נו האדל – כאוס ושעמום

סיכום שבוע עשירי של פוטבול

אני שונא את שבוע 10 ב-NFL. למה שונא? קודם כל, כי עברנו את נקודת האמצע ואפשר כבר לראות את הסוף. אבל בעיקר כי זה השלב שבו כבר מתחיל להגמר לי על מה לכתוב. מרגיש לי שכבר ראיתי את כל הקבוצות המעניינות כמה פעמים, כתבתי על כל אחת כמה פעמים וכמה כבר אפשר לחדש? בדרך כלל כשאני יושב לכתוב את הטור הזה, כבר יש לי רשימה של נקודות שאני רוצה לכתוב עליהן וצריך רק לפתח. אבל היום אני יושב מול המחשב טבולה ראסה. יש לי כמה רעיונות, אבל לא הרבה יותר.

אז כשלא ברור ממה מתחילים, מה עושים? הולכים למוכר והבטוח. הפטריוטס כמובן.

חבר לעבודה שרק חיכה שהפטס יפסידו (חבר, עלאק) כדי לדחוף לי את זה, שאל אותי ביום שני בבוקר אם אני מודאג או עצבני בגלל ההפסד. הסתכלתי עליו, חשבתי לשניה ואז התחלתי לצחוק.

תראה, אמרתי לו, ראיתי את הפטריוטס לוקחים חמש אליפויות. מגיעים לשמונה סופרבולים. בשניים מתוכם הייתי. באחד מהם זכיתי למה שהיא אולי חווית הספורט הגדולה בחיים שלי . מודאג? אני לגמרי משחק בכסף של הבית כרגע. אם עוד נצליח להגיע לאן שהוא השנה זה יהיה מדהים אבל גם אם זה נגמר כאן ועכשיו – זאת היתה הריצה הכי גדולה שאוהד יכול לקוות לה (כשאני חושב על זה – ואני חושב תוך כדי שאני כותב – לפטריוטס של 2001-2018 יש קליים לקבוצת הספורט הגדולה בהיסטוריה. עד כדי כך. בבקשה, תנו לי קבוצה עם הישגים כאלו בטווח זמנים כזה. הבולס של ג'ורדן? רק שישה גמרים ועל תקופה קצרה. סן אנטוניו של דאנקן? לייקרס של קובי? פחות גמרים בספורט פחות תחרותי. אולי ברצלונה של מסי, אולי הסלטיקס של ראסל).

אז לא, אני לא מודאג מאיך שהפטס נראו ביום ראשון. משתי סיבות – הראשונה, דברים כאלו קורים. מגיעים לא מוכנים לגמרי מול קבוצה שמכירה מצוין את הקבוצה שלך (אתם יודעים באיזה נקודה ידעתי שזה ייגמר רע? כבר במהלך הראשון בדרייב הראשון של הפטס שבריידי מסר צ'קדאון קצר לג'יימס וויט שתוקל להפסד של שלושה יארדים. כבר אז היה ברור שטנסי יודעים בדיוק מה בא מולם) עם לא מעט שחקנים שבאו לנקום בפטס, כמו שראינו בהתבטאות של דיון לואיס אחרי המשחק על ה"קמצנות" של הפטס.

הסיבה השניה שההפסד במשחק ביום ראשון לא ממש הרגיז אותי זה ש-ובכן, הוא לא חידש לי כלום. יש לפטריוטס מין הילה כזאת של בלתי מנוצחים. של לא משנה מה קורה, בסוף הם יצליחו להתגבר על זה. חכו, תראו, הם יגיעו עוד לסופרבול גם השנה. עכשיו, לא שאני אומר שזה לא יקרה, אבל באמת שזה לא יפתיע אותי אם זה לא יקרה, כולל גם הפסד בסיבוב הראשון. אמרתי את זה בתחילת השנה כשהם הפסידו שניים ברצף וגם אחרי שהם ניצחו שישה משחקים ברצף – מבחינת כשרון זאת קבוצה דלה למדי. ההגעה של ג'וש גורדון והקבוצות הבינוניות שהם שיחקו נגדם, יחד עם שיפור מסוים בהגנה, עזרו להסוות חלק מהבעיות – משהו שבליצ'ק מתמחה בו מצוין – אבל הבעיות עדיין שם.

וצריך גם להגיד את זה – אם היתה דרך שבה הפטס הצליחו להסוות בעיות עם השנים הרי שקראו לו טום בריידי. גם עם ההגנה הגרועה בליגה הפטריוטס הגיעו לגמרי חטיבה בשנים קודמות פשוט כי היה להם ק"ב אדיר. השנה, איך נגיד את זה, בריידי רחוק מלהיות האקס פקטור שהפטס צריכים. לא שאין לו הבלחות, מרגיש לי שקצת כמו לברון הוא סוג של שומר כוחות. הופך לבריידי של פעם ברגעים של משחקים קריטיים או ברבע הרביעי, כשכל המשחק תלוי בו. כשמשחקים נגד בפאלו הוא עושה את המינימום, כשהוא משחק נגד טנסי בחוץ הוא לוקח את הסאק מיד או מוסר את הכדור למקום בלי כתובת. יכול להיות שאני בכלל מכחיש והנה הנה היא הגיעה, הנפילה שכולם דיברו עליה שמגיעה אצל ק"בים עם הגיל מתישהו. אני לא יודע. מה שבטוח, כרגע בריידי לא טוב מספיק.

מה זה אומר לגבי הפטס? אני לא בטוח. יש להם עכשיו שבוע ביי ולא יותר מדי משחקים קשים באמת בהמשך. מינסוטה בבית וכמובן פיטסבורג בחוץ יהיו המבחן האמיתי. לפלייאוף הם יגיעו בברירת מחדל. אבל עם שלושה הפסדים ועם הדרך שבה פיטסבורג וקנזס סיטי משחקות כרגע, הסיכוי ליתרון ביתיות בפלייאוף נראה כרגע לא גדול. ואם אתם חושבים שזה לא קריטי – תחשבו שוב. הפטס של 2013 ו-2015 היו לא רעים בכלל אבל פעמיים הגיעו לדנבר בפלייאוף – והפסידו. למעשה, הפעם האחרונה שהפטס הצליחו להגיע לסופרבול בלי יתרון ביתיות היתה ב-2004 כשניצחו בפיטסבורג (שלא היתה טובה כמו המאזן שלה). יותר מזה, ניצחון החוץ האחרון של הפטס בפלייאוף? אם הזכרון שלי לא מטעה אותי, מדובר ב-2006 בסן דייגו (גם שם הייתי. גם זאת היתה חוויה אדירה. באמת שזכיתי) ושבוע אחר כך הם הפסידו לקולטס בחוץ. בקיצור, יתרון ביתיות הוא קריטי בשביל הפטס להגיע לסופרבול. כרגע, אני פשוט לא רואה את זה.

***

אחרי שהורדתי את הפטס מהגב, אפשר להמשיך הלאה. למי נמשיך אם לא לזה שלא רק שלא רואים אצלו נפילה אלא שיתכן שהוא נותן את העונה הכי גדולה שלו בגיל 39. כן, דיברנו על דרו בריס כבר כמה פעמים (אמרתי, נגמרו לי הנושאים) אבל אני לא יכול שלא לכתוב עליו כי באמת מה שהוא עושה השנה זה בלתי נתפס. מי מחזיק בשיא אחוזי ההשלמה העונתי אתם יודעים? ובכן, מדובר בדרו בריס של שנה שעברה עם 72% השלמה. אז השנה בריס משלים 77%!! באמת שאין מספיק סימני קריאה. אם הוא ימשיך בקצב הזה (והחורף לא אמור להפריע לו יותר מדי כי מרבית המשחקים שלו הם בדום) זאת לא סתם שבירה של השיא, זה ניתוץ שלו בוב בימון סטייל.

עכשיו, אני יודע, אנשים לא מתים על אחוזי השלמה בתור מדד. עובדה שעד בריס שנה שעברה, מי שהחזיק בשיא הוא סם ברדפורד (תדמיינו פה אייקון של הקאה) אבל כמובן שאחוזי ההשלמה לא לבד. בריס עם 21 ט"ד ואינטרספשן אחד בודד ורייטינג של 123!! (שוב, לא מספיק סימני קריאה) אז עם כל הכבוד לעונה האדירה של מהמוס ולעונה המעולה של גרלי, כרגע לפחות דרו בריס הוא הפייבוריט שלי ל-MVP הראשון שלו אי פעם. ואולי בדרך לאחת העונות ההתקפיות הגדולות בתולדות הליגה. זה לדוגמא מה שהם עשו מול הבנגאלס השבוע:

https://twitter.com/CentSports/status/1061756872183623680

הא, ועכשיו הם גם צירפו את ברנדון מרשל להתקפה.

– במשך שנים היה די כיף לי, כאוהד פטס, לרדת על הקולטס. בהתחלה זה היה המריבה המטופשת על בריידי מול מאנינג (שאיכשהו ראיתי הפכה לפני שבוע לבריידי נגד רוג'רס, אלוהים ישמור) ואחר כך היתה את פרשת דיפלייטגייט (אפשר להודות בדיעבד שהיא היתה מפגרת לגמרי?) אבל באופן כללי זה היה מועדון שכיף לרדת עליו בגלל ההתנהלות שלו. פגאנו, שהיה אחד המאמנים הגרועים שראיתי בימי, הנהלה שתמיד העדיפה לבחור עוד רסיבר בסיבוב הראשון בדראפט במקום לחזק את העמדות החלשות, שתמיד בנתה בהגנה קטנה שקבוצות כמו הפטס יכלו לרוץ עליה פעם אחר פעם (השיא היה בעונת הסופרבול של 2014, כשהפטס רצו בפלייאוף על הקולטס אחרי שבמשחק עונה הסדירה בינהן הם עשו בדיוק את אותו הדבר).

אבל הזמן של הירידות על הקולטס כנראה נגמר. נכון, הם כנראה לא יגיעו לפלייאוף וגם אם זה יקרה (כי הבית שלהם בינוני למדי) כנראה שהם לא יוכלו להתמודד שם באמת. אבל זה לא משנה כי מה שאנחנו רואים זה סוף סוף קבוצה שנבנית נכון. ספק אם תזהו את השמות של השחקנים שתופסים כדור מלאק אבל מה שכן יש שם זה קו התקפה אדיר שכבר ארבעה משחקים רצוף לא הרשה סאק על לאק וזה הדבר הבאמת חשוב. תראו מה נלסון הרוקי עשה השבוע:

https://twitter.com/SimmsAndLefkoe/status/1061822480728371201

תוסיפו לזה את ההגנה שמשתפרת ואת העובדה שלאק הוא עדיין אחד הק"בים הצעירים הטובים בליגה ותקבלו קבוצה שבבירור הולכת בכיוון הנכון, עם GM מצוין ומאמן טוב מאוד.

– קבוצה שלא ברור בדיוק הכיוון שלה היא פילדלפיה. האלופה סבלה מפתיחת עונה מאוד מגומגמת אבל ההרגשה היתה שהם רק צריכים קצת להתחבר, קצת לקבל את הפצועים בחזרה כדי להתחיל ריצה לפלייאוף. אחרי הכל, יש להם את וונץ, זה ששנה שעברה היה מועמד מוביל ל-MVP לפני שנפצע, יש להם מאמן מצוין, מה חסר פה?

ובכן, הזמן של האיגלס הולך ונגמר. זה לא כל כך הפער מוושינגטון שמובילה את הבית כמו שזה פשוט לא זה כרגע. ההגנה, ששנה שעברה היתה אחת הסיבות לריצת הסופרבול, נראית בינונית להחריד כשאליוט ביום ראשון פשוט רץ עליה חופשי (יותר מ-150 יארדים). הפאס ראש אמנם הגיע 4 פעמים לפרסקוט אבל כשזה לא קרה, הק"ב של דאלאס נתן אולי את משחקו הטוב השנה. וונץ לא רע בכלל אבל הוא לא יכול לעשות הכל לבד, במיוחד שמשחק הריצה – עוד משהו שעבד מצוין שנה שעברה – פשוט לא קיים השנה אחרי הפציעות של אג'אי וספרולס. זמן יגיד האם הסופרבול הזה היה משהו חד פעמי או שמדובר פשוט בעונת נפילה של אחרי סופרבול.

– אם ההגנה של פילי עושה להם בעיות אחרי הסופרבול אז זאת של הראמס עשויה להיות זאת שתמנע מהם להגיע לשם. אפשר לומר את זה כבר בצורה רשמית עכשיו – ההגנה של הראמס פשוט לא טובה. וזה אחרי שהם הביאו מלא רכש כדי לחזק אותה בפגרה. זה נכון גם לגבי הגנת הריצה שהרשתה לסיאטל 273 יארד על הקרקע (!), וגם להגנת המסירה שם הקורנרים לא מהירים מספיק והפציעה של אקיב טאליב נראית מאוד קריטית כרגע. כן, הפאס ראש של הקבוצה עדיין מצוין והגיע לווילסון לא מעט פעמים, כולל ארבעה סאקים, אבל מול קבוצות עם קו התקפה יותר טוב (כמו שראינו מול הסיינטס שבוע שעבר), הם הולכים להיות בבעיה לא קלה.

בנוסף, בהתקפה הם ספגו מכה לא קטנה עם הפציעה של קופר קופ (השם הזה יותר מצחיק כשכותבים בעברית) שתפס כבר ליותר מ-550 יארד ושישה ט"ד השנה ולמרות שהוא רק הרסיבר השלישי של הקבוצה, הוא חשוב מאוד בראוטים הקצרים.

– לא ציפיתי שקליבלנד יעשו צרות לאטלנטה, שבאה כשהיא על רצף נצחונות ונראית כמו מועמדת לעשות חצי שני גדול. במקום, קליבלנד די חיסלו את הפאלקונס. אני מניח שלאפקט המאמן החדש היה פה אימפקט לא קטן – שחקנים רוצים להוכיח למאמן החדש שהם ראויים. בנוסף, הרכות ההגנתית של אטלנטה היא לא משהו חדש וכששחקן רץ עליך ל-176 יארד, די ברור שיש שם בעיה.

אבל המעניין במשחק בעיניי היה הביצועים של בייקר מייפילד. כמובן שאני לא סוגר את הגולל על ק"ב בעונת הרוקי שלו אבל קשה להגיד שעד עכשיו הוא היה מרשים במיוחד. ובניגוד נניח לדארנולד בניו יורק, למייפילד יש לא מעט כלים. אז צפיתי במשחק כדי לראות מה קרה שם שפתאום מייפילד הבינוני עד היום סיים עם 17 מ-20 , שלושה ט"ד ואף אינטרסשפן. ובכן, בעיניי התשובה היא שפשוט מאוד – קליבלנד שיחקו פשוט. כתבתי פה כבר כמה פעמים עד כמה אימון היום קריטי להצלחה של ק"בים וראינו את זה מצוין במשחק הזה. מייפילד אולי יום אחד יהיה ק"ב טוב כמו מאט ראיין ואולי לא אבל כרגע הוא רוקי. התכונה הכי בולטת אצל רוקיז – לוקח להם זמן להסתגל למהירות של המשחק. יש להם מעט מאוד זמן לקבל החלטות מה שמוביל ללא מעט החלטות גרועות.

מה שקליבלנד עשו במשחק הזה זה לפשט את המשחק למייפילד. לקחו ממנו את הצורך כמעט לגמרי לקבל החלטות. אופציה אחת, בדרך כלל זמינה מאוד על ידי רסיבר קרוב או ראנינג בק שיוצא מהבקפילד, שחרר את הכדור וזהו. בלי כמה אופציות, בלי צורך לקרוא את ההגנות. פעם אחר פעם מייפילד עשה צ'קדאון לראנינג בק שלו או סקרין לרסיבר ומעט מאוד פעמים מסר כדור עמוק, כזה שדורש זמן בפוקט וקריאה של המגרש (יוצאת דופן היתה המסירה שלו לט"ד הראשון, כמדומני, שהרסיבר הראשון היה מכוסה והוא מצא אחד אחר באנדזון במסירה ארוכה שנותנת הרבה סיבות לתקווה אם אתה אוהד קליבלנד. דרך אגב, למה שתהיה אוהד קליבלנד?). זה בדיוק מה שצריך לעשות עם ק"ב צעיר על מנת שיוכל להצליח. כמובן, השיטה הזאת יכולה להצליח עד גבול מסוים וכדי שק"ב ישרוד בליגה הזאת לאורך זמן הוא חייב לעשות את קפיצת המדרגה ללמוד לקרוא הגנות כמו שצריך. אם מייפילד מסוגל לעשות את זה, עוד חזון למועד, אבל כרגע קצת בטחון ביכולת שלו לא יזיק ואת זה כבר הפיטורים של יו ג'קסון והיילי השיגו.

– דרך אגב, דוגמא מצוינת לק"ב שאצלו השיטה הזאת מיושמת מתחילת העונה הוא מיטש טרוביסקי. כבר ציינתי פה לא אחת שאני לא מתלהב ממנו יותר מדי ונראה שאחרי שהאופציה הראשונה שלו לא זמינה הוא מוריד את הראש ורץ אבל ייאמר לזכות שיקגו שהם דואגים לתת לו אופציה ראשונה מאוד נוחה. ועוד יותר מזה, כמו שרוברט מייז טען השבוע אצל סימונס, היכולת של טרוביסקי לרוץ ברגע שהאופציה לא זמינה לו, במקום לנסות להכריח את הכדור בכח, היא לגמרי לזכותו. למעשה, היא כמעט חלק אינטגרלי במשחק שלו, וכרגע זה גם עובד. כמובן, לא צריך להתלהב יותר מדי משיקגו כרגע, יש לה שש ניצחונות העונה, מול סיאטל, אריזונה, טמפה ביי, ג'טס, בילס, ליונס. מכולן, רק הראשונה בכלל במירוץ לפלייאוף. הם עוד צריכים לפגוש את מינסוטה פעמיים, את הראמס ואת הפאקרס – נראה מה הם מצליחים לעשות אז.

– האם יש ריטואל יותר קבוע לעונה מאשר פיטסבורג מג'עג'עים בשבועות הראשונים, ביג בן מוסר באיזה משחק 3 אינטרספשנס וכולם מדברים על כמה הוא כבד ופציע וגמר את הסוס ואז שלושה שבועות אחר כך הסטילרס פתאום בראשות הבית ומתמודדים על הביי וביג בן נראה פנטסטי? בואו נגיד את זה כך – מדובר באחד הק"בים הכי קשוחים אי פעם, אולי הכי קשוח מאז אלווי, וככזה לא קצת מכות ישברו אותו. בדיוק כמו הפטריוטס, כל עוד ביג בן עומד וזורק בפוקט, הסטילרס הם קונטנדרים.

– נדמה שההיפך הוא הנכון לגבי טמפה ביי. לא משנה מה הם עושים – זה לא מצליח בסוף. שימו לב לזה – ראין פיצפטריק מסר ל-400 יארד, ההתקפה עשתה יותר מ-500 יארד והם סיימו את המשחק עם 3 נקודות בלבד. איזו אנומליה.

– זה די ברור שהשחקנים של הג'טס רק מחכים שטוד בואלס יילך הביתה אז אני באמת לא מבין למה לחכות עם זה, חוץ מהחשש שזה יהרוס את המיקום בדראפט. כשאתה חוטף 41 נקודות מבפאלו, לא יודע – מבחינתי זה היה קו אדום.

– בצער רב, המדור חייב להודיע על אבל כבד של שבעה ימים על שחרורו של נתן פיטרמן מהבילס. אפשר רק לקוות שתהיה איזה קבוצה שתעשה מהלך נועז ותחתים את הבחור החביב הזה ונזכה לראות אותו שוב במגרש.

– ואולי במהלך שמלמד על איזון של קארמה, סינסניטי לוקחים את יו ג'קסון בתור עוזר מאמן. אני מבין את הרצון של מארווין לואיס לעזור לחבר אבל זה באמת מהלך שנראה נורא, לקחת בן אדם שעכשיו פוטר מאחת הקבוצות הכי גרועות בהיסטוריה. ובאופן כללי, נראה לי שהגיע הזמן שסינסי ימשיכו הלאה. היינו בטוחים שזה הולך לקרות שנה שעברה אבל איכשהו הם הביאו את מארווין לואיס לעוד עונה. גם חשבתי בתחילת השנה שאולי משהו שם השתנה אבל כרגע הם נראים כמו כלום. כמה עוד אפשר להמשיך עם מאמן שבאמת לא מצליח להוציא מהקבוצה יותר מסכום החלקים שלה, וגם זה בקושי?

– אני חושב שהבועט של שיקגו בחר במקצוע הלא נכון. בסטנגה הוא היה מלך השכונה

– תזכרו כשאתם רואים אולימפיאדה, האתלטים הבאמת מוכשרים לא שם:

ובגלל שזה כזה יפה, אז מעוד זווית:

– כמה הג'טס מושפלים כרגע? לא רק שהבילס שמים עליהם נקודות חופשי, הם עושים את זה עם איש שמן!

– איליי מאנינג, חוסם אכזרי:

https://twitter.com/NFL_Memes/status/1062184878261833728

– חליל מאק הוא באמת אכזרי:

https://twitter.com/NFL_Memes/status/1061724284513632256

– בוא נסכים בבקשה שבריידי לא תופס יותר כדורים בחיים? טוב?

נו האדל - מתחילים להתייצב
נו האדל - פוטבול אפלטוני

תגובות

  • אלון

    כרגיל תענוג, אבל אם אני כבר המגיב הראשון אז מישהו יכול לזרוק לי המלצות לברי ספורט בתל אביב?

    הגב
  • אלון3131

    אחלה טור, תודה!

    מצטער להיות קצת הומר לגבי לאק, אבל הוא לא אחד הצעירים הטובים בליגה הוא פשוט אחד הטובים בליגה. אם מוציאים מהמשוואה את בריידי רוג'רס בריז וביג בן אין אף אחד אחר שאני לוקח בצורה חד משמעית לפני לאק(אולי וילסון)

    מדברים על וילסון, זה נראה כאילו קארול עושה כל דבר אפשרי כדי להקשות עליו. ראוטים שלוקח להם זמן להתפתח, ההיפך המוחלט מגוף שמשחק בתנאי מעבדה אידאליים.

    הגב
    • AdamB

      מאז 2005 לא נכנס לליגה ק"ב ממש היסטורי - זה הסיפור העיקרי פה.

      הגב
      • אלון3131

        תן לוילסון ולאק צ'אנס. יש להם את היכולת לזה. לוילסון כבר יש את הסופרבול.

        הגב
        • אריאל גרייזס

          שניהם מצוינים, הם לא היסטוריים וכנראה גם לא יהיו כאלו. אם מישהו יהיה, זה מהחבר'ה היותר צעירים - וונץ, מהומס, אולי אולי גוף (לא הייתי בונה על זה)

          הגב
          • אלון3131

            גוף במקרה הטוב (שהוא לא רע בכלל) יהיה מאט ראיין. שחקן טוב שנראה מעולה במערכת מעולה.

            מהומס וונץ באמת נראים מעולה. ניהיה חכמים יותר עוד שנתיים לגביהם.

            הגב
            • אריאל גרייזס

              גם על בריידי אמרו ק"ב מערכת במשך שנים (some still do..) :-)
              אבל אני מסכים בעקרון, לכן אמרתי שלא הייתי בונה על זה

    • יובל

      אם אתה לא לוקח "עכשיו" את לאק תמורת בריידי יש לך בעייה קשה מאוד של רומנטיקת-יתר.
      אם באופן היפותטי היו מציעים טרייד אחד-על-אחד כזה "עכשיו", היה סמוך ובטוח שתוך שניות בליצ'ק היה מעיף את פריטי בוי והרופא הפרטי שלו בבעיטה לשדה התעופה ולעזאזל עם מה שקראפט והאוהדים היו חושבים (אם בכלל הם היו מתנגדים לטרייד ).
      לאק הוא טופ-3 קוורטרבק , רק בריס ורוג'רס מעליו וגם זה רק בגלל הרסיברים והראנינג-בקים המצחיקים שיש ללאק כמו מו-אלי קוקס, זאק פסקאל ומארלון מאק, שמצליחים להפוך לאינטרספשנים ולפיק-6 אפילו מסירות סקרין.
      ווילסון LOL אפילו לצחצח את הנעליים של לאק לא הייתי נותן לו.
      ווילסון אולי לקח סופרבול אבל שוכחים שהוא הפסיד במו ידיו סופרבול אחר, ובמשך6-7 שנים עם אחת ההגנות הכי טובות בתולדות המשחק ועם ראנינג בק שהיה אחד הטובים בליגה הוא לקח סופרבול אחד בלבד. בריידי למשל הוציא בזכות הגנה זהה 3 אליפויות ב-4 שנים. עכשיו שההגנה של סיאטל כבר לא מה שהיתה פעם הבלוף נחשף ובגדול.

      ברגע שללאק תהייה קבוצה נורמאלית מסביבו (אם זה אי פעם יקרה ) הוא ייקח אליפויות. כרגע אנחנו רק בחצי הדרך לשם, ולכן כרגיל נראה אותו נותן עונת פרו-בול בואכה MVP רק בשביל להגיע אולי למאזן חצוי.

      הגב
      • אלון3131

        לא ברור לי למה אתה צריך להגזים, אני אוהד קולטס כבר 15 שנה כמעט ולאק לדעתי הוא הק"ב הכי טוב בליגה מתחת לגיל 30 בוודאות. אבל לא ברור לי למה צריך לרדת ככה על וילסון בשביל להעצים אותו.

        אני אישית חושב שלאק טוב ממנו, ותמיד היה. תן ללאק עוד שנתיים שלוש עם באלארד וגם זה יהיה הקונצנזוס לדעתי, אבל זה לא אומר שוילסון בלוף.
        וילסון ק"ב מעולה, הוא עושה דברים לא יאומנים על המגרש והחסרון היחיד שלו זה שהוא לא כל כך יציב בתוך הפוקט דווקא, דבר שאני מאמין שעם קו התקפה יציב יותר ומאמן התקפה יצירתי יותר זה גם ישתפר.
        ברור שהוא לא "לקח" סופרבול לבד כמו שבריידי ומאנינג אף פעם לא לקחו לבד, ההגנה של סיאטל הייתה הגורם המרכזי. אבל כמו שהוא לא לקח את הסופרבול לבד הוא גם לא הפסיד אותו לבד. ואותה הגנה לא הצליחה להחזיק יתרון של 10 נק ברבע האחרון מול בריידי. חוץ מזה שהייתה לסיאטל את ההגנה הכי טובה בליגה בדיוק 3 שנים מ2012-2015, אחרי זה התחילה הירידה. ב2012 וילסון היה רוקי, 2013 לקחו סופרבול, 2014 הפסידו אותו בשנייה האחרונה וב2015 חטפו בראש מקרוליינה שהייתה הקבוצה הטובה בליגה באותה שנה.

        שורה תחתונה, לא צריך להוריד מישהו אחר כדי להאדיר את הפייבוריט שלך.

        הגב
        • יובל

          לא הורדתי אותו בכלל, זה לא שהשוויתי את ווילסון לנת'ן פיטרמן, אבל זה עדיין לא מוריד מנכונות העובדה שציינתי -
          ווילסון רכב על גבי ההגנה של סיאטל לאורך כל הדרך ועכשיו כשההגנה של סיאטל קצת יותר חלשה (ועדיין היא הרבה יותר טובה מההגנה של הקולטס, ראה פירוט בהמשך ) הוא לא מצליח להרים את הקבוצה למרות שהוא משחק בקבוצה עם האיצטדיון הכי בייתי בליגה, עם מאמן מצויין ושתי יריבות מאוד חלשות לדיוויזן, אולי שתי הקבוצות החלשות בליגה,
          הווה אומר - 4 ניצחונות בטוחים.

          בניגוד למה שאמרת, גם ב-2016 ההגנה של סיאטל דורגה במקום ה-3 בליגה בסקורינג ( נ"א דורגה במקום ה-1 וגם לקחה אליפות ) ובטופ-10 כמעט בכל קטגורייה אחרת - טוטאל דיפנס ( חמישי ) למשל. בשנה שעברה, שהיתה שנה "רעה" להגנה של סיאטל, הם דורגו במקום ה-11 בטוטאל דיפנס ו-13 בנקודות. השנה, למרבה ההפתעה, הם מדורגים עד עכשיו שוב 11 בטוטאל דיפנס ו-9 (!!) בנקודות. בתור אוהד הקולטס אני מניח שלא צריך להכיר לך את ההגנה המחרידה שליוותה את אנדרו לאק לאורך כל הקריירה (כולל השנה ) - מקום 26,20,11,26,30,30,20 בטוטאל דיפנס ב-7 העונות של לאק בליגה ( באופן מאוד "מפתיע", בשנה שבה הקולטס דורגו במקום ה-11 הגנתית הם היו רחוקים מרחק קבוצה רמאית אחת מלהגיע לסופרבול ). זו הסיבה שטיעון ה"סופרבול" של ראסל ווילסון כ"כ מגוחך לדעתי כשבאים להשוות בין השניים, פשוט לא ניתן להשוות בין שתי הקבוצות שמסביבם.

          הגב
      • אלון3131

        אגב לגבי התופסים המצחיקים של לאק, לא הייתי מכליל את מאק ברשימה, הוא ראנינג בק בסדר גמור שאת הטעות הנוראית שלו מול הג'טס אני מאשים בהרבה חוסר מזל ובעובדה שזה היה הסנאפ הראשון שלו אחרי פציעה של חודש וחצי בערך.

        רייך מאמן מעולה, הבין שיש בעומק את הילטון ובערך זהו אז החליט שפשוט לא ימסרו יותר לרסיברים אם אין ברירה. משתמש בצורה מעולה בטייט אנדס דויל ואברון.

        באמת שחסר לקולטס עוד איזה רסיבר אמין וקורנר חזק מלהיות קונטנדרית.

        הגב
        • יובל

          הוא ראנינג בק בסדר, אבל לדעתי הוא לא יכול להיות ראנינג-בק מוביל ומי שחשב שניתן להסתדר רק איתו ועם שני רוקיס כמו ג'ורדן ווילקינס וניהם היינס בעמדה הזו פשוט טעה. שני המשחקים מול קבוצות IFL כמו בפאלו ואוקלנד לא עושים עלי יותר מדי רושם, נגד הג'אגס למשל הוא נעלם לחלוטין.

          זו בדיוק הסיבה שלדעתי הקולטס צריכים ללכת על לביון בל, הוא יכול להוסיף המון איכות בשני המימדים - ריצה ומסירה.
          בכלל, אני צופה שהקולטס יהיו יותר אקטיביים בפרי אייג'נסי בשנה הבאה, ויש הרבה שחקנים בפרי אייג'נסי של 2019 -
          בהגנה יהיה את סי ג'יי מוסלי, "חברנו" ג'דוואון קלאוני, ג'ייסון וורט הקורנר מהצ'ארג'רס שמאוד הייתי רוצה אצלנו,
          ובהתקפה יש את אודל בקהאם, סטפון דיגס, ברנדין קוקס...כמו שאמרו פה, אפשר להחתים חלק גדול מהשמות האלה ב-120 מיליון פנויים שיהיו לנו תחת התקרה.

          הגב
          • NoOne

            זה לא אותו אנדרו לאק שהפסיד לג'טס השנה?
            בזיון כזה גדול עוד לא נראה , להפסיד לקבוצה שמאומנת על ידי טוד בולס

            הגב
            • אלון3131

              כן אותו אנדרו לאק שהרסיברים שלו יצרו באותו משחק מונטג' מגוחך של הפלות כדורים.

            • NoOne

              בולשיט , גם איתך ואיתי בתור רסיברים אנדרו לאק צריך לנצח את טוד בולס

            • יובל

              הקולטס ניצחו את עצמם, הג'טס במקרה היו בצד השני.
              הלואי שהרסיברים של הקולטס היו רק מפילים כדורים, במקרה של המשחק נגד הג'טס הם אשכרה מסרו אותם לצד השני כל הדרך לטאצ'דאון.
              בכל מקרה אני בהחלט מסכים שזו היתה נקודת השפל של הקולטס העונה, להפסיד לקבוצה עם מאמן שאפילו רקס ראיין כבר צוחק עליו ואומר שהוא הולך הביתה.

          • op

            לא רוצה לבאס אותך, אבל אודל, דיגס וקוקס כולם חתמו על הארכת חוזה בקיץ

            הגב
            • יובל

              נו מילא, נישאר עם זאק פסקאל ודונטרל אינמן. תענוג.

  • ניינר / ווריור

    שבוע עשר סותם את הגולל על תקוות הפלייאוף של אטלנטה, פילי, וג'קסונויל,. אטלנטה משחקת בבית הכי טוב בליגה אבל שתי האחרות משחקות בפחי זבל ועדיין לא יעשו פלייאוף. בכל מקרה הלואי וזוהי השנה, של בריס והסיינטס. פוטבול מרהיב ואין ראוי מדרו לעוד טבעת.

    הגב
    • פרקש

      לא יודע אני לא הייתי מספיד לחלוטין את פילי. יש סיכוי שגם מאזן חזוי מגעיל כזה יעלה אותם בבית המזרחי שלהם.
      לפלקונס ולג'אגס אין סיכוי

      הגב
      • ב"פ

        במה רלוונטי הבית? הסיכוי שלהם לקחת את הבית מהרדסקינז נמוך. הלו"ז שלהם הרבה יותר קשה (סיינטנס וראמז בחוץ) והם כבר בפיגור של 3 משחקים

        הגב
        • פרקש

          הבית הכי רלוונטי. לאיגלז יש באמת משחקים קשים אבל גם הם הם יפסידו את שלושת המשחקים שלהם מול הראמס הסיינט יוסטון כל שאר המשחקים שלהם זה מול הבית (4) כולל 2 מול הרדסקינס. אם הם מנצלים את ארבעתם הם במאזן חצוי ולא נראה לי מופרך שהרדסקינס יתחילו לפשל עכשיו סתם כי אני לא מחזיק מהם קבוצת פוטבול טובה. המאזן שלהם הוא בדיוק כמו המאזן של יוסטון כי שתיהן שיחקו נגד קבוצות פח וששיחקו נגד קבוצות טובות הפסידו (נפרגן להם על הניצחון על קרוליינה ונזכיר שהם גם הפסידו לקולטס.)

          הגב
          • ב"פ

            אז הבית לא רלוונטי, זה רק הרדסקינז. אני מסכים שהרדסקינז קבוצה בינונית, אבל אתה חוזה להם קריסה טוטאלית ומאזן 2-5 במשחקים שנשארו כשהלו"ז שלהם הוא ממש קל בניגוד לפילי שהלו"ז שלה ממש קשה. לעשות סוויפ ליריבה מהבית זה לא קל לאף אחד, ופילי לא הוכיחה שהיא מסוגלת לזה עם כל הכבוד לזה שוושינגטון בינונית.
            אין שום יכולת להגדיר את גרין ביי כ"פח". בינונית, מאכזבת, אבל לא פח

            הגב
      • jhkj

        אם הפלקונס מנצחים את דאלאס הם משחק אחד מהסיד השישי, משם זה לא כזה מופרך

        הגב
  • 7even

    לודיע מה איתך אריאל אבל זה היה שבוע פשוט מצחיק. מצחיק דמעות בחלקו.

    4 בעיטות לעמוד של הבועט של שיקגו?
    3-31 לבילס במחצית...רגע, במחצית??
    הג'טס עושים בית שאן ולקינוח מקבלים על הראש פייק פאנט, טאצ'דאון של לפט טאקל, ועוד פייק פאנט? זה קיצוני אפילו בסטנדרטים של איתן טייב.
    יו ג'קסון, הליבינג לג'נס, חותם אצל מארווין לואיס? מי מהם נשאר אם סינסי יפסידו שוב בסיבוב הראשון?
    טמפה עם 500 יארד ו-3 נקודות? WTF?

    דמעות הליגה הזו.

    נ.ב - זה מדהים כמה שאין לפטס תחרות בבית שלהם. אפילו לא משהו שמתקרב לתחרות.
    כל העונה שלהם זו הכנה אחת גדולה לפלייאוף.
    בחיים לא התרגשתי מתבוסות שלהם בעונ הסדירה, שבועות 17-1 אצל בליצ'ק זה פריסיזן.

    נ.ב.ב - מה המאזן של הפאטס מול מאמנים לשעבר?
    יש מצב שאין להם ניצחונות בכלל?

    הגב
    • קואלה בר

      ניצח את ביל אובריאן במשחק פתיחה....

      הגב
    • אריאל גרייזס

      אתה קורא לזה מצחיק, אני קראתי לזה כאוס
      ובליצ'ק ניצח רוב הפעמים את העוזרים שלו לשעבר, אם זה מאנג'יני (מה שהתחיל את פרשת הספייגייט), אובריאן, בטח מקדניאלס

      הגב
      • צחי

        כמאמן ראשי ג'וש מקדניאלס ב 1-0 על הפטריוטס
        לא בדקתי את השאר, נדמה לי שלאובראיין יש ניצחון אחד (והפסדים רבים)

        הגב
  • Zak

    בט"ד של האיש השמן מבפאלו, איך זה שמותר לשחקן קו ההתקפה לתפוס את הכדור? האם בכל מהלך מותר להכריז על שחקנים כאלה כרסיברים או שזה תלוי במגבלות של מערכים מסוימים.

    אם אילי מתקשה בחסימות אולי הוא יכול לפנות לבריידי להדרכה בנושא, זכור לי אותו בתאקל אגרסיבי במיוחד עבור לגארט בלאנט בשעתו

    הגב
    • 7even

      כל שחקן ב-11 של ההתקפה יכול לתפוס את הכדור, בין אם במסירה קדימה או אחורה.
      בכל מהלך מותר למסור אחורה ללא הגבלה על כמות המסירות.
      קדימה מותר רק פעם אחת.

      לצורך העניין המהלך יכול להתחיל במסירה של הק"ב אחורה לשחקן התקפה אחר, שימסור בעצמו קדימה לק"ב.

      הבילס התאמנו על זה לא מעט השבוע באימון שקיימו בניו יורק ביום ראשון האחרון, שעה 8 בערב שעון ישראל

      הגב
      • Zak

        חשבתי שהק"ב יכול לתפוס את הכדור רק אם הוא עומד בשוטגאן? אם הוא נעמד מאחורי הסנטר אז למיטב הבנתי דווקא אסור לו. לא ברור לי בדיוק מה החוקים לגבי שחקני קו ההתקפה.

        הגב
      • עידו ג.

        שחקן שנמצא בליין לא יכול לתפוס כדור במסירה קדימה. במידה ושחקן בעל מספר של ליינמן נמצא באחד מקצוות הקו מותר לו לתפוס בתנאי שדיווח לשופט והוא הוכרז כרשאי.

        הגב
      • אריאל גרייזס

        ממש לא נכון. חמשת שחקני הליין לא יכולים לתפוס כדור במסירה קדימה. אם שחקן ליין במספרים 50-79 רוצה לתפוס כדור הוא צריך להכריז על עצמו לשופט כאליג'בל ושחוץ ממנו יהיו עוד חמישה שחקני ליין. גם בזה יש עניינים שונים של פורמיישן שאני לא אכנס אליהם

        הגב
  • טנסי

    הם החתימו את יו מסיבה מאוד פשוטה
    מידע
    סינסי עדין במצב סביר בבית אך קבוצה פצועה בשחקני מפתח יש להם עוד שני משחקים מול קליבלנד
    אז מה רע לקבל סוג של פלייבוק של היריבה
    בקצת כסף

    הגב
  • Sp

    טור נהדר! תודה

    הגב
  • קואלה בר

    מאז 2006 הפאטס שיחקו בבית בדנבר או במגרש נייטרלי...

    הגב
    • אריאל גרייזס

      יש גם את ההפסד באינדי ב-2006 שקרה אחרי ניצחון החוץ ההוא. אני מניח שאיש אופטימי יגיד שהם מפסידים בחוץ רק לפייטון מאנינג (אם כי יש אחד גם לג'ייק דה סנייק ב-2005). מצד שני, ניצחו פעמיים בחוץ את פיטסבורג (2001 ו-2004) אז אולי זאת הקבוצה שאנחנו רוצים לפגוש

      הגב
  • NoOne

    זה ציטוט אמיתי , טוד בולס כשנשאל איך זה שהקבוצה שלו רצה כל הזמן ולא משקיעה בתכנית משחק שנותנת יותר דגש על משחק המסירה כמו שכל הליגה עושה , אמר שהוא חושב שמשחק הריצה יחזור בקרוב להיות משמעותי כמו בעבר.

    שחקני הגנה שנשאלו אתמול על תכנית המשחק אמרו שכל השבוע הם התכוננו לג'וש אלן שהיה ברור כבר ביום שלישי שהוא לא ישחק ולא למאט בארקלי.

    טוד בולס הוא המאמן הכי גרוע שראיתי בהיסטוריה של הליגה

    הגב
    • אריאל גרייזס

      אבל היי, יש לך את ג'ימי באטלר! מתפלא שלא עשית פה עדיין סיבוב ניצחון על האליפות שבדרך

      הגב
      • NoOne

        בוא נראה אותו קודם משחק , הוא יכול להיות נחמד בתור העוזר של אמביד , שיביא לו שתייה שאמביד לא יהיה צמא וחלוק בית שלא יתקרר

        הגב
  • אח שלו

    על הדיינסטי של הפאטס: זה לא וויכוח, בעיני. אין ספק שהם הדיינסטי הכי גדול, לא רק בפוטבול, בהכול. כדי להבין למה פשוט צריך להשוות למה קבוצות אחרות באותו ענף באותו זמן עשו. בכדורסל יש דיינסטי כול הזמן. אחת ליד, לפני, ואחרי השנייה. בפוטבול כשהיו דיינסטי הם באו ביחד, במקבצים. בכמעט שני עשורים של הפאטס אף קבוצה אחרת אפילו לא מתקרבת להריח מעמד של שושלת. כי זה עידן בו החוקים מכוונים נגד דיינסטי.

    על בריידי, ובריס, וכולי: אין פה שום סיפור של ירידה ביכולות פיזיות בגלל שהוא זקן וההוא לא. יש פה הקשר פשוט של הקבוצה מסביב. בריידי נותן עכשיו את אותה עונה שהוא נתן ב-2013. למה? כי גם אז, היו הרבה שינויים מסביבו והרבה פציעות. הוא לא יכול להיראות מושלם כשמסביב יהום הסער. כול הסטטיסטיקות שלו, גם ב-2013 וגם היום, היו גרועות ממה שבא לפניהם ומה שיגיע אחריהם. אז זו לא שאלה של הזדקנות. אותו דבר על בריס. בריס לא נהיה פתאום יותר טוב. הוא פשוט מוקף בצוות הטוב ביותר בליגה מסביבו. בלי תחרות. קו התקפה הטוב בליגה, ראנינג בק אדיר, רסיבר מספר אחד בליגה, וכולי. בריס תמיד היה תותח ולא הפך ליותר תותח.

    על לאק: אני טים לאק. גוף, ו-וונץ, וכול החברה (כולל ווילסון) לא באיזור שלו בכלל. היחידי שאולי באיזור זה מהומס. וכן, מה שגרייזס אמר לגבי הקולטס נכון - באלארד תותח ובנה נכון. ויש להם משהו כמו 120 מיליון (!!) בתקרת שכר בשנה הבאה. הכי הרבה בליגה בפער.

    הגב
    • NoOne

      אף אחד מחוץ לניו אינגלנד לא מחשיב את הפאטס בתור דיינסטי בגלל הרמאות

      הגב
  • חגי

    אמנם אני חושב שהנסיון להשוות בין קבוצות בענפי ספורט שונים הוא מגוחך בעיקרון (מכבי תל אביב כדרוסל אם כך היא השושלת הגדולה בתולדות הספורט) אבל עדיין חולק על ההשוואה בין הפאטס של בליצ'ק לקבוצות הממש דומיננטיות של תקופתן (הבולס של שנות ה90 או ברצלונה של גוורדיולה). הגדולה של הפאטס בעידן הזה הוא במה שהאמריקאים קוראים sustained success או longevity. הם תמיד טובים, תמיד בין ה2-3 הקבוצות הטובות בליגה. אבל זאת ממש לא דומיננטיות מוחלטת שמתקרבת לזו של הבולס לדוגמא. היה שם בתווך משהו כמו 10 שנים שנראה שחלום הסופרבול הרביעי רק הולך ומתרחק, כולל כמה הפסדים שוברי לב. אי אפשר להשוות את זה לקבוצות שפשוט דרסו את התחרות ללא תנאי, אמנם למשך פרק זמן קצר יותר, אבל תוך הצגת עלינות מקצועית מוחלטת, משהו שבפירוש אי אפשר להגיד על הפאטס בעידן בריידיצ'ק (אלא אם מצמצמים את ה"תחרות" לא AFC east בלבד). לדעתי הקבוצה היחידה שמסוגלת להתחרות עם הפאטס בקטגוריה זו היא הספארס בעידן פופוביץ' - תמיד חשבתי שמדובר בשני ארוגנים שהם סוג של מראה אחד של השני. מצד שני הווריורס מזכירים לי יותר את ברצלונה של פפ ; דומיננטיות מוחלטת דרך התקפה, אבל עם הרבה מאוד אגו. לדעתי החבילה שם תתפרק יותר מהר ממה שאנחנו חושביםץ

    הגב
    • קואלה בר

      הפטס לא טופ 3 השנה ... אולי טופ 3 בafc.

      הגב
    • אריאל גרייזס

      מה שהטיעון שלך שוכח זה שברצלונה משחקת בשיטת ליגה ובכדורסל יש סדרות של הטוב משבע. מימד המקריות כמעט לא קיים בענפים האלו (בליגת האלופות קיים בהחלט - ותראה כמה ברצלונה השיגה שם יחסית לליגה). אם היו סדרות בפוטבול, די ברור שהפטס היו לוקחים את 2007 (עם כל הכבוד לאיליי) ורוב הסיכויים שלפחות עוד אליפות-שתיים. סך הכל הם סיימו עם המאזן הכי טוב בליגה מרבית השנים. הא, ובפוטבול יש תקרת שכר קשיחה, מה שאין בכלל בכדורגל וגם בכדורסל היא גמישה מאוד.
      אז אם לוקחים בחשבון את הגורמים האלו, הריצה של הפטס היא לא פחות ממדהימה.

      הגב
      • ק.

        הנקודה עם התקרת שכר קשיחה זה מה שמייחד את הפטס לעומת שאר השושלות, מבלי לקבוע מי הגדולה מכולם, כי מדובר בשילוב של דומיננטיות בנקודות שונות על הסקאלה ומשך.
        לכן את בארסה של פפ צריך יותר למדוד מול שיקאגו של ג'ורדן ושאקיל, מילאן הגדולה, לייקרס של שאקובי, גולדן סטייט וכו'.
        את הפטריוטס צריך למדוד מול בארסה של מסי, סן אנטוניו של פופ ודאנקן, יונייטד של פרגי וכו'.
        ואגב, ריאל היא דוגמה יותר טובה שמימד המקריות לא קיים כמעט בליגה וקיים בליגת האלופות. לכן, להגדרתי "דומיננטיות באירופה" זה אליפות מקומית פלוס זכייה (עדיף מרשימה) בליגת האלופות.

        הגב
      • ק.

        פטס אכן היו לוקחים סופרבול בסדרות מול הקבוצה של דייויד טיירי, ובטח עוד עונה או שתיים בהמשך, אבל לא בטוח שהיו לוקחים את כל השלוש הראשונות

        הגב
        • austaldo

          את השניה היו לוקחים בקלות - זה היה צמוד כי דלהום פגע בכל זריקה משוגעת שהוא לקח. גם את השלישית רוב הסיכויים שהם היו לוקחים. את הראשונה כמובן, הם לא היו לוקחים.

          הגב
      • אמיתי

        אריאל. מקריות גורמת לאנומליות. ליגה וסדרות מנרמלות. הטיעון הזה סותר את הגדולה של הפאטס

        הגב
        • ק.

          זה לא, כי להגיע לפלייאוף בצורה עקבית בפוטבול שנה אחרי שנה ובדרך כלל בטופ 2 בחטיבה, זה ממש ממש לא טריוויאלי, במיוחד שיש תקרת שכר קשיחה, וזה תוצאה של הליגה המנרמלת.
          הזכיות בסופרבול הן אולי משחק בודד (גם הפסידו 3), אבל להגיע ברב השנים במילניום לגמר האזורי (=חצי גמר) זה נדיר וזה בהחלט עקביות ודיינסטי, לא עניין של מקריות.

          הגב
          • אמיתי

            הטענה היא לא נגד הגדולה של הפאטס. דיון קשה (בשבילי). הליגה בפוטבול היא לא ליגה פר אקסלנס ולכן הטענה על המקריות מצטרפת לטענה על מדגם קטן. זו הבעיה בפוטבול באופן כללי בהשוואה לליגות אחרות

            הגב
            • אמיתי

              אגב לדעתי, למרות האהדתי ליונייטד ולסר, ליגה ללא תכרת שכר לא באמת מתחרה בעניין הזה. ככה שרק ספורט אמריקאי בדיון או לייתר דיוק רק סן אנטוניו

            • אח שלו

              הספרס אכן דומים לפאטס בהיבט החריג מאוד של התפרסות על תקופת זמן ארוכה מהנהוג (בהקשר הזה, שתי שושלות דומות הן הניינרס של ה-80 וה-90, והיאנקיס בבייסבול. אבל אלו שושלות שניצחו כי הוציאו יותר לא הייתה תקרת שכר).
              אבל לפני הספרס היו שושלות (בולס), תוך כדי הספרס היו שושלות (לייקרס של שאק וקובי), ומיד אחריהם יש שושלת. ה"איכות" של שושלת ב-NBA לכן נמוכה בהרבה מהאיכות של שושלת ב-NFL של עידן תקרת השכר.
              זה כמו תרגילים בהתעמלות באולימפיאדה. אתה יכול לעשות תרגיל ברמת קושי נמוכה ולבצע אותו מושלם, ועדיין לקבל ציון נמוך ממישהו שעושה תרגיל ברמת קושי עצומה ומבצע אותו רק טוב מאוד. ביום שמישהו ב-NFL יתקרב ל-3 גמרי חטיבה רצופים, לא 7, תדברו איתי.

            • יוני

              האיגלס הגיעו ל4 גמרים רצופים בתחילת שנות ה2000.

              בתכלס, הAFC חלש הרבה יותר ב20 השנים האחרונות. מאנינג היה המכשול היחיד הרציני לפטס להגיע לסופרבול והוא ניצח ב3 מ4 גמרי חטיבה נגד הפטס. פיטסבורג וקצת רייבנס היו מטרדים, אבל איפה זה והעומק שיש לקבוצות NFC בעיקר בהגנה?

      • חגי

        אני מסכים איתך לגבי העניין של המקריות בפוטבול, אבל לדעתי זה דווקא מחזק את הטיעון שלי לגבי דומיננטיות ואיך שהיא באה לידי ביטוי בענפי הספורט השונים. כאוהד פטריוטס אתה צריך לדעת שהמקריות עבדת לשני הכיוונים ובדיוק כמו שהם יושבים היום על 5 טבעות הם גם היו יכולים בקלות להישאר תקועים על שלוש או אפילו פחות, זה חלק מהגדולה של שיטת הנוקאוט והפלייאוף בפוטבול.
        אין בכלל מה להשוות בין הפאטס והבולס של שנות ה90 או אפילו הווריירס של השנים האחרונות מבחינת הפער משאר הליגה והדומיננטיות המקצועית בפרק הזמן שבו הקבוצה היתה בשיאה. כמו שכתבתי, בעידן בליצ'ק הפטריוטס תמיד היו בין הטובים בליגה, היו פה ושם כמה שנים יותר בינוניות, היה להם איזה 2-3 עונות שהם היו clear cut הקבוצה הטובה בליגה, אבל חוץ מ2007 אני לא יודע אם הפער מהיריבות היה כזה גדול, בטח לא ברמה של הבולס,ברצלונה, לייקרס של שאקובי ועוד
        אם משאירים את הדיון תחום לעולם הפוטבול בלבד, אז כן, לפאטס יש קייס מצוין לתואר הריצה האיכותית ביותר לאורך מספר רב של שנים, אבל לא בטוח שיש להם קייס כל כך חזק לתואר הקבוצה הטובה ביותר, בטח אם אתה מסתכל על כל עידן בליצ'ק ובריידי כמכלול (אם אפשר לפרק, אני כן חושב שהקבוצה של 01-04 היא top 5 בהיסטוריה של הNFL).
        הנה מאמר יפה שמתייחס ספציפית למקום שלהם בהיסטוריית הNFL ואיך בכלל אפשר להגדיר דיינסטי.
        https://fivethirtyeight.com/features/the-patriots-are-the-nfls-greatest-dynasty/
        כמו שכתבתי היכולת לשמר הצלחה בעונה הרגילה באופן חסר תקדים ולאורך כל כך הרבה שנים ביחד עם הפגיעות שהם הראו מזכיר לי הרבה יותר את הספרס של פופוביץ' ובאמת תמיד נראה לי שיש המון קווים מקבילים - דמות מאמן חזקה, ניהול מופתי ששם דגש על פיתוח וקידום מבפנים, כמו הפאטס הם הצליחו לטפס ולזכות באליפות אחרי שנים ארוכות של כמעטים ואחרי שלא מעט קברו את הסיכויים שלהם.
        אני אישית מאמין שבדבריי הימים של היסטוריית הספורט קבוצות מהסוג של הבולס או גודלן סטייס שמהוות תופעה משאירות יותר חותם, אבל כנראה שעדיף להיות אוהד של הפאטס או הספרס.

        הגב
    • אח שלו

      לגבי ההשוואות לבארסה וכולי: זה לא בכיוון בכלל. בארסה משחקת בענף, ובליגה, שמאפשרת ואף מתמרצת קבוצות דומיננטיות. מסביבה, לפניה, ומאחוריה יש שושלות. כך גם הבולס של ג'ורדן - לפניהם מג'יק לקח 5 אליפויות ובירד (רק!) 3. אחריהם הגיעו הספרס והלייקרס של שאק וקובי. ולא הזכרנו את הבאק-טו-באק של הפיסטונס והרוקטס באמצע. ב-נבא יש כול הזמן שושלות. ככה הליגה בנויה.
      ב-NFL, לעומת זאת, הליגה בנויה על אנטי-דיינסטי. אין בכלל סרט כזה שתיווצר שושלת. תראו לי עוד קבוצה שמתקרבת ל-7 גמרי חטיבה ברציפות. לא היה דבר כזה ולא יהיה. הכי קרובים הגיעו הניינרס של הרבאו עם 3 ברציפות. הם לא זכו בכלום. ישר לפני זה הם היו הגרועים בליגה ואחרי זה הם חזרו להיות הגרועים בליגה.
      בקיצור: כול השושלות עליהן אתם מדברים הגיעו בליגות שמאפשרות שושלות. הפאטס הגיעו בליגה שבה אין ולא יכולה להיות שושלת. ובכול זאת.

      לגבי הסיפור החבוט של "זה רק בגלל שהם בדיוויזיון חלש": גרייזס ענה. נתתי כאן בדיונים בשנה שעברה את המספרים שמנפצים את הטיעון הזה לרסיסים. הפאטס, בניגוד לקבוצות דומיננטיות אחרות כמו הקולטס של מאנינג, מנצחים בתים אחרים אפילו יותר בקלות ממה שהם מנצחים את הבית שלהם. הם מנצחים קבוצות פלייאוף באחוזים אדירים. אחוז הנצחונות שלהם בפאקינג פלייאוף הוא יותר טוב בפער עצום מכול אחוזי הניצחונות עונה רגילה של הקבוצות האחרות (וזה בלי שהם משחקים את שלב הוויילד קארד נגד קבוצות קקמייקה). אם אתה לוקח את כול הבתים ב-NFL, מוריד את הקבוצה הטובה ביותר בכול בית, ובודק את המאזן של שלוש האחרות, ה-AFC EAST אם אני זוכר נכון במאזן הטוב ביותר!! (0.47 בעידן בליצ'ק בפאטס).
      אומר פה קורדל סטיוארט שהוא מצטער שלא יצא לפאטס להיפגש יותר עם הסטילרס. אתה יודע מי לא מצטער על זה? מייק טומלין. שהיה היום נכנס כבר לשנתו השישית כשוטף מכוניות בתחנת דלק אחרי שהיו מפטרים אותו על השפלות אינסופיות. הפאטס מטאטאים את הרצפה עם הסטילרס כבר שני עשורים. הם לא חכמים על חלשים. הם חכמים על כולם.

      הגב
  • קורדל סטיוארט

    באמת שמה שהפטריוטס עשו זה דבר מדהים לאורך כל השנים אבל אי אפשר שלא לחזור ולהדגיש שהדרך שלהם כמעט כל עונה סלולה לפלייאוף בגלל חולשת הבית.וכשיש לך יתרון ביתיות אז בכלל הסיכויים נוסקים.
    אני רק יכול להצטער שלא זכינו ליותר מפגשים בינם לסטילרס אבל פה אני מאשים את הסטילרס שהרבה פעמים חרבנו/חירבו לפני המפגש הצפוי .אם זה טיבו שהימם אותם או גקסונוויל שנה שעברה,שתי דוגמאות קטנות.

    הגב
    • אריאל גרייזס

      אני רק רוצה להזכיר שהרקורד של הפטס מול בית הצפון ובית הדרום ב-afc בתקופה של בריידי יותר טוב מאשר המאזן שלהם מול בית המזרח. כך שזה טיעון שפשוט לא עומד במבחן העובדות

      הגב
  • jhkj

    אני באמת לא רואה על סמך מבוססת טענתך שפרסוט נתן משחק טוב היום, הוא חיכה עם הכדור הרבה יותר מדי זמן, פגעמסירות קלות רק כמה שניות אחרי שהן היו פנויות, הפך מסירות קלות לקשות סתם, והגדיל באופן קבוע את מספר היארדים שהסאקים שחטף לוקחים אותו אחורה. משחק באמת פחדני, לא מדויק וחסר מחשבה של פרסקוט שיכול אומנם לזרוק קצת אחריות על גארט אבל עדיין היה מתחת לכל ביקורת

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *