שיר של אש ושל קרח (יומן משחקי הכס, עונה 8, פרק 3)

הקרב הגדול הבטיח וקיים

איך בכלל מתחילים לסכם פרק כזה? פרק של 80 דקות שכולו קרב אחד המתרחש באותו מקום (דבר שקרה רק בקרב על החומה ובבלקוואטר, שני פרקים מונומנטליים. וגם הפרק הקודם, כמובן). פרק שהוא בסופו של דבר הסיכום של הסדרה הזאת – הרי השם המקורי של סדרת הספרים הוא שיר של אש ושל קרח. זהו זה. הקרב הסופי בין האש לבין הקרח. ואיזה קרב זה היה.

בדרך כלל, אני לא נוהג להכנס למקומות של ביקורת על הסדרה. זה מה שזה ואני לא רואה טעם להתחיל להתעמק בשאלה של האם הגיבורים הגיעו מהר מדי ממקום למקום או על איכות הדיאלוגים. אבל אני אחרוג ממנהגי הפעם כי ברור שיש דברים בפרק שאי אפשר שלא להתייחס אליהם וברור לי שהרבה ידברו על זה. אז בואו נוציא את זה מהמערכת קודם כל לפני שנעבור לניתוח של הפרק והדברים שכן עבדו בו (והיו כל כך הרבה):

מיעוט המתים: אני חושב שכמעט כל מי שדיברתי איתו על הפרק יצא בתחושת החמצה מסוימת על כך שבסוף סיימנו את הקרב האפי הזה עם מעט מאוד דמויות ראשיות מתות, אף אחת מהן לא דמות בקליבר הכי גבוה. היה לנו תיאון, היה לנו את ג'ורה, היתה לנו ליאנה מורמונט הבד-אס שמתה בגבורה ואולי נתאבל עליה הכי הרבה. והיתה את מליסנדרה, שהגיחה להופעת אורח ואז הלכה אל מותה. אפילו לא מתה בקרב עצמו. זהו בערך, אלא אם אתם רוצים לספור את בריק דונדאריון שמת בפעם העשרים.

ולא שלא היו הזדמנויות – טיריון וסאנסה היו קרובים להירצח במערה, סם, טורמונד, בריאן, ג'יימי, ההאונד – כולם היו על סף מוות מידי המתים המהלכים. בראן עמד להיהרג בידי מלך הלילה. אריה עמדה להיהרג בערך בכל שלב. וכמובן גם ג'ון ודאני לא היו רחוקים. ואיכשהו – כולם ניצלו. כל אחד בפני עצמו בהחלט יש הצדקה להשאיר אותם בחיים. ג'יימי וטיריון צריכים לנקום בסרסיי. בריאן וטורמונד צריכים לממש את אהבתם המפלצתית. ההאונד צריך ללכת לקרב עם אחיו. אבל כולם ביחד? נראה כאילו היוצרים פשוט חסו על נשמותינו והלכו על סוף טיפה הוליוודי מדי. או בלשון פשוטה – השתפנו

שזה די מצחיק כי היופי של "משחקי הכס" טמון בזה שהיא כנראה הסדרה היחידה בעולם שתגרום לך להצטער שדמויות נשארו בחיים. להרוג אנשים זה לא אמיץ – זה הכי סטנדרט בסדרה הזאת. אבל צריך לזכור: הגדולה של הסדרה היתה להרוג לך אנשים שאתה אוהב (וגם כאלו שפחות) – אבל בצורה מפתיעה. הסיבה שהחתונה האדומה או הסגולה, שלא לדבר על המוות של נד סטארק, כל כך אדירים זה שהם באו לנו בהפתעה מוחלטת. במקרה של הפרק הנוכחי, שום מוות של אחד הגיבורים לא היה מגיע לנו באמת בהפתעה. לכן, אני לא חושב שהאכזבה היא כי הסדרה לא עמדה בסטנדרט של מניין המתים מהעבר. האכזבה בעיניי נובעת משתי סיבות עיקריות:

  1. הבילד-אפ בפרק הקודם היה מושלם לפרידה מכל הדמויות שחשבנו שעומדות למות. זה לא שאני רוצה שבריאן או טורמונד ימותו אבל אם זה היה קורה, הרגשתי שיצא לנו להיפרד מהם כמו שצריך. ואז, אחרי כל הפרידה הזאת, אתם משאירים אותם בחיים?
  2. מדובר, כמו שאמרתי בהתחלה, בקרב הכי גדול של הסדרה. זהו בעצם הקרב אליו אנחנו מתכוננים מאז סצינת הפתיחה של הסדרה. בשביל סדר גודל כזה של קרב על גורל האנושות, מצופה שהקורבן האנושי (לא במנין גופות, כמובן, אלא ב"איכות" שלהן) יהלום את גודלו. וזה לא קרה. אפילו לא קרוב.

חוסר התוחלת של הקרב: בעיה נוספת בפרק הזה היא שאנחנו נשארים קצת בידיים ריקות. כבר שמונה עונות מפמפמים לנו את המהלכים הלבנים המגיעים מצפון. בסוף, הם לא מחליפים מילה עם אף אחד, מלך הלילה בא להרוג את בראן ומת – בלי שיש לנו מושג אמיתי על המטרות שלו בחיים. בשביל סדרה כל כך עמוסה וארוכה, אתה מצפה לטיפה יותר הסברים. אתה מצפה שההלכים הלבנים יהיו קצת יותר מאשר זומבים שבאים להרוג כל מה שהולך על שתיים. אתה רוצה הסבר. והסבר לא קיבלנו.

המוות קצר מדי: אולי פה הבעיה היא קצת בנו ומה שהרגילו אותנו בהוליווד. הקרב אולי ארוך מאוד, אבל אנחנו רגילים שבסדרות וסרטים מהסוג הזה, בסוף יתייצבו אחד מול השני הגיבור הטוב והגיבור הרע ויילחמו עד המוות. פה, לא רק שלא היתה לחימה כזאת, שני הגיבורים המרכזיים בכלל לא נפגשו! כלומר, כן, יש קטע שמלך הלילה מסתכל על ג'ון שרוצה להלחם בו, אבל אז הוא מחייה את כל המתים וג'ון לא מצליח להגיע אליו. וזה משאיר אותנו עם טיפה תחושת אנטי-קליימקס. מצד שני, אם נתייחס לחלק הראשון – הרי שהיוצרים פה כן הצליחו להפתיע אותנו בסוף, וגם זה לטובה.

עכשיו, שסיימנו לעבור על הבעיות של הפרק, בואו נדבר על הוואו. כאילו, וואו.

אני לא יודע אם זה היה הקרב הכי מרשים שראינו בטלוויזיה או אפילו בסדרה – הארדם, למשל, היה במידה רבה עשוי יותר טוב ויזואלית. אבל הקרב הזה היה מלאכת מחשבת של בימוי, שוטים מחושבים, מוזיקה מדהימה ברגעים מסוימים ושקט הולם ברגעים אחרים. הנה מה שהיה לנו:

– הסצינה הראשונה. השקט שלפני הקרב. המתח שעל הפנים של כולם. הידיעה שהם הולכים למות עכשיו. בניה אדירה של המתח.

– סצינת הדותראקים. אם עד עכשיו היינו במתח, עכשיו ההרגשה היא שכולנו הולכים למות. זה מתחיל רועש מאוד ועם הרבה אש ואז לאט לאט הרעש דועך והופך לשקט. והלפידים כבים אחד אחד. וההבנה שהנה המוות מגיע חודרת לכל אחד ואחד מהלוחמים. וואו.

– מלחמת הדרקונים. לא תמיד אתה יודע מי נגד מי אבל זה עשוי נהדר. ויש את האימג' המופלא הזה של שני הדרקונים צוללים. וואו.

– החושך: אני בטוח שיהיו הרבה שלא יאהבו את הבחירה הזאת. גם אני לא לגמרי בטוח בה. זה קשה הקטע הזה לראות פרק שלם שחלקים גדולים ממנו אתה צריך לנחש מה קורה. ועדיין, אני חושב שמדובר בבחירה אמנותית מאוד אמיצה שמדגישה כמה אנחנו לא יודעים כלום. כל מי שהיה בצבא כנראה מכיר את הפתגם "הקרב הוא ממלכת אי הודאות". אין מקום שבו זה הומחש יותר מאשר בקרב הזה. לרגעים אתה לא בטוח מי נגד מי, מי מנצח ומי מפסיד או בכלל מה קורה. עוד אלמנט מעלה מתח.

– מליסנדרה מדליקה את התעלה. אתה בטוח שהיא תצליח ועדיין זה מותח אותך עד לשניה האחרונה.

– שלב הזומבים: אם החלק הראשון של הפרק הוא קרב "סטנדרטי" הרי חלקו השני הוא סרט זומבים לכל דבר. ואיכשהו, גם את זה הם הצליחו לעשות מושלם. אם זה המתים שנופלים מלמעלה כמו גשם, אם זה סצינת הספריה של אריה שאתה מרגיש איך הדופק שלך מטפס ומטפס ואתה מתפלל שכלום לא יקרה לה, ואם זה סצינת הקברים, כאשר המתים העתיקים מתחילים לחפור את דרכם החוצה. אמאל'ה.

– הרפרנסים – יש בפרק המון התיחסויות לדברים שקרו בעבר. עוד שניה נתייחס אליהם, אבל למי שעקב במשך שבע וחצי עונות מדובר בתענוג.

– אריה מנצחת את מלך הלילה: אני מניח שיש אנשים שלא הופתעו מזה שאריה היא זאת שניצחה את המלחמה, בטח אם מתייחסים למה שמליסנדרה אומרת לה מוקדם יותר. אבל אני הופתעתי. כמו שאמרתי קודם, כל הפרק ובעצם כל הסדרה, ההנחה היא שמי שינצח את מלך הלילה יהיה ג'ון. זה היה התפקיד שלו. והוא חותר לשם וחותר לשם, קודם מפלס את דרכו בים של זומבים ואז מנסה להביס את הדרקון היורק אש כחולה. ואתה כבר לא יודע איך הוא יגיע לשם בזמן – ואריה היא זאת שמצילה את המצב. בעיניי זה היה סיום קרוב למושלם.

– המוזיקה בעשר הדקות האחרונות של הפרק. מאוד מאוד מזכירה את המוזיקה בתחילתו של פרק 10 בעונה השישית. שם המוזיקה מגיעה לשיא עם הפיצוץ של הספט, היא דוהרת לכיוון הסוף הבלתי נמנע. פה, המוזיקה היא בסוף, אבל בהיכרותנו עם המוזיקה ההיא, אנחנו בטוחים שאנחנו דוהרים לקראת סוף דומה. והיי, ראינו מספיק משחקי הכס כדי לדעת שלפעמים מה שלא אמור לקרות כן קורה. והמוזיקה מתגברת ומתגברת וג'ון לא מצליח להתקרב והנה הסוף מגיע.

– הדקה האחרונה: האור עולה על ווינטרפל, שוטף את האפלה. האור ניצח את החושך. קתרזיס מושלם.

אפשר להגיד שוב פעם וואו? אז וואו.

בואו נדבר עכשיו על הפרק. מכיוון שזה לא פרק סטנדרטי אז גם הסיכום לא יהיה כזה. ברוח אתרי הספורט, החלטתי לנתח אותו דרך בחירת המנצחים והמפסידים מהקרב הגדול.

מפסידים:

דאניריז: אם בווסטרוז היה מוכר המושג "ניצחון פירוס", הרי זה זה מבחינת דאני. היא איבדה את האיש הכי נאמן אליה. היא איבדה את צבא הדותראקים. לא ברור מצב הדרקונים שלה (לפי הפריוויו לפרק הבא שניהם בחיים אבל לפחות אחד פצוע). אבל יותר מהכל, היא איבדה חלק מהלגיטימציה שלה להנהיג. היא אמנם באה לעזרת הצפון אבל בסופו של דבר היא מצאה את עצמה חסרת השפעה על מהלך הקרב, מחוץ לטירה, על סף מוות.

יותר מכך, אנחנו רואים את סאנסה וטיריון מתחברים מחדש. השניים, שחלקו חדר פעם, מתרגלים אחד לנוכחות של השני ואפילו תוהים בקול מה היה קורה אם דאניריז לא היתה מגיעה. זה נכון שלטיריון יש נאמנות כרגע לדאניריז אבל המטרה מספר אחת שלו היא סרסיי. ברגע שהיא תובס (והיא תובס, שלא יהיה לכם ספק) יתרחש קרב ירושה. האם טיריון בטוח בצד של דאני?

מלך הלילה: הכל בנונשלנט בשביל בסוף לא לאבטח את האגף שלך? כמה היבריס.

בראן: שבע שנים אתה בדרכים, מיטלטל ממקום למקום, אנשים נהרגים בשבילך וכל זה בשביל מה, כדי שתוכל לשבת כמו טמבל ולהסתכל על הקרב מלמעלה עם העורבים? מה בעצם התפקיד שלך?

משפחת מורמונט: ככה להחריב בית שלם במכה?

תיאון: You're a good man Charlie Brown

ההר: קליגיין בול איז קאמינג!

מנצחים:

ג'ון: הקרב על החומה, קרב הממזרים ועכשיו הקרב על ווינטרפל – נראה שלא משנה בכמה אויבים ג'ון מוקף, בסוף הוא מצליח להישאר בחיים. וברצינות, ההשפעה של ג'ון על הקרב לא היתה עצומה, הוא לא הצליח להציל את אח שלו והיה צריך שאריה תעשה את זה בשבילו אבל הוא כן הראה מנהיגות ונחישות. במיוחד הרגע שבו הוא עבר על פני בריאן וסם הנאבקים בזומבים והחליט לא להיחלץ לעזרתם על מנת להגיע לבראן. זאת תכונה של מנהיג.

מועצת החלב: בריאן וטורמונד בחיים, אתם יודעים כמה חלב הילד שלהם יצרוך?

סרסיי: סך הכל בחירה מושלמת היא עשתה. נתנה לצפון ולדאני לטפל במלך הלילה וההלכים הלבנים, הצבא שלה לא נפגע כהוא זה בעוד צבא הצפון איבד חלקים נכבדים ממנו.

טיריון וסאנסה: אתם כאלו חמודים ביחד!

תיאון: You're a good man Charlie Brown

יצרני ממים בטוויטר: טוב, זה טור רציני אז אני לא אכניס פה את כל כמויות הממים שטוויטר התמלא בהם אבל מה אני אגיד לכם – מדובר באחד הימים המצחיקים ביותר שראיתי (ואם לא ראית את הפרק אז גם מלאי ספוילרים).

כותבי המוזיקה בפרק: וואו.

אריה: אחרונה אחרונה חביבה. תשמעו, חשבתי שאי אפשר לאהוב את אריה יותר ממה שאהבתי קודם, אבל אחרי הפרק הזה אני מאוהב מעל הראש. זה לא רק המהלך שהיא שלפה בסוף מול מלך הלילה, זה כל הפרק. שבעצם הלך איתנו לאורך כל ההכשרה שלה. וכל כך הרבה רפרנסים לדרך שהיא עברה.

מתחיל בזה שהיא אומרת לסאנסה לדקור עם הקצה החד, כמו שג'ון אומר לה בפרק השני כשהוא נותן לה את מחט. ישנו הכידון שאיתו היא נלחמה בוויט וולקרס, שבניגוד לציפיות המוקדמות לא נועד כדי להרוג דרקון, אבל החזיר אותנו לתקופה שלה בבית הלא-מתים, אז היא למדה להילחם במקל. ישנה ההיתקלות שלה במליסנדרה, שהחזירה אותנו לפעם הקודמת שבה הן נתקלו, אי שם בעונה השלישית כאשר מליסנדרה באה לקחת את גנדרי. כבר אז מליסנדרה אמרה לה את אותם הדברים בדיוק. יש ההתגנבות של אריה בספריה, שרק טפטוף הדם שלה נשמע, זכר להכשרה שלה כחסרת פנים. ואחר כך, גם ההתגנבות שלה למלך הלילה.

וכמובן, יש את הסכין שבעצם התחיל את הכל – הוא הסכין שאיתו ניסו לדקור את בראן ובגלל הזיהוי שלו עם טיריון בעצם התחילה מלחמת חמש המלכים. ויש את המהלך שאריה עשתה למלך הלילה, שהוא בדיוק אותו מהלך שהיא עשתה מול בריאן עונה קודמת בקרב הקצר (והמעולה!) בינהן בפרק הרביעי. וכמובן, את הסכין הזה אריה קיבלה מבראן, שאמר לה שהיא תעשה בו שימוש טוב ממנו, מה שכנראה מוכיח את ראית העתיד שלו.

וכמעט שכחתי: חוזרים לסיריל ול"מה אנחנו אומרים למוות? Not Today". הדבר היחיד שנשאר – שאריה תהרוג מישהו אחרי שהיא גנבה פנים. הימור שלי – את סרסיי, אחרי שתגנוב פנים של יורון.

אריה היא בלא ספק המנצחת הגדולה של הפרק הזה. היא לא נועדה למשול ולכן כנראה לא תסיים על כס הברזל אבל היא המלכה האמיתית שלי.

היו לי עוד כמה דקות לחשוב על הפרק הזה ואני רוצה להוסיף משהו. אני יודע שבמחשבה ראשונה, כמו שכתבתי למעלה, אנחנו יוצאים מאוד לא מסופקים מהפרק מבחינת הבנה של המטרות של מלך הלילה והמהלכים הלבנים. אין לנו מושג מה הם באמת רצו, הם לא פצו פה כל הזמן הזה.

במחשבה שניה, ובאמת אני לא יודע אם לזה היוצרים (או ג'ורג' מרטין במקור) התכוונו, אבל יש בזה איזה שהוא הגיון. המהלכים הלבנים הם, כמו שנאמר לא פעם בעבר, מוות. זה כל מה שהם. הם התגלמות המוות על פני אדמה. למוות, אין מטרה, אין הכוונה. הוא יגיע ויקח אותך, לפעמים כשאתה צעיר, לפעמים כשאתה זקן, בלי להגיד מילה. איך אומר ההאונד לברוק שמנסה לשכנע אותו להלחם – "אנחנו נלחמים במוות, אי אפשר לנצח את המוות".

למהלכים אין מטרה לכבוש את ווסטרוז או לשבת על כס הברזל. הם פשוט מעוניינים להשמיד את הכל. המוות, בסופו של דבר, יכלה הכל. אף אחד לא יכול לו. אז אולי, דווקא הדרך שבה מלך הלילה – שהוא בסופו של דבר מלאך המוות – נוהג היא גם הדרך הנכונה. בלי הסברים.

***

בטח גם אתם חשבתם ש:

– הנבואה המפורסמת של כוהנות האש מדברת על "הנסיך שהובטח" שהוא זה שינצח את מלך הלילה. במשך כל זמן הסדרה, הדיון היה האם מדובר בג'ון או דאני (עם גרסה שמדברת גם על טיריון, שאולי הוא גם טרגריאן) ובסוף בכלל מי שמנצח את מלך הלילה היא אריה. האם זה הופך אותה לנסיך שהובטח?

– כמו כן, מליסנדרה אומרת לאריה שהיא "תעצום עיניים רבות. עיניים חומות, עיניים ירוקות,.. עיניים כחולות". עיניים חומות הן לורד פריי. עיניים כחולות הן מלך הלילה. עיניים ירוקות יש לסרסיי. אבל גם לדאניריז. המממ.

– כאשר הדרקון של דאניריז מנסה להשמיד את מלך הלילה באמצעות אש, ואז העשן מתפזר והוא עדיין עומד – רק אני נזכרתי ב"יום השלישי" כאשר מנסים להשמיד את החייזרים בפצצות גרעין ואז העשן מתפזר והם עדיין שם?

– אם בקרב על הבלקווטר ההאונד ברח מהאש, הרי שהפעם הוא נבהל ממנה אבל מתעשת על עצמו ברגע שהוא רואה את אריה בצרה. הוא יירד עליה אבל כמונו, גם הוא חולה עליה.

– כשמלסינדרה חוצה את השער, מלמעלה זה נראה כמו כס הברזל (ותודה לטל ווסר על ההפניה)

– טוב, רציני רציני, אבל הייתי חייב מם אחד:

שיר פרידה - יומן משחקי הכס (פרק 2, ע' 8)
על מגבלות הכח (יומן משחקי הכס עונה 8, פרק 4)

תגובות

  • אזי

    16 שעות שרדתי בלי לראות ספוילרים לפרק!
    אין לי מה להוסיף למה שכתבת, אבל אני יושב מול המסך מרגיש תחושת ריקנות עמוקה כל כך שהייתי חייב לכתוב משהו.

    אני רק אגיד שתיאוריות המעריצים עושים לפעמים מהסדרה הזו יותר ממה שהיא.
    ובאותו נושא, אין לי שום מושג לאן הסדרה הולכת מכאן.

    הגב
  • אלון

    מעניין אם אריה יכולה ללבוש את הפנים של מלך הלילה עכשיו

    הגב
    • קפיטולניק

      לאן היא תתגנב איתו?:)

      הגב
  • יואב דובינסקי

    אני הודעתי על 12 שעות מסיום שידור הפרק במערב כזמן שבו אני לא עושה ספוילרים. הזמן עבר. היו דרקונים, הופעה חלשה של הגמד, לא היה סקס/עירום. פרק נהדר עם הבעיות שהזכרת שלא הרגו דמות מרכזית. באחד הפוסטים הקודמים התייחסת לזה שנשים מובילות את האסטרטגיה בסדרה. בקרב הזה נשים ניהלו את הקרב. כל הגברים התבזו או היו פרווה. כל ההיילייטס בקרבות היו של נשים (הרג מלך הלילה, דנריס והדרקון מול מלך הלילה, הרג הענק, הדלקת הנשק של הדותראקים והדלקת התעלה). גברים בעיקר נכנסו להלם, נלחמו כחילים פשוטים או בזבזו זמן ומתו. בלי תכל'ס. לדעתי ג'ון איבד הרבה נקודות בקרב הזה. בכלל, מדובר בטקטיקן בשקל.

    הגב
  • אלעדכ

    קצת מצחיק הציפייה הזאת שתמיד הגיבורים ימותו. בסופו של דבר זאת סדרת טלויזיה (או ספרים) והעלילה שלה מסופרת על ידי הגיבורים שהדמויות שלהם נבנות לאורך זמן. מה יישאר אם כולם ימותו?
    המוות של ג'ופרי למשל השאיר חור גדול שלקח לו הרבה זמן להיסגר (של המניאק המושלם שכיף לשנוא).
    עוד דבר - אנשים שמייללים שהפרק היה הוליוודי מדי, ובאותה נשימה מתלוננים שמלך הלילה לא מת אחרי קרב פנים אל פנים של כמה דקות. יש דבר יותר הוליוודי מזה?

    הגב
  • אריאל

    הייאוש כשהוולקרס עושים ערימת ילדים על הגדר הבוערת... פרק מדהים. הבחירה בחושך הזכירה את קרב ההממזרים ועשתה את זה ריאליסטי כמו שכתבת אולי רק במינונים.
    זה שזו אריה פותח את האפשרות של דאני לתפוס קצת פחות תחת ולפרגן לצפון שעכשיו יעוף על עצמו יותר מה שמוביל לצפון חלש + דאני 1.5 כוח סוס נגד סרסיי והפלוגה הזהובה. יהיה מעניין ואיזה פרק

    הגב
    • yaron

      מלחמה בין הצפון לדרום נראית כל כך לא רלוונטית עכשיו, בדיוק כמו סרסיי שנשארה מחוץ לעניינים...

      הגב
      • אריאל

        מסכים. חזרנו לפוליטקה מקומית.
        ספוקלציה נוספת - פלוגות הזהב. אם אני זוכר נכון הנציג של בנק הזהב (ששיחק נדמה לי גם את מייקרופט הולמס בשרלוק. נהדר) מימן את הפלוגה בתמורה לזהב של טיירל שסרסי הבטיחה שבדרך. אממה הם פגשו את דאני והדרקונים. האם הזהב הגיע ? אם לא יש מצב שהפלוגה תתאייד.

        הגב
        • גרייזס

          כן, לפני שהדרקונים שורפים את כל התבואה בפרק הרביעי של עונה קודמת האבא של סם אומר לג'יימי שכל העגלות עם הזהב הגיעו למעלה מלך

          הגב
          • אריאל

            חבל הרסת תיאוריה יפה

            הגב
  • אורן השני

    אני חושב שתחושת ההחמצה נובעת מכך שכל מה שקורה אחרי הסצינה האדירה עם אריה המתגנבת פשוט לא מתקרב לרמה של מה שקרה עד אז.
    החלק הראשון היה אדיר, תחושה שיש stakes, מוות למי שלמדנו לאהוב, פחד, מתח בלתי נסבל ובעיקר הפתעות וקרב מצוין מכל הבחינות - טקטית וויזואלית.
    אחר כך הדמויות (בעיקר מצד מלך הלילה וגנרליו שדפקו נפקדות מהקרב - בשביל מה כל הפלדה הולריאנית שדוחפים לנו כל הזמן?) איבדו את כל התחכום שאפיין את תחילת הפרק ועברו להחלטות חסרות הגיון, המאבקים של הררי המתים מול אותן הדמויות בפנים סובלות התחילו לחזור על עצמם - מה זו השמירה האישית הלוחצת נגד ג'יימי ובריאן במקום לגמור אותם? איך בדיוק הם יכולים לשרוד את זה? גם הצחיק אותי שסאם, טיריון וסאנסה נשכחו להם בצד כשהמתים העדיפו לשחק מחבואים עם שאר הדמויות חסרות השם, אלו שקל לוותר עליהן.
    אפשר לסכם את זה בכך שלמעט אריה ואולי קצת ג'ון, כל מי שהכרנו לא ממש הופיע לקרב (כנראה עוד בהנגאובר מהישיבה ליד האח).
    הסיום היה סבבה אבל אחרי שידענו לאן מועדות פניו של מלך הלילה רק חיכיתי לראות איך הוא ימות רגע לפני שמגיע לבראן, וכאמור אני אוהב הפתעות.
    תקראו לי אובר ביקורתי אבל ברגע האמת הלכו יותר מדי על בטוח דווקא כשהיה נראה שיהיה פרק לדורות.
    כמעט שכחתי - תודה על עוד סיכום מעולה אריאל.

    הגב
  • יואב דובינסקי

    דנריז וג'ון כמובן שיש להם טיעון לכס הברזל. מקווה שלא ישיגו אותו, זה הכי צפוי ושניהם הפכו לבלתי נסבלים.
    טיריון וסנסה יכולים להיות האנדרדוג שמסיימים על כס הברזל, אבל זה סוף הוליוודי מידי ואני לא סובל את סנסה, אז נקווה שהיא תמות.
    די באותה נימת סגירת מעגל, לגנדרי יש טיעון לכס, ככה שאם הוא ואריה מסיימים שם זה גם סיפור מתוק מידי. רק שלהבדיל מסנסה הבלתי נסבלת, את אריה אני אוהב.
    ג'ימי רוצח את הבכירים ומתאחד עם סרסיי והם מסיימים על הכס, יכול להיות יופי של סגירת מעגל וזין בעין לכולם.
    או מישהו לא קשור לכלום. ברון כזה. גם יכול להיות נחמד.

    הגב
    • אורן השני

      אם כבר אז יורון - טרולינג רציני

      הגב
    • אחד

      הנבואה שניתנה לסרסיי טוענת שתחליף אותה מלכה צעירה ויפה יותר. הדמות הנשית היחידה שעונה לתיאור היא סנסה.

      הגב
      • גרייזס

        למה, דאני לא עונה לתיאור?

        הגב
        • אחד

          אם אמיליה קלארק היא ליברפול מבחינת היופי, לנה הידי היא ברצלונה.

          הגב
    • יוסף

      למה כולם שוכחים את יארה, שחזרה בשביל לכבוש את האי שלה וזהו? לא נשמע ממנה יותר?
      כשהדוד המנוול שלה הביא את החיילים שלה שיהיו הצבא של סרסיי.

      משהו חסר פה. משהו לא גמור פה. וזה עשוי להגיע רחוק מאד ומפתיע מאד.

      הגב
  • יפתח

    תגידו, זה אומר שהחורף בוטל? או שהוא עדיין מגיע? מה יהיה על המימרה של בית סטארק??
    למרות שזה לא קריטי, כי לא נשארו סטארקים גברים, שמתכוונים לעשות ילדים סטארקים. וגם הסטארקים המתים די לכלכו, ת'כלס.

    הגב
    • אורן השני

      גם אמרו שכל הגברים חייבים למות, מה נסגר? אולי בקרב הבא

      הגב
    • טר(י)לי

      נשאר לו סטאק זכר. יש את העורב/בראן, אם אפשר לכנות אותו סטארק עדיין... אבל בהחלט נקודה מעניינת. ואם החורף "בטל", האם גם תפקידו של בראן כעורב בעל שלוש העיניים הסתיים?
      נ.ב ובהקשר זה - לדעתי זה ברור שבראן רואה גם את העתיד מאחר שהיו לו יכולות נבואיות גם בעבר. למשל כשראה את נד במערות הקבורה ולאחר מכן נודע דבר מותו או החלום הנבואי על הפלישה של תיאון (כבר הספקתי לשכוח את הפרטים)..

      הגב
  • עידו

    ת'יון- אני הייתי יותר בכיוון של "אתה ילד טוב אלצ'קו"

    הגב
  • אורן השני

    אגב, שמתם לב שדנבר עשו לג"ס ויוסטון מה שסרסי עשתה לג'ון ודאני? לקחו הימור שהצליח ושלחו אותם להילחם עד המוות בזמן שהם עושים חיים ומחכים למה שיישאר מהם.

    הגב
  • Matipool

    חיכיתי לפרק כמעט כמו למשחק חשוב של ליברפול העונה (בעצם העונה כל משחק חשוב). לא סגור על התחושה שלי מהפרק. אולי ציפיתי ליותר מדי.
    ההפתעה הגדולה - אריה הורגת את מלך הלילה ולא ג׳ון. זה היה צריך להיות של ג׳ון. כל הבילד אפ בעונות האחרונות היה לקרב בין ג׳ון ומלך הלילה. ג׳ון גם היה הראשון שהבין שאם מחסלים את מלך הלילה, מחסלים את כל הצבא שלו.
    הסצנה המהממת - היציאה לקרב של הדות׳ראקים, הלוחמים הטובים ביותר שיש עם חרבות האש ואז בשקט מקפיא, האש נכבית ואחרי כמה שניות של שקט והלם, חוזרים כמה סוסים ולוחמים שנסים על נפשם.
    בעיית אמינות - מול כמה מתים ג׳יימי, בריאן, סם וטורמונד יכולים להילחם ולא למות?
    גאולה - תיאון נלחם כמו ענק, גואל את הנפש המיוסרת שלו ומקבל אישור לזה מבראן.
    תעשה כבר משהו - בראן. מה נסגר איתך?
    המלכה האמיתית - אריה. איזו דמות!
    חבל עליה - ליאנה מורמונט. קטנה אבל ענקית.
    לא הספיקו להיפרד - דאני וג׳ורה. היה חסר שם משהו.
    יאללה מאוחר. המשך מחר.

    הגב
  • גדליה

    כל העונות של מרטין הסדרה התנהלה ב-7 הממלכות, מאז שנגמרו הספרים היא עברה להוליווד. ככה זה נראה בסוף העונה הקודמת, וככה זה מרגיש עכשיו.
    וחוצמזה, תכונת המנהיגות הבולטת של ג'ון היא שהוא לא עושה כלום (כבר הבנו שהוא לא יודע כלום). אין ספק, המנהיג ההכי מרגש וכריזמטי מאז פרודו.
    התחלנו עם אדום וסגול ובסוף נסיים עם ורוד.
    שיהיה

    הגב
  • No one

    מבחינה קולנועית הפרק הוא מרשים מאד ותענוג לצפות.
    מהבחינה המעשית זה נראה כמו מקגבייר שבשניה האחרונה בונה טיל בליסטי מקופסת גפרורים וחוט תייל ומציל את העולם

    הגב
  • ניתאי

    לא הבנתי בכלל את הטקטיקה ההגנתית שהייתה שם. לא שאני טקטיקן גדול.
    לשלוח את הדותראקים להילחם לבד, מילא. נגיד שזה מה שהם יודעים לעשות, להילחם בשטח פתוח. אבל למה לבד? למה לפצל כוחות ככה?
    והבילסטראות. יורות קצת לפני הדותראקים ובכלל לא אחכ. אז כל אחת יורה שני כדורים בערך וזהו.
    אחכ כולם מחכים בשדה פתוח במקום מאחורי קוצים או בתוך החומות. עומדים ומחכים. איפה היתרון ההגנתי שבניתם? איפה ההכנה והשיפור עמדות? למה הקשתים לא יורים חצים כמו שעשו החברה של תיאון?
    גם בתוך החומות - אפס הכנה. מה עם שמן רותח (ובוער)? חצי אש? משהו חוץ מלחכות בראש החומה שהווקרס יגיעו?
    בחלק הזה נראה שאפילו לא התאמצו לחשוב על הפרטים (חוץ מההבערה של התעלת קוצים). שילכו מכות וזהו.

    הגב
    • Oz

      בול מה שחשבתי במהלך הפרק.
      אני גם חושבים שלצבא המתים היה אמור להיות יותר מענק אחד...

      הגב
      • תמי

        היו חסרים גם כל הסוסים המתים של הדותראקים

        הגב
      • matipool

        לצבא המתים היו בעונות הקודמות שלושה ענקים ואחד מהם חוסל ככל הזכור לי.

        הגב
    • אורי

      1+

      הגב
    • קוקוס

      1+
      ואוסיף - אחרי הקרב בהארדהום, שבו ג'ון ראה מקרוב את מלך-הלילה מחיה את המתים וכשהדבר הראשון שאנחנו יודעים על מלך-הלילה הוא
      מי זה מלך הלילה? ההוא שצועד עם צבא של מתים(!)
      ובהתחשב בזה שהיתה מועצת מלחמה מסודרת לפני כן - אני אמור לחשוב שזה סביר לבוא ולהגיד "שכל הנשים והילדים יתחבאו באולם קבורה"?!?!!??!?!?
      אכלנו שני פרקים של סט-אפ, כי הבנו שאנחנו מתקרבים לקרב גדול ואנחנו מעריכים שמתקרבים לפינאלה וזה דורש הכנות - אבל הפרק הזה היה לא טוב. גרוע אפילו.(למרות סצינה נהדרת של אריה מתגנבת) ובזה שהפרק הזה היה לא טוב הוא פוגע בפרקים שקדמו לו ואולי אף יהרוס את העונה כולה. (כמו התיקו מול יוניייטד?)

      הגב
  • אמיתי

    וואלה פחדתי לפני פחדתי תוך כדי ועדיין קצת מפחד. סהכ בניכוי זה שהדמויות הראשיות שרדו (בהפוך על הפוך הפתעה) זה היה פרק מאד אפקטיבי. מעניין איך זה היה נראה על מסך קולנוע..
    נ. ב. כמו שצפיתי קצת זה לא פרק שיילמד בבתי ספר לטקטיקה צבאית

    הגב
  • קירקגור

    A song of brightness and contrast...
    אני עוד לא בטוח שהבנתי עוד מי היה שם נגד מי, אבל העיניים שלי נאבקו בטלוויזיה.

    לא בקטע רע אבל הפרק הזה הוא הפול פוגבה של פרקי הקרבות מבחינת תסריט. ומילא לא להרוג אף אחד, אבל הכותבים ויתרו על כל כך הרבה דברים מתבקשים - אחרי שמונה עונות, של חפירה וככה מוחקים את הצבא של הדותרקים ואת הבלתי משוחדים? וכל הפרשים של סאורון, מה הם עשו כל הקרב? וזהו, ככה נגמר האיום הכי גדול של הסדרה?

    ואם כבר מתים יוצאים מהקבר, אז נד סטארק ואשתו לא קבורים שם?

    ולסיום סיומת זאב שמופיע במערכה הראשונה אמור לנשוך במערכה השלישית.

    הגב
    • yaron

      A song of brightness and" contrast"
      גדול.
      מסתבר שאני לא היחיד שבדק את הטלוויזיה אתמול חחח

      הגב
      • איאן ראש

        הא, איזה קטע. גם אני בדקתי כמה זויות צפיה כי חשבתי שמשהו לא בסדר בטלוויזיה.

        הגב
  • טל 12

    וואו איזה פרק

    אפרופו רפרנסים אהבתי אזכורים כגון Valar Morghulis והתשובה valar dohaeris -

    ( all men must die והתשובה all men must serve )

    חשבתי על סיום דומה - אריה כאחד מההלכים הלבנים מחסלת את מלך הלילה לפני שהוא מספיק להרוג את בראן. הייתי קרוב. וגם הופתעתי - טיריון סאנסה וכל אלו שהיו במערות הקבורה היו אמורים למות, חשבתי. לא מאוכזב שזה לא קרה.

    בראן? ציפתי ממנו ליותר מעורבות. טיריון? לא למדת את המרשם לאש הפרא? או איך שקוראים לחומר הירוק הזה שסרסי...

    ז'ורה מורמונט: "נפצעתי" באמת? לא שמנו לב

    הגב
    • ארז (דא יונג)

      האמת שאנחנו לא יודעים איך הלכים לבנים מגיבים לוויילדפייר. חשבתי על זה בפרק הקודם. כנראה שבצפון אין את המרכיבים או הידע להכין את זה וזה לא חומר שמומלץ להעביר ממקום למקום בכרכרות...

      "נפצעתי" היה התרגום בעברית? זה קצת מפספס את המשמעות של I'm hurt, אבל לא בטוח אם יש דרך מוצלחת לתרגם את זה.

      הגב
  • ארז (דא יונג)

    "היה וואו" הייתה גם התגובה ששלחתי ישר אחרי סיום הצפייה.

    לגבי ההלכים הלבנים: הבעיה היה שלא מדובר רק בזומבים. זומבים באמת הולכים והורגים אנשים בלי אבחנה, אבל ההלכים הלבנים הם ישויות תבוניות שמחזיקות צבא של זומבים שהם שולטים עליהם (טוב, מלך הלילה שולט, לא ממש ברור לי מה תפקידם בכח של שאר ההלכים הלבנים, בוא נאמר שכשומרי ראש הם לא משהו) ומסוגלים אפילו לתכנן לכידת דרקון והפיכה של אציל צפוני ליצירת אמנות מודרנית (לורד אמבר), כך שהעובדה שהייתה אפס תקשורת - הן בין מלך הלילה לג'ון ובטח ובטח בינו לבין בראן הייתה מאכזבת (שלא נדבר על החיוך הקריפי שלו אחרי הדראקאריס - למה בכלל שיחייך? יש לו שמחה לאיד ?)

    עוד דבר אחד בנושא: ההלכים הלבנים נוצרו כדי להגן על ילדי הלילה ועולמם מפני הפירסט מן כשהגיעו לווסטרוז, כדי שלא יושמדו, כך שבמקור כן יש להם מטרה. חבל שלא סופר לנו יותר לגבי מה קרה בפעם הקודמת שבני אדם לחמו בהלכים הלבנים (שלאחריה נבנתה החומה), אולי היינו יכולים להבין יותר מה מטרותיהם מעבר "למחות את זכר בני האנוש" (בווסטרוז לפחות).

    נקודה לגבי מליסנדרה: היא סוף סוף יצאה לחופשי. היא זרקה את השרשרת שלה כמו עבד שנפטר מהשלשלאות שלו, כי היא ידעה שאחרי כל מאות (?) השנים האלה בהן היא חיפשה וחיפשה, היא הצליחה לממש בסופו של דבר את יעודה ויכולה בשעה טובה לנוח.

    הגב
  • יאיר

    אני לא מומחה קולנוע, סתם צופה רגיל וזה היה פרק מאכזב מאוד כי בחלקים גדולים מדי לא ראינו כלום ולא הבנו איפה הדמויות מסודרות.

    הגב
  • אסף שלום

    בעיני שה היה פרק מקושקש, משמים ומאכזב. 76 דקות של קרב שבקושי רואים משהו בשביל דקה אחת צפויה מאד . הרי זה היה ברור שכדי לנצח צריך להרוג את מלך הלילה.

    היה משחק גרוע מוות קיטשי וסצינות לא אמינות . תכלס בעיני זה הפרק הראשון בכל שמונה העונות שממש השתעממתי וחיכיתי שייגמר.

    הגב
  • אסף אדום

    ספקולציה מעניינת - מלך הלילה רכב על דרקון, מלך הלילה לא נשרף. האם רומזים לנו על קשר בינו לבין טארגריאן?

    הגב
  • ג׳ולס

    סיכום יפה מאוד
    תודה לפיטר ג’קסון

    הגב
  • yaron

    נתחיל בהימורים - צדקתי לגבי כל מי שהעמרתי שיישאר בחיים :-)

    הקרב - ג'ון ודאני בתרגילי אווירונאוטיקה בשמי ווינטרפול... פה ושם שורפים משהו ואז כאילו במקרה נסיון כושל להשמיד את מלך הלילה. זה לא שהם (או כל האסטרטגים המעולים) התרכזו לפני ובמהלך הקרב במטרה היחידה שבאמת תכריע אותו. אפילו לא אריה.
    היחיד שהבין מה הולך לקרות זה בראן שאמנם לא יודע איך זה ייגמר אבל ברור לו מהן האופציות.
    מלך הלילה התגלה גם הוא כאסטרטג כושל. לאן אתה ממהר? הכריז על עצמו כמנצח לאחר המדגמים...
    הימורי מחצית - ברגע שמליסנדרה אמרה לאריה שהיא תהרוג הרבה עיניים כחולות אמרתי לאשתי שאריה הורגת את מלך הלילה. יש דרך אחרת להרוג הרבה מהם?
    נשארו לה עיניים ירוקות, אז עכשיו אנחנו גם יודעים שהיא תהרוג את סרסיי?

    הגב
  • א.ב

    אני מבין שהגיבורים הם לוחמים יותר טובים מאשר שאר הלוחמים אבל מסתבר שההבדל ביניהם הוא כמו ביני לבין סטף קארי.....
    קצת הזוי שבעוד שהלבנים פשוט עברו את שאר הלוחמים כולל הדותראקי עדיין לא הצליחו להרוג למשל את ג'ון ....

    הגב
  • חובצי

    שכחת לציין שגם אד קיפח את חייו, אחרי שהוא הציל את סאם.

    הקטע שבו כל החרבות עולות באש היה אחד הדברים היפים בפרק.
    הקטע שבו הלוחמים צופים מרחוק כיצד כל החרבות כבות אחת אחרי השניה היה אפילו יותר מדהים.

    מה שיפה בפרק היה שהם הצליחו לשחק יפה מאוד על הקשת בין אמונה לייאוש בהמון שלבים של הפרק:
    הדוטראקים רצים לקרב עם חרבות בוערות (אמונה) - החרבות כבות כמעט מיד (ייאוש), אריה מתחילה להרוג מתים עם המקל המיוחד שלה (אמונה) - היא נקלעת לקרב שהיה נראה שהיא תיכף תמות בו (ייאוש), מליסנדרה מצליחה להבעיר את תעלה ומונעת מהמתים להכנס (אמונה) - המתים מתעשתים על עצמם ויוצרים "גשר" של מתים כדי לחדור לטירה (ייאוש), והיו עוד כמה דוגמאות..

    עם כל הביקורת, להשאיר קהל במתח כזה שעולה ויורד כל כך הרבה פעמים במשך פרק שלם זה ממש ממש לא פשוט גם אם המתח לא תמיד הסתיים במוות של מישהו.

    שני הדברים היחידים שהפריעו לי בפרק היה המוות של ת'יאון (ככה לרוץ עם רומח?) וה"מאיפה לעזאזל אריה הגיעה שהיא זינקה ככה על מלך הלילה?".
    ברצינות - מאיפה היא הגיעה?

    הגב
    • matipool

      לגמרי לגבי "מאיפה אריה הגיעה" ואבחנה יפה של קשת האמונה והייאוש.

      הגב
    • גלעד

      אני הבנתי שהיא לבשה פרצוף של אחד מהוויט ווקרס שהיו המשמר של מלך הלילה וכך היא היסוותה את עצמה עד למרחק כל כך קרוב. יש שוט רגע לפני המפגש של המלך עם בראן שאלד מהווקרס מסתכל הצידה ונראה שונה מכל השאר.

      הגב
  • matipool

    אריאל / בני - צריך לדאוג לעלות את הפוסט לראש העמוד. הוא מתחבא לו למטה, מפחד קצת ממלך הלילה..

    הגב
    • אוהד

      כמו שאת הפרק היה קשה לראות אז גם את הפוסט.
      הייתי אפילו משנה את הרקע לשחור אם אפשר.

      הגב
      • אורן השני

        עדיף שלא ישחקו פה עם העיצוב, לך תדע מה עוד יתקלקל

        הגב
    • matipool

      בהזדמנות זו - תודה גדולה לגרייזס על עוד סיכום מעולה כמנהגו.

      הגב
  • פאןפאן

    פרק אדיר ועדיין קצת תחושת קיטש מלווה אותי כשאני רואה שבעצם כל החברה מהשורה הראשונה בחיים. כן הם רובם ימותו בקרוב אבל עדיין, לא אמין.
    אני לא יודע אם זה מגיע לקטע של לפגום בהנאה שלנו מהפרק, כי בכל זאת לא נשמנו שעה ו20 וכיבינו את כל האורות בבית וברחוב כדי לראות משהו (גם עם 4K זה לא נראה משהו!) אבל יש אבל וזה חבל...
    הדבר היחידי שבאמת הפריע לי זה החשכה בפרק. כן זה הגיוני, כן זה משקף לחלוטין סצינת מלחמה כאוטית שבה אתה לא יודע מי נגד מי, דו"צ בכל פינה אבל זה נראה לי גם כמו הנחה מאוד גדולה שהספיישל אפקטס לקחו לעצמם. פיקסליזציה נוראית לעיתים, שוטים מבאסים של סצינות שיכלו להיות מרהיבות ביותר , בכלל הזכיר את התקופה שהיינו מורידים פרקים בטורנטים באיכות לא גבוהה וחשוכה..
    מצד שני, פאקן סצינת מלחמה הכי ארוכה שאני זוכר אבר, בימאים גאונים שכנראה הבינו שאי אפשר לצאת מזה ב"שלום" ללא האפקט הזה, כנראה שהברירה הייתה פחות מיטבית.
    נכון שלא הופתעתי במהלך הפרק שאריה קטלה את כחול העיניים השחצן האילם אבל עדיין זה היה רגע אדיר שמיד בסיום הפרק חזרנו אליו להקרנה חוזרת שוב ושוב. אני חשבתי שהיא תפתיעה מחופשת לזומבי או משהו כזה ..
    וואלאר מורגוליס שכמותה - לא סתם השקענו בה בלימודים בבית ספר הגבוה למוות וגופות על שם מורגוליס :)
    וגם אי אפשר להתעלם מסגירת המעגל האפית הזו שכמו בילדותם , בראן רואה איך אחותו הקטנה והשברירית בהמשך ישיר לחוויות ילדותם בטירה ולתחרויות הלחימה שבהם התנסו (בניגוד למוסכמות החברה, למסורת ולטבע) הופכת להיות לוחמת על , רוצחת מדופלמת עם סצינות לחימה מרהיבות , מנצחת את הנבל הרשע ומצילה את העולם. נד סטארק היה בוודאי אבא גאה ביותר לו צפה בזה (מי יודע - אולי הוא היה בין המוני הזומבים המתוקים :-) )
    כמו שאמרתם, הרבה הפתעות לא היו לנו בפרק הזה למעט מליסנדה - שיחוק גדול ביותר.
    סצינות הייאוש וריח המוות היו אדירות , במיוחד השוטים הרחוקים ואלו עם האש. תענוג עוצר נשימה

    סרסיי היא המנצחת הגדולה עד כה ושאפו אדיר לבלונדה הזו - עוד סטריאוטיפ מנופץ כי היא היא האסטרטגית ההכי גדולה של הסדרה הזו ביי פאר...
    תודה אריאל על סיכום מפרפר לבבות!

    הגב
    • אוהד

      OLED זה הפתרון, לא 4K.
      נראה טוב מאוד.

      הגב
    • matipool

      עם הסצינה שאריה הורגת את מלך הלילה לא חיכיתי אפילו לסיום הפרק. מיד עצרתי בשביל לראות שוב איך בדיוק היא הורגת אותו.
      בשבילי זו הייתה הפתעה גדולה שזו היא ולא ג'ון.

      הגב
      • ליכטר

        שים לב, שניה לפני שאריה קופצת רואים זומבי (וויט ווקר) ממצמץ - הם לא מסוגלים למצמץ. זאת הייתה אריה. ככה היא הגיעה לשם וככה היא קפצה עליו.

        הגב
    • ליכטר

      צדקת לגבי אריה... היא כן הייתה מחופשת לזומבי - תריץ אחורה שניה לפני שמלך הלילה מניף את החרב רואים וויטוולקר אחר מזיז את הראש מסתכל עליו וממצמץ. הזומבים לא ממצמצים. זאת הייתה אריה. שניה אחרי אותו מצמוץ רואים אותה קופצת על המלך.
      זה הגיע בצורה עדינה. לא שמים לב לזה- אבל זה מה שהיה.

      הגב
      • פאןפאן

        לא חושב. קיבלנו חיווי מהבמאי שמשהו לא צפוי קורה כאן ואם תשים לב זזו לוויט וולקר השערות כי זה המשב רוח של דנידין\אריה שטסה להציל את אחיה. גם לזומבים היא השתמשה לרגע בטריק ההיעלמות ...

        הגב
  • גור אילני

    תודה על סיכום נהדר אריאל. מעריך את הנטייה שלך להתרכז בחיובי ולא להתאבסס על הבעיות. אני קצת יותר התאכזבתי אבל העובדה שממשיכים לחשוב על הפרק מוכיחה שהוא לא היה סתמי לגמרי.

    אולי זה פתטי, אבל התיקונים שאני הייתי מציע כדי להפוך את הפרק למושלם:
    - הסבר של התרחשויות לצופים. אין לי בעיה שהדותראקי נמחו בהחלטה מטופשת, ביוחד לאור העובדה שהיה לצפון לילה אחד בקושי להתכונן לקרב. אבל אם היתה מוצגת התרחשות בחדר הפיקוד שהובילה להחלטות חפוזות - במקום הישיבה מול האח לדוגמה בפרק הקודם - זה היה יכול להיות טוב.
    - האפקטיביות של הספרים והסדרה בעקבותיהם תמיד היתה יכולת לתאר רגעים בנאליים כמו ארוחת בוקר בפירוט ורגעים סופר-דרמטיים כשמועה או כלאחר יד. אריה הרגה את המלך ולא ג׳ון - אחלה טוויסט, אבל כשהוא מוצג בהרף עין ללא עימות ותוך כדי שמלך הלילה מחכה שמשהו יקרה, זה פחות אפקטיבי. כבר עדיף היה שמלך הלילה ייהרג אוף סקרין ואריה תבוא ותציג לראווה את הראש שלו ביד שלה. או שתחסל את המהלכים הגנרלים אחד אחרי השני. ואז מלך הלילה שנשמר באמצע המעגל בורח מצפון לחומה להתחיל הכל מחדש.
    - גם הפסיביות של בראן היא חלק ממה שעובד יפה בספרים. הוא שם, הוא קיים, אבל הוא לא עושה כלום וזה יוצר מין ריק יפה ואפקטיבי. אבל בפרק דרמטי כשהוא מתחבר לעורבים ואז לא יוצא מזה שום דבר ברור - אז אנחנו נשארים באמצע - הוא כן היה אקטיבי או באמת מימש את התפקיד שלו כרואה ולא מתערב בלבד? אז בתור תיקון - הייתי מראה את העורבים פשוט נופלים ומתים בקור. ואז הוא מתעורר.
    - כשבריאן, טורמונד, וכו נלחמים כל אחד לבד הם נראים חסרי ישע וזה לא נראה הגיוני שהם ישרדו. הייתי מלווה כל אחד מהם בלפחות 5-6 לוחמים חזקים אך חסרי שם (כמו לדוגמה אלה שהקיפו את ת׳יאון) שעוזרים להדוף את האויבים וכך נותנים לקרב פחות תחושה של אחד נגד כולם.
    - לסיכום, מה שעובד בספרים זה המתח בין קנה מידה קטן לקנה מידה גדול. היכולת להיכנס לזוית הראיה של דמות אחת קטנה ולא הכי חשובה ולראות מה מתרחש וגם מה ממש לא קורה ולא מקדם בכלל את העלילה. ג׳רר מרטין יעדיף לרוב קרב קטן בפונדק שכוח אל בערבות ווסטרוז שקורה בגלל טיפשות של איזה האונד מאשר קרב אדיר מימדים בטירה הכי חשובה בצפון. ברגע שהתכנסנו לקרב מכריע בין החיים למתים, עם המון דמויות חשובות - העקרון הזה נשבר ובמידה רבה פגע ביכולת של הכתיבה להתעלות.

    הגב
    • יואב דובינסקי

      קשה לי עם טבח העם הדותרקי. הגיע להם יותר.

      הגב
      • D! פה ועכשיו

        מסכים עם יואב.
        ואיתך גור, עם מרבית הדגשים שנתת - עבורי לפחות הבעיותיות של הפרק כל כך גדולה שהוא נתפס רק כאכזבה.

        הגב
      • סחבק

        דני הביאה עם של נוודים ואנסים לווסטרוס. נניח שתיקח את הכס, מה תעשה איתם? איך הם יחיו שם?
        היה צירך להיפטר מהם איכשהו

        הגב
  • תבורי

    הכל נאמר ולכן אסיים כנהוג:
    רמת ביצוע - כיתה ב'2
    עשן ופיצוצים - לא רע אבל מתיש
    סיום - יותר צפוי מהסוף של המן
    מצטיינת - אריה סטארק שמקודמת בזאת למעלת נר ראשון של חנוכה בשנה הבאה.
    לא מצטיינים - התסריטאי, הבמאי, המפיק.
    מצד שני, אני אופטימי.

    הגב
    • אסף שלום

      בדיוק

      הגב
    • D! פה ועכשיו

      הסיכום המנצח.

      הגב
  • ברק

    יש לי הרבה תלונות על הפרק אבל התגובות כאן פרייסלס. בואו נשווה לכדורגל:
    אתה התסריטאי (המאמן) , קיבלת הצעה להגיע למועדון על באמצע העונה אחרי שהחליטו לפטר את המאמן הקודם שהיתה לו בעיה עם הקצב של הכדורגל המודרני. קיבלת קבוצה איטית (ספרות) והוטל עליך להפוך אותה לקבוצה אפית, היסטורית, כמו שהעולם מצפה ממנה. התקציב שלך אין סופי, אבל ריבוי השחקנים, והעובדה שעברו לשחק במפעל אחד שלא מאפשר רוטציה רחבה, שם אותך בבעיה. אתה צריך קיצורי דרך.
    הבמאי, עשה עבודה מדהימה לדעתי עם התסריט שהביאו לו. הוא מתמחה בקרבות ועשה זאת מדהים בעייני.
    להתלונן על החושך זה הכי פולני שיש.

    הגב
  • ליכטר

    גרייזיס - קודם כל סיכום מעולה כרגיל.
    דבר שני - אנקדוטה שמישהו אמר לי.
    שניה לפני התקיפה של אריה , רואים שיש זומבי שממצמץ.
    זומבי לא ממצמץ.
    בעצם אריה התחפשה לזומבי, ככה הגיעה לשם ואז היא תקפה אותו.
    תריץ את הדקה הזאת שוב ותראה בעצמך.

    הגב
    • אורן השני

      אם ככה הם הרסו סיום הרבה יותר מוצלח בו אריה הורגת אותו בתחפושת (ואז מסירה אותה בבד-אסיות). כנראה שבמקרה הזה מצמוץ זה רק מצמוץ

      הגב
    • אורי

      אני תרגמתי את זה (ועדיין מאמין) שהוא פשוט קלט בזוית העין את התנועה של אריה

      הגב
    • אוהד

      ברור לך שהם באמת אוהדי טוטנהאם שצפו בסוף המשחק נגד סיטי כשהגול נפסל ב VAR ורק הלבישו את זה על משחקי הכס?

      הגב
  • אביעד טייב

    תודה על סיכום נהדר, חשפת אותי להסברים וניואנסים שלא הייתי שם לב אליהם לעולם.
    אני רק שאלה... ז׳ורה נפצע ממת מהלך ונהרג רק לאחר שכולם מתו, האם יהיה המלך הבא של המתים המהלכים?
    השערה שלי - דאיינריז תמות, ג’יימי יהרוג את ג’ון, אריה תהרוג את ג’יימי וסרסיי, גונדרי ישב על הכס וסאנסה תהיה השליטה בצפון.

    הגב
    • אורן השני

      לא הבנתי את השאלה, אם אף אחד לא "צירף" אותו למתים הוא נשאר מת.

      הגב
      • אביעד טייב

        זה בדיוק העניין.
        מי שנהרג על ידי אחד המתים מצטרף.
        הוא נהרג על ידי אחד מהם, רק שבין הפציעה שלו למוות כולם התנדפו.

        הגב
        • אורן השני

          לא מצטרף אוטומטית, צריך "להעיר" אותו כמת מהלך.

          הגב
  • בן פורגס

    דבר ראשון אפתח ואומר - אהבתי מאוד לקרוא, היה מאוד מעניין וגם מחכים.
    דבר שני אומר - אני יודה שאני בדעת מיעוט (לגבי הקיצוניות) וגם אגיד שראיתי אחרי בני יהודה - חיפה אז גם המחצית השנייה די נמנמה וגם היה הבנה שחייבים לסיים כי היום כבר ספוילרים ייזרקו חופשי (וכך אכן קרה)

    אבל אגיד למה לא התלהבתי *בכלל* מהפרק הזה:
    א. לא אוהב פרקי קרבות (אז אולי זה גם לא עבורי). מעדיף את סצנות הקרב שלי קצרות יותר - בוא נגיד ש-10 הדקות הראשונות בפרק היו מבחינתי הדקות הכי מותחות ומעניינות.

    ב. זה הרגיש נורא נמרח. בהתחלה זה היה כולם נגד כולם ואז מתישהו הבינו שהכולם נגד כולם ממוצה ועברו לבודדים, למרות שזה היה מאוד מוזר נרטיבית - פה יש מיליון ופה יש 3-4.

    ג. זה הרגיש נמרח גם כי אף אחד חשוב לא מת - והשניים הכי חשובים שמתו מתו בכלל אחרי שהקרב הסתיים

    ד. גם ככה זה תמיד מרגיש מצועצע וטיפשי, אבל כאן זה כבר ממש הרגיש ככה - ג'ון סנואו מול אלף מתים, דאינריז פתאום נלחמת לבדה מול זומבים וכו'

    ה. החושך והצבע הכחול הלא ברור הזה בקרב הדרקונים מבאס אותי - הטלוויזיה שלי כנראה כבר לא מספיק עומדת בפרטי ה"תראה את ההבדלים בין צבעי השחור והכחול" - ובמדיום שמטרתו לראות לפעמים יש חשיבות רבה של דברים שלא רואים (כמו לא מעט שיחות של טיריון) - אבל אם כבר רואים - אז שיראו.

    ו. לא אוהב פרקי קרבות

    ז. לא הבנתי את התפקוד בכלל של רוב הדמויות - מה הנייט קינג עושה חצי מהזמן עד שהוא הולך לבראן, מה בראן עושה, למה הם לא הדליקו מראש את התעלות, למה זה נראה כל הזמן שדמויות מתות אבל אז הן מופיעות פתאום שוב (ולא כמתים).

    ח. חשבתי שיהיה הופעות "אורח" של מתים מפורסמים מהעבר - בקושי היה. היה איזה ענק אחד שנראה לי מוכר וזהו.

    ט. ברגע שהפכו את הטובים שמתו לרעים - לא היה עם זה שום המשך. חשבתי שיהיה איזה סצנה שג'ורה צריך להתמודד עם קרובת משפחתו המתה או שיהיה איזה תהיה האם יש נשמה בתוכם או שלא נותר כלום. נאדה.

    י. לא הצלחתי להבין עד רגע הסיום מה המשמעות של כל מה שהנייט קינג עושה ועבור מה הוא עושה אותו. ראיתי את ההערה שלך על המוות והחושך והיא אחלה וסבבה והכל - אבל זה נכון יותר לגבי מי שהוא מפעיל, לא כל כך לגביו.

    יא. לא אוהב פרקי קרבות

    נתראה בפודקסט! :)

    הגב
    • אלעדכ

      סעיף ט' שרשמת זה הפספוס הכי גדול בכל הקרבות עם המתים.
      לראות מישהו שאתה מכיר מגיע מולך בצורת זומבי, ושמחלחלת בך ההכרה שהוא מת בלי שידעת...

      הגב
      • איאן ראש

        תחלס זה היה צריך להיות נד סטארק המת מהלך שסנסה תתקשה להרוג וטיריון יצליח להרוג.

        הגב
  • עגל

    היה פרק מצוין כמו שציפינו. מתוח בכל רגע ורגע. ציפינו לקרב הזה מהפרק הראשון של העונה הראשונה. אבל גם לי הפריע החושך המוגזם וגם הטקטיקה הצבאית המוזרה והלא הגיונית (ככה לשלוח את הדותראקים קדימה למות מוות מבוזבז?). השימוש בדרקונים היה מאכזב מאוד ולא יעיל.
    הפתיע אותי המוות של מלך הלילה (אם הוא היה מת אז בעצם הוא לא יכול למות שוב?), חשבתי שחלק מהאנשים יצליחו להימלט ומלך הלילה ימות רק בפרק החמישי. ראיה גדולה, מי היה מאמין איזה טריק היא תשלוף מול מלך הלילה. אבל הקפיצה שהיא נתנה - וינס קארטר בימיו הטובים לא היה מסוגל לזה . . .

    הגב
  • רותם

    פרק מאכזב ברמתו.
    גם בעובדה שמבחינה טכנית היו המון פאשלות, גם בעובדה שלא היה שום דבר מקורי אלא ערמה של חיקויים קולנועיים ולבסוף ביזבוז האדיר של זמן מסך.
    שעה של מלחמה שהאסטרטגיה היתה ידועה מראש כי אמרו מה היא תהיה בפרק הקודם.
    חבל על אלו הסוסים.

    הגב
  • S&M

    בלת"ק - כתבת יפה, ויש הרבה מה להגיד על הפרק הזה, אבל הכי בולט ולפני הכל: התסריטאים עשו העתק הדבק למטריקס רבולושנס. אחד לאחד הסרט השלישי של המטריקס. החל בנשים והילדים במערה, דרך הענק (שהוא העתק המקדח שחודר לציון), דרך הרבה נקודות קטנות דומות (מעופת הדרקונים, כמו הספינה של ניו שעולה מעל העננים), וכלה בגל "האור" שעובר על המטריקס כשמחוסל מלך הלילה (אייג'נט סמית'). הומאז' מוחלט.
    לא יודע אם זה מעודד או מאכזב. רק מציין עובדה.
    מעבר לכך, הקרב היה כיאוטי לחלוטין. אשכרה לא הבנתי כלום. הדבר שהכי בלט בקרב הוא שאי הנהגה. אין יד מכוונת. לא דני, לא סנואו שתפקדו כטייסים, לא אף אחד. אין גנרל. כולם נזרקו לנפשם לפי כאילו תוכנית שנהגתה מראש, אבל אין מי שאומר מה עושים. בספורט זה פוקס. כמו משחק בשכונה. כל אחד לוקח כדור והולך לבד.
    לא נותן לפרק הזה ציון גבוה במיוחד. כן, מרתק, עוצר נשימה, אבל לא הפרק הכי טוב שראיתי. אם מדובר על קרבות, אז קרב הממזרים היה יותר מרשים. ממש הרגשת את הבוץ של מלחמת העולם הראשונה. הרגשת את המחנק של מי שנמצא מתחת לערימה. בפרק הזה גם לא הבנתי כלום, גם לא ראו טוב (כמו שציינת, הכל בחושך), וגם אין תכנון, הכוונה, הגיון או סדר. בלאגן שלם.

    הגב
  • no propaganda

    בחיים לא התבאסתי ככה מפרק. כאילו זה משחקי הכס או פוקהונטס?
    בכלל העונה הזאת בינתיים נוראית. גם הפרק הראשון המשעמם להחריד וגם הפרק הזה שמבחינה עלילתית הוא הגרוע שבפרקים.

    הגב
  • טל

    בעונה הקודמת, כשבראן נתן לאריה את הפגיון, שקלתי לכתוב סטטוס שאריה הולכת להרוג איתו את מלך הלילה. בסוף לא כתבתי את הסטטוס הזה. באסה. מסתפק ב2 חברים ששיתפתי איתם את הנושא. (אפילו ציינתי בפני אחד שהיא תשתמש במהלך שהיא עשתה על בריאן של להחליף ידיים אחרי שנשק יעוף לה).

    הגב
  • D! פה ועכשיו

    בוודאות הפרק הכי גרוע שאני צפיתי בו עד היום, ובכלל כל העונה הזו חלשה ביותר.

    הבחירה בחושך היא אחלה, אבל אולי מי שצפה בזה ב-4K יכול היה להנות ממשהו. אפשר היה לתת לאריה לנוע מאחורי מסך שחור ולהפיק מזה יותר. חלש.

    הסדרה נפתחת עם המתים המהלכים ומפזרת רמזים לכל האורך אבל לא מצליחה להשלים לנו את כל השאלות ואז פשוט נגמרת זה די מפח נפש.

    לאורך כל הסדרה בולטת העובדה (ועוד יותר ספרים) שאין טוב מושלם ואין רע מושלם אבל בפרק הזה החלוקה הופכת ברורה. ואף אחד מהטובים לא מת. זה לא אלמנט ההפתעה שחסר אלא ההמשכיות הרעיונית. בנוסף, הדרך שבה הם לא מתו הייתה רעה ולא אמינה בעליל. חבל. זו סתם עצלות מחשבתית.

    הגב
  • סנדור

    החושך זה פשוט פאשלה בקנה מידה ענק של ההפקה ו-HBO.
    מוזיקאים, במהלך ההקלטות, בודקים איך זה נשמע ברמקולים רגילים, לא רק דרך הציוד המשוכלל של אולפן. זה טריוויאלי.
    להשקיע כל כך הרבה בפרק ולא לחשוב איך זה יראה בסוף.

    פאשלה ענקית
    כמו הפסקת חשמל בסופרבול (היה נדמה לי) אבל מתוכננת.
    כמו שבארסה יעלו למשחק הגמר ויתברר ששכחו את מסי בבית.
    כמו להיכנס לסג'עייה בנגמש"ים לא ממוגנים
    כמו קו רכבת לירושלים של ממש עובד

    אני ראיתי את זה בחדר חשוך לגמרי, במסך חדיש חדש.
    זה לא רק החושך, זה עוד פאשלות אחרות באיכות השידור. פרטים טכנים ב geektime.
    ההחלטה "האומנותית" היא כישלון טוטאלי במבחן התוצאה. תרתי מראה.
    הבילבול כביכול, לא טרם להרגשה. יש מספיק דרכים ליצור את התחושה הזו בדרכים אחרות.

    הגב
  • שי

    - ראיתי את הפרק ואת הנוקמים האחרון באותו יום. לא יודע למה אני אצפה עכשיו שמונה שנים, אבל מה שבטוח זה שיהיו לי חלומות מוזרים הלילה.

    - חצי השעה הראשונה הייתה מופתית, פשוט מופתית. הייתי בסטרס.

    - דאני וג'ון הם חיל האוויר הגרוע בהיסטוריה. אם כבר התחלתם במלאכה אז תשרפו את המתים האלה קיבינימט, מה עוצר אתכם כל הזמן? הערפל? שימו אורות חירום ויאללה לעבודה.

    - מלך הלילה הגיוני מאוד בעיניי - יצרו אותו עם מטרה להילחם בבני האדם, וזה מה שהוא עושה. בצד של בני האדם העורב עם שלוש העיניים היה האויב הגדול שלו במשך אלפי שנים, והוא מת להרוג אותו סוף סוף. גם נראה שעדיין יש לו איזה מנעד רגשי. גם לא בטוח שהוא ידע שהוא ישרוד את האש של הדרקון. הוא נראה מאוד מרוצה מעצמו כשהוא שרד את זה.

    - גאג מצוין על הדותראקים יוצאים להילחם: https://9gag.com/gag/awA8m6x

    - אחת הבעיות (או "בעיות") של הסידרה היא הזמן שלוקח עד שהפרקים מגיעים. זה לא רק השבוע בין פרק לפרק, זה הזמן בין עונה לעונה. ודברים שנבנים מראש, כמו המהלך של אריה, מרגישים קלישאתיים כי היו לנו יותר מדי זמן לחשוב על זה. אז אולי הפרטים המדויקים לא היו ידועים מראש, אבל מי שלא ציפה כבר כמה שנים שאריה תעשה משהו משמעותי עם היכולות שלה שירים יד.

    - ראיתי בלפטופ והאיכות הייתה דווקא סבבה, מצד שני בקרב הממזרים בזמנו לא הצלחתי לראות טוב. you win some, you lose some.

    הגב
  • המאוכזב

    לאחר מעקב צמוד במשך שמונה עונות מה שראיתי בפרק זה היה
    קיטש אמריקאי במיטבו !
    גם התואר שהפרק קיבל עם התאורים הבומבסטים מרגיש מוגזם. פרק חשוך מבחינה טכנית עם הרבה אפקטים של מחשב
    זהו חבל ! שאחרי שבעה עונות מותחות ומרגשות העונה האחרונה מאכזבת. מקווה שאולי הפרקים הבאים יעשו את ההבדל

    הגב
  • avigol

    סיכום קצר ברוח הספורט:
    העברת הסכין מיד ליד הזכירה לי את הסל של מייקל נגד הלייקרס...

    הגב
    • טל 12

      הלפיתה של מלך הלילה הזכירה לי את ביל למביר

      הגב
  • מתן שטאובר

    אני מופתע שאף אחד לא ציין את הדמיון הבולט לקרבות דומים בשר הטבעות (בעיקר בסרטים השני והשלישי). מהסרט השני זה בעיקר הקטעים של העליה על החומה, הפריצה לתוך העיר, עד כדי כך שיש רגע שמרגיש שאחד הגיבורים יקפוץ מעבר לחומה כדי לתת למגינים קצת אויר לנשימה (כמו הגמד בשר הטבעות), ומהסרט השלישי בעיקר עם הבליסטראות והצילומים המרהיבים של הצבאות המסודרים.

    הגב
  • אבי

    בראן, מה בעצם התפקיד שלך? יש סיפור על חייל שחזר ממלחמת העולם הראשונה ואמר למרצה שלו בקיימברידג' "מה עשית בזמן שנלחמתי להגן על הציביליזציה" והמרצה ענה: "אני הציביליזציה שהגנת עליה".
    בראן הוא נושא הזיכרון וההיסטוריה, ולכן - כמו שנאמר בפרק הקודם - למלך הלילה היה הכי חשוב להרוג דווקא אותו. כלומר, להרוג את התרבות ולהחזיר את הכל למצב הפרא והטבע.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *