אני בטוח שחלק (קטן) מכם תהו איך זה שיש סופרבול היום והבלוג לא טרח לסקר אותו כל השבוע. התשובה היא פשוטה – אני במינסוטה למשחק עצמו! אבל מה, אין ארוחות חינם והספונסר דורש שאכתוב לו וככה יצא שקוראי הבלוג קצת קופחו. אז קודם כל, הנה הכתבות הכנה למשחק שכתבתי לפני המשחק:

הראשונה (אמלק – קר פה)

השניה (אמלק – אף אחד לא יודע כלום)

גם הסיכום שלי אחרי המשחק יעלה בוואלה, אם אתם מעוניינים להתעדכן. אני אשתדל להעלות פה גם משהו אחר כך אבל לא מבטיח.

בכל זאת, רציתי כן להעלות פוסט כמה שעות לפני המשחק כדי להוסיף עוד כמה דברים ובעיקר כדי שיהיה לחובבי הפוטבול מקום לקיים דיון במהלך המשחק. אני לא מבטיח כלום אבל מכיוון שאני אהיה עם מחשב באיצטדיון, אני אשתדל להשתתף בדיון במידת האפשר. אם אתם בטוויטר ורוצים לעקוב, אתם מוזמנים גם.

אז מה אפשר עוד להגיד על המשחק הזה שלא נאמר כבר?

מהצד של ניו אינגלנד, ההרגשה שלי (והיא מבוססת על מעט מאוד מידע אמיתי, חייב להדגיש) היא של נינוחות. הפטריוטס היו כאן כבר כמה פעמים והם מכירים את העסק לפני ולפנים. בניגוד לסופרבולים קודמים שחלק גדול מהמורשת של הקבוצה (אפילו שנה שעברה) היתה תלויה בניצחון, הרי שהפעם גם הפסד לא באמת ישנה כלום במיצוב של בליצ'ק ובריידי. סדרת הסרטים של בריידי (טום נגד הזמן) שעלתה בדיוק בשבוע לפני הסופרבול כנראה מייצגת את הגישה הזאת הכי טוב שיש. אנחנו בטוחים בעצמנו. כמעט מרגיש בטוחים מדי. בליצ'ק הולך לו לראות משחק כדורסל, מגיע עם המגבעת, בריידי מחייך ונינוח. כמובן, שום כותרת או פרובוקציה לא יוצאת מהמחנה של הפטריוטס – בכל זאת, פטריוטס. זה כמעט מרגיש כמו סיבוב ניצחון.

אצל פילי, הדבר שאני הכי אוהב זה שאין תחושה של "רידמפשן". הרי הקבוצה הזאת מעולם לא זכתה בסופרבול ובכלל אוהדי פילדלפיה לא צ'ופרו בתארים ב-30 השנים האחרונות. ועדיין, אף אחד לא מדבר על "להביא לעיר האחווה סופרבול ראשון" במין פאתוס ששמור לקבוצות מקוללות (נניח, כמו שהיה עם קליבלנד קאבס לפני שנתיים או עם השיקגו קאבס באותו זמן). לא מרגיש שיושב עליהם משקל עצום, וזה טוב להם. אולי זה העובדה שהם אנדרדוג, אולי זה שניק פולס פותח אצלם מקטין את הציפיות.

איך המשחק יתפתח?

הרבה מאוד פרשנים מעריכים שהפטריוטס ינסו לשחק נו-האדל כדי למנוע מפילדלפיה חילופים. הג'איינטס נקטו בטקטיקה הזאת השנה (כמו שמציין ביל ברנוול) במשחקים מול פילי והצליחו לשים הרבה מאוד נקודות על הלוח. גם יש הרבה מאוד שמעריכים שהפטס ינסו לעשות מה שאפשר כדי לשים הרבה נקודות על הלוח ברבע הראשון כדי לצאת סוף סוף מהתבנית של הסופרבול הקודמים ואולי לגמור את המשחק מוקדם.

אבל אני חושב שהפטס כבר מכירים את העניין של הסופרבול מספיק טוב כדי להבין שקשה מאוד לגמור אותו מוקדם. בגלל האורך שלו, העייפות של השחקנים גדלה בחצי השני וכל פער שתפתח כמעט יכול להיסגר. הרי הפטס בעצמם עשו את זה פעמיים בשני הסופרבולים האחרונים. יותר מזה, במשחקי הפלייאוף האחרונים נראה שהפטס בדרייבים הראשונים בעיקר בוחנים את ההגנה שמולם. בודקים לראות איך בדיוק היא משחקת – ואז בחצי השני עושים את ההתאמות. אני מניח שהם ישמחו לא לתת בתהליך 28 נקודות לקבוצה השניה, כמו בסופרבול הקודם, אבל אני לא רואה אותם פותחים את המשחק בסערה.

אצל פילי, חוסר הניסיון ידבר לדעתי בהתחלה. הידיים קצת ירעדו, האדרנלין ירוץ בורידים, הזירה תהיה מאוד מאיימת. אני לא אתפלא אם נסיים עם רבע ראשון עם מעט מאוד נקודות ובכלל עם מחצית יחסית חלשה. לכן, המפתח הכי גדול כנראה יהיה איבודי כדור. אתה יכול להרשות לעצמך לגמגם בהתקפה, אתה לא יכול להרשות לעצמך לתת לקבוצה השניה את הכדור במיקום נוח – אחת הסיבות שלמרות שההגנה של הפטס נתנה מיליון יארדים השנה, היא יחסית נתנה מעט מאוד נקודות. פשוט ההתקפה מיעטה לאבד את הכדור. שמירה על הכדור היא המפתח הכי גדול, להערכתי למשחק הזה וההימור היחיד שאני מוכן לקחת זה שהקבוצה שתזכה בקרב איבודי הכדור היא גם זאת שתנצח במשחק (כן, לא הימור מסוכן, אני יודע).

שיהיה לנו משחק מוצלח, צמוד, ושאם אפשר – שהפטס ינצחו. תהנו.

ההפסד לסוונסי
שיר של שלג ושל קרח