פגישת מחזור – יומן משחקי הכס (ע'8, פ'1)

פרק אקספוזיציה שמנגן יפה על חוש הנוסטלגיה שלנו

עונה חדשה של משחקי הכס היא תמיד סיבה למסיבה, במיוחד אחרי הפסקה כל כך ארוכה. אבל הפעם מעורב גם עצב לא קטן: לא רק שזוהי העונה האחרונה אלא גם שהיא תארך שישה פרקים בלבד. עוד שישה שבועות וזה ייגמר. איך נכיל את האובדן?

כמו בשתי העונות הקודמות, גם הפעם אני אשתדל לנהל יומן אחרי כל פרק. אני אשתדל להעלות את היומן בטווח של 24 שעות משידור הפרק אבל לא מתחייב על כך. לפעמים יש דברים אחרים דחופים ולפעמים צריך קצת זמן כדי לעכל אותו. אני רוצה להזכיר שהיומן הזה בעיקר עלה כי הרגשתי שסיכומי הפרקים שעלו באתרים אחרים הפכו ברובם לאוסף של תלונות או דאחקות ורציתי לעשות משהו יותר מעמיק. המטרה שלי פה היא להסתכל טיפה יותר לעומק של הדמויות ומה שמניע אותן, פחות על האם הפרק היה טוב או לא. כמובן, ספויילרים והכל.

נתחילה.

***

פרק פתיחת עונה, אפילו בעונה כל כך קצרה, הוא תמיד סוג של אקספוזיציה. שמים את כל הכלים על הלוח בהכנה לשלב הבא. קצת כמו פתיחה בשחמט. וכמובן, קצת הזדמנות לאלו שעבר הרבה זמן בשבילם (מי לא, בעצם?) להיזכר איפה כולם נמצאים. למעשה, שלב האקספוזיציה מגיע כבר בפתיחה של הפרק, שהיא חדשה לחלוטין (ומדהימה ביופיה) והשניה הראשונה בה מראה לנו את החומה הפרוצה והמוני וויט וולקרס נוהרים דרכה. הוויט וולקרס, דרך אגב, נעדרו לחלוטין מהפרק הזה. אם לא סופרים את התוצאות העגומות של המעשים שלהם בסופו, כמובן.

אבל האקספוזיציה הפעם היא טיפה שונה. אולי כי היוצרים מבינים שמדובר פה בעונה האחרונה, הם מביאים לנו לא סתם העמדה של הדמויות אלא אוסף אדיר של סגירות מעגל שגם אם אני ארצה בטח לא אצליח לזכור את כולן. בעיקר, זה הפרק הראשון של הסדרה שהיוצרים פה עושים לנו סגירת מעגל איתו.

כזכור, באותו הפרק, אחת הסצינות הראשונות היא הפמליה של המלך רוברט המגיעה לווינטרפל. בדיוק כמו אז, יש לנו ילד שמטפס על דברים (אם אני זוכר נכון, בפרק הראשון זה היה בראן), יש לנו את אריה המורדת וכמובן – את סצינת קבלת הפנים בחצר. במקום קייטלין סטארק – הבת שלה, סאנסה. במקום רוברט (או שמא במקום סרסיי) – דאינריז. ורק ג'ון תקוע באמצע, לא לפה ולא לשם. מוטיב שעוד ניגע בו בהמשך.

סגירות המעגל לא הסתיימו פה. ג'ון ואריה נפגשים לראשונה מאז הפרק השני, אז נפרדו דרכיהם. ג'ון ובראן נפגשים, גם פה לראשונה מאז הפרק הראשון (כי הרי כשג'ון עוזב בראן שוכב על ערש דווי בעקבות הנפילה מהמגדל). אריה פוגשת את ההאונד אחרי שהשאירה אותו למות וגם פוגשת את גונדרי אותו השאירה עם האחווה לפני עידן ועידנים.גם לסאנסה יש סגירת מעגל כשהיא פוגשת את מי שהיה בעלה (ורשמית הרי הם מעולם לא התגרשו, אז אולי עדיין?), טיריון. וכמובן, סצינת הסיום הנהדרת שרק בשבילה היה שווה לראות את הפרק – ג'יימי לאניסטר מתגנב לתוך ווינטרפל רק כדי לבהות היישר בעיניים של בראן – האיש שהוא זרק מגג המגדל בווינטרפל, במה שלמעשה התחיל את כל מהלך העניניים.

ורק תורמונד ובריאן לא נפגשו. תמיד יש למה לצפות.

כמו תמיד, משחקי הכס מזכירה לנו את חשיבות המשפחה, שהיא בעצם הגרעין של הסדרה. חלק שממש חיבבתי בפרק הזה היה כשתיאון מגיע להציל את יארה. הוא פורץ את הדלת, משחרר אותה מהכבלים, היא מתרוממת, נותנת לו נגיחה ואז מושיטה לו יד והם הולכים ביחד. למה אהבתי? כי ככה זה אחים, לא באמת צריכים לדבר בינהם כדי להבין אחד את השני. הכל נאמר – הכעס על תיאון שנטש אותה כשיורון תקף, התודה על כך שתיאון הציל אותה – בלי מילים.

רגע יפה נוסף בין אחים היה במפגש בין ג'ון לאריה. אחרי החיבוקים, הם מחליפים משפט וחצי וישר מתחילים להשוות חרבות. למי יש יותר גדול. "את מקנאה?" הוא שואל אותה אחרי שהיא בוחנת את הפלדה הואלרינית שלו. וגם זה מאוד אופייני לאחים. אני מסתכל על הבנים שלי – ברגע שאני חותך להם נניח חתיכת עוגה הם ישר יתחילו לריב למי יש את החתיכה הכי גדולה. או איך חבר אמר לי פעם – תזרוק את הילדים שלי במדבר והם יריבו למי יש יותר גרגרי חול. השוואת החרבות בין ג'ון לאריה היתה רגע קטן ומושלם של אחים. היה עוד רגע קטן כזה, כשג'ון מדבר עם בראן ומבין שזה לא אותו בראן שהוא הכיר. הוא מסתכל על סאנסה והיא מחזירה לו מין מבט קטן כזה של "נו, בראן, הוא לא לגמרי איתנו". שוב, בלי מילה.

עוד עניין משפחתי חשוב התרחש כאשר הסתבר לסם מה עלה בגורלם של אביו ואחיו. זה היה רגע מוזר. הרי סם שנא את אבא שלו. אני מניח שהיו לו רגשות חיבה לאח שלו אבל הוא עמד לפרוץ בבכי עוד לפני שבכלל דאניריז סיפרה לו עליו. זה אותו אבא שאיים על סם שהוא יהרוג אותו אם לא יילך למשמר הלילה והתעמר בגילי. למה סם בוכה עליו ככה? המסקנה, כמו תמיד כנראה במשחקי הכס, זה שדם סמיך ממים.

ג'ון: "את מגינה על סאנסה?"

אריה: "אני מגינה על המשפחה"

ג'ון: "אני גם משפחה"

אריה: "ואל תשכח את זה"

במשפחת סטארק, העניינים לא פחות מסובכים. כבר באחת הסצינות הראשונות אנחנו נחשפים למהות הבעיה. ג'ון נבחר על ידי הצפון (שזו במידה רבה סוג של משפחה אחת גדולה) להיות המלך. רק שהוא בחר לוותר על התואר הזה לטובת דאינריז – בניגוד לדיעה של התומכים שלו. או של סאנסה. במקרה של ג'ון, מדובר בבעיה כפולה כי אנשי הצפון כידוע הם אנשים מאוד נאמנים ועקשנים וחדשנים כלפי כל מי שזר. להסכים לקבל עליהם את העול של דאניריז זה נגד המהות שלהם. יותר מכך, מדובר בחבל ארץ ששואף לעצמאות – עצמאות עליה ויתר ג'ון סנו מבלי שבעצם היה לו מנדט לעשות זאת. ההבדל בין ג'ון לבין מרבית האנשים בצפון – וזה כולל גם את סאנסה – הוא ראה את ההלכים הלבנים ומבין את מהות הסכנה בעוד שאר האנשים שם לא. מבחינתו, הדיון על מי יהיה מלך הוא חסר משמעות אם לא יצליחו לנצח בקרב מול מלך הלילה.

לנו, שגם ראינו את הסכנה מצפון, קשה להבין איך שאר הצפוניים לא מבינים את מה שג'ון מבין. אבל בעיניי יש פה דווקא תגובה אנושית מאוד הגיונית. הסכנה של ההלכים הלבנים היא תיאורטית בלבד כרגע. אין לנו מושג עד כמה היא חמורה באמת. סכנת אי העצמאות היא משהו עכשווי, שהם מרגישים ורואים בעיניים שלהם. אם תרצו, אפשר להסתכל על מקרים כמו ברקזיט, למשל, שבו החשש ממהגרים וגלובליזציה הוא מיידי ומשפיע על אנשים כרגע בעוד הסכנות בהיפרדות מאירופה הן עתידיות ואף אחד לא יודע לכמת אותן באמת (ולא, אין לי רצון להכנס לפוליטיקה).

מה שמטריד פה, אם אנחנו חרדים לגורלו של ג'ון, זה חוסר ההבנה שלו למהות האנושית. הרי הוא עשה בדיוק את אותה טעות בעבר. הוא איפשר לפראים לעבור מדרום לחומה – ייהרג ובל יעבור אצל משמר הלילה – על מנת להילחם בהלכים הלבנים כי הוא חשב שזאת הסכנה היותר גדולה. אלו מסביבו לא הבינו את זה ככה – וג'ון שילם על כך בחייו. לטעות זה אנושי, אומר הפתגם, הבעיה עם ג'ון זה שהוא לא לומד מהטעויות שלו. המחשבה שטיריון יהיה מסוגל לגרום לאנשי הצפון לשכוח את העובדה שהמשפחה שלו רצחה את שני הלורדים הקודמים של וינטרפל היא מופרכת בעליל. מסוג הדברים שיש לצפות להתפתחויות בהם בהמשך.

***

וכמובן, יש את הבעיה המרכזית שאנחנו נתקלים בה לקראת סוף הפרק. עכשיו ג'ון יודע מי הוא באמת. שאלה מעניינת, שאין לי עליה תשובה טובה, היא למה בראן החליט שזה הזמן לספר לג'ון את האמת.

בכל מקרה, ג'ון עומד כרגע בפני דילמה מאוד רצינית. האם לספר לדאניריז מי הוא באמת? ואיך זה יתקבל בדיוק? ואולי הבעתה על הפנים של ג'ון בכלל לא נובעת מהעובדה שהוא המלך החוקי אלא מההבנה שאהובתו היא בעצם דודה שלו?

אחד הדברים שלמדנו לגבי ג'ון בעונות הקודמות וגם בזאת, ששאיפה לגדולה אף פעם לא היתה לו. יש את אלו, כמו שהפתגם האמריקאי אומר, ש"נולדו על בסיס שלישי אבל בטוחים שהם חבטו טריפל". ג'ון הוא בדיוק להיפך. הוא נולד ממזר וגדל בתור ממזר כל החיים שלו. הוא לא שאף להיות מפקד משמר הלילה אלא זה הונחת עליו. הוא לא שאף להיות המלך בצפון אלא החליטו את זה בשבילו. ועכשיו, הוא לא התכוון להיות מלך שבעת הממלכות "וכל זה" (כמו שסם אומר) ועוד פעם – זה הונחת עליו. בתור מישהו שקיבל פיקוד כל כך הרבה פעמים, הוא די פאסיבי בנושא, האמת. סוג של שאול המלך שבא לחפש אתונות ומצא מלוכה. כמה פעמים.

צריך לומר – העובדה שג'ון לא מחפש את ההנהגה היא יתרון ניכר למנהיג. כשהמטרה שלך היא לא הישרדות בשלטון הרי אתה יכול להתרכז במהות של להיות שליט – טובת העם שלך (כן, מאוד מפתה להכניס פה פוליטיקה. אני אוותר הפעם). ההבדל פה בין ג'ון לסרסיי הוא עצום. הרי טובת העם שלה היא לשלוח את הצבא שלה לצפון, כמו שהבטיחה, על מנת לעזור להביס את ההלכים הלבנים. במציאות, היא מביאה את פלגת הזהב ומתכננת לנצל את המלחמה בצפון למסע כיבושים. ג'ון, לעומתה, מוותר על ההנהגה לטובת החיים של הנתינים שלו. המלך האידאלי, לא?

זהו, שאם יש משהו שמשחקי הכס לימדו אותנו בעבר זה שהכל פוליטיקה. שלעשות את הדבר הנכון לא בהכרח יביא אותך רחוק. בפארפרזה על משפט שאבא שלי מאוד אוהב – בתי הקברות בווסטרוז מלאים באנשים שחשבו שהם עושים את הדבר הנכון. נחכה ונראה באיזה דרך יבחר ג'ון.

אה, וזה לא רק פוליטיקה. יש פה גם רומנטיקה מעורבת. צריך להודות – מערכת היחסים בין ג'ון לדאניריז קצת עברה את גבול הקיטש. מצד שני, הם באמת זוג חמוד, כמו שהזקנים מהחבובות, טיריון ו-ואריס, אמרו. כמובן, בעוד זוגות חמודים יוצאים לטיול רומנטי לאור שקיעה, ג'ון ודאניריז יוצאים למסע על גב דרקונים. גם זאת דרך לטפח זוגיות, אני מניח (ולספק לנו עוד כמה רגעים של וואו).

לא צריך להיות גאון כדי לשים לב להקבלה בין מערכת היחסים של ג'ון עם דאניריז לזאת הקודמת שהיתה לו עם יגריט. היוצרים כאילו מתעקשים לשים לנו מראה מול הפנים. כשהשניים מתנשקים ליד המפל ודאניריז אומרת ש"היינו יכולים להישאר פה אלף שנים", הרי הדמיון לסצינת המערה של ג'ון עם יגריט בזמנו הוא מוחלט. גם אז היה מפל, גם אז הם דיברו על להישאר שם לנצח.

כידוע, מערכת היחסים בין ג'ון ליגריט נגדעה באיבה בגלל שהנאמנות של ג'ון למשמר הלילה האפילה על זו שהיתה לו לאהובתו. נראה שגם הפעם זה הולך לקרות. ג'ון יצטרך להחליט מה חשוב לו יותר – האנשים שלו, המלוכה שלו, או דאניריז. לא מן הנמנע שהיוצרים רומזים לנו על סוף דומה לסיפור האהבה הזה גם כן.

***

בטח גם אתם שמתם לב ש:

– "הרבה לא העריכו אותך כיאות, רובם מתים" אומר טיריון לסאנסה. האם זה סימן לבאות?

– "כבוד הוא הדרך שבה צעירים מרחיקים אותנו כדי לא לדעת את האמת המרה: שום דבר לא מחזיק" – אומר ואריס, ואין פה שום לקח חוץ מזה שמדובר באחד הציטוטים היפים בסדרה.

– בחייאת יורון, אתה בן אדם מודרני, לא שמעת שכבר לא שואלים "איך הייתי?" אחרי סקס?

– בכלל, זה נחמד שאתה חושב שאתה הולך לשתול ילד בבטן של סרסיי ולא מבין שהיא משתמשת בך כדי לתת תירוץ לילד שכבר נמצא שם.

– מעניין מה כלי הנשק שאריה ביקשה שג'נדרי יכין לה.

– כמו כן, האם אריה וג'נדרי זה השידוך הבא? כי לגמרי נראה שהם בעניין. שלא לדבר על ה-As you wish שג'נדרי נותן לה ומעלה זיכרונות מ"הנסיכה הקסומה". שם כזכור זה היה נער אורווה שהתאהב בבת אצולה.

– שקרוסבואו שניתן ל-ברון במערכה הראשונה יירה בפרק השישי. השאלה היא רק במי.

– כמובן, מדובר בקרוסבואו שבאמצעותו הרג טיריון את אבא שלו. וזה אותו קרוסבואו שבזמנו ג'ופרי משוויץ בו בפני סאנסה. הרבה דמויות שרדו פחות מאשר הקרוסבואו הזה.

– שדאני לא סיפרה לסם איך היא הרגה את המשפחה שלו (ברביקיו, כזכור). ושטיריון ממש לא אהב את זה בזמנו. האם זה יחזור להתנקם בה?

– שההתאהבות של ג'ון בדאני היא בכלל חיקוי לאלכס מ"אלכס חולה אהבה"?

– שכשאני מנשק את אשתי אז הילדים אומרים "איכס". אצל דרקונים, זה נראה, מדובר בקנאה טיפה יותר רצינית. וקטלנית.

– שבהצלחה לישון בלילה אחרי מה שההלכים הלבנים השאירו מאחוריהם.

– שיחסית למקום שמתכונן להתקפה גדולה, ג'יימי מצליח להכנס באנונימיות די בקלות לווינטרפל.

– ושבראן אמר שתי סצינות קודם לסאם שהוא "מחכה לחבר ותיק". אני מניח שגם זאת דרך לכנות את ג'יימי.

דה בראקטס 2019
ברגוע - הניצחון הקל בפורטו

תגובות

  • דובינסקי

    היה גמד, היו דרקונים, היה עירום. אחלה פרק.

    הגב
    • אמיתי

      נשארת עד הסוף?...(:

      הגב
  • יונתן פ.

    מבחינתי הציטוט של הפרק הוא של ברון:
    "That fucking family"

    הגב
  • אזי

    באמת היה פרק שהוא כולו משהו בין אקספוזיציה לבין תקציר הפרקים הקודמים.
    הגיוני כשזו עונה שמתחילה שנה וחצי אחרי שהקודמת נגמרה, פחות נסלח מצידי כשזו עונה אחרונה בת שישה פרקים.
    כולנו ראינו את תקצירי העונות הקודמות, תנו לנו תוכן!

    התוכן האמיתי היה סביב מעלה מלך שם באמת יורון הצליח סוף סוף להוציא משהו מסרסי וכמובן שהיא הצליחה להוציא מיורון הרבה יותר. הרי היא בעצמה אמרה שהיא מניחה שהאחים שלה לא ישרדו והיא צריכה אבא לנסיך שלה.

    לגבי אריה, התכנית של הנשק שהיא ביקשה היתה ממש גלויה אז אני מניח שיצוצו לא מעט תיאוריות והסברים לגבי מה זה. אבל הפיגיון שלה הוא מפלדה ולריאנית, ומשום מה בכל עונה 7 אף אחד לא דיבר על זה שפלדה ולריאנית גם הורגת מהלכים.
    אז מעניין מה קורה שם.

    מערכת היחסים בין ג'ון לדאני באמת עברה את רף הקיטש ואני באמת בסדר עם זה שהם יחצו לשלב קרובי המשפחה.

    רק תלונה אחת, ה CGI עם הדרקונים היה פחות טוב לפרקים.

    אף אחד לא הסביר איך לעזאזל תורמונד ותורוס חיים אחרי מה שעבר עליהם.

    וללא ספק שהקטע מסרט האיימה עם הילד המת על הקיר (עם התבנית הספירלית שראינו כבר כמה פעמים בעבר) היה אחד השיאים של הפרק

    הגב
    • אזי

      חושב שוב על הסצנה האחרונה בה ג'יימי רואה את בראן.
      ג'יימי לאורך הסדרה עבר מהפך די גדול מהאיש הרע לאיש הטוב שנמצא בחברה רעה.
      הסצנה בפרק האחרון של עונה 7 בה הוא אומר לסרסי שהוא מתכוון לכבד את המילה שלו וללכת לעזור במלחמה בצפון בניגוד מוחלט להוראה שלה הוא הרגע בו ג'יימי סופית עובר ל 'טובים'.

      ואז הוא רואה את בראן. נכה.
      והוא חוזר להיות האיש הרע.

      וזו סוגיה שאנחנו רואים הרבה גם בחיים. כמה זמן אדם נחשב אחראי לפשעים שלו? אם אדם רצח, ואז במשך שנים שינה את החיים שלו ועזר לאלפי אנשים, האם עדיין צריך להכנס לכלא אם יתפס על הרצח?
      כך גם אנחנו צריכים להתמודד עם דעתינו על ג'יימי. האיש שעבר מהפך מוחלט במשך 7 שנים, עכשיו עומד מול הפשע הכי נורא שלו ומביט לו בעיניים.

      הגב
      • needle

        ודוקא מתקבל הרושם שבראן מחכה ל״חבר ותיק״ כי יש לו תפקיד חשוב ובראן יהיה זה שיגן עליו בפרק הבא

        הגב
        • D! פה ועכשיו

          לגמרי..

          הגב
      • ישראל

        מעולה אזי. אהבתי והזדהיתי מאוד

        הגב
    • עומרי (ירוק)

      לדעתי הם לא יכלו לוותר על כל הדברים האלו - סגירות מעגל, מפגשים מרגשים, הכנה לבאות. לשחק לנו קצת על הרגש. אם היו מדפדפים את זה במהירות זה היה מבאס (לפחות אותי). מה שכן, זה כן יכל להיות פרק ארוך קצת יותר ועונה ארוכה קצת יותר.

      הגב
      • קורדל סטיוארט

        לא היינו אמורים לקבל כל פרק באורך של שעה וחצי?זה מה שזכור לי

        הגב
        • matipool

          זה אכן מה שפורסם בזמנו. עדכנו לא מזמן שרק הפרקים האחרונים יהיו באורך של כמעט שעה וחצי כל אחד.

          הגב
    • ברק

      אזי
      אמני הcgi הטובים בעולם מקווים להשתפר בשבילך עד הפרק הבא

      הגב
    • ניב

      There is a Dragon on the loose

      הגב
  • עומר

    לרגע דאגתי שכבר לא תמשיך עם היומן.
    מזל שכן

    הגב
  • אמיתי

    איך לעזאזל זה ייסגר בשישה פרקים?
    סיכום מעולה כרגיל. תודה

    הגב
  • ארז (דא יונג)

    למה בראן חיכה לג'יימי בחוץ ובקור כל כך הרבה זמן (במיוחד לאור זה שהוא הכי מרגיש את לחץ הזמן) ? האם לקינגסלייר יש עוד מלך (לילה) להרוג?

    חוץ מזה: יחסית לצבא של זומבים, הטבלו שהם השאירו שם עם לורד אמבר הצעיר (וההפעלה מרחוק שלו?) היו התקדמות מרשימה/מפחידה

    הגב
    • D! פה ועכשיו

      שכחו לבוא לגלגל אותו משם

      הגב
      • אריאל גרייזס

        יש באתר של הדסטארט פרויקט חדש לממן רמפה לבראן שיוכל לצאת מהחצר סוף סוף :)))

        הגב
        • רובי פאולר

          ככה זה כשאין הודור (הודור!)

          הגב
  • יאיר אלון

    תודה גרייזס על סיכום נפלא כרגיל. חיכיתי לו.

    אחד הדברים המעניינים הוא בעצם מתי יתרחש הקרב הגדול עם ההלכים הלבנים וכמה זמן הוא הולך להימשך. זה הקרב החשוב כמו שג'ון אוהב להזכיר לנו אבל התכל'ס של הסדרה הוא מי יושב על הכס בסוף העניינים. ואחרי שייגמר איך שייגמר העניין בצפון יצטרכו להראות לנו (אני מקווה) מה קורה בווסטרוז.
    ואז עולה השאלה שכבר נשאלה פה קודם; איך יספיקו הכול בשישה פרקים?

    הגב
    • שקד

      בפרק השלישי יהיה הקרב הגדול וייגמר ואחריוניעסקו בשאריות הקרב ובמי ימלול על הכס.. הבמאי של פרק שלוש הוא אותה איד שביים את הקרובות הגדולים שכבר היו בסדרה אז זה דווקא ידוע לנו.
      מי ימות בקרב הזה ומי יישאר להלחם יל הכס זו כבר שאלה אחרת

      הגב
      • yaron

        אם הדרקונים היא כנראה הדמות היחידה שנשאר להרוג ושיהיה לזה איזשהו אפקט על הצופים.
        מסתדר טוב שתקריב את חייה למען הממלכות בקרב הגדול.

        הגב
  • בליקי

    הקסם של הסדרה, בעיני, היה הרוחב הבלתי יתואר של העלילה וכמות הדמויות המשמעותיות בה. גם אני קצת חושש שזה יהיה מין ״בואו נסגור את כל החורים״ סוג של עונה. יש פה ליוצרים אתגר הזוי להתמודד איתו בחמישה פרקים שנותרו. אם זה בכלל רלבנטי.

    אגב, למה מרגיש לי שגנדרי הוא דמות מפתח כאן? הוא הבן הממזר של רוברט נכון? אני מפספס משהו?

    הגב
    • שי

      הוא ממזר של רוברט, כן. הוא בטח יצוץ עם פטיש ביד כשיצטרכו להגן על וינטרפל.

      הגב
    • עובר אורח

      יש איזושהי תיאוריית מעריצים שבעצם ג'נדרי הוא הבן של רוברט וסרסיי. אני חושב שזה על סמך ציטוט שלו שהוא לא הכיר את אמא שלו והוא זוכר שהיה לה שיער זהוב

      הגב
      • שי

        למה שבן של רוברט וסרסיי יגדל כאדם פשוט?
        ובכל מקרה מכשפה (סוג של) אמרה לסרסיי כשהיא הייתה ילדה שהיא תהיה מלכה ויהיו לה שלושה ילדים. אני חושב שזה הוזכר גם בסדרה.

        הגב
        • קורדל סטיוארט

          אחד מת לה עוד לפני גופרי "המלאך" עפ"י מה שסיפרה לקייטלין אחרי שבראן שכב בתרדמת

          הגב
          • שי

            וכמו שסאנסה שאלה את טיריון: אתה מאמין לה? :)

            הגב
  • אייל

    הפתיח של הדקה וחצי-שתיים עם המוזיקה והכתוביות היה כמעט יותר מעניין מהפרק עצמו. לאורך הסדרה היו שם כל מיני שינויים באנימציה שמתארת את הגאוגרפיה של הממלכה בהתאם להתפתחויות בעלילה, אבל הפעם השינוי היה הרבה יותר דרמטי מכל הקודמים – התמקדות כמעט רק בווינטרפל ו- (או מול) מעלה מלך באופן הרבה יותר מפורט ממה שהיה מקובל, מן הסתם עם כל מיני רמזים להמשך. ובהתחלה גם החומה ו-Last Hearth (הטירה הכי צפונית) – כאמור, בהתאם להתפתחויות בעלילה: החומה פרוצה ו-Last Hearth נצבע בכחול.

    הגב
  • needle

    בסוף הסצנה המעולה, בה דאניריז מספרת לסאם כי הרגה את אביו ואחיו, סאם נשלח לספר לג׳ון כי הוא המלך. הוא מספר לג׳ון על אביו ואחיו כשברקע הפסל של נד סטארק, זה שהמלך המשוגע שרף את אביו ואחיו. אז אולי דאניריז לא כל כל שונה מאביה?

    הגב
    • אריאל גרייזס

      good point

      הגב
      • D! פה ועכשיו

        זה ככל הנראה מה שגם טיריון חשב על האירוע

        הגב
    • קירקגור

      מצחיק שיש להם כזו רגישות לעניין הלשרוף אנשים בחיים. אבל להרוג ברגיל זה די לגיטימי כחלק מהמשחק.

      הגב
  • מיכאל

    כמי שקרא בשקיקה את כל יומני הפרקים שלך, חיכיתי במידה שווה ליומן ולעונה החדשה. תודה רבה על ההשקעה והתוספות שמוסיפות עניין ועומק.

    הגב
  • matipool

    בשביל לא לפספס כלום, עשיתי אתמול ושלשום בלילה מרתון של כל העונה הקודמת להגיע כמו שצריך לעונה הזו.
    הלילה אראה את הפרק ע"ח המחצית הראשונה של בארסה - יונייטד ואח"כ אעבור לראות מי תהיה היריבה שלנו בחצי גמר אם וכאשר.
    עד אז, נמנע מלקרוא מה שמתחת לתמונה של ג'ון ואריה.

    הגב
  • אורן השני

    סיכום מעולה.

    הפרק כן היה מאכזב בשבילי כי כמו שציינו כאן בתגובות כשזו העונה האחרונה ומעט פרקים לסוף חבל על הזמן להקדיש פרק שלם לדיבורים, סגירות מעגל וסימבוליזם. יותר מזה, שכחתי כמעט את כולו דקה אחרי שנגמר.

    הגב
  • yaron

    ג'ון לא ימות כי הברק לא מכה פעמיים. מה שאומר שהוא ייקח את כל הקופה.

    היה פרק מצויין. החזירו אותנו (אלה שלא עשו הכנה) לעניינים ממש מהר.

    בסופו של דבר הסדרה הזאת היא על משפחת סטארק (כולל ג'ון לצורך העניין).

    הגב
    • טר(י)-לי

      tell it to Beric Dondarrion :)

      הגב
    • אזי

      ג'ון לא ימות כי
      What is dead may never die

      הגב
    • אריאל

      כמו שאמרה יערה גרייג'וי what is dead may never die.
      בגדול הסוסים השחורים שלי הם האחים השבורים (והטבועים) יערה ותיאון.
      תיאון הוא בעצמו סוג של מת מנטלית ש may never die, ויערה תפסה את המקלט האטומי - האי פייק.

      הגב
      • ערן (המקורי)

        אהבתי את העברות ל ״יערה״, שם של קיבוצניקית מכינה קדם צבאית...

        הגב
        • אריאל

          וואלה יושב עליה בול קיבוצניקית. סנדלי שורש דגמח...

          הגב
  • טר(י)לי

    שאפו על הסיכום מצוין שעורר בי לא מעט שאלות או תהיות להמשך. רק תיקון קטן שהוא למיטב זכרוני (אולי זכרוני בכל זאת מטעה אותי..), אריה לא השאירה את גנדרי עם האחווה. אריה היתה עדה להעברתו של גנדרי למליסנדרה.

    הגב
  • פאןפאן

    אחלה סיכום אריאל.
    היה ממש פרק מרגש של איחוד משפחות , מעט לוקיישנים וקצת ויז'ואל אפקטס עם הדרקון הקטן שלי.
    אמנם אני חרמן על התקדמות העלילה אבל כנראה שזה מתבקש. מצד שני מסכים עם המודאגים לגבי מה כבר הם יספיקו בעוד 5 פרקים ...
    בלי קיצורי דרך בבקשה!
    קצת מעצבן התגובה של ג'ון לגילוי של הוריו - משהו במשחק לא שידר אמינות. מצד שני לא גדלתי כממזר כל החיים אז אני לא יודע איך מעכלים שפתאום אני היורש החוקי של 7 הממלכות ...
    עניין הבני דודים לא כל כך מטריד כי בכל זאת פעם זה היה נפוץ יותר
    בראן פריקי ברמות על - בכל זאת יש מחיר כבד ליכולות שלו - ועדיין רק רסיסי תגובה אמוציונאלית לאיחוד המרגש של האחים והאחיות בבית וינטרפל? ראבאק גם כך אתה ספוילר על כסא גלגלים - תחייך :-)
    בעיניי הסצינה של מנתצת השרשראות ג'ורה וסם הייתה פרייסלס

    הגב
    • yaron

      היא לא דודה שלו?

      הגב
      • Matipool

        היא כן.

        הגב
  • רטקסס

    אני חושב שהבעיה הגדולה ביותר של הסדרה פשוט הולכת ומחריפה עם הזמן - בחירת שחקנים לא נכונה של ג'ון סנואו ודאיינריז.
    בתחילת העונה הראשונה היה אמור להיות להפקה מושג כלשהו ששני אלו יהיו דמויות ראשיות לאורך כל הסדרה.
    חלפו העונות, חלפו השנים, וכל השחקנים המבוגרים והטובים הלכו לעולמם. רוברט, נד, טיווין, הדרור העליון, קייטלין, אולנה , בייליש ועוד ועוד.
    ועם מה נשארנו? עם חבורת צעירי בברלי הילס (סנסה, ג'ון, דאיינריז) שפשוט לא יודעים לשחק.
    אחת הסיבות שהעונה הקודמת הייתה רעה היא שהיו להם המון דיאלוגים. חלק מהדיאלוגים לא כתובים טוב, אני מסכים. אבל שחקנים טובים אמורים להרים סיטואציה כזו.
    שימו לב להבדלים המשמעותיים בפרק הנוכחי בין המשחק הטוב של סאם או של סרסיי, לבין המשחק הביזיוני של ג'ון סנואו. אני כבר מבולבל מאיזה רגש הוא אמור להביע.
    שלא לדבר על הגבות של אמיליה קלארק שמשחקות בשבילה. את לא אל פצ'ינו, חמודה. תשחקי גם באמצעים אחרים.

    הגב
    • פאןפאן

      יש משהו במה שאתה אומר. יכלו ללהק טוב יותר אבל לא מתחבר לביקורת השלילית מדיי לטעמי

      הגב
    • dk

      בעונה הראשונה הדרישות מאמיליה קלארק היו אחרות, אאלט היא התחילה להתלבש ולשחק רק בעונה השניה

      הגב
    • א.ב

      מסכים לחלוטין,
      זה הזוי ברמות כמה ה hound במשפט וחצי מעביר יותר רגשות מאשר ג'ון סנו בכל הסדרה...

      הגב
  • ערן (המקורי)

    נהנתי מאד מהפרק (ומהסיכום), הבעיה היחידה מבחינתי היתה שהוא קצר מדי. אבל האקספוזיציה היתה מתבקשת לקראת הגרנד פינאלה. אני תוהה האם שרשרת הכשלונות וטעויות של טיריון כיועץ לדאינריז תימשך או שהוא יחזור לעצמו, ובמיוחד כמה ומי מהלניסטרים יישארו בחיים בסוף. קשה לי לראות מימוש מלא של תסריט אופטימי ובו סרסיי מצטרפת לג’ופרי ואביה, ג’יימי נשאר בחיים (בזכות בריאן?), טיריון שורד ותופר את הסדר הרוטציה על הכס, בין ג’ון והדודה שלו.

    הגב
  • אלעדכ

    לא מבין את אלו שטוענים שהסידרה לא זזה, או שחייבים התרחשויות בומבסטיות בכל פרק.
    מה שאהבתי במשחקי הכס, בעיקר בעונות הראשונות כשהסדרה עוד נצמדה לספרים (פחות או יותר) זה את הדיאלוגים, הפוליטיקות, הבנייה היסודית והאיטית של כל פרט.
    הייתי הרבה יותר נהנה אם היו מקצצים למינימום את תקציב ה-CGI, ובמקום זה מאריכים לעוד עונות, מצידי 20 פרקים כל אחת, שבהם מראים איך טיריון מנהל עניינים, איך כל דמות מתמודדת במאבק שלה ומתקדמת.
    במקום זה אנחנו מקבלים וואו לפנים ב-6 פרקים מתומצתים, שבודאות יהיו עמוסים בחורים.

    הגב
  • אורי

    5 שבועות, אבל מי סופר

    הגב
  • 7even

    סיכמת יפה מאד אריאל.
    אכן פרק של הצבת החיילים במקום...אבל הפעם בקצב שיא.

    נקווה להמשך טוב אף יותר

    הגב
  • 7even

    אגב ה-ציטוט של הפרק עם תורמונד ו-אד:
    "יש לו עיניים כחולות"
    "תמיד היו לי עיניים כחולות"

    ענק!

    הגב
  • רובי פאולר

    לא מבין מה הבעיה.
    כולם באו לעשות את ליל הסדר בווינטרפל (חוץ מהדודה העקשנית ההיא שאוהבת להישאר בבית במעלה מלך כל שנה) ואחרי הארוחה ייגשו לעבודה :-)

    הגב
    • dk

      אין ציונים לדמויות?

      הגב
      • matipool

        וירג'יל ואן דייק היה יכול להשתלב מצוין בסדרה עם הלוק והגודל שלו.

        הגב
        • dk

          הוא לגמרי unsullied חוץ מהקטע של החיתוך...

          הגב
      • רובי פאולר

        :-))))))

        הגב
  • טל 12

    אכן כמו פגישת מחזור או פרק בתכנית חיים שכאלה, לצד בהילות בהכנות למלחמה.

    פרק שובה לב, אבל מלחמה בדרך ונראה שבראן יודע משהו מעבר... מעניין מה יומר לג'יימי על התקרית, האם מה שהיה ( בפרק הפתיחה של הסדרה ) אמור היה לקרות כדי להגיע לרגע הזה? הוא טוען שזה הזמן לומר לג'ון סנואו את האמת. האם זה מועיל?

    הגב
  • עגל

    התיאוריה שלי אומרת שג'ון יהרוג את מלך הלילה ואז באישהו תהליך מוזר יהפוך למלך הלילה החדש (ידלק לו בעיניים אור כחול או משהו כזה) והוא יעלם.
    מעין סיום שמשאיר אופציה שההיסטוריה תחזור שנית

    הגב
  • רני

    עוד נקודה על המתח המתהווה בין סאנסה לדאני:
    סאנסה דואגת לאנשי הצפון ודאגה להכין את וינטרפל לחורף הארוך, ממצב די משברי יש לזכור (רמזי בולטון) הצליחה להגיע למצב שבו המחסנים די מלאים בתבואה (לטענתה לפחות). ואז מגיע ג'ון, עם האורחים שלו (כמה רבבות דות'ראקים ובלתי-טמאים) ודאני ודרקוניה. כשסאנסה אומרת "ומה כולם יוכלו?" היא בעצם רומזת לחוסר שביעות רצונה מכל הסיטואציה (בעיקר הקשר בין ג'ון לדאני וויתור על הכתר), "ומה בכלל דרקונים אוכלים?"...
    דאני קוראת נכון את הסיטואציה, לדעתי, ועונה לה ישר "מה שהם רוצים". היא מדברת על הדרקונים - אבל מדברת גם על עצמה ועל צבאה שבגדול הצפון כרגע די נתון לחסדיהם והם יכולים לעשות מה שהם רוצים.
    זה די משתיק את סאנסה בעניין הזה עד סוף הפרק.

    הגב
  • איאן ראש

    אני סתם ישבתי ונהנתי.מהפרק מבלי לחשוב או לצפות יותר מידי.
    שאלת למה מחליט פתאום בראן לספר לג'ון דווקא עכשיו אז הסיבה היא כנראה הכנה לקראת בעיות ואי הסכמות בנושא. לדעתי חאליסי תקשור את זה לחדשות שהיא בישרה לסאם על רצח משפחתו. סנסה לא מסכימה גם כך למהלך של ויתור הכתר וכשתגלה שהוא כבר לא סטארק תהיה חופשיה יותר, מה גם שהיא כבר לא מעריכה את דעתו של טיריון יותר. ג'ון, כנראה שכרגיל הוא שוב יוותר אבל יקבל את הכתר בלית ברירה.

    הגב
  • Shadow

    המשפט שהכי חשוב לזכור בסדרה הזו, במיוחד ברגעים משמחים שכאלה:
    If you think this has a happy ending, you haven't" been paying attention"

    לדעתי כמעט כולם שם הולכים למות.

    תודה על הסיקור

    הגב
  • מוזס

    פיספסתם את העיקר: ג'ון וייגריט נשואים בחיים האמיתיים כדת וכדין. בכ"ז יצא משהו טוב משברון הלב הזה

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *