוד אחד מהפורום ההוא – הציע לי לכתוב טור על החוויות שלי שם שגם יסכם את מחזור הפוטבול. יחסית לטור על ספורט די איזוטרי, הוא הפך להצלחה לא קטנה. כשחזרנו לארץ, ליגת הפוטבול הישראלית הוקמה ואני הייתי חלק ממנה. בשנה הראשונה בתור שחקן והחל מהשנה השלישית, כבר תשע שנים, כשופט. אחרי שלוש שנים של כתיבה בוואלה החלטתי שאני נורא אוהב לכתוב, לא רק על פוטבול, ופתחתי בלוג משלי. בהתחלה הוא היה עצמאי ואחרי שנה או שנתיים דורפן הציע לי להצטרף לדה באזר ומאז אני פה. בחודשים האחרונים אפילו בזכות הבלוג הזה קפצה הזדמנות לכתיבה במקום עם קצת יותר קוראים – בסוף זה לא התממש עדיין, אבל אני רוצה להאמין שזה לא הסוף. זה נכון שיש לי קריירה נפרדת, "אמיתית" (ויש יגידו, במידה לא מועטה של צדק, שהיא רק התחביב) אבל כתיבה הפכה להיות חלק משמעותי מאוד בחיים שלי . וזה בלי לדבר על החברים שהכרתי, על ליגת הפוטבול והשיפוט שהם חלק משמעותי מאוד בחיים שלי וגם על רגע הספורט הכי גדול שנכחתי בו בחיים שלי, כשצרחתי את שמו של טום בריידי באיצטדיון של אריזונה אחרי שזה (עם עזרה ממלקולם באטלר) לקח את הסופרבול הרביעי שלו.

וכל זה לא היה קורה בלי טום בריידי.

מזל טוב ילד. אני לא מאמין שאתה כבר בן 40 ועדיין משחק כאילו אתה בן 25. עד 120, לפחות.

***

אני מחשיב את עצמי לבריידיולוג די מכובד בקנה מידה מקומי אבל אם יש מישהו שמכיר את בריידי באמת וכנראה ראה כל משחק שלו בקריירה (כמה פעמים) זה משה יחזקאל, שלכבוד יום ההולדת הארבעים של בריידי (כן, היה אתמול. איחור אופנתי וזה) נותן לכם 40 עובדות שלא ידעתם על האיש והאגדה:

  1.  השם המלא הוא תומאס אדוארד פטריק בריידי ג'וניור. לבן הבכור שלו (מהשחקנית בריג'יט מוינהאן) גם כן קוראים אדוארד
  2. הבן של בריידי משחק פנטזי פוטבול. אבא שלו המליץ לו לקחת דבונטה פרימן
  3. כולם יודעים על משטר האימונים והדיאטה הקפדנית של בריידי, גם הילדים שלו  לא אוכלים ג'אנק. בהאלווין הילדים במשפחת בריידי אספו את כל הממתקים, בחרו ממתק אחד  וחילקו את השאר
  4. בשידורי הפוטבול בברזיל קוראים לו "טום בריידי הבעל של ג'יזל" או בקיצור "הבעל של ג'יזל". מי אמר שרק אנחנו פרובינציאלים?
  5. לבריידי יש 3 אחיות – ננסי, ג'ולי ומורין – כולן היו ספורטאיות במכללות.
  6. אחת מהן, ג'ולי, נשואה לכוכב הבייסבול לשעבר של הרד-סוקס קוויו יוקיליס. יהודי טוב, אגב.
  7. לג'ולי וטום יש יומולדת באותו תאריך
  8. כולם יודעים שבריידי ניבחר במקום ה 199 בדראפט. הקווטרבק הראשון שניבחר באותו דראפט (בבחירה 18 אובראול) – צ'אד פנינגטון – הוא הקווטרבק יחידי חוץ מטום בריידי שהוביל קבוצה לאליפות ה AFC מיזרח מ 2001 ועד היום
  9. מאותו דראפט יש רק עוד שחקן אחד שעדיין פותח ב NFL – סבסטיאן יניקובסקי, הבועט של הריידרס
  10. אם כבר ריידרס – אם תסתובבו באוקלנד עם חולצה של טום בריידי, סיכוי טוב שמישהו יצעק לכם "it was a fumble!"
  11. את הנצחון הראשון שלו הוא השיג נגד אינדיאנפוליס והקווטרבק הצעיר הכוכב שלה, פייטון מאנינג. בריידי היה בינוני מינוס באותו מישחק ולא מסר אף טאצ'דאון
  12. את הטאצ'דאון הראשון בקריירה הוא מסר לכוכב הגדול בהתקפה של ניו-אינגלנד אז – טרי גלן. זה היה גם הטאצ'דאון האחרון לטרי גלן – שחקן מפונק שניבחר גבוה בדראפט עם מניירות שביל בליצ'יק זרק מהקבוצה זמן קצר אחר כך
  13. לקח לו 2 משחקים ורבע עד שהוא מסר את הטאצ'דאון הראשון, 2 משחקים שבהם הוא לא ניראה מי יודע מה. אבל את אותו מישחק (נגד סן-דייגו) הוא ניצח הכי טום בריידי שאפשר – בקאמבק אדיר ברבע האחרון
  14. 65 שחקנים תפסו מסירות לטאצ'דאון מטום בריידי. מפטריק פאס וג'יי אר רדמונד ועד מאט לנגל.
  15. 27 שחקנים תפסו מסירות לטאצ'דאון מבריידי בפלייאוף
  16. בריידי מסר 15 טאצ'דאונים בסופרבולים, מן הסתם שיא ליגה. רק 3 שחקנים תפסו יותר מטאצ'דאון אחד ואחד משלושת השחקנים האלו היה בכלל ליינבקר (מייק ורייבל כמובן).
  17. בסופרבול של עונת 2003 נגד קרוליינה הוא קבע שיא למסירות מושלמות בסופרבול. מאז הוא שבר את השיא הזה פעמיים
  18. לבריידי יש 25 נצחונות בפלייאוף. רק ל-9 קבוצות ב NFL יש יותר
  19. בריידי כילד היה אוהד של הניינרס. בגיל 5 הוא ראה את המסירה של ג'ו מונטנה לדווייט קלארק מהיציע של קנדלסטיק פארק, המהלך שידוע עד היום בשם the catch (ואולי, אם לא היה רואה אותו, בכלל לא היה טום בריידי?)
  20. כשבריידי וג'יזל עברו סופית לגור בבוסטון הם מכרו את הבית שלהם בקליפורניה לראפר ד"ר דרה ב 50 מליון דולר. כשהם קנו את הבית הוא עלה להם פחות מחצי מזה
  21. מלקולם מיטשל הוא הרוקי הראשון שתפס מסירה בסופרבול מבריידי – זה קרה בסופרבול השביעי שלו.
  22. טום בריידי היה שחקן בייסבול לא רע בכלל בתיכון, הוא אפילו ניבחר בדראפט של הבייסבול (ע"י מונטריאול אקספוס, שבינתיים שינתה שם ועברה לוושינגטון)
  23. אם תכתבו בגוגל tom , בריידי יהיה האפשרות הרביעית שגוגול יציע לכם אחרי טום הארדי, טום קרוז וטום הולאנד (טוב נו, בכל זאת הספיידרמן ביי פאר הכי מוצלח)
