10 סיבות לחכות לפלייאוף

רק עוד יומיים ואפשר לשכוח מכל השטויות האלו של "צ'יק פילה בול" או מהאוף סיזן של הבייסבול ולהתרכז בדבר החשוב באמת – הפלייאוף הכי טוב בכל הליגות המקצועיות בארה"ב. הקבוצה שלי תחכה בצד עוד שבוע לפני שתשחק שוב וזה רק מגדיל את הכמיהה שלי לסוף השבוע הקרוב, אז הנה הדברים שאני מחכה לראות בפלייאוף הקרוב:

– אין להכחיש זאת, כבר שנים שלא היה דבר מלהיב בליגה כמו מה שראינו לפרקים ממייקל ויק בעונה הנוכחית. אני זוכר באחת העונות הראשונות שלו בליגה, לפני שההבטחה הגדולה התפוגגה לה, את מייקל ויק מנצח משחק מול מינסוטה, כמדומני, כשבהארכה הוא נראה לחלוטין כמו משהו מתוך משחק וידאו, מהתל בשחקני הגנה על ימין ועל שמאל ורץ איזה 60 יארד לט"ד מנצח. השמיים היו אז הגבול מבחינתו וכולנו דיברנו על המודל החדש של הק"ב וגם אטלנטה התלהבה וחתמה איתו על חוזה שהפך אותו לק"ב היקר בליגה או קרוב לכך. ההרגשה היום לפני הפלייאוף דומה מאוד. למרות אכזבה פה ושם, מה שראינו מויק השנה (ובמיוחד אותם שני משחקים – נגד הרד סקינס והקאמבק מול הג'איינטס) נותן תקווה שעכשיו סוף סוף מייקל ויק בשל להיות מה שכולנו ציפינו ממנו. אם זה אכן כך, והוא יצליח להראות לנו את זה בפלייאוף, הרי שזה הולך להיות אחד המרגשים והמלהיבים ביותר אי פעם.

– אל תטעו, הסיינטס אולי סיימו במקום השני בבית שלהם אבל יש להם עדיין לב של אלופים. את זה ראינו מצוין במשחק הניצחון על אטלנטה לפני שבועיים, כשדרו בריס הצליח לנער את ההחלטות הגרועות שלו ולהצעיד את הסיינטס לניצחון גדול שהבטיח את המקום בפלייאוף. הבעיה היא, שבפלייאוף לב לא תמיד מספיק, ולסיינטס יש בעיה קשה מאוד – שני הרצים המובילים שלהם ברשימת הפצועים והם ייצטרכו להסתמך במשחק הריצה על רג'י בוש, שרץ פיזי הוא ממש לא (ויש יגידו שגם רץ הוא ממש לא) ועל הגופה של ג'וליוס ג'ונס. התוצאה הישירה לכך היא שההתקפה של הסיינטס הולכת להיות חד מימדית להפליא, והסיכוי היחיד שלהם לחזור לסופרבול הוא על הגב של דרו בריס – שלא הוכיח השנה, בניגוד לשנה שעברה, שהוא מספיק טוב לסחוב אותם לבד.

– יכול להיות שהם יעופו בסיבוב הראשון מול הקולטס, יכול להיות שהם יגיעו לסופרבול כשמארק סאנצ'ז הופך לג'ו מונטנה ליום אחד, באמת שהכל יכול לקרות עם הג'טס הללו, אבל מה שבטוח – משעמם לא יהיה איתם. בכלל לא יהיה אכפת לי שהם ינצחו את הקולטס – ולו כדי לשמוע עוד שבוע את רקס ראיין מדבר.

– שנראה משחק הולך להארכה ונוכל לראות אם אנחנו מבינים מה באמת אומר החוק החדש (וכמה חבל שדונובן מקנאב לא יהיה שם).

– לראות את צ'רלי וויטסהארט משחק בפלייאוף. באמת.

– לראות את מאנינג מתמודד עם כמה מההגנות הכי טובות בליגה – זאת של הג'טס, ואם הוא ינצח אז גם זאת של פיטסבורג. נכון, אחריה תבוא ההגנה של הפטריוטס שהיא יחסית לא קשה מדי, אבל גם מולה זרק פייטון שלושה אינטרספשנס במפגש הקודם בינהם.

– בכלל, עד כמה שאני מפוחד מהאפשרות למפגש חוזר עם הקולטס בגמר ה-AFC, משחק כזה ייתן את אחד ההייפים הכי גדולים שנראו מאז המפגש הקודם בינהם בגמר ה-AFC, ב-2006. וגם אם לא, אז נקבל פטס-ג'טס, שגם הוא יהיה נפלא.

– חורף! בסיבוב הראשון תהיה לנו רק קבוצה אחת (פילי) שמשחקת באיצטדיון פתוח בתנאי חורף אמיתיים אבל בסיבוב השני אנו צפויים לשלוש קבוצות (ניו אינגלנד, פיטסבורג ושיקגו) שהחורף אצלם הוא הדבר האמיתי וסוף סוף יש לנו סיכוי לקבל משחק חורף אמיתי בפלייאוף, כמו שמזמן מזמן לא היה לנו.

– המחשבה על טרוי פולומלו בצד אחד ואד ריד בצד השני, המחשבה על צ'רלי וויס, רומיאו קורנל ומאט קאסל נגד בריידי וביליצ'ק, הפאס ראש של גרין ביי ושיקגו נגד מייקל ויק, דארל ריוואס נגד פייטון מאנינג והכי חשוב – הסיכוי הקטן שנראה את מייקל ויק חוזר לאטלנטה בגמר ה-NFC.

– טבעת! אני כל כך רוצה טבעת!

כמה מחשבות בזמן שאנחנו מחכים לגיליוטינה
הצהרת כוונות והפקת לקחים

No Comments

אלון 6 בינואר 2011

יהיה פוסט הימורים?

אריאל גרייזס 7 בינואר 2011

רעיון טוב. יעלה היום או מחר

Comments closed