אחרי שקיטרתי קצת על הפוטבול באמצע שבוע, הגיע המחזור של היום שהיה לא רע בכלל. דווקא המשחק של המחזור בין דאלאס לפילי היה חד צדדי לגמרי בחצי השני שלו וגם זה בין הפטס לריידרס לא קיים את ההבטחה, אבל המשחקים של הסבב הראשון פיצו על האיכות בלא מעט דרמה, ובליגה של השנה גם זה משהו.

נתחיל במשחק של המחזור כנראה, זה שבו הסיינטס יצאו מהקבר כדי לנצח את וושינגטון. ההגנה של הסיינטס, בניגוד לשבועות האחרונים, דווקא התקשתה מאוד ולרגעים נראתה לא טוב בכלל מול קירק קאזינס וההתקפה הלא רעה של וושינגטון שגם לקחו הימור יפה (פייק פאנט קרוב מאוד לאנד זון שלהם. אבל בסוף המשחק פתאום קיבלנו את הדרו בריס שחשבנו שקצת נעלם – שני דרייבים נהדרים של 11 מ-11, שני ט"ד (האחרון שבהם עם לא מעט מזל), המרה לשתי נקודות של קאמרה הנהדר, שתי ריצות מצוינות של אינגרם בהארכה והסיינטס מנצחים את המשחק השמיני רצוף שלהם.

אם יש משהו שהסיינטס יכולים לקחת מהמשחק הזה זה הרבה אופי. מכל המהלכים ברבע האחרון, דווקא זה שהכי הראה לי על האופי שלהם הוא העצירה של הסקינס בדאון שלישי ואחד שנתן להם את הכדור חזרה לדאון המשווה. בשלב הזה היתה לך הרגשה שהסיינטס הולכים להשוות את זה. שזה די אירוני כי בדיעבד מסתבר שדרו בריס עמד על מאזן של 0 מ-50 כשהוא בפיגור 14 ומעלה ברבע האחרון של המשחק עד המשחק הזה. משהו מתחיל להרגיש כמו קבוצה עם תכלית, הסיינטס האלו.

– כמובן, יש כאלו שיגידו שחוסר היכולת להמיר דאון שלישי ו-1 כדי לסגור את המשחק זה דווקא מהלך שמעיד על חוסר האופי של וושינגטון. וגם זה יהיה כנראה נכון.

– בכלל, התחרות ב-NFC נראית כמו קרב לחיים ולמוות שימשך מחר במשחק בין אטלנטה לסיאטל (שנקווה שיהיה טוב כמו זה של שנה שעברה). חוץ מהסיינטס עליהם דיברנו, ופילי שעוד שניה עליהם, יש לנו גם את הראמס ומינסוטה שנפגשו למשחק שהבטיח הרבה אבל בסוף לא היה צמוד בכלל. חלק מזה בגלל חוסר מזל של הראמס (פאמבל על סף האנדזון כשט"ד משנה את כל המשחק) וחלק בגלל שמינסוטה פשוט קבוצה טובה. יש לה צמד רסיברים מעולה – אם הייתי אומר לכם בתחילת השנה שאדם טיליאן יהיה שני רק לדאנדרה הופקינס ביארדים, מי היה מאמין לי? יש לה משחק ריצה יעיל, יש לה הגנה מצוינת. וכשכל זה עובד – אפילו קייס קינום הופך לק"ב יעיל. כזכור, שנה שעברה מינסוטה פתחה את העונה מצוין ואז התדרדרה מהר מאוד כאשר חצי מהאופנסיב ליין שלה נפצע. השנה, האופנסיב ליין בריא ומשחק מצוין וזה היה כבר המשחק השישי העונה שקינום מסיים בלי אף סאק אחד. ואולי זה לקח שחלק מהמאמנים בליגה עוד לא למדו- אתה לא חייב את טום בריידי מאחורי הסנטר כדי לנצח משחקים – מספיק שתדאג לק"ב סביר עם מטרות טובות ובעיקר להגן עליו מפני ההגנות היריבות, ואתה כבר תסתדר.

– מה שמזכיר לי – יכול להיות שעדיף לטמפה ביי עם ראיין פיצפטריק (שני ניצחונות רצופים איתו) מאשר עם ג'אמיס ווינסטון מאחורי הסנטר? סתם מחשבה.

– דאלאס הובילה במחצית על האיגלס 9-7. באמצע הרבע הרביעי זה כבר היה 37-9. למקרה שאתם סופרים, זה ריצת 30-0 (שזה בערך מה שהפטריוטס עשו על אטלנטה בסופרבול. סתם, נזכרתי). וזה בדיוק ההבדל בין קבוצה מאומנת שיודעת לעשות התאמות במחצית לאחת שמאבדת כמה שחקנים (שון לי, זיק אליוט והלפט טאקל טיירון סמית) ופשוט לא מסוגלת להתגבר על זה. זה די מצחיק שג'רי ג'ונס, אחד שידוע בפתיל הקצר שלו, ממשיך להחזיק אחד כמו ג'ייסון גארט שבבירור חסר את התכונות הדרושות למאמן: הקפדה על פרטים, יכולת אילתור, היכולת לאמן שחקנים שהם לא סופרסטארים, היכולת לעשות התאמות. אולי זה כי גארט נותן לג'ונס לעשות מה שהוא רוצה ולנהל את הכל כרצונו, וזה מה שג'ונס בעצם אוהב – בובה.

– זאת גם הסיבה, למקרה שלא הבנתם, שהוא כל כך מתעצבן על רוג'ר גודל. הוא ציפה לבובה במשרד הקומישנר, פתאום זה מרחיק לו שחקנים??

– לגבי פילי, מדובר פשוט בקבוצה מאומנת היטב. הם מאוד מזכירים לי את הפטריוטס. שני הצדדים של הכדור עובדים היטב – וכשהקיקר שלהם נפצע אז הם מסתדרים גם בלעדיו (מה שמחזיר אותי תמיד לשאלה – למה בעצם פאנטרים לא מסוגלים להתאמן גם בבעיטות לשער? ולמה קבוצות לא פשוט הולכות תמיד על שתי נקודות וזהו?). דברים לא עבדו להם ממש בחצי הראשון אבל הם הלכו וסידרו אותם בחצי השני. וונץ פשוט נהדר תחת לחץ, שזה אולי התכונה הכי חשובה לק"ב, היכולת לראות בבהירות גם כשהוא יודע שהוא הולך לחטוף את המכה (הזכרתי את ההשוואה לפטריוטס – אז הנה תכונה שמאוד אופינית לבריידי) וההגנה שלהם פשוט לא נתנה מנוח לפרסקוט כל הערב, הביאה מגינים מכל הצדדים והכריחה אותו לבצע טעויות. כמו להרבה אנשים יש לי תמיד את הספקות לגבי היכולת של קבוצה עם ק"ב שנה שניה ללכת רחוק בפלייאוף אבל משבוע לשבוע הספקות האלו מתפוגגים להם.

– בעוד ב-NFC נראה שיש תחרות קשה מאוד על הפלייאוף השנה, הרי שב-AFC נראה שאף אחד לא ממש רוצה להגיע לפלייאוף. זה די עצוב להסתכל על מה שיש שם ולהבין שאנחנו עתידים לראות שתי קבוצות מבין בפאלו, טנסי, מיאמי, אוקלנד, רייבנס, צארג'רס או לכו תדעו – יוסטון או באנגלס בפלייאוף.

מכולם, מדהים מכל מה שקרה לקנזס סיטי. קבוצה שפתחה את הליגה בסערה, ניצחה את הפטריוטס אצלם בבית, היתה על 5-0 – ומאז לא מפסיקה להפסיד. אם עד עכשיו היה אפשר לתת להם סיבות להנחה, הרי שלהפסיד לג'איינטס, קבוצה עם ניצחון בודד עד היום, אחרי שבוע ביי (אנדי ריד במיוחד נודע כבעל מאזן אדיר אחרי שבוע ביי) בלי לשים ט"ד כל המשחק – זה כבר מביך. אלכס סמית כבר שכח את דיבורי ה-MVP מתחילת העונה והראה שעדיין חסרה לו כנראה התכונה הכי חשובה לק"ב טוב באמת, וזה היציבות, וגם אנדי ריד לא חף מביקורת, עם ניסיון מסירה מטופש של טרוויס קלסי שהלך לאינטרספשן ("להגנתו" יאמר שגם לג'איינטס היה ניסיון מטופש מהסוג הזה עם שיין וארין). אפשר לומר שמה שקורה לקנזס סיטי מוכיח, ולא בפעם הראשונה, שאין שום טעם להגיע לשיא שלך בתחילת העונה ועדיף לקחת את החודש הראשון לניסויים. למזלם של הצ'יפס, יש להם עוד מספיק זמן לתקן את זה וגם הבית שלהם לא מקשה עליהם במיוחד. עדיין, כנראה שהם יצטרכו לעבור גם בפוקסבורו וגם בפיטסבורג כדי להגיע לסופרבול – וזה לא הולך להיות קל בכלל.

– רגע, פוקסבורו ופיטסבורג? שימו לב ללו"ז של ג'קסונוויל עד סוף השנה: אריזונה, קולטס, סיהוקס (בבית), יוסטון, ניינרס, טנסי. גם אם אני מתאמץ, אני לא רואה פה יותר מהפסד אחד. כלומר, אנחנו מדברים על קבוצה של 12-4. ג'קסונוויל! זה בהחלט אפשרי שמדובר בקבוצת ביי, תאמינו או לא.

– כמו שזה נראה כרגע, הפטס (בסוף נחזור אליהם) ופיטסבורג הולכים להפגש עוד חודש לקרב על הביתיות בפלייאוף הזה. וכמו שג'קסונוויל נראים, כמו שציינתי, אולי אפילו קרב על שבוע ביי. השבוע לפחות, פיטסבורג נראתה מצוין מול טנסי. הכל עבד במשחק הזה. ההתקפה תיקתקה ושמה בפעם הראשונה העונה יותר מ-30 נקודות, בראיינט היה אלוהי, בל השיג את היארדים שלו, ביג בן היה מדויק וההגנה עשתה את שלה – בעצם כמו כל העונה. הבעיה עם פיטסבורג, וכבר ציינתי את זה לא מעט פעמים, היא חוסר היציבות שלה. נראה שזאת קבוצה שצריכה תמריצים מיוחדים – משחק פריים טיים למשל – כדי להתייצב באמת. תנו לה משחק מול הקולטס החלשים והם בקושי מנצחים. למרות שהרבה מאוד פרשנים התלהבו מאיך שפיטסבורג נראו במשחק הזה, אסור לשכוח יותר מדי תצוגות בינוניות של הקבוצה שנהנתה לא מעט מחולשת היריבות (אני לא חושב שה-AFC צפון השנה פחות חלש מה-AFC מזרח, למשל). עקביות, זה מה שאני מחכה לראות מהם בשבועות הקרובים.

– היה לי דיון קצר בתגובות באמצע השבוע עם אוהד בפאלו לגבי ההחלטה של בפאלו להחליף את טיירוד טיילור ברוקי שנבחר בסיבוב החמישי. לא חסכתי במילים וקראתי לבילס מטומטמים. חמש חטיפות מאוחר יותר (יותר ממה שהיו לטיילור כל העונה, דרך אגב) ונראה שהייתי עדין במילים שלי לגבי ההחלטה הזאת. כמובן, לא היה צריך להיות גאון גדול כדי להבין את זה.

תראו, זה לא שטיילור הוא הק"ב שיוביל את הבילס לארץ המובטחת. ברור שהוא לא איזה עילוי. אבל מה שקרה פה זה שהוא נתן משחק אחד גרוע שבו כל הקבוצה שלו לא תיפקדה ופשוט הפך לשעיר לעזאזל של צוות אימון שעשה עבודה רעה. ההגנה של בפאלו נראית איום ונורא כבר כמה משחקים וגם ההתקפה שלה צפויה למדי. צוות אימון טוב הולך ומנסה לפתור את הבעיות, לא זורק לכלבים ק"ב רוקי מול אוכלי ק"בים כמו ג'ואי בוסה ואינגרם. מצד שני, אלו הבילס, למה שנצפה למשהו אחר מהם?

– אני מודה שבהתחלה לא ממש התלהבתי מהרעיון של המצלמה העילית במשחקי יום חמישי, אתם יודעים, זאת שבה רואים את המשחק כמו במשחק מחשב ושבמקרה השתמשו בה במשחק הערפל בניו אינגלנד ואנשים התלהבו אז החליטו להשתמש בה יותר. כאלו אנחנו, קשה לנו כשמזיזים לנו את הגבינה. אבל אחרי שמתרגלים קצת לזווית השונה ולחוסר העומק שבה, עם כל החסרונות שלו, הרי שאפשר באמת להנות ממנה. והמקום שהכי נהניתי ממנה ביום חמישי היה לראות את המגרש מהזווית של מרקוס מאריוטה. למה? כי אז היה אפשר לראות עד כמה קבלת ההחלטות שלו מזוויעה. אתה רואה רסיבר חופשי לגמרי, כזה שבמאדן אתה פשוט לוחץ על הכפתור והכדור מגיע אליו – והוא מוסר את הכדור גבוה מדי, רחוק מדי או סתם לאיזור שאין בו בכלל רסיבר. כל פעם שאני רואה את מאריוטה, אני משתכנע יותר שהוא לא יצליח להגשים את הציפיות שתלו בו כשהגיע לליגה.

– סמכו על קליבלנד שאפילו משחק שלג הם יצליחו להרוס.

– לא, גרין ביי לא תלויה לגמרי בארון רוג'רס, מה פתאום?

– הרעיון של פלי-פליקר הוא להפתיע את ההגנה כדי לאפשר לק"ב למצוא רסיבר חופשי בעומק. ויש את המקרה של ברוק אוסווילר:

– קייס קינום. כן, קייס קינום:

https://twitter.com/NFL_Memes/status/932319230640447490

– חגיגת השבוע מגיעה מיוסטון:

– והתמונה הזאת אדירה בעיניי, כאילו לקוחה ממשחק הדמים:

https://twitter.com/NFL_Memes/status/932397856673148931

ועם התמונה הזאת נגיע ליומן האליפות שלנו.

איך אמרתי בשבוע ארבע או חמש, אחרי עוד הופעה גרועה של הפטס – אני לא מתרגש, בליצ'ק יודע מה שהוא עושה. כמו בשנים קודמות, גם השנה הוא ניצל את החודש הראשון כדי להבין דברים, עם מי הוא הולך לקרב, והנה אנחנו מקבלים סוף סוף יחידה מלוכדת והקבוצה שציפינו לה בתחילת השנה, זאת ששאר קבוצות הליגה רועדות ממנה. ההגנה אולי לא משתקת – נראה שקבוצות עדיין מצליחות להתקדם נגדה – אבל בהחלט יודעת להחזיק מעמד איפה שצריך. וההתקפה, טוב, עוד שניה על ההתקפה.

אבל אם יש משהו שמסמל את איך שבליצ'ק מנהל את הקבוצה הזאת, הרי זאת ההחלטה להישאר בקולורדו ספרינגס בהמשך השבוע אחרי המשחק בדנבר, לא לחזור הביתה אלא להמשיך להתאמן בגובה הזה ולדאוג לגיבוש הקבוצתי (זכור בעונת האליפות של 2014 ששבוע מהסוג הזה בסן דייגו עשה בדיוק את הגיבוש הזה). אוקלנד, לעומת זאת? התאמנו בבית והגיעו למקסיקו סיטי (בגובה של יותר מ-7000 פיט, להזכירכם) יום לפני. אולי הם לא ממש טובים בלי קשר להשפעות הגובה, אבל זה בטוח לא עזר. וזה בדיוק מה שביל בליצ'ק עושה – לא משאיר שום פרט ליד המקרה. ואם אתם חושבים שהוא הגיע למסיבת העיתונאים שאחרי המשחק עם חולצת Air Force במקרה (בליצ'ק כידוע גדל בנייבי), אז אתם טועים בגדול. הוא בא לספר לנו כמה השבוע הזה היה חשוב לקבוצה שלו.

הבטחתי מילה על ההתקפה. טוב, אתם יודעים על מי אני הולך לדבר, נכון? הנה המספרים בשנתיים האחרונות. 67 אחוזי השלמה. 47 ט"ד. 4 אינטרספשנס. 4 אינטרספשנס! נתן פיטרמן, הק"ב של בפאלו מסר יותר חטיפות במחצית אחת. והוא פאקינג בן 40. בריידי, לא פיטרמן, כמובן. (אוקלנד עדיין בלי אינטרספשן השנה, דרך אגב, אחרי עשרה משחקים. זה די הזוי).

אני לא חושב שאפשר להבהיר עד כמה מה שהוא עושה כרגע זה לא אנושי. לראות אותו זה פשוט קליניקה לפוטבול. אשכרה כל פעם שמסירה שלו לא מושלמת (וזה לא קורה הרבה, במשחק היום הוא פספס רק 7 מתוך 37) אני ממש מתאכזב.  תראו נניח את מסירת הט"ד השניה שלו, זאת לאמנדולה. מגיע לחץ, הוא בורח הצידה ובלי להתרגש מוצא את אמנדולה באחורי האנדזון, איפה שהוא היה אמור להיות כל הזמן. זאת שלמות.

ושוב, הוא בן 40.

הדבר היחיד שמפחיד אותי זה שבעוד ששנה שעברה הוא התחיל לשחק רק במחזור החמישי, הרי השנה הוא "חייב" לשחק את כל המשחקים וראינו ירידה די ברורה בשנים קודמות לקראת סוף העונה. טוב, שיאכל עוד קצת גלידת אבוקדו ושיהיה בריא.

זה שעולה וזה שיורד
נו האדל