נו האדל – מי היה מאמין

מסוג השבועות שמזכירים לי למה לא כדאי להמר על פוטבול

בכל שבוע אני צריך לבחור כותרת חדשה לטור שלי וכל שבוע זה קשה מחדש כי תמיד נדמה שזה אותו הדבר. כאוס ובלאגן. וכל פעם שאני אומר – זה הכי כאוס שיש – מגיע עוד יותר כאוס. איזה בלאגן מטורף.

זה התחיל כבר ביום חמישי כשההגנה של דאלאס עצרה את ההתקפה של הסיינטס על 10 נקודות והמשיך ביום ראשון פרוע – אריזונה מנצחת את גרין ביי בוויסקונסין, קרולינה מפסידה לטמפה, שיקגו מפסידה (כמעט ולא ואז כן) לג'איינטס, הקולטס לא מצליחים לשים נקודה על ג'קסונוויל, הריידרס עושים חיים קשים לקנזס סיטי, דטרויט עושים חיים קשים לראמס וגם הניצחון של הצ'ארג'רס בפיטסבורג בהחלט יכול להחשב כסוג של הפתעה. יש הרבה סיבות שאני לא מהמר אבל השבוע הזה הוא בטוח סיבה מעולה לא להמר אף פעם על פוטבול.

לפני שנסתכל על המשחקים עצמם, יש שני אירועים מחוץ למגרש שצריך לדבר עליהם קודם.

הראשון זה כמובן השחרור של קארים האנט מהצ'יפס אחרי שסרטון שלו מכה אישה צץ. יש אמירה שחביבה עליי – "ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים, פעם ראשונה כטרגדיה, פעם שניה כפארסה", בהחלט אפשר להגיד שה-NFL כרגע בנושא הזה של domestic violence במצב של פארסה מוחלטת. בדיוק כמו עם מקרה ריי רייס מלפני כמה שנים, הליגה ידעה על המקרה אבל לא עשתה כלום ואז פתאום הסרטון צץ וכולם מיהרו להתנער מהשחקן. מה שכמובן לא הפריע ל-ESPN לראיין אותו יומיים אחרי האירוע ולתת לו במה לעשות את מה שהאמריקאים הכי אוהבים – לבקש מחילה.

צריך לומר את זה בקול ברור – זה שקנזס סיטי שיחררה אותו בצורה מיידית זה נחמד מאוד (וגם זה שאף קבוצה אחרת לא הרימה אותו – אם כי פה זה כנראה יותר קשור לזה שהוא ממילא לא יוכל לשחק השנה בגלל השעיה אז מי צריך את יחסי הציבור הרעים) אבל העובדה שכולם ידעו ורק כשסרטון צץ פתאום נקטו פעולה מראה דבר פשוט אחד – לאף אחד לא אכפת. בואו נזכור – לצ'יפס עצמם יש עוד שחקן (טייריק היל) שהואשם והודה בכך שחנק והיכה בבטנה את חברתו בזמן שהיא היתה בהריון, ועדיין הצ'יפס לא היססו לבחור אותו בדראפט. וזה כמובן לא רק הצ'יפס. הניינרס שחררו את רובן פוסטר שנעצר אחרי שהיכה אישה – והרד סקינס מיהרו להרים אותו מהוויברס כי כנראה אין דבר יותר חשוב מאשר לנצח משחקים.

האמת הפשוטה, וזה עצוב להגיד את זה כאוהד הליגה, זה שלאוהדים פשוט לא אכפת. הטיפול של רוג'ר גודל בעיניי הוא מתחת לכל ביקורת אבל כנראה גם הוא יודע שמה שחשוב לאוהדים זה לא מה השחקנים עושים מחוץ למגרש אלא מה הם עושים בו ולכן הוא פשוט מגיב רק כאשר אין ברירה (נניח, צץ סרטון) ומחכה שהעניין יחלוף כי עוד מעט תבוא עוד מסירה גדולה של בריס או תפיסה גדולה של אודל בקהאם ולאף אחד לא יהיה אכפת. זה מדכא, אבל זה המצב.

***

הסיפור השני הגדול של השבוע הוא כמובן הפיטורים של מקארתי מאימון הפאקרס. פיטורים של מאמן, בטח מאמן שנמצא במועדון כל כך הרבה כמו מקארתי, כשהעונה עוד ארבעה משחקים מסיום הם משהו מאוד מאוד לא מקובל. במקרים כאלו מקסימום נהוג להגיד שהוא לא יחזור שנה הבאה, ולתת לו להשלים את השנה. בכל זאת, האיש הביא (או היה חלק) סופרבול למועדון וזאת דרך מאוד מעליבה להיפטר ממנו. המסקנה שלי מהפיטורים המאוד מאוד חפוזים האלו, מיד אחרי ההפסד לאריזונה, זה שהבעלים של גרין ביי הבינו שהעסק בורח להם מהיד. שעוד קצת ורוג'רס והשחקנים שאיתו ממש מתחילים במרידה כללית.

העניין הוא שאין שום סיבה בעולם שזה יגיע למצב כזה של פיטורי בושה מהסוג הזה. כל בר דעת יכול היה להבין שזה לא הולך לשום מקום כבר כמה שנים. ברור שרוג'רס לא מרוצה, ברור שמקארתי לא מצליח לשפר את הקבוצה. למעשה, קראתי היום שג'ף סטארדיי ששיחק בגרין ביי אי אז ב-2012-13 סיפר שכשמקארתי היה קורא מהלכים, רוג'רס היה מגיב בחוסר עניין, מגלגל עיניים ומראה כמה הוא לא מרוצה מהמהלך שנקרא. כך שלא מדובר במשהו חדש, רחוק מכך.

אז למה מקארתי החזיק עד עכשיו? בעיקר, שמרנות אמריקאית. שמרנות, שיש לה שני צדדים. מצד אחד, למאמן צעיר וחדש שלא מצליח תוך שנה-שנתיים לאושש את הקבוצה, מקבל את המגף מהר מאוד. מצד שני, אם הצלחת להגיע למשהו, בטח ובטח זכית בסופרבול, הרי שזה כמו לזכות בכרטיס "צא מהכלא" תמידי במונופול. צריך להיות ממש ממש גרוע כדי שיפטרו אותך.

צריך להגיד – הפיטורים של מקארתי הם צעד בכיוון הנכון אבל גם אם הם יקחו מאמן מצוין בתור מחליף, עדיין הדרך של גרין ביי חזרה לרלוונטיות ארוכה. יותר מהכל – זה שם את הפוקוס כולו על רוג'רס עכשיו. הוא לא יכול יותר לתלות את האשם (לא שהוא עשה את זה פומבית, אבל לכולם זה היה ברור) במאמן שלו. ואני לא בטוח שהוא לא יהיה חייב גם לשנות את עצמו קצת. הפוטבול השתנה בשנים האחרונות ורוג'רס הוא עדיין רוג'רס של פעם. הוא עדיין יעשה דרייבים גאוניים (ביום ראשון היתה לו מסירה פשוט מדהימה לאדאמס על הסיידליינס אחרי שברח מאיזה שלושה שחקני הגנה) אבל אם דרו בריס השתנה בשנים האחרונות כדי להתאים את עצמו לפוטבול המודרני, יכול להיות שגם רוג'רס צריך. דרייבים יותר מתודים, יותר שימוש בראנינג בק גם לתפוס כדורים, להזיז את המקלות לאט לאט ולשלוט בקצב המשחק, גם כדי לתת להגנה הזדמנות לנוח. האם הוא מסוגל לעשות את זה? אני לא בטוח.

***

נחזור לעוד כמה ענייני פוטבול:

– ההפסדים של קרולינה (עוד שניה עליו) ושל מינסוטה הופכים את ה-NFC לחתיכת בלאגן גדול. ההנחה ההגיונית היא שסיאטל תזכה במקום החמישי – הלוז שלה נוח למדי כרגע. אבל המקום השישי? פילדלפיה, וושינגטון (וגם דאלאס, אם לא תיקח את הבית), מינסוטה וקרולינה כולן מתחרות עליו עם מאזן של שישה ניצחונות (למינסוטה יש יתרון קל כי היא עשתה תיקו אחד). אבל זה כלום לעומת המצב ב-AFC, שם חמש העולות הראשונות נראות סגורות אבל המקום השישי כרגע עם בולטימור (מאזן 7-5) ואז לא פחות מארבע קבוצות עם מאזן 6-6 שרודפות אחריה. די מטורף.

– וזה לפני שמדברים על הקרב על הביי ב-AFC. כרגע יש את קנזס סיטי והפטס שמדורגות ראשונות אבל שימו לב לצ'ארג'רס שמרחק רק משחק אחד מקנזס סיטי ומשחקים עוד מולם (אם כי הם בפיגור בשובר שיוויון) וכמובן, יוסטון שעם מאזן דומה לפטס אחרי ניצחון תשיעי רצוף וגם פיטסבורג עוד לא אמרה את המילה האחרונה כשעוד שבועיים היא מארחת את הפטס למשחק שעשוי להיות קריטי לשתי הקבוצות. אנחנו בהחלט עשויים להגיע למצב של שיוויון משולש שיוכרע בשובר שיוויון בפוטו פיניש. שוב, מדהים.

– ניגע קצת במשחקים, נתחיל בזה של יום חמישי. בפורום הותיק של פוטבול שפעם הייתי חבר בו היינו נוהגים לומר לא מעט "אף אחד לא יודע שום דבר" אחרי עוד מקרה שבו הבלתי אפשרי קרה. אני חושב שאין קבוצה שמתאימה לתיאור הזה כרגע מדאלאס. הם היו נראים די קבורים רק לפני חודש, את הטרייד על אמרי קופר כולם (כולל כותב שורות אלו, כן?) כולם קטלו והנה, הם עם ניצחון רביעי רצוף ועם מה שהיתה אולי התצוגה ההגנתית הכי מרשימה העונה, כשהם שומרים את הסיינטס על 10 נקודות וממש מאמללים את דרו בריס והרצים שלו.

צריך לומר משהו חשוב קודם כל – מדובר על משחק יום חמישי. אם אני זוכר נכון, היה רק משחק אחד העונה ביום חמישי שבו קבוצת הבית הפסידה. הסיבות לזה ברורות. גם יש פחות זמן להתאוששות פיזית (ואם אתה קבוצת החוץ, אתה צריך לטוס וזה גוזל ממך משאבים גופניים) וגם יש פחות זמן להתכונן למשחק, דבר שהוא קריטי בליגה היום. (אמרתי פה משהו טפשי קודם על זה שלסיינטס היה פחות זמן להתכונן כי דאלאס שיחקו בחג ההודיה אבל כמובן שגם הסיינטס שיחקו בו, אז תשכחו מזה). אז אל תבנו תיאוריות יותר מדי גדולות על המשחק הזה, בעיקר בהקשר של הסיינטס – בעיניי הם עדיין הטים-טו-ביט ב-NFC.

אבל, לא צריך להפחית באיכות ההישג של דאלאס. צריך לומר את זה בעדינות – ג'רי ג'ונס יודע לבחור שחקנים לא רעים. ובאמת שאני לא סובל את ג'ונס ואין דבר שמעצבן אותי יותר מאשר לראות אותו מאושר. אבל הבחירה בונדר-אש להיות העוגן ההגנתי שלהם היתה בול פגיעה (ומרגיזה מאוד לאוהדי הפטס, שראו את בליצ'ק מהסס לבצע טרייד אפ כדי לקחת אותו, אולי השחקן שהכי חסר בהגנת הפטס) ויחד עם שלישיה קדמית שהפעילה לחץ בלתי פוסק על בריס הצליחה למנוע מהסיינטס בכל נקודת זמן לפתח את המשחק שלהם. במיוחד היה מרשים הגול-ליין סטנד במחצית הראשונה. האם הייתי בונה על דאלאס בפלייאוף? את דעתי על ג'ייסון גארט אתם יודעים.

– ההצגה של ההגנה של דאלאס מול הסיינטס היתה רק קצת יותר מרשימה מאשר מה שההגנה של ג'קסונוויל עשתה מול ההתקפה של הקולטס. כמובן, לאנדרו לאק אין כלים כמו שיש לבריס אבל הקולטס הגיעו עם רצף של חמישה ניצחונות רצופים והיו גם מלמולים על אנדרו לאק ל-MVP ואז באו הג'גוארס, שפחות או יותר כבר סיימו את העונה – ושמרו אותם על אפס נקודות. וכל זה כשהם מובילים בקושי בשש וצריכים לשמור על היתרון הזה מול שני דרייבים בסיום של לאק.

אני חושב שהתצוגה הזאת מוכיחה שוב את הנקודה שדיברתי עליה לא מעט, שהגנות יכולות לתפקד טוב לאורך זמן רק כשיש להן סיבה טובה. כלומר, כשאתה יודע שלא משנה כמה טוב תשחק, ההתקפה שלך (ובמיוחד הק"ב שלך) לא תצליח לנצח בסוף – זה יגיע אליך ותשקיע פחות. עכשיו, זה לא שקודי קסלר הוא טום בריידי הבא או אפילו קרוב לזה אבל – הוא לא עשה טעויות כמעט והוא נתן להגנה של ג'קסונוויל את הדבר שהיה הכי חסר לה השנה – תקווה.

לגבי הקולטס, המשחק הזה חשף את הבעיה העיקרית שלהם כרגע, וזה שהם תלויים לגמרי בלאק. ההגנה טובה אבל הם לא ניסו לרוץ כמעט בכלל ולאק זורק 55 פעמים במשחק של פוזשן אחד זה הרבה יותר מדי. כמובן, הקולטס לא בונים על העונה הזאת אלא על אלו שאחריה, אז לפחות המשחק הזה ריסן קצת את ההתלהבות סביב הקבוצה ונתן להבין שיש לה עדיין דרך כדי לחזור לגדולה. לא בטוח שזה דבר רע.

– לא הייתי יותר מדי חיובי לגבי העתיד של לאמר ג'קסון שבוע שעבר אבל צריך לומר דבר אחד לגביו – לא רק שהוא קשוח מאוד (חזר אחרי מכה חזקה לראש), הכניסה שלו למשחק הפכה את התקפת הרייבנס להרבה פחות צפויה וגם – לכזאת שמחזיקה את הכדור הרבה מאוד זמן. זאת לא התקפה שתשים עליך הרבה מאוד נקודות אבל בגלל הדרך שבה היא משחקת, עם המון ריצות, היא משנה לגמרי את זמני אחזקת הכדור (אני חושב שראיתי נתון שעם לאמר ג'קסון, הרייבנס הריצו הכי הרבה מהלכים בליגה) ואז אתה מקבל את התוצאה שבה הרייבנס החזיקו בכדור פי 2! מאשר אטלנטה במשחק בינהן ביום ראשון (ממש ככה, 20 דקות אטלנטה, 40 דקות בולטימור. מדהים).

זה מרשים במיוחד כשמשווים את הרייבנס לכל מה שעובר על הליגה בשנים האחרונות. בזמן שכל הקבוצות הופכות להתקפות מסירה קטלניות, הרייבנס הלכו בדיוק לכיוון ההפוך. הם רצים ורצים ורצים (49 ניסיונות ריצה מול אטלנטה לעומת רק 26 ניסיונות מסירה) וככה הם לא רק משיגים יארדים, הם גם משאירים את התקפת היריבה על הספסל, שזה המקום הכי בטוח מבחינתם וגורם להגנה שלהם להיראות מצוין. אין לי מושג האם השיטה הזאת יכולה להיות מתורגמת להצלחה לאורך זמן (ודיברתי על זה שבוע שעבר) אבל בעיניי מדובר כרגע בניסוי מרתק.

– מה שקורה עם אטלנטה העונה זה פשוט מביך. לא יכול להיות שקבוצה עם כאלו שחקנים, עם כל הבעיות שיש להם בהגנה, תיראה ככה בצד ההתקפי. כמו במקרה של גרין ביי, גם פה זה מרגיש סוג של סבוטאז'.

– אמרתי את זה לא מעט פעמים בעבר, אבל אני אחזור על זה שוב – אני לא יודע איך לאכול את קאם ניוטון. נשאיר בצד את האישיות שלו, שאין ספק שהיא מרגיזה למדי. על המגרש הוא יכול להיות כל כך טוב שהוא אפילו זכה ב-MVP פעם אחת. מצד שני, לפעמים זה נדמה שפשוט לא אכפת לו. המשחק מול טמפה היה אחד כזה. אלוהים עדי שאין לי שום אהבה אבודה לאיליי מאנינג אבל כשזה היה זורק את האינטרספשנס שלו תחת לחץ זה לא היה כי לא אכפת לו אלא להיפך, כי הוא נורא רצה וזה היה סוג המשחק שלו. כשראיתי את ניוטון משחק ביום ראשון ומוסר אינטרספשן אחרי אינטרספשן באותה צורה, זה נראה די ברור שפשוט לא אכפת לו. הוא פשוט ויתר על המשחק. ואי אפשר שלא להיזכר בסופרבול ההוא שבו הוא לא טרח אפילו לקפוץ על הכדור. יש לי הרגשה שבסוף זאת תהיה המורשת שלו.

– התסריט עם ג'יימיס ווינסטון צפוי, צפוי מדי. הוא מסיים את החוזה השנה ובדיוק כמו ג'קסונוויל שנה שעברה, הם יצטרכו בטמפה להחליט האם להרים את האופציה שלו לעונה החמישית, מה שיעלה להם לא מעט כסף. ובדיוק כמו בורטלס שנה שעברה שנתן עונת קריירה (במונחים שלו, כן?) גם ווינסטון מראה לפרקים את היכולת שבגללה הבאקנירס בחרו בו. למזלם של טמפה, בניגוד לג'קסונוויל, הם לא יהיו בפלייאוף השנה אז יהיה להם פחות לחץ להשאיר את ווינסטון, אני רק מקווה שהם לא יתפתו כי עם כמה שיש לאיש פוטנציאל – אין לו את העקביות הדרושה מק"ב בליגה.

– אני יודע, לא כתבתי כלום על יוסטון, קבוצה שניצחה תשעה משחקים רצוף. ראיתי חלקים מהמשחק שלהם מול קליבלנד וזה ברור שההגנה שלהם מצוינת והמאצ'אפ שלה (אלמנט שנוטים לא מעט פעם לשכוח) מול קליבלנד, עם היכולת ללחוץ על הק"ב (במיוחד כשמדובר בק"ב צעיר ולא מנוסה) נוטה לטובתם. כמובן, גם אלמנט ההתלהבות הראשוני בקליבלנד בעקבות החלפת המאמן ירד וכשיוסטון מצליחה להריץ את הכדור יפה, כמו שהיא עשתה מול הבראונס, היא תשים מספיק יארדים ונקודות כדי שההגנה שלה תנצח. כמו במקרה של דאלאס, אני עדיין מתקשה להשתכנע. ברצף הניצחונות של יוסטון יש רק שתי קבוצות פלייאוף פוטנציאליות (קולטס וברונקוז) וגם הן קבוצות ווילד קארד במקרה הטוב. לאור הלו"ז שנשאר להם עד סוף השנה, גם אם הם יגיעו עם מאזן 13-3 ו-13 ניצחונות רצופים כנראה שנישאר בלתי משוכנעים.

– פיטסבורג ניצחו שישה משחקים רצופים אחרי פתיחה גרועה ועכשיו הפסידו שניים רצופים, כשבאחרון הם מובילים 23-7 במחצית. בבית. כמובן, זה לא צריך לבוא באמת כהפתעה, הרי לצ'ארג'רס יש מאזן יותר טוב מאשר לפיטסבורג (עוד לפני המשחק הזה) וצריך גם לומר שהצ'ארג'רס נהנו מקצת מזל – בדרייב הראשון של החצי השני היתה צריכה להיות חטיפה באנדזון אבל איכשהו הכדור נתפס על ידי אלן, אחר כך החזרת פאנט לט"ד ובסוף גם האופסייד שהציל להם פילד גול מוחמץ. אבל אני חושב שכן המשחק הזה שוב חשף את הבעיות של פיטסבורג. גם מבחינת אימון, חוסר היכולת שלהם להגיב להתאמות מחצית – בעיה קבועה של טומלין וגם רכות מאוד גדולה באמצע ההגנה. פעם אחר פעם הצ'ארג'רס רצו דרך האמצע בחצי השני והשיגו כמות מכובדת של יארדים וגם ריברס ניצל (כמו שק"ב טוב יודע לנצל) את האזורית הקבועה של הסטילרס עם מסירות לאיזור הבינוני. עוד שבועיים הנמסיס של פיטסבורג בדמותו של בריידי מגיעה להיינץ פילד – הפסד שם אומר כמעט בטוח מקום רביעי בחטיבה ומפגשים כנראה עם הצ'ארג'רס ואחר כך בחוץ בקנזס סיטי.

– חוץ מזה, האם יש שחקן אנדרייטד בליגה היום יותר מאשר קינן אלן? האיש לא נופל מכמעט אף רסיבר בליגה אבל בגלל אולי שהוא משחק בחוף המערבי הוא מקבל הרבה פחות תשומת לב מהאנטוניו בראון או אודל בקהאם של הליגה. האיש שמיכת הגנה אדירה בשביל ריברס, מישהו שריברס יודע שהוא יוכל לפנות אליו תמיד.

– אני אגיע לפטס עוד שניה, אבל מילה על מינסוטה. ההגנה שלה לא רעה בכלל אבל הבעיה העיקרית שלה זה שההתקפה שלה חד מימדית מדי. יש לה ק"ב טוב מאוד ושני רסיברי על אבל היא בקושי מריצה את הכדור, מסיבות לא ברורות, וזה הופך את ההגנה מולה להרבה יותר קלה. אתה יכול להשקיע בלחץ על הק"ב ובשמירה על הרסיברים וזה פשוט הרג את מינסוטה פעם אחר פעם.

– ההיילייט של המחזור ושל העונה מבחינתי – בליצ'ק צועק על ת'ילן shut the fuck up!

– חוץ מזה, מישהו זוכר מתי בפעם האחרונה בליצ'ק זרק שני דגלים אדומים – והפסיד את שניהם?

– הק"ב עם הרייטינג הכי טוב בליגה מאז שבוע 7? ראסל ווילסון. כן, אני יודע, יש לי קראש עליו.

– עוד שחקן שיש לי קראש עליו – פיליפ לינדזי של דנבר. לדעתי כבר מהמחזור הראשון או השני אני מדבר על כמה הוא טוב וכל שבוע הוא מוכיח את זה מחדש. והאיש לא נבחר בדראפט בכלל.

– הרץ עם מספר היארדים השני בטיבו המחזור הזה? ג'וש אלן, הק"ב של בפאלו. לזרוק את הכדור האחרון לניצחון במשחק, לעומת זאת..

– האם יש שחקן יותר מלהיב משקוואן בארקלי?

– טוב, אולי החבר שלו לקבוצה:

– כל הכבוד לג'איינטס שנתנו פייט לברס וניצחו למרות קאמבק שהיה מוציא את האוויר למרבית הקבוצות. אני לא חסיד של המאמן שלהם ולא חושב שהם יגיעו רחוק איתו אבל לפחות הוא גורם להם להתאמץ בעונה אבודה, כמו שרואים במהלך הזה:

– מארק סאנצ'ז חזר לחיים שלנו, אם זה לא סיבה למסיבה, אני לא יודע מה כן. ותראו מי מוציא את הפאמבל היישר מהישבן שלו! אם נחזור להתחלה, הרי ההיסטוריה לא חוזרת, היא רק מתחרזת

 

אחרונים חביבים, הגענו לפטריוטס שלי. חייב לומר שזאת עונה מאוד מאוד מוזרה. מצד אחד – כל ההפסדים הם לנמושות – טנסי, ג'קסונוויל, דטרויט. מצד שני, ניצחונות על קנזס סיטי, שיקגו, גרין ביי ועכשיו גם מינסוטה. זה נכון שיש סיכוי סביר ששתי האחרונות לא יהיו קבוצות פלייאוף אבל הפטס עדיין עצרו שתי התקפות טובות יחסית על מעט נקודות. במיוחד הרשימה ההגנה מול מינסוטה ביום ראשון כשהצליחה להגיע פעם אחר פעם לקאזינס ולא איפשרה מהלכים גדולים כמעט בכלל. בפוקסבורו, זה בדרך כלל מספיק כדי לנצח אפילו כשההתקפה לא בדיוק מתעלה.

אפשר גם לומר שהמשחק הזה היה מיקרוקוסמוס של העונה כולה – רגעים של הבלחות התקפיות שהזכירו את הפטס של פעם (דרייב הפתיחה של המשחק, הדרייב שהעלה את הפטס ליתרון 17-10 שבו הם עברו את המגרש במהירות בזק) והרבה מאוד רגעים של תסכול כשההתקפה נראית תקועה ובעיקר – לא מקורית. שבוע שעבר כתבתי שאנחנו יודעים בדיוק מה יש לנו עם הפטס האלו אבל המשחק הזה גורם לי להרהורים על הנושא כי מי אלו באמת הפטס. נדמה שהם עושים לפעמים את המינימום כדי לנצח. כמו שהמורים היו אומרים להורים שלי בבית ספר – אנחנו יודעים שהוא יכול, הוא רק לא רוצה. השבוע אנחנו במיאמי, המקום הקבוע שבו בריידי מתקשה, אולי בכל זאת יהיה לקבוצה קצת אופי.

שיר סיום

תגובות

  • ניינר / ווריור

    בסופו של דבר הקריירה של ארל'ה תיזכר כהחמצה מסוימת. רק לחשוב לאן היה מגיע אם היה לו איזה שון פייטון כזה במקום מקארתי האפור כשק. לפחות דניקה פטריק היא פרס תנחומים הולם

    הגב
    • 7even

      השאלה מתי יימאס לה מויסנקונסין

      הגב
  • רן מפעם

    כבר הרבה זמן שמדברים על פיטורים של מקרתי,שנים למעשה ולכן מה ששבר את גב הרדנק שמנהל את גרין ביי זה הדרייב האחרון שבו רודג'רס בתוך פחות מ50 שניות מביא את הקבוצה הנכה והדמנטית הזו לפילד גול. שהוחמץ.
    אולי רודג'רס יסיים כהחמצה אחת גדולה אבל באמת הגיע הזמן לנסות כל דבר אחר שאולי יעבוד כי אנחנו לא נראה עוד משהו דומה לו.

    הגב
    • Maldini

      אנחנו רואים כבר העונה בקנזס משהו שדומה לו ואיך זה אמור להיראות עם מאמן פוטבול שיודע מה הוא עושה - קרקס התקפי מעופף חולני לגמרי

      פאטי ואנדי זה הדבר הכי טוב וקרוב שהיקום יכל לסדר לנו אחרי ארהל'ה ואנדי. הליגה עוד לא מבינה מה מצפה לה בעשור הקרוב, למרות שבפרוטוקולים של היום שאחרי אני תמיד אוכל לטעון להגנתי שניסיתי להתריע ולהזהיר TO HIDE YO WIFE HIDE YO KIDS

      הגב
      • 7even

        היי היי...הוא כבר ב-9 רצוף, ההוא מהשכנה של קנזס!
        לא תצא מזה כ"כ מהר...

        הגב
        • Maldini

          לצאת מאיפה? ההוא מהשכנה של קנזס גם יכול להיות 13 רצוף ואני עדיין אקח את כל אחת מהטופ 4 ב-AFC (קנזס, צ'ארג'רס, פאטס, סטילרז) מולו בהפרש דו ספרתי בפלייאוף, בכל מגרש.

          נראה לי שבתור מישהו שצועק כבר 4 שנים שמייק מקארתי ומייק טומלין הם שני המאמנים הכי גרועים ומזיקים בליגה (בזמן שמה שרוב התקשורת האימפוטנטית יודעת לעשות זה להתמקד ביצורים כמו יו ג'קסון וג'ף פישר שכולם יודעים שהם גרועים) הגיע הזמן להבין שמספרים וניצחונות חלולים ושקריים לא מזיזים לי. אני יודע מה העיניים שלי רואות ואיך אני שופט יכולת של קבוצות ותיפקוד של מאמנים בזמן אמת ולא בדיעבד (שמת לב שאין כמעט בשום מקום מילה על ניהול השעון והצ'אלנג'ים האולטרה מטומטם של שון פייטון מיום חמישי אחרון? בכל זאת לא קוראים לו אנדי ריד ואין נראטיב שטחי שצריך לטפח).

          מי שרוצה לחשוב שיוסטון היא קבוצת פוטבול שמאזן 9-3 מייצג נאמנה את היכולת שלה לאורך העונה יותר ממאזן 6-6/5-7 יותר ממוזמן להחזיק בדעה השגויה שלו, רק שלא יעמיד פני מופתע כשזה ייגמר שוב בהתבזות מול יריבה רצינית ו/או קבוצה שלא יורה לעצמה בראש ומגישה להם את המשחק על מגש.

          הגב
  • ניר

    סיינטס כמו הקאויבויס שיחקו בחג ההודיה ושבוע שעבר

    הגב
    • אריאל גרייזס

      כן, כבר העירו לי, לא הגעתי לתקן. צודק.
      אבל היי - הקאבויוז שיחקו 4 שעות מוקדם יותר! :-)

      הגב
      • ניר

        הנצחון היה יפה, צריך לציין שהקאויבויס עשו עבודת הכנה מעולה עם תוכנית(ובצוע תוכנית)משחק טובה, זאת לא היתה רק ההגנה ההתקפה אכלה יפה מאוד את השעון ומנעה מדריס את הכדור גם אני מתעב את ג'רי ג'ונס אבל במקרה הזה לדאלאס מגיע כל הקרדיט

        הגב
        • ניר

          *דריס - בריס, מדרו ובריס יוצא דריס

          הגב
          • עמי ג

            אני אוהב מאוד את דריס. ברו דריס!

            הגב
        • jhkj

          גארט אולי חמור אבל הוא מוקף בצוות אימון מצוין ומה שריצ'רדס הוסיף לקבוצה ממש ממש מורגש.
          כמוכן לפני כמה שבועות הגנתי על הטרייד ועל דאלאס ואמרתי שדאלאס רחוקה משחק מסירה נורמלי מלהיות קבוצה חזקה, ושג'רי ג'ונס אמר שבדראפט ייבחר בסיבוב הראשון רסיבר גם ככה ולכן ההחלטה לקחת רסיבר צעיר ומוכח במקום בחירה זו הגיונית מאוד. אני טוען שזה היהכ תוב על הקיר שזה מה שקופר יעשה, ולפני המשחק מול הסיינטס גם אמרתי שרק ככה אפשר לנצח אותם, להפוך את המשחק למשחק איטי והגנתי, חושב שדאלאס רחוקה מלהיות הקבוצה החזקה בליגה והסיינטס מועמדת רצינית, אבל לדאלאס יכולה לנצח כל קבוצה ביום נתון העונה, בעיקר בבית

          הגב
  • Maldini

    עכשיו אחרי שסוף סוף סיימנו עם המקור באיחור אופנתי וקליל של שלוש שנים אני מאמין שאנחנו נמצאים מרחק נגיעה של 3-4 שנים עד שהאסימון בסניף של גרין ביי ב-AFC ייפול

    בכל זאת לא מפטרים מאמן זוכה סופרבול שניצח 100+ משחקים בקריירה אחרי שבוע שבו זה היה נראה לו לגיטימי לחלוטין לשמור על קינאן אלן עם ליינבקר כל המשחק כי בסופו של יום זו לא פעם ראשונה או שנייה או חמישית שהוא עושה את זה העונה (ככה שלפחות אי אפשר לבוא בטענות על יציבות ועקביות), או אחרי שהקבוצה שלו מוצאת את הדרכים הכי הזויות להפסיד משחקים עם הטעויות הכי מטומטמות ופרועות שניתן לעשות, או אחרי שהוא מתבזה בפלייאוף שנה אחר שנה, אם כמובן הוא הגיע אליו ולא סיים עונות 8-8

    במילים אחרות - שמישהו ימסור לגברת טומלין שהיא יכולה להמשיך לישון בשקט, מעבר דירה לא נראה באופק. גברת מקארתי לעומת זאת יכולה להתחיל לחפש בית באיזורים הנחשקים של קליבלנד, אוהיו (בדקתי במילון - זה לא אוקסימורון), יש לנו עוד QB צעיר ומוכשר שצריך לבזבז לו את הקריירה.

    הגב
    • NoOne

      אני זוכר מספר אנשים בודדים( המספר המדויק הוא 2) שטענו כבר לפני 6 שנים שכל מה שמייק טומלין עושה זה לזרוק דגלים אדומים...
      הדבר הכי מהנה השבוע היה הפרצוף של טוד בולס אחרי המשחק , הדבר השני זה היה אדם טילן צועק את האמת לרמאי מניו אינגלנד שהוא רמאי באמצע המשחק

      הגב
      • Maldini

        קשזד"א היה הקיצור בגירסת הפוליטיקלי קורקט שלו אם אני זוכר נכון

        ביום ראשון האחרון קשזד"א הפסיד את הצ'אלנג' התשיעי ברציפות שלו מה שמעמיד אותו על מאזן 3-16 (6.25% הצלחה) מאז 2015, שזה בקטנה כי חוץ מהאחריות הזו הוא טרוד במהלך המשחק באינספור דברים אחרים כמו קריאת מהלכים התקפיים והגנתיים + הכשלה של שחקנים יריבים.

        אמרת פיטסבורג סטילרז אמרת מצויינות אמרת עקביות אמרת ווינריות מעל הכל. אצל פיטסבורג סטילרז לא מפטרים מאמנים כמו באיזה שוק. בפיטסבורג סטילרז ממשיכים להאמין שבפעם הבאה כשנשמור מול טום בריידי בהגנה איזורית עם אוף קאברג' ומרווח של 10 יארד מהרסיברים זה יעבוד. ואם לא בפעם הבאה אז בפעם שאחרי הפעם הבאה. ואם לא בפעם שאחרי הפעם הבאה שהגיעה אחרי הפעם הבאה המקורית - בפעם שאחרי. בסך הכל עוקבים אחרי ההוראות של איינשטיין.

        הגב
        • 7even

          שמעתי לא מזמן שזו פיקציה. ולא איינשטיין אמר את זה.
          טומלין מתעקש כנראה שכן...כמו שהוא מתעקש על הרבה דברים.

          הגב
  • כח הגברה

    מישהו יכול להסביר לי למה אנחנו כל כך בטוחים שהסטילרז, עם מאזן 4-1-7, יסיימו את העונה לפני הרייבנז, עם מאזן 5-7?
    תודה.

    הגב
    • עידו ג.

      כי מסתמן שהרייבנס יצטרכו לנצח את הצ'ארג'רס או הצ'יפס בחוץ בזמן שיחכו שהפאטס ינצחו את הסטילרס בפיטסבורג.

      הגב
      • Maldini

        פאטס בבית+סיינטס בחוץ>>>צ'יפס+צ'ארג'רס בחוץ (צ'ארג'רס זה לא באמת משחק חוץ) ברמת הקושי

        מה שכן לא מדובר פה בתפוחים ותפוחים כי לסטילרז יש מספיק כישרון התקפי לנצח כל קבוצה ומספיק אימון לקוי כדי להפסיד לכל קבוצה ככה שמי יודע איתם. בג'קסונוויל היו אמורים להפסיד בשני פוזשנס ואיכשהו ניצחו למרות ניהול שעון ופלייקולינג מהמחרידים שנראו במגרשי הפוטבול בדרייב האחרון, בדנבר והשבוע היו שווים ניצחון ב-20 הפרש והפסידו. יש תחושה שטומלין נותן להם כדור באימונים במהלך השבוע כמו המורים המחליפים ואומר "לכו תעשו מה שבזין". כאילו אין שם שום הכנה מסודרת וסטראקצ'ר ומה שקורה מדי שבוע מתנקז נטו לשאלה האם הכישרון ההתקפי יצליח לחפות על שאר ה-Incompetence או לא.

        הגב
        • עידו ג.

          נכון. אבל הסטילרס לא חייבים לנצח אחד מהשמחקים הנ"ל אם הרייבנס לא עושים את שלהם. זה ההבדל המהותי.

          הגב
        • ישרון

          מאלדיני
          כל מילה!
          אחרי כל כך הרבה שנים זה כבר לא תחושה, זה אשכרה אסטרטגיית האימון שלו. אבל העיקר שהמקומונים ימשיכו להסביר שהוא מאמן של שחקנים ואחלה גבר והבעיה בכלל זה הפציעה של סטפן טוויט. הכי מעצבן שהטיקט שלו זה הגנה, כשכל משחק מחדש ההגנה נראת לא מתאומת חלק גדול מהמשחק ובכללי נראת חלשה כבר כמה שנים.

          הגב
          • austaldo

            אני דווקא מאוד מעריך את הנחישות של טומלין - לראות את הסטילרס משחקים נגד הפטריוטס וכל פעם באים אם אותה סכמה הגנתית שנותנת לבריידי לתפור אותם על הסימים פעם אחרי פעם, משחק אחרי משחק, כשהדבר הכי יצירתי שקשזד״א מסוגל לעשות זה איזה בליץ מתוחכם כשרסיבר אחד נישאר בלי שמירה בכלל (כמו בפליאוף לפני שנתיים שהזוכה המאושר היה כריס הוגאן)... כזו נחישות זה דבר שראוי להערצה

            הגב
      • קואלה בר

        רייבנס - צ'יפס (רק אני חושב על chips כל פעם שאני קורה את זה בעברית?) הולך להיות קרב סגנונות מרתק. ההתקפה המודרנית נגד המקסימום שאפשר לעשות היום בהגנה.
        ובצד שני ההתקפה המוזרה מול האין הגנה.

        נצחון של הרייבנס טורף קלפים רציני.

        הגב
  • ק.

    מצוין. עונג שלישי/רביעי.
    השמרנות שתיארת שנתנה למקארתי לבזבז כמה שנות רוג'רס, גם הולכת להחזיר כנראה את פלאקו מאחורי הסנטר חלקית לפחות (וזה ממאמן טוב), למרות שיש ביטוי שאומר משהו כמו לא מחליפים winning record.
    קינן אלן מעולה, לדעתי הרסיבר הטוב בליגה הוא דיאנדרה הופקינס, אחריו אנטוניו בראון, ואלן יחד עם חוליו (שבירידה), בקהאם גוניור, מייקל תומאס ואולי עוד משהו שפיספסתי...

    הגב
    • 7even

      "כמה שנות" ?
      את כל הקריירה.
      מאמנים שמרניים מדכאים אותי.

      הגב
  • ק.

    ועוד דבר, אם כשהג'איינטס בהתקפה, לרב שני השחקנים המוכשרים (והמלהיבים) במגרש נמצאים אצלה בקבוצה (אולי בראשון חאליל מאק גם), איפה הבעיה...? (המממ...)

    הגב
  • אלון3131

    בהתחשב בעובדה שבריז ומהומס(וגם גארלי) נהנים ממערכת התקפית משומנת, ריבוי כלים התקפיים ומאמנים התקפיים מעולים, אפשר להתחיל לדבר על אארון דונלנד כMVP של הליגה הזאת?

    מה שהוא עשה לליונס במחצית השנייה זה על גבול הלא החוקי, הוא מוביל את הליגה בסאקס מעמדת interior lineman שזה באמת אולי חסר תקדים והוא השחקן היחיד בליגה שלדעתי אין לו שום תחליף.

    הגב
    • 7even

      מזתומרת אין תחילף? למה?
      כאילו... אם מביאים את חאליל מאק במקומו זו לא תהיה אותה תפוקה ?

      הגב
      • אלון3131

        לא, אין שחקן הגנה בליגה היום שכל כך משמעותי גם נגד המסירה וגם נגד הריצה.
        האחוז סנאפים שהוא משחק נגד דאבל טים הוא הכי גבוה בפער משאר השחקנים בעמדה שלו, ובכללי מכל שאר שחקני קו ההגנה.

        להוביל את הליגה מהעמדה שלו בסאקס זה כמו שראנינג בק יוביל את הליגה בתפיסות לט"ד בערך.

        הגב
        • יובל

          הכל נכון ויכול להיות שיש לו קייס, אבל בגלל שההגנה של הראמס בכללי דיי מאכזבת ומדורגת 19 בסקורינג ו-18 ביארדס, הסיכויים שלו נמוכים מאוד עד לא קיימים.

          בריס לדעתי יקבל את התואר אלא אם ניו אורלינס פתאום ייפלו מאיזה צוק או שהוא עצמו חו"ח יעשה וונץ.

          הגב
  • רענן

    מצוין ( וכבוד על התואר גם אם באיחור )

    לגביי הרייבנס , לא מסכים שהפכו לא צפויים בהתקפה , לדעתי פשוט צמצמו את האפשרויות (אבל מבצעים טוב )לריצה ועוד אחת ואחת לסיום ,בעיקר רצים דרך המרכז או לאמר שלא זורק מהפוקט או שהוא רץ או ממתין ואז בורח הצידה ( סטייל רוגרס וסליחה על ההשוואה ) וזורק תוך כדי תנועה ברמת השלמה נמוכה לפחות כרגע , בסיס הרעיון שעבד ממש טוב נגד אטלנטה הוא להשיג לפחות 6 ולרוב יותר יארדים בדרייב הראשון ולהשלים את הפרסט דאון ברוגע תוך כדי אכילת השעון .
    ואכן כמו שנכתב - ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה והעיקר שהכדור אצלך , כמו ברסה של פפ שלדעתי שיחקו סוג של בונקר התקפי שעיקרו למנוע מהיריב לגעת בכדור .
    אם הארבו נוגע בספרות יון העתיקה הוא היה מכיר את הרדוטוס שלא מיוחס " לשועל תכסיסים רבים , לקיפוד אחד אבל טוב "
    לאמר יפתח מול הציפס אם לא מוותרים על המשחק מראש

    הגב
    • 7even

      לדעתי זה מרתק מה שקורה עם הרייבנס.
      כשכולם מזיניחים את הריצה הם פתאום מראים שאפשר איתה. ואז עוד ואז עוד. ואז עוד.
      ממה שאני יודע התקפה מרשימה מנצחת משחקים, והגנה מרשימה לוקחת אליפויות.

      הגב
  • קואלה בר

    לסיאטל נשארו שני משחקים קשים מאוד, אמנם בבית אבל זה לא מה שהיה פעם.
    לא משוכנע שנעלו את המקום החמישי. בשבוע הבא מינסוטה - סיאטל יהיה משמעותי מאוד בקרב על המקום החמישי.
    גם מינסוטה עדיין בעמדה לא רעה לראשות בית. משחק וחצי מאחור, אבל מארחים את הדובים במחזור האחרון. הדובים מארחים את הראמס השבוע.
    בקיצר, תענוג של ליגה. נראה שהשנה גם שבוע 17 יהיה רציני

    הגב
  • jhkj

    קאדים האנט לא התנהג יפה, אבל הגיב בצורה לא פלילית כך מסתמן לתקיפה. אגיע הזמן שהליגה הקבוצות יפסיקו לשמש כרשות שופטת ויפסיקו להעניש שחקנים שהמשטרה מצאה זכאים. הפלוטיקלי קורקט הורג את הליגה ואת ארצות הברית ואין שום דבר טוב בזה שהליגה רשות שופטת ומבצעת גם בחיים הפרטיים של שחקניה, אם זה אני, כקנזס הייתי מושיב אותו משחק אחד בחוץ סדרת חינוך על זה שהוא שיקר, וכליגה אין לי את הסמכות לקבוע שאדם זכאי לא ישחק אצלי כי זה יראה רע וככה בא לי.

    הגב
    • יובל

      הצ'יפס יצאו מטומטמים לגמריי. הם היו צריכים ללמוד מנ"א. עד שהמשטרה לא אוסרת את השחקן באזיקים באשמת רצח לא משחררים אותו.

      הגב
  • דני

    מה קרה? הפטריוטס הפסידו אז אין סיכום?

    הגב
    • יובל

      בלי (ועם ) קשר לנ"א, לטעמי השבוע האחרון היה אחד הטובים שראיתי אי-פעם.
      פילדלפיה נגד דאלאס היה משחק אדיר, על הדרמה במשחק של מיאמי נגד נ"א עוד דיברו וידברו הרבה וגם משחקים שלא ציפו מהם לכלום כמו פיטסבורג-אוקלנד, דנבר נגד ס"פ ואפילו בפאלו נגד הג'טס נתנו דרמה איכותית במיוחד.

      הגב
      • דני

        היה מחזור ענק וקבוצות מראות שאפשר לשחק הגנה (בעיקר בחורף) גם בתנאים של הליגה היום (ולא כמו הבדיחה של ה54-51 מלפני כמה שבועות שאנשים אמרו שהייתה שם גם הגנה).

        הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *