אני תמיד אומר שבפלייאוף אם אתה מקבל 50% מהמשחקים ברמה גבוהה אז מצבך טוב וזה בדיוק מה שקיבלנו ביום ראשון הזה. המשחק השני היה אנטי-קליימקס רציני אחרי המשחק הראשון (קצת כמו שהניצחון של הפטס על הקולטס ב-2014 היה אנטי-קליימקס אחרי המשחק האדיר בין סיאטל לגרין ביי. טוב, לפחות עד שהתחילו להתעסק בכדורים מנופחים) אבל הראשון היה טוב מספיק כדי לצאת מבסוט מסוף השבוע הזה. אלא אתה לא אוהב את הפטס ואז, טוב, ראיתם את זה בא, לא?

בסוף, שתי המדורגות ראשונות הגיעו לסופרבול. פעם רביעית שזה קורה בחמש שנים האחרונות. ללמדכם שיותר מהכל, יתרון ביתיות ושבוע ביי חשוב. תסתכלו על קייס קינום שבוע שעבר ותסתכלו עליו השבוע באיצטדיון המאיים של פילי. האם האיגלס היו מסוגלים להוציא את אותן תוצאות מניק פולס במשחק חוץ? כנראה שלא. מצד שני, ראינו את בורטלס משחק מצוין שני משחקי חוץ רצופים בשני איצטדיונים קשים, אז לך תדע.

ואולי המסקנה היא, כרגיל – Any given Sunday.

You come at the king, you best not miss

נתחיל במשחק הראשון. אין לי אלא שבחים לג'קסונוויל. אמרתי שבוע שעבר שהם הולכים לעשות לפטס חיים קשים וזה לא היה מסיבות מנחוס. הם באמת קבוצה קשוחה. יותר חשוב מכך – הם קבוצה מאומנת היטב. דאג מארון בא עם תוכנית משחק מצוינת וביצע אותו בצורה מעולה. כמעט מעולה מדי.

המטרה של ג'קסונוויל היתה ברורה – להשאיר את בריידי, עם או בלי תפרים באגודל, כמה שיותר זמן על הספסל. בדיוק סוג התוכנית שבליצ'ק ביצע בעבר בצורה טובה גם נגד הקולטס של מאנינג וגם נגד הסטילרס שנה שעברה. זה לא היה רק סוג המהלכים של ג'קסונוויל – ריצה, ריצה, מהלכי סקרין קצרים (עם אחוז השלמה גבוה שממשיכים להריץ את השעון) ומסירות קצרות ומדויקות אלא גם מיצוי של השעון עד השניה האחרונה בכל מהלך. התוצאה של שיטת המשחק הזאת בהתקפה היתה שבריידי לא ראה הרבה מגרש, לא נכנס לקצב וגם – ההגנה של הפטס הלכה והתעייפה. באיזה שהוא שלב ג'קסונוויל הובילו 28-15 (אני חושב) בזמן פוזשן. זה הבדל עצום.

בכלל, ג'קסונוויל לא רק עצרה את ההתקפה של הפטס מרבית המשחק, כמו שלא מעט ציפו שתעשה אלא גם גרמה להגנה של הפטס להיראות כאילו היא חזרה בזמן לתחילת השנה. דאון שלישי אחרי דאון שלישי, עם קריאת מהלכים יצירתית, הצליח מארון להביך את ההגנה של הפטס. בלייק בורטלס סיים את המחצית, אם אני לא טועה, עם 15 מ-17 השלמות. בלייק פאקינג בורטלס. לרגעים, זה ממש הרגיש כמו אותה ריצת פלייאוף של ג'ו פלאקו ששכח את כל מה שהוא עשה קודם לכן ובפלייאוף הפך לבלתי עציר. הפטריוטס באו עם תוכנית משחק מאוד פשוטה של לעצור את הריצה של ג'קסונוויל ולתת לבורטלס לנצח אותם. קשה להגיד שהג'אגס לא היו מוכנים – המון פליי אקשן ומסירות לרצים פתחו את הדרך מול הגנה של הצליחה להפעיל לחץ בכלל על בורטלס.

היתה רק בעיה אחת בתוכנית של ג'קסונוויל – היא עבדה טוב מדי. פתאום, הג'אגס מצאו את עצמם מובילים ב-10 נקודות בפוקסבורו. ונכנסו לבונקר. שוב, אין לי אלא שבחים לג'קסונוויל והם בהחלט הוציאו מהעונה הזאת הרבה יותר ממה שמישהו ציפה מהם, אבל אין לי ספק שהם בועטים בעצמם הבוקר, לא מבינים איך הם הפסידו את המשחק הזה.

