הנה העובדות:

  1. אני מאוד אוהב לבהות בגרפים ולנתח סטטיסטיקות
  2. אני מאוד אוהב פוטבול
  3. יש לי תזה לכתוב אבל אין לי כח לעשות את זה

התוצאה של משוואות (1-3) – נשאבתי לניתוח שהבטחתי בסיכום המחזור האחרון שלי לגבי השאלה: האם הפוטבול הולך ונהיה גרוע?

בהעדר מדד כמותי מוצלח למה זה "פוטבול טוב" (ואני אשמח להצעות למדדים מהסוג הזה) נשארתי עם השאלה המעניינת כשלעצמה – האם יש ירידה ברמת הק"בים בליגה העונה ובכלל בשנים האחרונות? האם התחושה שלנו (תחושה שקיימת להרגשתי כל שנה) שרמת הק"בים בליגה מתדרדרת אכן נכונה?

כמה מגבלות לפני שאנחנו צוללים לתוך הנתונים:

  1. כן, סטטיסטיקה לא מספרת את כל הסיפור. או, אם אנסה לנסח את זה קצת יותר טוב – סטטיסטיקה יכולה לספר את כל הסיפור אבל לנו אין את כל הסטטיסטיקה. ומה שעוד יותר גרוע בסטטיסטיקה – היא יכולה לספר כל מיני סיפורים שונים. ואז קל מאוד לבחור את הסיפור שמתאים למה שאתה רוצה. שורה תחתונה – ניסיתי לנבור בהרבה סטטיטיקות אבל לא לנסות להכתיב את הסיפור. כמו שתראו מיד – הוא מורכב למדי. ואם תגידו לי – אני לא קונה את זה, אני רואה דברים אחרים במגרש, אז אין לי דרך ממש להתווכח עם זה. לטעמי, לסטטיסטיקה יש יתרון שהיא מבטלת הטיות מובנות בנו.
  2. יש המון סטטיסטיקות בפוטבול. כמו שקרה בבייסבול, אנשים ניסו לפתח מדדים מורכבים יותר ויותר שיכילו יותר ויותר פרמטרים. אני נמנעתי כמעט לגמרי משימוש במדדים מורכבים, כמו למשל ה-QBR ש-ESPN פיתחו פשוט כי הוא בנוי מיותר מדי פרמטרים ולנתח אותו הופך מסובך למדי. דבקתי במדדים מוכרים – יארדים, פנלטיז, אחוזי השלמה והמדד החביב עליי, שאולי לא מושלם אבל בראיית המקרו נותן אינדיקציה מצוינת לאיכות ק"בים – ק"ב רייטינג (למי שלא מכיר, הוא משקלל אחוזי השלמה, כמויות יארדים, ט"ד ואינטרספשנס למדד אחד שמתחיל ב-0 ונגמר אי שם ב-157).
  3. אני מניח שאפשר היה לעשות אנליזה מתחילת המילניום או משנות השמונים אבל אפילו לי יש מגבלות זמן והאמת היא שהתקופות ההן פשוט לא רלוונטיות לימינו ועל כן כל האנליזות נעשו על נתונים משנת 2010 ואילך.
  4. כאשר השוויתי נתונים של ק"בים לקחתי את כל הק"בים שזרקו יותר מ-100 ניסיונות בעונה. יכול להיות שהייתי צריך לשים סינון יותר גבוה או יותר נמוך אבל זה נשמע לי חסם סביר כדי להכניס גם ק"בים מחליפים אבל לא כאלו שהופיעו במשחק וחצי. העונה הנוכחית נמצאת בדיוק באמצע הדרך שלה אז הרף עמד על 50 ניסיונות מסירה.
  5. חשוב לזכור – כל שחקן בעונה הזאת שיחק מקסימום תשעה משחקים, רובם שמונה משחקים. זה מעט מידע. אף סטטיסטיקאי לא ממש היה סומך על כמות כזו קטנה של מידע. ועדיין – זה מה יש ועם זה ננצח. אבל חשוב לזכור לגבי הנתונים של השנה – הם בערבון מוגבל בלבד ושווה לחזור אליהם בסוף השנה.
  6. אני בטוח שיש שגיאות מתודיות מסוימות ב"מחקר" הזה, תרגישו חופשי להעיר עליהן.

זהו לעכשיו. בואו נתחיל.

אז כמו שאמרתי, הטיעון העיקרי לגבי הבעיה בליגה השנה זה שרמת הק"בים ירודה לעומת מה שהיה פעם. אחרי הפרישה של פייטון, הפציעה של לאק, הירידה ברמה של קאם ניוטון והעונה גם של מאט ראיין נראה שלמעט בריידי ובריס נשארנו עם מעט מאוד ק"בים בטופ כמו פעם.

כמו שאמרתי, המדד הטוב ביותר לאיכות ק"ב הוא הק"ב רייטינג. הנה החציון (אני כמעט ולא משתמש בממוצע אלא בחציון שיש לו את היתרון שהוא "מסנן" אאוטליירס) של המדד הזה:

אני חושב שהתמונה פה היא די ברורה ולא ממש מפתיעה (לי לפחות) – בשנים האחרונות יש עליה מתמידה באיכות הק"בים שאנחנו רואים בליגה. עשר נקודות מדד על פני שש שנים. די מדהים לדעתי. אפשר לטעון שזה בגלל החוקים בליגה שהם לטובת הק"בים (נגיע לזה) אבל העליה עקבית וברורה.

היוצא מן הכלל? השנה האחרונה, פתאום אנחנו רואים ירידה. בטח לא לרמות של פעם אבל בלא ספק ירידה.

אז ממה נובעת הירידה? שאלה טובה. האמת, שמדד החציון הוא חלקי בלבד ואני מעדיף להסתכל על מה שנקרא box plot. בקצרה, למי שלא מכיר את סוג הגרף, מדובר בגרף של התפלגות כשכל קוביה מייצגת את ה-50% האמצעיים של כל שנה, הקווים מייצגים את האחוזונים 75-90 ו-25-10 והצלבים הקטנים את הנקודות החריגות. הקו באמצע הוא החציון. ככל שהקופסא והקווים יותר ארוכים, ההתפלגות (כלומר, סטיית התקן) גדולה יותר. מה שניתן לראות די בקלות מהגרף זה שההתפלגות בשנתיים האחרונות ובמיוחד השנה גדולה במיוחד. צריך לסייג שוב, יש לנו מעט יחסית משחקים השנה ויכול להיות שזה משפיע.

אז רגע, מה השתנה? האם רמת הק"בים בעילית ירדה כמו שהרבה טוענים? ובכן, ממש לא. Quite the opposite למעשה. זה הגרף של האחוזון ה-75:

אז מה כן קרה? החלק האמצעי של הרשימה בהחלט מתפקד בצורה פחות טובה. הנה הגרף של האחוזון ה-25 :

למעשה, גרף הבוקס רמז לנו על זה. מה שיש לנו היום בליגה זה הרבה יותר שונות מאשר בשנים הקודמות. העילית נשארה אותה עילית ואולי אפילו השתפרה אבל האמצע והתחתית מתפזרים הרבה יותר.

אוקיי, הגענו למסקנה הזאת. אבל – מה הסיבה לירידה באיכות הק"בים? ההגיון אומר – ירידה באחוזי השלמה. ובכן, לא. ממש לא:

למעשה, העונה הזאת די מטורפת מבחינת אחוזי השלמה. כולם מוסרים מעל 60%! לכו אחורה לתחילת העשור ותראו כמויות מדהימות של ק"בים שמוסרים בפחות מ-60% השלמה, חלקם אפילו נוגעים ב-50%. השנה? אללי, כולם מוסרים באחוז גבוה. תיראו איך גם העילית עדיין למעלה באיזור ה-70 אחוז (אלו דרו בריס ואלכס סמית למשל) והחציון נשאר יציב באיזור ה-63%. מדהים.

מה שמשאיר אותנו עם השאלה – איך זה שאחוזי ההשלמה עולים אבל הרייטינג השנה צנח? ובעצם, למה אחוזי ההשלמה כל כך השתפרו? התשובה לזה פשוטה – יארדים. שימו לב לטרנד היארדים למשחק שק"בים מוסרים:

הצניחה פה ברורה וחדה. אם שנה שעברה היה אפשר להגיד שהירידה היא עדיין מתונה ואולי מקרית, הרי שהשנה ק"בים חזרו למסור כמויות יארדים של לפני שלוש-ארבע שנים. 25 יארד פחות למשחק.

למה יש ירידה בכמויות היארדים? אם נבדוק את מדד היארד פר מסירה, הרי נגלה שאנחנו עומדים על אותו חציון פחות או יותר (אם כי יש צניחה גדולה בתחתית), אולי אפילו עם שיפור מסוים השנה:

מה כן? הנה התשובה. פשוט, ק"בים מוסרים פחות. הנה בוקס פלוט של מס' ניסיונות למשחק:

אם לפני שנה עמדנו על איזור ה-37 ניסיונות מסירה למשחק הרי שהשנה אנחנו עומדים על איזור ה-32. למעשה, מדובר מדובר בכמות ניסיונות המסירה הכי נמוכה בממוצע שראינו בעשור הזה.

יש הרבה תהיות לגבי למה זה קורה, המחשבה הראשונה תלך לכיוון השיפוט. הרי אנחנו יודעים שהוא השפיע מאוד על המסירה בשנים האחרונות, נכון?

ובכן, בהחלט. אם נסכום עבירות של הפרעה למסירה פר משחק (שלוש עבירות – פאס אינטרפרנס, דפנסיב הולדינג ואיליגל קונטקט) הרי שנקבל את הגרף הבא:

אי אפשר שלא לראות את הטרנד שבו להגנה הרבה יותר קשה לשמור היום בלי לקבל דגל. מצד שני, בארבע השנים האחרונות (מרגע שהליגה התחילה להקפיד הרבה יותר על דפנסיב הולדינג) אנחנו די יציבים. השנה רואים ירידה מסוימת אבל היא בטח לא לרמה של פעם שתסביר למה ק"בים מוסרים כל כך פחות. אני אחסוך לכם עוד גרפים, רק אגיד שכמות האופנסיב הולדינג – עבירה שעוזרת להתקפה – די יציבה בשלוש השנים האחרונות ובטח יותר גבוהה ממה שהיא פעם. כך שהשופטים לא מקילים פה על ההתקפות. תצטרכו גם להאמין לי שכמויות הראפינג דה פאסר יציבות מאוד ולמרות שנדמה לנו שהליגה מאוד מגינה על מוסרים היום, המצב לא ממש השתנה בעשור הנוכחי.

***

טוב, אז הגיע הזמן לסכם. מה למדנו?

  • בשנים האחרונות ק"בים נמצאים ברמה הכי גבוהה שלהם אי פעם
  • אנחנו רואים בשנה האחרונה ירידה מסוימת ברמת הק"בים
  • הירידה הזאת לא מתבטאת בעילית אלא דווקא בחלק הבינוני של הק"בים
  • הירידה הזאת עומדת בניגוד לעליה עקבית ומרשימה באחוזי ההשלמה
  • הירידה הזאת כן מסתדרת עם ירידה מאוד חדה ביארדים למשחק באוויר שנובעת מירידה חדה בניסיונות המסירה.
  • אין ממש שינוי משמעותי בשיפוט שגרם לכך.

מה אפשר ללמוד ממה שראינו? אני מניח שפה כל אחד יכול להסיק את המסקנות שלו ומן הסתם יש עוד הרבה פרמטרים שלא בדקתי מפאת קוצר הזמן (כמויות ט"ד, אינטרספשנס, יארדים על הקרקע לק"ב וכו') אבל נראה שמה שאנחנו רואים היום זה פשוט – איזון. אחרי שנים שבהן ק"בים מסרו ה-מ-ו-ן המטוטלת של הליגה מתחילה להתאזן. קבוצות מבינות שלמסור 40 פעם במשחק זה בעייתי. הן מוסרות פחות. ולא רק זה – הן גם משלימות לאחוז יותר גבוה. כלומר, הליגה עברה ממשחק מסירה ורטיקאלי, כזה שאפיין בזמנו את פייטון מאנינג, ברט פארב ואנדרו לאק, לכזה שמקדש אחוזי השלמה, לטווחים קצרים יותר, כמו זה שאפיין פעם את טום בריידי (זה שמוביל את הליגה ביארדים, דרך אגב) או את אלכס סמית. ק"בים מוסרים היום באחוזים גבוהים יותר, לטווחים קצרים יותר ומאבדים את הכדור פחות.

האם זה נובע מכך שאין היום בליגה ק"בים שיודעים למסור את הכדור הארוך או שהליגה הבינה שמשחק מסירות קצר הוא יעיל יותר? ואולי זה פשוט קשור לפציעות של ק"בים שאהבו את המשחק הזה (נניח לאק או רוג'רס) זאת שאלת ביצה ותרנגולת שקשה לענות עליה. מה שבטוח, אנחנו רואים פה שינוי ממה שהכרנו בשנים האחרונות. עד כמה מדובר במגמה או בתופעה רגעית שתעלם בשנים הבאות (או אולי אפילו עוד השנה) – אני מניח שנגלה בקרוב.

ביי ביי דוק
נו האדל (בערך)