היחיד שמעורר תקוות מהיום. רוברטסון

בני עשה לעצמו טובה היום וחסך לו את כאב הלב במשחק היום כשהוא הולך לחתונה במקום. עדיף חור בכיס מאשר חור בלב, כנראה. אז אני אמלא את מקומו לזמן קצר.

תראו – לא מפריע לי להפסיד בגביע הליגה. אני שונא להפסיד אבל יש חלק קטן ממני שאפילו שמח שזה קורה. מפעל אחד פחות לבזבז עליו כוחות בעונה ארוכה מאוד. הייתי שמח שזה יקרה אחרי קרב איתנים לקבוצה באמת טובה, אבל עדיף להפסיד עכשיו מאשר משחק חוזר אחרי הארכה בעוד שבועיים.

וקלופ עשה נכון. לקח פה ושם מהפותחים שלו ונתן הזדמנות לחלק נכבד מהמחליפים. אחרי שסאלח ומאנה שיחקו בכל משחק השנה וסטארידג' שיחק תשעים דקות בשבת, הם היו חייבים לקבל מנוחה. זה טוב כי זה נותן מנוחה לאלו שעבדו קשה, זה טוב כי זה נותן למחליפים זמן משחק וזה טוב כדי שקלופ יידע עם מי הוא יכול ללכת למלחמה בהמשך כשיהיו לו יותר פצועים.

בין אלו שקלופ יכול לסמוך עליהם יש בהחלט את רוברטסון, שלא בפעם הראשונה העונה הראה שיש לו עתיד מזהיר באגף שמאל שלנו, את סולנקי שאמנם לא הצליח להבקיע אבל היה פעיל מאוד והגיע להזדמנויות ואת גומז שהייתי שמח לקבל ממנו עוד דקות בתור בלם על חשבונו של לוברן. בלי קשר לחבר'ה הצעירים, קוטיניו הראה בחצי הראשון שהוא חוזר לכושר ועוד משחק או שניים הוא כבר יהיה קוטיניו שאנחנו מכירים. זאת בהנחה שהוא לא יצא בגלל פציעה, מה שיהיה אסון לא קטן כרגע.

חוץ מכל אלו, האכזבה הכי גדולה הגיעה מגרויץ' שלא הראה כלום במשחק. לא רק יכולת אלא גם מאמץ. מאוקסייד-צ'מברליין הציפיות שלי לא היו גבוהות במיוחד והוא עמד בהן יפה מאוד. אפס אינטיליגנציית משחק. עד היום היה נראה שהרכש של קלופ – כשהוא כן מחליט להוציא את הכסף – הוא ספוט און. מאנה, סאלח, מאטיפ (גם קייטה כשיגיע) – כולם שחקנים מצוינים. אלוהים עדי שאין לי מושג מה הוא מצא בצ'מברליין. גם מפלאנגן אין לי יותר מדי ציפיות אבל זה כן מאכזב לראות אותו לא מסוגל לייצר כלום באגף ימין ולהזכר בגול האדיר שלו נגד טוטנהאם באותו 5-0 ובכלל בתרומה שלו באותה עונה. הוא לא השחקן הראשון ולא האחרון שפציעות הרגו לו את הקריירה, לצערי.

מעבר לכל זה, יש היום מצב ברור לליברפול: היא מתקשה מאוד לשים את הכדור ברשת. במחצית הראשונה, בדיוק כמו בשבת ובדומה לא מעט למשחק מול סיביליה, מגיעים למלא מצבים אבל לא מצליחים להכניס גול. חשוב לומר, זה לא המצב שראינו בשנה שעברה שמגיעים מול קבוצת בונקר ולא מגיעים למצבים בכלל (זה מה שקרה בחצי השני אחרי שקוטיניו יצא. אפס ניסיון מקדימה גורם לתוצאה הזו). אנחנו מגיעים למצבים. גם בשבת, גם היום. הכדור לא נכנס לרשת. האופטימיים יגידו – עניין של מזל. פסימיים יגידו – אין לנו סקורר שמסוגל לשים את הכדור בשער. אין קילר אינסטינקט. האמת מן הסתם איפה שהוא באמצע.

הבעיה היא הרצף שבו ליברפול נמצאת כרגע. ארבעה משחקים ללא ניצחון, מהם שני הפסדים. זה מזכיר במידה רבה את הרצף שהיה לנו באמצע העונה הקודמת. למזלנו, העונה עוד צעירה ויש זמן למצוא פתרונות. אבל אם זה לא יקרה – כדור השלג יתחיל להתגלגל, ואתם יודעים איך ליברפול נראית כשזה קורה, וגם הליגה ואירופה ייברחו לנו. במידה רבה, המשחק בשבת באותו איצטדיון הופך להיות למאסט-ווין. לא בדיוק מצב בריא כשספטמבר עוד לא נגמר אפילו.

נו האדל
נו האדל