בני סינג'ר אותי להחליף אותו וחשבתי לעצמי – סוונסי, באמצע השבוע, מה כבר יכול להיות רע? ובכן, ליברפול בצהריים, חרא של הרגל.

סתם, לא תמצאו פה פוסט עצבני או בכייני. במסורת של בני העונה שמתלוננים אחרי ניצחונות ואופטימיים אחרי הפסדים, אני לא הולך לכעוס יותר מדי הפעם. לכל שבת יש מוצאי שבת ולכל רצף של 18 משחקים ללא הפסד יש את סוונסי בחוץ כדי להחזיר אותך למציאות אחרי ניצחון גדול על הסיטי.

זה לא שהדברים תיקתקו ויצרנו אלפי הזדמנויות שהוחמצו, חלילה. זה היה אחד המשחקים הכי חלשים שלנו העונה אבל אני אתן פה את הקרדיט ליריבה שבאה במטרה לסגור ולא התפתתה לרגע לצאת קדימה.

עם מערך של שלושה בלמים, חמישה שחקני הגנה ועוד ארבעה שחקני קישור בקו אחד, כשרק חלוץ בודד בחוד בתור עלה תאנה, סוונסי עשתה את מה שמעט קבוצות הצליחו לעשות מול קלופ השנה – לתת לליברפול להתנגש על החומה שלהן. אחרי שנה שעברה, קלופ שינה מאוד את השיטה שלו העונה במיוחד בשביל קבוצות מהסטייל של סוונסי והשתדל לא ללחוץ קדימה יותר מדי אלא לסגת אחורה על מנת לאפשר לקבוצה השניה לתקוף ולפתוח שטחים בעורף שלה לשחקנים המהירים שלו. אבל סוונסי לא התפתו. גם כשהם יצאו להתקפה זה היה עם שניים-שלושה שחקנים בלבד, כל השאר לא זזים קדימה. וזה עבד.

בתחילת המשחק ליברפול עלתה, להרגשתי, חסרת אנרגיות. אולי ההפסקה הארוכה של שמונה ימים מאז המשחק הקודם (לכו תבינו את הפריימרליג, יש שבועות שיש שלושה משחקים בשבוע ואז נותנים לך לנוח שמונה ימים פעמיים ברצף) הוציאה אותם מהקצב. ואחרי שסוונסי שמו את הגול – זהו. פעם אחר פעם פירמינו ומאנה וסאלח ניסו להחליף מסירות קרוב לרחבה או להשתחרר בפעולה אישית אבל הצפיפות שם הרגה אותם. תמיד היה שם שחקן יריב שימנע מהם להגיע למצב. באמת מוריד את הכובע לסוונסי. לא פלא, על כן, שהמצבים הבודדים שהגענו אליהם במשחק היו כתוצאה של הגבהות מעל כל ההגנה, כמו בהחטאת וולה של סאלח.

אפשר לבוא בטענות על העזיבה של קוטיניו, כמובן. אני בטוח שנשמע הרבה כאלו. הרי הוא היה שחקן שיודע להבקיע מחוץ לרחבה. ובכן, זה מסוג המשחקים שקוטיניו תמיד היה הכי פחות יעיל בהם כי הוא חייב שטחים לתפקד בהם. אפשר לבוא בטענות על החילופים המאוחרים (כנראה יש סעיף בחוקה הגרמנית שאוסר על חילוף לפני דקה 70 ) אבל למרות שלאלנה הכניס מרץ להתקפה, קשה לי להגיד שישב שם על הספסל איזה פורץ בונקרים יעיל שרק הוא היה חסר לנו. להיפך, דווקא הכניסה של אינגס הרגישה כאילו עוד שחקן שסותם את הרחבה ומצופף אותה עוד יותר. קלופ ניסה. הבלמים עלו למעלה וניסו להצטרף להתקפה, המגנים מהצדדים, הרבה הגבהות.

שונא להגיד את הקלישאה הזאת – אבל מסוג המשחקים האלו. הכדור ההוא של סאלח נכנס מההגבהה של ואן דייק והמשחק כולו נפתח ואנחנו מסיימים עם חמישיה ברשת של סוונסי כמו במשחק הראשון.

ואוסיף עוד דבר אחרון – ואן דייק אחלה ויוסיף לנו המון (גם בפן ההתקפי, דרך אגב) אבל כל עוד קלופ ייתקע עם שיטת השמירה האזורית שלו בכדורים חופשיים אנחנו נמשיך לחטוף גולים כמו היום שבהם ארבעה שחקנים הולכים על כדור אחד ומשאירים שני שחקני יריב חופשיים.

ציונים:

קריוס – לא מורגש

ואן דייק – בישול יפה לסאלח שלא הצליח, חבל שאת הקרן הראשונה הוא הרחיק סתם לעוד קרן ושאת הקרן השניה הוא לא נגח קצת יותר רחוק

מאטיפ – לא התאמץ יותר מדי

גומז – על הטעות הקבועה שלו (תיקול מאוחר והחלוץ ברח לו אבל יצא החוצה) לא שילמנו אבל לא תורם מספיק גם בפן ההתקפי. הייתי רוצה לראות את ארנולד דווקא במשחק כזה

רוברטסון – ממשיך להיות נקודת האור, גם בהגנה וגם בהתקפה

ג'יני – נמצא בתקופה לא טובה. תרומה אפסית

צ'אן – מן בסדר כזה. חבל שהרגש שלו לכדור כל כך מועט

צ'מברליין – רץ, מתקל, מוסר. עושה את שלו, החלק החיובי ברביעיה הקדמית

מאנה, סאלח, פירמינו – ראש בקיר. מסוג הימים שאתה צריך להביא את ה-A גיים שלך ולנצל את ההזדמנויות הבודדות שבאות. לא ניצלו

לאלנה – מאוד רוצה אבל לא יוצא

אינגס – לא בדיוק החלוץ שובר שיוויון שאמור לעלות מהספסל

נו האדל
היום סופרבול