שבתרבות – בדרך לשום מקום

למה "האחיות המוצלחות שלי" היא השיקוף הכי טוב של ישראל הצעירה של היום. וגם, הספד לסטיבן בוצ'קו שהלך השבוע לעולמו

כן, שבתרבות חוזרת. כלומר, ננסה. חזרנו לארץ, התמקמנו (היתה אפילו כוונה להעלות טור על התקופה שלנו שם אבל איכשהו לא יצא. אולי בשבוע קצת פחות עמוס), הגיע הזמן לחזור לתלם קצת. ברוך השם לא חסר על מה לדבר.

ואין מקום יותר טוב לפתוח את שבתרבות המחודשת מאשר בעונה השניה של "האחיות המוצלחות שלי" שעלתה לאוויר ממש לפני זמן קצר. קודם כל, כיף לראות סדרה ישראלית חוזרת לעונה שניה. זה לא טריוויאלי במציאות הישראלית. עוד יותר לא טריוויאלי שסדרה חוזרת אחרי זמן יחסית קצר – רק תראו כמה זמן לקח לעונה שניה של "שטיסל" ולך תדע אם ומתי תהיה עונה שלישית. ומה שהכי כיף זה שהיא חזרה לא פחות טובה ממה שהיתה בעונה הראשונה, אולי אפילו טובה יותר. מה שבטוח זה שיש באז מאוד חזק מסביבה, ובצדק מוחלט.

כמו "רון", הגרסה הגברית שלה (אף היא של יס), גם "האחיות" עוסקת בדור הצעירים הנוכחי, תקראו לו איך שתרצו, וחוסר הכיוון שלו בחיים. די מדהים שדווקא בישראל הצליחו לייצר שתי סדרות נהדרות שמתעסקות בזה בעוד בעולם אנחנו רואים מעט מאוד סדרות כאלו. הסדרה העיקרית שעומדת בקריטריון הזה ואולי היא גם האמא הרוחנית של "האחיות" היא כמובן "בנות" – המנצ'סטר יונייטד של הסדרות (אהובה מאוד אבל גם שנואה מאוד, למקרה שהאנלוגיה לא ברורה). אבל בעוד "בנות" מעיקה לך על הנשמה לא מעט, "האחיות" מצליחה בזכות כתיבה שנונה ואוסף דמויות מגוון להיות גם מצחיקה להפליא וגם להעביר את אותו המסר: אנחנו בדרך לשום מקום.

אם עוד לא ראיתם את העונה השניה (בטח ובטח אם לא ראיתם את העונה הראשונה), אז זה זמן טוב לעצור עכשיו ולעשות בינג' על הסדרה. מדובר בממתק קטן בדמות פרקים של 20-25 דקות שאנחנו חיסלנו תוך יומיים וחצי בערך. בראיה לאחור אני קצת מצטער שהאבסנו את עצמנו ככה, פשוט כי זה היה טעים כל כך, במקום למשוך את הצפיה על פני שבוע-שבועיים. התחושה כשאתה מסיים היא בקלות – טוב, איפה עוד פרקים?

לא מעט כבר נאמר על הדור הנוכחי והדרך שבה הוא חי את חייו. יש את אלו שיסתכלו עליו ויגידו שהוא חסר מטרה, אבוד, , מפונק, מתמכר לסיפוקים מידיים ולא מתכנן את העתיד. ויש שיגידו שזה נכון לחלוטין אבל פשוט נובע מהמציאות שבה הוא חי. מה שיפה ב"האחיות" זה שהיא מצליחה להעביר את התחושה הזאת בלי להעיק עליך וקשה שלא להתאהב בדמויות שלה, אפילו במישהי כמו אורית שכאילו מטרתה בחיים זה לעצבן אותך.

אורית, המורה המחליפה שלא מסוגלת להשתלט על הכיתה, מוצאת את עצמה מתפטרת מבית ספר כמעט בעל כורחה ואז הולכת למיזם ברמלה שבו היא אמורה לתרום לדו-קיום בעקבות מפגש מקרי עם דפני ליף. כמובן שגם מזה לא יוצא כלום ואיך שמתחילה מלחמה היא בורחת חזרה לחיק הסבתא. אחותה הקטנה, מור, עדיין תקועה בצבא (עוד שניה על זה) יש לה חבר שהיא לא רוצה אבל גם לא מסוגלת להפרד ממנו. ובאמצע, נטלי, זאת שנראתה הכי תקועה בעונה הקודמת, מצליחה סוף סוף למצוא עבודה כביכול מעצימה – מארגנת כנסי נשים, מדברת עם קרנית פלוג ושועות עולם אחרות – אבל בעצם סובלת מבוסית מתעמרת, יזיז נשוי שלא מתחייב אליה ואפילו משכורת נורמלית היא לא מצליחה לארגן.

אי אפשר להמלט בסדרה מהתחושה הזאת שהגיבורות שלנו לא יודעות מה הן רוצות לעשות עם עצמן ולאן הן הולכות. אולי הסצינה שהכי מדגימה את זה היא זו שבה מור, אחרי שבלי כוונה אמרה לחבר הלמל"ם שלה דור שהיא רוצה להפרד, מארגנת בקשת חרטה שכאילו נלקחה היישר מסרטי התבגרות אמריקאיים, כשהיא בכלל לא מעוניינת בו.

***

אבל כמה שמדובר בסדרה שמתארת תופעה גלובלית, היא גם ישראלית להפליא. צריך לאמר את האמת: לברוח לסצינות צבאיות בסדרה ישראלית זה הדבר הכי קל שיש. לא סתם "גבעת חלפון" הוא הסרט הכי מצליח בהיסטוריה ואחריו מגיע "מבצע סבתא" ו"הלהקה" וגם "אפס ביחסי אנוש" עשה קופה יפה מאוד. גם ב"רון" אותה הזכרתי קודם, הפרק הכי טוב בעיניי היה זה שבו רון הולך למילואים. לכן, לא מפתיע שהקטעים הכי מצחיקים ב"האחיות" מגיעים מהחלק הצבאי שלה – עד כדי כך שאני חושש שמור תצטרך לחתום קבע כדי שלא נאלץ לוותר על המפקד רוני והחברה ליזו – שתי דמויות המשנה כנראה הכי מוצלחות בסדרה. מדובר במכנה המשותף (עדיין) של כל ישראלי, כזה שאין לנו שום בעיה לזהות בו את המפקד שלנו, הפקידה של המג"ד או סתם את האבסורדיות של הקיום הצהלי. הסצינה של ליזו ומור שננעלות בשקם ופוצחות בבולמוס אכילה היא לא רק מצחיקה להפליא אלא גם כזאת שרובנו חווינו בצורה זו אחרת בצבא – אם יש לך אופציה לאוכל נורמלי בצבא, אתה בולס ולא חושב על העתיד בכלל.

אבל ייאמר לזכותם של גורי אלפי, גלית חוגי ושאר היוצרים של הסדרה, שהם לא הלכו רק למקומות הנוחים והמצחיקים אלא נעו למקומות שמזכירים יצירות מופת כמו "מלכוד 22". ישנו החלק של המלחמה, שאני מאמין שבכוונה היא מוצגת בצורה ערטילאית לחלוטין. רוב הזמן אין לנו מושג מי תוקף אותנו, מה מנסים להשיג ואנשים חיים את החיים שלהם בצל המלחמה בזמן שיש את אלו שנלחמים (כמו הקטע שנטלי מתקשרת למידד בקשר לשכר דירה ומתעצבנת שהוא לא עונה לה, בזמן שהוא באמצע לבנון, נלחם), כשבניגוד למלחמות עבר, זאת בדיוק המציאות הישראלית האבסורדית של היום.

יותר מהכל, עומד מתנוסס מעל כולם פרק תשע בעונה הנוכחית, שבו מידד, השותף של מור לדירה וזה שהיווה עד עכשיו את האנטי-תזה למור (הוא אידאליסט, יש לו כיוון בחיים, הוא יודע בדיוק מי הוא) נתקע באמצע לבנון עם עוד שני חיילים פשוט כי שכחו אותם שם. אין לו מושג איך הוא הגיע לשם – הם בכלל ביקשו חובש מתנדב והוא אפילו לא חובש – הורידו אותם באמצע ואמרו להם שיבואו לאסוף אותם ופשוט שכחו מהם. בפרק הזה גם מגיע החלק היחיד בסדרה שהוא לא ריאליסטי, כשהשלושה שרים תוך כדי שפצצות נוחתות מסביבם וכדורים שורקים לידם, סצינה שמתכתבת בצורה נהדרת עם לא מעט סרטים צבאיים, כמו ההפצצה לצלילי מוזיקה קלאסית ב"אפוקליפסה עכשיו".

הפרק הזה מצליח להעביר בצורה די מופתית גם את האבסורד הצבאי (ובמיוחד הצהלי) וגם הפך את מידד – האידיאליסט האחרון – לעוד אחד מדור ה-Y, כשהוא יושב על הספה, בוהה בטלוויזיה ולא מבין איך שכחו אותו שם. במידה רבה, הוא פניו של הדור הזה, שלא מבין איך המדינה שכחה אותו מאחור, תקוע באמצע החיים בלי אף אחד שיציע לו חילוץ.

למקרה שלא שמעתם, אז סטיבן בוצ'קו נפטר השבוע. אם אתם בני 30 ומטה, כנראה השם הזה לא אומר לכם הרבה. אבל אם גדלתם בשנות השמונים, תחילת התשעים, הרי שמדובר בשם שהופיע לכם מול העיניים לפחות פעם בשבוע, כנראה גם יותר, ונחקק טוב טוב בזכרון.

בוצ'קו, למי שלא מכיר, היה אחראי ל"פרקליטי LA" וגם ל"בלוז לכחולי המדים" (תרגום די משעשע לשם המקורי – Hill Street Blues) ואחר כך ל-NYPD, שתיהן סדרות משטרה. המשותף לכל הסדרות הללו היה שהן פרצו דרך. כמובן, אם צופים בסדרות האלו היום, יש סיכוי לא רע שהן ייראו מיושנות מאוד. הפורמט של 20+ פרקים בעונה כשכל פרק מכיל עלילה אינדבידואלית שלא מתחברת יותר מדי לפרק שאחריה הוא כזה שכמעט כבר אבד עליו הכלח, למעט אצל הרשתות הותיקות שמעט מאוד צעירים עדיין צופים בהם.

ועדיין, מדובר בסדרות שהיתוו את הדרך לטלוויזיה של היום. עד כמה שאני זוכר, "פרקליטי LA" היתה סדרת עורכי הדין הראשונה וגם "בלוז לכחולי המדים" היתה סדרת המשטרה הראשונה שבאמת היתה להיט. אחריהן הגיעה NYPD שבפעם הראשונה לא נתנה לנו רק תעלומות בלשיות או משפטיות לפתרון אלא גם מבט לחיים הפרטיים של הבלשים ולבעיות שלהם בבית. בניגוד ל"פרקליטי" שהציגה לנו מגוון דמויות יפה ועשיר, הרי שסדרות המשטרה היו הרבה יותר ריאליסטיות. דיוויד קארוסו וג'ימי סמיתס שהחליף אותו אמנם היו חתיכים להפליא אבל השותף שלהם, אנדי סיפוויץ' (או "הפולני" כמו שאבא שלי היה קורא לדניס פרנץ הנפלא) היה מקריח, משמין, עם בעיות נישואין לא קלות שקשה היה שלא לחוש אמפתיה כלפיו.

בין העלילות הסוערות של קורבין ברנסן, ג'ימי סמיתס והארי המלין ב"פרקליטים" לבין "תיזהרו שם בחוץ" של "בלוז", לנשיקה הלסבית הראשונה בטלוויזיה, לישבן החשוף של דיוויד קארוסו – סטיבן בוצ'קו עיצב במידה רבה את הטלוויזיה של היום כמו שאנחנו מכירים אותה.

***

בטח גם אתם חשבתם:

  • שהעונה הרביעית של "הגשר" כרגיל מצוינת, סאגה עדיין נפלאה, ובניגוד לעונות קודמות, זאת האחרונה גם מציעה לא מעט נחמה.
  • ש-Wild Wild Country של נטפליקס היא אחד הדברים הכי מטורללים שראינו בטלוויזיה
  • ש"האמריקאים" פתחה עונה אחרונה בסערה (מבטיח לחזור אליה)
  • שאין לי מושג איך אוכלים את העונה החדשה של "רוזאן" (וגם אליה אני אחזור כשאני אעכל אותה)
  • שיש הרבה יותר מדי טלוויזיה והרבה פחות מדי זמן מכדי להספיק את הכל.
  • כדי שלא תגידו שדיברנו רק על טלוויזיה, אז הנה המלצה על ספר: אם אהבתם את "הסמויה" (ומי לא אוהב את הסמויה?) אז רוצו לקרוא את All the pieces matter על הסדרה הזאת, שיתן לכם כל כך הרבה תובנות לגבי מה דיוויד סיימון ואד ברנס ניסו לעשות שם. טוב, כנראה שגם זאת היתה המלצה על טלוויזיה אחרי הכל.
ההיית או חלמתי חלום - הניצחון על סיטי
40!

תגובות

  • יואב דובינסקי

    נטפליקס מפוצצת בסדרות שפשוט לא מעניינות אותי. לרוב בקושי מצליח לשרוד את הפרק הראשון. המלצות לפנינים יתקבלו בברכה.

    הגב
    • אלון3131

      The good place. קומדיה שנעה בין הגבול של נונסס להומור חכם מאוד בדיוק במינון הנכון.

      הגב
      • יואב דובינסקי

        שרדתי פרק וחצי.

        הגב
        • אלון3131

          זה משתפר מאוד.

          הגב
          • בובו

            העונה השניה טובה יותר מהראשונה

            הגב
    • אביאל

      Dirty Money, דוקומנטרי מעניין מאוד, שישה פרקים.

      התחלתי לראות את היום את הסדרה על טרויה, שני פרקים ראשונים, אני בדרך כלל לא פורש מסדרות, אבל זה בסדר +.

      הגב
      • AdamB

        סדרה ספרדית בשם casa del papel או money heist
        באנגלית. אני מאוד נהנתי - אבל דובר ספרדית אולי למי שלא מכיר זה ייראה אחרת.

        הגב
    • ברק

      ozark, mindhunter, the sinner, narcos,
      וסרט מצוין, andy&jim

      הגב
      • יואב דובינסקי

        את סינר לא ראיתי. את היתר ראיתי, המלצות ראויות בהחלט.

        הגב
    • סימנטוב

      לגמרי.

      הגב
  • בובו

    אני חיבבתי מאוד את love של ג'אד אפאטאו. במיוחד העונה האחרונה.

    הגב
    • בובו

      תגובה ליואב.

      הגב
      • יואב דובינסקי

        גם אני חיבבתי. לא הרבה מעבר, אבל חביב.

        הגב
  • אלכס דוקורסקי

    אריאל, תודה רבה.
    עונה שלישית של שטיסל תהיה בהחלט סיבה לחגיגה.

    הגב
  • יוסי מהאבטיחים

    טוב שחזרת, וטוב שהחזרת (את שבתרבות).
    רון באמת סדרה מצוינת.
    גם למפלצות קטנות שרצה עכשיו יש את החן שלה.

    נא לא לשכוח את ה 26 באפריל, מצפה לסיקור נרחב על השטות התורנית של הג'טס ועל המסכן שיקרע את ה acl בקיץ כי הוא נבחר ראשון ע''י הבראונס.

    הגב
    • NoOne

      צר לי לאמר לך את זה אבל השנים הרעות שלי מתהפכות.
      ג'וש רוזן הולך להיות הק"ב של הג'טס ושום דבר לא יעצור אותו.

      ואני באופן אישי קצת מתחבר יותר לאמונה , אני חייב לאמר שאחרי הרבה שנים מצאתי סוף סוף את אלוהים וקוראים לו בן סימונס

      הגב
      • Rbi

        חשבתי שקוראים לו אמביד. אתה לא סגור על עצמך...
        עם איך שהפרוסס נראה והמזל שיש לפילי, שנה הבאה פולטס יראה כמו סימונס, הלייקרס לוקחים את הלוטרי השנה וסקרמנטו שנה הבאה ואפשר לסגור את הליגה.
        אתה חושב שלברון מגיע לסיקסרס הקיץ?

        הגב
      • יוסי מהאבטיחים

        לא אם אנחנו נשים יד עליו ראשונים.
        השמועות הן שביני מוכן לתת את שיידי, שתי בחירות הדראפט בסיבוב ראשון ולקיים משכב בהמה עם ירבוע בשביל טרייד אפ עם קליבלנד.

        ומה שקורה עם סימונס זה פסיכי.
        שום דבר לא יעצור אותו כבר, חוץ מאיזו קללת פציעות של הקבוצה שלו.
        אה, רגע...

        הגב
        • NoOne

          אתה מבולבל , קללת הפציעות עברה לבוסטון

          הגב
  • אמוץ כהן-פז

    כיף לקרוא וכיף להזכר בפרקליטי ל.א.!
    לפני שבועיים גמעתי את ׳דארק׳ בשלושה ערבים (5-3-2).
    נהנתי מאוד.

    הגב
  • אמיתי

    ברוך השב
    לדעתי התרומה של בוצ׳קו הייתה קודם כל בריאליזם ובדמויות מורכבות- עם חולשות שעושות גם דברים בעייתיים. אם אני זוכר נכון דווקא היו עלילות שרצו על פני כמה וכמה פרקים. בלעדיו אין סופרנוס והסמויה.
    ובקשר להשוואה שלך- ליברפול זה ריק ומורטי. הרבה הייפ אבל בסוף זה לא מגיע לכלום

    הגב
  • זה משנה

    פרקליטי ל.א. ממש לא הייתה הלהיט הראשון על עורכי דין. זוכר את פרי מייסון?
    החידוש הגדול בדרמות של בוצ'קו, זה החיבור בין האישי למקצועי. העלילה נסבה לא רק סביב המקרה הפלילי, אלא החיים של הדמויות במקביל.

    הגב
  • אנונימוס

    כמה מילים על "מקביל"? סימונס פשוט עושה את הסדרה

    הגב
  • דביר

    גם אני מאוד אוהב את האחיות המוצלחות שלי, בנתיים רק התחלנו את העונה השניה, ואני מקווה שהיא תתעלה לרמות של הראשונה. שני הפרקים הראשונים בפירוש עומדים בציפיות.

    אבל לגבי סדרות מהעולם מהז'אנר הזה, הטובה ביותר שמעפילה הרבה מעל כל השאר היא בכלל אוסטרלית...
    וכנראה בגלל זה לא מדברים עליה. (אבל היא הגיעה לנטפליקס, אז אל דאגה :) )
    please like me
    בדומה לסדרות כמו Girls, או Master of none, סדרה של יוצר שכותב על עצמו ומשחק את עצמו. והיא כל מה ש-Girls יכלה להיות אם רק היו בה טיפה חמלה ואנושיות.
    ובמקביל לעיסוק בצרות הדור הנוכחי, היא מטפלת יפה גם בנושאים כמו בעיות נפשיות.
    ובסופו של דבר היא גם מצחיקה.
    בקיצור, לדעתי זו הקומדיה הכי טובה בטלויזיה. יצאו ארבע עונות, ולצערי עושה רושם שלא תהיה חמישית. (כנראה שאצל האוסטרלים כמו אצלנו אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה עם העונה הבאה, ואם ומתי היא תצא)

    הגב
  • Matipool

    כיף שחזרת עם שבתרבות.
    בלוז הייתה נפלאה. האמא של כל סדרות המשטרה. כולם אהבו את הפרקליטים, לפחות בעונות הראשונות.
    אנחנו מסיימים עכשיו את העונה הראשונה של האמריקאים. אשתי לא מתחברת ואני מושך בעיקר בגלל ההייפ והביקורות הטובות. לא רע אבל ציפיתי ליותר.
    סיימנו לפני כן לראות את ״סטרייק״ שמבוססת על הספרים למבוגרים שכתבה ג׳.ק. רולינג בשם אחר. אחלה סדרה עם שני שחקנים ראשיים נהדרים. 7 פרקים, 3 פרשיות. שווה את ההשקעה.
    מחפש המלצות לסדרה שמשודרת בהוט וי.או.די עד להגעת העונה השנייה של סיפורה של שפחה בהמשך החודש.

    הגב
    • משה

      הגשר, peaky blinders שקיבלה את השם המעפן כנופיות בירמינגהאם, שיימלס (חסרי בושה).

      הגב
      • Matipool

        ראיתי את שתי העונות הראשונות של הגשר.
        רוצה מאד את כנופיות בירמינגהאם. לא בטוח שזה מתאים לאשתי.
        את שיימלס ראיתי פה ושם כשהזדמן. לא בצורה מסודרת. אהבתי.

        הגב
        • משה

          עם אשתי אני רואה את שיימלס, למרות שלפעמים הדמויות קצת קיצוניות אי אפשר לא להתאהב בהן.
          כנופיות בירמינגהאם לבד בעיקר בנסיעות, אני אולי יוצא שוביניסט אבל אני חושב שגברים יתחברו אליה יותר.

          הגב
        • סימנטוב

          אל דאגה היא תצפה בסדרה (המופתית) מבט חטוף בקיליאן מרפי...

          הגב
  • משה

    הגשר זו סדרה שנושרת לגדולה אמיתית והעונה האחרונה עומדת בסטנדרטים. מעבר לכך היא יותר אישית ואנושית מהקודמות.
    אני מסכים עם זה משנה, בוצ׳קו היה פורץ דרך בשימוש בעולם הפרטי של הגיבורים מעבר לעיסוק המקצועי שלהם והפיכתם לאנושיים יותר.
    אשתי ואני סיימנו את לותר לאחרונה, סדרה שלא חפה מטעויות אבל נהנינו מאוד ואידריס אלבה אליל עוד מימי הסמויה.

    הגב
  • פרסלני

    האחיות סבירה. אבל יש עכשיו שתי סדרות ישראליות שבכלל לא רואות אותה מהסיבוב- להעיר את הדוב וככה זה.
    ואטלנטה מכל בחינה שהיא , גם בעונה השנייה והלא פחות מוצלחת לדעתי, היא הנגטיב תרתי משמע של רוזאן.

    הגב
    • פרסלני

      והפרק האחרון של אאטלנטה הוא וואו אחד גדול.
      הטוויט של סודרברג אומר הכל.

      הגב
    • אמיתי

      אתה לא מתכוון הנגטיב של בנות??

      הגב
      • פרסלני

        זה יכול להיות הנגטיב לכלן...
        אבל תכלס מעבר לעניין הצבע זה החרות שהיא ההפך מכל שטנץ של סיטקום שקיים.
        אין שום דבר שמתקרב עכשיו באמריקה בטלביזיה לעצמאות שיש ליוצרים של אטלנטה ובעיני התוצאה מדהימה. הפרק על ואן היה מקסים ומטריד כאחד

        שfx פשוט נותנים לגלובא לעשות מה שבשיט שלו. אפילו זה שהפרק האחרון היה חצי שעה בלי פרסומות, זה חלק מהקסם. זה פרק לפנתיאון.

        הגב
        • פרסלני

          לגלובר...

          הגב
        • אמיתי

          הכוונה היא שאם בנות הייתה הראשונה שהתעסקה בדור הy וההכי משפיעה (מנצסטר יונייטד) אבל גם חסרת אנושיות וחום (מכבי סל) אז אטלנטה היא הנגטיב שלה- גברים. שחורים. וכו.
          אגב הפרק האחרון היה הזוי ברמות..
          ולדעתי אטלנטה מושפעת גם מלואי לדוגמא כמו מאסטר אוף נאן. הייתי מצרף לחבורה הזו גם את high maintenance. באמת רמה גבוהה

          הגב
          • פרסלני

            לא אוהד של יונייטד, לא אוהד של מכבי סל
            אז לא יודע להגיד (ולא במפתיע כנראה, גם בנות לא הייתה כוס התה שלי רוב הזמן).

            High maintenance היא חתיכת ממתק. מאד כיפית. ממש כמו סטלה טובה....

            הגב
    • יואב דובינסקי

      מסכים. אטלנטה נהדרת.

      הגב
    • יניב פרנקו

      ככה זה דיכאונית ולא אפויה, העלילה רצה מהר מדי.

      הגב
      • אריאל גרייזס

        סדרה מדכאת ברמות. בקטע טוב אבל קשה לראות יותר מפרק אחד שלה ברצף

        הגב
  • יואב

    יש מלא. רק סקרנות וחיפוש.
    ארבעה ימים, חמישה ימים, בית הנייר...

    הגב
    • shadow

      casa de papel
      אחלה סידרה למרות שלפעמים קצת מופרכת ואובר דרמטית אבל כיפית לצפיה וזורמת.

      הגב
      • סימנטוב

        הסוף אותי אכזב ברמות, הרגשתי מרומה עד כדי כך

        הגב
  • אסף the kop

    מה עם 'שנות ה 80' ?

    בחייאת זום-זום... יש דרבי היום !

    הגב
    • Matipool

      הדרבי הכי לא מעניין מזה שנים לאור צמד המשחקים מול סיטי והמצב הבריאותי של הסגל שלנו.
      להבנתי, קלופ רמז במסיבת העיתונאים שהוא לא מתכוון לעלות הרכב מחליפים וילדים ואני חושש לפציעה או עייפות של שחקנים כמו מאנה, מילנר, ואן דייק, לוברן ואוקס (סלאח לא ישחק וסביר להניח שאינגס או סולאנקה יפתחו במקום פירמינו. סביר גם להניח שמורנו וקליין יפתחו במקום רובו ואלכסנדר).

      הגב
      • Kirma der faux

        מאתגר, אבל לא הייתי אומר לא מעניין.
        הרכב מוזר.
        לא ברור אם זה שלושה בלמים ומילנר מגן שמאלי, ואז כנראה מאנה בקישור, או שקלאבן מגן שמאלי במערך הקבוע.
        נקווה שהראש של השחקנים בדרבי ושאף אחד לא יפצע.

        הגב
      • אסף the kop

        מטיפול
        קלופ צודק.
        הצלחה בליגת האלופות היא חשובה מאוד ומחמיאה, אבל צריך להבטיח את המקום בין ה 4 הראשונות, ועדיף מקום 2-3.

        הגב
  • מיקו g

    Future man
    למי שרוצה קומדית מדע בדיוני טיפה הזויה אבל מצחיקה. אחד הדברים המפתיעים שנעשו השנה.

    הגב
  • Kirma der faux

    Next man up של בראד סטיבנס נותנת עונה מרגשת גם עם הסוף יהיה שובר לב.

    הגב
    • אלעד כץ

      עוד לפני שהעונה הסתיימה כבר אי אפשר לחכות לעונה הבאה

      הגב
  • אריק

    המלך עירום. הוא היה ממש עירום בפאודה והוא עירום גם פה. חביב. לא מעבר.
    הגשר הרביעית פחות טובה מקודמתה שהיתה שיא טלוויזיוני אבל עדיין מעולה, סאגה היא דמות מיתית.
    בנות זה הכי ליברפול.

    הגב
    • אופיר

      אבל אריק, מה נסגר עם פוגבה...??

      הגב
    • Matipool

      אריק - נמק, פרט והסבר למה בנות זה הכי ליברפול.
      מודה שלא ראיתי אבל אני יודע על מה מדובר ויודע גם מראש שלא אוהב את זה.

      הגב
      • אריק

        סתם כי ממש לא סבלתי ולו שניה.
        סדרה איומה.

        הגב
        • אריאל גרייזס

          נו, לפי כל התגובות שלך השנה - לגמרי מנצ'סטר יונייטד

          הגב
          • אריק

            לא לא ביונייטד זאת סדרה משעממת ואפלה עם תאורה כבדה והרבה עננים ומחשבות קיומיות, עונה חמישית. יש חוזה לעונה נוספת.

            הגב
            • אריאל גרייזס

              Six feet under

  • ran

    לא שמעתי על אחיות ורון בהחלט חביבה.
    שמח לשמוע שיש עונה חדשה לגשר, למרות שהקודמת היתה קצת סתמית.
    המלצה מעניינת היא Godless שבכל פרק משתפרת,
    ממש ממש נהנתי ממנה (ג'ף דניאלס בתפקיד חייו).

    הגב
  • ניינר/ווריור

    ראיתי את האחיות בעיקר בגלל רוני וליזו, הצמד הכי קורע בטלויזיה. הסצינה בה רוני עושה סימולציה עם הבנות לפני הראיון אצל המב"ס זו אחת הסצינות הכי מצחיקות ומטורללות שתראו.
    אטלנטה זה פאקינג מסטרפיס. אני ממליץ בחום על יומני הזן של גארי שאנדלינג, הדוקו של ג'אד אפאטו על הגאון המופלא. למעריצי שאנדלינג כמוני זו צפיית חובה שעושה כבוד למלך.

    הגב
    • אריק

      אטלנטה נהדרת.
      יש עונה שניה?

      הגב
      • אריאל גרייזס

        התחילה לפני שישה שבועות והיא נהדרת

        הגב
    • בני תבורי

      גל תורן זמר ענק ושחקן ענק

      הגב
  • אורן השני

    מקביל - הסדרה הכי מעניינת שראיתי השנה.
    הומלנד - עונת רנסנס כשכבר חשבנו שהסדרה גמורה, אולי הכי טובה מכל העונות.
    האמריקאים - התחלה חזקה לעונה, מחכה לסיום הולם לסדרה למרות שמה שקורה עם פיליפ די מופרך לדעתי אם נחשוב על סיטואציה כזו במציאות.
    בית הנייר - סדרה סבבה ולא יותר, באיזשהו שלב נמרחת וחוזרת על עצמה.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *