עובדה מס' 1: בעולם שבו יש לנו טלוויזיות 65 אינץ' וכל משחק מצולם על ידי 12 מצלמות שונות מכל זווית אפשרית והאוהד בבית יכול לדעת תוך דקה האם היה נבדל או הכדור עבר את הקו, המחשבה ששלושה שופטים יכולים לעקוב אחרי 22 שחקנים פלוס כדור ולהחליט מה באמת קרה תוך עשירית שניה היא מגוחכת.

עובדה מס' 2 הנובעת ישירות מעובדה מס' 1: הכנסת מצלמות לשיפוט כדורגל בלתי נמנעת. זה כבר קורה בחלק מהמדינות, אפילו באנגליה הכניסו את זה בגביע השנה, במונדיאל הקרוב (האם מותר עדיין להשתמש במונח "מונדיאל" או שהאקדמיה כבר הוציאה אותו משימוש?) הולכים להשתמש בו. צריך להפנים את זה – מדובר בעובדה קיימת. בעוד חמש שנים אנשים יסתכלו אחורה ולא יבינו איך בעידן האבן חשבנו ששופטים מסוגלים לבד לקבל החלטה.

עד כאן העובדות כמו שהן. או איך שבני כתב שבוע שעבר – כל השאר זה שטויות במיץ עגבניות.

רק שאני חושב שיש עוד כמה עובדות לגבי VAR שאלו שתומכים בו חייבים לקבל. נראה לי שאם נכנסים לזה אז כדאי לעשות זאת בעיניים פקוחות

עובדה 1: קצב המשחק ייפגע. אני מכיר סיפורים מפה ועד הודעה חדשה על כך שבעצם השופטים יעבדו מהר ויבדקו תוך שניה ושבעצם יש מלא ויכוחים אחרי פנדל ויש מלא עבירות בכדורגל גם ככה. ובכן, ראיתי מספיק ענפי ספורט שבהם הכניסו את שיפוט המצלמות – מכדורסל, דרך בייסבול וכלה בפוטבול – כולם ענפים שבהם אין רצף של משחק, דרך אגב – והקצב שלהם נפגע. המקום היחיד שבו זה לא משפיע הוא טניס וזה כי שם המערכת והשיפוט מאוד חד משמעיים. זה בטח לא המקרה בכדורגל.

תזכרו – ברגע שאתה נותן לשופט פטיש ביד, כל דבר שהוא רואה זה מסמר. או בקיצור – אתה נותן לשופט מצלמות, אתה לא מצפה שהוא ירצה להסתכל מכל הזוויות לוודא שההחלטה שלו נכונה? ברור שירצה, זה רק טבע האדם.

תסתכלו את המשחק של ליברפול בגביע מול ווסט ברום ותראו את העתיד. לא היה שם הרבה – גול אחד שנפסל על נבדל, כמדומני, פלוס עוד פנדל שהוחלט במצלמות – בסך הכל שתי עצירות במחצית – וזה פשוט הרג את כל קצב המשחק. יותר מזה, השופט הוסיף בדיוק 4 דקות למחצית ההיא למרות שכל תהליך הבדיקה במצלמות לקח משהו כמו 10 דקות. אבל אין שופט שיוסיף עשר דקות למשחק. התוצאה – הרבה פחות כדורגל נטו.

אל תספרו לי על פתרון קסמים – ב-NFL וב-MLB (אני חושב שגם ב-NBA, אבל אני לא בטוח) הכניסו מקום מרכזי שבו בודקים את ההחלטה כדי כביכול להאיץ אותה – זה לא עוזר. לראות דקות אחרונות של משחק במכללות או ב-NBA היום זה לפעמים פשוט אסון.

תרצו או לא, המחיר המרכזי שנשלם הוא שהכדורגל יהיה משחק עם יותר עצירות, דקות שלמות שבהן השחקנים עומדים על המגרש ומחכים להחלטת השופט. ראינו את זה קורה.

עובדה 2: לא ממש יבוא הקץ לויכוחים. ישנם מקרים מאוד ברורים שבהם שיפוט וידאו מתבקש מאוד. הגול של מכבי מול באר שבע שבו הכדור בבירור עבר את הקו, למשל, הוא אחד מהם (בליגה האנגלית, דרך אגב, פתרו את זה עם צ'יפ בכדור שעושה עבודה מצוינת). גם המקרה של נבדל שבו בדרך כלל קל מאוד לראות הוא קלאסי למצלמות.

המקרה של פנדל או אדום, לעומת זאת – תשכחו מזה. נשבע באלוהים, מאז שסווארז עצר כדור עם היד אי שם במונדיאל של 2010 אני לא זוכר פנדל אחד שהיה קונצנזוס לגביו. לכו לשני הפנדלים שנשרקו לטובת טוטנהאם שבוע שעבר מול ליברפול (סליחה שאני חוזר לדוגמאות שקרובות לליבי) ולא תמצאו שני אנשים שמסוגלים להסכים האם היו או לא היו. ואלו כמובן יהיו המקרים שבהם יקח הכי הרבה זמן לשופטים להחליט בהם. כי במקרים שבהם מדובר בשיקול דעת, כל אחד בפני עצמו עומד. למעשה, ב-NFL – כנראה הליגה הראשונה שאימצה את שיפוט הוידאו – אין בכלל בדיקה של עבירות, בדיוק מהסיבה הזאת. אתה יכול לבדוק האם היתה תפיסה או לא (דרך אגב, אתם צריכים לראות אוהדי פוטבול מתדיינים על האם היתה תפיסה או לא, אף אחד לא באמת יודע), האם שחקן נגע בקו וכו' – אבל לא עבירות. גם ב-NBA לדעתי לא מבטלים עבירות על סמך בדיקה בוידאו, המקסימום זה להחליט האם עבירה היתה פלאגרנט.

אז אם אתם מצפים לאיזה שהוא עולם אידיאלי שבו שיפוט הוידאו פותר את ה"קופחנו על ידי השופטים" – טוב, תשכחו מזה. אתם מוזמנים ללכת לבלוג שלי על הפוטבול ולראות איזה אחוז מהדיונים שם מוקדש לשופטים, בליגה שבה שיפוט וידאו הוא הנורמה כבר שנים.

עובדה 3: שופטים יאבדו חלק נכבד מהסמכות והבטחון שלהם. יצא לי לראות משחק כדורסל השבוע, בין הסלטיקס לוושינגטון כמדומני שבו השופטים הלכו לוידאו בערך כל חצי דקה לבדוק דברים שאת רובם ממש לא היה צורך לבדוק. נניח, האם היה מדובר בשלשה כשבבירור השחקן היה מאחורי הקו. כי ככה זה, תחשוב שאתה השופט שסימן לשלשה וכולם בבית יכולים לראות שהשחקן דרך על הקו – לא תרצה לוודא את זה? אז נלך לוידאו ונוודא.

ויש לזה השפעה על איכות השופטים. נניח, שופטים כבר יפחדו להרים דגל לנבדל שהורג את המהלך ויעדיפו לאשר דברים שהם לא בטוחים בהם בשאיפה שהוידאו יכריע. זה ישפיע על הבטחון שלהם, זה כמובן יוסיף עצירות למשחק (תחשבו שמאמן מבקש ללכת למוניטור כל פעם שלא הרימו דגל לנבדל נגד הקבוצה שלו) וגם למעשה יכול להשפיע ממש על המשחק. בראיון אצל ביל סימונס לפני כמה חודשים דיבר סטיב קאר על מקרה קלאסי כזה – משחק מס' 6 בין סן אנטוניו למיאמי היט בגמר ה-NBA שבו ריי אלן קלע שלשה ששלחה את המשחק להארכה. אני בטוח שאתם זוכרים את המשחק הזה. מה שרוב האנשים לא זוכרים זה שהשופטים לא היו לגמרי בטוחים שזאת באמת היתה שלשה (למרות שלא באמת היה ספק), מה שגרם לעצירת המשחק ואיפשר למיאמי סוג של טיים אאוט וארגון של ההגנה.

אני רוצה שתשימו לב – לא הזכרתי פה לשניה את המילה "רומנטיקה" או "כדורגל הוא משחק של טעויות" או "הורס את הריגוש". אני לא בא פה מהטיעונים האמוציונליים כי הם משהו מאוד אישי. אני מניח גם שאין שום דבר רומנטי בלהפסיד משחק בגלל טעות שיפוט ברורה (כן, המשחק מול טוטנהאם עדיין חד בראש שלי). אבל אני חושב שיש גם טיעונים רציונליים נגד שיפוט מצלמות, עובדות די ברורות – פשוט מלהסתכל על מה קורה במשחקים שבהם השיפוט הזה הוכנס, גם בכדורגל וגם בענפים אחרים.

אמר לי המפקד שלי בקורס מפקדים בצבא – זה לא חוכמה להצביע על בעיות. החוכמה היא להציע איך לתקן אותן. אז הנה מה שהייתי מציע:

  • שיפוט וידאו יהיה רק למקרים של ספק נבדל או ספק כדור עבר את הקו.
  • לכל קבוצה יהיה מותר איקס ערעורים במשחק (ולא יותר משניים לקבוצה, אחרת זה מגוחך. מקסימום, כמו ב-NFL, אם צדקת בשניים שלך אז אתה מקבל ערעור נוסף). זה אמור למנוע את הבעיה השלישית שתיארתי שבה שופטים נמענים משריקות במחשבה שהוידאו "יסדר".
  • במקרה שקוון הרים דגל לנבדל המשחק ימשיך ורק בסוף המהלך, תלוי בתוצאה שלו, השופט יחליט האם לקבל את הדגל או לא. זה ימנע מקרים של נבדל שלא היה שיקח לקבוצה גול.
  • ברגע שיש הליכה למצלמות – שעון המשחק נעצר.
  • כל מי שבעד הכנסות מצלמות למשחק יאסר עליו מעתה והלאה להתלונן על השופטים.

ברור שהסעיף האחרון הכי חשוב, כן?

שיר של שלג ושל קרח
מה שדפוק בכדורגל