טוב, קצת קשה לכתוב על המשחק שלנו אחרי הדרמה שהלכה באתיחאד (ואלוהים יודע מה יהיו ההשלכות של התוצאה שם על המירוץ בליגה. כרגע אני לא מבסוט אבל קשה לי לא לשמוח בשביל טוטנהאם). יסלח לי אלוהים כי חטאתי, היתה לי מחויבות לראות את ליברפול כדי לכתוב את הטור הזה (וטוב, כי זאת הקבוצה שאני אוהד) אבל לא התאפקתי וב-3-1 לנו העברתי למשחק השני. לא הצטערתי, אפילו שפספסתי את הגול של ואן דייק.
בכל זאת, כמה הערות – חשובות יותר או פחות:
– אמרתי את זה לא פעם השנה ואני אחזור על זה – הדבר המדהים בקבוצה הזאת זה השקט הנפשי שלה. פורטו לחצה חזק מאוד בהתחלה ונדחפה על ידי הקהל הביתי שלה ולמרות שהיא הגיעה ללא מעט מצבים (צריך לומר, החלוץ הפורטוגלי זה לא הבחור הכי מדויק בעולם) לא הרגשת איזה שהוא לחץ בליברפול. המשיכו עם תוכנית המשחק, יצרו את שער החוץ הנחוץ כל כך – וזהו, נסגר המשחק.
– למרות התוצאה הגבוהה, זה היה משחק משעמם נורא ובאופן כללי – לא כזה כדורגל טוב. וזה, שוב, הגדולה של מה שקלופ עשה השנה. איפה מה שראינו באולימפיקו שנה שעברה עם קבוצה שמגיעה ביתרון 5-2 ואיכשהו בקושי עוברת לשלב הבא ואיפה הקבוצה הזאת שפשוט הרגה את המשחק.
– כיף לראות את ג'ו גומז חוזר לשחק. בינינו, מעדיף אותו בהרכב כשהוא בריא על מאטיפ או לוברן. הרבה יותר מהיר משניהם
– עמיחי שפיגלר, מילא שאתה לא יודע בדיוק כמה אנשים נהרגו בהילסבורו ומתי זה היה, אבל לקרוא לזה "אירוע מצער"?
– ולא בטוח מי הפרשן ליד עמיחי, אבל קוראים לו הנדרסון, לא אנדרסון. הוא לא דני.
– לא ברור לי מה בדיוק ההנחיות של אופא לגבי ריפליי בזמן VAR – אתמול במשחק של יובה לא ראינו ריפליי, היום במשחק של ליברפול לא ראינו ריפליי אלא רק את השופט, אבל במשחק של סיטי הראו ריפליי. בכל מקרה, אין שום הגיון בלא להראות ריפליי לצופים בבית. השלוש דקות האלו שאתה מחכה שהשופט יחליט בלי לדעת בעצמך הן פשוט בלתי נסבלות.
– אני יודע, אני כנראה אחרון המוהיקינים ביחס שלי ל-VAR, אבל מה אני אגיד לכם – הקטע שכל סיטי חוגגים ומשתוללים ואז לוקחים להם את זה. או להיפך, החוסר יכולת להנות מהגול של מאנה – וואלה, שונא את זה. מבין את הנחיצות של VAR אבל שונא איך זה הורג את הספונטניות.
– מה שבטוח זה דבר אחד – חייבים לעשות משהו לגבי חוק היד. כי לאף אחד, באמת לאף אחד, אין מושג מה זה עבירת יד ומה לא. וה-VAR רק הדגיש את זה.
– אייאקס, ליברפול וטוטנהאם בחצי הגמר. מעניין כמה היה אפשר להרוויח מהימור על השלישיה הזאת בתחילת השנה.
– יהיה עוד זמן לחשוב על בארסה אבל וואו. איזה מפגש זה הולך להיות (ושהרבה יכתירו כגמר האמיתי, אני מניח)
– אנשים שלא אוהבים כדורגל, וואלה – מרחם עליכם.
נעשה את הבני:
אליסון: הציל כמה כדורים קשים בהתחלה ונתן בטחון
אלכסנדר ארנולד: נראה טיפה עייף. טוב שקיבל מנוחה
ואן דייק: אפשר לא להתאהב בחיוך שלו אחרי הגול?
מאטיפ: כבד אבל בדרך כלל במקום
רוברטסון: לא מפסיק לרוץ
פאביניו: אולי ההבדל הכי גדול בין הקבוצה הזאת לזו של שנה שעברה. האיש שלו חיכינו כל הזמן במרכז המגרש (ודש לאמרה צ'אן שהלך הביתה).
מילנר: מילנר
ג'יני: קצת נחלש בחודש האחרון אחרי פתיחת עונה טובה. לא מאיים על השער מספיק
סלאח: חזר לו כל הבטחון, בדיוק בזמן
אוריגי: לא עשה יותר מדי, חוץ מלתת מחצית מנוחה לפירמינו, שזה הכי חשוב
מאנה: תישאר תישאר תישאר
פירמינו: אחלה פריזורה, אחלה גול.
****
וזה מה שכתבתי קודם:
התבקשתי לכתוב את הטור למשחק היום, כולל פרומו אליו, וכמובן שלכבוד הוא לי.
יוצא לי מעט מאוד לכתוב על ליברפול העונה, גם כי בני (ולפעמים איציק) עושים עבודה מצוינת ואין צורך להעמיס. וגם, כמובן, מטעמי נאחס (או אנטי-נאחס, אם תרצו). לכן, כשאני כותב עליהם, הייתי רוצה שזה יהיה משהו משמעותי.
יכולתי לדבר על היכולות של הקבוצה או על המערכים שקלופ משתמש בהם. על השינויים שהוא עשה בשנים האחרונות. אבל זה נראה לי קצת משעמם ובטח יש כאלו שיידעו לעשות את זה טוב ממני.
ואז הבנתי, אני יכול לדבר עליי, ומה העונה הזאת עשתה לי.
אני יכול לדבר על העובדה שככל שעובר הזמן, ליברפול מעסיקה אותי יותר ויותר. אני חושב שבערך 90 אחוז מזמן הערות שלי מוקדש למחשבות על ליברפול (וגם, מדי פעם, חלק משנת הלילה שלי). ימים של משחק, בטח כאלו כמו נגד צ'לסי השבוע, אני בקושי מסוגל לתפקד בעבודה. ביום שאחרי משחק אני גם בקושי מתפקד. אם לא ניצחנו אז אני באבל מתמשך, אם ניצחנו אז אני משוטט ברחבי העולם הוירטואלי בחיפוש אחר עוד זווית, עוד סרטון, עוד תמונה מהמשחק ההוא.
אני יכול לדבר על זה שליברפול של השנה קצת הרסה לי את הכדורגל. אני מנסה להיזכר בימים שבהם אשכרה נהניתי מכדורגל. אפילו שנה שעברה – הייתי יושב לראות משחק של ליברפול ופשוט נהנה מהכדורגל. השנה, זה הכל מתח ועצבים. אלא אם אנחנו מובילים בהרבה והניצחון מובטח – משהו שלא קורה המון השנה – אני יושב על קצה הספה, כוסס ציפורניים, עובר ממקום למקום בתקווה לשנות את המזל (אני לא רוצה לקחת קרדיט מוגזם, אבל הניצחון על צ'לסי? רק אומר שאחרי שעברתי מהספה בסלון לכורסא הבקענו פעמיים. אין צורך לשלוח פרחים, אני רק תורם את חלקי הקטן למערכה). אני מת מיתה קטנה (ולא מהסוג הצרפתי) מאה פעם במשחק.
כתבתי פעם על איך כדורגל הוא קצת כמו החיים. אבל יש דברים מסוימים שהוא ממש לא כמו החיים. נניח, כמה פעמים בחיים יוצא לכם רגע כזה של "יש!". לא "יש" קטן כזה של הקוד שלי עובד, אלא "יש!" אדיר שמרעיד את הבית ומעיר את הילדים וגורם לחמותך לחשוב שהשתגעת (סיפור אמיתי) כמו הגול של אוריגי מול אברטון או הגול מול טוטנהאם? כמה פעמים בחיים יוצא לכם לצעוק "וואו" שמפחיד את השכונה כמו אחרי הגול של סלאח מול צ'לסי?
ויש את הצד השני. כמה פעמים בחיים שלכם קורה משהו שגורם לכם להסתובב עם הראש ברצפה במשך שבוע? לחשוב שהכל אבוד, שחלום החיים שלכם נגמר? אני מניח שיוצא מדי פעם כשנפרדים מבן/בת זוג, כשמפוטרים מעבודה, כשמקבלים מכתב דחיה. אז בעונת כדורגל זה קורה כמה וכמה פעמים. למעשה, בכל משחק זה קורה כמה פעמים. העונה הזאת הפכה כל החמצה, כל הזדמנות של היריב לעוד רגע שגורם ללב שלך לצנוח. אני לא מדבר בכלל על רגעים כמו גול השיוויון של פולהאם או השניות המתקתקות לאחור במשחקים מול יונייטד או לסטר או אברטון (וגם מול טוטנהאם). העונה הזאת היתה כזה מסע ברכבת הרים שאני מתקשה בכלל לראות כדורגל שהוא לא ליברפול. כי ברגע שאתה רגיל לרמות אדרנלין של איש מערות הבורח מנמר, איך בכלל אפשר להנות מ"סתם" משחק של ארסנל או בארסה?
ויש את החשש הזה, הבלתי נסבל, המקנן עמוק בפנים שהעונה הזאת תסתיים בלי כלום. יש לי נטיה מורבידית משהו, לחשוב על המוות מדי פעם. ובכל פעם שאני חושב עליו, אני מבין עד כמה מדובר בחידלון אינסופי וצונח לדיכאון שמכריח אותי פשוט להפסיק לחשוב על הנושא כדי לא לצלול לתוך מאורת הארנב. המחשבה פשוט בלתי נסבלת בעיניי. במקרה של ליברפול, אני מדי פעם מגניב מחשבה על מה יקרה אילו נצליח לזכות באליפות, איך אני אתנהג? האם אני אבכה? אצרח? אחבק את כולם? ואולי זה יהיה סוג של אנטי קליימקס ותגיע ריקנות? אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי, כדי לא לפתח ציפיות, אבל זה שם, מקנן.
ויש את התסריט השני, זה שבו אנחנו יוצאים מהעונה הכי טובה שאני זוכר כאוהד מאז שהייתי ילד, בידיים ריקות. וזה תסריט כל כך בלתי נסבל, שכמו במקרה של המוות, אני משתדל פשוט לא לחשוב עליו. והעניין הוא שכבר הייתי שם, לפני חמש שנים. הייתי מושקע רגשית בעונה ההיא כל כך שלא הצלחתי לחשוב על שום דבר אחר. ואחרי שזה נגמר, המפח נפש היה גדול כל כך שנשבעתי שאני לא אשאב רגשית ככה יותר כי זה פשוט לא שווה את הכאב. והנה, חמש שנים עברו מאז ושוב נשאבתי פנימה בניגוד לרצוני. אולי אפילו יותר מאשר פעם קודמת. ואם אז היתה איזה החלקה שאפשר להאשים אותה בכשלון הרי שהפעם לא יהיה כלום. גם אם נפסיד מעכשיו ועד סוף העונה, אי אפשר להגיד שהקבוצה הזאת לא נתנה את הכל. כל ספקולציה על מה היה אם, תהיה מופרכת. באחוזי הצלחה ליברפול עומדת על אותם אחוזים כמו מכבי תל אביב בארץ – זאת שכבר לקחה אליפות לפני שבועיים או שלושה. אנחנו? תלויים בסיטי.
אלו הם החיים לאוהד ליברפול, כנראה. אהבה נקנית ביסורים.
***
אז מה אני רוצה להגיד פה בעצם? שבואו נעבור את פורטו ונחיה עוד יום לחלום על תואר.
זה מרגיש קצת מוזר להיות ברבע גמר צ'מפיונס ושהתוצאה היום היא בסך הכל בשביל תואר ניחומים. פאקינג צ'מפיונס ליג, שאם ניקח אותו אבל לא את האליפות זה ירגיש מאכזב. ועדיין, בואו ננסה לעבור את זה, כי אם נעוף – זה יקטין עוד יותר את האופציות שלנו לא לסיים את העונה עם הראש באדמה. בואו נחיה עוד יום.
מה צריך לקרות כדי שזה יקרה? הכי טוב, שער מהיר בהתחלה. זה יכריח את פורטו להבקיע ארבעה שערים, משימה שהיא די קשה מול ליברפול הנוכחית. למעשה, אם אני זוכר נכון, ליברפול השנה לא ספגה יותר משני שערים במשחק אפילו פעם אחת. כמובן, זאת ליברפול די דומה לזאת שחטפה רביעיה מרומא בחצי הגמר לפני שנה אז הכל יכול לקרות. במיוחד כאשר יש VAR שהופך כל בעיטה ברחבה לפוטנציאל פנדל.
אני מניח שהמטרה הראשית של קלופ תהיה לא לספוג קודם כל. להכיל את הלחץ שיבוא בודאות בהתחלה מצד פורטו, שתיעזר באחד המגרשים הביתיים באירופה, ולעוף למתפרצות מדי פעם בניסיון לעקוץ. די בדומה לאסטרטגיה מול סיטי במשחק החוץ ברבע הגמר בצ'מפיונס שנה שעברה. מה שיפה השנה זה שמספר האופציות שיש לנו במרכז המגרש היא עצומה ואף אחת מהן לא באמת רעה. הדבר היחיד שהייתי משנה מההרכב שפתח בשבת זה להכניס את מילנר במקום קייטה להרכב. קייטה משתלב יפה עם עקומת לימוד מצוינת אבל יש לו עדיין נטיה להתמהמה ולאבד כדורים במקומות מסוכנים. הייתי מעדיף מישהו אחראי יותר כמו מילנר, שגם מסוגל לתת כדורים ארוכים מדויקים לחלוצים.
אז בואו נחיה עוד יום, בבקשה.
77 Comments
נשבע שעדיין לא התאוששתי מהעונה שלפני חמש שנים. כי גם הכדורגל היה מדהים. הניצחונות על הספרס, ארסנל, סיטי ויונייטד אני יכול לראות שוב ושוב.
השנה הבנתי שאנחנו לא ניקח. זה היה ביידים שלנו ולא עמדנו בלחץ. אני לא רואה את סיטי מאבדים נקודות מול הספרס ויונייטד. אם כבר התקווה שלי באה מהקטנות והשאננות.
אבל חייב לומר זו עונה מדהימה אבל הכדורגל לא מרגש כמו לפני חמש שנים או כמו שנה שעברה. כדורגל הרבה יותר יעיל אין ספק. אבל אני תכף 45 מחפש קצת רומנטיקה ותשוקה לא רק יעילות. את זה תשאירו לגרמנים
אמנם הקבוצה של לפני 5 שנים שיחקה כדורגל אטרקטיבי יותר, אבל הקבוצה הזאת מרגשת אותי לא פחות. החוסן המנטלי, החזרה מפיגור, הווינריות, הפרגון בין השחקנים. אני מתרגש מכל משחק שלהם
סיטי יאבדו נקודות בשבוע הקרוב וליברפול לא.
חג שמח.
ראית את מה שקלופ אמר על צבירת נקודות במסיבת עיתונאים (שלפני נראה לי ) ?
בעיקרון שכל מי שחושב שהעונה הלכה בגלל פספוס פה או שם הוא טיפש
בתכלס שצוברים כמה שצוברים ובסוף העונה רואים למה זה הספיק.
טיפש זו המילה שהוא השתמש בה.
לא הבנתי מה הקשר של הפסקה השניה לראשונה.
שאין חשיבות לאיפה איבדנו נקודות. יש רק חשיבות למה הסך כל הנקודות שצברת במשך כל העונה. בסיום אתה רואה למה הספיק לך.
הוא היה די בוטה.
והאמת שהוא צודק 100אחוז.
בול בפוני. הזדהות מוחלטת.
אתה בטוח שכתבת את זה עליך? כי כתבת כאן את כל המחשבות, הרגשות, הרצונות והמעשים שלי הרבה יותר טוב משאוכל לכתוב ולתאר בעצמי.
אגב – תיקנו אותי היום בפוסט שכן שספגנו שלישייה אחת העונה מפאלאס. גם אני לא זכרתי. מי רוצה לזכור?
אגב – מה שהטריד אותי מאד הבוקר היה הניצחון של קארדיף על ברייטון אתמול בלילה. פתאום לקראת יום ראשון מולנו, הם במרחק של 2 נק' בלבד מברייטון (אמנם עם משחק יותר אבל עדיין) והישארות בליגה אחרי שכבר היו עם רגל וחצי בליגה השנייה ויש להם על מה להילחם ולתת את החיים שלהם מולנו. משחק שסימנתי לפני שבוע / שבועיים כבאנקר הופך עכשיו למלחמה.
אני חתיכת טמבל. במקום לעבור לארה"ב הייתי צריך להישאר בישראל ולהתמחות בטיפול פסיכולוגי באוהדי ליברפול. עבודה לא היה חסר והייתי יכול לפרוש בגיל 50.
מעולה. עדיין לא מאוחר, אגב – במיוחד אם גם השנה זה חומק לנו.
מזלך שלא עשית את הטעות הזו. לא היית עושה מזה שקל. מה שאתה רואה מאוהדי ליברפול ב- 30 השנה האחרונות הוא הוא הטיפול הפסיכולוגי. אוהדי ליברפול הקימו את קבוצת התמיכה לנפגעי טראומה הגדולה בהיסטוריה. אנחנו מכוסים, תודה.
אם במקרה סיטי מאבדים נקודות ביום שבת אין מצב שאנחנו לא מנצחים בקרדיף
במד החיובי של הענייין , כתוצאה מההפסד גם ברייטון יצטרכו להילחם מול סיטי במשחק האחרון של העונה.
קשה לי להאמין שהיורדת לא תוכרע, לפה או לשם, במחזור האחרון. עוד יותר קשה לי לראות את סיטי לא מוציאה ניצחון במחזור האחרון אם זה מה שהיא צריכה בשביל אליפות
בדיוק מתי, איך משחק נגדם הופך פתאום למוקש?
מצוין. מודה שפחות נשאב רגשית כי אחרת אסבול פיזית. ותואר צ'מפיונס יהיה מעולה (ואנחנו עוברים את ברסה).
ובינתיים, באמריקה
http://www.espn.com/soccer/club/liverpool/364/blog/post/3824468/virgil-van-dijk-is-the-best-player-in-the-premier-league-how-the-dutch-defender-became-liverpools-leader
עזוב, אמריקאים, מה הם מבינים בכדורגל :))
תיקון קטן: ייוואאאאווו, לא וואו (שם, שם).
אשתי צחקה עליי רבע שעה.
בלינק הזה יש סרטון מעניין של בערך 12-13 זוויות לגול של סלאח .
מה זה זה. כמה מצלמות לעזעזל יש באנפילד?
ספגנו שלושה שערים מול קריסטל פאלאס. עדיין, לא רואה את פורטו שמים 4, וגול אנחנו שווים
יופי של טור, מאד מזדהה – חי ממשחק למשחק, ומודה על העונה המדהימה. באמת משתדל לא להתעסק במה יהיה אם, פשוט להתמקד בכל משחק כאילו אין בלתו..
מעולה אריאל, ממש הרגשה דומה גם אצלי. למה/אם חשבת שיהיה קל העונה אז תחזור ליצירת המופת שלך על איוב הסקאוזרי.
אגב, קייטה ופירמינו פותחים על הספסל. קלופ בראיון ךפני אומר שמדובר על עניין טריות רגליים-אוריגי פותח.
מזדהה לחלוטין עם זה שהקבוצה חטפה לי את השליטה על המצברוח.
כתוב מצוין!
אף אחד לא רושם כלום על המשחק הענק בין הספרס והסיטי? מעורבות ה VAR
והאם סון אריקסן קיין ופוצ'טינו יישארו,כמו גם איך זה ישפיע על המורל של הסיטי במירוץ האליפות מול ליברפול?
הם יפסידו אותו
טוטנהאם מקבלים חזק בשבת. מהמר על הפרש שניים ומעלה לסיטי. גם יונייטד לא יכולה להתנגד.
משחק מטורף. דרמה מסוג סוגה עילית. בשתיים אפס לנו עברתי למשחק המקביל וגם לפני זה קפצתי לשם מדי פעם באיתותים ואחרי השער של מאנה. כבר לפני שנה ומשהו פיללתי שסון יעבור אלינו. איזה שחקן אדיר!
לא יודע כמה כוח נשאר לטוטנהאם למשחק בשבת עם כל הפצועים שלה, במיוחד בקישור ההגנתי.
פפ יצטרך להרים את השחקנים מהדיכאון ויילך בכל הכוח על הליגה. נקווה שטוטנהאם יעשו הכל להבטיח הגעה לליגת האלופות מהליגה ולא יגיעו בראש של התמקדות בליגת האלופות.
מטורף. סיטי ודה בריינה היו שתי דרגות מעל. גם סטרלינג בעונה ובכושר שיא. היו במוד כל כך התקפי שלא הצליחו לעשות את הסוויץ'. טוטנהאם לא עשתה את ההפתעה בכדורגל גדול (סטייל אייאקס), פשוט נלחמה וגירדה איכשהו גולים.
לאור פערי האיכות, אני חושש שסיטי לא יתנו לזה לחמוק מהם מול טוטנהאם בליגה
בחיים לא הייתי חושב שאחרי משחק של עליה לחצי הגמר ארגיש מאוכזב.
בניתי על עומס על סיטי כדי שהסיכוי הקטן שיפסידו נקודות יגדל קמעה ואולי אולי…
במקום זה סיטי עפה ותתרכז בליגה.לנו יש עוד שני משחקים במפעל זניח שאי אפשר לזרוק בו את הרכב המילואים למגרש כי משום מה המשחקים יקבלו פוקוס גדול וכי מסי וסוארס וקוטיניו.
אריאל – הפרשן הוא בוני גינזבורג, אליסון היה מעולה, גומז בריא הוא לגמרי בלם עדיף על מאטיפ ולוברן, וגם אני לא מבסוט מהתוצאה של סיטי אבל שמח מאד בשביל חמי היקר שהוא אוהד ותיק של טוטנהאם.
אגב – תוסיף גם את הנדרסון לגיליון ההערכה. המשיך בכושר המצוין שלו.
הנדרסון נהדר במשחקים האחרונים. אף פעם לא חשבתי שהוא יהיה ג'רארד אבל כן סוג של סמי לי, שהוא משחק בצד ימין.
לסיים משחק כזה ולחשוב רק על ההדחה של הסיטי…הם יבואו כמו זאבים למשחקים שנותרו בליגה.
האמת, קצת ריחמתי על פורטו (במיוחד אחרי השער השלישי), לתת כל כך הרבה ולהתרסק פעם אחר פעם על ההגנה שלנו ואנחנו בקלילות בפעמים הבודדות שתקפנו גם כבשנו. מיליטאו הוא שחקן שחקן ועשה לרובו סחרחורת עד כדי כך שקלופ שלח אותו עם אקמול לספסל.
שלב הבא ברצלונה, המשחק שיספק חותמת על העונה הזו – נעבור אותם + אליפות ואין מאושר ממני.
כתוב מצויין ומאוד משקף את התחושות שלי ההבדל במקרה שלי זה שיש מצבים שאני לא עומד בזה ומפסיק לראות. הפסקתי לראות אחרי השוויון של טוטנהאם. לא ראיתי את המחצית השניה מול סאותהמפטון.
לגבי המשחק של אתמול – מעולם לא השתעממתי כך מ 4-1 אולי בגלל שהמשחק הפך לגארבג׳ טיים ברגע שהובקע השער הראשון.
אם מול בארסה נראה כמו שנראינו ב 20 הדקות הראשונות זה יהיה 3-0 להם לפני שנשים לב.
אני שמח בשביל טוטנהאם נקודה. קשה לאמוד את ההשפעה של המשחק על המרוץ לאליפות, אבל בצד החיובי זה כמו בורג שהוכנס למכונה משומנת היטב שפתאום מכניס בה ספקות לגבי עצמה.
כפי שציינו פה, המשחק בקרדיף הפך פתאום למוקש לא קטן. ברייטון דפקו גם הרבה אנשים שהימרו בפנטסי שההגנה שלהם תתפקד יפה במחזור כפול קל על הנייר..
שאלת השאלות היא, איך ההפסד ישפיע על הסיטי. חבר אחד אמר לי שבוע שעבר – מקווה שיתנו בראש לטוטנהאם באליפות ואז טוטנהאם ילחמו בליגה. חבר אחר אמר – מקווה שיפסידו ויעופו ויאבדו מהביטחון העצמי שלהם ואז יתפרקו.
את התשובה הנכונה נקבל בשבועיים הקרובים
מי שמנסה לנחש איך סיטי תגיב להדחה צריך לקחת בחשבון כמה דברים:
1. יונייטד וטוטנהם טרם הבטיחו מקום באלופות לעונה הבאה וההעפלה לחצי הגמר לא מבטיחה לטוטנהם כלום.
2. פפ לא הוריד מהגב את הקוף הגדול – מה שגרם לו לפוצץ בזעם מסיבת עיתונאים בסין בה הובהר לו שחצי מהסינים חושבים שהוא גאון והחצי השני חושב שהתמזל מזלו שיהיה לו מסי וצ'אבי בקבוצה – ולכו תדעו מה זה יעשה לו בימים הבאים. לא פשוט לקום מהקרשים בקרב הכי חשוב לו ולנער את השחקנים.
3. ללסטר יש מנגנון הפעלה מוזר ביותר. פעם היא יכולה להתרסק כמו חללית ישראלית על הירח ופעם לעוף כמו סטארט-אפ ישראלי בדרך לאקזיט מטורף. לכו תדעו.
בליגה, ליברפול צריכה להמשיך ולנצח כדי לשמור על סיכוי. באלופות, אני צופה זעזוע באולפן עריץ הספורט.
ברור שסיטי תנסה ותעשה את המיטב. זה לא יספיק לה. אם היתה עוברת אתמול, הייתי מהמר עלחה כאלופה.
סיטי כל כך יותר טובה מטוטנהאם שאני לא רואה (ולא רוצה לראות) שום מצב שהם לא מפרקים אותם בליגה בעצבים ואז ממשיכים לפרק את האמאמא של יונייטד. הם במצב רייג' כרגע אחרי הדחה שערוריתית (בעיניהם).
טרנטה,
זה בכלל לא קשור לכמה סיטי טובה. לסיטי כרגע יש קייס לקבוצה הטובה בעולם. ברור שהיא טובה מכל קבוצות הפרמיירליג. אבל אתמול, היא הפסידה את האליפות. אין לה שום אנרגיה לפרק אף אחת. ההפך, היא לגמרי תמצמץ. ויותר ממשחק אחד. אין לה שום רייג' כרגע אלא בעיקר רחמים עצמים וחלושס.
מה לא תעשה בשביל לנחס, הא?
צלם מסך/תזכיר לי- סיטי תאבד נקודות ב2 מ5 שנותרו לה. שום ניחוס אבל גם לא דרמה קווין מיוסרת שכל העולם נגדה תמיד, רק אצלה בראש כמובן.
1. צודק אבל לטוטנהאם לא נשארו שחקנים להרכב! תוסיף עוד 2 משחקים מול אייאקס וזה נראה כמו מסדר פצועים נוסף. לדעתי ישארו קרחים כאן ומכאן :-(
2. אין כמו פפ בשביל דברים כאלו :-(
זו חייבת להיות העונה שלנו!
ראיתי את המשחק באיתיחאד מההתחלה – האמנתי בבחורים… אמרתי שאעבור אם פורטו יבקיעו.
הפתיחה שם היתה לא פחות מטורפת – 3:2 עם החלפות יתרון אחרי 20 דקות.
מסכים כמובן לגבי הvar וחוק היד- לדעתי גם צריך לעשות עם חוק הנבדל – כדור שפוגע בשחקן סיטי שלחץ (ברנרדו סילבה או גונדואן זה היה?), Deflection, לא צריך להיות שווה ערך למסירה, זו עמדת יתרון מקרית לחלוטין.
בניגוד לשנים קודמות, השנה סוף סוף יש רביעייה בחצי שכיף לראות שם ולא קמפיין "רק לא ריאל/באיירן" (מניח שחלק יחשבו ככה על בארסה)
לגבי הנבדל – אני מאוד לא אוהב שהוא הפך להיות עניין של מילימטרים. אני מבין שצריך לשים גבולות אבל זה מרגיש כמו איזה הצגת ראיות בבית משפט, האם האף של השחקן היה לפני או אחרי הקו. אני לא חושב שזאת רוח החוק כשהמציאו אותו. אני לא בטוח איך צריך לעדכן אותו – חוק הנבדל הוא חוק חשוב מאוד לדעתי, גם היום – אבל צריך להפוך את זה למשהו קצת פחות דקדוקי מילים, אם אתה מבין אותי.
וכמובן, שיש את חוק הפנדל שחייבים לעשות משהו לגביו. בלתי נסבל בעיניי שהפלה בקצה הרחבה כשהשחקן עם הגב לשער שווה גול כמעט בטוח
לגבי הנבדל כתבתי- כמו עם הכדור. שיעבור במלוא היקפו (השחקן). שיהיה יתרון להתקפה. בנוגע לאתמול- מתנחם שלפחות פיספסתם משחק ענק..
שזאת תהיה הנחמה שלכם כל פעם
אתה לא באמת מתכוון לזה
אמיתי – הסר חשש מליבך. רובנו עברנו למשחק המקביל אחרי השער של מאנה או מקסימום אחרי זה של סלאח.
אמנם פספסנו את הטירוף בהתחלה (אני קפצתי לשם כל פעם שהיה איתות כך שהייתי מעודכן וראיתי את השערים) אבל את הדרמה בחצי שעה האחרונה כמעט כולם ראו.
/:
אני מעדיף משחק משעמם של ליברפול על כל משחק דרמטי אחר.
לא עברתי לשניה אחת, וראיתי אחרי זה את התקציר, ואני לא מצטער.
מאחל לך לראות תמיד משחקים ענקים במקביל לניצחונות 1:0 שלנו.
תודה וחג שמייח (;
מסכים מאה אחוז גרייזס, כולל עדכון לכדור ניתז, אין שום יתרון מובנה
לגמרי חושבים ככה על בארסה ויובה.
כשהתחיל המגרש וראיתי את מצב הדשא היתה לי רק בקשה אחת, שאף אחד לא ייפצע, ונראה לי שעברנו זאת בשלום.
רובו רץ קדימה עם הכדור והכדור או שנשאר מאחוריו או שמטייל הצידה.
הזכיר לי את הסיפור של לארי בירד והגארדן הישן, הוא תמיד ידע על איזה לוחית הכדור יקפוץ ועל איזה לא…
חוץ מזה.. היה, נגמר, נקסט.
והפנים של פפ כשהשופט מרים יד לנבדל, פרייסלס. המטרה העיקרית של סיטי העונה היתה ליגת האלופות, כל היתר בסבבה. מעניין איך יצאו מהטראומה הזו, לא רואה אותם משיגים שש נקודות בשבוע הבא.
באמת שלא מבין איך אפשר להצדיק ספונטיניות על חשבון צדק.
הVAR זה הדבר הכי טוב שקרה לכדורגל בשנים האחרונות. יגמרו הוויכוחים במגרשים ודיוני המכירות משחקים של האוהדים ואף אחד לא ילך עם תחושת קיפוח הביתה.
תאמין לי שגם טוטנהאם שמחו מאוד בספונטני אחרי שריקת הסיום.
לגבי נושא הנבדל שדנו פה – במחשב זה הדבר הכי קל לשיפוט שיש – מותחים קו לשחקן האחרון ואם אתה אחריו אתה בנבדל. מילימטר או מטר. לא חושב שיש מה להכניס פה פרשנות. צריך להיות שחור\לבן בערך כמו הצהוב שמקבל שחקן שמוריד חולצה.
אתה יכול להגיד הרבה מאוד דברים על ואר אבל להגיד שנגמרו הויכוחים במגרשים ודיוני מכירת משחקים או שאנשים לא הולכים מקופחים הביתה זה אחד המופרכים. ראיתי לא פחות ויכוחים על הכרעות ואר מאשר לפני הואר. הגול של יונייטד מול פסז, הגול של טוטנהאם אתמול, האופסייד של סיטי אתמול (לך תראה בבלוג של דורפן כמה ויכוח יש עליו). וזה רק כמה דוגמאות על קצה המזלג.
הבעיה היא לא בואר, הואר רק הדגיש את זה – חוקי הכדורגל פשוט לא ברורים מספיק. שיקול הדעת של השופט הוא עצום.
לגבי הנבדל, כבר אמרתי את זה – זה לא מה שאנשי חוק הנבדל חשבו כשהמציאו אותו. המטרה היא לא לתת יתרון להתקפה ולמנוע הישארות של מגינים מאחור. זה חוק חשוב אבל האכיפה היום הופכת את הכדורגל לאוסף של עורכי דין, האם קצה האף של השחקן עבר את הקו או לא. חוק הנבדל צריך להיות משהו הרבה יותר רובסטי. נניח, האם השחקן במלוא היקפו נמצא מעבר להגנה
הויכוחים במגרש ילכו ויעלמו לדעתי.
לגבי האוהדים, יש הבדל בין להתווכח על החוק עצמו (למשל צריך להיות נבדל או לא במהלך של אתמול) לבין להתווכח על קיפוח ועל העדפת שופטים.
בסוף אני חושב שהחוקים לא מספיק ברורים (גם בהקשר של מה שרשמת על הנבדל) רק לנו כאוהדים. לשופטים שעוברים השתלמויות ואשכרה קוראים את החוקה זה די ברור.
אבל לדעתי הכל מתגמד אל זה שאוהד לא ירגיש שנים שהקבוצה שלו נדפקה ונשדדה על איזה שטות שהשופט לא ראה. תחשוב מה היית מרגיש עם במקום שג'אררד יחליק באותו משחק הייתם מפסידים מגול בנבדל של 2 מטר. אותי מצב כזה היה אוכל הרבה יותר.
גם לשופטים החוקים לא ברורים וגם לא לשחקנים.
אתה רואה ניתוח של משחקים באולפן עם שופטים ושחקנים לשעבר וכל אחד אומר משהו אחר.
חוק הנבדל הוא ברור, אבל על עבירות ויד יש דעות שונות.
אוי לא, נדפקנו.
ליברפול שובצה למשחקים ביום רביעי ואז ביום שלישי וניוקאסל באמצע.
כלומר 3 משחקים ב 6 ימים.
פשוט שערוריה שיטת השיבוץ של אופ"א.
על הדרך, שני המשחקים לא ישודרו בישראל כי הם נופלים על ערב יום השואה וערב יום הזיכרון (בלי להיכנס לדיונים על האם לשדר משחקים בימים כאלו או לא. פשוט מציין עובדה).
אכן שיטת השיבוץ שערורייתית.
סולשאר גם דיבר על זה, שזה ממש לא פייר שקבוצה שמשחקת ברביעי צריכה לנוח יום פחות. למה לא להשאיר את אותו היום?
אבל לפחות ההתאחדות האנגלית לא יכולה לדפוק את הקבוצות במצב כזה.
כי כשזה שלישי-רביעי אז היא אוהבת להכניס לקבוצות משחק בראשון במקום בשבת.
זה יהיה נאיבי לחשוב ולקוות שההתאחדות האנגלית תבוא לעזרת טוטנהאם וליברפול ותדחה להן את משחק הליגה שבין שני חצאי הגמר כמו שההתאחדות בהולנד עשתה לאייאקס לפני הגומלין מול ריאל מדריד, הא?
ברצלונה תעלה במשחק בליגה את ההרכב השני עם חיזוקים מהשלישי ואנחנו נילחם בניוקאסל במאבק עם סיטי.
אני חושב שלדחות משחקים זה קצת מוגזם, בטח באנגליה שיש גם ככה המון מחזורים נדחים ואז אתה יכול להגיע למצב שתקבל משחק ליגה אחרי הסיום הרשמי וזה גם בטח יפול על כמה ימים לפני הגמר.
גם תחשוב על אוהד שקנה כרטיס והזמין טיסה ומלון חודשיים לפני ואז אומרים לו – לא, המשחק נדחה, הלך לך הכסף. זה לא פייר.
אי אפשר לדחות כי זה המחזור הלפני האחרון.
אי אפשר לקנות באופן רשמי כרטיס למשחק חודשיים מראש אז אף אחד לא יכול לבוא בתלונות.
וגם כשאתה כבר קונה כרטיס למשחק ליגה באופן רשמי אז כתוב שהתאריך והשעה יכולים להשתנות.
איזה שני משחקים נופלים על יום השואה ויום הזכרון ?
שני חצאי הגמר שלנו מול ברצלונה.
בדיוק מה שחשבתי עכשיו כשראיתי את השיבוץ. נורא ואיום
לא מצליח להבין את ההצלבה המטומטמת הזו, והקבוצות כבר שנים מתלוננות על כך. מראה כמה הפקידונים האלה מנותקים מהכדורגל.
אחרכך מתלוננים שברצלונה עולה עם ההרכב השישי ביום שבת בליגה.
אריאל , תודה על כתיבה נהדרת, וכל כך אמיתית , ונכונה.
כמה כייף שאפשר לחוות את ההרגשה שאנו מרגישים יחד.
עד שהגעתי לדה באזר חשבתי שרק אני סוגר את הטלויזיה ומקפיץ ערוצים שאני לא מצליח לעמוד במתח.
השנה לא עשיתי זאת…
חג שמח ,ושנצא לחרות …
וואו לילה מטורף !
אני העברתי למשחק השני רק שהיה סימון לגול להתעדכן בתוצאה, לא יכול לא לראות ליברפול כל שניה אפשרית .
כולם מדברים מה ההפסד יעשה לסיטי, מישהו אולי חושב מה הניצחון עושה לנו ושסיטי עכשיו מרוכזת רק בליגה ?
הולך להיות לנו חודש מטורף ששני המשחקים נגד ברצלונה נופלים בשלב קריטי של העונה !
מעבר למאבק עם סיטי שנשארו 4 משחקי גמר קשים מאד אולי למעט הדרספילד, נכנס המשחק עכשיו עם ברצלונה …..
מעבר לפקנטריה של קוטיניו, סוארס ומסי כמובן זאת פאקן ברצלונה וכול הג'אחה …נצטרך להתעלות לשיאים חדשים לגמרי כדי לצאת מנצחים בשני החזיתות.
לגבי המשחק אתמול, 20 דקות מסריחות שמראות על חולשה מסוימת והשאר לפרוטוקול. לא אהבתי את הגישה בהתחלה של יאלה שיגמר כבר. לא טוב לפסיכולוגיה .
פביניו, פרמינו, הנדרסון וההגנה בלטו אתמול. מקווה שפביניו ימשיך לעמוד בעומס כי כרגע חשיבותו במערך היא כמו של וואן דייק ופרמינו.
משהו קטן נוסף שפשוט לא שמנו לב כולם אבל, קלופ מיצב את ליברפול באופן עקבי ורשמי שוב בחזית הקבוצות הטובות ביבשת וכנראה גם לעוד כמה שנים טובות.
מבלי להרגיש אנחנו בטופ של הטופ שנה שנייה ברציפות, משחקים כדורגל יצירתי מהנה והשנה גם מחושב לפעמים ובהחלט אף קבוצה היום בעולם לא עולה מול ליברפול כפיבוריטית. נכון תבואו ותגידו ברצלונה, אני אומר שליברפול כקבוצה טובה מברצלונה עד מסי. החריין הקטן הוא ההבדל לצערי ואני מקווה שיתקל בקיר הולנדי כפול שיחרב לו את הרצון לחיות ….
אין ספק חודש מרגש(מידי) לפנינו….
אבי מסכים איתך שקלופ עושה עבודה מצויינת ומשתבח עם הזמן. אגב הוא חייב לנו את גביע אירופה עם ההחלטה התמוהה שלו להמר על השוער הגרמני (כבר שכחתי את שמו לא יאומן, כנראה הדחקה) כשוער ראשון כך סתם באמצע העונה ולחסל את מיניולה לגמרי.
הבחור אמנם דובר גרמנית, גם נאה למראה, אך הוא ממש לא שוער ראוי לרמות האלה.
אני בוטח בקלופ שאם הוא חייב לנו גביע, הוא יביא לנו אותו !
צפיתי בתקציר המשחק סיטי -טוטנהאם, VAR וי זמיר – אכזרי. משחק מטורף. אמש שמחתי לצפות ברוגע בניצחון 4-1. לא יכול להתלונן. חצי גמר מול ברצלונה עם סוארז , קוטיניו ושחקן אחד בשם מסי זה משהו מיוחד. מעדיף זכייה בפרמייר ליג.
אריאל, כתיבה נהדרת. לרגעים חשבתי שאיזו משטרת מחשבות שמה עלי מעקב, לגבי כל התחושות וכמה הקבוצה הזו תופסת לי מקום בחיים.
נהדר באמת נהדר להבין שאני לא הדפוק היחידי שמסתובב פה שנים. רק הערה, עשה חסד להנדו שבמשחקים האחרונים מפיק מעצמו תצוגות מרשימות. ההרמה שלו לפירמינו בטאצ' מדהים תוך הרמת ראש לפני, נוסח הגדולים ביותר.