על מגבלות הכח (יומן משחקי הכס עונה 8, פרק 4)

כח הוא לא דבר שמקבלים, הוא משהו שלוקחים. לא בטוח מי הבין את זה ומי לא

הפרק הזה הרגיש, אולי יותר מכל הפרקים בעונה וחצי האחרונות, כמו פרק "קלאסי" של משחקי הכס. היו קצת קרבות אבל הם לא העיקר, אלא השיחות בין האנשים, הדילמות, התככים. הפרק חולק למעשה לשני חלקים מאוד שונים אחד מהשני. בראשון, אנחנו רואים את ניצולי הקרב על ווינטרפל נפרדים מהמתים שלהם ובעיקר חוגגים את הישארותם בחיים. בחלק השני, הם כבר עוברים לשלב הבא – לקחת את ווסטרוז מהידיים של סרסיי, כמו שתכננו מהתחלה.

כצפוי, נשארנו עם שני קרבות. הקרב הגדול שכולם מעורבים בו – זה על מעלה מלך – והקרב הקטן שמתפתח מאחורי הקלעים ושתי הדמויות המרכזיות בו אפילו לא ממש יודעות שהן בקרב, זה בין ג'ון לדאניריז. הקרבות הללו משתלבים אחד בשני ללא הרף במהלך הפרק ויוצרים מרקם לא רע בכלל.

הפרק הזה בכלל, אבל במיוחד חלקו הראשון, היה שיעור יפה מאוד במהו כוח. מאיפה הוא מגיע, מי זכאי לו ואיך לנצל אותו.

כזכור, בפרק היו שני מקרים שבהם אנשים נחותים למדי זכו לקבל נחלה אדירה. הראשון הוא גנדרי, שאמנם הוא בנו של רוברט בארתיון אבל מדובר בסך הכל בנפח ממזר בלי שאיפות בחיים, שקיבל מדאניריז את השליטה בקץ-סופה, נחלתם של בני בראתיון בלי לבקש אותה אפילו. השני הוא ברון ידידנו, שהספיק לו איום עם חץ וקשת על שני הלאניסטרים כדי לקבל את הייגארדן. בשני המקרים, מדובר באנשים שהגיעו מהאשפתות וקיבלו את אחד משבעת הבתים הגדולים בווסטרוז.

אפשר לבחון את המהלך הזה משני כיוונים שונים:

הראשון הוא הכיוון הנותן. דאניריז וטיריון מנצלים את הכח שיש להם על מנת לחזק את מעמדם (דאני) או להציל את עורם (טיריון וג'יימי) ונותנים משהו שלא באמת שייך להם. למעשה, בשני המקרים, הם נתנו פה משהו על החשבון בלבד. הרי כרגע הם לא שולטים בשום דבר. המתנה שהם נתנו תוכל להיות מנוצלת רק אם הם ינצחו. ואם זה יקרה – הרי שאין שום דרך למובטח לממש את ההבטחה שניתנה לו אם המבטיח מחליט לחזור בו. כח, במידה רבה, הוא דבר ערטילאי לחלוטין. דאני לא מחזיקה באותו זמן בקץ-סופה וטיריון לא מחזיק באותו הזמן בהייגארדן. הם נותנים משהו שלא באמת יש להם. אולי זאת בעצם המשמעות של כח – היכולת להבטיח דברים שאנשים יאמינו לך. כמו הבדיחה הזאת על "חוב של אלף שקל לבנק, אתה בבעיה אבל חוב של מיליארד שקל לבנק – הבנק בבעיה?" אז בכל מקום בעולם – לאנשים עם כח יש את היכולת להבטיח דברים שלא בהכרח יש להם יכולת לקיים ולו בזכות הכח שלהם.

אבל ממה כח נובע, היא השאלה המעניינת. ברון בעצמו אומר את זה – מאיפה אתם חושבים קיבלתם את המעמד שלכם, הוא שואל? לפני כמה מאות שנים כמה אנשים עם הרבה כח כבשו את המקום והילדים שלהם קיבלו בירושה את המעמד שלהם. בסופו של דבר, ברון אומר להם (גם אם לא ישירות), כח נובע מכח. כלומר, מאלימות. מהעובדה שאתה יותר חזק ממישהו אחר. זה מה שמעניק לך את היכולת לקבל את כל מה שמגיע עם כח. עמדה, השפעה, יכולת להעניק לאחרים דברים שהם לא לגמרי שלך.

מאוחר יותר, אחרי שטיריון וואריז מגלים על המצב המשפחתי של ג'ון, הם דנים בשאלה האם ג'ון עדיף על דאני. מעבר לשאלת ההתאמה לתפקיד (שעוד נגיע אליה) נידונה השאלה הפעוטה – זה שלג'ון יש זין ולדאני אין. טיריון מעלה את הנקודה הפשוטה שהנוכחות של אותו איבר לא משפיעה בכלל על היכולת למשול. אבל העובדה היא שלאורך השנים גברים משלו ונשים כמעט ולא. וזה חוזר לאותה נקודה – כח מגיע כתוצאה מכח. לגברים יש עדיפות פיזית על נשים וזה נותן להם כח עודף שמאפשר להם לשמור על השלטון שלהם. לאו דווקא בגלל שהם שליטים טובים יותר (אולי אפילו להיפך) אלא פשוט כי הם חזקים יותר.

ואריז וטיריון דנים בשאלת הייחוס ומי הטוען החוקי לכתר. וזאת שאלה מעניינת אבל האמת היא שבסופו של דבר היא לא חשובה. תראו את סרסיי, היא מושלת על מעלה מלך ו-ווסטרוז למרות שלמעשה אין לה שום טיעון חוקי לכתר. היא לא יורשת עצר, היא לא בת בראתיון. הסיבה שהיא המלכה היא פשוטה ונעוצה בעובדה שהיה לה את הכח הפיזי ביד. הצבאות צייתו לה, יש לה את ההר ששומר עליה.

וזה לקח שלא בטוח שדאניריז מבינה. הסיבה שהיא הצליחה להגיע לאן שהגיעה לא נובע מהיחוס המשפחתי שלה. הוא נובע מהעובדה שהיו לה דרקונים שבאמצעותם היא הצליחה להשיג לעצמה צבא שבאמצעותו היא השיגה לעצמה כח. אני אנסה לחבר את זה קצת לספורט עכשיו – לאוהדי כדורגל יש נטיה לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה. אם הקבוצה שלהם גדולה הרי שהיא תישאר כזאת לתמיד. כי יש לה מסורת ואוהדים. הם גם נוטים להסתכל על קבוצות שלאחרונה עלו לגדולה בזכות כסף חיצוני בזלזול רב. ככה הם ראו את צ'לסי ואחר כך את סיטי ופסז'. אלו לא קבוצות עם מסורת או עם הרבה אוהדים. הן לא כמונו. אבל האמת היא שזאת הסתכלות שמאוד מתאימה לבני מלוכה שחושבים שבגלל שהם נולדו כאלו אז זה שייך להם. בעולם האמיתי, שום דבר לא באמת שייך לך אם אין לך את היכולת להגן עליו. אם ליברפול או מנצ'סטר יונייטד לא מסוגלים לקבל החלטות כדורגל טובות, הרי שמנצ'סטר סיטי תהיה המלך החדש. אם דאניריז, על כל המורשת המשפחתית שלה, לא מסוגלת לארגן צבא חזק מספיק, הרי שסרסיי היא זאת שתנצח – בזכות הכסף הזר שהיא קיבלה, בזכות הצבא שהיא אספה. כח לא שווה כלום אם אין לך את היכולת לגבות אותו.

אני חושב שהסצינה מחוץ לחומות מעלה מלך היא הדוגמא הטובה ביותר לכך. אם אתם זוכרים, כבר ראינו סצינה די דומה עם דאני, רק בדיוק הפוכה. לפני שתי עונות, היא היתה תחת מצור באחת הערים מהצד השני של התעלה (מירין כמדומני) ובעלי העבדים באו והציעו לה הסכם כניעה. מה שהם לא ידעו זה שדאניריז מחזיקה בכח שהם לא העריכו נכונה – הדרקונים. אלו באו ושרפו את הספינות שלהם, מסיימים את הקרב עוד לפני שהתחיל למעשה.

במקרה של מעלה מלך, המצב הוא בדיוק הפוך. אין שום מצב בעולם שהיוצרים לא הראו לנו אותו כך בכוונה – דאניריז עומדת בראש צבא מיניאטורי כמעט של בלתי טמאים, כשמאחוריהם, הרחק מטווח פגיעה, הדרקון הבודד שנשאר לה, שנראה (בניגוד לעבר) כל כך מסכן וחסר ישע אל מול הכלים שנבנו לצוד אותו. האיום שדאני משמיעה כלפי סרסיי נראה בשלב הזה מגוחך לחלוטין. היכנעי או שנשרוף את העיר. עם מה תשרפו, עם הדרקון שלא מסוגל להתקרב לעיר מחשש שייורט או עם השלושה וחצי חיילים שנשארו לך? מדובר באיום ריק מתוכן. כאמור, כח הוא לא משהו שמגיע לך מתוקף ירושה – זה רק משהו שאתה יכול להחזיק בו אם יש לך את העוצמה לגבות אותו.

נקודה נוספת שעלתה חזק מאוד מהפרק הזה היא שוב שאלת המי ראוי לכתר. עכשיו, כשכולם יודעים שג'ון הוא היורש החוקי, השאלה הזאת נפתחה לגמרי. וזה לא פלא שואריז הוא זה ששואל אותה כי הוא האדם היחיד בכל הסדרה שבצורה עקבית עניין אותו רק דבר אחד – טובת העם. הוא היחיד למעשה שגדל מלמטה ולא מעניינים אותו משחקי הכח של האצולה.

בניגוד לכל השאר שנעים בין סתם שאיפה לכח (סרסיי), נאמנות למשפחה (ג'יימי) או תאוות נקם (טיריון), הרי שואריז רוצה רק לבחור את השליט שיעשה הכי טוב לעם. לא פלא על כן שבמהלך הסדרה ראינו אותו מזגזג לא מעט. הרי בשלבים הראשונים הוא בכלל עזר לרוברט לנסות להתנקש בדאני. יותר מאוחר הוא הבין עד כמה ג'ופרי מסוכן ועבר לצד השני. ועכשיו, הוא נוטה לכיוון של ג'ון.

והנה, אנחנו חוזרים פה שוב לנקודה הזאת – ג'ון לא רוצה בכתר. מה שהופך אותו, בעייני ואריז, להיות דווקא זה שראוי לכס יותר מכולם. אבל, יש עוד דברים שצריך לקחת בחשבון. עד כמה ג'ון באמת בנוי לזה? שוב, כמו במיליון פעמים בעבר, כמו במשל הזה של העקרב והצפרדע, ג'ון לא יכול להתכחש לאופי שלו ועושה את מה שהיה אסור לו לעשות – מספר למשפחה שלו את האמת. דאני הפצירה בו. וראינו אחר כך שכל מה שהיא אמרה אכן התגשם. אי אפשר להתכחש לעובדה הזאת – ג'ון הוא אולי מנהיג בחסד אבל הוא גם תמים וטיפש מדי מכדי להיות פוליטיקאי. מה שהופך אותו אצל ואריז לראוי הוא בדיוק מה שהופך אותו ללא ראוי. ג'ון בחיים לא יצליח להסתדר בתור מלך כי הוא נאיבי מדי. הוא סומך על אנשים יותר מדי. לסמוך על סאנסה – במיוחד אחרי שאומרים לו שהיא לא אותה ילדה שהוא הכיר – זה בדיוק מה שאסור למלך לעשות.

וזה חבל, כי לג'ון יש תכונה שהופכת אותו למגנט כח. ג'ון הוא מנהיג שאנשים הולכים אחריו. החלק הראשון של הפרק מאוד מדגיש את זה. אם דיברנו על מקורות הכח, הרי שכח פיזי של בן אדם אחד הוא כמובן זניח כשבאים להסתכל על מלחמות ירושה. מה שחשוב זה היכולת שלך להוביל צבאות. להביא לכך שאנשים יילכו אחריך. קוראים לזה כריזמה.

ישנן דרכים שונות לעשות את זה, כמובן. דרך אחרת, הדרך של סרסיי, היא באמצעות פחד. זאת היתה גם הדרך של אבותיה של דאניריז, שהשתמשו בדרקונים על מנת לשלוט בווסטרוז. אין דבר מטיל מורא יותר. הבעיה של דאניריז כרגע זה שהיא בחרה בדרך מסוימת ועכשיו היא מגלה שזאת דרך בעייתית. הכח שלה נבע מהעובדה שהיא מלכה נדיבה. שהיא מנתצת השלשלאות. כמו ג'ון, היא עבדה על כריזמה. הבעיה היא כשאתה נתקל במישהו עם כריזמה גדולה יותר משלך. שזה בדיוק מה שג'ון כרגע. רואים את זה יפה בדרך שבה דאני מסתכלת עליו בחלק הראשון של הפרק. הפראים הלכו אחרי ג'ון. לא בגלל שהוא חזק – למעשה, טורמונד מתעקש להדגיש כמה פעמים עד כמה הוא קטן – אלא בגלל שהם האמינו בו. בתוך ווסטרוז עצמה, דאניריז נמצאת בעמדת חולשה מתמדת ביחס לג'ון. אין לה את הכריזמה שלו ואין לה את הרקורד שלו של להוביל חיילים לקרב. וכן, היא גם אישה. בעולם הזה, זה פוגע מאוד.

מה שמשאיר לדאניריז את האופציה השניה, ממנה היא כל כך פוחדת – אימה.

היועצים שלה מנסים להניא אותה מהדרך הזאת. בהתחלה, הם מנסים לשכנע אותה להטיל מצור ולחכות שהעם יאשים את סרסיי ויפיל אותה. אחר כך הם מנסים להניא אותה מלהרוג את החפים מפשע שסרסיי הכניסה לתוך המבצר כמגן אנושי (כן, זה מרגיש מאוד מוכר משום מה). אבל סרסיי חכמה מאוד, לא סתם היא שוחטת את מאסינדיי לפני דאינריז. למעשה, היא מכריחה אותה כמעט לנקום. להעלות את הכל באש.

יש פה שני יתרונות ברורים לסרסיי. הראשון, כשאתה פועל מתוך תחושת נקמה, אתה לא עובד בהגיון. ראינו את זה, למשל, בקרב הממזרים, כשג'ון שעט קדימה והרס את כל תוכנית הקרב. השני, היא מכריחה את דאני לשמוט את אולי היתרון הגדול שלה – העובדה שהיא שונה מסרסיי. אם דאני רוצה לשכנע את העם שהיא אחרת, הרי שזה היה המקום לעשות את זה. לא לשרוף את מעלה מלך ולהרוג רבים חפים מפשע אלא לחכות להזדמנות המתאימה. סרסיי לא נותנת לה את האופציה הזאת. היא מכריחה אותה לשרוף את הכל.

מה שמעניין פה זה השאלה הנצחית של בחירה חופשית. אם יש דבר שדאני ניסתה להימנע ממנו בכל מחיר, הרי שזה להיות אבא שלה. המלך המשוגע. זה שרצה לשרוף את מעלה מלך. היא ניסתה לכל אורך הדרך להיות שונה. והנה, בסוף, אי אפשר היה להתחמק מהמבט על הפנים שלה שמבהיר שהיא רוצה להרוג את סרסיי ותעשה הכל בשביל זה. כולל לשרוף את מעלה מלך. האם בפנים דאני היא באמת כמו אבא שלה? ואם כן, כמה באמת מגיע לה למלוך אם היא חוזרת בדיוק על אותם חטאים שעשו מלכי העבר? הרי היא הצהירה בעבר שהיא רוצה "לשבור את הגלגל". והנה, היא נמצאת עכשיו על הגלגל, בדיוק כמו פעם.

אני רוצה להגיד שתי מילים גם על היצירה של הסדרה עצמה. בדיעבד, העובדה שג'ון לא רכב על דרקון יחד עם דאניריז למעלה מלך היתה צריכה לעורר בנו פעמוני אזהרה. אבל למי שלא חשב על זה, הרי המוות של ראייגל, הדרקון השני, בא בהפתעה מוחלטת לפחות בשבילי והוכיח שוב שהיוצרים יודעים עדיין להפתיע אותנו כשצריך.

אבל מה שמעניין בעיניי זה המוות של מיסינדיי. קודם כל, היוצרים עשו לנו פה הפוך על הפוך. בפרק הקודם היינו בטוחים שהשיחה בין מיסנדיי לתולע אפור תוביל בהכרח לזה שתולע אפור ימצא את מותו בקרב והנה – לא הוא זה שבסוף מת אלא דווקא מיסנדיי.

מה שעוד מעניין בנושא זה עד כמה היה ברור לי שמיסנדיי תמות. לשניה לא חשבתי שסרסיי תחוס על חייה. וזה מראה על הדרך שעשינו מאז העונה הראשונה של משחקי הכס, אז המוות של נד סטארק בא לכולנו בהפתעה, כשאנחנו בטוחים שבסוף ג'ופרי יתעשת ולא יהרוג אותו. נכון, נד היה הדמות הראשית בסדרה ולכן לא היינו רגילים שדמות כזאת תמות, ועדיין – המוות של מיסנדיי היה כל כך ברור, מה שמראה עד כמה כולנו השתנו בשנים האחרונות. אין יותר סופים הוליוודים, אין יותר שום דבר בטוח.

בטח גם אתם שמתם ש:

– היו רגעים לא קלים בסדרה הזאת. האונס של סאנסה, רציחות למכביר. אבל יכול להיות שלא היה רגע קשה יותר מאשר ג'ון משאיר את גוסט לטורמונד והולך בלי אפילו לתת ליטוף לזאב הבלהות שלו. ממש דמעתי.

– האם הושאר פה פתח שטורמונד וגוסט יגיעו להציל את ג'ון בדקה האחרונה? מצד אחד אני מקווה שלא. מצד שני, כל כך כן – כי מה, זהו, אין טורמונד יותר?

– ובכלל, סאנסה שנשארה בווינטרפל, איך היא הולכת לתמרן את העולם משם?

– מה שבטוח, היא למדה דבר אחד או שניים מליטל פינגר

– גם הרגע שבו בריאן בחרה בג'יימי על פני טורמונד היה עצוב מאוד, במיוחד בשבילי שפנטזתי על הרומן הזה במשך הרבה זמן. כמובן, לא היה ספק במי בריאן מאוהבת כל הזמן הזה אבל גם עד כמה הרומן הזה מועד לפורענות. היא באמת חשבה שג'יימי יעדיף להישאר איתה בצפון – מקום שהוא אמר לה שהוא שונא לגמרי?

– כמו כן, פתאום כשהגענו לבריאן אז יוצרי הסדרה נשארו חסודים?

– מה שיפה בעזיבה החפוזה של ג'יימי זה שאנחנו לא באמת יודעים מה הוא הולך לעשות. הדיבור שלו עם בריאן כשהוא עוזב פתוח לגמרי – הוא מודה בכך שהוא איש רע מיסודו ושהוא עשה מלא דברים בגלל סרסיי. עכשיו הוא שומע שסרסיי הולכת אולי לנצח והוא הולך לעשות מה?

– ההימור שלי כרגע זה שהוא הולך לנסות להרוג את סרסיי. מה שאומר שיש לא מעט אנשים ששמו את סרסיי כמטרה. ג'יימי, דאני וכמובן – אריה שלנו.

– קלייגן בול – זה מגיע!

– איך יורון לא תוהה על זה שטיריון יודע על התינוק שבבטן של סרסיי, הרי הוא גילה על כך רק לפני זמן קצר?

– וגם דאני, היא לא תוהה לפשר הסיפור שטורמונד מספר על כך שג'ון מת כבר פעם אחת – הרי הוא החריש את זה ממנה בעבר בכוונה.

עוד שני פרקים למאנייק!

שיר של אש ושל קרח (יומן משחקי הכס, עונה 8, פרק 3)
בית מטבחיים 5 (יומן משחקי הכס, עונה 8, פרק 5)

תגובות

  • אזי

    פרק מצויין! שילוב מדויק מאוד של אווירה, תככים, שלטון, אקשן ודרמה. לא פרק הכנה, לא פרק מלחמה. פרק מלא שלם ועגול.
    אני גם מחלק את הפרק לשניים, אבל קצת שונה ממך.
    אני מחלק אותו לחצי הרגשי והחצי המעשי. עד ההתקפה על הדרקון ולאחריה.
    החצי הרגשי נחלק לשניים. החלק שחוגג את העבר, ההספד הנפלא שג'ון נתן (הרבה יותר טוב מנאומי הפאתוס של חאליסי) ואז המסיבה הגדולה שכללה שתיה וסקס או שתיה וחוסר סקס או חוסר בשניהם.
    החלק השני של החצי התיאורטי הוא העתיד. סיימנו להתעסק במה שהיה, עכשיו הולכים לנחש מה יהיה. איך נתקוף, כמה נתקוף, עם מי נתקוף, מי ישלוט, למי מגיע, מה עדיף, ומי יוכל. ניחושים על ניחושים. (אדם פחות חכם יקרא לזה תכנונים)

    החצי השני הוא החצי המעשי, ההווה. כל התכנונים באמת אחלה אבל מה עושים איתם כשכאן, בהווה, מחסלים לך חלק ארי בכוח שלך ומשחקים לך בראש בכמה דרכים שונות. כמה הניצחון הקודם יעזור לך, וכמה התכנונים העתידיים יעזרו לך, מול ההווה שמתפוצץ לך בפנים.

    אפשר להתרפק על העבר.
    אפשר לתכנן את העתיד.
    ולא מעט פעמים בסדרה הזו נראה שסרסי היא היחידה שחייה את ההווה.

    הגב
    • יואב דובינסקי

      יפה. זה גם מתכתב עם מה שהנכה אמר לגמד שלא יקנא בו כי את כל החיים שלו הוא מבלה בעבר.

      הגב
  • NoOne

    במהלך הסדרה הזאת היו פרקים טובים,רעים,מצוינים ומשעממים מטבע הדבר של סדרה כזאת ארוכה שלוקחת שנים.
    אבל זה היה הפרק הכי מטומטם שראיתי , טיפשות ואידיוטיזם all around
    זה מתחיל בזה שאת אחד הנושאים הכי חשובים בסדרה , מוצאו של ג'ון והם לא מראים לנו איך הוא מספר את זה למשפחה שלו??? WTF

    ואחרי זה מגיעה ההחלטה הזאת להגיע לדרגוןסטון בלי אפילו לבדוק מה קורה שם?
    איפה כל המרגלים של ואריס? איך שזה שסרסי ויורון יודעים תמיד מה הצבא של דני עושה אבל היועצים הכי חכמים ב 7 הממלכות ואריס וטיריון לא יודעים כלום?
    ואיך בדיוק שני דרקונים שעפים באוויר באמצע האוקינוס לא רואים מארב של איזה 10 ספינות ענקיות? מה הם עיוורים? דני שרוכבת על אחד מהם לא רואה כלום? ואחרי שרגהאל נופל לאן בדיוק היא בורחת? למה היא לא יכולה לסובב את דרוגון ולבוא מאחורי הספינות ולשרוף את כולם? מה זה הטמטום הזה?

    ועוד לא הגענו לטמטום הכי גדול של הפרק , מה בדיוק הם הולכים לדבר עם סרסי כל כך קרוב לשער? הרי סרסי יכול להרוג את כולם בקלות , יש לה שם 20 אלף חיילים מול 50 והיא יכולה להרוג את כל שנואי נפשה ,טיריון,דני ו ואריס שבגד בה והיא מוותרת על זה? הסקרופיון הזה יכול לרוץ 10 מייל באוויר ולפגוע בדרקון תוך כדי טיסה ולא יכול להרוג את החיילים של דני ואפילו את דרוגון שלא כזה רחוק?

    מאז הדראפט של הג'טס לא ראיתי כזה טמטום

    הגב
    • אמוץ כהן-פז

      לגמרי...
      מילא ליפול למארב (זחיחות וכד.) אבל לא לחסל את הצי (מאחור או מעל) ולהניח לו לחסל את שלך בשלווה?

      הגב
    • שי אורן

      כי דניאל ג'ונס בחירה ששית זה חכם

      הגב
    • D! פה ועכשיו

      כתוב רע, עשוי רע.

      אין שום היגיון בזה שמיסנדיי תמות ולא הגמד. שום היגיון. אם פעם היו לה סיבות לשמור אותו בחיים היום היא בבירור רוצה את מותו.

      הגב
  • יואב דובינסקי

    נשארנו עם דרקון אחד, עם גמד (כשהוא התקדם לדבר עם סרסיי חשבתי שמטח חצים יביא את סופו) ועם סקס מצונזר. מה קורה פה? כמו כן, לצערנו הרב סנסה שרדה את רבע הגמר. בכלל, הייתי שמח אם היו מקזזים בקצב מהיר יותר דמויות מרכזיות כדי לתת להם את הפרידה הראויה ומספיק עיכול (כפי שנפתח הפרק הזה) ולא מרכזים את הכל לפרק האחרון. הפרידה המרגשת בעיני היתה דווקא בין ג'ון לסאם.

    הגב
  • אורן השני

    היו מעט דברים שהזכירו את מה שעשה את הסדרה למעניינת, אבל לצערי זה כבר לא זה. טוב שלא ימרחו את הסדרה עוד ועוד.

    אני מקווה שבדומה לנאמר ע"י טיריון, אולי בכלל סרסי תנצח ותגאל אותנו מדאינריז המעצבנת.
    לא ברור לי למה היא לא חוסלה שם, לעמוד ולדבר עם סרסי מעבר לחומה זה אפילו יותר מפגר מהתוכנית להביא לה זומבי "חי" מעבר לחומה.

    אם אכן סרסי תמות אני מקווה שג'יימי יהיה זה שיעשה זאת, הרי הוא הקינגסלייר והיא הרסה לו את החיים פחות או יותר. לא יודע מה המצב בהימורים אבל אהיה מופתע אם זו תהיה אריה או מישהו אחר, מצד שני מה יהיה על התינוק? ככה לא ירחמו עליו?
    יכול להיות נחמד גם שכל שונאיה יתקעו לה סכין בתורות בסגנון הלינץ' שביצעו בג'ון.

    סופסוף התרחשות מפתיעה - הפלת הדרקון, לא חשבתי ששלושה חיצים יספיקו להרוג אותו אבל סבבה.

    בכל אופן, תודה אריאל מצוין כרגיל, גם אם הסדרה כבר מזמן לא מתעלה לרמה של הסיכומים שלך.

    הגב
  • שי

    הדיון על מקור הכוח היה גם בסדרה, באחת העונות הראשונות. ליטלפינגר מנסה לתמרן את סרסיי ואומר לה שידע הוא כוח. היא בתגובה מורה לחיילי המשמר לתפוס אותו ולהרוג אותו, מבטלת את ההוראה בשנייה האחרונה ואז עונה לו שכוח הוא כוח. המציאות שהסדרה בוחרת לרוב היא שידע הוא כוח - מי שמבין את השחקנים האחרים ומה הם עושים יכול לתכנן בהתאם. מי שמחזיק בכוח צבאי ומצפה שזה יעשה בשבילו את העבודה, יופתע לרוב בידי מישהו אחר. כמעט בכל מפגש צבאי בסדרה היה צד נאיבי ששילם על כך ביוקר. אם נקצין את זה לרגע אפילו מלך הלילה היה בטוח שהוא בשליטה על אריה והוא יכול לבהות בה במבט האטום שלו, רק כדי לגלות באיחור שיש לה יד פנויה לשימוש ולקבל סכין בחזה.

    אז גם כאן, ההבנה מה יהיה הצעד הבא של דאינריז הוביל לכך שחיסלו לה דרקון. ואנחנו עוד נגלה שוב שידע הוא כוח. הסוד המרכזי הוא המוצא של ג'ון, וסביר שסאנסה תבחר להשתמש בו כדי להשתלט על הצפון. עוד סוד הוא אבי התינוק של סרסיי, והמידע הזה עשוי להביא למותה - לא סתם הזכירו בתקציר בתחילת הפרק שהיא אמרה לג'יימי שהוא האבא. צבא גדול זה טוב ויפה, אבל הוא יגן רק מפני האויבים שעומדים מולך. ואם יש משהו עקבי במשחקי הכס, הוא שהאויב הכי מסוכן הוא זה שאתה לא רואה.

    הגב
  • קירקגור

    הלך והשתפר אבל מרגיש רעוע. יש להם שני פרקים להוכיח את זה ולדעתי הם לא יחסכו בעריפת ראשים.
    מעניין אם יש להם אומץ באמת לעמת את כולם עם כולם, או שג׳ון או חאליסי ימותו ואז לא תהיה דילמה. כי על א שזה צעד לא נראה לי שאנחנו בדרך לסוף של סרסי מנצחת החיים עצמם רק ביבי.
    השאלה התסריטאית הגדולה היא את מי אריה עוד תהרוג.

    הגב
    • S&M

      אני מהמר על ההר, אחרי שהוא יהרוג את הכלב.

      הגב
  • ניק

    * אני ממש לא אהבתי את החצי הראשון, זה היה די דומה לפרק השני וכשאנחנו 3 פרקים מהסוף נראה שיש גבול לכמה חוסר התקדמות אפשר לייצר.
    * לדעתי ההפתעה, מבחינתנו, עם הקרב הייתה בעיקר כי ציפינו לעוד פרק של דיבורים ודיבורים.
    * ג'ון ודני פשוט צריכים לעשות רוטציה. שנתיים-שנתיים כזה.
    * אריאל נגע בזה - אני ממש חשבתי על חמאס מול ישראל\ארה"ב בפרק הזה. סרסי החמאסניקית שלא אכפת לה להקריב את העם שלה ודני שהיא קצת ישראל בעודף המוסר שלה וקצת ארה"ב עם ההרגשה שהיא חייבת להציל את העולם.
    * במצעד החרטות צריך לציין את ברון שמגיע בלי הפרעה לצפון ויודע בדיוק לאיזה בקתה להכנס כדי למצוא את הצמד-חמד.
    חרטא נוספת היא בקרב - אתם פוגעים בדרקון מקיבינמט אבל כשהוא מטר ממכם אתם מחטיאים? ולמה הדרקון לא ירק אש כשהוא היה ליד הספינה? מעצור ראשון?
    * בסוף אם כל הרצון הטוב, ההבדל בין סופר טוב לתסריטאי הוליוודי הוא בערך ההבדל בין קובי בריינט לעודד קטש. שניהם כדורסלנים אבל....

    נ.ב.
    סאמק איזה גול של קומפאני!

    הגב
    • yaron

      רוטציה רעיון לא רע... כולם מתעסקים במי יהיה ראש הממשלה כשמה שבאמת חשוב זה מי יהיה היועמ"ש.
      בכלל, כשהכל ייגמר בהאג יהיה שמח.

      הגב
  • בליקי

    קודם כל היו פה הרבה קטעים שהוציאו ממני גיחוך, אבל אמיתי כזה, בעיקר קילגיין המתבאס על הטקס הלא צפוי לגנדרי, כל מיני אמרות שפר של טורמונד ובכלל. אבל החלק האחרון של הפרק היה מאוד מאוד מוזר בעיני ואני אסביר - קשה מאוד היה לגלות בעבר במשחקי הכס חורים. הכל היה מהודק לחלוטין. הסצנה שבה הורגים את רייגאל בכזו קלות עם שני חצים מדויקים, ואחכ העלק-מצור הזה (אפילו אם זו רק משלחת משא ומתן, ממש הופתעתי שהמצלמה עברה לווייד שוט) עם 25 חיילים ודרקון שעושה קולות ופרצופים של אופנוע עם צילינדר אחד שנכבה לך ברמזור. קצת איכזב אותי. בג׳יימי ננוחם, ונחכה להפתעות משל אנו צופים בברייטון עולה ליתרון 0:1 על סיטי במחזור הסיום

    הגב
    • ניק

      מאז שהתפצלנו מהספרים החורים שם יותר גדולים מההגנה של פולהאם.
      בעונה או 2 האחרונות אלה היו בעיקר חורים מבחינת זמן שלא עשה שום הגיון, אבל לא רק.

      הגב
  • טל 12

    ככה הורגים דרקון?! ועוד אחרי החץ של קומפני נגד לסטר- אחריו עברתי לצפייה בפרק זה. לפחות היו כמה בדיחות טובות של טיריון וג'יימי.

    הגב
    • matipool

      אני נשארתי עד הסוף בתקווה לנס. רק אח"כ ראיתי את הפרק עד כמעט אחת וחצי.

      הגב
  • Cesc

    המשפט של טיריון על זה שלג'ון יש זין זה משפט שטריון של הספרים בחיים לא היה אומר. ברור שהם דחפו לו את המשפט הזה כדי לשמח את הפמנסטיות וכת הפיסי החולנית. נמאס.

    הגב
  • yaron

    אין ספק שכל "הטובים" טקטיקנים מעולים... גם על f-35 צריך לדעת לשמור.
    אחת התכונות הנדרשות ממנהיג היא ציניות - קודם מנצחים אח"כ עושים חשבון נפש. זה לא בשביל כל אחד.
    מי הדליף??
    אם הבנתי נכון ידעו על זה שישה אנשים בלבד.

    הגב
    • matipool

      סאנסה סיפרה לטיריון שסיפר לואריז.

      הגב
  • matipool

    עוד סיכום מעולה מבית היוצר שלך.
    אהבתי מאד את הפרק אחרי התסכול מהמשחק של סיטי, למרות כל מיני חורים שכבר כתבו עליהם מגיבים למעלה. אכן פרק קלאסי.
    ברור שג'יימי בדרך למעלה מלך להרוג את סרסיי. מה שלא ברור זה איך הכותבים יפתרו את בעיית הילד שלו שבבטן של סרסיי אז כנראה שזה לא יהיה הוא. הפרידה שלו מבריאן מראה סוף סוף את הצד הנשי שלה. האבירה מאוהבת קשות ומבינה שהיא כנראה לא תראה אותו יותר.
    הופתעתי ממות הדרקון ומהמוות של מיסאנדיי. לא ראיתי את זה בא.
    באמת לא ברור איך דאני לא מבררת את נושא המוות של ג'ון.
    ג'ון לגמרי עדיף על דאני שהולכת לאבד את כל הבלמים אחרי הדרקון ומיסאנדיי. יש לי הרגשה שהיא תיפרד מאיתנו לקראת סיום הקרב מול סארסיי כשהיא רכובה על הדרקון. השאלה אם הדרקון יישאר חי עבור ג'ון או שגם הוא ימות איתה.

    הגב
    • אורי

      דאני תשארי לג'ון את ווסטרוס ותחזור למרין לסגור שם מעגל

      הגב
  • שי אורן

    הדבר היחיד שהיה יכול להחזיר לי את האמון בסדרה זה אם הדרקון שדאני רוכבת עליו היה מת יחד איתה במקום ההוא שג'ון החליט שמעדיף לרכוב במקום לטוס

    הגב
  • אורי

    מי עוד רוצה ספין אוף של עלילות אריה וקלגיין?

    הגב
  • אלעדכ

    אני יודע שלא אמורות להיות פה תלונות, אבל זה מה יש.
    הרעיונות טובים, אבל הם אמורים להתפתח לאורך זמן (כמו בפרקים הראשונים). זה לא קורה, כי צמצמו את העונה ל-6 פרקים, וצריך למלא אותם באקשן וזיקוקים 70% מהזמן.
    ואז התפתחויות פוליטיות אדירות קורות כלאחר יד. אתה קח טירה, אתה קח טירה, אנחנו ננהל מו"מ של 5 דקות אם את נכנעת או את נכנעת..
    תחושה של כתיבה עצלנית ומרושלת. ממש מבאס.
    כבר אמרתי בעבר, הייתי מעדיף שאת תקציבי הענק שהשקיעו בפירוטכניקה, היו משקיעים ביותר פרקים ובעלילה איטית יותר, בונים יותר טוב את התככים והפוליטיקה.

    הגב
    • שי אורן

      היר היר

      הגב
  • yaron

    אני חושב שכל המהות של אריה לאורך כל הסדרה היא לנקום את מות אביה.
    סביר להניח שתהרוג עוד כמה על הדרך.

    הגב
  • Fluttershy

    הרבה גיקים עצבניים צובאים על האינטרנט באתרים דוגמת IMDB, ונותנים ציון נמוך לפרק הזה והפרק הקודם. הכל התחיל בפרק הקודם, כשהרבה אנשים טענו שכמעט כל הדמויות המרכזיות נשארו בחיים בזכות plot armor, ומלך הלילה הובס בקלות רבה מדי (וגם החושך, זה שאריה הרגה את מלך הלילה ולא ג'ון, טקטיקת קרב גרועה ועוד). פרק 4 כבר עומד על הציון הכי גרוע ביי פאר מבין כל הפרקים לאורך כל העונות - כרגע הוא נמצא על 7.1, והציון הכי נמוך עד כה שפרק כלשהו קיבל היה 8.1. הרבה אנשים פשוט התחילו לאבד אמון ביוצרי הסדרה. יש בזה צדק מסוים לדעתי, אבל אני לא חושב ש-2 הפרקים האחרונים היו כאלה גרועים, פשוט הציפיות היו גבוהות מדי, והשמן עדיין לא כתב את 2 הספרים האחרונים, לא ניתן לבסס עליהם את העלילה

    . בכל מקרה זה נושא סוציאולוגי מעניין, זה די דומה למה שקרה עם חלק מסרטי הסטאר וורס (ושם זה באמת מוצדק, למשל הפרק מראשון שיצא ב-1999 היה פשוט גרוע). אני עוקב אחרי תעשיית הגיימינג, וגם שם זה קורה, חברות כמו EA ולאחרונה גם Activision-Blizzard ו-Bethesda נקטלות ע"י גולשים, לפעמים אפילו בלי לבדוק את המשחק החדש שהן מוציאות, אנשים פשוט חושבים ודי בצדק, שמה שמעניין את החברות האלה זה לעשות כסף ולא טובת השחקנים. תראו את היחס לייקים/דיסלייקים לסרטון של המשחק החדש בסדרת דיאבלו של בליזארד - משחק שיצא רק לסמארטפונים כשאנשים ציפו למשחק PC חדש. מטורף.
    https://www.youtube.com/watch?v=RtSmAwpVHsA

    הגב
    • ניק

      צודקים. אסור להרוס את אחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה עם איזה גרסאת מובייל מעפנה.

      הגב
    • דור

      מרתק! תודה על זה

      הגב
  • אריאל

    א. שכחת את הקטע שגילי בהריון (אחרי שבפרק 2 כולם ראו שהיא השמינה)
    ב. ישר בלט לי הקטע שטיריון מדבר על הריון שהוא לא אמור להכיר. מעניין אם יורון עשה 1+1 ונראה אותו מתעמת על זה עם סרסיי בפרק הבא

    הגב
  • אורי

    ואף מילה על סטארבאקס?

    הגב
  • שי

    הבדל אחד משמעותי מהעונות הראשונות של הסדרה, אלה שהתבססו על הספרים, היא שאז דרך הייתה דרך. כלומר, מסע של שבועיים היה דרך שצריך לעבור, ובדרך יכולים לקרות כל מיני דברים. וגם אם לא, יש הרבה עניין בלראות את הדרך ממקום למקום כדי להבין את הדמויות ומה קורה בעולם, ולא להתמקד רק בהיילייטס. ככה קיבלנו את קייטלין נתקלת בטיריון ומחליטה לשבות אותו, סאם שבורח מבית המשפחה עם החרב, מסעות ג'יימי ובריאן ועוד ועוד.
    ולפעמים מה שקרה בדרך הניע את כל העלילה, וזה מה שנתן את התחושה שאי אפשר לדעת מה יקרה. כי העולם פעל על הדמויות לא פחות משהן פעלו על העולם. הצד הזה נעלם מהסדרה לחלוטין. עכשיו יש קרבות שצריכים לקרות, דמויות שצריכות להיפגש או להיפרד, ותחושה שמנסים להניע את כל העסק בשיא המהירות. רגע אנחנו פה, רגע שם. למי אכפת מה קורה באמצע? לאן נעלמו הספינות של יורון גרייג'וי, למשל? הרי אם הוא ניצח בקרב הימי הוא יכול להטיל מצור על דרגונסטון. אין לדעת.

    הגב
  • ran

    הסצינה מחוץ לחומות מעלה מלך דווקא הזכירה את הסצנה מחוץ לחומות קארת',
    כאשר דאניריז ושארית הפליטה הדותראקית איתה.
    זה היה רגע מכונן ממנו החלה עלייתה, לדעתי הרצח של מיסנדיי דווקא עורר אותה והיא מבינה מה מנסים לגרום לה לעשות והיא עתידה ולהפתיע.

    ברקע יש שתי נבואות:
    1 - מותה של סרסיי ע"י אחיה ובהתאם ג'יימי חוזר לבירה.
    2 - 3 שקרובים לה אמורים לבגוד בדאניריז, חסרה בגידה אחת והיא תגיע בקרוב (ואריז או ג'ון..).

    נ.ב.
    אם בהתחלה חשבתי מרטין פשוט מתעצל לסיים,
    הבנתי באזור העונה הרביעית שהוא נותן לסדרה לרוץ ומתכנן להוציא את הספרים כאשר הסדרה תסיים עם הגרסה שלו לאירועים.

    הגב
    • אורי

      או שגם לו אין מושג איך לתפור את גל הסיפורים לסוף הולם תוך 2 ספרים

      הגב
  • גדליה

    הכל חלק מתכנית-אב של מרטין.
    הסדרה הופכת לבדיחה הוליוודית, מוסרנית ומלאה חורים.
    שנה מהיום, מרטין מוציא את הספרים האחרונים בסדרה, שהם לא ממש דומים למה שאנחנו רואים היום.
    גם מרוויח על הסדרה, גם ירוויח על הספרים שמחזירים את רוח העונות הראשונות - ווין-ווין

    הגב
  • עומרי

    סיכום מצוין. המוביליות החברתית של ברון וגנדרי הייתה הנקודה הכי מעניינת בפרק הזה

    הגב
  • דני האדום

    בסוף זה יהיה שייקספיר
    המלט
    כולם יהרגו את כולם .
    הגמד ישרוד.

    הגב
  • רטקסס

    כל הביקורת במקום ואכן נכתבו כבר לא מעט הודעות בנושא,
    אני רציתי לציין דווקא 3 דברים שחיבבתי:

    א. המעבר של ג'יימי מבד גאי לגוד גאי היה בפעם הראשונה שהוא פגש את בריאן - כשהיא החזירה אותו למעלה מלך במצוות קייטלין סטארק, הוא הציל אותה פעמיים מלהיאנס ע"י החיילים של בולטון והתחלנו לגלות סימפטיה כלפיו. המעבר שלו חזרה מגוד גאי לבד גאי (כנראה) קורה גם עכשיו עם בריאן.. כנראה אחרי ששכב איתה (היחידה חוץ מסרסי שהוא אי פעם שכב איתה) ואחרי החדשות שקיבלו ממעלה מלך - הוא יחזור לצד של סרסיי. מעניין מאוד.

    ב. המזימה של ואריז להחליף את דאיינריז בג'ון - זו בדיוק משחקי הכס הישנה. כשואריז אומר: "8 אנשים זה כבר לא סוד - זה מידע" זה בדיוק הדמות שלו, מהעונה הראשונה במשך כל הסדרה , שקצת התקלקלה לאחרונה. בא לי אפילו יותר על עימות דאיינריז-ג'ון מאשר דאיינריז-סרסיי. מעניין מה יוציא את ג'ון מהתמימות והפאסיביות שלו.

    ג. ההפתעה של יורון בים הייתה לא רעה. ברור שטקטית ומודיענית וכו' אין לזה היגיון, אבל כן, פתאום שדרקון חוטף חנית באמצע ריחוף - זה היה טוב!

    הגב
  • עידו

    גם לי הציק עניין ההריון. אבל אפשר לנסות להסביר את זה:
    יורון מגלה על זה אחרי שהוא הורג את הדרקון.
    מאז הרגע הזה דאני עוד אוספת את עצמה ואת אנשיה לחוף דרגונסטון, ואז עוד יוצאת לאיום הדבילי הזה מחוץ לחומות מעלה המלך. (איך בכלל? זה נראה שלא נשארו לה סירות).
    בזמן הזה, שנניח שהוא לפחות יומיים-שלושה, אולי אפשר לקבל שיש לטיריון/ואריס מרגלים במעלה המלך שטיפטפו את ההודעה על הילד.

    הגב
  • אמיתי

    הסצנה היחידה שאהבתי- אריה והאונד מפליגים לשקיעה

    הגב
  • זיגי

    בטוח שהדרקון מת?

    הגב
    • S&M

      מה נראה לך, שהוא הפך ללוויתן? ;-)

      הגב
  • אריק האחר

    גרייזס תודה על סיכומים נפלאים ומרתקים .
    כשג'ון יוצא לאחר הפרידה מכולם
    השמש לפתע זורחת
    לאחר שראינו רק עננות שלג וקור
    האם זה סימן לאופטימיות ?
    סרסיי מבחינת משחק ודמות היא ללא ספק החזקה ביותר אולי מפני שהיא נשארה לכול אורך הדרך כמנוולת האולטמטיבית.
    אריה כפי שהיא מסבירה היא לא ליידי אבל איזה אשה מדהימה היא
    הדמות הכי אהובה עלי בסידרה .
    את הספרים קראתי ללא הפסקה
    ובברצף אחד ( לא יכולתי להניח אותם לרגע וזה היה חתיכת פרויקט קריאתי )
    את כל ארבעת הפרקים האחרונים ראיתי ברצף ונהנתי מאד .
    סופר ימים עד הפרק הבא הבא והפרק האחרון .

    הגב
  • שחר התל אביבי

    תודה על הסקירה
    לפי מה שראיתי, ג'יימי אומר שהוא מלא שנאה לסרסיי, לא שהוא מצטרף אליה.

    מבחינה צבאית, אין שום אפשרות לתקוף. העקרבים מנטרלים את הדרקון לגמרי, ויש די והותר כוחות בפנים למגננה.
    הסיכוי היחיד הוא שאחד המתנקשים יגיע לסרסיי, מתוך הרשימה: אריה, ג'יימי, יורון

    אין מצב שואריז הורג את חאליסי, הוא בעצמו ינוטרל, אולי על ידי טיריון או משהו כזה. חאליסי תחזור כמלכה ליבשת הקודמת

    הגב
    • DS

      מה שג׳יימי אומר זה שהוא שנוא כמו סרסיי, לא שהוא מלא שנאה כלפיה.

      הגב
      • שחר התל אביבי

        הוא אמר לדעתי hatefull, נראה שהוא כועס עליה

        הגב
  • S&M

    כל פעם שאני רואה את ג'ון סנואו, אני שומע אם אמא של ג'רי סיינפלד - איך אפשר לא לאהוב אותו?! ;-)
    אם לטים דאנקן ולקוואי לנארד יש כריזמה, אז גם על ג'ון סנואו אפשר להגיד שיש לו כריזמה.

    הימורים להמשך:
    יארה תהרוג את יורון (1:1) ההימור הכי קל, כי את מי הוא מעניין בכלל חוץ ממנה
    ההר יהרוג את הכלב (1:3) כי זה לא כוחות
    אריה תהרוג את ההר (1:1) ההימור הכי קל 2. ברשימה שלה נותרו שלושה: סרסיי, הכלב וההר. הכלב חבר שלה. היות וכבר היה לה הרג גדול (מלך הלילה), היא לא תהרוג את סרסיי. גם יותר הגיוני שמישהו אחר יהרוג, כי יש נבואה. לכן היא תהרוג את ההר.
    וזה הרג חשוב מאוד, כי הוא ישאיר את הגב של סרסיי חשוף, ל:
    ג'יימי הוא קוטל המלך, וזה מסתדר עם הנבואה של סרסיי. היא בטוחה שזה יהיה טיריון, אבל היא לא תיתן לו להתקרב. לג'יימי כן (2:1)

    ההימור עם היחס הכי פרוע:
    סאנסה תשב על הכס (19:2) סתם כי מגיע לה אחרי כל ההתעללויות שעברה, כדי להוציא לסנסה את העיניים, וכי לצפון מגיע; זה הבית היחיד שנותר רציני.

    בונוס:
    ג'ון ודאני יפרשו לחוות בודדים בנגב

    אריאל, הסיכומים שלך ברמה גבוהה יותר מהעונה הזו. תענוג. תודה!

    הגב
    • S&M

      *כדי להוציא לסרסיי, וכו'

      הגב
  • ארז (דא יונג)

    נהניתי מהפרק, ממש חזרה למקורות, בלי יותר מדי רעש וצלצולים מסביב.

    הניתוח שלך מעניין רק הייתי רוצה להוסיף בעניין העדיפות הפיזית של גברים על נשים שמקלה על גברים להיות מלכים - הרבה ממנה נובעת מתפיסות חברתיות מובנות, שגברים יותר חזקים ולכן יותר ראויים מנשים. הרי זה לא שג'ון או סרסיי או רוברט יצליחו לשלוט בזכות כוחם הפיזי, אלא רק בזכות המעטפת מסביבם שמגינה עליהם ומוחצת התנגדות, לכן הכח הפיזי האישי פחות רלוונטי, בעוד זה המדומיין - של חיפוש אחרי מנהיג "חזק" - נותן יתרון לגברים.

    יותר גרוע מטורמונד: איך הם מוותרים על סאם טארלי לפני הקרב , הבנאדם אנציקלופדיה מהלכת ובדיוק מי שהם צריכים כמשקל נגד (לא בדיחת שמנים) מול קייבורן.

    הגב
  • רותם

    מצ'עמם.
    הבלונדה על הדרקון הופכת להיות דמות לא רלוונטית מפרק לפרק.
    קוטל המלך יסגור את המעגל של הסדרה.

    הגב
  • D! פה ועכשיו

    כן.
    מזכיר את פעם
    אבל כתוב רע. מאד.

    הגב
  • זיו

    מצחיק שדאני מדברת כל הזמן על גורל, זכות אבות ומה שגנבו מהמשפחה וכאשר הגורל סוטר בפרצופה ומורה לה שבחר בג'ון היא מתכחשת למציאות החדשה ונאחזת בכיסא
    דאני מונעת מתחושת נקם, תאוות שליטה וגאוותנות ללא ספק לא ראויה לרשת את הכס

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *