זה שעולה וזה שיורד

כשאימפריות קורסות הן עושות את זה בשקט, לא ברעש גדול

שבוע שעבר הלכתי לסטטיסטיקות כדי לבדוק האם באמת ה-NFL הפך ליותר גרוע כמו שהרבה מאוד אנשים חושבים. הסטטיסטיקות, כדרכן, היו לא לגמרי חד משמעיות ואפשר למצוא הוכחות לירידת רמה מסוימת השנה לעומת שנה קודמת, בעיקר בגזרת הקוורטרבקים, ועדיין מדובר על רמה שגבוהה בהרבה ממה שהתרגלנו לפני 10 ו-15 שנה.

אבל יש מספרים שהרבה יותר קשה להתווכח איתם – רייטינג. בשישה שבועות הראשונים של 2017 היתה ירידה של 7.5% ברייטינג בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד – וגם 2016 הראתה ירידה במספרים, רק שאז האשימו את מערכת הבחירות בירידה הזאת (עוד שניה נדבר על האשמים עכשיו). מאנדיי נייט – פעם ספינת הדגל של הפוטבול – הופך יותר ויותר לעוד תוכנית בשני בערב ולא מפלצת רייטינג כמו פעם. אפשר להתדיין על המספרים עד מחר, אבל בכל זווית שתסתכלו על זה, תראו ירידה.

אם במשך הרבה מאוד זמן נלחמתי בתחושה הזאת שמשהו רע קורה לפוטבול – תמיד הרי יש הסברים – הרי שאחרי יום ראשון האחרון קשה לי הרבה יותר להלחם בזה. חזרתי לדירה שלי בדנבר אחרי המשחק בין הפטריוטס לברונקוז רק כדי לראות הודעה מחבר שפעם לא היה מפספס פוטבול – "ה-NFL היא הליגה המשעממת בעולם". ניסיתי לחשוב על הסברים למה הוא לא צודק והאמת שמצאתי מעט מאוד. לפני כמה שנים, המשחק בין הפטריוטס לדנבר – אפילו לפני שפייטון מאנינג שיחק במייל היי – היה חלון הראווה של הליגה. היום? ניו אינגלנד בינונית למדי מנצחת בדנבר (המקום שהיה הקריפטונייט של בריידי במשך שנים) בקלות. מה זה בקלות, המשחק היה למעשה גמור כבר ברבע הראשון.

והנה עוד משהו שקרה לי ביום ראשון. אחרי שסיימתי להסתובב בעיר, בסביבות שעה שלוש בצהריים, חזרתי לדירה ופתחתי מחשב. באותו זמן שוחקו כל משחקי המחזור המאוחרים, כולל מפגש שעל הנייר היה אמור להיות מרתק בין אטלנטה לדאלאס, אבל מה שאני העברתי לראות זה את הסלטיקס מול הרפטורס.

כן, הסלטיקס השנה טובים וכיף לראות אותם. הם על רצף ניצחונות מרשים (שבטח יסתיים מול הקבוצה של קארי ודוראנט כספי ביום חמישי). אבל זה יותר מזה. פתאום ה-NBA – ליגה שפעם לא היתה מעניינת אותי בכלל בעונה הסדירה, כי הרי מה המשמעות שלה בכלל – הפכה להיות אטרקטיבית לי. לא רק הסלטיקס, בכלל. המספרים גם מראים את זה. בעוד ב-NFL יש ירידה מתמדת, ה-NBA נמצא בעליית רייטינג מרשימה של כמעט 15%.

אני לא רוצה שתהיה אי הבנה – הפוטבול הוא עדיין המלך הבלתי מעורער של הספורט בארה"ב. משחק NBA בין קליבלנד לגולדן סטייט בחג המולד ימשוך פחות רייטינג מאשר מאנדיי נייט בין מיאמי לקרולינה. ועדיין, הכיוון של שתי הליגות נראה לי מאוד ברור כרגע. האם מדובר בעניין נקודתי בלבד או במגמה – זה משהו שצריך לחכות ולראות. להערכתי, מדובר בטרנד ברור.

***

לפני שנתחיל לנתח את הסיבות לכך, הנה עובדה מאוד מוזרה – האלופה השנה ב-NBA ידועה מראש. אתה צריך להיות משוגע או מהמר גדול מאוד כדי ללכת לוגאס ולשים כסף על קבוצה שהיא לא גולדן סטייט. ב-NFL, לעומת זאת, נראה שיש כרגע לפחות 6 קבוצות, אם לא יותר, שמסוגלות להתמודד על האליפות. ההגיון הבריא היה אומר שתחרותיות היא נישמת אפה של ליגה. איך זה שה-NBA נהפכה לפחות תחרותית – רק להזכיר, קליבלנד וגולדן סטייט נפגשו בשלושת הגמרים האחרונים, מה שקרה רק פעם אחת ב-NBA אי פעם ורק שלוש פעמים בכל הספורט המקצועי האמריקאי (אם זכרוני אינו מטעה אותי). ועדיין, הרייטינג בעליה מתמדת. ב-NFL, לעומת זאת, הכל באמת פתוח. יותר מזה, התחלופה בצמרת היא בלתי פוסקת. אם ב-NBA אתה יכול להמר בתחילת העונה בדיוק לא קטן על מי יהיו 8 הקבוצות האחרונות בפלייאוף, הרי שב-NFL הסיכוי שלך לזה הוא קטן מאוד. גם התחרות על הפלייאוף קשה הרבה יותר (רק 12 עולות מתוך 32 לעומת 16 מתוך 30 ב-NBA).

אז מה קורה פה?

הנה כמה סיבות שאנשים חושבים שבגללן יש ירידה ב-NFL:

מחאת השחקנים. סך הכל, הקורלציה קיימת. קפרניק התחיל עם המחאה שנה שעברה, השנה היה המשך שלה, במיוחד אחרי ההתבטאויות של טראמפ ויחד עם זה חלה ירידה ברייטינג. אבל צריך לזכור שזה הכל – קורלציה. צריך להיזהר ולא לבלבל בינה לבין סיבתיות. אולי יש קשר בין הדברים אבל תרשו לי לפקפק בכך. הרייטינג של הליגה בתחילת השנה, גם כשלא היו כריעות ברך בהמנון, היה נמוך. השנה יש ירידה נוספת משנה שעברה למרות שלא השתנה הרבה, למעשה – יש הרבה פחות כריעות ברך מאשר אז. יותר מזה – ב-NBA יש הרבה יותר פוליטיזציה כששומעים את קארי ופופ ו-ואן גנדי ובטח לברון שמדברים נגד טראמפ, ושם לא רואים את האפקט הזה. נכון, הקהל של הפוטבול שונה מהקהל של הכדורסל. הוא הרבה יותר לבן ושמרן מזה של ה-NBA. ועדיין, זה קצת מזכיר לי את רשת הפיצריות פאפא ג'ונס שהאשימה את השחקנים הכורעים בירידה במכירות שלה כשהסתכלות על הגרף מראה שהירידה התחילה הרבה הרבה קודם.

זעזועי מוח. אין ספק, לאט לאט זה מתחיל לחדור לאנשים לראש (no pun intended), העובדה שהקטע הזה של להיות שחקן פוטבול זה מסוכן לבריאות. אני מכיר גם פה ושם אנשים שהפסיקו לראות פוטבול כי מבחינתם מה שקורה שם הוא בעייתי והם לא מוכנים להיות חלק מזה. מצד שני, לקהל של הפוטבול לא הפריע אף פעם לראות שחקנים עם איברים מרוסקים (הרי כבר בשנות השמונים ראינו את לורנס טיילור מפרק את ג'ו ת'ייסמן כמדומני) אז פתאום הם מתחילים לדאוג לשלומם אחרי שהם פורשים?

אם יש השפעה לנושא ה-CTE וזעזועי המוח הרי שלטעמי היא השפעה עקיפה – בגלל הרצון של הליגה להגן על השחקנים (היא לא באמת מגינה עליהם, דרך אגב. סתם נתון שראיתי אתמול: השנה נבדקו כבר יותר מ-300 שחקנים בחשש לזעזוע מוח. אז מה שהליגה לא עושה – זה לא ממש עוזר) היא הכניסה חוקים שהורידו מהאינטנסיביות של המשחק וזה פגע באפיל של המשחק בפני הצופים (ועוד נגיע לחלק הזה). אני גם מעריך שאת ההשפעה המלאה של הפגיעה בשחקנים נראה בעוד כמה שנים טובות, כשמאגר הכשרונות יילך ויתדלדל כשאתלטים צעירים יעדיפו מקצועות אחרים.

אינטרנט. יותר ויותר אנשים צופים היום און-ליין. ובכן, זה נכון ולא נכון. קודם כל, ראינו כבר את העליה ברייטינג ב-NBA למרות האינטרנט. כך שאולי זה משפיע אבל עדיין בשוליים. יותר מזה – בניגוד לארץ, שם האופציה היחידה שלנו לקבל את הגיים פאס או את הגרסה המקבילה שלו ב-NBA היא און-ליין, הרי שבארה"ב כדי שתוכל לראות און-ליין אתה חייב לשלם לדיירקט-טיוי, ואז כבר יש לך את זה בטלוויזיה. ברור שיש אנשים שרואים בסטרימינג לא חוקי, אבל בארה"ב זה הרבה פחות מקובל מאשר בארץ. וגם, המשחקים הבאמת פופולריים משודרים חינם ברשתות המרכזיות כך שאין לך שום סיבה ללכת לרשת. אני בטוח שיש לזה השפעה, אבל להערכתי מדובר בהשפעה שולית כרגע.

***

אז מה כן משפיע?

זאת הרמה, טמבל.

הנה רשימת קבוצות ה-NBA שאם יש משחק שלהן אני לא אטרח כרגע להישאר לראות אם במקרה אני אפול עליו:

סקרמנטו, אטלנטה, ברוקלין, שרלוט, שיקגו, דנבר, אינדיאנה, אורלנדו (שמשחקת מצוין השנה, דרך אגב), פיניקס. כנראה גם ממפיס. 10 קבוצות.

הנה הרשימה ב-NFL שלא מעניינת אותי בכלל:

קליבלנד, בולטימור, מיאמי, ג'טס, קולטס, טמפה ביי, יוסטון, שיקגו, אריזונה, ג'איינטס, ניינרס, בנגלס, ואחרי הפציעה של רוג'רס – גם גרין ביי. לרשימה הזאת אפשר להוסיף גם את הבילס, הריידרס שנראים על הפנים, הצ'ארג'רס שעושים כל מה שאפשר כדי להפסיד, דנבר שנראים מזעזע, והרד סקינס שסתם משעממים. סך הכל 18 קבוצות שפשוט לא מעניינות. אפילו הקבוצות הטובות יותר כביכול – יש שם לא מעט שאני לא חושב שאעשה מאמץ מיוחד כדי לראות. נניח, קרולינה, ג'קסונוויל, טנסי ודטרויט. עם מה נשארנו? 10 קבוצות בערך שבאמת מעניין לראות אותן. עכשיו תחשבו כמה מעט מפגשים יש בכל שבוע בין הקבוצות האלו.

ב-NBA, לעומת זאת, גם בקבוצות הפחות מעניינות נראה שיש תמיד מה לראות. פשוט, כזאת כמות אדירה של כשרון הגיעה לליגה בשנים האחרונות. הלייקרס לא משהו, זה נכון, אבל לא תעצרו לראות את לונזו בול או את אינגרם וקוזמה? פילי היו שנים בדיחה אבל כל משחק שלהם היום לגמרי שווה צפיה. דטרויט, שאף אחד לא ציפה מהם לכלום, פתאום רצים בראש המזרח. מילווקי היא באמת קבוצה שאף פעם לא עניינה אותי, אבל הגריק פריק? לגמרי שווה צפיה. מינסוטה עם טאונס, ניו אורלינס עם הגבה וקאזינס, פורטלנד עם ליילרד ומקלום. הניקס! הפאקינג ניקס שהיו הבדיחה של הליגה הם היום Must watch כמעט. המשחק בינם לבין קליבלנד, שלפני שנתיים היה מעניין את השועלים, היה אחד הטובים שראינו השנה.

זה נכון, ל-NFL יש עדיין יתרון אחד מאוד גדול. יש בו רק 16 משחקים בשנה והליגה קצרה מאוד. לפני ששמנו לב כבר עברנו כמעט שני שליש עונה. ב-NBA, לעומת זאת, העונה ארוכה ארוכה ומן הסתם דברים עוד ישתנו. אבל אפילו לפריק של פוטבול כמוני, שמשתדל לראות כמה משחקי פוטבול שאפשר ולא מפספס גם משחק בין קרולינה למיאמי במאנדיי נייט, יש תחושה של מיצוי מסוים.

ויש עוד בעיה קשה ל-NFL, בטח בהשוואה ל-NBA, ובזה אני אסיים. קוראים לזה ניהול.

רוב ענייני הניהול זה משהו שלא משפיע בצורה ישירה על האוהדים או על המוצר במגרש. אבל אני מרגיש שאם יש משהו שיכול להפוך את ה-NFL מהמפלצת שהיא היום למשהו קצת יותר נורמלי, הרי זה בעיות הניהול שלה.

הנה שורה של דברים שקרו בליגה הזאת בשנים האחרונות:

– קרב עקוב מדם בין הליגה לריי רייס, שנתפס מכה את חברה שלו, הושעה לשני משחקים, אחר כך התפרסם הסרטון שלו מכה אותו, הוא השעה עד להודעה חדשה, עתר לבית משפט ובסוף ניצח.

– קרב עקוב מדם בין הליגה לבין טום בריידי שהואשם ברמאות, נלחם בליגה בבית משפט, ניצח ובסוף הפסיד והורחק לארבעה משחקים שבסופם הליגה וגודל איבדו הרבה מאוד קרדבליות בקרב האוהדים.

– קרב עקוב מדם בין הליגה לאליוט, הרץ האחורי של דאלאס, גם הוא הואשם באלימות נגד אישה, הורחק, עתר לבית משפט שדחה את ההרחקה וחוזר חלילה במשך עשרה שבועות, עד שהשבוע הוא התחיל סוף סוף לרצות את ההרחקה שלו.

– מרמור מאוד גדול אצל השחקנים לגבי משחקי יום חמישי שגובים מחיר כבד בריאותית מהשחקנים.

– ההתבטאות האחרונה של הבעלים של יוסטון על "האסירים מנהלים את בתי הכלא", שאמנם זה ביטוי שפעם היה מאוד מקובל אבל בתקופה הרגישה היום מעלה יותר מדי קונוטציות בעיתיות.

– אי ההחתמה של קולין קפרניק באף קבוצה, למרות שהמצב של חלק מהן הוא מגוחך בק"ב. גם אלו שחושבים שלא צריך להחתים את קפרניק יודו שהסיבה שזה לא קורה לא קשורה לרמת המשחק שלו אלא לזה שאף בעלים לא רוצה את יחסי הציבור שקשורים בו. כשמאמן גרין ביי מספר שהוא לא יחתים את קפרניק כמחליף לרוג'רס כי יש לו שני ק"בים שהוא סומך עליהם – ואז הולך לבדוק את האופציה להחתים את בראיין הויר, ברור שלא מדובר בהחלטה מקצועית נטו.

– העניין האחרון, שאלוהים יודע איך הוא ייגמר, ובפעם הראשונה הוא כבר לא סכסוך בין הליגה לשחקנים אלא סכסוך בתוך הליגה – ג'רי ג'ונס (בעקבות הבלאגן עם אליוט) עושה מה שהוא יכול כדי שרוג'ר גודל, הקומישנר, לא יקבל את הארכת החוזה שלו ואפילו מאיים לתבוע את הליגה על כך. בתגובה, חלק מהבעלים מנסים לאיים עליו שיקחו לו את המועדון.

עכשיו תנסו להיזכר בסכסוך אחד מהסוג הזה בתוך ה-NBA בנניח – חמש השנים האחרונות. דווקא כשאני מסתכל על תחילת שנות ה-2000, הרי ששם היו לא מעט כאלו. כל הניסיונות של דיוויד סטרן לחזר אחרי הקהל הלבן עם הגבלות לבוש והכנסת הגבלת הגיל. זאת היתה תקופה של חוסר אמון גדול בין הבעלים לשחקנים שגם התבטאה בשביתה של חצי עונה ב-99. מאז, הדברים די הסתדרו ונראה שה-NBA מנוהלת לעילא. היא גם הרבה יותר חיה את התקופה ומאפשרת שימוש בחומרים שלה ברשת בצורה חופשית. ה-NFL? כל הסכסוכים האלו הם אינדיקציה ברורה לסדקים במכונה. לאימפריה שנהייתה גדולה מדי, שהמטרות של כולם הן לא אותן מטרות. יש פה את כל הסימנים לספינה בלי מנהיג שכל אחד מושך לכיוון אחר.

יש לנו עוד לא מעט זמן עד שייגמר החוזה הקיבוצי הנוכחי (ב-2021 כמדומני. אני צופה אז שביתה גדולה מאוד) ועם כמויות הכסף שמסתובבות היום בשוק שבו כל אחד מנסה לתפוס נישה וספורט הוא עדיין העסק היחיד שבו אתה יכול לשדר פרסומות שבאמת יראו אותן, הרי שזכויות השידור עדיין הולכות להיות יקרות עד אסטרונומיות.

אבל להישאר השליט הבלעדי? להרגשתי הכיוון הוא רק למטה.

נו האדל (בערך)
נו האדל

תגובות

  • אוריה

    כאחד שלא מבין כלום בפוטבול- טור מעולה!! ממש מעניין. תודה רבה

  • עומרי

    היכולת שלך להעביר כמה ציוצים בטוויטר לפוסט מושקע תוך פחות מיממה מעוררת קנאה :)

    אני חובב הופס כבד, אבל עדיין לא מבין איך אנשים אשכרה צופים במשחקי עונה רגילה שאינם מפגשי מפתח, מערבים את לברון שהוא מאסט ווטץ' תמיד, או את הפריק ופורזינגיס שהם תופעה באמת היסטרית.

    ספרס-ניו אורלינס בנובמבר? איזה ערך ספורטיבי יש לזה?

    לגבי קבוצות הNFL שציינת שלא מעניינות אותך, צריך להודות שלפחות 4 מהן זה עניין של פציעה אחת שהפכה אותן לכאלה (גרין ביי, יוסטון, ג'איינטס, קולטס). עד 2015 היית מפסיד משחק של לאק בשעה סבירה?

    נכון שפציעות תמיד יש, אבל השנה הן לקחו את הכוכבים הטלוויזיוניים יותר מהרגיל.

    • אריאל גרייזס

      גם אני לא הייתי צופה בכדורסל בעונה הסדירה כמעט אף פעם, השנה אני יותר ויותר נמשך לזה. כמובן, אם הייתי גר בארץ לא הייתי מתעורר באמצע הלילה כדי לראות נבא אבל אני מרגיש את ההבדל מהפעמים הקודמות שגרתי פה.
      אני מסכים שיש פציעות השנה שהפילו קבוצות (לא מסכים לגבי הג'איינטס, עם או בלי בקהאם זאת קבוצה נוראה לצפיה) אבל אני לא חושב שזה כזה שונה ממרבית השנים שאני רואה פוטבול.

  • אלון

    מכיוון בפוטבול זה לא רק nfl, איך הרייטינג של המכללות?

    • אריאל גרייזס

      האמת שלא ראיתי בכלל נתונים על זה אבל לדעתי מכללות זה פשוט ספורט נפרד. זה משהו שתמיד יקבל רייטינג אבל הרבה מאוד פעמים מאנשים אחרים לגמרי מאלו שרואים את המקצוענים (נכון אפילו יותר לגבי הכדורסל). שווה בדיקה

  • shadow

    לא מבין כמעט כלום בפוטבול, ככה שלי בכלל לא ברור איך מישהו אי פעם העדיף את זה על nba.

    והשנה באמת יש ליגה מעולה באנביאיי
    רוב האנשים שמתלוננים על הרמה או על התחרות הם בעיקר ילדים שהתבגרו ומעדיפים להאשים את המשחק מאשר את האופי שלהם שהשתנה.

    כאילו שבתקופת ג'ורדן היתה תחרות או רמה.
    כולן היו מתחרות בינן לבין עצמן מהכי טובה בין הגרועות בשביל להפסיד לשיקגו בגמר.

    הרמה והתחרות בליגה הרבה יותר גבוהה היום.
    בוואלה היתה כתבה על פרוזינגיס. לשים אותו מול יואינג ולראות את ההבדל בין נוסטלגיה למציאות. וממש אהבתי את יואינג.

    • אריאל גרייזס

      אף פעם לא הבנתי נוסטלגיה לכדורסל של שנות התשעים - הכדורסל אז היה הגנתי, נוקשה ועם יחסית מעט קבוצות באמת טובות. התחרות היתה מאוד קטנה. הכדורסל של היום טוב בהרבה. מצד שני, בשנות השמונים כן היתה פריחה לליגה, המון קבוצות טובות וכדורסל מאוד כיפי לצפיה.

      • Omer

        20 קבוצות בשנות ה80. 30 היום.
        ב10 הקבוצות הגרועות בליגה, ישנם באזור 10 כוכבים וסהכ 30-35 שחקנים איכותיים שהיו הופכים את הליגה לתחרותית לאפחות משנות ה80.

        הרבה שוכחים, אבל בשנות ה80 המערב היה פחות תחרותי מהמזרח ב8 עונות האחרונות. אין הרבה הבדל בין קליבלנד/מיאמי של לברון במזרח ללייקרס של מג'יק במערב.

        • אריאל גרייזס

          לא אמרתי שהליגה היום פחות טובה משנות השמונים, אני אומר שלפחות את הנוסטלגיה אליה אני יכול להבין. הכדורסל היה מאוד כיפי לצפיה והיו לא מעט קבוצות טובות עד מצוינות. רמת תחרותיות, כמו שאנחנו רואים עכשיו, היא כנראה פחות קריטית

    • עומרי

      נו נו, פורזינגיס יותר טוב מיואינג? האיש שהיה הכי קרוב לנצח את מייקל בניינטיז?
      אמירה שמדגימה כמה אנדרייטד יואינג...

      • shadow

        או כמה טוב פרוזינגיס

  • AdamB

    תחושת בטן שלי. ואני לא חיי שם. אמריקה הליברלית מתרחקת מהמשחק. בצעדים מדודים. אבל זה קורה.

  • אמיתי

    אחלה ומעניין. דווקא בפוסט הזה גרף של הרייטינג יכול לעזור להבין האם זו רגרסיה לממוצע אחרי פיק שזה טיבעי או שיש פה שינוי מגמה אמיתי

    • אריאל גרייזס

      קשה מאוד למצוא גרפים של רייטינג כי יש כל כך הרבה מדדים שונים ומאוד קשה לייצר השוואה אוביקטיבית

      • אמיתי

        אני בטח לא צריך להגיד לך שקשה לבסס תזה ללא נתונים. בלי קשר אני ״מאמין״ לך שיש ירידה ברייטינג רק שללא נתונים קשר לעשות את המעבר מקורולציה לסיבתיות

        • אריאל גרייזס

          יש נתונים. אני יכול לקשר כמה כתבות בנושא, הנתונים מאוד ברורים. למצוא דרך שלהם מאוד קשה

          • אריאל גרייזס

            דרך = גרף

            • אמיתי

              הבנתי. סבבה

          • איציק

            יש המון דרכים לויזואליזציה של נתונים ממד גבוה. קצת מאמץ.

            • אמיתי

              חוסך עלינו..התחיל להשקיע בתזה

  • yaron

    תודה אריאל, פוסט מרתק.
    אני כבר בקושי בקושי רואה פוטבול כך שאין לי מה להגיד חוץ מזה שזה נראה כמו שילוב של כל הנקודות שציינת :-)

  • היסטוריה לעניים

    למיטב ידיעתי כל הצפייה בטלביזיה מסחרית בארה"ב בירידה חדה. לא רק זה , הירידה בnfl קטנה מהירידה הממוצעת בערוצים מסוימים כfox primetime או abc.
    מאחר ופוטבול יותר פופולרי בהרבה מהנבא יש הגיון שהוא יותר ירד במקביל לערוצים מאשר הכדורסל.

    • היסטוריה לעניים

      money.cnn.com/2017/10/26/media/nfl-ratings-tv-networks/index.html

    • אריאל גרייזס

      הירידה בצפיה בערוצי ברודקאסט נובעת בעיקר מכך שיש היום אופציות הרבה יותר טובות. אני לא רואה בכלל ערוצי ברודקאסט היום - הסדרות שהם משדרים זה זבל מזוקק והן עמוסות בפרסומות. כשיש לך אופציה כמו נטפליקס ואחרות, אין שום סיבה לראות עוד קומדיה עבשה בפוקס.
      לפוטבול וספורט בכלל אין אלטרנטיבה מהסוג הזה, כך שאני לא בטוח שההשוואה תקיפה (אם כי ברור שזה שיש שינויים בהרגלי הצפייה גם ישפיע על ה-nfl, רק שהייתי מצפה שזה ישפיע על השאר בצורה דומה)

      • בלייק

        הרייטינג יורד קודם כל כי צעירים בארה"ב פשוט לא רואים טלויזיה. בכלל. זה מדיום שלא מדבר אליהם והם לא מבינים אותו. הוא כבד וחד סיטרי, והם רגילים לתקשורת קלילה יותר ואפילו לא דו סיטרית אלא רב-כיוונית.

        שמתי את זה אצל גיל שלי פעם:
        https://www.slideshare.net/nschenck/7-predictions-about-the-future-of-media
        בלינק יש קישור למצגת שמרכזת לא מעט מחקרים בארה"ב לגבי שימושים במדיה.

        אמ;לק: שקף 5 – צעירים אמריקאים רואים מעט מאוד טלויזיה, בקושי שומעים רדיו ולא פותחים עיתונים או מגזינים. למעשה הם גם משתמשים מעט באינטרנט ממחשבי דסקטופ, לפטופ ומטאבלטים. הסמארטפון הוא המלך.

  • ישי

    אז בתור מבין גדול בפוטבול (בכמה ערבי ראשון האחרונים היה לידי בחדר כושר אמריקאי שראה פוטבול אז ביקשתי שיסביר....), אני חושב שהסיבה היא פשוטה - זה משחק משמים. קורה משהו עשר שניות כשמאוד קשה לעקוב אחרי כל ההתרחשות, ואז מזפזפים שתי דקות. איך מישהו יכול לשרוד את זה?!

    • עומרי

      זו הליגה הכי מכניסה בעולם ביי פאר למרות שוק פוטנציאלי קטן בהרבה ומשחק ששיגע אמריקאים כבר 50 שנה, אז כנראה שמשהו הוא עושה נכון ;)

      פוטבול במיטבו זה הספורט העילאי ביותר לצפייה

    • אריאל גרייזס

      על זה נאמר - לא, כי כדורגל ישראלי..

      • ישי

        זה מה שאמר לי אותו אמריקאי.
        אז אמרתי לו שהוא צודק ובשביל זה יש כדורסל.
        אם כי בכדורגל אפשר לבהות במשך 90 דקות של מריחת זמן, ובפוטבול אפילו זה בלתי אפשרי כי המשחק נעצר באופן רשמי.

    • עודד

      ראית כדורגל פעם? זה משעמם

  • NoOne

    are you kidding me? adam silver is much worse then goodel
    no big problems in the NBA? have you heard about Donald Sterling??? Silver and the owners took a team from one of the owners.
    didn't told him they might take it , they just did

    not to mention Silver and other owners forcing the Sixers to fire Hinkie

    • אריאל גרייזס

      אתה צוחק עליי? סטרלינג זה בדיוק הדוגמא לאחל קומישנר עובד עם השחקנים ולא נגדם. זה בדיוק הסיבה שיש אמון בליגה הזאת בניגוד לפוטבול שם מקניר יכול להגיד דברים כאלו בלי תגובה.

      • איציק

        אני חושב שאחרי שסטרן עזב היו חששות כבדים האם מי שיחליף אותו יצליח להמשיך את מינוף הליגה. אני לא בטוח שכל מה שסילבר עושה זה נכון, אבל בגדול הוא הוכיח את עצמו. לאנשים כמוני שלא הכירו אותו קודם הוא הפתעה מאד גדולה לטובה.

        • אריאל גרייזס

          סטרן בעשר השנים האחרונות שלו היה קומישנר לא טוב ובאופן עקרוני כדאי לעשות החלפות פעם ב-20 שנה ככה אחרת אתה מרגיש יותר מדי בנוח בכסא שלך. סילבר עד עכשיו עושה עבודה נהדרת.
          דרך אגב, - רוג'ר גודל שצפריר פה מדבר בשבחו? כחלק מדרישות החוזה שלו הוא ביקש לא פחות ממשכורת של 50 מיליון דולר ו-שים לב לזה- מטוס פרטי לכל החיים. האיש חי בשגעון גדלות מטורף.

          • איציק

            אין לי מושג מי הוא רוג'ר גודל, וזה לא כל-כך חשוב נראה לי מה הוא מבקש. השאלה היא, האם יש פסיכים שמוכנים לתת לו את זה.

          • NoOne

            I never said Goodel was good , i just said Silver is worse

            I am 100 % against taking a team from an owner because what he said in a private conversation that was recorded illegal

            • אריאל גרייזס

              וואלה, אז מזל שלא אתה מנהל את הליגה. הצעד של סילבר היה כל כך נכון וטוב לליגה שנראה לי מטופש להתווכח עליו. זה בדיוק ההבדל בין גודל שעושה כל מה שהבעלים רוצה ובסוף מסתכסך עם השחקנים לבין קומישנר שמבין שחייב להיות איזון ועובד עם כולם ויוצר מערכת יחסים בריאה.
              האם זה היה הוגן להדיח את סטרלינג על שיחה פרטית? כנראה שלא. האם זה היה הדבר הטוב לליגה? אין ספק בכלל.

            • בלייק

              האמת, ואני לא ממש מכיר את הנפשות הפועלות או עוקב אחרי פוטבול, שב- NBA יש מגמה חזקה (שסילבר מייצג נאמנה) שהאסירים אכן ינהלו את הכלא. וזה עובד לא רע בכלל.

  • מיקו גוטליב אהלן סבבה

    אני מניח שהקיטון בשאר הערוצים הקטין גם את הזיפזופים לפוטבול ביום ראשון.

  • יוסי מהאבטיחים

    אופטופיק:
    בהמשך לפוסט הקודם שלך, הבילס מספסלים את טיילור לטובת פיטרמן הרוקי.
    רייטינג עונתי של 92, יחס ט''ד/אינט' של 3/10, ועדיין יש דברים שצריך לראות ואי אפשר למדוד.

    • אריאל גרייזס

      זה כי הבילס מטומטמים, לא קשור לכלום

      • יוסי מהאבטיחים

        נו, תגובה מוזרה...
        העסק לא דופק כבר שלושה משחקים, הבחור עבר 180 יארד בשני משחקים מתוך 9, אבל היי- יש לו רייטינג מעל 90 אז זה מקנה לו חסינות.

        • אריאל גרייזס

          הוא נתן משחק אחד באמת גרוע וגם אז הם הפסידו כי ההגנה שלהם הסריחה את השועלים. השאלה מי נותן להם את הסיכוי הגדול יותר לנצח עכשיו. אני בספק עם רוקי לא מוכר עם אפס ניסיון בליגה יעשה את זה, אבל נראה. לדעתי החלטה מטומטמת שמתאימה לארגון הזה

  • יוסי מהאבטיחים

    אני חושב שהעליה ברייטינג העונה הרגילה בנ.ב.א היא גם בגלל הסופר טימס שנוצרו.
    כשיש לך את יוסטון, בוסטון ואוקלהומה בנוסף לקאבס והדאבס זה כבר 5 קבוצות על ששווה לעקוב אחריהן גם בעונה הרגילה. לא זוכר מצב כזה קיצוני בליגה, וזה מצב שממש לא מתאפשר בפוטבול מהרבה סיבות.

    תעיף מבט במשחקי המחזור שהיה או שיגיע. אין הרבה clashes of the titans. תוסיף פציעות שתמיד קורות ואת הבינוניים שבכלל מסריחים, ואין הרבה מה לראות במהלך מחזור.

  • Amir A

    אני חושב שבאיזשהו מקום גם נמאס לראות שוב ושוב את החשודים המיידים בשלבים האחרונים...

    • אריאל גרייזס

      זהו, שזה קיים הרבה יותר ב-NBA, שהיא ליגה הרבה יותר צפויה, מאשר ב-NFL. ניו אינגלנד אולי היתה בשני סופרבולים בשלוש שנים האחרונות אבל להזכיר - קליבלנד וגולדן סטייט היו בשלושת הגמרים האחרונים. יותר מזה - לברון ג'יימס משחק בשבעה (!) גמרים רצופים. זה הרבה יותר חשודים מידיים מאשר ה-NFL שזאת ליגה הרבה יותר רנדומלית

      • דן ברקאי

        אריאל, קח את צידו השני של המטבע...

        אם גולדן סטייט וקליבלנד נפגשו שלוש פעמים ברציפות הם בנו יריבות ביניהם (סטייל סלטיקס לייקרס בסוף העשור הקודם). זה גם משהו המביא רייטינג אולי אפילו יותר מתחרותיות. זה הסיפור הטוב שכל אמריקאי מדושן עונג מת לשמוע.

        בנוסף, יש את הקטע של הכה את המומחה בnba. מי יצליח לשבור את גולדן ולא במשחק אחד, אפילו לא בסדרת פלייאוף, אלא מי יצליח לשבור את ההגמוניה שהיא בנתה. מתקופות כאלו הספורט בונה את עצמו. רק תזכר איזה היפ מטורף היה כשהביאו את מוריניו לריאל סשביל מטרה אחת, לשבור את ההגמוניה של בארסה (אגב, הוא הצליח. לצערי הרב)

        • אריאל גרייזס

          זה נכון, אבל זאת יותר סיבה לראות את הגמר, פחות את כל השאר. אבל בהחלט יש מצב שמסתכלים על ה-15 שנה הראשונות של המאה הזאת כמו שבכדורסל מסתכלים על היריבות בין בירד ומג'יק שהחייתה את הנבא, אז היריבות בין בריידי לפייטון עשתה משהו כזה לפוטבול ועכשיו שפייטון פרש יש ירידה טבעית

          • Omer

            ועם זאת, לאחר שמג'יק ולארי פרשו, הרייטינג עלה. בגמר הכי נצפה בהיסטוריה של הליגה (גמר 98) שיחקה אחת מהקבוצות הפחות מעניינות שהגיעו אי פעם לגמר.

            אולי המסקנה מהפוסט המצויין הזה היא שהקהל מעדיף סופר הירוס וספר טימס על פני תחרותיות? אולי אוהד הספורט הממוצע מחפש גיבור יותר ממתח?

            • רוני

              וואו, הגמר של 98 הוא הכי נצפה?
              לדעתי אתה לגמרי צודק, קהל מחפש כוכבים, גיבורים וסיפורים מעניינים. הגמר של 98 הוא מייקל ג׳ורדן, בוא יכול לשחק נגד שמשון תל אביב ואנשים היו רואים את זה.
              בנ.ב.א. יש היום המון כוכבים והם התחברו לקבוצות מעניינות, אפילו אוקלהומה, קבוצה בלי מסורת מיוחדת או משוק גדול, תמשוך קהל כי יש לה שלושה כוכבים, וזה מסקרן לראות איך הם מתחברים. זה כמו פנטזי ליג כזה.
              בפוטבול כרגע יש מחסור בק״ב כוכבים עם סיפור מעניין, למכורים עדיין יש מה לראות אבל הרייטינג הכללי יורד.

  • צחי

    אני רק רוצה לציין שגם הקאבס, קבוצת מסט ווטצ' לכאורה, משחקת כרגע חרא של כדורסל, יחד עם רוב הליגה. שזאת אולי הסיבה האמיתית שבגללה דטרויט רצה בצמרת המזרח, לא כי דטרויט שווה לצפייה.

    וגולדן סטייט היא קצת כמו הראמס והאיגלז. המשחקים שלהם נגמרים מהר מאוד, בסביבות ה-20 הפרש באופן קבוע. כך שאני לא ממש מבין את ההבדל במוצר. אבל מי אני שאתווכח עם הרייטינג. אולי זו בכלל התזוזה הפסיכית של כוכבים ב-NBA ממקום למקום. אנשים ישבו לראות איך פול משתלב ביוסטון, קיירי בבוסטון ופול ג'ורג' באוקלהומה. (אם אני זוכר נכון מי נמצא איפה). יעבור להם בסביבות כריסמס.

    • shadow

      חבל שאתה מזלזל בדטרויט. דווקא אחלה קבוצה.

  • אלון3131

    אי אפשר להתווכח עם מספרים.
    אבל אישית אני לא מבין על מה התלונות.
    בסוף בין ספטמבר לינואר בימי ראשון אני רואה פוטבול. לפעמים זה משחק בודד ולפעמים רד זון. אין כמעט אלטרנטיביות שיזיזו אותי מזה. לא כדורגל אירופאי ובטח לא nba שהוא לא מעניין בשיטעד הפלייאוף. השנה הnba מעניין כי יש הרבה כוכבים צעירים חדשים אבל ההתלהבות תגמר בדצמבר ואז יהיה שיממון עד הפלייאוף.

    אין על פוטבול ואני אקח כמעט כל משחק any day of the week(חוץ ממשחקים של מיאמי, יש גבול.)

    • Maldini

      זה שאתה רואה ותמשיך לראות (גם אני) לא אומר שאין על מה להתלונן כי יש והמון

      אם לא היה הרדזון שמטאטא מתחת לשטיח 7 שעות של 90% פוטבול מחריד ברמת הזוועתונים שרואים בימי חמישי ממאט מור-ג'ו פלאקו אני חושב שה-OUTRAGE ונבואות הזעם על מות הליגה הקרב היה עצום פי כמה ואפילו ג'אנקיז היו מתקשים לשרוד

      רק כשאנשים נאלצים לצפות בפריים טיים במשך 3 שעות ברציפות בקבוצות כמו גרין ביי, אריזונה, טמפה, סינסינסטי, דטרויט, בפאלו, ג'טס, מיאמי מתגלה גודל האימה (אישית אני בקושי מצליח להביא את עצמי לצפות בקונדנסד שלהן)

      זו גם בעיית STAR POWER וגם של FLEX שהשנה לא מנוצל כמעט ואין לי מושג למה. סתם לצורך העניין עוד שבועיים אנחנו הולכים לקבל בסאנדיי נייט את הזוועתון בין פיטסבורג לגרין ביי בזמן שאפשר היה לשבץ במקום סיינטס- ראמס. למה זה קורה? כי גרין ביי ופיטסבורג זכו ב-700 אליפויות לפני 50 שנה אז זה מה שאנשים רוצים לראות ועל הזין המשתנים והנסיבות, נמשיך לקבוע לוח משחקים ולשבץ משחקי פריים טיים חצי שנה מראש בענף כל כך נאצי מבחינת פציעות

      אני חושב שהכל מתחיל ונגמר במוצר שרואים על הדשא ולא צריך לחפש סיבות מתחת לעציצים רק כדי להתאים לאג'נדה כזו או אחרת. רמת אימון מזעזעת+ לא מספיק עילויים כדי לטאטא את זה מתחת לשטיח (רודג'רס, לאק, רומו, פייטון)+משחק אופנסיב ליין מחריד שהורס את כל השטף וסיכוי לראות התקפות נורמליות ומהנות + שיפוט מוזר ולא עקבי = מוצר שרוב רובו הוא UNWATCHABLE.

      המזל הוא שלוח המשחקים קצר וכל משחק קובע ובעל השלכות אז עדיין יש נרקומנים שמצליחים למצוא ריגוש ועניין אבל את ה-CASUAL FANS זה לא מעניין. ה-CASUAL FAN רוצה לראות את טום בריידי ופייטון מאנינג ואארון רודג'רס הולכים BLOW TO BLOW במותחנים עד השנייה האחרונה. אלה האוהדים שהליגה הולכת ומאבדת בשנתיים האחרונות.

  • עופר

    אפרופו ניהול, בעלי הקבוצות בפוטבול הם בעיקר מהגווארדיה הישנה ובכדורסל מהחדשה , כולל מהגרים (מה שנראה כרגע דימיוני בפוטבול). בדרך כלל החדשים והמהגרים רוצים יותר ומתאמצים יותר.

  • NoOne

    אין ספק שהדבר הכי טוב שיש היום בספורט האמריקאי באופן כללי זה ג'ואל אמביד

    אמבידדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד

    • shadow

      דפק הופעה. למרות שאני בצד המפסיד היה תענוג לצפיה. גם סימונס נראה מעולה ויש בינהם תיאום גבוה. נראים כמו צמד. מעניין איך יראו כשפולץ יחזור.

    • Maldini

      כמו שאמרתי לפני שנה, עליי אי אפשר לעבוד, אין מצב שהוא לא בן 35, כזה footwork חולני יש רק לשחקנים שמשחקים 15 שנה, אני מקווה שסימונס ימשיך להתפתח מהר כי החלון הולך להיסגר תוך שנתיים

      לפי מה שהוא אמר למראיינת אחרי המשחק הוא כרגע ב-69%, לדעתי כמו אצל דירק דיגלר זה יהיה השיא שלו ומכאן דברים הולכים רק להידרדר

      • NoOne

        אתה מוזמן להיות אוהד פרונט ראנר ל 10 השנים הבאות , מה רע לך? תהיה כמו אוהד פטריוטס

        • ניינר/ווריור

          אם כבר מדברים על כדורסל, אפשר כבר להגיד לונזו בלוף?

          • Amir A

            תיזהר ניינר. אבא שלו יבוא אליך בחלום.

          • איציק

            איך בלוף, טריפל דאבלאר הכי צעיר בהיסטוריה.

            • ניינר / ווריור

              ראית את המספרים שלו חוץ מהמשחק הזה?

            • דודו פ.

              על כל משחק טוב שלו הוא נותן חמישה רעים. פוטנציאל יש אבל בינתיים זהו. אפילו לא בטופ 10 של הרוקיס עד עכשיו.

            • איציק

              אני יודע, לא מבין את ההתלהבות ממנו, סתם בא לי לזרוק את הנתון :-)
              הזריקה שלו משלוש מכוערת אפילו מהזריקה של הבוס שלו מג'יק...

          • יהודה

            גדול

          • shadow

            יש לו בעיה בעיקר של חוסר ביטחון.

            אבל אם הוא יראה ככה גם שנה הבאה הוא בבעיה. אני חושב שהטעות הגדולה היא שנתנו לו את המפתחות לחמישיה בעונה הראשונה.

            • איציק

              הפוך, יש לו בעיה של עודף בטחון. ברמתו הייתי מצפה לקצת פחות ביטחון ויותר מודעות ליכולותיו.

            • שמעון

              שני מילים: קייל קוזמה!!!

            • שמעון

              בעונה הבאה הקינג יעביד אותו קשה אל תדאג..

            • shadow

              אתה טועה איציק. מתי שמעת אותו מדבר לאחרונה? הוא ילד מבולבל ועושה רושם שאבא שלו עושה לו הרבה נזק ומעמיס עליו הרבה לחץ. הוא כרגע לא כוס התה אבל אם להיות פייר לא ברור לי מה הלייקרס ווולטון מנסים לעשות איתו.
              אין לו קליעה ומשום מה הוא לא חודר אבל אין שום תרגיל בהתקפה שמשתמש ביכולות המסירה שלו.

              זה אחד משניים, או שמכניסים אותו בכוח לעניינים ע"י תרגילים שעובדים על החוזקות שלו או שיורידו אותו לספל יצמצו לו את הדקות ושישתפשף בדיוק כמו שאינגרם השתפשף שנה שעברה על הספסל והשנה בחמישה הוא נראה הרבה יותר מוכן ועושה רושם שהוא הולך להיות כוכב.

            • shadow

              שמעון. אני מבקש ממך להפסיק להזכיר את המעבר האפשרי של לוזרון לקבוצתי האהובה. זה עושה לי חרדות וצמרמורות בכל הגוף.

              תן להנות מהספק בנתיים.
              בנינו רק זה חסר לו. אחרי אבא כזה אתה רוצה שהוא גם יהפוך לדוש בחסות מנטור כמו לברון? את מי לברון קידם עד היום חוץ מאת עצמו?

          • Matipool

            איזה תענוג לראות את הסלטיקס העונה ואיזה ניצחון הלילה. פתאום אני מוצא את עצמי קם למשחקים שלהם בעונה הרגילה, משהו שלא עשיתי שנים.
            לאירווינג וטייטום יש קרח בורידים. לא מפספסים עונשין ברגעים הקריטיים ולא להאמין שטייטום הוא ילד בן 19.
            אם לא הפציעה של הייווארד..
            נ.ב. - משפט הסיום של השדרן הישראלי ״אולי אם כספי היה נשאר על המגרש, גולדן סטייט היתה מנצחת״. אולי.

  • אנונימוס

    שני אוהדי הפוטבול היחידים שאני מכיר, אב ובנו שחיו שנים בארה"ב וגם כששבו לארץ היו עוקבים אדוקים, הפסיקו לצפות בשנה האחרונה בגלל סוגיית זעזועי המוח

  • ניינר/ווריור

    גודל הכלב ושאר האידיוטים שמנהלים את העסק עושים הכל כדי להחריב את המוצר הנפלא שיש להם ביד. אפילו אני, נרקומן פוטבול של 30 שנה, רואה פחות פוטבול השנה, עוקב פחות אחרי סיכומים וכד'. משהו לא טוב עובר על הליגה והמשחק ותוסיף לכך בעיות בלתי נגמרות בגיים פאס המזויין שעלה $200 (אין סיכוי שאחדש בעונה הבאה) אז תבין למה העסק בדעיכה.

    • אלון3131

      הגיימ פאס השנה שערוריה ברמה ישראלית.
      4 שנים בתור סטודנט עני לא קניתי ודמיינתי על לקנות גיימ פאס.
      ועכשיו שסוף סוף קניתי. פשוט מאכזב.

      • shadow

        תעבור לאנביאיי גם בזה הם הרבה יותר טובים.

        • עמי ג

          הגיים פאס אכן שערוריה. להקפיץ מחיר מ-100 דולר ל-200 בלי למצמץ?
          חזירות לשמה. ברור שוויתרתי על זה.
          ובגלל זה גם רואה פחות השנה (לא רק בגלל זה)

  • זינק

    אני לא ממש חובב פוטבול ויודע מעט מאוד על הענף, אבל אולי הירידה קשורה לקצב המשחק?
    בעולם האינסטנט של היום אנשים צורכים מדיה מהירה, משתמשים בכלים שמדלגים על הפרסומות, רואים סדרות ברצף וכו׳.
    מעניין לראות ניתוח של הירידה בהתפלגות של חתכי גיל. האם הירידה היא רוחבית או שבעיקר נגרמת מפחות קהל חדש שנכנס לתמונה.

  • מאור

    אני צופה בפוטבול כבר 10 שנים, מאז שביליתי תקופה בארצות הברית ונדבקתי בחיידק. בשנתיים האחרונות, שמתי לב בדיוק שקורה לי בדיוק מה שאריאל תיאר - פתאום הרבה יותר מעניין אותי לבדוק כל בוקר תוצאות של ה-NBA מלראות ביום שני בבוקר מה קרה אתמול בלילה ב-NFL. לא יודע להסביר את זה, אבל תחושת המיצוי מהפוטבול באמת קיימת.

    יש לזה כמה סיבות לדעתי - הסיבה שבראש ובראשונה היא השינוי בסגנון המשחק של הכדורסל. אדם סילבר צריך לנשק את הידיים של סטף קרי וסטיב קר, כי השינוי שהם הביאו לאופן שבו משחקים כדורסל, לריווח המשחק ולמהירות שלו, יצרו משחק חדש לגמרי. חוויית הצפייה בכדורסל מהשנתיים האחרונות של חלק מהקבוצות, שונה לחלוטין מהחוויה של צפייה באותו משחק כביכול מלפני 10 שנים. זה פשוט יותר מהנה.

    הסיבה השנייה היא המיתוג של הכוכבים - כמות הכוכבים החדשים יחסית שיש ב-NBA היא עצומה, בטח לעומת כמות הכוכבים ב-NFL. בסופו של דבר, זה מה שמושך את הקהל - שחקנים ספציפיים שאתה רוצה לראות משחקים (ולאו דווקא קבוצות). ב-NBA הבינו את זה והם משווקים את השחקנים (כיחידים) לא פחות מאת הקבוצות. ב-NFL יש אמנם עדיין את הדור העתיק של בריידי, בריס, רות'ליסברגר וכו', אבל תבקש ממני לתת רשימה של 10 שחקנים כוכבים שנכנסו לליגה בשלוש השנים האחרונות ואני אתקשה מאוד.

    הסיבה השלישית היא אורך המשחק וכמות ההפסקות שבו - בעידן הסנאפצ'ט והסטוריז באינסטגרם, הפסקות מרובות מסיחות את הדעת וגורמות לצופה לאבד עניין. פעם הייתה סבלנות לאנשים, והיא פשוט הלכה לאיבוד. משחק פוטבול ממוצע אורך 3 שעות (ולפעמים יותר) כשמתוכו יש אולי 40 דקות של משחק אמיתי. גם בקטע הזה השתן עלה ל-NFL לראש וכמות ההפסקות לפרסומות עלתה משנה לשנה. כדורסל זה עדיין משחק הרבה יותר קומפקטי.

    הסיבה הרביעית היא המחקרים והנזק הגופני שנגרם לשחקני NFL - אני חושב שזה מביא לאיבוד הקהל הליברלי, שגם ברמה הלא מודעת, נרתע יותר מהמשחק כשהוא מבין את המשמעות המוסרית של צפייה בגלדיאטורים שמקריבים את גופם למען השעשוע של הצופה.

    זו דעתי בקשר לתופעה המדוברת. אני מסכים שזה נראה שבשנים הקרובות ה-NBA תצבור עוד הרבה כוח. מעניין מאוד.

  • יובל

    המסקנה שניתן להסיק מהטור הזה היא שבהחלטה של אדם מסוים לראות או לא לראות משחק ספורט מענף מסוים, התחרותיות משחקת תפקיד משני להזדהות ולאיכות.

    מכאן אני מסיק שה-NFL יורד ברייטינג בגלל ש:
    א. עניין ההזדהות של האוהדים עם השחקנים והקבוצה קיבל מכה בגלל נושא ההמנון וכריעות הברך.
    ב. ענין האיכות קיבל גם הוא מכה בגלל כל הפציעות והפרישות של שחקנים בולטים כמו פייטון, רודג'רס, ג'יי ג'יי וואט וכו'.
    ג. בנוסף לכל אלה, הפוטבול גם לא תחרותי במיוחד ברמה הגבוהה ביותר שלו ( נ"א תזכה השנה בסופרבול השלישי מתוך 4 שנים, כשהיו מרחק של פתיחת רגליים מול הג'טס ומיאמי מ-4 אליפויות רצופות ).

    אפשר להוסיף לזה גם את ד. רמת הגלובליזציה של המשחק.
    לתחושתי, ככל שהמשחק משלב בתוכו שחקנים מיותר מקומות בעולם, הפופולאריות שלו עולה. יותר אנשים מזדהים עם הקבוצות, בדיוק כמו שהרבה ישראלים מזדהים עכשיו עם גולדן-סטייט בגלל כספי. בסופו של דבר זה מיתרגם לרייטינג.

    הפוטבול מנסה ללכת לכיוון הזה עם המשחקים במקסיקו ובלונדון אבל זה עדיין לא מספיק. הליגה עצמה היא על טהרת האמריקאים בלבד, בטח שאין שחקנים בפוטבול מחוץ לארה"ב
    שאפילו מתקרבים לרמה של נוביצקי או פאו גאסול ומה שהם עשו ב-NBA.

    זה מתקשר לעניין סוציולוגי שהוא רק השערה שלי ולא מתבסס
    על נתונים כלשהם - העלייה בשיעור האוכלוסייה ההיספאנית
    באוכלוסייה האמריקאית.
    עד כמה שידוע לי, אין אף שחקן פוטבול בולט ממוצא היספאני .
    בדקתי את רשימת השחקנים בויקיפדיה, השחקן היחיד שמוכר לי זה מרטין גרמטיקה, לא ממש סופרסטאר גדול בליגה.

    https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Hispanic_profe
    ssional_American_football_players

    ברגע שיהיה סופרסטאר ממוצע היספאני, לדעתי תהייה
    גם עלייה ברייטינג.

    • ק.

      נקודה מעניינת על מוצא השחקנים והגלובליזציה

    • עובר אורח

      הוא אמנם כבר לא שחקן פעיל, אבל טוני רומו ממוצא היספני, לא?

      • אורן השני

        ניחשתי איטלקי אבל אתה צודק, מקסיקני

  • D! פה ועכשיו

    זה הרבה יותר פשוט מזה. הפסקתי לצפות.

    וחוץ מזה - מה שאוריה בתגובה אחת

  • Lord Anthony

    אני לא בטוח שהנתון של הרייטינג הוא רלוונטי למשהו.
    בינתיים ההכנסות שלהקבוצות עלו ב 10% ב 2016 לעומת השנה הקודמת.
    אנשים רואים פחות טלווזיה, זאת עובדה, אני לא חושב שניתן להסיק מזה משהו על מצבה של הליגה.

    • אריאל גרייזס

      הכנסות קשורות לדברים שהם לא רייטינג ישירות, בעיקר זכויות שידור שנקבעות שנים אחורה, יחד עם מחירי כרטיסים ומרצ'נדייז. אם הירידה ברייטינג תמשיך, גם ההכנסות אמורות להפגע (או שלא, כמו שציינתי - ספורט זה עדיין הדרייבר היחיד שעדיין יש לטלוויזיה המסורתית, פלוס יש כמה וכמה מפלצות הייטק עם כיסים מאוד עמוקים שרק מחפשים להשקיע בזה, כמו שאמזון משדרת משחקי יום חמישי השנה למשל)

      • Lord Anthony

        הכנסות זה לא רייטינג, אבל זה הדבר החשוב יותר.
        כל עוד ההכנסות של הליגה גדלות זה אומר שיש ביקוש למוצר.
        מה שאנחנו רואים ב NFL היא עלייה מתמדת (ודי יציבה) בהכנסות הליגה (גם 2017 צפוייה להיות שנה טובה בהקשר הזה). חלק מהעלייה אומנם נובעת מגורמים שהם לא בהכרח ברי קיימא, אבל ההצלחה של הליגה למצוא שוב ושוב אפיקים כאלו, בנוסף לאיצטדיונים החדשים שנבנו ונבנים בשנים האחרונות מראים שככל הנראה ה NFL הוא עדיין מוצר שיש לו ביקוש.
        הירידה ברייטינג ככל הנראה קשורה יותר במדיום ופחות במוצר עצמו.

  • אח שלו

    1. השאלה היא לא האם הפוטבול יורד ברייטינג, אלא האם הפוטבול יורד ברייטינג יחסית לתוכניות אחרות. כל הטלוויזיה גוועת. האם משחקי פוטבול הם עדיין 9 מתוך 10 התכניות הנצפות ביותר במהלך השנה? למיטב ידיעתי - כן. אז צריך לשים בפרופורציות את ה"ירידה". זה שאנשים רואים בסטרימינג על הפלאפון ולא בטלוויזיה לא בהכרח אומר שהפוטבול מת.

    2. הסיפור של ההמנון נשמע אולי דבילי מרחוק, אבל מדיבור ישיר עם ה"בייס" של הפוטבול - שזה לא אמריקה הליברלית כמו שמישהו כתב פה למעלה אלא אמריקה השמרנית - אתה רואה שזה כן השפיע. לא על האוהדים "השרופים" אלא על הצופים המזדמנים.

    3. גם אני מסכים לטענת החוסר בסופר טימס. האוהד המזדמן מחכה לראות יריבויות נצחיות כמו בריידי-מאנינג וכאלה. או בריידי נגד מייק מקארתי. זה שהפאטס תמיד בגמר החטיבה זה לא בהכרח רע לרייטינג - מה שרע לרייטינג זה שאין איזה קבוצה שפוגשת אותם שם באופן קבוע. מי בדיוק היריבה המושבעת של הפאטס? לסיהוקס היה את הניינרס של הרבאו, אבל הם מתו. אם לדוגמה נראה עכשיו את וונץ ופרסקוט מובילים מעצמות על בבית שלהם (אין סיכוי עם הדרך שבה הקאובויס מנוהלים), אז זה ייצר רייטינג מצוין.

  • ק.

    פוסט מעניין מאוד.
    אני עוקב אחרי נ.ב.א מ-1988 ואחרי הפוטבול מ-2010, ועדיין בעונה הרגילה כמעט אין סיכוי שאני אראה משחק או אפילו אתעניין בתוצאה שהוא 1/82 ממאזן (קורא כתבות עומק וסיפורים וניתוחים מסביב). בפלייאוף זה כבר סיפור אחר
    בפוטבול אכן יש ירידה במספר המשחקים בין קבוצות טובות (פרישות ופציעות להמון שחקני מפתח, רמת אימון), אבל עדיין אפשר למצוא משחק טוב או שניים כל מחזור או כל סדרת משחקים ורדזון שמחפה על זה, כי בכל זאת כל משחק הוא 1/16.
    בכללי קשה לראות ספורט אמריקאי בלייב, בלי ממיר מקליט להריץ הפסקות או משהו לראות במקביל לעצירות. נכון גם לגבי הנ.ב.א.
    התפרצות הכשרון ומיתוג הכוכבים (והמשמעות שלהם לקבוצה) העלו את קרנה של האן.בי.איי, כי בפוטבול גם תופס על גמו דיאנדרה הופקינס לא כוכב אטרקטיבי עד שמביאים לו איזה דשון ווטסון ששולח לו כדורים לקטוף. מהחלל. הכוכב צריך הרבה יותר את המערכת מסביב כדי לנצנץ (חוץ מארון רוג'רס שצריך עצם בריח בריאה בערך).
    מעניין אם החלפת גודל במשהו ראוי יכולה להחזיר את המטוטלת

  • דן ברקאי

    אגב הפסקת פרסומות,

    כשאני צופה בגייס פאס ויש פרסומת יש את המסך התכול המתיש, כשאני צופה בקישורים של הליג פאס המתפרסמים ברדיט, בזמן הפרסומות מצלמת האולם עדיין משדרת ורואים את כל הפעילות (הצגות למינהם, דובונים יורים חולצות, ועוד כהנה וכהנה), זה לכשעצמו גורם לי לא להתנתק. הגיים פאס (לא רד זון) או הפוטבול פשוט לא מוכר כלום בשעת הפסקת הפרסומות למעט מי שנמצא באיצטדיון עצמו.

  • רוני לוט

    אני חושב שאתה ממעיט בחשיבות של הפגיעות ראש. יש הבדל גדול בין לראות שחקן שובר רגל שזה מחריד, אבל אתה יודע שאחרי ניתוח הוא יוכל לתפקד גם אם לא יחזור לשחק פוטבול, לבין פגיעה בראש שהיא לכל החיים. כל הסיפורים על הדיכאונות, התאבדויות עולים לראש כשעוד שחקן סובל מזעזוע מוח.

    דבר שני, הרדזון זה מכת מוות למשחקים רגילים. אחרי שרואים רדזון, קשה לחזור לצפות במשחק רגיל ואיטי.

    אין יריבויות רציניות. פייטון פרש ונשארה ניו אינגלנד כסופר פאוור היחידה. מה לעשות שרוב אמריקה שונאת את הקבוצה הזו, יותר מאשר את הווריורס למשל?

    ההסתבכויות של שחקנים בעבירות מחוץ למגרש. כל המשחקים הילדותים של אודל בקהאם או הפרצופים וההערות המטומטמות של ניוטון. זה לא עושה חשק לאהוב אותם. איפה הם וקארי? אפילו לברון נהנה מעדנה בזמן האחרון כי הוא אנדרדוג. יש יותר כוכבים להזדהות איתם בנבא והם גם יותר נחמדים.

    כל הפיפי קקה מסביב להמנון יצא לאנשים מהחורים. מכל המחאות הללו לא יצא כלום ולא שומעים שום דבר אינטליגנטי משחקנים או מאמנים. שוב, שנות אור מדברים שקארי ולברון אומרים, או פופ וקר שמתנסחים בכזו רהיטות. בנבא יש טיפוסים הרבה יותר מעניינים וחכמים וגם הקהל שם כנראה יותר אינטליגנטי.

  • עמית

    מישהו בדק על מה מבוססים נתוני הרייטינג? היסטורית זה הכל היה מבוסס על נילסן והניח שלכולם יש טלוויזיה + קופסת כבלים, היום הרבה מהצריכה מגיעה מאפליקציות (nfl mobile, verizon) ומאפשרויות צפייה אלטרנטיביות כמו PlayStation Vue שמתחיל להיות להם נתח שוק משמעותי. יכול להיות שהאנשים עדיין צופים/מתעניינים אבל המדידה לא כוללת אותם?

  • חיים הצהוב

    משחק הפוטבול (כמו הבייסבול שנמצא בירידה חדה כבר שנים) פשוט לא מתאים לימינו.
    לא בגלל שהוא אלים אלא בגלל שהוא לא זורם ועם מלא עצירות, סגנון החיים השתנה, לאנשים ובמיוחד לצעירים אין סבלנות לצפות במשחק עם כל כך הרבה עצירות, עצירה אחת וכל אחד מהם כבר עסוק בפלאפון שלו.
    בNBA הבינו את זה ושינו את חוקי פסק הזמן ובכלל יש הוראה לתת למשחק לזרום, לפני שנתיים לראות משחק היה בלתי נסבל והיום זה זורם לגמרי.
    סיבה משמעותית נוספת היא שהכישרונות הגדולים הולכים לNBA ולא לפוטבול כמו פעם, קריירה יותר ארוכה, הרבה יותר כסף רץ שם ליותר מדי שחקנים בינוניים והרבה פחות מסכן חיים.

    • אח שלו

      אני מגיב פה אבל זה נכון לרבים אחרים בתגובות:
      איפה אתם חיים? לחשוב שהכדורסל או ה-NBA מדגדגים את הפוטבול זה הזוי. זו קצת הסתכלות ישראלית שבטוחה שכדורסל זה ספורט חשוב. גרייזס מדבר על הסלטיקס. הסלטיקס, שעכשיו צוברים באזז מטורף בבוסטון, עושים רייטינג של 2.5% בעיר. אם לעומת זאת מחר יעלה משדר של אדלמן מכין שייק קייל והמבורגרים זה יעשה 10% רייטינג בבוסטון.
      וגם סיפור הכשרונות שהולכים לליגה - מה?? הם הולכים לכדורסל רק אם הם 2 מטר ומעלה. כל יתר הכשרונות - שזה 99% מהכשרונות - עדיין הולכים לפוטבול (וחלקם, מדמוגרפיות ופיזיולוגיות אחרות, לבייסבול).

      בקיצור - לפוטבול יש את הבעיות שלו, אבל הוא עדיין במרחק עצום מכל יתר הענפים.
      אם כבר, הסיפור האמיתי פה הוא מה שמארק קיובאן אמר להם והתעצבנו עליו: "כשחזירים הופכים להיות גדולים מדי, הם מובלים לשחיטה". הליגה סוחטת את הלימון נונסטופ ומייצרת עייפות החומר בקרב צופי הליגה.

      • חיים הצהוב

        גרייזס רשם את זה בפוסט ואני גם אבהיר את זה אם זה לא היה ברור- פוטבול הוא שליט הבלתי מעורער של הספורט האמריקני.
        אבל, יש מגמה ברורה בשנה האחרונה לירידה בפופולריות של המשחק לעומת הNBA שרק עולה ועולה, אי אפשר להתעלם מזה

  • רועי

    אז זו עוד הוכחה לכך שהקשר בין איכות לרייטינג חזק יותר מהקשר של תחרותיות לרייטינג ?
    מתי יפנימו את זה בארץ ?

  • ברלה

    אני לא עוקב אחרי פוטבול אבל הפוסט מסקרן אז גיגלתי קצת וראיתי שיש סקרים שמראים על ירידות בסדר גודל של 20 אחוז בקרב אלו שמצהירים שהם אוהבים פוטבול, ונראה שזה קשור מאוד לצופים הרפובליקנים שפחות מתחברים לליגה אחרי העימות עם טראמפ. בעצם הליגה נפגעה בשני הקהלים - בעיני השמרנים הם ביזו את ההמנון, בעיני הליברלים הם מחרימים את קפרניק וחלק מבעלי הקבוצות נתפסים כרפובליקנים, וכמובן שיש גם את עניין פגיעות הראש שאני מהמר שמפריע יותר לליברלים. השאלה היא מה יקרה בטווח הארוך. אם זה עניין פוליטי סביר להניח שאחרי שהסערה תשכך המספרים יטפסו חזרה.

  • מוטי

    לדעתי כל הסיבות של פגיעות ראש, המנונים ושינוי חוקים זה רק "רד הרינג". המשחק השנה וגם ב 2-3 שנים קודמות פשוט פחות מעניין. הרבה קשור ליריבויות מיתולוגיות כמו בריידי-מנינג. הרבה קשור לזה שפתאום כולם רואים עשרה משחקים ברד זון ולא רק 1-2 משחקים. כמעט כל שבוע יש 2-3 משחקים טובים.

    אני לצורך העניין מעדיף לראות כמעט כל קבוצת NFL על פני כל משחק ליגה ב NBA.

  • פאקו

    אני מרגיש שהשינויים בחוקים בשנים האחרונות גם פוגעים בהנאה שלי מהמשחק. אחרי כל מהלך, צריך לראות אם אין איזה דגל שהופך אותו לגמרי. די מעיק.

  • יוסי

    נקודה שלא עלתה פה היא הפער בין מה שהצופים ראוים על הטלביזיה והשיפוט בפועל. בגלל שרואים יותר משחקים אז הצופים יותר חכמים מבעבר ומודעים יותר לחוקים. כשהם רואים שהקריאות פאס אינטרפירנס נקראות בצורה אקראית, אין ביטחון בשופטים. גם ההילוכים החוזרים שפעם היו יעילים אבל עכשיו עם הטכנולוגיה קובעים שבאלפית שניה הכדור עזב את היד ואין תפיסה או ט"ד פוגעים בהנאה הרציפה.

  • ליאור

    הבעיה הדולה ביותר של הפוטבול היא גם נקודת החוזקה שלו: זהו המשחק הכי אמריקאי שיש.
    יותר מספורט אמריקאים אוהבים לראות בטלביזיה דרמת בית משפט והמשחק הזה נגוע בך. כך מהלך הולך להתדיינות לגבי האם זה היה חוקי וגם אם היה מהלך יפה הריפליי יראה את השופטים ואז ידברו על פירוש החוקה מאשר המהלך.

    הלוואי והיו לוקחים מהכדורגל את חוק היתרון

    דבר נוסף זה היתרון המגעיל להתקפה. שחקני הגנה חוטפים קנסות על פגיעות נקיות, רסיברים מטיילים במצע המגרש בלי חשש כי הם יודעים שרוב הסיכויים שהשופטים יזרקו דגל

    לדעתי הרמה עלתה, בעיקר בהגנה שצריכה להתאים את עצמה לשחק כשהחוקים נגדה יותר מאשר איזה QB בא מפותח יותר מהקולג', רובם גם אחרי 4 שנים בליגה לא יודעים לזהות הגנות שונות לפני הסנאפ

    אגב, המשחקים של וושינגטון ממש מעניינים השנה!

    דבר אחרון, צריך להעיף את הפוליטיקה מהספורט
    זה בסדר ללכת לפטנגון ולהגיד להם לא תודה, שמרו את הכסף שלכם, אנחנו נשיג ספונסר אחר

    אה, מישהו יכול להגיד מה נחשב כפאקינג תפיסה?!?

  • מג'יק

    טור מעניין, תודה.
    הייתי רואה והולך להמון משחקי פוטבול בשנות התשעים כשגרתי בארה"ב ולאט לאט זה דעך, לא יכול לומר למה, פשוט דעך.
    כדורסל תמיד היה במקום הראשון מבחינתי.
    מעניין מה הרייטינג של ה nba מול nfl נגיד במדידה עולמית, אם מצרפים את הנתונים מחוץ לארה"ב, יש משהו שכזה?

  • תומרג

    אני חושב שהבעיה העיקרית שגורמת לירידה ברייטינג היא האובר-שיפוט.
    החוקים אולי לא נהיו מסובכים יותר מפעם אבל הטכנולוגיה המשופרת גורמת לנו לרדת יותר לרזולוציות של הביטס אנד בייטס של כל מהלך.
    מעבר לתוספות הזמן, זה הופך את המשחק לפחות "ספורטיבי" (לדעתי). אם שבריר השניה שהברך נגעה בדשא לפני שהשחקן נגע בכדור עם יותר משלושה מפרקים של האצבע הוא ההבדל בין נקודות לכדור עובר, זה אולי יכול לעבור ברמה הלוגית אבל רגשית ברור שלא זו "רוח המשחק".
    כשפסיקות גבוליות ולעתים סובייקטיביות כמו פאס אינטרפירנס הופכות להיות פקטור כל כך משמעותי במשחקים. כשעוצרים משחקים כדי לבדוק אם היה פוזשן או לא, זה אולי יותר "צודק" אבל הרבה פחות נכון.
    זה וזעזועי המוח.

Comments are closed.