כי לג'קסונוויל היתה הזדמנות לדרוך על הגרון של הפטס. המשחק היה שלהם, הם רק היו צריכים לתת את הפוש האחרון. אבל נראה שהם טיפה נבהלו והתחילו לשחק בונקר. עוד ריצה בדאון ראשון, עוד ריצה בדאון שני, שתיהן לשום מקום. בדיוק כמו שבליצ'ק רצה. למעשה, את ניצני השינוי אצל הג'אגס ראינו כבר בדרייב האחרון של המחצית, כשנשארו להם 55 שניות ושני פסקי זמן והם העדיפו, במקום לנסות להשיג פילד גול ולרדת בהרגשה טובה למחצית אחרי שהפטס צמצמו ל-14-10, לכרוע וללכת למחצית. לא המהלך הזה הפסיד לג'קסונוויל את המשחק. וכמו שאמרתי – הם נתנו את כל מה שהיה להם. אבל אם יש משהו משותף לקבוצות שהגיעו לפוקסבורו בפלייאוף והצליחו לנצח את הפטריוטס הרי זה שהם הסתכלו בעיניים של המפלצת ולא השפילו מבט. ג'קסונוויל עשו את הכל נכון בשלושת הרבעים הראשונים ואז הסתכלו למיתולוגיה שהיא בליצ'ק ובריידי והפטריוטס – והשפילו את מבטם.

אתה לא עושה את זה מול בריידי. You come at the king' you best not miss.

שנדבר על בריידי. עזבו. אין כבר מה להוסיף.

בואו נדבר על אמנדולה, זה שהגיע כאשר וולקר עזב וכולם התאכזבו כשהוא נפצע המון ולא הצליח לתפוס את מקומו של זה. מסתבר, שזה לא התפקיד שלו בכלל. התפקיד שלו זה להיות הדבר הכי בטוח שיש לבריידי במגרש. כן, יותר מאדלמן, יותר מגרונק. וכששניהם לא על המגרש, כמו שהיה בחצי השני – אמנדולה היה שם במלוא תפארתו. דאון שלישי ו-18 שאם הפטס לא משלימים זה פחות או יותר נגמר. תפיסה אחרי תפיסה באותו דרייב ואז ט"ד. ובסוף בסוף, הט"ד האדיר ההוא. ירים יד מי שלא חשב שמדובר בכדור גבוה מדי שאין סיכוי שהוא יגיע אליו. פעם אחר פעם לאורך השנים האחרונות אמנדולה היה שם. כשתפס את הט"ד שאדלמן זרק מול בולטימור ואחר כך תפס כדור מהרצפה באותו משחק. התפיסה בסופרבול לט"ד. שנה שעברה בפלייאוף ובסופרבול. כל פעם שבריידי והפטס היו צריכים אותו הוא היה שם. עוד אחד שלגמרי שייך למיתולוגיה שקרויה שושלת הפטריוטס.

הנה עוד כמה שהיו שם אתמול:

פיליפ דורסט שתרם בתפיסה אחת בפלי-פליקר לריצת הסופרבול של הפטס יותר מכל מה שג'קובי בריסט היה מסוגל לתרום לה השנה

ג'יימס האריסון שלא קיבל לשחק נגד הסטילרס כמו שקיווה אבל סאק אחד מאוחר שלו פתח את הדרך לקאמבק של הפטס

סטפן גילמור שהרבה מאוד (כולל עבדכם) פקפקו בסיבות שהניעו את בליצ'ק לתת לו חוזה של 60 מיליון וברגע המכריע של המשחק קפץ באתלטיות (כן, היתה מסירה קצת קצרה. סו וואט?) וניצח את המשחק.

דווין אלן, עוד אחד שלא ממש היה חביב על אוהדי הפטס השנה, שהחליף את גרונק כשזה נפצע ונתן כמה חסימות קריטיות בקו כולל חסימה נהדרת לריצה שסגרה את המשחק של דיון לואיס.

מאט פטרישיה וג'וש מקדניאלס, ששנה הבאה לא יהיו שם כבר. ראוי לציין שב-2004 הפטס ניצחו בסופרבול את האיגלס ואחריו עזבו אותם צ'רלי וויז ורומיאו קורנל, שני המתאמים. זה גם מה שהולך לקרות אחרי הסופרבול הזה נגד פילדלפיה (גם הפעם, כמו אז, הפטס הולכים על אליפות שניה ברציפות ושלישית בארבע שנים). השושלת של הפטס עדיין איתנו אבל צריך לזכור שלקח לה 10 שנים לקחת את הטבעת הבאה.

 

עוד כמה הערות קטנות מהמשחק הזה:

– אין ספק שבלייק בורטלס נתן את הופעת חייו במשחק הזה (למעשה, מסר יותר יארדים מבריידי) ובכלל בפלייאוף הזה. העובדה שהוא סיים שלושה משחקים בלי איבוד כדור אחד היא מרשימה בהחלט. אבל זה לא צריך לשנות את התוכניות של ג'קסונוויל. והן לא צריכות לכלול את בורטלס ליותר מאשר בקאפ. אולי איליי, אולי ניק פולס שירצה לפתוח באיזה קבוצה אחרי הפלייאוף הזה, אולי קאזינס – עם ק"ב יציב, שזה הדבר שעושה ק"ב לטוב באמת, ועם ההגנה וצוות האימון המצוין הזה, השמיים הם הגבול לקבוצה הזאת.

– חוץ מזה, אם אני קבוצה בלי מאמן שצריכה מישהו שיוציא משהו מהק"ב שלה – מתאם ההתקפה של ג'קסונוויל הוא הראשון שאני מסתכל עליו. מה שהוא הוציא מבורטלס!

– אם יש משהו שההגנה של הג'אגס לא הצליחה לעשות, למרות האיכות שלה, זה לערער את בריידי. הג'איינטס בעבר ואחריהם הג'טס ובולטימור הראו לנו שהדרך הכי טובה לנצח את בריידי היא להפעיל עליו לחץ מקדימה ובעצם לערער אותו. זה בדיוק מה שמיאמי עשתה לבריידי מוקדם יותר השנה. ברגע שבריידי מתחיל לפחד – ניצחת במשחק. אני לא ראיתי את זה במשחק הזה. הג'אגס הצליחו ללחוץ עליו אבל רוב הזמן היה לו מספיק זמן למסור (עבודה נהדרת של האופנסיב ליין בשני הדרייבים האחרונים, דרך אגב) ולא נראה היה שהוא לחוץ. אם האיגלס רוצים לנצח את הפטס, הם יהיו חייבים לנסות להוציא אותו משיווי משקל. יש להם את הכלים, זה בטוח.

– שמונה סופרבולס ב-16 שנים מלאות לבריידי. חצי מהסופרבולס בשנים שהוא שיחק הוא הגיע אליהם. תחרות חלשה וכל מה שתרצו, הישג מטורף.

– בליצ'ק, דרך אגב, הולך לאמן בסופרבול ה-11 שלו, בתור מאמן או מתאם. גם מדהים.

– מאז 2003 ייצגו את ה-AFC ארבעה ק"בים בלבד – פלאקו, ביג בן, מאנינג ובריידי. כן, זה מעיד על התחרות אבל בעיקר על כמה שלושת האחרונים טובים.

– אני מניח שגם השבוע בריידי לא יקבל את פרס Patriot of the week, הא?

– תראו אבל כמה בליצ'ק מתרגש מאוד מהגביע:

– 3 ו-18. יא אללה

אנטיקליימקס

טוב, המשחק השני לא ממש היה מה שציפינו שיהיה. הוא דווקא התחיל מצוין, עם דרייב חלק של מינסוטה שהסתיים בט"ד יפה וחגיגה נחמדה והיה נראה שההגנה של האיגלס מתקשה. אוי כמה טעינו. חטיפה של קינום שהוחזרה לט"ד בצורה יפה (כולל קורנר שמחכה בסבלנות שהחסימות יסתדרו במקום) שינתה את המשחק לחלוטין. קינום, שנחטף לא ממש באשמתו (ספג מכה על היד כשזרק את הכדור) איבד בטחון וכשמינסוטה כבר היו קרובים להשוות את המשחק הוא פימבל ומאותו רגע מינסוטה פשוט נעלמו.

החידה הכי גדולה שעולה מהמשחק הזה היא – לאן נעלמה ההגנה המצוינת של מינסוטה. עזבו שניה את זה שמדובר בניק פולס ששיחק נגדה, הנה המספרים שהוא נתן נגד אחת ההגנות הכי טובות בליגה – 26 מ-33 ל-352 יארד, שלושה ט"ד ואפס איבודי כדור. זה כמעט בלתי נתפס. ואנחנו לא מדברים פה על טום בריידי אלא על ניק פולס. כן, פולס נתן עונה גדולה ב-2013 עם 27 ט"ד ורק שתי חטיפות בשביל האיגלס ואני מניח שיש בו בפנים ק"ב טוב – אבל איפה ההגנה של מינסוטה נעלמה? זאת ההגנה שהשאירה את דרו בריס על האפס מחצית שלמה שבוע שעבר? פולס מרביץ עליהם מהלך של 40 יארד ט"ד פעם אחר פעם.

אני מניח שאחרי שאני אראה את המשחק עוד פעם ואקרא קצת ניתוחים אז אולי יהיו לי תשובות יותר טובות לגבי מה בדיוק פיטרסון עשה שפירק את ההגנה הזאת אבל כרגע התשובה היחידה שיש לי היא – כנראה שגם להגנה יש ימים רעים. החטיפה של קינום שהחזירה את האיגלס למשחק, הפאמבל שלו כשהם היו קרובים להשוות, הוציאה להם את האוויר מהמפרשים. בנוסף, גם שבוע שעבר, למרות האפס בחצי הראשון, ההרגשה היתה שההגנה של מינסוטה נהנתה בעיקר מאיבודי כדור של הסיינטס ולא הצליחה באמת לעצור את דרו בריס – וראינו את זה בחצי השני של המשחק ההוא כשבריס עשה בערך מה שהוא רוצה ואם לא המון מזל גם היה משחק בפילי ביום ראשון. אחד הדברים שייחדו את מינסוטה העונה בהגנה זה היכולת שלהם לעצור דאון שלישי כשהם עומדים על אחוז המרה של 25% נגדם בדאון שלישי. הבעיה עם סטטיסטיקה זה שבמשחק ספציפי הכל יכול לקרות. צריך לתת המון קרדיט לדאג פיטרסון ולצוות שלו שפירקו את ההגנה של מינסוטה לגורמים.

כמובן, בל נשכח את ההגנה של האיגלס שנתנה הגנה נהדרת כל העונה והיא הסיבה האמיתית שהאיגלס הגיעו לאן שהגיעו. ההגנה הזאת כפתה המון איבודי כדור בעונה הסדירה והצליחה לעשות את זה גם הפעם. הפטריוטס הצליחו לנצח את ג'קסונוויל למרות שהפסידו בקרב איבודי הכדור והשלימו מעט מאוד דאון שלישי. הם לא יוכלו להסתמך על זה פעם נוספת.

עוד כמה דברים קטנים מהמשחק הזה:

– דיברתי במשחק הקודם על אלו שהגיעו אצל הפטס למשחק אז אלו השחקנים שהגיעו אצל פילי – ג'יי אג'אי שהדולפינס לא רצו. לאגארט בלאונט וכריס לונג שעזרו לפטס לקחת אליפות אבל החליטו שלא שווה לשלם להם. אשלון ג'פרי ששיקגו לא רצו. להביא וטארנס שירימו את המשחק שלך ויתנו לך ניסיון, מסתבר שלא רק בליצ'ק יודע לעשות.

– ניק פולס עם 11 מ-11 ורייטינג מושלם בחצי השני. תסתכלו על מסירת הט"ד השניה (אני חושב) שלו – הוא מוקף מגינים מכל כיוון, הם עומדים להפיל אותו ובקור רוח הוא מוצא את הרסיבר הפנוי. כאילו הרוח של קרסון וונץ היא משהו שעובר בתורשה אצל ק"בים של האיגלס השנה, לא משנה מי נמצא על המגרש.

– ובלי קשר, הוא נראה בחור מאוד נחמד בראיון שלו. לפעמים כל מה שצריך זה מישהו שיאמין בך.

– האם דאג פיטרסון יצליח איפה שהמנטור שלו, אנדי ריד, נכשל ויביא אליפות סוף סוף לפילי?

– רגע, עוד לא קראתם על האסונות של פילדלפיה? איכשהו לא הגענו לקטע של מינסוטה, אני מניח שידענו לאן זה הולך, לא?

– זוכרים שאחרי הט"ד המדהים של דיגס שבוע שעבר היתה תחושה שזהו, אף אחד לא יעצור את מינסוטה אחרי זה, שהיא "טים אוף דסטיני"? ובכן, אין כזה דבר "טים אוף דסטיני". אתה בא לשחק או שאתה מפסיד.

– נגיד את זה על מינסוטה, חגיגת הט"ד הבודד שלהם בהחלט היתה הדבר הכי טוב שהם עשו במשחק:

https://twitter.com/ringer/status/955227318489894915

– זה לא ממש פוטבול אבל זה עדיין מצחיק:

– המשטרה בפילדלפיה מרחה את עמודי התאורה בוזלין כדי שאוהדים לא יטפסו עליהם. פאקינג פילדלפיה.

עוד שבועיים סופרבול. תחזיקו מעמד.

גן העדן האבוד (חלק א') / משה יחזקאל
ההפסד לסוונסי