  24. לטום בריידי יש חשבון אינסטגרם ודף פייסבוק מאוד פעילים וגם אנשים מאוד מוכשרים שמפעילים אותם (מאיפה אתם חושבים יכלתי לאסוף כל כך הרבה עובדות לא חשובות על טום בריידי?)
  25. הקווטרבק הפותח במישיגן לפני טום בריידי היה בריאן גריסי. אבא של בראיין גריסי היה הקווטרבק של מיאמי דולפינס בעונה המושלמת ב 1972
  26. המם המפורסם של ריצ'ארד שרמן "you mad bro?" התחיל כהקנטה כנגד טום בריידי אחרי הניצחון של סיאטל על הפטריוטס בשבוע 6 בעונת 2012
  27. ריצ'ארד שרמן היה השחקן הראשון שניגש לברך את בריידי אחרי הניצחון בסופרבול 49 (כבר סיפרנו שהבלוג היה בסופרבול הזה?)
  28. בתשובה לשאלה "איך זה היה לשחק עם טום בריידי?" ענה ג'באר גפני – רסיבר ששיחק בפאטס בין 2006 ל 2008 ענה: It was everything — that’s what it was like
  29. השחקן שתפס הכי הרבה כדורים מטום בריידי הוא כמובן ווס וולקר. 632 בסך הכל.
  30. לטום בריידי יש כמה חברים מהוליווד – מאט דיימון, בן אפלק, כריס אוונס וכמובן מארק וולברג שבריידי אפילו השתתף בסרט שלו (טד 2) בסצינה הזוייה במיוחד. כולם אגב, אוהדי פאטס.
  31. טום בריידי בעיקרון לא שותה אלכוהול בגלל הדיאטה הקפדנית שלו, אם כי הוא לפעמים מרשה לעצמו. כמו למשל כשהוא רואה משחק של ארון רודג'רס
  32. בריידי פירסם השנה ספר על הדיאטה והאימונים שלו. תוך יום אחד הספר הזה קפץ לראש מצעד המכירות של אמאזון
  33. בתשובה לשאלה "איזה טבעת אתה הכי אוהב?" בריידי עונה "the next one"
  34. בריידי נוהג לחגוג טאצ'דאון עם הרסיברים שלו בנגיחה בקסדה. ג'וליאן אדלמן אמר שהנגיחות האלו די כואבות לפעמים. לגרונק לעומת זאת זה לא ממש מזיז
  35. ב 7 סופרבולים בהם שיחק הוא מעולם לא השיג נקודות ברבע הראשון
  36. אף שחקן לא חטף יותר מ 3 כדורים בקריירה מטום בריידי. אנטוניו רוג'רס קרומרטי (ג'טס וצ'רג'רס) וגרג ווסלי מקנזס הם היחידים שחטפו מסירות של בריידי 3 פעמים. גרג ווסלי עשה את כולן באותו מישחק (עונת 2005)
  37. בריידי מפרסם לא מעט מותגים. הידועים ביותר הם אנדר ארמור ו UGG . המותג האחרון שהוא התחיל לפרסם היא חברת מכוניות היוקרה אסטון-מרטין
  38. לאחת הפירסומות הראשונות שהוא עשה לחברת וויזה הוא ביקש וקיבל את 5 שחקני האופנסיב ליין שלו. לא מזיק שגם כמה חברים מהקבוצה יעשו כמה דולרים מהצד, ביחוד אם אלו השחקנים שמגנים עליך.
  39. הסטטיסטיקה הזו עלתה כבר כמה פעמים בוויכוחים האינסופיים עם הייטרס של בריידי, ועדיין תמיד טוב להביא אותה: במישחקים שבהם קווטרבק זרק את הכדור יותר מ 50 פעמים לבריידי יש מאזן הזוי של 18 נצחונות ו 9 הפסדים. 2 מהניצחונות האלו אגב, היו בסופרבול. הקווטרבק היחידי חוץ מבריידי עם מאזן חיובי בכלל במשחקים כאלו הוא דונובן מקנאב (4 נצחונות, 2 הפסדים).
  40. טום בריידי מעולם לא אמר משהו רע בתקשורת על שחקן אחר, לא מהקבוצה שלו ולא מקבוצה יריבה. גם לא בתגובה על דברים רעים שנאמרו עליו. אפילו השונאים הגדולים ביותר שלו (כמו למשל טרל סאגס ו לאנס בריגס) למדו להעריך את זה.
  41. ואחת לשנה הבאה מבעל הבלוג: "שלום, אני טום בריידי, אני משחק קוורטרבק", ככה בריידי, אחד הפרצופים הכי מוכרים בעולם, מקבל כל רוקי במחנה האימונים הראשון של הפטריוטס. תגידו לי אתם, אפשר לא לאהוב אותו?
Share on FacebookTweet about this on Twitter

35 תגובות ל “חתן יום ההולדת ואני (בשיתוף עם משה יחזקאל)”

  1. ניינר/ווריור (פורסם: 4-8-2017 בשעה 17:21)

    מזכיר לי את הסיפור שלי. עברתי לגור בקליפורניה ב1988 ופוטבול לא עניין אותי בשיט. ביום של הסופרבול בינואר 1989 הייתי בווגאס וכמוך נכנסתי לאולם שבו הקרינו את המשחק על מסך ענק. החשמל באוויר היה מטורף ולמרות שלא ממש הבנתי מה קורה נשאבתי לתוך הטירוף. בדרייב המנצח של מונטנה אפילו אני הבנתי שאני חוזה במשהו הסטורי ומאז השתנו חיי. הפכתי לפריק של פוטבול והמשחק הוא מאד משמעותי בחיים שלי. אגב, יש לי ספר שכולו מספר על THE CATCH והמשמעות שלה.
    את בריידי יצא לי לראות כמה פעמים בתחילת הקריירה בפוקסבורו והתאהבתי בו מייד. הייתי בכמה משחקים מעולים שלו אבל בניגוד אליך, בסופרבול לצערי ראיתי אותו מפסיד לפוקס הגדול בהסטוריה של הספורט.
    גם אני לחצתי יד למונטנה, בהתרגשות גדולה כמובן אבל למרות שהוא האליל הגדול שלי, אני לוקח את בריידי לפניו לקבוצה שלי.
    שחקן הפוטבול הגדול בכל הזמנים. מזל טוב!

    להגיב
  2. AdamB (פורסם: 4-8-2017 בשעה 17:23)

    זה אמיתי 31 ?

    להגיב
    • austaldo (פורסם: 4-8-2017 בשעה 17:45)

      אמיתי לגמרי, אם כי מנוסח (בכוונה) בצורה קצת "צהובה".
      בדיאטה שלו באמת לא שותים אלכוהול ואם חורגים אז לפצות על זה (בלי להכנס לפרטים). לפני המישחק של גרין ביי נגד דאלאס בפלייאוף האחרון הוא פרסם תמונה באינסטגרם מול הטלוויזיה עם בקבוק בירה וכתב שהוא יושב לראות את ארון רוג'רס

      להגיב
  3. Amir A (פורסם: 4-8-2017 בשעה 17:33)

    בתשובה ל-41, מאז שגיל (איפה גיל באמת) הפנה את תשומת הלב לכך שבריידי הוא חבר (מה שזה לא אומר) ותומך של טראמפ אז קשה לי איתו.

    להגיב
    • austaldo (פורסם: 4-8-2017 בשעה 17:48)

      עוד מלפני הבחירות הוא התחיל לשמור קצת מרחק מטראמפ.
      טוב שיש בבית אישה שיודעת לשים אותך במקום ;)

      להגיב
  4. אלון3131 (פורסם: 4-8-2017 בשעה 17:37)

    אני אוהד קולטס מגיל 15(הכל בגלל רג'י מילר), ובתור שונא(רק ספורטיבית כן?) אני חייב להודות שאתה פעם ראשונה גורם לי להודות על קיומו של הבריידי. הייתי קורא סמוי של פורום ספורט אמריקאי בוואלה מאז גיל 16 עד סגירתו(ומשם באופן טבעי עברתי לדה באזר) ברמה שהרגשתי שהכרתי את הנפשות הפועלות בלי שהם מכירים אותי, הפורום הזה שאב אותי לאהדת פוטבול עוד יותר ועוד יותר, והטור האגדי שלך מאריזונה היה עושה לי את השבוע בתקופתו.

    אז לצד אינסוף הפסדים כואבים בגללו, כמה ניצחונות בודדים(הניצחון ב2006 של הקולטס זה הרגע הספורטיבי הכי מאושר שלי), אני שמח שהקיום שלה יצר את הכתיבה שלך, מאוד מתחבר אליה כבר שנים.

    בריידי עצמו? בלתי נסבל שיפרוש כבר לא יכול לראות אותו יותר, אבל גם בתור מעריץ מספר 1 של מאנינג אני כבר איזה 3-4 שנים מודה בכניעה שהוא הגדול בכל הזמנים.

    להגיב
    • אלון3131 (פורסם: 4-8-2017 בשעה 17:38)

      הקיום שלו* של בריידי כמובן.

      להגיב
    • red sox (פורסם: 6-8-2017 בשעה 18:12)

      צר לי בשבילך על שנחשפת לתכנים הקשים בפורום. מקווה שלא נשארו צלקות.

      להגיב
  5. NoONE (פורסם: 4-8-2017 בשעה 19:09)

    בריידי הוא ללא ספק אחד מהק"ב הגדולים בעידן המודרני.

    שכחת לכתוב על הבן הבכור שלו שאחרי שהוא בגד ב-בריג'יט מוניהאן בעודה בהריון עם ג'יזל היא קראה לבנו הבכור ג'ונתן אדוארד תומאס
    ראשי תיבות של JET

    זה מדהים בעיני שכל הגדולים ביותר על המגרש הם פשוט POS מחוץ למגרש
    בריידי , המאמן שלו , מייוותר,ג'ורדן, קובי בריאנט , ווילט , לורנס טיילור , אל דייויס ויש עוד הרבה
    אולי היוצא דופן הוא לברון

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 4-8-2017 בשעה 19:16)

      לא יודע, אני קורא את הסיפורים על בריידי ובכולם הוא מצטייר כאחד האנשים הכי נחמדים שיש (בניגוד למאמן שלו). בריידי ביחסים מצוינים עם מוניהן והבן שלו אצלו המון (השנה הוא לקח אותו למישיגן בזמן ההשעיה שלו). הלכת קצת רחוק

      להגיב
      • austaldo (פורסם: 4-8-2017 בשעה 19:57)

        איזה הלך רחוק? הוא סגור במערה שלו, עם השינאה והמרירות שלא יעברו לעולם כניראה.
        מקיר לקיר כולם אומרים עליו שהוא אחד האנשים הכי נחמדים שיש. הבן הגדול שלו נמצא אצלו המון, נוסע איתו לחופשות ובאופן כללי אף מילה רעה לא הגיעה מהכיוון של מוינהן.
        ואגב, לאבא של ברידג׳יט מיונהן קוראים אדוארד.

        להגיב
        • NoOne (פורסם: 4-8-2017 בשעה 21:25)

          כל אחד שומע מה שהוא רוצה לשמוע.
          אני מאד מצטער שאני לא שותף של אוהדי הפאטס למסע הצלב לעשות את טום בריידי האדם הגדול ביותר בהיסטוריה של היוניברס אי פעם.
          כולם ראו איך הוא זרק לכלבים את אלה שעזרו לו להוציא את האוויר מהכדורים
          את מה שכתבתי על הבן של בריידי אמר הBFF שלכם ביל סימונס אז אתה מוזמן לבוא אליו בטענות.
          ולא אמרתי אף מילה אם הוא אבא רע או טוב , אין לי מושג אבל אני מאמין למה שאתה אומרים , זה לא קשור בכלל למה שאמרתי.
          מעניין אם היחסים שלו עם מוניהן היו מצוינים שבזמן שהיא יושבת בבית עם הבן שלו בבטן הוא הולך ומזיין את ג'יזל(או היא מזיינת אותו , אי אפשר לדעת) , היחסים ביניהם היו כל כך מצוינים שהיא אסרה עליו להיכנס לחדר הלידה בהולדת הבן הבכור שלו.
          זאת הייתה אנקדוטה שהזכרתי את שמו יחד עם רשימה של שחקנים ומאמנים מובילים בתחומם.

          זה עדיין לא מוריד מהאיכות של בריידי בתור אחד הק"ב הטובים ביותר ששיחקו אי פעם.

          להגיב
          • Maldini (פורסם: 5-8-2017 בשעה 05:19)

            אתה מגזים כרגיל, הוא לא זרק לכלבים את הדיפלייטור שרק רצה להוריד במשקל, להפך, הוא סידר לו כדורים וסניקרס חתומות כדי שימכור אותם באי ביי ויעשה קצת כסף שיעזור לו להמשיך בדיאטה. מה ציפית שיעשה אחרי שהוא והאהבל השני נתפסו מרמים בניגוד לידיעת המועדון? שיגידו תודה שדון רוברט לא דאג שיעלימו אותם במיסטיק ריבר

            להגיב
          • austaldo (פורסם: 5-8-2017 בשעה 07:15)

            אל תצטער, זה בסדר. אף אחד לא יודע מה היה בינו לבין החברה שלו כשהם ניפרדו, ולהזכירך מדובר באישה בת 36 אז ולא באיזה ילדה בת 16 שהוא הכניס להריון וזרק אותה. למעשה אף אחד לא דיבר על זה חוץ מג׳יזל שממש לא מזמן היא סיפרה שהיא כמעט זרקה אותו כשהיא שמעה על זה. במיקרה הגרוע ביותר הוא עשה טעות והתנהג כמו שמוק ואז הוא לקח אחריות והילד הזה הוא חלק מהמישפחה.
            אז וואלה, אף אחד לא מושלם רק שבעולם המושגים המעוות שלך זה אותו דבר כמו קובי בראיינט שאונס בחורה מעורערת בנפשה או לורנס טיילור שאנס קטינה. בכלל, משעשע לראות איך אתה, שכל פוסט שלישי שלך זה על זונות קוריאניות הופך לכומר פוריטני ברגע שמדברים על שחקנים מקבוצות שאתה שונא.

            להגיב
            • NoOne (פורסם: 5-8-2017 בשעה 08:05)

              וודאי שאף אחד לא יודע מה היה בינו לבין חברה שלו , 90 אחוז מהסיפורים שיוצאים לתקשורת אף אחד לא יודע מה קרה שם , אבל אנשים מסיקים מסקנות שונות על בסיס מה שהם מבינים , הקבוצה האהובה עליהם או השחקן השנוא עליהם.

              לגבי באופן אישי זה בדיוק להיפך , אני לא מסתיר לא מה שאני ומה אני אוהב לעשות טוב או רע(וגם לזה יש פרשנות)
              ואין לי בעיה עם כל מה שבריידי או אחרים עושים אבל אני לא זה שעושה מהאנשים האלה מושגי הערצה או פיות שיניים.
              ולא השוותי את בריידי לאף אחד רק העליתי כמה שמות שקפצו לי בראש .
              יש מעט אנשים שאוהבים את אלן אייברסון כמוני אבל אני לא עיוור ולא אידיוט הבן אדם היה מגיע שיכור ומסומם לאימונים ומשחקים.
              אותי מעניין רק שני סוגי ספורט באמת , פוטבול ו NBA , אבל אין לי בעיה להוציא החוצה את מה שקורה שם , בין אם זה בקבוצות שלי או בקבוצות אחרות .
              הייתי עדין עם בריידי , בריידי לוקח כסף מתחת לשולחן דרך החברה שלו לתוספי מזון או איזה שטות אחרת וכולם יודעים את זה ורוג'ר גודל נותן לזה לעבור .
              אין שום דבר שבעולם שישכנע אותי שבריידי בניגוד לכל ספורטאי אחר אי פעם בתולדות ההיסטוריה נהיה יותר טוב אחרי גיל 35 , בריידי מסומם ובגדול.
              דירק נוביצקי לוקח משכורות מינימום כי מרק קובאן הבטיח לו חוזה לכל החיים בתור יועץ לעניני שקשוקה בדאלאס אחרי שהוא פורש.
              לברון ג'יימס בגיל 32 נותן את העונה הכי טובה שלו , מסומם על כל הראש.
              סטף קרי עם קרסוליים מזכוכית בקושי מסוגל ללכת פתאום נהיה איש הגומי , מה שהוא לקח לוריד אפילו קורט קוביין לא לקח.
              קודי בלינג'ר שנה שעברה טריפל איי והשנה נותן 30 הומראנס במייג'ורס , ממש נס חנוכה
              אם ג'ואל אמביד נותן עכשיו שלוש שנים בלי פציעה רצינית זה לא בגלל שאיזה רופא אליל בקמרון עשה לו וודו וודו

            • ניינר / ווריור (פורסם: 5-8-2017 בשעה 10:40)

              No one נראה לי שאתה צריך דחוף איזה ויקאנד בטיחואנה עם כמה זונות שיעשו לך פורן קאם. הצדקנות שלך פאתטית

  6. עידו ג. (פורסם: 4-8-2017 בשעה 20:16)

    בתור אוהד לקבוצת NFC אני מאד נהנה לעקוב אחרי הקריירה של בריידי מבלי שהמון שיברון לב יהיה מעורב בעניין. ההגיון אומר שהתדרדרות ביכולת שלו תגיע בקרוב אבל כשמסתכלים עליו זה יותר מדי פעמים מרגיש כאילו בעוד עשר שנים נקיים שוב את הדיון הזה.
    אם כבר אנחנו בקטע של להסתכל לאחור אז אני חייב להודות לך על ההשראה מהטורים בוואלה ואחר כך כאן שהביאה אותי להתחיל לכתוב בעצמי. בהתחלה דרך הדיון בפורום שם ואחר כך באופן עצמאי. אז אני מניח שבאופן עקיף אני צריך להודות גם לבריידי על כך. :)

    להגיב
    • Ljos (פורסם: 4-8-2017 בשעה 20:38)

      סליחה על ההתפרצות לפוסט עם משהו לא קשור בכלל, אבל – אתה!
      מה נשמע? מה המצב באתר המקביל?

      להגיב
      • עידו ג. (פורסם: 4-8-2017 בשעה 20:40)

        לאן נעלמת לנו?
        חבר אתה חסר.

        להגיב
  7. Ljos (פורסם: 4-8-2017 בשעה 20:57)

    בוא נגיד שהייתה לי אלרגיה קשה למאכל מקומי.

    להגיב
    • עידו ג. (פורסם: 4-8-2017 בשעה 21:15)

      אם אני מבין אותך נכון אז הפסדת כמה התפתחויות משעשעות בנידון.
      תחזור.

      להגיב
      • Ljos (פורסם: 4-8-2017 בשעה 21:37)

        מסקרן.
        אתה יודע שאי אפשר להגיד לך לא, נכון?

        להגיב
  8. kknd (פורסם: 4-8-2017 בשעה 21:26)

    נחתתי בניו יורק ב-16/09/01 בטיסת דלתא מתל אביב דרך לונדון…

    להגיב
    • עמי ג (פורסם: 5-8-2017 בשעה 19:27)

      ואני נחתתי ב-11 בספטמבר 2001 בתל אביב מרומא בשעה 4 אחרי הצהריים. כמה דקות אחרי זה סגרו את השמיים.

      להגיב
  9. Zak (פורסם: 4-8-2017 בשעה 23:40)

    שיהיה במזל טוב! מדהים איך אחרי אותו משחק נגד קנזס סיטי הוא נראה גמור ואילו עכשיו אנשים תוהים כמה עוד טבעות הוא יביא.

    להגיב
  10. משה (פורסם: 5-8-2017 בשעה 08:08)

    לקבץ חבורה של אפלק, דיימון, אוונס, וולברג ובריידי זה הכי וואספי שיש. האמת, לא נראה לי מגניב במיוחד להסתובב עם החבר׳ה האלה, חלקם גם שחקנים גרועים במיוחד (ומן הסתם לא התכוונתי לפוטבול).

    להגיב
  11. Matipool (פורסם: 5-8-2017 בשעה 10:44)

    30. הוא גם הופיע בתפקיד אורח ב ״הפמליה״ שהפיק מארק וולברג (שאגב – לו בעצמו יש פמליה דומה בחיים האמיתיים).
    בהתחלה טרטל שונא אותו ואחרי הפגישה הראשונה איתו, הוא הופך לגרופי שלו.
    41. אי אפשר.
    שאלה לבעל הבלוג – לא היית באיסטנבול?

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 5-8-2017 בשעה 15:42)

      לא

      להגיב
      • Matipool (פורסם: 5-8-2017 בשעה 16:29)

        פשוט התפלאתי על רגע הספורט הכי גדול שנכחת בו.

        להגיב
  12. Yavor (פורסם: 5-8-2017 בשעה 17:30)

    נהדר. תודה. עוד לא קראתי את התגובות. תיכף אתחיל.

    לא שאני איזה פוטבולוג גדול, אבל מאז שהתחלתי להתעניין במשחק הממכר הזה תמיד הייתי בצד של פייטון, שמאוד מעריך את בריידי אבל רואה בו נאמבר 2.
    לצערי, בשנה שנתיים האחרונות קורה לי אותו תהליך מעצבן של השלמה עם הגורל ועם מה שרואות עיניי, אותו תהליך שעברתי בתחילת שנות התשעים כשנשמעו יותר ויותר קולות שמאמינים שלא מג'יק אהובי הוא הגדול מכולם, אלא אחד עם ספרות הפוכות על החולצה. גם אז וגם היום, המוח נאלץ לסתור את הלב. אז לפחות אפשר היה לדמיין את שניהם על אותו מגרש בחמישיית כל הזמנים. היום, אפילו זה אין לי.

    מזל טוב ויום הולדת שמח

    להגיב
  13. רוני (פורסם: 5-8-2017 בשעה 22:18)

    בהתחלה הייתה לי הרגשה שהוא לא עושה הרבה ולוקח מעט מדיי סיכונים, מעין אלכס סמית רק הרבה יותר יעיל ועם מאמן גאון ושלושה סופרבולים עם הגנה ענקית. אבל הוא נותן פשוט עונות מטורפות והוא שחקן ענק. שני הסופרבולים האחרונים היו מדהימים. אני חושב שהוא רימה עם הכדורים, אבל זה לא כזה פקטור גדול. עדיין אני מעדיף לראות אותו מפסיד, אבל לא כמו פעם… נקווה שהשנה תהיה להם תחרות, זה נראה לא כוחות כרגע.

    להגיב
  14. יוסי מהאבטיחים (פורסם: 5-8-2017 בשעה 22:29)

    מה שאני הכי שונא אצל בריידי הוא מה שאני אוהב אצל בקהאם. יש לו את כל הסיבות להיות שחצן בנזונה, ומשום מה הוא לא.
    טימייטס מעריכים אותו, ריבים שלו עם יריבים זה בדר"כ במעמד צד אחד, החרא הזה אפילו מפרגן לסאקס שהוא אוכל ("נייס טאקל, נאמבר 54").
    איך אפשר לא לתעב מישהו שלא נותן ליריב שלו סיבה טובה לשנוא אותו?

    להגיב
  15. אבי (פורסם: 6-8-2017 בשעה 00:26)

    אפשר לא לאהוב אותו? וואו, השאלה הזאת ממש הוציאה לי את האוויר מהמפרשים

    להגיב
  16. עמי ג (פורסם: 6-8-2017 בשעה 16:55)

    פוסט מצוין אריאל. תודה.
    "שלום, אני טום בריידי, אני משחק קוורטרבק". אהבתי מאוד!

    היית יכול לייפות עוד יותר את מה שכתבת (סיפור טוב לא תמיד חייב להיות נאמן רק לעובדות היבשות).
    מחזור הפוטבול הראשון אחרי התקפת הטרור התקיים קצת אחרי שהגעת לארה"ב, ב-23 בספטמבר, אחרי שהמחזור הקודם נדחה.
    באותו מחזור אירחו הפאטס את הג'טס. זה היה משחק אמוציונלי מאוד כמובן בגלל הימים שקדמו לו.
    אבל במחזור הזה קרה עוד דבר חשוב: הקווטרבק הפותח של הפטריוטס באותו משחק (וב-9 השנים שקדמו לו) דרו בלדסו, נפצע מתיקול אגרסיבי של הליינבקר של הג'טס, מו לואיס. בריידי עלה לשחק במקומו בסוף המשחק. המחזור הבא – כנראה זה שראית אחר כך במסכים בווגאס – היה הראשון שבו עלה בריידי לשחק כק"ב פותח.
    https://www.si.com/nfl/2016/09/22/drew-bledsoe-hit-tom-brady-mo-lewis-jets

    מזל טוב!

    להגיב
  17. No1 (פורסם: 6-8-2017 בשעה 20:49)

    דרדר במדבר (או גרייזס היקר),
    לא כתבתי כאן הרבה זמן (ככה זה כשיש תינוקות בשטח) הפוסט הזה שדווקא עוסק בבריידי הצליח לגרום לי לכתוב גם.
    נחשפתי לפוטבול עוד בהיותי ילד באמצע שנות ה-80 מיד התאהבתי בקשיחות ובעוצמות של המשחק. אני אפילו לא זוכר איך נחשפתי לטור שלך אבל גם הטור וגם הסיכומים השבועיים עם מיטב המגיבים של וואלה גרמו לי לעקוב אחרייך ובאופן טבעי לעבור לפה.
    כשראיתי את הסופרבול מול הראמס הייתי חולה אז ראיתי שידור חוזר בבוקר ב-METV ולא האמנתי למה שאני רואה. הילד הזה מנצח את וורנר הייתי בטוח שזה יגמר 50-0 ל- The greatest Show on turf הייתי בטוח שזו טעות והוא יהיה One hit wander……איזו טעות. למדתי להעריך את החכמה שלו את הקשיחות ראיית המשחק ופשוט לצאת ולנצח עם מה שיש, לא תמיד היו את הרסיברים הכי טובים אבל הוא בטח יודע איך לגרום לכולם לעבוד ביחד ולהוציא את המקסימום האפשרי ללכד את השורות ולהביא הביתה את הניצחון. זוהי מנהיגות מלידה אולי התכונה הכי חשובה לק"ב ולספורטאי באופן כללי.

    ולך גרייזס,
    אני מאחל לך (וגם לי) שתמשיך לכתוב לא משנה איפה או באיזו צורה אתה מהבודדים שאני מרשה לעצמי לקרוא למרות שאני לא מסכים עם 99% ממה שאתה כותב ;).

    Happy Birthday Kido
    May all your wishes come true

    להגיב

מה דעתך?