כמו תמיד אחרי המחזור האחרון (בטח כשהבלוג מטייל בקליפורניה השמשית) סיכום העונה האחרונה. כרגיל, מוזמנים להוסיף משלכם. ובסוף, הימורים על הפלייאוף עם פרסים יקרי ערך. אקסטרה חמש נקודות ינתנו למהמרים על בפאלו מפסידים בסופרבול!

הכי קשוח: קארסון וונץ משחק עוד ארבעה סנאפים וזורק לט"ד אחרי שהוא סובל מרצועת ברך קרועה

הכי לא נתגעגע: ג'ון גרודן הולך לאמן את אוקלנד ומאפשר לנו לראות את המאנדיי נייט פוטבול עם סאונד שוב

הכי לא נתגעגע 2: טוני רומו הופך לפרשן הכי טוב בפוטבול ומשכיח לגמרי את הימים שלו בדאלאס

הכי מתגעגע: מאט ראיין לקייל שנהאן

הכי עדיף לישון: מיאמי משובצים לפריים טיים שלושה שבועות רצופים

הכי משתלם: הניינרס משיגים את ג'ימי גארפולו בשביל בחירת סיבוב שני

הכי הקאמבק של ג'ורדן כבר היה עדיף: ג'יי קאטלר חוזר מפרישה למדי הדולפינס

הכי המטוטלת של גיל שלי: השנה היו הכי מעט טד התקפיים מאז 2007

הכי תחזיקו אותי, אני הולך: מארווין לואיס מודיע על פרישה בסוף העונה ואז חותם לשנתיים נוספות

הכי מרשל מרשל מרשל מרשל: טוד גורלי נותן עונת מרשל פולק ועוד במדי הראמס

הכי You are the real MVP: ג'ף פישר עוזב את הראמס והם הופכים מההתקפה הגרועה בליגה לטובה בה

אבל באמת הכי You are the real MVP: רקס ראיין עוזב את בפאלו והם מגיעים לפלייאוף

הכי לא ראינו את זה בא: הג'איינטס מתפרקים לגמרי

אבל הכי לא ראינו את זה בא: קייס קינום לוקח את מינסוטה למקום השני ב-NFC

אבל הכי הכי לא ראינו את זה בא: ברוק אוסווילר פותח בשביל דנבר

הכי רע: אדלמן גומר את העונה כבר באוף סיזן

אבל באמת הכי רע: אודל בקהאם גומר את העונה אחרי ארבעה מחזורים

אבל באמת באמת הכי רע: אנדרו לאק גומר את העונה עוד לפני שראה משחק

אבל באמת באמת באמת הכי רע: אהרון רוג'רס שובר את עצם הבריח ומסיים את תקוות הפלייאוף של גרין ביי

אבל באמת באמת באמת באמת הכי רע: דשון ווטסון קורע את ה-ACL וגומר את העונה

אבל באמת באמת באמת באמת באמת הכי רע: קרסון וונץ קורע את ה-ACL וגומר את העונה

הכי מיצינו: את הקטע של הפציעות

הכי זה לא נגמר עד שהגברת המפוספסת שרה: אם שמתם ט"ד נגד ניו אינגלנד, חכו עם החגיגה קצת, בטח לשופטים יהיה משהו להגיד בנושא

הכי סופרמן: ראסל ווילסון אחראי ל-37 מתוך ה-38 ט"ד של הקבוצה שלו

הכי קריפטונייט של סופרמן: קרולינה לא ממש משקיעים מול אטלנטה ומשאירים את ווילסון מחוץ לפלייאוף

הכי בלי ג'ייק דלהום אני כלום: ג'ון פוקס

הכי קליבלנד: קליבלנד

הכי קולטס: קליבלנד מחזירים את יו ג'קסון לעוד עונה למרות שהוא ניצח רק משחק אחד בשנתיים

הכי בפאלו: בולטימור מפסידים מקום בפלייאוף כשהם נותנים לאנדי דלתון להמיר דאון רביעי ו-12.

הכי בליצ'ק: מחתים את ג'יימס האריסון ומקבל ממנו שני סאקים במשחק הראשון.

הכי מבאס: ברוס ארינס מודיע על פרישה

הכי אליל: לארי פיצג'רלד

הכי קארמה איז א ביץ': אחרי שהמירו דאון 4 ו-26 לפני חמש שנים כדי להמשיך כל הדרך עד האליפות, הרייבנס לא מצליחים לעצור 4 ו-12 של הבנגאלס כדי להיות מודחים מהפלייאוף

הכי קארמה איז א ביץ' 2: רוג'ר גודל משעה את זיק אליוט לשישה משחקים ודופק את ג'רי ג'ונס שהיה בין ראשי הדוחפים להשעיה של בריידי

הכי אפילו בזה הם נכשלו: הבילס עולים לפלייאוף בעונה שבה הם עושים טאנקינג

הכי אני מקווה שהכנתם אספקה לאפוקליפסה: הבפאלו בילס בפלייאוף!

הכי הרבה פעמים הופיעו בסיכום: הבפאלו בילס בפלייאוף, כמובן!

הכי אני אוהב: פוטבול. בלאדי הל

רק עוד קצת, כן?

 

טוב, הפלייאוף עומד בשער, זמן טוב להסתכל קדימה. מעניין לראות שמעטות מאוד הקבוצות שחזרו משנה שעברה. ב-AFC, שלוש הקבוצות המובילות שנה שעברה יהיו שם גם השנה (פטס, פיטסבורג וקנזס סיטי) בעוד ב-NFC רק אטלנטה חוזרת משנה שעברה, וגם היא לא ממש באותה פוזיציה. בעוד שנה שעברה היא היתה הקבוצה הכי טובה בחטיבה שלה הרי השנה היא האחרונה להכנס לפלייאוף. שורה תחתונה – רק 4 מתוך 12 קבוצות הפלייאוף של שנה שעברה חזרו לפלייאוף השנה.

כמובן, מי שעקב כל העונה לא יתפלא יותר מדי. זאת היתה אחת העונות היותר "רדודות" מהבחינה שאין באמת "קבוצות על" ובאופן כללי מרגיש שיש הרבה יותר שיוויון משנים קודמות. בנוסף, כוחות שבעבר היו חזקים נחלשו, אם בגלל פעולות לא טובות של המועדון (ברונקוז, רייבנס, ג'איינטס) ואם בגלל פציעות (גרין ביי, דאלאס, סיאטל). מהצד השני, ראינו כוחות חדשים עולים – פילי והראמס כמובן אבל גם ניו אורלינס וקאמרה הרוקי האדיר, ג'קסונוויל שבנו הגנה מטורפת ואחרי הטרייד של ג'ימי ג'י – גם הניינרס נראים בדרך הבטוחה. למרות כל הבעיות של הפוטבול שעליהן כתבתי גם במהלך השנה, הרי שזה אולי הכח הכי גדול של הליגה הזאת – כמה שהיא לא צפויה. רק לראות את הראמס ששנה שעברה היו ההתקפה הכי גרועה בליגה הופכים להתקפה הכי טובה בה מדגים עד כמה כל קבוצה יכולה לשנות את עצמה מקצה לקצה תוך כלום זמן.

טוב, חוץ מהקליבלנד בראונס, כמובן.

אני חושב שהגרף שלמטה מבטא בדרך הכי טובה את מה שאנחנו רואים השנה – אין אף קבוצה דומיננטית באמת. הפטס חזקים מאוד התקפית אבל מתחת לממוצע הגנתית וגם אלו שטובות בשני הצדדים של הכדור לא קופצות החוצה בטירוף. בהתאם לזה, נראה לי שמצפה לנו פלייאוף (לפחות החל מהשלב השני) שהכל באמת יכול לקרות בו.

הסופרבול שקיבלנו בסוף קצת השכיח את זה אבל הפלייאוף שנה שעברה אולי היה הגרוע שאני זוכר, עם משחק אחד בדיוק (חוץ מהסופרבול, כמובן) שהיה ראוי, כשכל השאר היו בינוניים עד חלשים. בואו נקווה שהשנה תהיה שונה. מעניין גם אם המגמה ההגנתית שהצבעתי עליה במהלך העונה תתבטא גם בפלייאוף עצמו, מה שאומר שקבוצות כמו ג'קסונוויל, מינסוטה ופילי אמורות להיות פייבוריטיות ברמה מסוימת.

הנה ההימורים שלי:

AFC:

בפאלו על ג'קסונוויל, קנזס סיטי על טנסי

פטס על בפאלו, פיטסבורג על קנזס סיטי

פיטסבורג על פטס

NFC:

סיינטס על קרולינה, ראמס על אטלנטה

מינסוטה על ראמס, סיינטס על איגלס

סיינטס על מינסוטה (מעולם לא השתתפה קבוצה בסופרבול שנערך בעיר שלה)

סופרבול:

פיטסבורג על סיינטס, אנטוניו בראון MVP

הניצחון על סוונסי
אין ניסים בבפאלו / משה יחזקאל