שיר פרידה – יומן משחקי הכס (פרק 2, ע' 8)

שניה לפני הקרב הגדול, הזדמנות לראות את השינוי שהדמויות עברו

במבט ראשון, הפרק השני של העונה דומה מאוד לפרק הראשון. בשורה התחתונה, כלום לא התרחש. אף אחד לא מת, העלילה לא באמת התקדמה. אבל במבט שני, אני חושב שיש הבדל עצום בין שני הפרקים. בעוד הפרק הראשון היה אופטימי והיווה סוג של פגישת מחזור של כל אלו ששרדו עד עכשיו הרי הפרק הזה היה מסיבת סיום. שיר פרידה לאלו ההולכים למות בקרב עם ההלכים הלבנים. אנחנו עוד לא יודעים מי הם, אבל ברור לנו שחלק נכבד ממי שהופיע בפרק הזה לא יחזור אלינו. קצת בדומה לתמונה שהיינו מצלמים לפני שהיינו עולים לקו בלבנון ותוהים מי מבין המצולמים בתמונה לא יחזור. על כן, גם אם כביכול לא התקדמנו ממש בפרק הזה, הרי שאני חושב שהוא היה במקום מאוד. לתת לנו סגירת מעגל עם כל הדמויות.

עוד דבר שהפרק הזה עשה הוא בניית מתח מושלמת לפרק הבא. מי פה מסוגל בכלל לחכות לראשון הבא ולקרב עם הוויט וולקרס. אני לא יודע מה איתכם (וסליחה משומרי המסורת בינכם על מה שאולי ייראה כזלזול), אבל לי מתנגנת עכשיו בראש שירת "ונתנה תוקף".

"ונתנה תוקף קדושת היום, והוא נורא ואיום…

"כמה יעברון וכמה יבראון, מי בקיצו ומי לא בקיצו. מי במים ומי באש."

אללי.

כיאה לפרק שמקדים מלחמה גדולה שממנה רבים לא יחזרו, המוות נוכח בפרק הזה בכל פינה. לא תמיד מדברים עליו אבל אי אפשר שלא להרגיש בנוכחות שלו. מדי פעם מזכירים אותו. כולם יודעים שאולי הוא יגיע. טיריון מדבר על זה שסרסיי רצתה להוציא אותו להורג ובסוף הוויט וולקרס יהרגו אותו. גנדרי מספר לאריה שהוויט וולקרס היו כמו מוות. זה מה שהם היו, מוות.

בסופו של דבר, אף אחד לא אוהב לחשוב על המוות. אני זוכר שביקרתי פעם בכפר היסטורי ביער השחור וסיפרו שם שהמוות היה פשוט חלק מהחיים בימי הביניים. גם במשחקי הכס, המוות הוא חלק מהחיים. הוא פשוט משהו שקיים אבל אנחנו מעדיפים להתעלם ממנו. איך היינלין כתב פעם – "אין שום הוכחה לחיים שאחרי המוות, אבל גם אין הוכחה שהם לא קיימים. בקרוב תדע, אז מה זה משנה?"

בכל זאת היו שני איזכורים למוות שבעיניי הם מעניינים, בשניהם מעורב בראן.

בפעם הראשונה, כשבראן מדבר על כך שמלך הלילה ינסה להרוג אותו כי הוא זה שזוכר הכל. סוף סוף אנחנו יודעים מה מטרתו של מלך הלילה – להשכיח את הכל. ברגע שהוא יהרוג את בראן, לא יהיה את הזכרון ההיסטורי יותר שהעורב בעל שלושת העיניים שומר אצלו. אני חושב שכבר כתבתי פעם על זה שלעוזי וויל יש ספר שנקרא "לאן הולך הזכרון כשאנחנו מתים" והתשובה היא, אם לא פספסתי אותה – הוא הולך לאלו שהכירו אותנו. כל עוד זוכרים אותנו, אנחנו עדיין חיים. ברגע שזה נגמר, מגיע המוות המוחלט. וזוהי בדיוק מטרתו של מלך הלילה. מוות מוחלט.

הפעם השניה היא כשג'יימי מדבר עם בראן:

"מה יקרה אחר כך?" ג'יימי שואל אותו.

"מי אמר לך שיהיה אחר כך?" בראן עונה לו.

כמובן, אפשר להסתכל על התשובה הזאת כפשוטה – בראן רואה את העתיד ועל כן סביר להניח שהוא רואה שג'יימי לא שורד את הקרב הזה. אבל גם אפשר להסתכל על התשובה הזאת בצורה קצת יותר רחבה. אחד הדברים שבני אדם המציאו להם עם השנים זה מגוון של "עולמות שאחרי": גן עדן וגיהנום מפה, גלגול נשמות משם, תחיית המתים אצל זה. כל אחד מאותם עולמות שאחרי, בעיניי, העולמות האלו הם סוג של מנגנון התמודדות שוב עם הדבר הבלתי נסבל שהוא המוות. החידלון המוחלט. המחשבה שאחרינו העולם ימשיך ואנחנו לא נהיה בו יותר. לעולם. ביחס לאופציה הנוראית של החידלון המושלם, אפילו הגיהנום הוא אופציה קורצת. לפחות שם אתה ממשיך להתקיים בצורה מסוימת. אולי באמת אין כלום מעבר, אומר לנו בראן. אולי באמת זה חידלון וזהו. בחור אופטימי בראן.

"אף פעם לא שתקת, עכשיו את כמו אילם", אומר כלב הצייד

"כנראה השתניתי", עונה אריה

עוד דבר שקורה בשיחה בין בראן לג'יימי היא ההבנה עד כמה כל פעולה בעצם משנה אותנו. אחת השאלות הפילוסופיות העתיקות תוהה לגבי נהר שאין בו כבר אף טיפה מהמים שזרמו בו בעבר, האם הוא אותו הנהר?

גם בראן וג'יימי מבינים – ברגע שג'יימי זרק את בראן מהמגדל, שניהם כבר לא היו אותו בן אדם. הפעולות שאנחנו עושים משנות אותנו. התמה הזאת חוזרת שוב ושוב בפרק הזה. זה פרק של סגירות מעגל, כמו שציינתי, שמאפשר לנו לראות את השינוי שכל אחד המגיבורים עבר.

יש לנו את תיאון, שמגיע שוב לווינטרפל. למקרה שאתם סופרים, מדובר בפעם הרביעית כבר – הוא היה שם בהתחלה, חזר עם צבא של ילידי הברזל לכבוש אותו, סולק משם וחזר עם ראמזי ואז ברח עם סאנסה. כל המעברים האלו מראים לנו את השינוי שתיאון עבר. הוא היה בן "חורג" אהוב בווינטרפל, הפך לבוגד, אחר כך הפך ל"סרחן" עלוב הנפש ובסופו של דבר הוא חזר לווינטרפל כלוחם. אבל לא אותו לוחם שהוא יצא מווינטרפל אלא הרבה יותר עניו, מוכן להקריב את עצמו למען בראן.

שינוי נוסף הוא השינוי שעברה אריה. אם יש מישהו מכם שלא התכווץ טיפה בכסא שלו כשהוא ראה את אריה מורידה את הבגדים שלה ונכנסת למיטה עם גנדרי, מוזמן להרים את ידו. לרובנו, אני מאמין, היה מדובר במהפך קשה לבליעה. מדובר בשינוי כפול למעשה – אריה התחילה את הסדרה כילדה קטנה ואנחנו עדיין רואים אותה במידה רבה ככזו (היוסי בניון של משחקי הכס, אם תרצו אנלוגיית כדורגל). לראות את אריה הילדה שלנו מקיימת סקס זה כמעט כואב. לא פחות מכך, אריה נתפסת על ידנו כטום-בוי. השיער הקצר, ההתנהלות הגברית, הקרבות, ההרג, הרשימה שלה. היא גבר לכל דבר בעינינו. ופתאום אנחנו צריכים לראות אותה כאישה.

סיפורי אגדות מלאים הרי בסיפורי מהפכים מהסוג הזה. הברבור המכוער, למשל. הזחל שהפך לגולם וממנו הגיח פרפר יפהפה. אבל במקרה של אריה, אין מדובר בסיפורי אגדות. אריה לא הפכה פתאום לליידי מקסימה לובשת שמלות. היא אותה אריה לוחמת שרק דקה לפני כן שיחקה בכידון. בכלל, שימו לב לשינוי התפקידים פה – בסיפורים האלו נהוג שהגבר היוצא למלחמה הוא זה שמתחנן בפני הבתולה התמה שאולי זה הלילה האחרון בחיים שלו. במקרה הזה, דווקא הבחורה היא זאת שאומרת זאת לגבר. אריה שלנו גדלה ואולי היא לא פרפר, אבל היא יפיפיה.

אולי שתי הדמויות שעברו הכי הרבה שינוי במהלך הסדרה נפגשות לשיחה אחת ארוכה במהלכה. אני מדבר על סאנסה ודאני, כמובן. מדובר במפגש מרתק מכיוון שכאשר השתיים יושבות אחת מול השניה אי אפשר שלא להבחין עד כמה הן דמויות מראה אחת של השניה. גם הן מבחינות בזה, כמובן.

שתיהן התחילו כבנות עשירים מפונקות. בשתיהן התעמרו והמין הגברי התייחס אליהן כמו שגברים היו מתייחסים לנשים בימי הביניים – כרכוש. אף אחד לא ציפה מהן להיות יותר מאשר כלי (פיון, כמו שאבא שלי היה אוהב להגיד כשהיינו משחקים שחמט) על הלוח. אחיה של דאני רצה להשתמש בה כדי להשיג את הצבא הדותרקי ולכבוש מחדש את ווסטרוז. סאנסה היתה אמורה להינשא לג'ופרי ואחר כך חותנה עם טיריון ובסוף עם ראמזי, כל זה כדי להביא לבעלה את השליטה בצפון. שתיהן גם ידעו להשתמש בהתעללות שהן עברו כדי להתפתח. בעוד מרבית הדמויות נשארו פחות או יותר עם אופי דומה, הרי שדאני וסאנסה הן נשים אחרות לגמרי ממה שהכרנו בתחילת הסדרה.

ויש עוד דבר שמחבר בין השתיים. בשתיהן יש דוגמטיות לא מבוטלת. דאני נוזפת בעוצמה בטיריון אחרי שעשה טעות (קריטית, אבל לא כזאת שאי אפשר לא להבין אותה) וניגשת לדבר עם סאנסה רק לאחר שג'ורה מורמונט אומר לה לעשות זאת. גם סאנסה סובלת מלא מעט דוגמטיות. בניגוד לג'ון, שהיה מוכן לוותר על כבודו ועל התואר שלו למען המלחמה עם ההלכים הלבנים, סאנסה הרבה פחות סלחנית. ובסופו של דבר, אנחנו רואים איך הדוגמטיות הזאת של שתיהן מתנגשת שוב כאשר סאנסה שואלת מה יהיה עם הצפון בסופו של הקרב. דאני, שהתקרבה כבר לסאנסה, לוקחת את היד שלה חזרה. היא אוהבת את ג'ון, היא באה עד לשם כדי להלחם בשבילו – אבל ויתור על הצפון לעצמאות זה כבר משהו אחר לגמרי. אני צופה התנגשות בנושא גם בהמשך. כי שתי אלו לא מוכנות לוותר על כלום.

עוד סגירת מעגל היא של ליידי בריאן שהופכת להיות סר בריאן מטארט לקראת סופו של הפרק. בעיניי, הקטע הזה עשוי בצורה נהדרת. "אף פעם לא רציתי להיות אביר" אומרת בריאן, וכולם יודעים שהיא משקרת. ועדיין, היה צריך באירוע באמת מיוחד – סוף העולם המתקרב, למעשה – כדי שמישהו יעשה משהו בנידון.

אם נמשיך את הקו של דאני, סאנסה ואריה, הרי צריך לומר שהסדרה די חורגת מהקו ה"אותנטי" שהיא מיסדה לעצמה. נכון, הסדרה לא מתרחשת בימי הביניים – עד כמה שאני יודע, לא היו דרקונים בימי הביניים – אבל היא כן מבוססת על התקופה הזאת. ואז, מעט מאוד נשים השיגו לעצמן עמדות כח. היתה נטיה לא מועטה, בצדק או לא בצדק, לקרוא לג'ורג' מרטין שוביניסט בגלל שהדמויות הנשיות בסדרה שלו סבלו כל כך הרבה. אבל האמת היא שזה היה מנת חלקן של נשים בימי הביניים. מה שאנחנו רואים לקראת סוף הסדרה, וקשה מאוד לדעת האם זה היה באמת החזון של מרטין או שהסדרה התאימה את עצמה לביקורת שנשמעה עליה ולעולם המודרני, זה היפוך מצב מאוד גדול. סאנסה ניצבת הלכה למעשה בראש הצפון. דאני ניצבת בראש הצבא שלה וסרסיי בראש הצבא שלה. למעשה, למעט ג'ון, אין דמות גברית אחת שטוענת לכס הברזל (אלא אם אתם רוצים לספור את יורון). בנוסף, יש לנו את אריה הלוחמת, את ליידי מורמונט הנפלאה שכמובן מתעקשת להילחם בראש הצבא שלה ועכשיו גם את בריאן שהפכה לאביר – משהו שלא היה קיים עד עכשיו. העולם הכל-גברי של מרטין הפך לנו לפתע לנשי עד מאוד.

אבל, וזה חשוב לומר, כל אותן נשים היו צריכות להתאים את עצמן לעולם הגברי על מנת להפוך למה שהן. דיברנו על השינוי שסאנסה ודאני היו צריכות לעבור – הרי שמדובר בלהפוך להיות קשוחות יותר, אכזריות יותר. תרצו או לא – גבריות יותר (לפחות לפי הדרך שבה גבריות נתפסת עדיין). גם בריאן, בסוף קיבלה עליה את התואר הגברי של אביר. היא נקראת סר, שזה שם תואר גברי לגמרי.

לצערי, יצא לי להבחין בתופעה לא מעט. לראות נשים שהפכו מנהלות ואימצו את הגינונים הגבריים, לפעמים אפילו לקיצון, פשוט על מנת לשרוד בעולם הזה שהוא עולם של גברים. אני לא יודע אם לכך התכוונו היוצרים אבל כן אפשר להסיק – זה עדיין עולם של גברים ונשים שרוצות להתמודד בו בהצלחה צריכות לאמץ הרגלים "גבריים". הדרך עוד ארוכה.

שניה לפני הקרב הגדול קורה העימות המשמעותי ביותר בפרק, זה בין ג'ון לדאני. כמו עם בראן בפרק הקודם שהתעקש לספר לג'ון, גם הפעם לא בטוח מה ג'ון ראה צורך לספר לדאני את האמת המרה דקה לפני שמתחיל הקרב. הרי אין דבר יותר גרוע מאשר לוחם שמגיע בלי ביטחון לקרב. בטח ובטח ביטחון בבן אדם שלצידו. ג'ון ודאני יצטרכו לשתף פעולה על מנת לנצח את ההלכים הלבנים ועכשיו יהיה להם הרבה יותר קשה כי כל אחד עשוי לחשוד בשני לגבי המניעים שלו.

שבוע שעבר, כאשר סם סיפר לג'ון את האמת, התגובה שלו (שאני יודע שהפריעה להרבה אנשים) היתה – "אבל אבא שלי לא שקרן". התגובה של דני עכשיו לחדשות שג'ון סיפר לה היא "מי שגילה לך זה אחיך והחבר הכי טוב שלך, למה אתה חושב שזה אמת?".

בשני המקרים, אני חושב שמדובר בתגובות מאוד הגיוניות ומתאימות לדרך שבה בני אדם נוהגים. לכולנו יש את אותו confirmation bias מפורסם הגורם לנו לאמץ בחום ראיות המתאימות לדיעות שלנו ולמצוא חורים בראיות הסותרות אותן. כשג'ון אומר שאביו היה דובר אמת, הוא ישר מאמץ את העובדה שנד סטארק לא היה שקרן ועל כן לא יכול להיות ששיקר לו, אבל לא חושב על זה שאם נד סטארק היה כזה איש של כבוד, הסיכוי שהוא יבגוד באשתו ויוולד לו בן ממזר הוא אפסי.

אותו דבר דאני. רק שניה לפני כן היא תוהה איך אחיה, עליו שמעה רק דברים טובים, יכול היה לאנוס את ליאנה סטארק. אבל עכשיו, כשהיא מקבלת את החדשות המבלבלות, היא מוצאת בהן חורים (כאמור, מי שמצא את העובדות. עוד טיעון שתמיד הולך חזק בויכוחים) אבל שוכחת את הסיבה למה זה דווקא הגיוני. העימות הזה, בדיוק כמו העימות בין דאני לסאנסה, נקטע באמצעו אבל עוד חזון למועד איך הוא ישפיע על ההמשך.

***

בטח שמתם לב:

– שדאני סיפרה לסאנסה שהיא סמכה ואהבה רק עוד מישהו אחד חוץ מג'ון, יותר גבוה. האם זה ברור שהיא מתכוונת לחאל דרוגו? או אולי דווקא לג'ורה?

– "גברים עושים דברים מטופשים בשביל נשים" אומרת סאנסה לדאני ובמשפט אחד הצליחה לתמצת את תולדות המין האנושי.

– למרות שגם "משפחה זה מסובך" זה סיכום לא רע.

– שטיריון אימץ בחוזקה כנראה את תנועת ה-MeToo ועכשיו הוא כבר לא מסוגל ללכת לזונות.

– "היא אף פעם לא שיטתה בך", אומר טיריון לג'יימי על אחותם, "תמיד ידעת מה האמת ואהבת אותה למרות הכל". כזכור, הנבואה אמרה שאת סרסיי יהרוג אחיה. שימו את הצ'יפים שלכם על ג'יימי.

– רק לי השיר ששר פוד בזמן שהם מתכוננים לקרב האחרון הזכיר את הקטע משר הטבעות שבו אחד מההוביטים שר בזמן קרב שבו נטבחים רבים?

– בחייאת, טורמונד, אני לגמרי בעדך בקרב עם ג'יימי על ליידי (סליחה, סר) בריאן במשולש האהבה הכי מוזר שנראה פה. אבל באמת נראה לך שסיפורים על איך הרגת ענק וינקת מהשדיים של אשתו זה מה שיפתה אותה? לגמור גביע בירה במכה? היא מחפשת רכות!

– שהסיפור של בראן כנראה לא היה כזה ארוך אם טיריון מוצא את עצמו שותה יין באולם המרכזי כמה דקות אחר כך.

– שטיריון נשאר על החומה כשההלכים באים למרות שהבטיח לדאני שהוא יירד למערות הקבורה.

***

אני מצטער אבל אי אפשר בלי הימור על מי לא ישרוד את הקרב הזה. אתם מוזמנים לצרף את שלכם:

תיאון – הכי קל. וגאס שמו את היחס על השרדות שלו על 1 ל-100. ברור שהוא יקריב את החיים שלו על מנת לשמור על בראן

סר בריאן – השיגה את מה שרצתה, הולכת לפקד על אגף. קל.

תורמונד – מה הטעם בזה שבריאן תמות והוא יישאר?

ג'ורה מורמונט – קיבל את החרב מסם, יהרוג איתה וויט וולקר ואז ימות

טיריון – מאוד מרגיש לי שהסוף שלו מגיע. אין לי הסבר לזה.

ברגוע - הניצחון הקל בפורטו
שיר של אש ושל קרח (יומן משחקי הכס, עונה 8, פרק 3)

תגובות

  • אזי

    אכן הרבה שינוי אצל כל הדמויות.
    יש הרבה ביקורת על שני הפרקים האלו, והביקורת בעצם נובעת מפחד מהסוף.
    אנחנו יודעים שהסדרה הולכת להיגמר ולכן אנחנו רוצים שכל פרק ישאיר אותנו עם פה פעור.
    בפועל אם היינו יודעים שזו עונה של 10 פרקים ויש עוד 10 פרקים בעונה הבאה היינו מתענגים על הפרקים האלו כמו שהתענגנו על הפרק עם ועידת הפסגה במעלה מלך.

    כתבת שבראן רואה את העתיד. בטוח?
    לדעתי הוא רואה רק את העבר. אם הוא היה רואה את העתיד היו לו הרבה יותר תשובות להרבה יותר שאלות ("האם אפשר להרוג את מלך הלילה עם אש דרקון" "לא יודע, אף אחד אף פעם לא ניסה את זה").
    האמת היא שלא אהבתי את קו העלילה שלו.
    זה שהמתים רוצים למחוק את הזיכרון של האנושות ולכן יתמקדו בו, זה קצת כמו להגיד שלנו, במציאות אין זיכרון. כי אין לנו בראן.
    בעצם מלך הלילה ניצח אותנו?
    בראן הוא לא האנושות. הוא איש מוזר שעונה לשם תואר מוזר ובפועל למעט זה שגילה לג'ון על המקורות שלו לא קידם אף אחד לשום דבר.

    הפרק הוא פרק של יציאה לקרב.
    אם הפרק הקודם היה על איך זה לראות חברים אחרי כל כך הרבה זמן, הפרק הזה היה על איך זה לראות אותם בפעם האחרונה.

    בשבוע הבא הולך להיות הקרב הכי רצחני שהיה בסדרה, זה ברור ויודע לכולם.
    רק התוצאה שלו לא ברורה.

    ומה שהיא לא תהיה, ישארו רק עוד 3 פרקים אחריה לסיום הסאגה המדהימה הזו.

    הגב
    • דודו

      צודק, הוא רואה רק את העבר וההווה, לא את העתיד

      הגב
    • yaron

      לדעתי הוא רואה כמה אופציות עתידיות אפשריות.
      הוא לא נראה כמי שראה סוף כזה או אחר.

      הגב
  • דובינסקי

    היה גמד, אבל לא היו דרקונים ואני מדחיק את העירום/סקס. פרק בינוני.

    הגב
    • דובינסקי

      וברצינות, הזווית הפמיניסטית מנותחת יפה.
      השיר הרגיש תלוש לחלוטין. מחווה מאולצת לשר הטבעות.

      הגב
      • Shadow

        השיר ממש לא תלוש הוא מקושר ישירות לאהבה של ליאנה ורייגאר שהביאה לעולם את אייגון טייגריין א.ק.א ג'ון סנואו א.ק.א הנסיך שהובטח.
        רייגאר שר את השיר הזה במשתה בנוכחותה של ליאנה וגרם לה לבכות, מה שהתחיל את סיפור האהבה בינהם.
        משמעות השיר עצמו מילותיו עמוקה יותר וגם עצובה.

        הגב
      • ישרון

        חופשי מאולצת...

        הגב
    • yaron

      לא היו דרקונים ולא היה דור מיכה ;-)

      הגב
  • דמוסתנס

    הדבר הראשון שחשבתי עליו כששמעתי את השיר זה פיפין (או מרי) שרים את השיר לשליט בשר הטבעות. אין לי ספק שזה מכוון, אגב. היוצרים יודעים מה הם עושים.

    הזייה לראות ככה את אריה, אבל מאוד אהבתי את קו העלילה הזה, אם כמה שהיא אוהבת את הפוזה של הלוחמת המצואית זו הייתה סצנה מאוד אנושית בעיני. רגע של ילדה שעוד רוצה להספיק לטרוף את העולם.

    סנסה ודאני- החורף בווינטרפל חם לעומת הטמפרטורות בסוף המפגש ביניהן. מאכזב עם אחרי הכל הצפון יהיה כפוף לכס הברזל. תמיד הייתי בעד פתרון שתי המדינות.

    המורכבות שיש לדמות של ג'יימי בספרים וגם בסדרה היא באמת מיוחדת. אם משחקי הכס היא יצירת המופת של מרטין אז האחים לבית למחסור הם יצירת המופת של משחקי הכס.

    הגב
  • עודד

    הסיפור המוזר של תורמונד קיים כי ככה תורמונד רגיל להתנהג לפני קרב עם חברים שלו הווילדליינגס. סיפורים מוגזמים והשטויות לפני מעצרים מוכרים לכולנו מהשירות הצבאי וזה בדיוק מה שתורמונד עושה. הסיבה לסיפורים המפגרים האלה זה כדי להירגע קצת מהלחץ והפחד לפני קרב. הוא עשה את מה שהוא מכיר. אנשים הגיבו אליו בחוסר הבנה כי מה להם ולהתנהגות כזאת.
    אז הוא עשה את הדבר היחיד שיש לעשות במצב כזה. שתה מהר יותר משהוא יכול לבלוע.

    סצינה די טרגית עם חושבים על זה לעומק

    הגב
  • קרקו

    אהבתי את גילי בתור דיילת מערות הקבורה.

    הגב
  • גילי פלג

    למה אני דומע כל פעם שסאם מדבר, לעזאזל!

    הגב
  • קרקו

    חוצמזה, תודה על הבלוג המצוין! עדיף על כל המתחרים.

    הגב
  • תומר חרוב

    מעולה
    ה"מקיימת סקס" שלך זו תגובה הולמת בהחלט לקטע עם אריה.
    שימותו כולם, אבל שההאונד יחיה.

    הגב
    • ערן (המקורי)

      לא עולה על דעתי שהוא ימות לפני מפגש משפחתי, עם ההר המשודרג, במעלה מלך

      הגב
  • אסף רביץ

    נקודה מצוינת על השינויים. בשבילי הפרק הזה היה אחת היצירות הטובות ביותר שאני זוכר על שינוי והתבגרות, על השלב בו החיים נהיים רציניים מדי ויש לנו יותר מדי אחריות בשביל השטויות והתמימות של פעם. זה עבד כל כך טוב בגלל שעברנו כל כך הרבה עם הדמויות האלה, הן השתנו לאט ובשבילי כמעט בלי לשים לב פתאום נהיו משהו אחר. זה בלט לי במיוחד במפגשים של דמויות שבעבר היו אתנחתות קומיות. כשבריאן אומרת לג'יימי שלא הייתה להם שיחה כל כך ארוכה בלי שהוא העליב אותה, כשההאונד אומר לאריה שהיא נהייתה שתקנית, לרגע היה קשה לי לדמיין את ג'יימי ואריה של פעם ואז נזכרתי כמה אחרים הם היו. אפשר להוסיף לזה את סם והמפגש עם חברי משמר הלילה, טיריון והזונות, תיאון. משהו בשילוב בין התזכורות למאפיינים הקלילים של הדמויות והסדרה לרגע הזה של המפגש עם המוות, לא רק של הדמויות אלא של הכל, של האנושות, והרצינות של כולם (חוץ מתורמונד) לקראתו היה נוגע, מצמרר ומעורר מחשבה. זה היה פרק נפלא לדעתי.

    הגב
    • Matipool

      מעולה. כל מילה.

      הגב
  • טל 12

    אהבתי את הפרק, בעיקר את הפתיחה. ג'יימי מתקבל ונשאר למען המטרה. זה היה מרגש. כאשר אתה מושקע רגשית בדמויות זה עובד- לפחות מבחינתי. בהמשך היו כמה דיאלוגים פחות אמינים לדעתי אבל בסך הכל היה פרק טוב.

    וכן יש מלחמה, אחרת אפשר להתפזר, אריה יכולה להתחיל לחשוב מה היא רוצה לעשות באזרחות ומהשיחה של המפקד ( מה שמו ?) ומיסאנדיי כבר אפשר להבין שויינטרפל זה סתם חור בשבילם, הם מעדיפים לגור באיזה מקום יפה על חוף הים אבל עכשיו הם שם בגלל הנאמנות... וכן הלאה כל אחד ואחת והסיבות שלו ושלה. אבל אין מה לעשות, הגיע הזמן להיפרד מהדמויות או לפחות מחלקן. זו ההתחלה של הסוף, אז הגיע הפאקיניג זמן לשמוע יותר מבראן.

    בראן הוא בעצם העורב בעל שלוש העיניים - כנראה מתכתב עם המיתולוגיה הנורדית, העורבים הוגין ומונין (חשיבה וזיכרון) (אולי) - השיחה שלו עם ג'יימי היתה מאד מעניינת ואניגמטית - מי אמר שיהיה אחר כך? יופי, תודה רבה לך אפלטון. ושהאחרון יכבה את האור ? טוב, עכשיו שיודעים מי היורש אפשר להילחם יחד או למות לבד ( או יחד) אחח טיריון חייב להישאר חי כדי לספר לנו עוד בדיחות טובות ומה עם ברון? גם הוא יכול לעזור.

    הגב
    • Matipool

      תולע אפור (השם של מפקד הבלתי טמאים).

      הגב
      • ניק

        או איך שקוראים לו בת.ז - פרננדיניו :)

        הגב
        • ישראל

          מה שיפה זה שמיסאנדיי היא בול סאנה. אז הם מסתדרים מעולה יחד :)

          הגב
  • ערן (המקורי)

    פרק חזק והכנה מעולה לקרב הגדול ולפרידות המצערות שיבואו. האם יש כיום דמות שאנחנו באמת נשמח עם מותה? כל הדמויות השטניות או החד מימדיות עברו לעולמות אחרים, למעט סרסיי. כל ה”רעים״ הנותרים הם רעים לשעבר, שעברו שינוי, ובפועל כפרה ומחילה. קצת נצרות מסורתית לא מזיקה גם לסדרות פנטזיה, מסתבר.
    - מאחר שאין כרגע זמן בסדרה לדיאלוגים סתמיים, אני מניח שלכל משפט יש משמעות. והחקירה של אריה את
    גנדרי חשובה בעיניי לא רק כי התעניינה בעבר המיני שלו, אלא גם כי שמעה על הצמדת עלוקות לגופו וזריקתם לאש, ועל חשיבות דם של בן מלוכה עבור לורד האש. כרגע היחיד בזירה עם דם מלוכה הוא ג׳ון (אבל אריה לא יודעת את זה). אני בטוח שיהיה מעורבות כלשהי ללורד האש, אבל שלא קשורה להקרבה של ג׳ון.
    - דאני אובססיבית לגבי שלטון על 7 הממלכות, כמי שנולדה למלוכה. אבל זה לא תמיד היה כך. כל ילדותה, וגם בעונה הראשונה לסדרה, היא היתה אחותו הצעירה של וייסריס, היורש החוקי (והמעצבן), שמכר אותה לדותראקים בשביל סוסים ולוחמים. מרגע שהפכה לזו שזכאית בעצמה לכס, היא עברה שינוי, ולא מעלה על דעתה לוותר על הכס או על חלק משבע הממלכות (כולל הצפון הנודניק הזה שדורש עצמאות). האם דבר דומה קורה לג׳ון, שמעולם לא חיפש להנהיג וזה תמיד נכפה עליו?
    - מחשבה מטרידה: מה יקרה אם מלך הלילה יתחיל להחיות גופות שנקברו בווינטרפל (אם הוא עצמו יגיע לשם, הוא הרי לא נראה בין הכוחות בסוף הפרק)? והאם הוא יעיר גם את ראמזי בולטון, אשר מת בווניטרפל בדרך לא סימפטית?

    הגב
  • אורי

    הייתי מוסיף את גריי וורם לאלו שימותו כמעט בוודאות - סצינת פרידה ותוכניות לעתיד תמיד מלווה במוות

    הגב
  • אורי

    מחשבה שעלתה לי, ולא צויינה פה
    1. מה עושה מלך הלילה - "מחזיר לחיים" גופות
    2. איפה כל הנשים (חוץ מליידי מורמונט) והילדים (חוץ מליידי מורמונט) והזקנים מסתתרים - נכון - במערות הקבורה
    3. מה יש במערות קבורה? נכון, כופות
    מסקנה - הולך להיות מאוד מעניין גם בעורף

    הגב
    • אורי

      גופות, לא כופות - למה אין פה עריכה :-(

      הגב
    • Matipool

      גם ליידי (סר) בריאן ואריה כלולות בקטגוריה של נשים..(-:

      הגב
    • yaron

      הסצינה עם הילדה שמנסה לצאת לקרב ולבסוף מחליטה להצטרף לפיקוד העורף מרמזת שאתה צודק :-)

      הגב
  • אסף שלום

    פרק שמזכיר את ימי ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים. המלחמה שאחריה שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר. רק לא נראה לי שיהיה ניצחון קל על המתים

    הגב
  • אלון3131

    שמחתי לשמוע שגם להרבה אחרים היה מביך לראות את הסצנה של אריה וגנדרי למרות שהיא הייתה הגיונית לגמריי ואפילו בטעם טוב, השחקנית כבר פאקינג בת 22 ואפילו הדמות כבר צריכה להיות בת 17 או 18, איכשהו בראש של כולם זאת עדיין אריה סטארק הילדה הקטנה.

    אחרי שנהנתי מכל העונות ומשני הפרקים האחרונים אני חייב להגיד דבר אחד, כל הסיפור הזה של בראן יהיה חייב להיות משהו מאוד אפי, אחרת זה ירגיש כמו אחד הבזבוזי זמן הכי גדולים על המסך, אנחנו כבר 8 שנים מחכה שיעשה משהו, קדימה.

    הגב
  • אמיתי

    לוידע...הניתוח שלך עושה חסד עם הפרק הזה. לדעתי.
    אבל הכי חשוב- תכנית הקרב לא נראית גאונית בלשון המעטה. איפה ההפתעות והתחבולות? איזה איגוף מאחורה? משו?
    קצת מאכזב כל העניין עד כה

    הגב
    • פאןפאן

      את הקלפים השאירו קרוב לחזה אח שלו. יש רמזים עדינים בכלי הנשק , בלוחמים ואני בטוח שהגמד יתרום חלקו גם ברמה הפירוטכנית

      הגב
      • יהודה.א.

        אמיתי צודק, כנראה. מאז שהכתיבה היא יותר בידיים של בניוף ו-וויס ופחות אצל מרטין, הרבה מהתחכום והערמומיות של הדמויות נעלם. לצורך העניין, איך עם יועצים שבעבר היו מוחות דגולים מבחינת תכנון כמו ואריז וטיריון, דנאיריז כושלת כל כך?

        הגב
        • אמיתי

          יש פה מגיב בשם ירון שגם יודע שאני צודק (;
          נראה שטיריון עובר תהליך מוריניוזציה. מקווה שנתבדה בפרק הבא ושיהיו הפתעות יותר רציניות מהמוות של תיאון וכאלה

          הגב
          • yaron

            חג שמח אמיתי,
            לא יודע אם אתה צודק, יודע שצדקת ;-)

            הגב
            • אמיתי

              חג שמח!

  • Shadow

    אהבתי את הסיכום.

    לדעתי די מהר בתחילת הסידרה זו הפכה להיות סידרה נשית. רוב הדמויות המרכזיות והשולטות בעניינים היו נשים. קייטלין, יארה, המכשפה האדומה, סרסיי,אריה,דנארייס,אחות של קטלין בעמק, מרג'רי הסבתא שלה, בריאן ונחשות החול בדורן ואולי שכחתי עוד.
    בנוסף לא מעט מהדמויות הגבריות המשפיעות ביותר, לא ניחנות בתכונות "גבריות". וואריס המסורס, בייליש ששומר עצמו לאחת, טומן הפסיבי וג'ופרי הפחדן שנישלטו לחלוטין ע"י סרסי ומרג'ורי, סאם הרכרוכי, טיריון הגמד וגם דמויות פחות משפיעות כמו לוראס ורנלי ההומוסקסואלים.

    לגבי השיר, אני חושב שהוא היה החלק הכי משמעותי מבחינה סמלית בפרק. הוא אכן מזכיר את הסצנה של פיפין בשר הטבעות אבל מעבר לזה יש לו משמעות עמוקה בעולם של משחקי הכס. הוא שיר שנכתב (כנראה ע"י רייגאר) על ג'ני, בחורה שהנסיך דאנקן התאהב בה, ובשביל להתחתן איתה ויתר על המלכות שהועברה לאחיו וממנו לבנו שלימים נודע בתור המלך המשוגע. דאנקן וג'ני נהרגו באירוע טראגי כשנישרפו יחד עם עוד לא מעט אנשים כשאביו של אותו דאנקן (שבמקרה או לא נקרא גם אייגון) ניסה (וכשל) באמצעות אש להחיות מחדש את עידן הדרקונים בווסטורוס. שנים אחר כך הנינה שלו דנאריס תצליח איפה שהוא כשל.
    .
    זה עוד לא נגמר כאן, את אותו שיר אהבה לשמוע במיוחד מכשפת יער שהייתה חברה טובה של ג'ני המדוברת מהשיר. אותה מכשפת יער (שכנראה היתה חלק מילדי היער) חזתה את בואו של הנסיך המובטח מזרעו של המלך המשוגע. בזמן אותה שריפה טראגית נולד (במקרה או שלא) רייגאר שרבים חשבו שהוא הנסיך שהובטח אבל כנראה שהוא היה צריך לערבב את העיניינים עם דם ממשפחת סטארק כדי שבאמת ייצא לנו נסיך מובטח שהוא כולו שיר של קרח ואש ששמו (במקרה או שלא) אייגון טארגריאן כמו אייגון הכובש, שכבש את ווסטרוז עם הדרקונים שלו והקים למעשה את שבע הממלכות כממלכה מאוחדת.
    אפרופו עירבוב דם בין טארגריאן לסטארק. העירבוב הזה נוצר כשרייגר שר את השיר על ג'ני במשתה בו הייתה נוכחת ליאנה סטארק. השיר ריגש מאוד את ליאנה וגרם לה לבכות מה שמשך את תשומת ליבו של רייגאר וכך התחיל הרומן שלהם שסופו היום כבר ידוע.
    לא סתם מייד אחרי השיר עוברים לסצנה של דאני וג'ון במערות הקבורה בו הם מדברים (איך לא) על ליאנה, רייגאר ואהבתו לשירה.
    .
    השיר בעיניי מסכם את הסידרה ומכין אותנו להרבה מוות ועצב אבל גם לבואו של הנסיך שהובטח.

    יש פה למעשה סגירה של שני מעגלים של דם הרג והרס בגלל שני נסיכים לבית טארגריאן שהלכו בעקבות הלב שלהם (ג'ון מאוד דומה להם בזה) והחוט המקשר בינהם הוא Jenny of Oldstones.

    לדעתי כל מי שהיה עם פודריק בחדר כשהוא שר אמור למות. תחושת בטן קלה אומרת שאולי טיריון וג'יימי ישארו בחיים רק כדי למות לפני סוף הסידרה. תולעת אפורה, תיאון, בראן, ג'ורה.
    אני גם חושב שהמלחמה לא תגמר בווינטרפל וזה רק קרב הפתיחה המתים יהדפו את החיים לדרום ווסטרוז עד מעלה המלך לפתח דלתה של סרסי. יש מצב ששם היא תמות או תירצח כדי להשתלט על הצבא שלה ושל יורון כדי לעזור לנצח את המתים.

    נ.ב

    יש בי חשש שג'ון, דני או אריה אחד מהשלושה לא ייסימו את הסידרה בחיים.

    הגב
    • חובצי

      מעניין מאוד.

      הגב
    • דןר

      אם כבר סרסי תרצח על מנת להשתלט על הצבא שלה, אז למה לא על ידי מישהי שיכולה להתחזות אליה (אריה), שהיא גם במקרה, או שלא, אחות קטנה כמו בנבואה?

      הגב
      • shadow

        לא נראה לי שאריה היא זו שתהרוג את סרסי. אולי את ההר. בגדול היא דיי סיימה את הרשימה שלה. את מה שהיא לא הספיקה עד עכשיו יעשו כבר המתים כנראה.

        הגב
    • ערן (המקורי)

      אופתע ותאכזב מאד עם אריה לא תגיע אל סרסיי כדי לנקום בדמות המשמעותית ביותר שנותרה ברשימה. סקרן בעיקר לדעת איזה פנים היא תעטה כאשר תתגנב. ניחוש / תקווה: באותה הזדמנות ההר ואחיו ילכו מכות (ומישהו, הלואי וההר, ימות).

      הגב
  • matipool

    פרק מצוין וסיכום מעולה.
    הפרק הכין אותנו לקרב הגדול, לפרידה מחלק גדול מהדמויות ולמה שיקרה אחרי הקרב שבו איכשהו יצליחו לנצח את מלך הלילה והמתים.
    אהבתי את הסצנות של החבורה שמתגבשת סביב האח כדי להתחמם בהמתנה לקרב ובסיום בהכתרתה של ליידי בריאן לסר.
    דאני לדעתי התכוונה לחאל דרוגו כשדיברה על הגבר הקודם שאהבה.
    מצטרף להערכות שלך בנוגע למתים למעט טיריון. מהמר גם על פודריק, בריק ואולי תולע אפור.

    הגב
  • פאןפאן

    פרק אדיררררררררר וסיכום מעולה
    אריה התבגרה לנו מול העיניים ועוד שניה היתה אונסת את הנפח בן המלך. מרגש
    סצינת האח והשתיה לפני הקרב ענקית - אין לוחם שלא מכיר את ההרגשה שלפני. מצמרר
    גם לדעתי דאני התככונה לחאל דרוגו - אין שאלה בכלל. ג'ורה לא בליגה של דאני :)
    קצת הפתיע אותי החיבה וההתרגשות במפגש של סאנסה ותיאון - שוכחים מהר בגידות בצפון
    בראן הולך לקבל את הפוקוס בפרק הבא - אל דאגה
    מספרי מוות: בריאן האבירה, לורד הבצל, גנדרי, תיאון, תולע אפור, תורמונד הגבר, ג'ורה, אולי גם אריה

    הגב
  • yaron

    דאני לא תשב על הכס.
    כתבתי את זה אחרי הפרק הראשון ועכשיו, כשהיא יודעת את האמת זה נראה לי אפילו יותר ברור.
    ההימור שלי - מצילה את "החיים" בקרב אבל לא חוזרת ממנו...
    דאני סוף סוף נאלצת להתמודד עם האגו שלה ברצינות. מה חשוב, מה המטרה? סתם לשבת על הכס "כי הוא שלי" או עידן חדש לממלכות.
    ג'יימי - הדרך היחידה שלו לצאת מההיסטוריה שלו (ולהחליף שם) היא למות בקרב ולקבל צל"ש.
    שאלה - האם טיריון וסאנסה עדיין נשואים? אם כן מסביר את ההימנעות מזונות ורומז על שלום וברית בין הבתים לאחר הקרב הגדול.
    הימור שלי - שניהם נשארים בחיים.

    ג'ון - נשאר בחיים ויושב על הכס.

    שאלת השאלות ודמויות המפתח בעיני - אריה ובראן.

    הגב
  • Gil - Zimbabwe

    וואוו זה היה פרק מעולה, ההרגשה הזו לפני קרב מצמררת עם המון פלאשבקים. הלוחמים והמפקדים בשיאם ברגעים כאלו!!
    סיכום מעולה בעיקר בפן הנשי, תודה גרייזס.
    אגב, האם ההגלייה עכשיו של הנסיך הארי ללסוטו זה על מנת לחזור ולכבוש את כס הברזל? ומייגן מרקל תבוא עם דרקונים?
    אם לבניון היה 0.00001 אחוז מהאופי של אריה הוא היה בהיכל התהילה של אנגליה.... :)

    הגב
  • Guss

    תודה על הסיכום. מדביק פה את הסיכום שלה שהתפרסם במקום אחר (עם עריכות ושינויים בינתיים):
    א. פרק נהדר, מרגש. כולו subtleties של פחדים, אהבות, חשדות, גאווה, השלמה, ורצון למשמעות לפני המוות. הפרק היה כולו שיר הלל לדמויות שאהבנו. והמשחק של כל השחקנים, ממש כולם (למעט אחד, על זה בהמשך) היה נהדר ומרגש.
    ב. מעניין איזו קורלציה יש בין מי שטוען שהיה פרק משעמם (כי לכאורה "לא קרה כלום"), ומי שמתעקש שמה שהוא אוהב בסדרה זה התככים ולא הקרבות והדרקונים.
    ג. השעות האחרונות לפני הקרב, שאיפת האוויר לפני הצלילה. לא יכולתי שלא לחשוב על הפקת שר הטבעות של פיטר ג'קסון, שהקדיש גם הוא זמן לשעות המתח לפני הקרב האחרון, הקרב ללא סיכוי, הקרב על עולם האדם. פיפין וגאנדאלף במינאס טירית, ואראגורן, גימלי, לגולאס ותיאודן בנקרת הלם. לא בכי קורע לב, לא השתפכות אהבים, לא בהלה היסטרית, אלא רצון עז לעוד שעה של אנושיות מתוחה. וגם הבודדות והקרות שבדמויות - קלגיין, אריה, בראן - גם הם מתנחמים בשיחה. נזכרים בעבר, וכמעט לא מעזים לחלום על העתיד. אין חיסולי חשבונות או התפייסות מרגש של הרגע האחרון, למי יש כח לזה?
    ד. לא התרגשתי כל כך מג'יימי מאז פרקי המסע עם בריאן. אבל הפרק הזה הוא היה נפלא. נע בין קצוות החרטה על בחירותיו בעבר, ובעיקר האהבה הנואשת שלו לסרסיי שהפכה אותו לנבל במקום גיבור, ובין קצוות הגאווה וזקיפות הראש על מי שהוא בכל זאת. ג'יימי שונה מסרסיי או טייווין, שעושים את "מה שצריך" כי ככה העולם, ולא צריכים הסברים פנימיים או הצדקות. ג'יימי צריך הצדקות תמטיות, הוא רואה את עצמו כגיבור למען מטרות חשובות. במשך זמן רב הוא סיפר לעצמו סיפור, בנה לאעצמו נראטיב פנימי בו הוא הגיבור - מי שהציל את מעלה מלך מידי המלך המטורף ושם קץ למלחמה, מי שהגן על אחותו, ילדיו ומשפחתו מפני עולם אכזר, ומי שהקריב את עתידו כיורש בית לאניסטר כדי למלא את חובתו האמיתית למשפחה ולממלכה. אפילו האמירה שלו לאחר השלכת בראן "הדברים שאנו עושים למען האהבה", היא בעצם הצדקה, הכנסת מעשי אכזרי לתוך תמה מוסרית. לאחר שכל זה קורס, והוא מביט בהשלכות מעשיו, ועדיין קשה לו לקבל אחריות. הנראטיב קרס כי אחותו מתבררת כפסיכוטית, אכזרית, וכזו שתקריב את כל העולם עקב גחמותיה. היא דמות של נבל, מה שהופל את ג'יימי לעוזר הנבל. אבל הנראטיב בראשו של ג'יימי הוא של גיבור, ולכן כדי להחזיק את הסיפור הוא מאשים את סרסיי בכך ששיקרה לו. זה דווקא טיריון ששם לו את הראי מול פניו - לא השקרים של סרסיי הונו אותך, אלא ידעת מי היא והלכת אחריה בכל זאת בגלל אהבתך אליה, מזכיר לו אחיו. ואז, האקט הקטן של החסד האבירי כלפי בריאן מהווה את אחד מהצעדים הראשונים לקראת מה שנקרא בשפה הקולנועית - "גאולה". כלומר כפרה פנימית על חטאי העבר באמצעות מעשי נתינה והקרבה. והימור שלי - זה רמז מטרים שיימצא את מותו בקרוב מאוד.
    ה. דאני מנסה להתקרב לסאנסה. השיחה נעה בין ניסיון אמיתי לאחוות נשים מנהיגות בעולם גברי ובין תמרון פוליטי עדין מאוד. סאנסה היא באמת המנהיגה האישה הראשונה שדאני יכולה לדבר איתה. והיא גם אחותו של הגבר אותו היא אוהבת, אז יש פה מידה של התחנפות משפחתית. אבל היא לרגע לא מורידה את מגננותיה ושאיפותיה הפוליטיות, וסאנסה מבהירה לה שהיא לא פראיירית. בכלל, סאנסה נהדרת בפרקים האחרונים. בסצינת הפתיחה, נקרא לה "המשפט של ג'יימי", סאנסה לוקחת את ההחלטה לחון את ג'יימי, בלי לחכות לאישור המלכה דאינריז. המעניין פה הוא שהיא שמה את עצמה שוב ושוב כשווה לדאינריז - לא את ג'ון, שוויתר על מלכות הצפון, אלא את עצמה. היא לא אומרת את זה במפורש, ואולי היא אפילו לא מבינה את זה על עצמה בצורה מודעת, אבל סאנסה לכל דבר ועניין לקחה על עצמה את מלכות הצפון. ג'ון אולי רשמית זה שנבחר על ידי בתי האב הצפוניים למלך בצפון, וזה שמונה על ידי דאינריז לריבון הצפון, אבל סאנסה היא המנהיגה דה פאקטו. הניואנסים מושלמים - היא לא משפילה את דאני, אבל לא גם לא נרתעת ממנה. הימור שלי - רמז מטרים לכך שהיא תחיה ותנהיג את הצפון.
    ו. במסגרת "חברים שרים טיריון", גם סאנסה וגם ג'ורה מזכירים לדאינריז שהוא הבחירה הטובה ביותר בנמצא להיות יד ימינה. הוא טועה, אבל הוא לומד מזה, זה כנראה המחמאה הטובה ביותר שג'ורה יכל למצוא, וזה עבד. טיריון מודה בשיחה עם ג'יימי שהוא כבר השתנה מאז הפרק הראשון, ומתכוון לכך שהוא כבר לא שיכור וחסר אחריות, אבל השינוי הגדול ביותר היה בסצינה בה הוא ניסה לשכנע את דאינריז שעליו להילחם. נסו להיזכר רגע בעונה הראשונה ותצחקו. דאני, בתורה, חותכת באופן רק את הרצון של טיריון להילחם מתוך איזה קשקוש מאצ'ואיסטי. רצית להיות אסטרטג? אז זה אומר להיות על החומה.
    ז. הרגע הזה של בריאן מוכתרת לאבירת שבעת הממלכות, על ידי ג'יימי מכל האנשים, היה רגע של קתרזיס מושלם. פשוט לזרוק את כל הציניות של הצופה, את כל ההגנות והניתוחים, ולמחוא כפיים ביחד עם טורמונד. ונראה לי שכל מי שקרא אי-פעם את רשומות רומח הדרקון חשב אתמול על סער בהיר-להב, הגיבור שחי את כל חייו לפי מידת האבירים, אך רק לפני הקרב האחרון הוכר באמת כאביר. לדעתי, גם זה רגע מטרים - וגם היא תמות בקרוב, והניחוש שלי שתמות ליד ג'יימי. הוא יהיה בצרה, היא תבוא להציל אותו, המצב ייהפך לנואש והוא יצעק עליה לעזוב אותו ולהציל את עצמה, והיא תישאר איתו עד לסוף המר. בסוף נראה אותם שוכבים מתים זה לצד זו - מאוחדים במותם. שובר לב
    ח. מיליון סצינות נהדרות שאין לי כבר זמן ומקום לנתח לעומק - אריה בוחנת את ג'נדרי הנפח במבט של "גרררר", רגע האיחוד של סאנסה ות'יאון (סאנסה אוהבת את ג'ון, אריה, ובראן, ונאמנה לצפון, אבל ת'יאון הוא היחיד ששותף לטראומה הקשה שעברה והיחיד אם כך שמבין אותה לעומק), הסיפור הקורע של טורמונד, הרגע בין ג'ורה לליאנה, המשולש של אריה, ההאונד ובריק, ואני יכול להמשיך, כמעט כל רגע זהב.
    ט. אני חייב לקלקל - הרגע שלא אהבתי זה הסצינה של המין בין אריה לג'נדרי. לא מתכוון מבחינה עלילתית (אם כי, בעצם בת כמה אריה אמורה להיות בנקודה הזאת?אם 12 אז קרינג'י!!! אם 15 אז ניחא). זה היה ממש נחמד דווקא. הסיבה הראשונה היא שהשחקן של ג'נדרי עצי לחלוטין ופשוט לא מצליח להעביר רגש, נוכחות או אפילו מיניות. הסיבה השנייה קשורה בעיני ל"חוסר העירום" של אריה, וזה מצריך הסבר. כל סרט או סדרה נמצאים בשיאם כשהצופה שוכח שהוא צופה בסרט בדיוני, חש הזדהות שלמה עם הדמויות, ובעצם חי את העלילה ולא את חוויית הצפייה. ככל שאנחנו "שוכחים" שמי שאנחנו צופים בה בעצם היא לא אריה סטארק אלא מייזי וויליאמס, לבושה בבגדים שהביאו לה מחלקת ההלבשה, עומדת בסט מפוברק ומדקלמת שורות בהוראת במאי, ככל שאנחנו מכירים בה כאריה, אנחנו נשאבים יותר לסדרה. נכתבו המון שורות על כל נושא העירום בסדרה, בין אם היה מתחייב בכל סצינה או לא, אבל לפחות זה היה יחסית אמין ועקבי. מצד שני, הסצינה הדווקא חמודה הזאת עשתה כל מאמץ להסתיר את העירום של מייזי וויליאמס. הטריקים כמובן לא שונים מכל סדרה אחרת או סרט, אבל זה היה כל כך שונה, עד שזה בלט כמשהו שונה. ואז, במקום להיות מושקע רגשית בתוך הסצינה, חשבתי לעצמי - "נו בטח יש לוייליאמס סעיפי אי-עירום בחוזה, ובעצם בת כמה היא היתה כשצילמה את העונה האחרונה". זה קצת הרס. [והבהרה, אני לא מתכוון שהיה צריך להראות את אריה ערומה, או לדרוש מוויליאמס סצינת עירום. ממש לא מה שאני אומר. אני אומר שאיך שהסצינה נבנתה, בכל סצינה אחרת במהלך הסדרה התרגלנו לעירום, ודווקא חוסר העירום יצר צרימה שהוציא אותי מתוך "הדמויות" אל "ההפקה". איך היה אפשר לעשות את זה שונה? במיליון דרכים, למשל סצינה שכולה קלוזאפים על הפנים של שניהם, בלי להראות כלל חצי גוף שתוזמר לא לחשוף ישבן או פיטמה]

    הגב
    • Guss

      *הסיכום שלי

      הגב
      • אמיתי

        *סמינריון..(;

        הגב
      • Matipool

        סיכום מעולה ומרתק, Guss.

        הגב
    • עובר אורח

      +מיליון על הרפרנס לרומח הדרקון. השוואה מושלמת.

      הגב
  • עגל

    היה פרק מעולה. מתקדם לאט ושם דגש על אוירה למרות שכולם (כולל הצופים) כבר מתוחים כמו קפיץ.
    גם לדעתי היה דגש אצל מספר לא קטן של דמויות על כל שהן חטאו בעבר ועכשיו יקבלו מחילה על ידי מוות הרואי.
    תאון הוא הראשון. השני הוא ג'יימי, שהודגשו כל חטאי העבר שלו. האחש שיהרוג את סרסי הוא טיריון, שיצליח להימלט מהקרב הזה.
    תורמונד ובריאן גם ילכו, כמו התולעת האפורה ומיסנדיי, חוף הים עלק, אתם הולכים להיות זומבים :-(
    אני עדיין עם הספקולציה שלי לסוף הסדרה שיבוא לאחר שג'ון סנואו (שיש לו קשר למלך הלילה, ראו את זה בפרק הקרב של הפראים עם הזומבים וההימלטות על הרפסודה) יצליח להרוג את מלך הלילה אבל ידבק ממנו בדרך כלשהי ויהפוך למלך לילה חדש. דאנריס תהיה המלכה.

    נ.ב. משהו שמציק לי בכל העונות - בסדרה אם מישהו טוען טענה מופרכת כלשהי מייד כולם מאמינים לו. אין בדיקה, הצלבת מקורות, שום דבר. מספיק שבראן וסם אומרים שג'ון סנואו הוא טארגריאן והופה, כולם מקבלים את זה כתורה מסיני (הפעם כיוצא דופן דאנריס מעלה ספק)

    הגב
    • yaron

      למה ציפית, בדיקת DNA?

      הגב
    • עובר אורח

      תיאון כל כך מת בבירור, שנראה לי שהם יכולים אפילו לא להציג את זה בפרק…
      בריק דונדריון נראה לי גם די בוודאות מת. כנ"ל ג'ורה מורמונט.
      אגב, לפי החוקים של סרטי אימה גם אריה מתה בוודאות, אבל אני לא מאמין שהיא תמות עכשיו.

      הגב
      • אורי

        גנדרי ימות במקומה
        לפי אותם חוקים גם גריי וורם גמר את הסיפור

        הגב
  • no propaganda

    רק אני כשראיתי את הסצנה של אריה וג'נדרי, חשבתי:
    המאמן מרשה סקס לפני משחק?

    מה הסיכוי שדאני תהרוג את ג'ון?

    הסצנה של דאני וסאנסה ממש מצויינת, בכלל הפרק הזה היה סבבה לגמרי, שיפור גדול מהפרק הקודם

    הגב
    • עובר אורח

      מדובר בבמאי של פרק החתונה האדומה. הוא מביים גם את פרק 4.
      הבמאי של פרק 3 ו5 הוא הבמאי האהוב עלי בסדרה, שביים את הקרב על הארדהום וקרב הממזרים. זה די מראה מה העלילה בפרקים הבאים - קרב אפי בפרק הבא, התמודדות עם ההשלכות שלו בפרק 4 ואז קרב על כס הברזל בפרק 5

      הגב
    • אורן השני

      אני חשבתי על החבורה שהתקבצה, רק שלא יהיו בהנגאובר עם כל האלכוהול שהלך שם

      הגב
  • שחר התל אביבי

    תודה על המאמר המעמיק,
    בצד החיים(לפחות לפרק הקרוב)הייתי הולך על:
    טיריון - צריך עוד לתת עיצה או שתיים כימין המלכה
    אריה - אמורה עוד להתנקש בסרסיי (מחופשת לג'יימי?)
    ההאונד - מה עם פגישה עם אחיו?
    ג'ון וכנראה גם דאני, יש עוד לפתור את המצב על הכתר
    סאנסה

    ווינטרפל לא תיפול כי גילי במצודה. היא קמע, כל מקום שהיא נמצאת בו שורד (או אם תרצו כמו מינס תירית שניצלה ברגע האחרון)

    הגב
  • תבורי

    היית חייב להכניס את בניון לסצנה הנהדרת של אריה, הא?

    הגב
  • אורן השני

    פלוט טוויסט - המתים משמידים את הצפון, סרסי וחבורתה מנצחים אותם בקרב שני פרקים אח"כ

    לא יקרה, אבל מה כזה יהיה נורא לראות את המתים מנצחים? יותר מעניין מהסיום הדי צפוי המתקרב

    הגב
    • עומר

      אני איתך!
      כבר מהעונה הקודמת אני מת שסצנת הסיום תהיה שמלך הלילה יושב על הכסא.

      הגב
  • שי

    קשה לי להאמין שצבא המתים יובס בפרק הבא. מרגיש לי זול מדי. אני מהמר על הימלטות נואשת של החיים, ושהשתלטות על כס הברזל תהפוך לאפשרות האחרונה להשיג צבא לחזור להילחם במתים.

    הגב
    • ניק

      אני גם חושב שנראה 2 קרבות עם המתים ואולי עוד קרב בין הצפון (מה שישאר ממנו) לסרסיי (בטוח נראה משהוא כי חייב להיות קרב בין האחים המגודלים).

      הגב
  • יונתן

    אני לא יכול להסביר למה, אבל אני משוכנע שבפרק הבא אין קרב בווינטרפל, או שהקרב בווינטרפל יהיה הסחת דעת. לא סתם לא ראינו את מלך הלילה בטייק האחרון. הוא ממשיך דרומה למעלה מלך, לטבוח בגולדן קומפני ו20 אלף החיילים שלהם, להוסיף אותם לצבא שלו ורק אחר כך יעלה חזרה לקרב אחרון בווינטרפל. Mark my words.

    הגב
    • שי

      מלך הלילה על הדרקון שלו, ויודע שיש מולו שני דרקונים חיים. הוא לא הולך לעמוד בראש הכוחות שלו ולסכן הכל.
      אם הוא יחכה בסבלנות לרגע שהדרקונים החיים ייכנסו לקרב, הוא יוכל להסתער בהפתעה כדי להוריד אחד ולהשוות את המאזן. או לחלופין להסתער על בראן כשהם יהיו רחוקים מדי.

      הגב
      • yaron

        כשהוא מוריד אחד המאזל לא משתווה אלא מתהפך...

        הגב
  • yaron

    כשהוא מוריד אחד המאזן לא משתווה אלא מתהפך...

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *