נו האדל – מה שהיה הוא שיהיה (סיכום מחזור ראשון)

שנה שלמה עברה, אבל נראה שמעט מאוד השתנה. מסקנות משבוע ראשון של פוטבול

תגובות מוגזמות בעקבות המחזור הראשון שבטוח תתחרטו עליהן עוד חודשיים מהיום:

– ביג בן גמר את הסוס

– דשון ווטסון הוא הרוברט גריפין הבא, אף פעם לא יחזור למה שהיה לפני הפציעה

– לפטס יש הגנה!

– פיטסבורג בכלל לא צריכה את לבאון בל, זה הכל קו ההתקפה שלו בכלל.

– ג'ימי גארפולו זה הכל הייפ, ניצח נגד יריבות חלשות.

– תמיד אמרתי לכם שראיין פיצטריק ק"ב מצוין!

– עם ההגנה הזאת, אין לסיינטס מה לחלום על פלייאוף

– קליבלנד עוד תנצח הרבה משחקים השנה.

– שיקגו עוד ינצחו הרבה משחקים השנה.

– פאט מהמוס זה הדבר הגדול הבא.

– איליי מאנינג גמור

– שקאוון בארקלי הוא בלוף

טוב, אתם יודעים, ככה זה מחזור ראשון. חיכינו שבעה חודשים, לא נתלהב? ברור שכן. אבל בואו נזכור – אם יש משהו שהשנים האחרונות הוכיחו לנו זה שהחודש הראשון של העונה הוא הרבה מאוד פעמים המשך ישיר של הפרי-סיזן. כמובן, חלק מהדברים שרשמתי פה גם יתממשו במהלך העונה. אבל על חלקם נסתכל אחורה ולא נבין בכלל מאיפה הם הגיעו. סתם בתור דוגמא – זוכרים את הסיינטס של שנה שעברה? בתחילת העונה ההגנה שלהם היתה איומה ונוראה, הם לא הצליחו לעשות כלום ובסופה הם היו רחוקים מהלך פלאי אחד של קייס קינום והרסיבר שלו מלהגיע לגמר ה-NFC.

אז אני אנסה שלא ליפול למלכודת של תגובת יתר לשבוע ראשון של משחקים וכל ההבחנות פה צריכות להלקח בערבון מוגבל. הנה כמה מהן:

– ככל שאני חושב על זה, ההרגשה שלי בתום המחזור הזה היא של דה ז'וו מאוד רציני. שחקנים התחלפו, מאמנים פוטרו ואחרים באו במקומם וכמעט כלום לא השתנה. לא היינו צריכים לחכות הרבה כדי לדעת את זה. משחק הפתיחה, כבר ביום חמישי, התנהל בדיוק כמו זה מהעונה הקודמת. שוב אטלנטה מגיעים לרד זון, שוב פעם הם לא מצליחים לעשות כלום פעם אחר פעם, למרות שקיבלו מה שנראה כמו מיליון הזדמנויות.

– עוד משחק שנתן הרגשה שכבר היינו בסרט הזה מיליון פעם הוא זה שבין שיקגו לגרין ביי. את מערכת היחסים בין השיקגו ברס לארון רוג'רס אי אפשר לתאר במונחים ספורטיביים. אולי קצת יותר היא מעוגנת בתחום הפסיכולוגי. אם להיות ספציפיים, מדובר במערכת יחסים קלאסית של קורבן והמתעלל שלו. וכמו בכל מערכת יחסים כזאת, גם אחרי שהקורבן יוצא מתחת לחסות של המתעלל וכביכול לחופשי, הוא עדיין ימצא את עצמו חוזר לעמדה המקורית שלו כקורבן.

בסרטים הוליוודיים, תמיד יש את רגע הקתרזיס, זה שבו הקורבן מצליח סוף סוף לשבור את הקשר הגורדי בינו לבין המתעלל, להסתכל לו בלבן של העין ולחבוט בו בחזרה. אולי זה עוד יקרה לשיקגו ברס, אבל הם כנראה עדיין לא שם. הם עדיין האשה המוכה (אם תסלחו לי על ההשוואה) החוזרת הביתה לבעל המכה ומאמינה לו שהפעם זה יהיה בסדר. הכל היה ערוך לרגע הפורקן. חליל מאק שרק הגיע בטרייד מאוקלנד (באמת גרודן, מה לעזאזל חשבת לעצמך?) עשה שמות בקו ההתקפה של גרין ביי, מיטש טרוביסקי נראה טוב בהרבה מאשר עונה שעברה, ידע להשתמש בכלי הנשק שניתנו לו ובתוכנית פעולה קצת יותר מגוונת ממה שג'ון פוקס ידע לתת וכדי להדגיש את השינוי בסטטוס של שתי הקבוצות, רוג'רס נפצע ופינה את דרכו לדשון קייזר, שכאילו הביא איתו את המנטליות המפסידה של קליבלנד.

ואז הגיע החצי השני. בפיגור 20-3 ברבע האחרון, כל משקעי העבר שבו וצפו. יותר מאשר רוג'רס ניצח את המשחק הזה (והוא היה אדיר, שלא יובן לא נכון), שיקגו הפסידה אותו. לרגעים זה היה נראה שהיא פשוט מחכה שרוג'רס יהלום בה, והוא – רק תיתן לו את ההזדמנות הזאת והוא ינצל אותה. קשה שלא למנות את מלאי ההזדמנויות ששיקגו פיספסה ברבע האחרון. עם יתרון 3, שתי דקות לסיום והכדור על העשר בדאון שלישי ואחד, במקום לרוץ את היארד הזה ולגמור את השעון הם העדיפו ללכת על מהלך מסירה שלא הושלם ואז להסתפק בפילד גול עם הרבה יותר מדי זמן על השעון בשביל רוג'רס. אחר כך באה התפיסה של קוב. זה לא היה הייל מארי מהארסנל המדהים של רוג'רס. לא, מסירה קצרה לאמצע, שני מגנים שנתקעים אחד בשני ורסיבר אחד שרץ 75 יארד לאנדזון. ואז הדרייב האחרון של שיקגו, עם מספיק זמן על השעון, מול הגנה בינונית ומטה. אבל בשלב הזה הקורבן כבר מבין שהפעם הוא לא יצליח להחלץ. שיקגו נכנעה שוב. לפחות עד הפעם הבאה.

– לגבי גרין ביי, אין יותר מדי מה להגיד מאשר – מה שהיה הוא שיהיה. אולי אני אתבדה פה, אבל אני בספק גדול. הם ילכו עד לאן שרוג'רס יקח אותם ולא יותר. ההגנה לא מספיק טובה, ההתקפה לא מגוונת מספיק, משחק הריצה בינוני, קו ההתקפה לא מספיק חזק. כל החוליים של השנים האחרונות נשארו בדיוק אותו דבר. מרגיש שכבר כתבתי את הדברים האלו איזה 20 פעם בעבר.ועכשיו שרוג'רס חתם על חוזה חדש ארוך, גם לא תהיה לו אפשרות ללחוץ על ההנהלה לסלק את מקארתי. בזבוז משווע של אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה.

– אני לא אחפש אנלוגיות למשחק בין קליבלנד לפיטסבורג מעולמות אחרים. כל דבר שאני אכתוב עליו כנראה יעשה לו עוול. הכל היה מקופל בו. הקאמבק האדיר מ-21-7. החטיפה של טיילור בדקת הסיום. ההארכה הארוכה. פיטסבורג בועטת לנצח את המשחק ונראה שאבדה כל תקווה – אבל מפספסת. קליבלנד מחזירה את הכדור לביג בן אחרי 20 שניות בדיוק וכבר מתכוננת שוב להפסיד אבל חוטפת את הכדור וחולמת על ניצחון, רק כדי להחמיץ את הפילד גול בשניה האחרונה. וכל זה כשבראש תקוע רצף ההפסדים הבלתי נגמר והרצון סוף סוף לסיים אותו. אבל ככה? אין יותר רגשות חצויים מזה. איזה קבוצה מדהימה הבראונס האלו, שלא יגמרו לעולם.

– קשה שלא להתלהב מהבכורה של מהמוס בקנזס סיטי. 256 יארד, 4 ט"ד ואף אינטרספשן, ניצחון על הצ'ארג'רס המבטיחים. למעשה, משחק הפתיחה הזה של הצ'יפס מאוד הזכיר את פתיחת העונה שלהם שנה שעברה (כאמור, אני רואה דמיון לשנה שעברה בכל מקום). גם אז הם דרסו קבוצות התקפית והציגו את צמד השחקנים המהירים שלהם – האנט והיל, שפשוט נראו בלתי ניתנים לעצירה.

רק צריך לזכור ששנה שעברה, אחרי פתיחה מרשימה מאוד, הצ'יפס נחלשו וקבוצות די הבינו איך לעצור אותם. נורת אזהרה מהמשחק אתמול למשל היא שטייריק היל תפס שבעה כדורים ל-169 יארד אבל חוץ ממנו היה רק רסיבר אחד שתפס יותר מכדור אחד (ווטקינס, שלושה) ואף רסיבר שתפס ליותר מ-36 יארד. זה בסדר ללכת על השחקן החם כשיש כזה, אבל צריך להיזהר מלהיות צפויים מדי.

– הצ'ארג'רס? גם פה, מה שהיה הוא שיהיה. משחק די מרהיב של ריברס אבל חטיפה טפשית, הגנה לא מספיק טובה שלא יודעת לעשות התאמות. same old same old

– טוב, בכל זאת קשה לשחק בארו-הד, האיצטדיון הביתי של הצ'יפס. כלומר, המשחק היה בלוס אנג'לס טכנית, אבל תראו את הקהל פה. האם המעבר של הצ'ארג'רס מסן דייגו היה הטפשי בהיסטוריה?

https://twitter.com/NFL/status/1038920539102896129

– קבוצה שלא מצליחה לשחזר את העבר היא דאלאס. רק לפני שנתיים, הקאבויוז נראו בדרך לשלוט בחטיבה שלהם לכמה שנים טובות. הם פספסו עליה לגמר ה-NFC מול גרין ביי בהחלטת שיפוט קשה, דאג פרסקוט נראה כמו הדבר הבא, אליוט רץ על כל העולם, קו ההתקפה היה פנומנלי. מה היה לא לאהוב שם?

פאסט פורוורד שנתיים קדימה וההתקפה של דאלאס נראית כמו הדבר הכי אנמי דרומית לבפאלו. אין קו התקפה, אליוט לא זז לשום מקום, פרסקוט לא מוצא את עצמו, אין כשרון ברסיברים בכלל ועל כולם מפקח מאמן שהיה צריך להיות בבית כבר לפני שנתיים. הנה עוד משהו שאמרתי מיליון פעם וכנראה שאמשיך להגיד עוד מיליון – כל עוד ג'רי ג'ונס ימשיך לנהל את ההצגה בדאלאס, כלום לא ייצא מהקבוצה הזאת.

– חוץ מזה, שימו לב להגנה של קרולינה, בעיניי היא אחת הטובות בליגה (תלוי בבריאות של קיקלי, כמובן).

– המשחק בין מיאמי לטנסי היה הארוך בהיסטוריה של הליגה, לא בגלל שהוא נגרר להארכה או משהו אלא בגלל שתי הפסקות כתוצאה מברקים. בבייסבול יש נוהג שאם משחק הופסק אחרי האינינג החמישי והפסקת הגשם מתארכת אז פשוט לא מחדשים אותו ותוצאת המשחק נקבעת על איך שהוא היה באותה נקודה. האמת, עם איך שהקבוצות נראו, היו עושים לכולנו טובה ואומרים להם שהמשחק נגמר אי שם ברבע השני ושולחים את הצופים הבודדים שנשארו הביתה. לא מספיק הגשם והברקים, הקהל היה צריך גם לסבול את ראיין טינהייל, מרכוס מריוטה (לוסט קייס לדעתי) ובליין גאברט?

– הא, וגיליתי אתמול לתדהמתי שפרנק גור עדיין משחק. נשבע שהייתי בטוח שהוא כבר פרש.

– ראיתי את כל המשחק של הסיינטס נגד טמפה ביי ומישהו צריך להגיד לשון פייטון שזה בסדר גם להעלות 11 שחקנים בהגנה, לא רק תשעה. סייפטי היא פונקציה נחמדה במשחק, אתה יודע. וברצינות, מה שההגנה של הסיינטס עשתה שם

– ברכות לאדריאן פיטרסון שהגיע למאה ט"ד על הקרקע, הפעם במדי וושינגטון.

– דברים שכואב לראות, בסדר עולה:

5. הגפילטע פיש של חמותי

4. סדרת דמדומים

3. קו ההתקפה של סיאטל

2. סברי מרנן

1. קו ההתקפה של יוסטון

– היה איפיון מאוד רציני לקולטס של עונה קודמת, הם היו משחקים יחסית טוב שלושה רבעים ואז מתפרקים ברבע הרביעי. בינתיים, אנדרו לאק חזר (ברוך השב!), צ'אק פאגנו (ברוך השם) עזב, וכמו שאמרנו – מה שהיה הוא שיהיה. 17 נקודות ללא מענה שמו סינסי על הראש של הקולטס ברבע האחרון. כלום לא השתנה.

– כמו כן, 53 ניסיונות מסירה לאנדרו לאק במשחק הראשון שלו אחרי שתי פציעות כתף קשות ושנתיים בחוץ. הגיוני.

– מדהים שבערב שבו נייט פיטרמן מסיים עם רייטינג אפס, עדיין ד'שון קייזר מצליח להיות יותר גרוע ממנו. ברצינות, ,תראו את שני המהלכים האלו

https://twitter.com/SNFonNBC/status/1038963246450049029

– די עצוב הסיפור של סם ברדפורד. האיש עשה קריירה שלמה מלהפצע דווקא בזמן הכי גרוע והנה עכשיו, הוא היה מת להפצע ולא מצליח.

– לא היה הרבה מה לקחת מהמשחק של סיאטל מול דנבר – כאמור, מה שהיה הוא שיהיה וקו ההתקפה של סיאטל – בטח מול וון מילר האדיר – זה עצוב מאוד. אבל היה את המהלך הנפלא הזה:

לצערי, אין לי יותר מדי סרטונים הפעם, אז נסתפק בתמונות של אוכל מאצטדיונים אמריקאים.

הנה אחד:

https://twitter.com/KariVanHorn/status/1012024474864979968

הנה עוד אחד:

ויש את הדבר הקסום הבא:

תודו שזה לא פחות טוב מסרטים על פוטבול.

***

לא נסיים בלי יומן הפטריוטס.

כאמור, החודש הראשון של העונה הוא המשך ישיר של הפרי-סיזן. הפעם זה נכון במיוחד בגלל ההעדרות של אדלמן. כל ניצחון שהפטס יוציאו בשלב הזה הוא מבורך אבל לא צריך להסיק יותר מדי מסקנות.

כתבתי כבר על קו ההתקפה של יוסטון שנראה מזעזע אבל צריך גם לתת את הקרדיט להגנה של הפטס, שכבר נראתה הרבה יותר טוב מאשר בכל העונה שעברה. גם הלחץ המתמיד על הק"ב והסגירה שלו בתוך הפוקט רוב הערב וגם הסקנדרי שהיה הרבה יותר טוב ממה שחששתי. כאמור, זה לא אומר הרבה, אבל נגלה בהמשך האם באמת יש שיפור אמיתי. נקודת חולשה שיש לשים לב אליה היתה הגנת הריצה ובמיוחד חוליית הליינבקרים שהיתה חלשה מאוד – אבל אולי זה הטרייד אוף שבליצ'ק לקח בתמורה לזה שיהיה תמיד ליינבקר אחד שעוקב אחרי ווטסון פלוס קאברג' טוב מצד הסייפטיז שהשאירו ליוסטון את משחק הריצה.

בצד ההתקפי, החדשות הבאמת טובות הן שנראה שקו ההתקפה לא נפגע יותר מדי מהעזיבה של נייט סולדר. טרנט בראון שהגיע בטרייד מהניינרס נראה מצוין ובכלל הליין נתן לבריידי זמן כל הערב ולמעט כמה אירועים לקראת סוף המשחק, הפאס ראש של יוסטון, שאמור להיות החלק החזק של הקבוצה, לא הצליח בכלל לגעת בבריידי. בריידי עצמו לא התרגש במיוחד ממיעוט הכלים ההתקפיים שלו, השתמש בגרונק בדיוק כשהיה צריך, השתמש בדורסט שהתמקם טוב בתור הרסיבר השני של הקבוצה ואפילו בפול בק שלו. רקס בורקהד נכנס לעניינים בתור הרץ הראשון של הקבוצה. אם לא השמטה טפשית של גרונק (מותר לו פעם בשש שנים) והשמטה עוד יותר טפשית של מקרון בהחזרת פאנט המשחק הזה היה נגמר הרבה יותר מוקדם. שבוע הבא מול ההגנה של ג'קסונוויל נהיה הרבה יותר חכמים.

למה לי פוטבול עכשיו
נו האדל - עידן חדש (סיכום מחזור שני של פוטבול)

תגובות

  • רן מפעם

    עשרה קבין של קדושה נחו על הספורט האמריקאי תשעה קבין נחתו לידיים של א. רוג'רס.
    כל פעם אני חושב שזה נגמר, השנים,השובע,החוזה חסר התקדים בהיסטוריה של הNFL מכביד על הידיים הזקנות
    וכל פעם מחדש הוא צריך רבע אחד של קסם,לעתים אפילו פחות כדי להזכיר לנו להחזיר לסתות למקום לשפשף עיניים ולצבוט את עצמי כי הרי בחיי היומיום מלאי החול שלנו פשוט אין דברים כאלו.

    והרי אין קדושה בלי טומאה, ומקארתי חייב ללכת, הוא לא מאמן הוא צלם בהיכל.
    קצת סטטיסטיקה? 15יארד ריצה אתמול כשרוג'רס על המגרש.
    איך אפשר להריץ שחקן היסטורי כשכבר שנים כולם, אבל באמת כולם, יודעים שריצה לא תהיה. כשכולם יודעים בדיוק מה תעשה.
    גרין ביי כבר החליפו את המתאם ההגנתי המחריד שהיה להם אני מקווה שמתי שהוא יאזרו אומץ ויעיפו את האדם היחיד שמונע מהקבוצה הכל כך בינונית הזו לקרוע את הליגה.

    הגב
  • NoOne

    אני מסכים שאי אפשר לקחת הרבה מהשבוע הראשון , זה נראה כאילו קבוצות עדיין מחכות למשחק השלישי של הפריסיזן , חלק גדול מזה זה ההסכם הקיבוצי , כמות האימונים באוףסיזן קטנה משמעותית כי השחקנים לא רצו להתאמן ובעלי הקבוצות העדיפו לוותר על אימונים מאשר על כסף.

    השיפוט של עמדת הק"ב היה איום ונורא ופשוט הרס משחקים , לפי החוקים הנוכחיים אסור לעשות תאקל על הק"ב מתחת לברכיים(חוק בריידי) , אסור כמובן הלמט או הלמט או אפילו הלמט לחזה ,אסור כמובן ידיים לפנים או לקסדה ועכשיו גם אסור ליפול עם כובד המשקל על הק"ב כשעושים סאק ,בעצם הוציאו את הסאק מחוץ לחוק ,אי אפשר לשחק ככה, אם רוצים לשמור על בריאות אז שיסגרו את הליגה , נמצא מה לעשות ביום ראשון, אבל המוצר שיש היום הוא מגעיל ולא תחרותי.

    מאמנים בליגה הם דפוקים , אין שום סיבה שבעולם שסוסים מתים כמו טיילור,בראדפורד,מאנינג ואחרים יתחילו משחקים לפני מייפילד וג'וש רוזן , טיילור הוא איום ונורא , רוזן כבר שנה שעברה היה ק"ב יותר טוב מבראדפורד.

    הייתי יכול לכתוב 500 מילה על השיפוט הביתי הבזוי במשחק של הפאטס אבל לא מגיע לביל אובריאן שאני יכתוב עליו , איו לו מושג מהחיים שלו , כמה פעמים עוד אני צריך לראות 7 סטפ דרופ מדשון ווטסון כשהקו שלך לא מסוגל להחזיק חצי שניה , אובריאן צריך לראות את החצי השני של ארון רוג'רס וילמד איך רואים מהלכים עם שחרור מסירה מהירה כשהקו שלך שלך לא מחזיק , אני יודע שאוהבים לרדת על מייק מקארתי אבל הוא ביל וולש ליד ביל אובריאן

    לא הייתי לוקח יותר מדי מההופעה של ווטסון , הפאטס התכוננו אליו 4 חודשים בלי שום קאונטר מהאפס שעומד על הקווים בצד השני.

    זאת השנה האחרונה של רותליסברגר ,הוא עייף

    גרודן הולך להיות כשלון מהדהד, הוא יקבל בראש היום

    אני לא מבין איך פיליפ ריברס לא לוקח אחד מ 700 כלי הנשק שיש לו בבית , נכנס לחדר ההלבשה ועושה אירוע ירי המוני נגד כל הרסיברים שלו שבאופן קבוע משמיטים 2 ט"ד קלים כל שבוע , באיזהשהוא שלב הוא יאבד את זה

    הגב
    • אלון3131

      ריברס היה צריך לאבד את זה מתישהו ב2010 כבר. הוא כבר רגיל.

      הגב
    • קואלה בר

      החוק הכי מעצבן בהגנה על ק"ב - זה שמחוץ לפוקט אין אינטנשנל גראונדינג...

      הגב
  • יוסי מהאבטיחים

    אישרתי לאשתי להזמין חופשת סקי בפברואר.
    משהו אומר לי שהבילס לא יגיעו לריקוד השנה...

    הגב
    • דביר

      יפה!! חופשה נעימה

      הגב
  • NoOne

    המשיח הגיע

    הגב
    • 7even

      לא עקבתי אחרי הג'טס שנה שעברה.
      מאיפה חבורת ספיישל טימס הזו?

      הגב
      • NoOne

        משום מקום , הם היו איומים שנה שעברה ונוראים בפריסיזן

        הגב
        • Maldini

          ואז הגיע מאטי P

          הגב
          • NoOne

            טנסי ודטרויט קבוצות גמורות , קולטס ניצלו בנס.
            קבוצות לא למדו שום דבר מצ'ארלי וייס,קראנל ומקדניאלס

            ובינתיים ג'ארד גוף עומד שעה בפוקט ומעשן סיגריה , אולי חליל מק היה עוזר...אבל גרודן גאון

            הגב
            • Maldini

              לא יודע מה היה יותר איזי מאני העונה, ריידרס אנדר 8.5 ניצחונות או סמי דארנולד להוביל את הרוקיז בטאצ'דאונס, הדבר היחיד שהיה חסר זה שוגאס ישלחו את אסה אקירה בתוך עוגה לתת לי את הכסף

              הבאסה היחידה שאני מושקע גם על אוקלהומה ואוהיו סטייט, קשה לי להירדם בלילות, אתה חושב שאורבן מאייר יצליח להעביר 4 חודשים בלי שנגלה שהוא מטייח ומגן על רוצחים פדופילים מכי נשים טרנסקסואליות ושורפי תינוקות?

    • עידו ג.

      אני רק רוצה לדעת מי החמור הלבן מבחינתך?

      הגב
      • NoOne

        סאם דארנולד

        הגב
        • עידו ג.

          ואני לתומי חשבתי שהוא המשיח...

          הגב
          • NoOne

            בלבול רגעי , החמור הלבן זה ג'וש מקאאון

            הגב
            • עידו ג.

              אני אוהב את החמור הזה - בחור קשוח.

  • Zak

    היום טוד גורלי ניסה את המהלך הזה של לקפוץ מעל שחקן הקבוצה היריבה וכמעט הוריד לשחקן ההגנה של הריידרס את הראש בדרך. לא אתפלא אם זו העונה האחרונה בא אנחנו רואים אותו, וגם המהלך הזה ייאסר בחוקים החדשים של העונה הבאה

    הגב
  • פרקש

    כל מילה אריאל כתבה מצוינת התגעגעתי.
    נראה לי ששכחת להוסיף בקטגוריה מה שהיה הוא שיהיה- קאם ניוטון עדיין השחקן הכי מעצבן בליגה. פוץ מתנשא ועוד על שום דבר.
    הכי הרשימו הפינלסטיות של הNFC אותה הגנה שעולה כדי לנצח את המשחק. והתוספת של קאזינס לא מזיקה לוויקינגס זה בטוח. שבוע מול אלוהים בכבודו ובעצמו יהיה משחק אש

    הגב
  • ישרון

    ביג בן אולי עוד עונה אחת, תלוי בהשגיות העונה. לא יודע אם הוא גמר את הסוס, מה שבטוח שטומלין אף פעם לא עלה עליו, הבן אדם מחרבן את הקבוצה ומבזבז את ים הכשרון שיש לו. זה פאקינג קליבלנד!!!

    הגב
  • עידו

    אחלה טור אריאל

    הגב
  • עמי ג

    שנה טובה אריאל.
    התגעגעתי לפוטבול, לפטס ולנו האדל.

    הנה התחזית שלי: אם בריידי לא נפצע חלילה הפטריוטס שוב יהיו בגמר ה- AFC. השיטה שם עובדת. מנצחים גם כשמשחקים מאוד בינוני.

    הגב
  • AdamB

    נכון להיום אף קבוצה עוד לא וויתרה על אלכס סמית כפותח לטובת צעיר ללא ניסיון והצטערה על זה.....

    הגב
    • 7even

      פריסקו. הוחלף בקאפרניק.

      הגב
  • NO1

    טוב שחזרת גרייזס.
    התגעגעתי לקרוא את הטור מודה ומתוודה. שתהיה שנה טובה ומלאה בפוטבול איכותי (צריך להאמין במשהו טוב לא...).

    הגב
  • ק.

    התגעגענו לסיכומים המורחבים.
    הצלחת לראות את כל המשחקים שכתבת עליהם פסקה או יותר? או שזה אחד בכל סבב ורדזון?

    הגב
    • אריאל גרייזס

      ראש השנה אז הצלחתי לראות איזה חצי מהמשחקים, רובם בקונדנס למחרת. רוב אלו של שורה אחת זה בדרך כלל אחרי צפיה בהיילייטס פלוס חפירה בסטטיסטיקות.

      הגב

      להגיב על אריאל גרייזס לבטל

      האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

      • ק.

        יפה לך...
        אגב לגבי הסיינטס,שני ההפסדים עם ההגנה הרכה היו למיניסוטה ולפטריוטס וההתקפה לא עברה את ה-20. פה מול טמפה, הסקנדרי נראה זוועה ושני הטאצ'דאונים הראשונים של טמפה היו לגמרי על מרכוס וויליאמס (43) - המשך ישיר לתיקול של האוויר במקום של סטפון דיגס במהלך האחרון שנה שעברה. מקווה שאין פה איבוד בטחון של שחקן שנה שנייה לא רע, אבל ההגנה התחילה בבור עמוק יותר משנה שעברה

        הגב
  • יובל

    53 מסירות ללאק זה הגיוני מאוד כששני הראנינג-בקים הכי טובים שלנו, מאק וטורבין, לא זמינים ( לא שהם איזה בארי סאנדרס או משהו ) ומעלים בתור ראנינג בק פותח רוקי מהסיבוב החמישי.
    גם ככה רוב המסירות שלו היו מסירות קצרות מאוד א-לה אלכס סמית' (6 יארדס לניסיון ) כך שאני חי עם זה בשלום, זה כבר לא הוורטיקל ראוטס המפגרים של פפ המילטון ושות' כך שיש סיכוי שאולי הוא יישאר בחתיכה אחת בתום העונה הזו. לא חושב שאפשר לצפות ליותר מהעונה הזו, כל נצחון יהיה חגיגה, בדיוק כמו בשנה שעברה.

    הגב
    • NoOne

      אם יש לך את אנדרו לאק וכל נצחון זה חגיגה עדיף שהוא יפרוש כבר עכשיו ויחסוך 2-3 זעזועי מח

      הגב
      • יובל

        ככה זה נראה כשלא מחזקים את הקבוצה במקומות אחרים, ויעידו על כך 50 מיליון בקאפ ספייס שלא ניצלנו,
        מקום שני בליגה.
        ומי במקום הראשון? קליבלנד של ג'ון דורסי כמובן, המנטור של בלארד, עם 60 מיליון. זו הפילוסופיה שלהם מימי קנזס כנראה.

        הגב
        • אח שלו

          זו לא הפילוסופיה שלהם מימי קנזס, כי קנזס תמיד היו בבעיות תקרת שכר. זו פילוסופיה נכונה, לדעתי, במצב הנתון: שני מנג'רים שחושבים שהקבוצות שלהם רחוקות 2-3 שנים מלהיות רלוונטיות. אז אין לך מה לבזבז עד התקרה בשנה נוכחית אם אתה לא חושב שזה ייתן לך סיכוי לסופרבול - עדיף לך לבנות יותר לאט, ולשפר את מצבך בדראפט ובפרי אייג'נסי (בזכות יתרת תקרת השכר שנשארת לשנים הבאות) לעתיד. ממה שאני רואה מרחוק בלארד עושה עבודה טובה בקולטס. ייקח זמן לשקם את הריסות גריגסון/פגאנו.

          הגב
          • Yavor

            בקיצור, אתה מצדיק טנקינג עוד לפני שהעונה מתחילה

            הגב
    • אלון3131

      אתה מגזים לגמרי עם כל ניצחון יהיה חגיגה. הקולטס יהיו תחרותיים ויסיימו באזור ה50 אחוז לדעתי. לאק במשחק מלא ראשון אחרי כמעט שנתיים נראה מעולה והdeep ball שלו רק ישתפר מן הסתם במשחקים הבאים. יש לקולטס לוז דיי קל אבל האפס משחק ריצה וההגנה הצעירה לא יאפשר מעבר ל50 אחוז לדעתי.

      הגב
      • 7even

        איזה כיף זה ב AFC South.
        כולם היו כאלה פח, שכשהראמס קצת התעלו הגנתית עונה אחת הם פשוט רמסו שם את כולם

        הגב
  • 7even

    תגובות שתמשכנה איתנו מעבר למחזור הראשון ולא נתחרט עליהן עוד חודשיים מהיום:

    – דשון ווטסון הוא הרוברט גריפין הבא, אף פעם לא יחזור למה שהיה לפני הפציעה

    – לפטס יש הגנה!

    – עם ההגנה הזאת, אין לסיינטס מה לחלום על פלייאוף

    – קליבלנד עוד תנצח הרבה משחקים השנה.

    – שיקגו עוד ינצחו הרבה משחקים השנה.

    – פאט מהומס זה הדבר הגדול הבא.

    – איליי מאנינג גמור

    – שקאוון בארקלי הוא בלוף

    הגב
  • 7even

    ועוד 2 תגובות שתמשכנה איתנו:

    - הקארדינלס דומים לכלום ושום דבר

    - טאנהיל טוב אחת ל-3 משחקים.

    הגב
  • סמיר

    פיט קארול בונה את הליג׳ן אוף כלום, קו ההתקפה של סיאטל. ארבע עונות אנד ראנינג. מחדל בלתי נתפס עד כמה הם לא ברמה של הספורט הזה.

    שלוש שנים די גרועות בדראפט ובטריידים/פרי אייג׳נסי, יחד עם הפציעות והשחרורים של עמודי השדרה, העצמות והשרירים של הקבוצה, ואנחנו בסימן שאלה עמוק. ארל תומאס חוטף כדורים בדנבר ואני כבר מתגעגע אליו. מתגעגע לכולם

    הגב
  • יובל

    סינסנטי עשו מאוד בחוכמה כשהאריכו חוזים הקיץ גם לגינו אטקינס וגם לדונלאפ. גינו אטקינס פשוט מפלצת.
    בכלל יכול להיות שעדיף להם בלי וונטז בורפיקט והסקנדלים שלו.

    הגב
  • יובל

    צפריר, נדמה לי שמגיעה לכם תודה על דאריוס לאונרד. איזה שחקן אדיר.

    הגב

להגיב על אריאל גרייזס לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *