נו האדל

מה קרה לצ'יפס, הבעיות של הסיינטס וגם על בפאלו, הקבוצה המוזרה בליגה

הפוסט היום עולה באיחור מה, מכיוון שאת הערב של אתמול ביליתי בצמד משחקי כדורסל מכללות שאני אשתדל קצת להרחיב עליהם בהמשך השבוע. לא רק המשחקים עצמם אלא גם קצת על כל המסביב ובכלל איך אמריקה משתקפת בהם. בינתיים, היה לנו עוד מחזור משחקים, מהסוג המפוצל שאתה מבסוט לאללה ביום חמישי בערב כי יש פוטבול רצוף כל הערב ואז ביום ראשון אתה מתיישב מול הטלוויזיה ומגלה שנשארו ממש מעט משחקים משמעותיים.

בכל מקרה, תמונות הפלייאוף מתחילות להתייצב לנו. ב-AFC די ברור שפיטסבורג והפטס הן שתי ה"טופ-דוגס" כשכל השאר – כולל ג'קסונוויל שרק לפני שבוע הרצתי אותם לביי – יכולות להתחרות על השאריות. יש גבול, כנראה, לכמה אפשר להצליח בלי ק"ב. ב-NFC, גם נראה שפילי ומינסוטה ממצבות את עצמן כשתי הקבוצות הטובות (כשפילי נראית דרגה אחת מעל כולן לפחות), בעוד הראמס, הסיינטס, אטלנטה וקרולינה ינסו לזנב בהן. כמובן, תמונת הפלייאוף לגמרי עוד לא שלמה, ב-AFC יש איזה ארבע-חמש קבוצות שנאבקות על הווילד קארד וזה נכון גם ב-NFC (ה-NFC דרום במיוחד תחרותי, כשכרגע נראה שהוא מכניס שלוש קבוצות לפלייאוף, אבל אל תשכחו שהקבוצות האלו צריכות להיאבק אחת בשניה בשבועות האחרונים כך שזה לא יפתיע אם אחת מהן תישאר בחוץ), אבל כל הקבוצות האלו כרגע נראות קצת פחות טובות. הערת אגב – שימו לב לאטלנטה, שפתחה את העונה חלש מאוד ובשבועות האחרונים מתייצבת, גם הגנתית וגם התקפית. אם הם ישתפרו לכיוון הפלייאוף, בהחלט קבוצה שלא כדאי להספיד.

מה כן ראינו השבוע?

– ראיתי את המשחק בין ניו אורלינס לראמס במלואו וזה היה משחק מאוד מרשים מהצד של לוס אנג'לס. למרות ביתיות מאוד מפוקפקת ואיצטדיון חצי ריק, הם שלטו במשחק הזה לכל אורכו, בשני הצדדים של הכדור. התקפית, ג'ארד גוף נראה כוכב בהתהוות. הוא לא וונץ שיורה כדורים ומתחמק מהגנות, כמו שהוא מאוד מאוד יעיל. אם וונץ הוא יותר פייטון מאנינג, גוף הוא יותר בריידי. הוא לא עושה טעויות, לוקח את מה שההגנה נותנת לו, נהנה מקו התקפה טוב מאוד ומראנינג בק שלוקח על עצמו חלק נכבד מהעול ההתקפי, הן בנשיאות הכדור והן ביכולת לקבל מסירה קצרה ולהפוך אותה לדאון ראשון. אנחנו נדבר עוד מעט על דאלאס והחסרון של אליוט, אבל הייתי אומר שכרגע השחקן הכי חשוב התקפית של הראמס זה טוד גורלי, שמחקה קצת את הימים היפים של מרשל פולק (בהבדלים הנדרשים, כמובן) ולא מפתיע שההתקפה של הראמס השנה טובה הרבה יותר כשהוא טוב יותר. עוד תכונה שמאוד מצאה חן בעיניי אצל גוף – היכולת שלו "להרגיש" מתי ההגנה מתקרבת אליו ולעשות צעד קדימה כדי להתחמק ממנה או לשחרר את הכדור רגע לפני שהיא מגיעה.

מבחינה הגנתית, הראמס אמנם איפשרו לקאמרה ריצה ארוכה לט"ד ועוד פה ושם ריצות אבל באופן כללי הם עצרו את הסיינטס כמעט לגמרי. למעשה, היו לא מעט מקרים שבהם בריס כמעט נחטף ורק במזל ניצל וגם התוצאה הסופית טיפה משקרת כי הסיינטס שמו את הט"ד המצמק שלהם בסוג של גארבג' טיים. כשזה היה חשוב, הם הצליחו לעצור את הסיינטס. השיטה, נראה, היא לוודא אטימה של הריצה הצידה של הסיינטס, המקום שבו היא הכי אפקטיבית. ברגע שזה קורה, בריס חייב לחזור למסור אבל הקו שלו לא מספיק טוב וגם הוא עצמו נראה איבד מהחוזק יד שפעם היה לו (היה מהלך אחד במיוחד שממש שמעו איך כואב לטוני רומו לשדר אותו, כשלבריס היה רסיבר חופשי לגמרי על הקו, מסוג הזריקות שפעם בריס היה מתמחה בהן, והוא פשוט לא הצליח "לשים אוויר" מתחת לכדור והמגן חסם אותו בקלות, והיה יכול גם לחטוף אותו). בריס כרגע צריך להסתפק במסירות קצרות והגנות שמתכוננות לזה מצליחות לעצור אותו.

– מהבחינה הזאת, הסיינטס הזכירו לי מעט את מה שראיתי מהצ'יפס משחק אחד קודם. גם את המשחק הזה ראיתי במלואו, לצד המשחק של הפטס, ובואו נגיד שהוא די כאב בעיניים. ב-10 הדקות הראשונות שלו ספרתי לא פחות מחמישה פאנטים לשני הצדדים. אני חושב שזה לקח עד 3-4 דקות לסוף המחצית הראשונה לפני שהצ'יפס הצליחו להשיג דאון ראשון. בשבועות האחרונים, וכבר דיברתי על זה שבוע שעבר, הצ'יפס נראים מתדרדרים מרגע לרגע והסיבה לזה היא לא שאלכס סמית "חזר" להיות אלכס סמית, אלא שההגנות הבינו שאלכס סמית הוא עדיין אלכס סמית.

למי שמעוניין לקרוא את הניתוח המעניין של אנדי בנואה, מוזמן לעשות את זה פה, למי שרוצה את התקציר נגיד שאלכס סמית לא באמת השתנה, כמו שאולי היה נראה בתחילת השנה. הוא עדיין אותו שחקן מוגבל שיודע למצוא את השחקנים בראוטים הקצרים אבל חסר את היכולת לביג פלייז. מה שקרה בתחילת השנה היה שאנדי ריד ניצל את המהירות של שחקנים מסוימים שלו – בעיקר טראוויס קלסי וטייריק היל – כדי לייצר מיסמאצ'ים הגנתיים, גורם להגנה להגיב ובכך מפנה להם שטחים שאיפשרו להם לייצר מהלכים גדולים. מה שקורה בשבועות האחרונים זה מה שקורה הרבה פעמים ב-NFL – מאמנים ראו את הטייפ והתאימו את ההגנה. במקום לשמור אישית על שחקנים מהירים שקשה לשמור עליהם אישית, קבוצות עברו לאזורית בסיסית שלא מגיבה להטעיות של ההתקפה של הצ'יפס ובעצם גורמת לסמית למסור את המסירות הקצרות שהוא כל כך אוהב – רק שהפעם המגינים נמצאים במקום ומונעים את ה"ביג-פלייז". אלכס סמית, כי הוא אלכס סמית, לא יודע לנצל את המרווחים שיש באזורית ולא מסוגל לייצר מהלכים גדולים על ידי מסירות ארוכות, מה שהופך את ההתקפה של הצ'יפס למאוד מאוד אנמית.

– שאלה מעניינת היא – מה הצ'יפס עושים עם זה. קנזס סיטי, כזכור, בחרו רק בדראפט האחרון את פטריק מהומס ואני מניח שהם לא עשו את זה רק על מנת שיישב על הספסל. מתי שהוא הם ירצו שהוא יחליף את סמית. כשאנדי ריד נשאל אחרי המשחק האם הוא שוקל שינוי בק"ב ענה בלא מוחלט (אם כי, זה לא היתה הנחרה של בליצ'ק כשנשאל בזמנו אחרי ההפסד לצ'יפס האם הוא שוקל שינוי כזה) וכמו שמוסבר בכתבה – יהיה מאוד קשה לצ'יפס לעשות שינוי באמצע העונה לסוג שחקן שונה לגמרי שהוא מהומס, שדורש התקפה אחרת לגמרי. זה יהיה קצת עצוב אם אלכס סמית יצטרך שוב לראות מישהו אחר לוקח את הקבוצה שלו לארץ המובטחת ובכלל יהיה מעניין לראות מה אנדי ריד – לא אחד שנודע בחוסר השמרנות שלו – יחליט לעשות. גם עכשיו וגם בסיום העונה, אם הצ'יפס ימשיכו להתדרדר.

– בכלל, שימו לב שהצ'יפס, שנראו בטוחים בדרך לזכיה בבית שלהם לפני כמה שבועות, עכשיו נמצאים בדיוק משחק אחד מעל הצ'ארג'רס והריידרס. ולחשוב שרק לפני שנה היה מדובר באחד הבתים הטובים בליגה.

– מה שמזכיר לי – כשהדבר העיקרי שמראים בתקציר מהמשחק שלך זה את המכות ששני שחקנים הלכו בו, כנראה ששתי הקבוצות כבר לא רלוונטיות. רק נגיד שדנבר כרגע תקועה במצב רע מאוד – השבועות הקרובים היו אמורים להיות סוג של אודישן ללינץ', לראות האם הוא מסוגל להיות ק"ב העתיד של הקבוצה, אבל הוא נפצע אחרי זמן קצר ולפי הדמעות שלו על הספסל, יש מצב שהוא סיים את העונה ושוב דנבר לא יודעים מה הוא באמת שווה. ההימור שלי זה שהם ינסו ללכת באוף סיזן על ק"ב מנוסה. אין לי רעיון כל כך מי זה כרגע אבל קשה להתגבר על התחושה שאם קפרניק או טיירוד טיילור למשל היו שם, הקבוצה הזאת היתה מגיעה הרבה יותר רחוק, בטח בבית החלש הזה.

– הא, טיירוד טיילור! מה תגידו על בפאלו? הקבוצה הכי מוזרה בליגה. חוטפת 47 מהסיינטס, 52 מהצ'ארג'רס – ואז משאירה את הצ'יפס על 10 נקודות מסכנות. אם העונה הסדירה היתה מסתיימת עכשיו, אז בפאלו היו בפלייאוף – רק שלצערם יש להם עוד שני משחקים מול הפטריוטס (קבוצה שהם לא ממש מצליחים לנצח) ואתם יודעים איך זה הבילס – אפילו אם יהיה להם מצב לפלייאוף, הם בטח יפסידו לקולטס או למיאמי.

– הבטחתי מילה על דאלאס. האמת, זה מדהים מה שקורה שם. קריסה בכל מובן. הגנתית, החסרון של לי קריטי. התקפית, מסתבר שזיק אליוט כן קריטי להתקפה ואני כבר שומע קולות שהוא הרבה יותר חשוב לקבוצה מאשר דאק פרסקוט, שנראה רע מאוד בהעדרו. מעשית – מדובר בשני שחקנים מצוינים אבל כאלו שמאמן טוב יודע לעשות התאמות כדי לפצות על החסרון שלהם. אבל ג'ייסון גארט לא מאמן טוב. רחוק מזה. לא רק שהקבוצה לא מוצאת פתרונות לחסרון של שחקנים, היא כל מחצית שניה נראית כמו בדיחה. שזה בדיוק המקום שבו אפשר לראות טביעת אצבע של מאמן. יש לי הרגשה שאמרתי את כל זה שבוע שעבר, אולי אפילו בדיוק במילים האלו. זה פשוט כל כך מרגיז אותי.

– מה שבאמת הרגיז אותי היה להתיישב בחמש וחצי בערב (שעון חוף מערבי, כמובן) ולראות את המשחק בין הג'איינטס לרד סקינס, שאיכשהו הצליח להיות עוד יותר גרוע. במידה מסוימת, זה היה משחק הפוטבול הכי גרוע שראיתי בחיים שלי. וראיתי הרבה משחקים גרועים. כלומר, אני מניח שכל משחק של קליבלנד השנה היה יותר גרוע ואני מניח ששיקגו-ניינרס שבוע הבא הולך להיות ממש כואב בעיניים – אבל פה מדובר בשתי קבוצות עם כלים. ועדיין, זה היה משחק כל כך נורא. כל כך הרבה טעויות. כל כך הרבה חוסר יכולת. זה אפילו לא היה הגנות טובות, פשוט התקפות שלא מסוגלות לעשות כלום.

היה סיקוונס אחד של וושינגטון ברבע הרביעי שפשוט תיאר את המשחק הזה בצורה הכי טובה. התוצאה היא שיוויון 10 כמדומני, הרד סקינס על ה-40 של היריבה במצב של דאון רביעי ואחד. כל מי שעיניו בראשו יודע שבמצב כזה אתה הולך על זה, בלי לחשוב בכלל. לא וושינגטון. הם צריכים לחשוב על זה. שולחים את יחידת הפאנט למגרש ואז לוקחים טיים אאוט. מה אחריו? מחליטים ללכת על זה – אבל לא מצליחים להוציא מהלך בזמן וקאזינס כמעט לוקח עוד טיים אאוט – רק שאפילו את זה הוא לא מצליח לעשות! חמש יארד פנלטי על דיליי אוף גיים, הופה קופצת יחידת הפאנט. ג'יזס, זה היה מזעזע.

– הזכרתי את הניינרס והמשחק שלהם מול שיקגו שבוע הבא – אז אתמול בשעה טובה ג'ימי גארפולו עלה למגרש בפעם הראשונה, אבל זה רק כי סי ג'יי בת'ארד, הק"ב הפותח נפצע. הופה, שלושה סנאפים – וט"ד. עכשיו, יכול להיות שמדובר במזל של מתחילים וגארפולו הוא לא הפתרון של הניינרס לבעיות שלהם. אבל רבאק – לא כדאי לבדוק את זה? אתה בפיגור 24-6, הק"ב הפותח שלך בינוני להחריד – מתי זה הזמן להכניס את גארפולו ולראות מה הוא שווה אם לא עכשיו? מה כבר יש לך להפסיד? מה תעשה באוף סיזן, תיתן לו חוזה ענק או סתם תשים עליו פרנצ'ייז בלי לדעת מה הוא שווה?

נקווה שלפחות מול הברס שבוע הבא נראה את ג'ימי ג'י רואה קצת מגרש.

–  קרולינה  מנצחים את הג'טס בזכות החזרת פאנט לט"ד והחזרת פאמבל (מטומטם נורא) לט"ד. העיקר שקאם ניוטון עם 11 מ-28 מזהיר חוגג ומשוויץ על כל דאון ראשון כאילו הוא עכשיו זכה בסופרבול. אגיד את זה ככה – אני תמיד בעד זכות השחקנים לחגוג וגם אין לי בעיה עם שחצנות אבל איכשהו ניוטון מצליח לנגן לי על העצבים בצורה שאף שחקן אחר לא מסוגל. כמה רעש וצלצולים בשחקן בינוני אחד.

– המספרים של טום בריידי השנה: 3374 יארד, 68% השלמה, 26 ט"ד, 3 אינטרספשנס, רייטינג של 111. המספרים של וונץ השנה: 2657 יארד, 60% השלמה, 28 ט"ד, 5 אינטרספשנס, רייטינג של 106. כרגע נראה שה-MVP של בריידי להפסיד אבל זה הולך להיות קרב צמוד.

– אצטט את ביל ברנוול, אני חושב – כל שבוע אנחנו בוכים על כמה רמת המשחק ירודה, ומצד שני – האם אי פעם ראינו כזאת כמות של רסיברים ותפיסות מדהימות? חוליו ג'ונס תופס ל-250 יארד ועושה את זה:

וגם את זה:

– אנטוניו בראון תופס 10 פעמים ל-170 יארד ואז עושה את זה כדי לנצח את המשחק:

 

– החגיגה של השבוע מגיעה מההגנה הנפלאה של האיגלס, שיותר מתואמת במהלכי הריקוד שלה ממרבית ההגנות בליגה. בכלל.

– וגם המהלך המשעשע של השבוע מגיע מהאיגלס:

– ועוד קצת איגלס:

– ושימו לב איך השחקן של בפאלו נעמד פה בסוף המהלך:

– וכמובן, אי אפשר בלי המכות באוקלנד, שכנראה היו החלק הכי טוב של המשחק הזה. שימו לב לקראטברי שמנסה באיזור השניה ה-25 להחטיף אגרוף לאקיב טאליב החובש קסדה. גאון

טוב, נדבר קצת על הפטריוטס?

מסוג המשחקים שאתה רק רוצה לצאת ממנו בחתיכה אחת, חבל שלמיאמי היו תוכניות אחרות. בחלקים מהמשחק הם הזכירו לי את אברטון באים לשחק באנפילד – יודעים שהם הולכים להפסיד אז כל מה שנשאר להם זה לכסח. לצערנו, זה הצליח. המון המון פצועים מהמשחק הזה שהיה בסך הכל ניצחון די קל.

נישאר אופטימיים – הפטס משתפרים משבוע לשבוע. 5 מ-5 ט"ד ברד זון, אחרי פתיחת עונה בעייתית בתחום הזה. דיון לואיס חזר להיות הראנינג בק שהכרנו לפני הפציעה שלו, חמקני להחריד וגם עושה את זה דרך האמצע כשבפעם הראשונה נותן משחק של 100 יארד על הקרקע. רק שישאר בריא. גרונק נראה כמו גרונק ובאנדזון הוא בלתי עציר כמעט. הטרייד על קוקס נראה טוב משבוע לשבוע ונותן לבריידי אופציה נהדרת בדאון שלישי ארוך.

הגנתית, אפשר לראות את השיפור בסקנדרי, במיוחד אצל גילמור, שהופך למה שבליצ'ק ציפה ממנו כששילם עליו כל כך הרבה כסף. בהנחה שהמכשול הכי גדול בדרך של הפטס לעוד סופרבול זה פיטסבורג, הרי שהיכולת שלו להתמודד עם אנתוניו בראון (קשה לי להאמין שנראה את באטלר עליו עוד פעם) תהיה קריטית. למעשה, אחרי הסופרבול בליצ'ק הבין שבאטלר לא מסוגל להתמודד עם רסיברים מהסגנון של חוליו ג'ונס, שעשה קרקס בהגנה של הפטס, ובדיוק בשביל זה גילמור הגיע. הפציעה של פלאורס קריטית, כי הוא היחיד שמסוגל לעשות פאס ראש אצל הפטס אבל כנראה שלא מדובר בפציעה רצינית ונצטרך להסתפק בזה. כמו שזה נראה כרגע, הכל מכוון לשבוע 15 והמפגש עם פיטסבורג על יתרון הביתיות בפלייאוף.

נו האדל
במגרש עם קואץ' קיי

תגובות

  • Sp

    תודה!
    איך הוא פאקינג נעמד ככה?

    הגב
    • אריאל גרייזס

      אין לי מושג, זה מדהים

      הגב
    • דן ברקאי

      חייבים פה איזה פרופסור שיסביר לי קצת חוקי הפיזיקה. ראיתי את הקליפ/גיפ הזה מעל עשרים פעם ברצף ועדיין לא הבנתי איך זה קרה.

      פאקינג תיאטרון בובות עם חוטים...

      הגב
    • miranda veracruz de la hoya cardenal

      שריריי המסטרינג וגלוטס חזקים במיוחד?

      הגב
    • תומרג

      נראה כאילו הקטע של הקימה רץ ברברס

      הגב
    • shohat

      חפשו ביוטיוב toe rise

      הגב
  • דורון (אחר)

    חוליו ג'ונס היה מפלצתי, ואני מתחיל לחוש אופטימיות לגבי הפלקונס

    הגב
    • אלון3131

      הם יגיעו לפלייאוף אבל הלוז שלהם מאוד קשה וכנראה יגרד ווילד קארד.
      לא הייתי בונה על אטלנטה לקחת משחקי חוץ בפלייאוף. אם הם יפתיעו ויצליחו לקחת את הבית הם יוכלו להתקדם איזה סיבוב או שניים

      הגב
      • דורון (אחר)

        בשלב הזה של העונה, הלו"ז של אטלנטה דומה מאוד לזה של הפנתרס והסיינטס, לסיינטס יש יתרון קל בגלל שיש להם את הג'טס בחוץ במקום הויקינגס בבית (ומאזן טוב יותר כרגע כמובן).
        הכל יפול ויקום על המשחקים בתוך הבית.

        הגב
    • טל

      לגמרי.
      זה כבר שלושה שבועות של שיפור.

      הגב
  • Blue Devil

    מחכה בסבלנות לפוסט על הכדורסל שבו לא משלמים לשחקנים (חוץ מנעליים) - הכוכב שלנו הוא אנתוני דיוויס הבא או ג'הליל אוקפור הבא? ואיפה הנקודה הישראלית?

    הגב
    • אריאל גרייזס

      תתפלא, דווקא יש נקודה ישראלית ואפילו לא קטנה

      הגב
      • אלון

        ראית את באגלי במגרש. אני רואה אותו עוד שבועיים.
        82 נקודות ו 45 ריבאונד בשלושה משחקים. היה צריך להיות עכשיו סניור בתיכון.

        הגב
        • אריאל גרייזס

          האיש מפלצת. זה כמו גבר בין ילדים. ככה זה היה נראה אם לברון היה משחק בקולג' (לא ברמה של לברון, כמובן, אבל גדול על כולם מסביבו)

          הגב
      • עידו ג.

        חבל רק שהנקודה הזו לא הייתה קצת יותר מאופסת בסיום.

        הגב
        • Blue Devil

          אחד הדברים המעניינים הוא הפערים בגילאים ובניסיון, לדוגמא: בגלי עוד לא בן 19 עם נסיון מול שחקני תיכון, קולשוב בן 23 כבר עם 4-5 שנים נסיון בדיויז'ן 1... השילוב של הוואן-אנד-דאן עם כל הטרנספרים (הייתי צריך לכתוב באנגלית) נראה שהופך הכול ליותר בלתי צפוי

          הגב
        • אריאל גרייזס

          כל הקבוצה שלו. הוא גם היה צריך לשמור על בגלי כל המשחק, זה חתיכת דבר שוחק (ולמרות שבגלי שם 30 נקודות, עדיין אני אגיד שהוא עשה עבודה יפה)

          הגב
  • רענן

    תודה על הסיכומים.
    לא ראיתי את פיטסבורג נגד גרין ביי ,המספרים מראים שפיטסבורג לא הקשו כלל על הנדלי ופשוט ציפו לנצח בלי לעבוד, זה מה שהנדלי עשה העונה
    מנסוטה - 10 נקודות - 1 טד - 3 אינט
    סיינט - 17 נקודות - 0 טד - 1 אינט
    דטרויט - 17 נקודות -0 טד - 0 אינט
    שיקגו - 23 נקודות - 1 טד -0 אינט
    רייבנס - 0 נקודות - 0 טד -3 אינט
    פיטסבורג - 28 נקודות - 3 טד -0 אינט

    פשוט ללא מילים

    הגב
  • ניר לוי

    צריך לקרות משהו מאוד דרמטי כדי שוונץ לא יקח את האמ.וי.פי.
    המספרים של בריידי יותר טוב, נכון, אבל הוא נשפט בסטנדרטים של בריידי, וונץ בסטנדרטים של בני אנוש, וונץ לוקח את פילי למקום הראשון בחטיבה (או בכל הליגה), אצל ניו אינגלנד זה לא חדש.
    לא אמור להיות ככה, אבל זה ככה. וונץ כרגע מוביל

    הגב
    • אריאל גרייזס

      אתה שוכח שבריידי בן 40, זה נותן לו אקסטרה קרדיט. לדעתי אם העונה נגמרת ככה, בריידי מוביל. כמובן, עוד הרבה יכול להשתנות

      הגב
      • אורן השני

        מבחינת מספרים בריידי מוביל, מבחינת דעת קהל וונץ ממה שאני רואה.

        הגב

        להגיב על אורן השני לבטל

        האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

        • NoOne

          מצד שני צריך לזכור שבריידי על סטרואידים , סיכוי גדול שגם וונץ אבל בריידי הרבה יותר

          הגב
    • קואלה בר

      לוונץ יש עכשיו שני משחקים נגד סיאטל והראמס. אם יצלח אותם הוא יקבל MVP.

      הגב
    • ק.

      כמו הטענות שמגיע ללברון כל שנה. ברור שבריידי יותר ראוי, גם סחב הגנה בינונית כמה מחזורים, אבל הפריצה והיכולת של וונץ יותר מתבלטים בדעת קהל

      הגב
  • Havlicek stole the ball

    באפלו ניצחו את הפטס שנה שעברה על ה0 (אמנם בלי בריידי). ומניח שבאחת העונות של ריאן לא היה איזה נצחון חסר משמעות?

    הגב
    • אריאל גרייזס

      כן, היה ניצחון בשבוע 17 של 2014 כמדומני, אחרי שהפטס הבטיחו כבר את הביי והורידו את הפותחים במחצית. לצערם של הבילס, המשחק השני שלהם נגד הפטס השנה יהיה בשבוע 16 ולא 17. אם זה היה אז, יש מצב לתסריט דומה (אם הפטס מנצחים את כל המשחקים עד שבוע 16, כולל את פיטסבורג, יתרון הביתיות יובטח להם כבר אז).
      בעקרון, המאזן של בריידי נגד בפאלו הוא חולני. חוץ מההפסדים האלו (שאני לא ממש סופר אותם) הוא הפסיד להם ב-2003 במשחק הראשון של העונה (על האפס, אחרי שלויר מילוי עבר לבפאלו) ועוד משחק אחד - וזהו.

      הגב
  • Havlicek stole the ball

    God damn.
    מאזן כולל מול הבית - 73-21.
    הפסד לכל 3.5 נצח'.
    מדהים.

    הגב
    • אריאל גרייזס

      והקטע זה שיש שני בתים ב-afc מולם יש לו מאזן טוב יותר - הוא על 24-5 גם מול בית הצפון וגם מול בית הדרום. לאלו שמדברים על החטיבה החלשה של הפטס כל הזמן

      הגב
  • אריאל גרייזס

    שמישהו יאהב אותי כמו שביל אובריאן אוהב לרוץ דרך האמצע

    הגב
    • מוטי

      ביל אובריאן זה לא הטרמפיסט ההוא שהתחיל לצרוח על בריידי באמצע משחק פריים טיים?

      הגב
      • NoOne

        גאון האובריאן הזה , אף אחד לא יודע מי הוא לפני זה(עוד אחד בשורת מנקי מגן ביצים לבריידי , וייס,מקדאניאלס,אובריאן)
        היום הוא אחרי פן סטייט , יוסטון ולפחות 25 מליון דולר בכיס

        הגב
  • NoOne

    כבר אמרתי שאני לא רואה משחקים חוץ מהג'טס .
    אני לא מתכוון לראות את הפלייאוף אפילו אם אני מהמר .
    אני לא יכול יותר עם השיפוט הזה ואני בטוח שאני חא היחיד.
    מה שהם עשו עם העברת הריפליי למרכז אחד ואין בכלל משמעות למה שהשופטים קובעים על המגרש הורס את המשחק.
    אין עקביות , אין שום חוקים.
    יש כמה אנשים שיושבים באיזה חדר בקרה ואין להם מושג מה הם עושים.
    בחצי הראשון הג'טס עשו ט"ד של רובי אנדרסון שבו הפוטבול קצת זז לא ביד אבל הוא לא איבד שליטה והם נשארו עם ההחלטה של ט"ד במגרש.
    בחצי השני היה אותו דבר בדיוק עם ג'נקינס והם שינו את ההחלטה במגרש.
    המשחק הזה נהפך בלתי ניתן לצפייה והם מאבדים אותי שאני הארד קור שצופה במשחקים ואפילו מהמר עליהם.

    הגב
    • Maldini

      אם הייתה רמה נורמלית ומתח אמיתי היית ממשיך לשבת מול המסך כמו ילד טוב בדיוק כמו ב-20 שנים האחרונות שבהם היו החלטות שיפוט מטומטמות לא פחות מדי שבוע. זה לא שהמצב בקולג' פוטבול טוב יותר עם הטארגטינג המפגר והשרירותי, וזה עוד לפני שאני נכנס לפיאסקוים אמיתיים כמו מה שהולך כל לילה בליגה כמו ה-NBA שאם קוראים לך לברון אתה יכול להעביר שבועיים רצוף בלי לקבל עבירה ואם נולדת עם השם ג'יימס הארדן אז אתה רשאי לעשות 70 צעדים כל פעם שאתה תוקף את הסל

      תראה את הזוועתון שהיה הלילה בבולטימור, גם אם רובוטים היו שופטים עם 100% בהחלטות לא היית מסוגל לצפות בחרא הזה אם לא היית מהמר/אוהד של אחת משתי הקבוצות, ואלה לא קליבלנד וסן פרנסיסקו אלא שתי קבוצות פלייאוף ב-AFC שהולכות כנראה להיות במאבק על הוויילד קארד עד הרגע האחרון ושלפחות 50% מאוהדי הפאטס בארץ לא ישנים בלילה בגללן

      הגב
      • יובל

        כשהליגה משעממת והאלופה כבר נקבעה מראש,
        טוב שיש את צ'אק פגאנו בגזרת הקומדיה.
        גם באיך שהוא מעמיד את הקבוצה שלו ( משחק 11 רצוף שמפסידים את הרבע הרביעי - ממשיכים לשפר את שיא הליגה,
        פעם שישית שמובילים במחצית ובדאבל-פיגרס ומפסידים בסוף , גם זה שיא ליגה ) וגם בראיונות.
        לג'ים מורה היה את ה"פלייאופס?!", ועכשיו לצ'אק פגאנו יזכרו מהשנה האחרונה שלו בתור מאמן את "סוני ושר".

        http://www.espn.com/blog/indianapolis-colts/post/_/id/22218/chuck-paganos-rant-hurricanes-groundhog-day-peloton-bike-even-sonny-and-cher

        הגב
        • Maldini

          כל פעם שאני רואה ושומע את היצור הזה אני מתכווץ ומבין עד כמה אנדרו לאק יותר אנדרייטד ממה שחשבתי (וחשבתי שהוא אנדרייטד טופ 3 היסטורי יחד עם רומו וריברס). הדברים שהוא הצליח לעשות בגן חיות הלא מתפקד הזה עם כל הכלומניקים האלה מסביבו בארבע שנים הראשונות שלו בליגה הם בלתי נתפסים.

          כל דיוני ה-MVP שלא מתחילים ממנו ומרודג'רס אארון לא רציניים במקרה הטוב.

          הגב
          • NoOne

            אבל השאלה אם השחקנים של פגאנו רוקדים על המגרש כמו השחקנים של הג'טס , יש לו עוד הרבה לאן לשאוף

            תזכיר לי אם השחקנים של הג'טס רקדו בשבועיים האחרונים?
            לא זוכר כל כך

            הגב
            • Maldini

              יחסית לאיך שקבוצות נראות בליגה הזו לא רק ששחקני הג'טס רקדו טנגו אלא שילבו גם סמבה בריזלאית באמצע ואם לא שודדים ל-ASJ טאצ'דאון חוקי מי יודע לאן דברים היו מתגלגלים

              לצערכם אתם עדיין לא תחרות לואנס ג'וזף ולהקתו ועוד שבוע גם אתה תבין את זה בדרך הקשה

  • נתי

    בלי קשר לבריידי מול וונץ. מה שבריידי עושה השנה מדהים אפילו בסטנדרטים שלו. כמובן, זה גם מספרים, אבל זה מדהים לראות אותו, יותר מכל אחד אחר (לפחות כשרודג'רס בחוץ). לחשוב שזה לא רק אדלמן בחוץ, לא רק מלקולם מיטשל שהיה נהדר שנה שעברה ומתחילים דיבורים שאולי גמר את העונה (ציפו שיחזור כבר מה-IR בשלב כזה), אלא גם הוגאן כבר שבועיים לא משחק ומי יודע מתי יחזור, אין עוד ק"ב שתיקח לו כל הרבה רסיברים ועדיין יעשה כאלה קסמים. אפילו רודג'רס (אם הוא מוסר שיחזור כבר!) ללא נלסון נראה אחרת מהרגיל. אשרינו שזכינו...

    הגב
    • Maldini

      גם בלי אדלמן והוגן ופאקינג מלקולם מיטשל יש לבריידי צוות התקפי מסייע טופ 5 בליגה, די כבר עם המציאות המדומה מבית מדרשו של ביל סימונס, בריידי מספיק אדיר גם בלי האגדות האלה

      הגב
      • נתי

        אני לא יודע מה סימונס אמר/כתב, כבר שנים שלא עוקב אחריו. מניח שרצי לעקוץ אבל אני אתעלם באלגנטיות.
        כשלפני העונה בריידי מספר שהספר תרגילים שלהם התעבה מאוד ואז יורדים אדלמן ומיטשל לכל העונה, זה לא מוריד תרגילים? כשהתלות בקוקס גדלה, זה לא חושף את בריידי ליותר פגיעות?
        האם עדיין יש לו כלים התקפיים? כן. אמנדולה גרונק וקוקס. אבל האם זה אומר שהההתקפה לא צריכה להסתגל? לא. כי זה מה שהם התכוננו אליו ולזה נערכו. האם זה שהמספרים שלו נשארים מעולים ללא צורך בשום הסתגלות זה לא תכונה מיוחדת?
        לדוגמא אם התקפה רגילה לבנות על מסירות קצרות יותר, על התקפה שכוללת הדגשה של יארדים אחרי מסירה בזכות הדגשים של חסימות וכד', וכעת חלק מהמבצעים של זה לא נמצאים - אתה לא צופה ירידה במספרים?
        מצחיק בעיניי, רק לרוץ ולראות שעדיין גרונק וקוקס שם ולהגיד "זו עדיין התקפת טופ, אז הפציעות לא משנות כלום"

        הגב
        • Maldini

          "אמנדולה גרונק וקוקס" זו בדיוק הבעיה כי אתה משמיט בטעות או שלא את דיון לואיס, רקס ברקהאד וג'יימס ווייט שהם שלושה מיסמאצ'ים מהבקפילד (ואני יודע שווייט בקושי מקבל סנאפס בתקופה האחרונה אבל אני מדבר עכשיו על הסקיל סט) שמתווספים לשלישייה הראשונה שציינת והופכים את כל ההתקפה לבלתי ניתנת לעצירה. אין אף הגנה בליגה להוציא אולי את מינסוטה (בריאה 100%) עם פרסונל שמסוגל לשמור בצורה נורמלית את הדבר הזה בלי לפחות מיס מאץ' מטורף של סלוט/רץ על ליינבקר. ככה ששוב, אני לא מבין בדיוק על מה הבכי והנהי. יכל להיות יותר טוב ומושלם עם אדלמן והוגאן? ברור. אבל לפאטס יש מספיק כלים התקפיים כדי לכסות על הפציעות שלהם and then some. זה ממש לא דומה לעונה כמו 2013 שבה אם איבדת את גרונק/אדלמן אז נאלצת להסתדר עם כל מיני אוסטין קולי'ס ומאתיו מוליגנס ובנג'ארוויס גרין אליס.

          "ניסים" ו"קסמים" זה מה שראסל ווילסון נאלץ לעשות בסיאטל או מה שאנדרו לאק נדרש לעשות בקולטס כל הקריירה.

          הגב
          • אח שלו

            מאלדיני - מסכים איתך לגבי הפאטס.

            אני חושב שאתה קצת מגזים לגבי לאק (ואחזור שוב - אני חסיד גדול של לאק). אתה מבלבל בין הסביבה המזעזעת של פגאנו וגריגסון שהוא היה צריך להתמודד עמה, לבין השקעה בשחקני סקיל. הבעיה של לאק לא הייתה שחקני סקיל מזעזעים. למעשה, חלק מהבעיה בקולטס היה אובר-השקעה בשחקני סקיל. לאק נכנס לליגה בנחיתה רכה עם רג'י וויין והילטון. והביאו לו את הטייט אנד שלו מהמכללות.

            הגב
            • Maldini

              הבעיה של לאק לא הייתה רסיברים אלא אופנסיב ליין נורמלי ומשחק ריצה שאמורים להיות הבסיס לקליטה ידידותית והצלחה של כל רוקי QB באשר הוא (ר"עקארסון וונץ, דאג פרסקוט, ג'ארד גוף מודל 2017 ביחס ל2016, ראסל ווילסון בשנתיים הראשונות לעומת Qbs כמו סטאפורד ובראדפורד וג'יימיס לצורך העניין שלא מצאו/מוצאים את עצמם בשנים הראשונות). העובדה שלאק הצליח להפגיז בלעדיהם ובתוספת ההגנה וצוות האימון הופכת את מה שהוא עשה לכל כך מרשים ונדיר ואנדרייטד בעיניי. הוא פשוט היה פרוספקט כל כך נחשב וגדול שאנשים ציפו לקבל את זה ממנו ואז כשזה אשכרה קרה פשוט התקבל כמובן מאליו. אז זהו שלא.

            • יובל

              אתה צודק אח שלו, לאק באמת קיבל שחקני סקיל נהדרים, למשל פיליפ דורסט ודוויין אלן. תראה איך הם מצטיינים אצל בריידי ובליצ'ק אחרי ש"קרעו רשתות" בקולטס. אח"כ גם תסביר את זה לנתי שבוכה על זה שלבריידי אין כלים התקפיים.

            • נתי

              יובל, יש לך בעיה קשה בהבנת הנקרא. לא נורא. אפשר לחיות איתה

            • אח שלו

              יובל - עוד פעם התגובות נוסח ילדה היסטרית מהפורום ב"תפוז" בשנות ה-90 שקופצת כי לכלכו על אן-סינק? די, שתה תה עם נענע ותרגע.
              נתי לא דיבר על דורסט ואלן. אני לא דיברתי על דורסט ואלן. אף אחד לא דיבר על דורסט ואלן. ואז אתה באת.
              לאק תותח. נקודה. ועדיין - אם תשווה את שחקני הסקיל איתם הוא נכנס לליגה בשנותיו הראשונות מול שחקני סקיל איתם ק"ב אחרים נכנסו לליגה, תגלה שהוא במצב סבבה יחסית. כולל, אגב, דווייט אלן שהיה אחלה טייט אנד יחסית לליגה בשנים הראשונות של לאק. הבעיות שלאק היה צריך להתמודד איתן לא קשורות לשחקני סקיל.

            • יובל

              אח שלו - הידע שלך קצת לוקה בחסר, אשמח לעזור להשלים לך אותו.

              ראשית זה דוויין אלן, לא דווייט. כדאי שקצת תלמד את שמות
              השחקנים בקבוצה האהובה עליך.

              שנית, רג'י וויין הגיע לקולטס הרבה לפני שאנדרו לאק הגיע.
              כשדיברת על "אובר השקעה בשחקני סקילס", לתומי
              חשבתי שאתה מדבר על השקעה בשחקנים כאלה "מאז שלאק הגיע".

              שלישית, כתבת שהבעיה לא היתה "שחקני סקילס מזעזעים" שהגיעו לקולטס, לכך השבתי שאם שחקנים כמו אלן ודורסט הם לא מזעזעים, כנראה שהכותב מעליך היה צריך לכלול אותם ברשימת שחקני הצוות המסייע המעולה של בריידי , ולא עשה את זה (מעניין באמת למה, אולי בגלל שהם מסריחים ומטיילים על המגרש אפילו בחממה של נ"א ).

              מצער שכל פעם שקצת עוקצים אותך אתה צריך לרדת נמוך להתקפות אישיות, אבל זה כנראה הסטנדרט אותו צריך לצפות מפאנבוי שחושב שבריידי הפסיד בכוונה לסיאטל בשנה שעברה.

            • יובל

              נתי - מקווה שהבנת כעת. אם לא אני תמיד יכול לנקד לך את התשובה או להסביר לך את זה ממש ממש לאט בשביל שתבין.

            • אח שלו

              תודה על העדכון לגבי רג'י וויין. באמת לא הסתדר לי בראש הקטע הזה שאני חושב שהוא הגיע רק אחרי לאק, ואיכשהו ראיתי אותו משחק נגד הפאטס בעשור שלפני כן. עד עכשיו הייתי בטוח שזה גליץ' בציר הזמן.

              או שאתה מתאמץ בכוח לא להבין או שאתה לא מבין בלי להתאמץ. אובר השקעה בשחקני סקילס, זה גריגסון שם בחירת דרפט ראשונה על טרנט, או על דורסט, כשקווי ההתקפה וההגנה שלו מזעזעים. זה לא קשור לשחקני הסקילס שלאק קיבל. כי כשלאק נכנס, אז הוא קיבל את שחקני הסקילס שגריגסון בחר בשבילו (טייט אנדים, הילטון וכולי), פלוס את אלו שכבר היו שם (עכשיו, אחרי שעדכנת אותי, אני מוסיף לרשימה את וויין). ככה זה - כששואלים לאיזו סיטואציה נכנס שחקן מסוים, לוקחים בחשבון את הסיטואציה הקיימת, ולא רק מעתה והלאה.

            • יובל

              אתה משעשע אותי מרגע לרגע.

              אתה כתבת ( לא אני ) ש"הבעיה של לאק לא היתה שחקני סקיל מזעזעים" אלא "אובר השקעה בשחקני סקיל".
              בתרגום לעברית - הביאו שחקני סקיל טובים על חשבון השקעה במקומות אחרים, כמו אופנסיב ליין או פאס ראש.

              העובדות - הקולטס לא בחרו בדראפט בשנתיים שלפני לאק "אף" שחקן בעמדת סקיל ב-3 הסיבובים הראשונים, כך שה"סיטואציה אליה לאק הגיע", כפי שקראת לה, שטענת שהיתה כ"כ טובה, היתה ששחקני הסקיל שאיישו את הסגל היו "כוכבים" שבטח מוכרים לך כמו דונלד בראון ואוסטין קולי ( נבחרו שלוש שנים לפני לאק, ב-2009 וסיימו את הקריירה שלהם למעשה בנ"א) , ויק בלארד, "תותח" מוכח כמו דוני אייברי ורג'י ויין בתור עלה תאנה.

              דווקא בשנה בה לאק הגיע, עזבו את הקולטס שחקני סקיל מוכחים כמו דאלאס קלארק, ג'ייקוב ת'אמה, פייר גארסון וג'וזף אדאי, ביחד עם כאלה פחות טובים כמו אנתוני גונזאלס (בחירת סיבוב ראשון לשעבר).
              מישהו היה צריך למלא את החסר, ולכן נבחרו גם טי ויי הילטון ( כנראה הבחירה הכי טובה של גריגסון ביחס למיקום בדראפט, 92 ) , אלן ופלינר.

              אחרי 2012, ה"אובר השקעה של הקולטס בשחקני סקיל"
              הסתכם, מבחינת בחירות ב-3 הסיבובים הראשונים, בבחירות הבאות:

              כלום בשנת 2013
              טרנט ריצ'ארדסון בטרייד תמורת הסיבוב ה-1 ודונטה מונקריף בסיבוב ה-3 של 2014
              פיליפ דורסט בסיבוב הראשון בשנת 2015
              כלום בשנת 2016
              כלום בשנת 2017

              לסיכום - לא היתה פה שום "אובר השקעה" , אלא בחירה גרועה בשחקנים בינוניים עד מזעזעים (למעט הילטון ) שהקיפו את לאק בכל הקריירה עד עכשיו.

            • אח שלו

              פשוט ולאט: אם אני ק"ב שנכנס לליגה, ובשנה הראשונה שלי מבחינת שחקני סקיל יש לי פוזישן רסיבר מעולה כמו רג'י וויין (בשנה ההיא הוא היה פנטסטי), BURNER מעולה כמו הילטון, ושני טייט אנד כמו אלן ופלינר (שזה הטייט אנד שעשיתי איתו את קריירת המכללות שלי), אני במצב טוב - בכל הנוגע לשחקני הסקיל המקיפים אותי - יחסית כמעט לכל ק"ב אחר שנכנס לליגה בשנה הראשונה שלו. נקודה. עכשיו תגיד שלא.

            • יובל

              כל קשר בין מה שטענת למעלה ומה שאתה אומר עכשיו מקרי בהחלט.
              אתה טענת שהיתה "אובר השקעה בשחקני סקיל".
              המציאות -
              אצל הטייט-אנדס - שני טייט-אנדס ( מעולים ) כמו דאלאס קלארק וג'ייקוב טאמה עזבו, שני טייט-אנדס (בינוניים ) בשם דוויין אלן וקובי פלינר הגיעו. ולא, זה שקובי פלינר שיחק עם לאק במכללות לא עושה אותו לטייט-אנד יותר מבינוני
              ושוב, אם אלן כזה טוב, למה הוא כשלון חרוץ ומהדהד עד עתה בחממה של נ"א?
              כל השוואה בין השניים הראשונים לשניים האחרונים היא הזייה בגבול הפנטזייה. ברור שהמצב של הקולטס נהייה גרוע בהרבה
              בגזרה הזו בשנה שבה לאק נבחר.
              אצל הרסיברים - שני פותחים , אחד טוב מאוד (גארסון) ואחד בחירת סיבוב ראשון שהתבררה ככשלון אבל אולי בקרוב יהיה קונגרסמן מטעם הרפובליקנים (גונזאלס) עזבו, רסיבר אחד (הילטון ) הצטרף. שוב, אין פה שום "אובר השקעה" כפי שטענת.
              הבחירה בהילטון היתה בסוף סיבוב השלישי , כך שכנראה לא ציפו ממנו כ"כ לגדולות. הוא הפך למה שהוא הפך, הרבה בזכות היכולת של לאק, וזה נהדר, אבל הסיטואציה שלאק נכנס אליה היה שהוא קיבל במקום שני שחקנים פותחים שחקן אחד - רוקי סיבוב שלישי.

            • אח שלו

              לא יעזור, אתה באמת מתנהל עם רמת דיון של מישהו היסטרי שרק גילה פורומים באינטרנט. אתה ממציא לאנשים דברים שהם טענו ואז זורק המון עשן באוויר רק כדי לברוח מנקודה.
              תעשה את זה הכי פשוט שיש: האם רג'י וויין של אז פוזשן רסיבר מעולה בליגה? האם הילטון רסיבר BURNER מעולה בליגה? האם ק"ב שנכנס לליגה ויש לו רסיבר פוזשן מעולה ורסיבר BURNER מעולה מבסוט מזה שיש לו שני נשקים כאלה? האם ק"ב שנכנס לליגה מבסוט מזה שהוא מקבל את הטייט אנד - שזה בדרך כלל שסתום הביטחון עבור ק"ב - שעבד איתו והיה המטרה האהובה עליו במכללות? תענה בכן או לא. אם ענית כן - אתה מסכים עם הנקודה שלי. אם ענית לא - אלוהים וגריגסון סגנו יעזרו.

            • יובל

              טוב לראות שמי שטוען ברצינות הכי גמורה שבריידי הפסיד בכוונה לסיאטל ודיבר כ"כ הרבה בשבחו של "הצוות המסייע של רוג'רס" מדבר איתי על רמת דיון. והחדשות הטובות הן שאתה רק משתפר.

              הילטון בנקודה בה לאק נכנס לליגה הוא רוקי לא מוכח, לא
              BURNER ולא נעליים. בחירות סיבוב שלישי שאף אחד לא מצפה ממנה להיות הרג' ויין הבא.
              קובי פלינר ודוויין אלן הם טייט-אנדס בינוניים שמחליפים טייט אנד מצויין כמו דאלאס קלארק. זה שפלינר למד איתו בקולג'
              לא הופך אותו ליותר מטייט אנד בינוני שעשה 2 טד ב-11 משחקים אצל דרו בריס גם אם עצם זה שהוא למד עם לאק בקולג' עושה לו חם בלב.

              עדיין לא מצאתי איפה ה"אובר השקעה" המדומיינת שלך בשחקני סקיל באה לידי ביטוי, אבל כנראה שזה לא הדבר היחיד שאתה מדמיין.

            • אח שלו

              מעולם לא טענתי שבריידי הפסיד בכוונה לסיאטל. זה עוד אחד מהטירלולים שלך. אמרתי שהם הלכו על ריצה בדאון הראשון, כי לא רצו שמסירות יורידו זמן מהשעון ואז יישאר לוילסון זמן לחזור ולהשוות. ואז, בגלל שהתחשבו בזמן, נשאר להם בסוף רק ניסיון אחד של מסירה (וקאם לקח את גרונק).

              ועכשיו אני מבין שאתה באמת ובתמים לא מבין למה אני מתכוון. ולא עושה את עצמך. כשאני אומר שוויין רסיבר פוזשן והילטון רסיבר BURNER, הביטוי "BURNER" לא בא להגיד שזה רסיבר מעולה. אלא שזה רסיבר מסוג מסוים. כשאתה ק"ב, אתה רוצה שיהיו לך נשקים בכל חלק של המגרש. צ'ק דאון (מסירה קצרה לטייט אנד או ראנינג בק), טאצ' דאון (מסירה ארוכה לרסיבר עם מהירות שמותח את ההגנה - הוא BURNER במובן שיש לו מהירות), או באמצע (מסירה לרסיבר פוזשן שיכול להמשיך להזיז את השרשראות - לתת לך דאונים חדשים). להילטון יש את המהירות לתת לך אופציה ברחוק. זה לא קשור לשאלה איזה סיבוב הוא נבחר או מה חשבו עליו. לוויין יש את היכולת להזיז את השרשרת ולתפוס כדור ל-10 יארד שאתה צריך. ולפלינר/אלן, בשנים הללו, יש את היכולת לתת לך אופציות ב-SEAM, בקצר, וברד זון. כי הם מטרות גדולות (גופנית).

              גם עם הדיבור שלך על דאלאס קלארק אתה חושף חוסר הבנה מוחלט. קלארק היה תותח על אצל פייטון. אבל ב-2010, 2011 הוא כבר היה במדרון חלקלק בדרך למטה עם פציעות. פלינר ואלן היו שניהם שחקנים טובים יותר מקלארק ב-2012, 2013. במקרה את הסיפור של הקולטס אני מכיר כי בשנים האלה הם היו הדבר הכי רלוונטי עבור הפאטס.
              ושוב - זה לא קשור בכלל לשאלה אלו נשקים אנדרו לאק מקבל כשהוא נכנס לליגה. מה היה קודם או מה היה יכול להיות, או מה יכול לקרות אחר-כך - כל הדברים האלה לא קשורים. השאלה היא, שוב, כשאני ק"ב שמשחק את המשחקים הראשונים שלי ב-NFL, האם יש לי נשקים התקפיים מגוונים שמאפשרים לי לעבור דרך הקריאות שלי מהר ולהזיז את השרשראות או לא. ושוב, בפעם האלף - הדבר הזה צריך להימדד באופן יחסי לקבוצות אחרות הליגה. כל טיעון אחר שלך הוא פשוט, שוב, הפצצת עשן בכיוונים לא קשורים, ייחוס טענות לאנשים שלא טענו אותם, או פשוט הפגנת חוסר ידע.

            • יובל

              כ"כ הרבה מלל לא רלוונטי עד משעשע ועדיין כלום לגבי ה"אובר השקעה" , כפי שאמרת, של הקולטס בשחקני סקיל.

              אתה מוכן לענות על השאלה ולהראות איפה ה"אובר השקעה"
              הזה בא לידי ביטוי? או שגם את זה אתה מכחיש עכשיו שאמרת?

          • אריאל גרייזס

            בעיניי מה שבריידי עשה שנה שעברה - בלי גרונק, בלי רסיבר סטייל קוקס, עם הוגאן שהוא קאסט אוף מבפאלו, עם רוקי רסיבר (פעם ראשונה שאחד כזה מצליח בכלל להשתלב בהתקפה של הפטס) ובלי משחק ריצה באמת טוב - הרבה יותר מרשים ממה שהוא עושה השנה.
            הבינג סיי דאת, מה שמרשים אותי בפטס השנה זה העומק שלהם. כמות הפציעות שלהם השנה היתה גומרת לכל קבוצה את העונה. לא רק אלו שמנו בהתקפה אלא גם הייטוואר - כנראה השחקן החשוב בהגנה, הפרישה של נינקו וכו' וכו'. ואיכשהו, זה לא מזיז להם בכלל והם עדיין המועמדים מספר אחד לסופרבול. וזה כשהם רק זכו בסופרבול שנה שעברה, מה שאומר שהמחיר של כל השחקנים שלהם עולה ושיש להם בחירה נמוכה בדראפט. ואחרי שהם איבדו בחירת דראפט ראשונה בגלל דפלייטגייט. בעיניי זה פשוט מדהים. היטוואר נפצע? יאללה, ואן נוי - שחקן ספיישל טימס בעקרון - הופך להיות מרכז ההגנה. גילמור ורואו נפצעים? לוקחים את בדמוסי מהספיישל טימס והוא מספק אחלה הגנה. אדלמן נפצע? אמנדולה תופס את המקום שלו. וזה בנוסף לכל החלקים שהם הביאו באוף סיזן. ואפילו כשחלק נכבד ממה שהם עשו לא הצליח להם (דווין אלן, דורסט, קוני אילי וכו).

            הגב
            • נתי

              1. ברור שגם שנה שעברה הוא הרשים מאוד, ובכלל אלה שנתיים מהגדולות שלו. באחוזי השלמה למשל הן שניות רק ל-2007 שלא תחזור לעולם...
              2. מה שאני ניסיתי לטעון, ואתם מתעלמים ממנו, זה שהפציעות גרמו לשינוי שיטת המשחק. שנה שעברה גרונק היה פצוע, אבל היה את בנט. הבסיס נשאר אותו בסיס. אם בתכנון השנה קוקס אמור להיות דובדבן שבקצפת, אבל בסיס השיטה לא היה צריך להשתנות, הרי שעכשיו ההישענות על קוקס, כולל הראוטים הורטיקלים המצריכים זמן שחרור גבוה יותר מן הסתם, הופכים להכרחיים יותר. במספרים העונה שעברה והנוכחית דומות מאוד בנקודת הזמן הזו (שנה שעברה 12 משחקים והשנה 11). יש פרמטר אחד שבו יש הבדל גדול בין העונות: סאקים (לא בדקתי לגבי היטס, מן הסתם שם זה משמעותי אף יותר). סקארנג'יה לא שכח לאמן, אמנם יש פציעות בקו אבל כאלה היו גם שנה שעברה. ההבדל הוא בהתקפה שהייתה צריכה להשתנות, ובריידי מגלה פה גמישות מופלאה בעיניי.
              3. העומק של הפטס אכן מדהים. אישית לא האמנתי שאחרי שהייטאואר נפצע יצליחו לייצב ככה את ההגנה. עדיין צריך לבחון את הגנת הריצה בהיעדרו. אבל יש הבדל גדול בין העומק ההתקפי למשל, לתגובה על הפציעה של הייטאואר: העומק ההתקפי זה ניהול מבריק, הבנת הערך הכלכלי, החשיבות של עומק הרוסטר על חשבון סגל נוצץ וכו'. וכן, העובדה שכולם יודעים (לפחות עד המקרה של גילמור) שבפטס משלמים פחות, עוזרת, וזה לזכותו של בליצ'ק בעיקר אבל גם בהובלת בריידי עצמו. בעיניי גם היא חלק מהמורשת שלו אבל לשם כבר לא רציתי להיכנס. זה כבר באמת יקפיץ הייטרים.
              התגובה לפציעה של הייטאואר היא נטו עבודת אימון.

            • אח שלו

              נתי - שני הדברים שציינת פה לגבי בריידי נכונים ולדעתי גם מהגורמים המרכזיים שהופכים אותו לגדול מכולם:
              1. הוא מנצח בכל סיטואציה. כשהוא צריך להיות גיים מנג'ר. כשהוא צריך להפציץ רחוק. כשהוא צריך לשחק דינק אנד דאנק. כשההתקפה תלויה בו. כשההתקפה לא תלויה בו. עם התקפה שמבוססת על טייט אנד. עם התקפה שמבוססת על רסיברים בסלוט. עם התקפה שמבוססת על רסיברים בפרימטר. בכל סיטואציה.
              2. הוא מאפשר לבליצ'ק את פקטור פופוביץ ודאנקן. שחקן כוכב שעובד קשה יותר מכולם, שם את הקבוצה מעל כולם, מאפשר למאמן לכסח לו את הצורה, לוקח פחות כסף לאפשר יותר אחרים מתחת לתקרה, וכולי. ההגדרה המילונית של להוסיף ערך לקבוצה שלך.

            • נתי

              אח - בענייני שכר אני לא מבין, אז אין לי דרך לבדוק את עצמי (כל פעם שאני מנסה להבין נתונים בעניין אני הולך לאיבוד. זה פי אלף גרוע מאנביאיי בקטע הזה...). אבל הקטע עם בריידי כמה שאני זוכר, זה שגם בחוזים הראשונים שלו, ועוד לפני שהיה נשוי לג'יזל וכו', הוא תמיד לקח פחות ממה שהיה שווה כדי לאפשר להביא עוד.

            • אח שלו

              לא נכון. השינוי התחיל אחרי ההפסד לג'יאנטס ב-2011. לפני זה היו שלבים בהם בריידי היה השחקן המרוויח ביותר בליגה. אחרי זה הם התחילו עם הסיפור של לגלגל את השכר כל פעם קדימה, ולקחת פחות, כך שבריידי באופן שיטתי אפילו לא בעשירייה הראשונה של משכורות ק"ב מכבידות.

            • נתי

              סבבה, תודה.

    • Odel.R

      מסכים איתך לגמרי.
      היתה לי הרגשה השבוע שהוא פשוט אלוהי!
      כן ככה, ואז עשיתי השוואה לא ממש הגיונית מול ג'ורדן והוא ניצח בקלות
      (:

      הגב
  • באבא ימים

    הסטטיסטיקה של השבוע:

    האיגלס היא הקבוצה עם מספר הנקודות הגבוה למשחק למרות שרק במחזור האחרון היה באיגלס שחקן שסיים משחק עם יותר מ 100 יארד בתפיסות (זאק ארץ).

    הגב
  • 7even

    אריאל הפוסט שלך הוא המרענן של השבוע אל תפסיד לעולם.

    בתור אוהד מיאמי אין לי ממש מה להגיד. עונה אחרי עונה של כמעט כלום מהקבוצה.
    שנה שעברה הליגה הסדירה הסתיימה במשהו כמו 9 נצחונות רצופים שלנו!
    אבל לכולם כולל כולם היה ברור שהוויילד קארד בחוץ מול פיטסבורג זה לא כוחות. מבאס.

    הפטס...ואוו...לדעתי בנקודת הזמן הנוכחית הם הפטס הכי טובים בעשור האחרון.
    אם היו סדרות...או אפילו משחק בית וחוץ בפלייאוף ה NFL ...הפאטס היו כבר עם איזה 15 לומבארדי ברצף.
    ברור שזה לא ישים...אבל פשוט לקנא בקבוצות שהם מעמידים עונה אחרי עונה.

    לגבי הבית שלהם - זה מזכיר לי את הדיון על לברון.
    נכון...הוא כל הקריירה במזרח...אבל האם מישהו בדק פעם את המאזן המטורף שלו מול קבוצות המערב?
    מישהו ראה אותו פעם קורא הגנות והתקפות של היריב בכלל?
    כמו עם הפטס - זה קל להמעיט בהישגים...כשלא מבינים כמה עבודה ותרגול נדרשים ברמות האלה כדי לגרום למשהו להיראות קל. קצת ריספקט .

    הגב
  • 7even

    אל תפסיק* :)

    הגב
  • ב"פ

    אני חושב שמגיע לפיליפ ריברז איזכור בפוסט השבוע, מה שהוא עשה נגד דאלאס היה מדהים. וזה לא רק המספרים, ההגנה של דאלאס הייתה לא רעה כל כך עקרונית(חוץ מהט"ד המביך שבו 7 שחקנים לא הצליחו לתקל). כיסתה די טוב, לחצה לא רע בכלל, ועדיין, לייזרים על כוונת. אני הייתי מוכן להספיד אותו אחרי שראיתי אותו שני משחקים העונה, שבהם הוא שיחק חלש ותירוצי הקבוצה שמסביבו לא עבדו עלי. המשחק הזה לעומת זאת היה ללקק את האצבעות

    הגב
    • אריאל גרייזס

      קלאסי להפסיד לבראונס השבוע, לא?

      הגב
  • ק.

    הסדרה המוקדמת באמת הייתה קשה לצפייה, אבל היה אחלה משחק בארסה ולנסיה, אז רדזון כרקע היה סביר בהחלט.
    מזדהה מאוד עם התחושה שלך לגבי ניוטון.
    לגבי השאלות שעלו פה בדיונים על בריס, התשובה שנתת אחרי המשחק מול וושינגטון סותרת את מה שכתבת פה, מה שלדעתי אומר שאין תשובה חד משמעית.
    הראמס אכן היו דומיננטיים לכל אורך המשחק (אחד המאפיינים של הסיינטס רב העונה הוא השליטה בשעון, פה זה היה קיצוני לטובת הראמס ) אבל הסיינטס עם חסרונות של שחקני מפתח בפאס ראש, בקורנר ובקו התקפה, ככה שלא הייתי קובר אותם.
    חוץ מזה, רציתי לכתוב (לפני שראיתי את התגובה של ב"פ מעליי) שהפעם אין לאף אחד מה להגיד בפינת "ושום מילה על___?", כיסית את המחזור יופי בפוסט

    הגב
  • אריאל גרייזס

    טוב, החדשות הגדולות של היום - ג'ינו סמית הולך להחליף את איליי מאנינג ביום ראשון. שזה הדבר הכי מצחיק והכי עצוב ששמעתי השבוע

    הגב
    • Maldini

      החדשות הכי גרועות ששמעתי ב-48 שעות האחרונות, RIGHT UP THERE עם הפציעה של פאקסטון לינץ'

      הטאנק נהרס רשמית, עכשיו כבר אין שום סיכוי לעקוף את הג'איינטס, אפילו הניינרס בסכנה ממשית, מקווה ש-no one מרוצה מעצמו

      הגב

להגיב על אורן השני לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *