בית מטבחיים 5 (יומן משחקי הכס, עונה 8, פרק 5)

על הגוונים שבין טוב ורע ועל גורלות. סיכום פרק לפני אחרון של משחקי הכס

לא בפעם הראשונה העונה, אני מתקשה לדעת מאיפה להתחיל לגשת לפרק הזה. קצת כמו כשאני בא לסכם מחזור פוטבול לקראת סוף העונה, גם פה ההרגשה היא שאני חוזר על עצמי. שכבר כתבתי הכל. כי בסופו של דבר הסדרה הזאת תמיד מתרכזת באותם דברים. והפרק הזה היה כנראה מיצוי של אותם דברים. מזקק לנו אותם עמוק לוריד.

זה היה פרק קשה. הצפיה בו (בטח אם כמוני ראיתם אותו בלייב בארבע בבוקר) משאירה אחריה אדרנלין זורם בורידים ותחושה שלקחת חלק באחד הדברים היותר מזוויעים שאפשר לראות. במידה מסוימת, התחושה שלי היתה דומה לזאת כשצפיתי בחצי השעה הראשונה של "להציל את טוראי ראיין". הריאליזם הבלתי מתפשר הגורם לכך שאתה מרגיש את זוועות המלחמה על בשרך. והפעם זה אורך 40 או 50 דקות של הרס, חורבן ואנשים נשרפים. היוצרים לא חסכו מאיתנו שום מראה מחריד. פיצוצים, אנשים עולים בלהבות, החורבן שאחרי, גופות חרוכות ברחובות.

לפני כמה חודשים שמעתי את הפודקאסט של דן קרלין על מלחמת העולם הראשונה (מומלץ בחום) ובו הוא מדבר על איך עד המלחמה ההיא, מלחמה נחשבה למשהו הירואי. מפקדים עומדים על התלולית עם חרב מושטת ביד ומצביעים על הסתערות. אלא שאז נכנסו מכונות היריה ועוד כלי נשק קטלניים לשימוש ופתאום המלחמה הפכה פשוט לטבח הדדי. לא היה בה שום דבר הירואי, רק מוות וחורבן במימדים עצומים, חסר כל גלוריפיקציה. גם הפרק הזה בעצם מראה לנו את זה. את הדרך שבה מלחמה הופכת פתאום ממשהו אלגנטי כמו קרב הממזרים לזירת טבח המוני שאין בה שום דבר יפה או פוטוגני.  הכותרת של הסיכום הזה לקוחה מספרו של קורט וונגוט על מה שהוא ראה בדרזדן המופצצת במלחמת העולם השניה – ממנה אמרו היוצרים שהם לקחו השראה לפרק הזה.

רק מוות וחורבן ללא הבחנה.

כאמור, הפרק הזה נגע לנו באותן תמות שחזרו שוב ושוב במהלך העונות. הראשונה שבהן היא על משמעות הטוב והרע.

כאשר התרחשה המלחמה בצפון בין בני האדם להלכים הלבנים, הרי שהיא נראתה לנו, ובצדק, כמלחמת הטוב ברע האולטימטיבית. מצד אחד המוות, מצד שני בני האדם. במלחמה הזאת נראה היה שאין ניואנסים, אין שחור ולבן. יש טוב מוחלט ויש רע מוחלט.

אבל האמת היא, כמו שהיוצרים חזרו והדגישו במשך השנים, שיש ויש ניואנסים. וההגדרה הזאת – רע או טוב – היא יחסית בלבד. מצד אחד, סרסיי שעליה הסתכלנו תמיד כעל הסמן הימני בכל מה שקשור ברוע. היא תדרוס כל דבר בדרך לצמרת ולא מעניין אותה העם עצמו וטובתו. מהצד השני, דאניריז, שרק לפני שני פרקים נטשה את המלחמה שלה על כס הברזל עליו חלמה כל חייה לטובת הצלת בני האדם. הרע האולטימטיבי מול הטוב האולטימטיבי, כן? והנה, הפרק הזה מראה לנו – אין כזה דבר באמת. בהשוואה למה שדאניריז עשתה בפרק הזה, סרסיי נראית פתאום חסידת אומות העולם. כן, היא הכניסה את העם לתוך המצודה במטרה שיהוו מגן אנושי ובעבר היא פוצצה את הספט על כל יושביו כדי לשמר את השלטון שלה ולהשמיד את האויבים שלה (קצת כמו פבלו אסקובר שהפיל פעם מטוס כדי להרוג תובע שנלחם בו) אבל היא לא שרפה עיר שלמה על יושביה.

ולא סתם דאניריז עשתה זאת. אם היה מדובר באקט מלחמתי, נניח המקרה של היפנים במלחמת העולם השניה שבו לא היתה ברירה אלא להרוג כל אחד ואחד מהם על מנת שייכנעו (ובסוף להטיל את פצצת האטום – המקבילה של מה שדאני עשתה בפרק הזה), הרי שפה היריבים של דאניריז נכנעו. לא היתה לה שום סיבה לשרוף את העיר. במקסימום היא היתה יכולה להשמיד את המבצר, היכן שסרסיי התבצרה. אבל כח – התמה השניה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בסדרה הזאת – הכח משחית. ודאני, שנדחפה אל הקצה עם ההרג של מסינדיי, הבגידה של ואריז, הדחיה של ג'ון, לא הצליחה להתאפק מלהשתמש בו.

השאלה שחוזרת על עצמה היא – למה בעצם דאניריז השתמשה בכח הזה. צריך יותר מהסבר של "דרקון שהופיע במערכה הראשונה ישרוף את העיר במערכה האחרונה". אנחנו מדברים על אותה חאליסי שהבטיחה לשבור את הגלגל. שהיתה המלכה של ההמונים. שנשבעה לא להיות כמו אביה.

התשובה היא, וזה נוגע לגבי כולם כמעט בפרק הזה, שאתה פשוט לא יכול לברוח מהגורל שלך. שאלת הבחירה החופשית היא משהו שתמיד אפשר לתהות לגביו. בהינתן החינוך שלך והגנטיקה שלך וסט האירועים שאתה עובר – כמה באמת יש לך את היכולת לעצב את הגורל שלך בעצמך. התשובה, לפי משחקי הכס, היא – מעט מאוד.

אצל סרסיי, הגורל הזה היה כבר כתוב מראש שנים בנבואה שהיא קיבלה. שהבנים שלה ימותו ומלכה צעירה ממנה תדיח אותה. היא ניסתה להילחם בגורל הזה, הרגה את המלכה הצעירה שחשבה שהיא האיום עליה – וכמובן שבסוף היא לא הצליחה להתחמק ממנו.

גם דאניריז ניסתה להילחם בגורל שלה. היא נשבעה שהיא לא האבא שלה. אבל את הניצוצות לזה ראינו כל הזמן. כשהיא הרגה את אבא ואח של סאם למרות שלא היתה חייבת. כשהשתמשה בדרקון כדי להרוג את הבעלים של הבלתי-טמאים ואחר כך את אלו שאיימו לכבוש את העיר שלה. "כל פעם שטארגרין נולד", אומר ואריס, "אתה לא יודע באיזה צד המטבע ייפול". האמת היא שאין שני צדדים למטבע. לפעמים הוא יהיה ככה ולפעמים, אם יגיע הטריגר המתאים, הוא יהיה אחר.

במקרה של דאני, פתאום, היא הבינה כמה היא לבד. למעט שאריות הדותראקים והבלתי טמאים, היא נשארה גוף זר בארץ הזאת, אותה היא בכלל לא הכירה. במבט ראשון, קשה להבין מה קרה לדאניריז אותה אהבנו במשך כל אותן עונות. אבל תחשבו על דאני על גב הדרקון. כולם עזבו אותה. בגדו בה. היא לגמרי לבד. שניים משלושת הדרקונים שלה מתים. היא לא יכולה לסמוך על ג'ון או טיריון – הרי מה לה ולהם. היא אפילו לא מכירה את המקום שבו היא נמצאת, היא בחיים לא ביקרה בו. יש לה אפס סנטימנטים אליו. בשלב הזה, כל ההיסטוריה שלה, כל מה שהביא אותה לנקודה הזאת משתלט עליה. אתה לא יכול לנצח את הגורל שלך. בסוף, דאני היא זו שהגשימה את הגורל של אביה כאשר שרפה את מעלה מלך.

שאלת הגורל מעניינת במיוחד כשמדובר באריה. נדמה היה שלאורך העונות הגורל שלה הוא להיות אלת נקמה שנוקמת על כל מה שעוללו האחרים, במיוחד הלאניסטרים, לסטארקים. כל ההכשרה שלה הובילה אותה למקום הזה שבו היא תוכל סוף סוף להרוג את סרסיי ולסגור את הרשימה המיתולוגית שלה. ואז, בשניה האחרונה היא מחליטה לוותר על המשימה הזאת. האם הגורל של אריה לא היה להיות אלת נקמה? האם הגורל שלה היה להציל את בני האדם מהמוות המהלך וזהו? ואולי, אחרי שהיא חווה את ההרס והרצח בגוף ראשון, יותר מכולם כנראה בפרק הזה. אחרי שהיא רואה איך אישה שהצילה אותה נהרגת ואחר כך גם הילדה שלה, האם יופנה הדחף הנקמני הזה כלפי דאניריז שאחראית לכך?

שאלת גורל מעניינת נוספת היא כמובן ג'ון. מצד אחד, הוא סטארק אמיתי. גדל על ברכי נד סטארק רודף הצדק. ג'ון התחייב לדאני אז היא המלכה שלו עד הסוף. אבל עכשיו הוא מבין איזה טעות הוא עשה. האם הגנטיקה של הטראגריין שטבועה גם בו היא זו שתשתלט עליו או דווקא החינוך מבית סטארק.

הרבה מיתות היו בפרק הזה. נפרדנו מהרבה דמויות אותן הכרנו למעשה מהיום הראשון. במרביתם המוחלטת של המקרים, הסיום היה לגמרי הולם לבן אדם שאותו המוות מצא.

הראשון הוא ואריז. הוא מוצא להורג במכה. דרקריס אחד והוא ניצלה. יאמר לזכות ואריז שבניגוד לג'ון או טיריון, הוא ראה את פוטנציאל ההרס של דאניריז. אבל כמו הרבה פעמים במשחקי הכס, מי שמנסה להיות צודק – עוד מימי נד – מסיים בלי ראש. ואריז היה צריך לדעת יותר טוב אבל בסוף הרצון שלו לעשות את הדבר הנכון עלה לו בחיים. אולי ההשוואה פה קצת מוקצנת, אבל הוא הזכיר לי קצת את הקצינים שניסו להתנקש בהיטלר (ואריז הרי ניסה להרעיל את דאני דרך האוכל) ושילמו על כך בחייהם.

הבא בתור הוא יורון שהבליח לחיינו בשתי העונות האחרונות ולא תרם יותר מדי אבל בסך הכל מת בהתאם לדרך שבה הוא חי – בטוח שהוא זיין את המלכה והרג את הקוטל מלך, והרי אין שום דבר חשוב מזה בסופו של דבר. זה היה מוות מושלם בשבילו (וברוך שפטרנו).

אחריו הגיע ג'יימי. אי שם בעונה הרביעית או החמישית, ג'יימי מדבר עם ברון על כך שהרצון שלו הוא למות בזרועות האישה שאהב. וזה בדיוק מה שהוא קיבל. היו הרבה תיאוריות אחרי הפרק הקודם לגבי לאן ג'יימי הולך – האם לעזור לסרסיי או להרוג אותה. מסתבר שבמקרה הזה התשובה היא שג'יימי פשוט לא מסוגל אחרת. כשהוא עוזב את בריאן בווינטרפל הוא מתוודה על כל הדברים הרעים שהוא עשה. התחושה היתה שהוא הולך לנסות למחול על החטאים הללו על ידי הריגה של סרסיי. אבל בסופו של דבר, מה שג'יימי עושה זה להפנים מי הוא. מי הוא תמיד היה – המאהב של סרסיי. כל מה שהוא עשה, הוא עשה בשבילה. The things we do for love וכו'

בסוף, זה כל מה שג'יימי בסך הכל רצה, שהם יוכלו לחיות ביחד. אם נחזור לנושא הטוב והרע, הרי שג'יימי הוא הדוגמא הקלאסית לכך שאין שחור ולבן בעולם. האיש עשה דברים מחרידים, כמו שהוא התוודה בפרק הקודם, אבל הוא גם עשה דברים טובים. הוא תמיד עזר לאח שלו הגמד ואף הציל אותו ממוות. הוא עלה צפונה להלחם בהלכים הלבנים כדי לקיים את ההבטחה שלו. הוא עשה כל מה שאפשר כדי לקיים את ההבטחה שלו לקייטלין סטארק ולהגן על הבנות שלה. ג'יימי הוא איש דואלי בעולם דואלי והוא מוצא את המוות שלו בדיוק איפה שהוא ראוי לו.

לגבי סרסיי, אפשר לומר שאולי יש פה טיפה אכזבה. הגיע לנו עימות לחיים ולמוות עם דאניריז או אולי עם טיריון. בדרך כלל, אנשים רעים בסדרה זוכים לסוף רע. רמזי עם הכלבים, ג'ופרי בחניקה. סרסיי, יחסית אליהם, סיימה יחסית בטוב. היא מתה אבל לא ביסורים, בזרועות אהובה. אם רוצים לחפש סיבה לכך, הרי שאפשר לומר שסרסיי אף פעם לא היתה אכזרית לשמה, בניגוד לשניים שמנינו פה. הכל היה אצלה קורקטי. אם היינו בתוך "הסמויה" אז בהחלט אפשר היה להגיד על סרסיי שהיא עבדה in the game. למעשה, סרסיי היא הדמות שאולי הפנימה יותר מכולם איך משחקי הכס עובדים. את מי צריך לתמרן וכמה אכזרי צריך להיות כדי לשרוד ולהגיע לפסגת הפירמידה. ובסוף, במקום למות גאה בראש המגדל שלה, היא נקברת למוות באיזה מרתף לצד ראשי הדרקונים שמסמנים יותר מכל את הסוף שלה. לפחות היא מתה בידיים של ג'יימי – אבל בניגוד אליו, זה אף פעם לא מה שהיה באמת חשוב לה. "לא ככה", היא ממלמלת. היא באמת חשבה שהיא תוכל להגיע רחוק יותר ועל כן דווקא המוות הזה הוא ההולם לה ביותר. לא בגאווה, אלא בצנע.

מוות יפה נוסף בפרק הזה היה של האחים קלייגין. כבר שבע או שמונה עונות אנחנו מחכים ל"קלייגינבול" והוא לא הכזיב. הוא התחיל במוות של קייבורן, שהיה פשוט כל כך סתמי שאי אפשר היה לא להנות ממנו (כן, משחקי הכס הופכים את כולנו למאנייקים צמאי דם. למקרה שלא שמתם לב עדיין). פשוט הושלך כלאחר יד. מעפר באת ולעפר תלך. וכמובן, על ידי מי? יציר כפיו, ההר שהוא החזיר לתחיה.

מה שהיה יפה בקרב בין ההאונד להר זה לראות איך כל הדברים שראינו מההר באים שוב לידי ביטוי בקרב עצמו. אם זה ההטחה בקיר ואם זה כמובן המוב שניצח את אוברין – דחיפת האצבעות עמוק לתוך העיניים של היריב. אם בקרב בין השניים בעונה הראשונה המלך עוצר את הקרב בעיצומו לפני שהם הורגים אחד את השני, הפעם ההאונד נאלץ להטיל את עצמו מעבר לחומה יחד עם אחיו על מנת לסיים את זה.  אם דיברנו על גורל, הרי שזה היה הגורל של כלב הצייד מהיום שבו אח שלו הדביק אותו לתנור ושרף לו את הפנים. אי אפשר להתחמק מהגורל שלך.

בטח גם אתם חשבתם ש:

– כאשר טיריון מתחנן בפני דאניריז שאם יהיה צלצול מגדלים אז היא לא תחריב את העיר, הוא נשמע קצת כמו אברהם שמתחנן בפני אלוהים שלא יחריב את סדום ועמורה.

– ובכלל, כל מה שקורה במעלה מלך נראה כמו החורבן של סדום ועמורה. האם ג'ון שהפנה את גבו הוא אשת לוט?

– טיריון משחרר את אחיו, שזה תמונת מראה לכך שג'יימי שיחרר אותו בעבר. אבל זה גם תמונת מראה לקייטלין סטארק שגם שיחררה את ג'יימי בעבר. בשני המקרים, מטרת השחרור היתה להציל אנשים (את מעלה מלך במקרה של טיריון, את בנות סטארק במקרה של קייטלין) ובשני המקרים מדובר בתקווה נכזבת. הדבר היחיד שמעניין את ג'יימי זה סרסיי.

– היו כמה שוטים נפלאים לאריה בפרק הזה. הראשון היה כשהיא נפרדה מההאונד ובפעם הראשונה (עד כמה שזכרוני עובד) קוראת לו בשם הפרטי שלו – סאנדור. זה היה רגע מקסים של אנושיות בתוך החורבן העצום הזה.

– שוט נוסף של אריה שנחרת לי הגיע כשהיא בורחת בעיר מאימת הדרקונים. זה הזכיר לנו סצינה דומה שהתרחשה לא מזמן – רק לפני שני פרקים – כשאריה מתרוצצת בווינטרפל בניסיון לברוח מהזומבים. למוות יש הרבה דרכים להגיע.

– התמונה האחרונה של אריה שנראית נפלא היא זו שבה היא קמה מבין האפר ומסתובבת בעיר כשהאפר יורד מסביבה. יש פה ניגוד עצום בין הרכות של האפר והויזואליות הנהדרת של התמונה לבין החורבן וההרס. ובכלל, במשך שנים מזהירים אותנו הסטארקים שהחורף עומד להגיע – והנה הוא הגיע והוא נראה כמו חורף אבל הוא בדיוק ההיפך מחורף. שלג שיורד הוא רך ונעים ומלבין את הכל ואילו פה זה רק הרס וחורבן ואפר מחניק.

– ומתוך כל זה, סוס לבן. אני מניח שיהיו לא מעט תיאוריות בנושא – מאיפה הסוס הגיע, מה הוא מסמן. בעיניי, הוא פשוט סמל הטוהר. הדבר הכי חף מפשע שיכול להיות, לבן כשלג. שוב, בתוך הרוע אפשר למצוא אנושיות.

– ואי אפשר בלי לחזור לנבואה של דאני מהעונה השניה, אז אנחנו רואים אותה מטיילת באולם הכס המכוסה שלג. מסתבר שזה לא היה שלג אלא אפר. שיר של אש וקרח, מישהו?

– שכשסרסיי ממלמלת "לא ככה, רק לא ככה" אז ישר עלה בראש המטריקס.

– הלו, טורמונד, בריאן שוב פנויה!

– האם זה נדמה לי או שהיו צלילים קטנים, חרישיים, של The light of the seven לקראת סוף הפרק?

– האם לפני שמת, ואריז הספיק לשלוח את הפתק שכתב המודיע לכולם שדאני היא לא היורשת החוקית, אלא ג'ון?

– שדאניריז הפיקה לקחים מהפיאסקו עם רייגאל והפעם היא מסתערת על הספינות מתוך השמש – טקטיקה שדווקא מאוד בשימוש בתקיפות אוויריות, לדעתי אפילו בפרל הארבור.

– טוב, אם היו לפלגת הזהב את הפילים, הכל היה נראה אחרת.

– שימו לב שלאורך כל הטבח, מרגע שדאני מאבדת את זה, לא רואים פעם אחת את הפנים שלה. היא כאילו התמזגה עם הדרקון שלה והפכה למוות מעופף. כאמור, מוות יכול לבוא בהרבה דרכים. ואין לו פנים.

עוד פרק אחד וגמרנו. תחזיקו חזק.

על מגבלות הכח (יומן משחקי הכס עונה 8, פרק 4)
הגלגל נשרף (משחקי הכס, פרק אחרון לחלוטין)

תגובות

  • אלון3131

    סחטיין עלייך שאתה עוד מצליח לפרגן לסדרה.
    בחיים לא הייתי ממבקריה, מפרק 3 העונה נשברתי.
    תודה לאל שיש את אריה. הדמות היחידה שעוד עושה דברים הגיוניים פה ושם.

    הפרק הזה היה מהנה בערך כמו רשימת שינדלר.

    הגב
    • פרקש

      אז למה אתה רואה? אם הפרק היה רשימת שינדלר ומהטון שלך אני מבין שאתה לא אוהב סרטי שואה, אז אל תטרח ותראה את הפרק האחרון.

      הגב
      • אלון3131

        אפילו מהפרק הזה נהנתי עד הפעמונים.

        לא היה שום דבר אמין בטבח הזה שדנריז מבצעת.

        הגב
        • אלעד

          +1

          הגב
        • פרקש

          שמע גם לי קורה הרבה פעמים שאני מתבאס על איך שעשו דברים מסוימים אבל שים קצת דברים בפורפורציה.. לא תראה פרק כמו האחרון בשום סיטואציה אחרת בטלוויזיה. לא את ההפקה לא את הצילום לא את המשחק ובטח שלא את הריגוש אז אני לא אומר שתפרגן אבל אם אתה כל כך מתלונן שזה היה כמו סרט שואה אז פשוט אל תראה באמת חבל על הזמן והעצבים שלך

          הגב
  • שי

    המוזיקה בסיום הייתה חיבור של גשמי קסטמיר (השיר מהחתונה האדומה) והמנגינה מהפרק שסרסיי מפוצצת את הספט הגדול. מסר מאוד ברור שטארגריין זה פי אלף יותר לאניסטר.

    פרק שחוזר למקורות במובן אחד: הטירוף של דאינריז הוא תוצאת הנסיבות שקדמו לו, ולא של קלישאה הוליוודית כזאת או אחרת שמכוונת לסוף טוב. והדמות שעקבנו אחריה כ''כ הרבה זמן פשוט איבדה את זה. לטוב ולרע, זאת משחקי הכס האמיתית.

    הגב
    • ארם אבירם

      מדויק! בעיניי סופסוף פרק ששייך למשחקי הכס של הספרים. נחרדתי ונהנתי מכל רגע.

      הגב
  • דובינסקי

    פרק קשה. היה דרקון, היה גמד, לא היה סקס. בכלל, מבחינת סקס עונה מאכזבת מאוד. רק אריה בסצנה המוזרה בלילה שלפני הקרב בצפון. מקווה לאיזה אורגיה טובה אולד-סקול בפרק האחרון. סדרה כזאת צריך לסיים בבאנג.

    הגב
    • עובר אורח

      הלו הלו היתה את האורגיה של הזונות עם ברון בפרק הראשון

      הגב
      • דובינסקי

        נכון, שמפריעים לו באמצע עם הפרס שסרסיי מציעה כדי שירצח את ג'ימי וטיריון. שכחתי את זה.

        הגב
  • דובינסקי

    הנבואה של אריה היא עיניים חומות, עיניים כחולות, עיניים ירוקות. הירוקות חשבנו שזו סרסיי, לא? האם זאת דאני? אולי דרוגון?

    הסצנה של ג'ימי והגמד היתה חזקה מאוד. לצערנו הרב, סנסה אכן טיילה לגמר. לא יודע מי יעניק לו אותם, אבל אני מאחל לברון חיים שלווים בהייגארדן. הרוויח אותם ביושר.

    הגב
    • פרקש

      לדאני אין עיניים ירוקות יש לה עיניים כחולות. בספרים בכלל יש לה עיניים סגולות

      הגב
      • דובינסקי

        אני עיוור צבעים, אבל בחלק מהתמונות היא נראית עם עיניים כחולות ובחלק העיניים נראות בצבע טורקיז.

        הגב
  • גיא

    הסדרה של קרלין היא מופת שיש להפיץ

    הגב
    • באבא לילות

      +100

      הגב
  • דובינסקי

    מאוד אהבתי את יורון. מאוד. היה לי ממש חבל שהוא מת. יודע מי הוא, לא מצטדק, הולך בכל הכוח על מה שהוא רוצה בלי להתנצל על זה. עמד במילה שלו והביא לסרסיי מתנה יפה לנקמה. חוש הומור הגון. מהפסיכופטים האהובים עליי בסדרה.

    הגב
    • אורן השני

      מצטרף, הצחקת אותי - לגמרי מתאים לו הסלוגן "לא מתנצל"

      הגב
  • פנדה

    היו הרבה קישורים לפרק הסיום של העונה השישית מלבד המנגינה- הסמליות של המוות של סרסיי, ההתרוצצות של ג'יימי שדמתה לריצה של לאנסל, שתיהן במטרה "לכבות את האש".
    לדעתי היוצרים בעונה הזאת אוהבים לחזור לרגעים מן העבר כדי להעניק סגירת מעגל לדמויות ולאירועים.

    הגב
  • גיא

    Check out Dan Carlin's Hardcore History https://www.stitcher.com/s?fid=13986

    הגב
  • אורית

    פרק שובר לב.
    לא בגלל הכתיבה או המוות (גם) אלא בגלל העולם שנשאר עכשיו.
    נשארנו עם עולם בלי אהבה. אוסף של בודדים. ותלושים.
    דאני תמות כנראה (וגם דרוגון כי אי אפשר להשאיר נשק כזה).
    ג'ון ימות מבפנים. לבד.
    אריה כבר לא לוחמת אבל היא כבר לא תהיה גבירה. אין לה מקום בעולם שהוא של ביחד. אולי תקים מחדש את משמר הלילה.
    סאנסה לבד וטיירון לבד.
    ברייאן לבד. ודאבוס לבד. בראן כבר מזמן לבד (הוא עוד יעשה סיבוב בתוך הדרקון בטח).

    נראה כמו סוף שארקדי דוכין חתום עליו. או זוהר ארגוב: בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום.

    הגב
  • ליאור

    ואריז לא היה צריך להעביר את הפתק. טיריון העביר את הבשורה דרך סר דאבוס ככל הנראה

    הגב
    • תומר חרוב

      טיריון ביקש מדאבוס להבריח את הסירה לג'יימי וסרסי.
      לואריז הייתה ערימת פתקים חוץ מזה שהוא שלח.

      הגב
  • מוזס

    הפרק מלא באלמנטים שההיגיון מהם והלאה אבל הלאה כל המשמיצים!! יפה עשית שניתחת את המהלכים באמפתיה בלתי מוסתרת. לא נשכח למשחקי הכס את גדולתה ולא נפנה לה עורף בעונתה האחרונה. ועיקר כמעט שכחנו: המון תמונות מרהיבות של דוברובניק ממעוף הציפור...סליחה עיניה של סרסיי המתכוננת לסופה הבלתי נמנע. עוד פרק אחד לפרידה הסופית.

    הגב
  • ארם אבירם

    Nuclear winter is coming

    הגב
    • ארם אבירם

      כתבתי את התגובה לפני שקראתי את הטור ומיד לאחר שסיימתי לצפות בפרק. עכשיו קראתי.
      סיכום נהדר! תודה!

      הגב
  • דובינסקי

    בית ברת'און ממשיך דרך גנדרי. בית טארלי ממשיך דרך סאם.
    ההימור שלי זה שאריה הורגת את דאני, לוקחת לה את הפנים כדי להתקרב לדרוגון, הורגת את דרוגון אבל מתה בקרב איתו.
    זה משאיר את סאנסה ממשיכה את בית סטארק בווינטרפל. בני הברית שלה יהיו בראן והזוג המחודש טורמונד ובריאן שמסיימים את הסדרה כפאואר קאפל המרכזי.
    הגמד ממשיך את בית לאניסטר בקסטרלי רוק. בן הברית המרכזי שלו יהיה ברון שיקבל את הייגארדן.
    ג'ון ממשיך את בית טארגריאן מדרגונסטון, כשדבוס לצידו.
    לכולם לב טוב, אבל כולם מתכננים איך להשתלט על העולם. כולם עם בריתות, אבל בודדים. מה שהיה הוא שיהיה. כוח משחית גם את הטובים ביותר.

    הגב
  • אורן השני

    מצטער, הפער בין הסימנים או הסיבות כביכול והמצב הנפשי של דאינריז לבין מה שעשתה הוא עצום, כמה צפוי ככה מאכזב

    בנוסף איזו אימפוטנטיות לא אופיינית של סרסי, אפילו לא ניצלה את האזרחים והפעמונים לטובתה בטוויסט מרושע אחרון, סתם מתה בוכה מבלי לתת פייט

    הגב
    • מאור

      מסכים לחלוטין עם אורן. הטירוף של דאינריז אמנם יצר התפתחות מעניינת, אבל לא הסתדר בכלל עם התפתחות הדמות שלה לאורך העונות

      הגב
      • אורי

        דווקא כן
        עונה 1 - שרפה את המכשפה שהרגה את קאל דרוגו
        עונה 2 - שרפה את הHOUSE OF UNDYING
        עונה 3 - שרפה את אסטפור
        עונה 4 - צלבה את כל המאסטרים של מרין
        עונה 5 - שרפה את כל העשירים של מרין
        עונה 6 - שרפה את עיר האוהלים של הדותרקי
        עונה 7 - שרפה את השיירה של ג'יימי ואת המשפחה של סאם שנכנעה אבל סירבה להשבע אמונים
        עונה 8 - שרפה את קינגס לנדינג אחרי שאיבדה את כל הסביבה שלה

        הגב
        • אורי

          ושכחתי את אחיה בעונה 1

          הגב
        • אורן השני

          עדיין מה ההגיון שהיא תעבור רחוב רחוב אזרח אזרח ותשרוף אותו במשך שעות סתם אחרי שהיא כבר ניצחה?? לכל מה שכתבת למעלה הייתה סיבה נורמלית, פה זה לא היה הגיוני בכלל

          הגב
          • D! פה ועכשיו

            זה בדיוק ההיגיון.
            עבורי זה היה החלק הכמעט יחיד בתסריט שממש עבד

            הגב
    • yaron

      מוזר שלא הציבו סוללת כיפת ברזל אחת לרפואה על המגדל...
      גם כהגנה על סרסי וגם נכון טקטית.

      הגב
  • יוסיפון

    מה טיריון ביקש מדאבוס להבריח? את הדוגית לתחתית המבצר?

    הגב
    • ליאב

      אני חשבתי שזה נועד כדי להעביר את ג׳יימי

      הגב
  • Eyal

    סיכום נפלא לסדרה שהיא באמת מאסטרפיס לדעתי . כל כך נהנתי מהפרק ואני כ"כ נהנה מהעונה האחרונה . לבנות דמות במשך 8 עונות בתור גיבורה כמו דאני ולהרוס אותה בפרק אחד זה מדהים . מה שעוד יותר אהבתי הוא שרואים את ההידרדרות שלה לאט (ואני לפחות) כמו טיריון בטוח ש " המלכה תעשה בסוף את הדבר הנכון " רק כדי שזה יתפוצץ בפנים בלי שום סיבה אמיתית וזה מעלה שאלה שהיא סופר מעניינת לעצמה . האם דאני עדיין נחשבת גיבורה בכלל אחרי מה שהיא עשתה ?

    הגב
  • קורדל סטיוארט

    מה שבטוח שלא נשמע בפרק האחרון את סנואו אומר שדני עדיין היא המלכה שלי!

    הגב
  • mux

    So it goes.

    הגב
  • טל 12

    פרק חזק וקשה.

    בתחילת התקיפה האווירית של דאני חששתי לדרקון האחרון ( דרוגון? ) מול כל הנ"ד שהכינו לו, אבל אחרי שהוסר האיום ומרגע שהחל הטבח התחלתי לחשוב מי יהיה מחסל המלכה המשוגעת ? ( מניח שזה מה שיקרה בפרק האחרון ) ג'ון הוא המועמד המוביל לדעתי, חשבתי גם על אריה שנחשפה למעשי הזוועה מקרוב ואפילו על טיריון - הפתעה?

    לדעתי בנו יפה את השינוי שעבר על דאני, לא היתה הפתעה גדולה או שינוי גדול מידי באופי שלה, ראינו את הסימנים בפרקים קודמים, אבל זה כן פתרון קצת הוליוודי במובן זה שהם מעבירים את דאני באופן מאד ברור לצד של הרעים, לדעתי.

    הגב
  • ליאב

    יציאה מכלים שאינה קשורה בכלל לתהליך שעברה דאיינריז. מרגיש כאילו הדבר היחיד שהנחה את הטוויסט הזה הוא הרצון לספק סוף שידהים את הצופים, תוך כדי שההפקה שוכחת שהצופים אינם אידיוטים וחלקם אף אובססיביים לפרטים הקטנים ביותר לגבי כל אחת מהדמויות הראשיות.

    הולך על סיום עם סיפור מעגלי מוזר... סאנסה לבית סטארק משלבת כוחות עם גנדרי לבית באראתיון ודאיינריז נרצחת על ידי השריד האחרון לבית לאניסטר, טיריון.

    הגב
    • חיים שרגא

      אם אני הייתי כותב את הסיום, הייתי נותן לגנדרי להרוג את דאיינריז ולהשלים את מה שאבא שלו התחיל ולא סיים. וגם על הדרך לנקום בה על השמדת עיר הולדתו.

      הגב
  • ארז (דא יונג)

    לגבי דיינריס אני יכול לראות איך נטייה גנטית+טראומה+תחושת מצור (שכולם שונאים אותה ונגדה) יכולה להביא להתפרצות פסיכוטית כזו, במיוחד שראינו סימנים לכך בעבר (אוסיף גם את העובדה שבניגוד למה שקרה במירין כאשר היא פיצתה את האיכרים על נזקי הדרקונים, בווינטרפל היא כבר אמרה שהם "אוכלים מה שהם רוצים" בלי להתנצל, ואת העובדה שהיא הכריחה את הצבא לצעוד דרומה מיד אחרי הקרב מול מלך הלילה, למרות ששבוע מנוחה לא ממש היה משנה הרבה).

    מה שבעיקר מפריע לי זה איך סרסיי פתאום הפכה לדמות יבבנית וחסרת ישע. נכון, ראינו קצת וויילדפייר מתפוצצת, אבל זהו? זו הייתה תכנית יום הדין שלה? היו לה את כל הזמן בעולם להכין תכנית נגד דרקון או יותר, וקשה להאמין שהיא פשוט עמדה בחוסר אונים בזמן שדאיינריס עם דרקון אחד לקחה לה את הממלכה. וגם יורון. איזה דמות מיותרת. והקלגיינבול. פשוט לא מעניין מבחינה עלילתית בשום צורה ועניין.

    לא יודע אם זה אותו סוס לבן שעליו רכב מפקד הגולדן קומפני (כושלים בני כושלים) בתחילת הקרב, אולי יש קשר, אולי לא. לא מצאתי אף בית בווסטרוז שהסמל שלו הוא סוס לבן.

    האם דיינריס גילתה/יודעת שטיריון שיחרר את ג'יימי ולכן שעותיו ספורות (והאם זה משנה?)?

    מצפה לראות האם יהיה סיום מעגלי מבחינת ההלכים הלבנים (דיינריס כמלכת הלילה החדשה? לבראן פתרונים)

    הגב
  • עידו

    שאפו על הכתיבה שלך, כבר מזמן עולה על הפרקים עצמם.
    כיף לקרוא טור שמכבד ומחפש את נקודות האור בסדרה, גם אם לדעתי היא כבר מזמן לא מה שהיתה.

    הפרקים העונה כשלעצמם סבירים אבל איכשהו הקווים שמחברים בין פרק לפרק חסרים. לקפוץ למצב בו דאני מחריבה את העיר על יושביה זה פשוט לא סביר. טוויסט גדול בעלילה? כן. מתיישב עם ההגיון? לא.
    העובדה שדרקון אחד הצליח להשמיד את כל הנ"מ בכלל הזויה. פרק אחד הם פוגעים ברייגל בדיוק כירורגי ופרק אחרי זה הם לא מספיקים לשחרר חץ אחד כי היא באה מהכיוון של השמש? זה הפיתרון הטקטי הגאוני? זה מביך.

    עוד דבר, עם כל הכבוד לאיכות ההפקה, זה לא מאוד מעניין. זה אפילו לא קרב, זה לשרוף (ליטרלי) זמן מסך על אנשים רצים ברחוב ואש.

    הגב
    • שי

      דווקא היה היגיון בהשמדת מערך הנ''ד. בפרק הקודם דאני גילתה שהיא מסוגלת להתחמק בזמן כשהיא רואה שיורים עליה. ויש זמן טעינה ארוך בין ירי לירי. וגם היה לה זמן לעכל את ההשלכות ולתכנן מה היא עושה, אז היא הבינה שהיא יכולה להסתער, להתחמק מהמטח הראשון ולהשמיד את הנ''ד לפני שהם מספיקים לירות שוב. זאת התבנית שחזרה שם, כמה פעמים.
      בסוף, כשהיא השמידה את האחרונים, היה נראה שהנ''ד כבר לא מאויש. שזה אומר שחיילי לאניסטר עשו את הדבר הרציונלי וברחו - כמו כשהם נכנעו בתוך העיר ובניגוד לווישפול ת'ינקינג של סרסיי.

      הגב
  • גימל

    רק תיקון היסטורי קטן. יפן עמדה להכנע. פצצות האטום לא היו מחוייבות המציאות. בטוח שלא השניה על נגסקי.

    הגב
    • אריאל גרייזס

      אי אפשר להגיד משהו כזה בצורה מוחלטת, הדיעות מאוד חלוקות פה. ההרגשה בקרב הפיקוד האמריקאי היתה שהדרך היחידה לסיים את המלחמה עם יפן בלי פצצת האטום זה על ידי פלישה שתעלה בחיים של מיליונים. בוא נזכור - היפנים נלחמו עד האיש האחרון בכל האיים בפאסיפיק ולא נכנעו בשום שלב. אני לא מצדיק או לא מצדיק את השלכת פצצת האטום אבל אני חושב שבהתחשב בידע שהיה בידיים של האמריקאים באותו זמן, הפתרון הזה נראה להם מחויב המציאות.
      אם כבר, אפשר להתדיין היסטורית על הפצצות ה"שטח" של בעלות הברית בגרמניה, כולל הפצצת דרזדן - הפצצות שלגמרי היו חסרות ערך מבחינה צבאית והובלו על ידי מפקד שהצליח לשכנע את צ'רצ'יל וכו בנחיצות שלהן למרות שהן לא הביאו לכלום חוץ מאשר להמון הרג

      הגב
      • עמית הלבבי

        בוטום ליין של מלחמת העולם השנייה - הטובים ניצחו ומלחמה זה כיאוס. לא חושב שעכשיו ניתן להגיד נו נו נו על מהלך ספציפי שעשו בעלות הברית. תיכף גם תגיד שחלק מהגרמנים שמתו בהפצצות דווקא הצטערו על השכנים היהודים שלהם.

        הגב
      • yaron

        את ההיסטוריה כותבים המנצחים...

        הגב
      • איל

        או ש... האמריקאים פשוט רצו לכבוש את יפן לפני הסובייטים

        הגב
      • D! פה ועכשיו

        "ההרגשה"

        לא המציאות.

        הגב
      • אביאל

        דרזדן הופצצה מסיבה פשוטה מאוד, הגרמנים שהיו הילדים הרעים של העולם בשתי מלחמות העולם היו צריכים ללמוד לקח, הלקח היה פשוט מאוד, אם תנסו בפעם השלישית כל גרמניה תראה כמו דרזדן או במילים אחרות לא תיהיה גרמניה יותר. אם אני לא טועה היתה גם תוכנית למקרה כזה, בה הערים המרכזיות של גרמניה יושמדו לחלוטין וגרמניה תחולק בין השכנות שלה או תפורק לנסיכויות (מדינות קטנות) כמו בעבר.

        הגב
        • קרסקי

          עיין בספרי היסטוריה ראויים או קרא מאמר מדעי עדכני. דרזדן הופצצה לבקשת הרוסים כדי לחסום תגבורות גרמניות לבלימת הכוחות הרוסיים המתקדמים בחזית הדרומית-מזרחית. העיר הייתה מרכז וצומת תעבורה מרכזי בכל המרחב של דרום-מזרח גרמניה. לכן גם התרכזו בעיר עשרות אלפי פליטים גרמנים שברחו מן הרוסים מערבה וללא קורת גג. לא הייתה כל כוונה לבצע עוד "סערת-אש" כמו בקלן או המבורג מטעמי נקמה ולמען יראו ויראו. (צ'רצ'יל פנה להאריס להבהרות מדוע בוצעה ההפצצה לאור התעמולה הגרמנית הגבלסית מיד לאחריה. שם נזרק המספר המפוברק של 130000 איש הרוגים. המספר המוסכם כיום בקרב חוקרים הוא 30000 איש, פחות מאלו שנפגעו בהמבורג. התעמולה הצליחה מעבר למה שגבלס שיער, הממשלה השוודית והוותיקן מיהרו לגנות את בנות הברית, אך יותר בכך שגרמניה "החדשה", זו של אדנאואר ומרקל, הפכה את דרזדן לסימבול הן לסבל האזרחי הגרמני ולטענה שגם בנות הברית ביצעו פשעי מלחמה מאסיביים. בשמאל הליברלי האמריקני קמו היסטוריונים שרואים בצ'רצ'יל בעיקר, וברוזוולט, כפושעי מלחמה לכל דבר בשל ההפצצות. ) זה קרה כיוון שבשלו התנאים האטמוספריים והפיזיים ל"סערת אש" בעת שבוצעה ההפצצה. נסיונות נוספים לחולל כדוגמתה לאחר המבורג בערים אחרות כשלו. אין זה אומר שהמניע של נקמה לא היה קיים בכל מערכת ההפצצה המאסיבית על ערים גרמניות, אך מבחינת האריס קודם כל, וההנהגה הבריטית, התקווה הייתה שהפצצה מאסיבית על ערי תעשייה ומגורים תביא להתמוטטות גרמנית ללא צורך בפלישה יבשתית ממערב, ובמקרה הרע תקצר את זמן המלחמה. המערכה ללא ספק קיצרה את המלחמה והקלה באופן מהותי על הפלישה ממערב - אלה המסקנות של המחקר המודרני על המלחמה לעומת מסקנות שליליות לגבי תועלת ההפצצות שהחלו מיד לאחר המלחמה על גוף חוקר שהאמריקנים הקימו לגבי הפצצת גרמניה ויפן (Bombing Survey) ונמשכו עד לתחילת שנות התשעים לערך.

          התוכנית שעליה כתבת ולא דייקת, היא תוכנית מורגנתאו שעלתה ב-1944 (שר האוצר האמריקני) וביסודה הפיכת גרמניה למדינה אגררית תוך חיסול התעשייה הכבדה שלה כדי למנוע שיקום יכולתה הצבאית ולגרום סיבוב שלישי. לגבי חלוקת גרמניה למספר חלקים זה היה באוויר הן במערב והן במזרח, בשיחות פנימיות לא פורמליות שהתנהלו ב-1943 ו-1944. התפתחות העימות האנגלו-אמריקני עם הרוסים מנעה למזלם של הגרמנים התייחסות פרקטית לפירוקה של גרמניה.

          מבחינה אובייקטיבית, הגרמנים שילמו מחיר זול במלחמה איומה שהמיטו על אירופה והעולם (חשוב להדגיש שאילולא נצחונותיהם ב-1940 וב-1941, היפנים, שנדחקו על ידי היטלר, לא היו מעזים לתקוף את ארה"ב וספק אם היו מעזים להרחיב את ההרג האזרחי ההמוני בסין להיקפים שעד היום לא ברורים במחקר, ולא היו מתים מליוני הודים במזרח בנגל מרעב גם בשל תרומה של התנהלות מחדלית של ההנהגה הבריטית החל מצ'רצ'יל. ). סך אבידותיהם, חיילים ואזרחים, כ-4.5 מיליון איש. ושוב, אזרחים, רק 700000 איש. זה שום דבר לעומת אבידות באזרחים וחיילים שנפלו רק בקרב עמי ברה"מ. במחקר המודרני ישנו וויכוח שנע בין 30 ל-50 מיליון, הן בקרב חוקרים רוסים והן במערב. כדי לסבר את האוזן, כרושצ'וב כאשר נאם את נאומו הסודי המפורסם על פשעי סטאלין בשנות החמישים הוא נקב לראשונה במספר של 7 מיליון חללים לצבא האדום. לא כולל אזרחים. כיום ישנה הסכמה שהצבא האדום ספג לפחות 13 מיליון הרוגים. שיעור האזרחים הרבה יותר גדול. הפולנים איבדו 3 מיליון ברובם אזרחים. נשכח מן התודעה שבשנים 1941-42 מתו מרעב כחצי מיליון יוונים, מיליונים נספו בין עמי יוגוסלביה. וכן הלאה וכן הלאה. ברור הוא שלא שילמו מחיר של ממש יחסית למה שגרמו. לא באבידות, ולא אף באובדן ריבונות גרמנית על מרבית שטחה ההיסטורי של גרמניה. אינני מדבר על הפארסה שנקראת שפיטת פושעי מלחמה גרמנים

          מזווית הראייה שלי, הלא סובייקטיבית, הגרמנים רצחו ושרפו את סבתא שלי ונכדותיה באושוויץ, רצחו מרבית דודי ובני דודי, שתי דודותי ודוד אחד שרדו את אושוויץ וזה מה שנותר ממשפחה עניפה. הגרמנים רצחו 6 מיליון יהודים לאחר גרימת סבל לא יתואר - ראו ספרו של גולדהאגן שמסביר את משמעות הדבר שהגרמנים לא הסתפקו ברצח אלא בגרימת סבל והתעללות בקורבנות טרם מעשה. מבחינתי מצער הדבר שלא הלכו לאבדון אזרחים גרמנים במיליוניהם ולא במאות אלפים (כ-700000 אזרחים לפי האומדן המחמיר ביותר) בני אותו דור בהפצצות וכל דרך אחרת. היפנים שילמו מחיר כבד יותר.

          זה התוצרת לתפארת של עם "הפילוסופים והמשוררים" שבחריצות רבה ובעזרת כספים אמריקנים (תוכנית מרשל) שיקם את ברלין כך שנפולת של נמושות בחברה הישראלית תוכל להגר דווקא לשם. האירוניה היא שבאותה עת שהאמריקנים העבירו סכומי עתק לשיקום מערב-אירופה כולל העם שהמיט את האסון, על הקורבנות שנלחמו על קיומם ב-1948 הם הטילו אמברגו צבאי והערמת קשיים על גיוס כספים.

          הגב
          • אביאל

            השכלתי מאוד, תודה.

            הגב
    • NoOne

      לא מחויבות המציאות זה ראיה של 70 שנה אחרי , בתכלס מדינות כמו יפן וגרמניה היו צריכות לשלם הרבה יותר על מה שעשו.

      הגב
  • תבורי

    בקיצור, מתי הבראקט על פרק הסיום?

    הגב
  • עמית הלבבי

    מוסיף ל-"בטח שמתם לב ש..."
    - כשעפה ל"הר" הקסדה, אי אפשר היה שלא להזכר בדארת' ווידר.

    הגב
  • Fluttershy

    סיכום יפה, מבחינתי היו דברים טובים ופחות טובים בפרק הזה... אבל אין לי כח לפרט.
    אחרי הראיתי את הפרק נכנסתי ל-IMDB כדי לראות עד כמה קטלו אתו (ובאמת קטלו אותו), ופתאום אני רואה שיש סדרה חדשה על צ'רנוביל עם ציון מאוד גבוה. ראיתי את הפרק הראשון וזה כ"כ טוב! אהבתי את זה הרבה יותר מהפרק של משחקי הכס. זאת סדרה עם שחקנים בריטים ואמריקאים, אבל היא נצמדת הכי קרוב שאפשר לאירועים שקרו, כולל השמות. עשו שם שחזור מאוד יפה של ברה"מ באייטיז, איזה פלאשבקים היו לי, זה די הזוי לחשוב שהיו כמה שנים שהתחנכתי במערכת קומוניסטית, כי ברה"מ לא קיימת כבר מזמן ואני לא כזה זקן, עדיין לא בן 40 ומרגיש עדיין ילד. יש שחקנית בריטית עם שיער קצר, אוזניים בולטות ותווי פנים לא נעימים שהייתה גם בפרק של משחקי הכס אתמול, גם בפרק הראשון של "צ'רנוביל", וגם שיחקה בעונה האחרונה של "ליין אוף דיוטי". עובדת קשה זאת. בדיוק יצא הפרק השני, ואני כבר מת ללכת הביתה לראות אותו. רק חבל שזאת סדרה של 5 פרקים בלבד.

    הגב
    • ניק

      כן צרנוביל נראה באמת סדרה מעולה מהפרק הראשון, למרות שכנראה שהיה עדיף להשתמש בשחקנים רוסים.
      אני נולדתי לא רחוק משם, והאגדה מספרת שאמא שלי טיילה איתי קצת אחרי הפיצוץ ואיזה משהיא צעקה עליה לעוף הביתה כי היה פיצוץ לא רחוק.

      הגב
      • Fluttershy

        אני זוכר בצורה די מעורפלת את מה שקרה. זוכר שדיברו על קרינה באוויר, אבל לא הייתה קרינה איפה שגרנו (מזרח אוקראינה). הקרינה הלכה צפונה לכיוון בלארוס. אבל זוכר שדיברו על ראקטור מס' 4, על קייב ש-60% מתושביה נטשו אותה באופן זמני ועוד כמה פרטים.

        הגב
  • ניק

    בנימה שובנסיטית - זה מה שקורה כשמסרבים לבחורה לסקס.
    בנימה עצבנית - אני ממש לא אהבתי את הנצחון המהיר הזה של דני באיזה 10 דקות (לפני שהתחילה לשרוף את העיר), נשמע קצת קל מדי. הספינות יורות חץ מסכן כל פעם במקום להפציץ כמה בכמה (כמו שחמאס למד לעשות עם כיפת ברזל) ועוד כולם מסובבים לכיוון אחד במקום לפזר את המכונות בכמה כיוונים. גם הנצחון הקליל של הכוחות הרגליים היה קצת תלוש מהמציאות, בכל זאת הם נלחמו חתיכת קרב והיו צריכים לעשות מסע ארוך מהצפון, לעומת החיילים של סרסיי שנחו כל הזמן הזה.
    גם ג'יימי שמקבל פעמיים חרב לגב וממשיך ללכת כאילו כלום זה מעצבן.
    בנימה אומנותית - חתיכת בימוי בפרק הזה, כל הסצנות מהקרקע היו ממש מעולות ונתנו לפרק הזה לפחות קצת ריגוש (אני פחות התרגשתי בפרק ואני לא אחד שחוסך בדמעות בכל הנוגע לסדרות).
    בנימה אישית - אף פעם לא סבלתי את הדמות של דני ואני מניח שאחרי הפרק הזה אין מצב שיתנו לה להשאר על הכס בסוף.

    הגב
  • שי

    אני חושב שלא שמענו את המילה האחרונה מהילדה שוואריז שלח. ראו אותה נכנסת לעיר בפרק הקודם ולא ראו אותה מתה. אני חושב שהתפקיד שלה הוא להפיץ את הבשורה שג'ון הוא היורש לכתר ולא דאינריז.

    הגב
    • אורי

      בשלב הזה את מי זה יעניין?
      מי יבוא וידרוש מדאני לפנות את הכסא אחרי מה שראו?
      אפשר להחליף אותה רק ע"י רציחתה וזה יקרה או לא בלי קשר להאם ג'ון הוא היורש הרשמי או לא

      הגב
      • yaron

        היא גם יכולה לחזור למזרח.
        לא בטוח שהיא עדיין מעוניינת בכס.

        הגב
  • matipool

    מבין שיש הרבה ביקורות וטענות "בחוץ" על הפרק. חושב שבחלקן הגדול לא מוצדקות.
    את הטירוף של דאני ראינו מגיע במוות של מיסאנדיי ובתוספת הסיפור עם ג'ון וחוסר האהבה וההערכה שהיא מקבלת ואיבוד הדרקונים, זה לא כזה טוויסט מה שהיא עושה בפרק אם כי לא חשבתי שזה יעלה בחייהם של כל כך הרבה חפים מפשע אלא רק בחיילים של סרסיי.
    לא ברור איך כל כך הרבה עקרבים (גם על הספינות וגם על החומות) לא מצליחים לפגוע בדרקון אחד אחרי מה שראינו בפרק הקודם ולהסתנוור מהשמש לא פותר את זה.
    סצינת הקרב בין ג'יימי ליורון הזויה ומיותרת. הוא איכשהו ניצל מהאש של דרוגון ויוצא מהים במקרה בדיוק במקום ובזמן שג'יימי נמצא. ג'יימי חוטף פעמיים חרב בבטן ובכל זאת מצליח להרוג את יורון ולהגיע לסרסיי. גם המשפטים שיורון אומר לפני שמת די מטומטמים.
    הופתעתי מג'יימי. חשבתי שהוא בדרך להרוג את סרסיי אחרי כל מה שעבר ומסע הגאולה שלו. לא ראיתי את זה בא ולא אהבתי איך שהוא מת. מסתבר שממש חיבבתי אותו בעונות האחרונות.
    הפרק העביר מעולה את התחושה של האנשים שרצים באמוק וחרדה ברחובות מפחד אש הדרקון וההריסות.
    הדמות של אריה מעולה כמו תמיד.
    באסה שלא יהיה ספין אוף של ההאונד ואריה.

    הגב
  • פאןפאן

    פרק אדיר בעיניי. קודם כל - כולם הופתעו מחמת הזעם של דאני שזה כבר מתיישב לי עם משחקי הכס שאני אוהב. כל פרק ההירושימה הזה צולם מרהיב. היו רגעים שזה הזכיר את אסון התאומים (בעיקר עם אריה ברחובות ), היו רגעים שזה הזכיר סרטי מלחמה, היה אכזרי מייאש ומדהים.
    גם הטראגראיין בלונד מאדנס זה לא משהו מופרך בכלל. ידענו על זה מהפרק הראשון וכל כמה פרקים קיבלנו תזכורת - מבחינתי זה לא סגירת קצוות בהולה.
    נכון שהקרב של ג'יימי ויורון היה מיותר ועלוב אבל אין מה לעשות יורון הוא המשוגע המצחיק וכל הופעה שלו שווה זהב.
    נכון שביצועי הדרקון מפתיעים לנוכח מה שקיבלנו ממנו עד עכשיו, בטח לעומת הקלות שאח שלו הלך לעולמו, אבל יכול להיות שכאשר מנווטת אותו טרארגריין ערסית עצבנית הוא משדרג יכולות למקסימום..
    ואריז צדק. זו צריכה להיות תנועת נוער שחוצה את 7 הממלכות. אפשר להשים אגרוף כסמל התנועה אבל הייתי מוציא גם אצבע שלישית חתוכה - זכר לפין האובד :)
    פאסיביות מעולם לא איפיינה את סארסיי ובפרק הזה קיבלנו בובה בהלם שמלמלת כל הזמן משפט על המגדל שמעולם לא נפל במלחמות ובלה בלה בלה
    אכזבה עצומה ללא ספק גם אם לא כל כך מופרך להניח שדברים שרואים מהמרפסת הכי שווה בווסטרוז יכולים להכניס להלם כל אחד. נניח
    קרב האחים היה מאולץ. עשוי אחלה אבל ליד כל הטיהור האתני השורף הזה דיי בטל בשישים.
    אריה היא אריה היא אריה - הדמות הכי מעניינת בעונות האחרונות. היו לה שוטים מטורפים בפרק הזה ומשחק אדיר שלה נתן לנו להבין איך היא מתפתחת אישיותית אל מול כל ההכחדה הזו של העיר שכל כך לא היטיבה עם בני משפחתה...
    הלך על הבלונדה הערסית בפרק הבא - אריה בתפקיד המשיח על הסוס הלבן? :-)
    מלחמות ירושה מחכים לנו , עם טריקים ותחבולות טויסטים ונבואות - יאללה תביאו תגביע :)

    הגב
  • אלעדכ

    ואריז שרף את הפתק שהוא כתב, לפני שבאו לקחת אותו

    הגב
    • אורי

      נראה לי שאפשר להניח שהוא כצב יותר מ-1.
      הראו את הפתק כשהילדה באה אליו. זה שנשרף היה כשהחיילים באו

      הגב
  • רטקסס

    זה באמת יפה שאתה מצליח לראות כל כך הרבה נקודות אור.
    מודה שאתמול קראתי הרבה ביקורות על הפרק וכולן היו יחסית בדעה שלי: אכזבה גמורה ופרק משולל כל הגיון. קראתי מעט ביקורות וטורים שניסו לשפוך אור על חלק מהמהלכים. זה נשמע בסדר כשאתה אומר את זה. גם כשהיוצרים מפרסמים סרטון "מאחורי הקלעים" הם מסבירים את זה ככה.אבל כל עוד אני לא רואה את זה בפרק - זו פשוט עשיה גרועה.
    אמנות (ובפרט תוכנית טלויזיה שמשתרעת על 8 שנים) היא לא מדע או מידע מונגש. אני לא קורא משוואות או הסברים לתופעה פוליטית. אני צופה באמנות והמידע אמור לעבור אלי באמצעות המשחק, העריכה, הצילומים, הדמויות וכמובן - העלילה. ובהיבט הזה, כפשוטו, הפרק האחרון גרועה אין היגיון לשום דבר שאף אחד עושה. סצינות על גבי סצינות שלא ברור למה נכנסו לאורך כל העונה.
    בפרק הזה אני חושב שהם כבר לא התאמצו, באמת. אני אתן דוגמה קטנטנה שלא ראיתי שמדברים עליה, אבל זה מסביר בדיוק את הרעיון שלי: על הפלוגה המוזהבת מדברים מאחת העונות הראשונות של הסדרה כפלוגה אגדית וכgame-changer. מעולם לא ראיתי אותם נלחמים. הם לא הביאו פילים או מכונות מלחמה. הם לא נראים גבוהים או חזקים בצורה מסוימת או עם סיפור רקע מעניין (כמו הבלתי-טמאים, למשל. סתם שכירי חרב), ואפילו אין להם נשק נגד דרקונים (עקרב). הם עומדים מחוץ לחומות העיר. ונשרפים בשניה. אני מניח שהמטרה הייתה להראות שהדרקונים יכולים לנצח כל אויב, לא חשוב כמה חזק, ובשניה.
    אם כך, בשביל מה הסברתם עלילתית את הנחיצות שלהם? בשביל מה יורון עזב "במפתיע" בסוף העונה הקודמת להביא אותם? בשביל מה סרסיי עושה עסקאות עם בנק הברזל ושודדת זהב מבית טיירל כדי לכסות על החובות שלה? מה המטרה של כל הסצינות האלו?
    מבחינתי הם יכולים להיות בדיוק כמו 300 אלף חיילים של לאניסטר. אף אחד לא הסביר לי כלום עליהם או הראה משהו מעניין. נעשתה בנייה לאורך כל העונות - צריך להראות למה הבניה הזו משתלמת או *לא* משתלמת. צריך להראות את היתרון שהם היו *עשויים* להשיג (למשל, היו יכולים לתקוף את אנשי הצפון ואז הדרקון היה יכול לשרוף אותם). איך אני אדע שהם חזקים? כי אמרתם שהם חזקים? ככה לא מספרים סיפור טלוויזיוני!!

    זה באמת ניט-פיקינג עצבני, אבל זה היחיד שמעיד על הכלל. כך עם דאיינריז (המסכנה לא אוכלת יומיים וכבר מבינה שבגדו בה. וואלה), כך עם ג'יימי ויורון, ג'יימי וסרסיי, סרסיי וקייבורן ואפשר להמשיך.

    אריה היחידה שאפשר להאמין לסיפור שלה העונה. שנעה באמת על הגבול שבין מישהי שאבדה לה הילדות לגיבורת-צללים-מתנקשת-חסרת-פנים לבין.. אדם יחיד במלחמה. שאלו החוויות שלו.

    כל שאר קווי העלילה - יוק.

    הגב
    • אלעדכ

      אתה צודק בהכל לגבי הסדרה בכללותה.
      לדעתי יכלו באותו תקציב, עם הרבה פחות השקעה בפעלולים, לעשות 20 פרקים בעונה ולפתח את כל עלילות המשנה שהזכרת. לסגור קצוות ולגרום לזה להיראות הגיוני מבחינה עלילתית.

      מצד שני, ברור מזמן שזה לא הולך לכיוון הזה, אלא לבום וגמרנו. מהבחינה הזאת - אם מסתכלים על הפרק בפני עצמו ולא על הסדרה והעונה בכללותה, היה פרק לא רע בכלל. אפשר אפילו להוציא ממנו מסרים על כח משחית, גלגל שמתהפך וכו'

      הגב
      • רטקסס

        אוקי, אני מקבל את מה שאתה אומר - בהחלט, צריך להתאים ציפיות וצריך להסתכל על דברים גם בפני עצמם.
        אני רוצה לציין בנוסף שאני לא לא חושב ש"עלילה" זה בהכרח המרכיב הכי חשוב בסדרת טלויזיה (או בקולנוע), יש המון אלמנטים כגון צילום, עריכה, אפקטים, אקשן, דמויות, מוסיקה, נופים וכן הלאה שחשובים לי לא פחות.
        לצערי, במקרים שהעלילה (ולא הסיפור המרכזי. הסיפור המרכזי ברור) כל כך חסרת הגיון - קשה להנות ממנה. הכתיבה מחפפת, מקצצת, מזלזלת ועוד מיליארד דוגמאות.

        הגב
        • אלעדכ

          עלילה הגיונית היא בסיס הכרחי.
          מה גם שכאן בעונות הראשונות הניחו כל כך הרבה קצווי חוט פתוחים, שחלקם פשוט לא ייסגרו, וחלקם נסגרו בצורה מואצת ומזלזלת.

          הגב
    • yaron

      זה מה שקורה כשמנסים לדחוס נפח לשלוש עונות בשישה פרקים.
      אין לי בעיה עם הקו העלילתי של העונה אבל המהירות שבה הדברים נסגרים הופכת את כל העניין לצ'ק ליסט.
      חבל, אני מאמין שבשמונה תשעה פרקים היו יכולים להביא עונה היסטורית :-)

      הגב
  • ran

    משהו לא מתעכל טוב - התחיל בפרק 3 והמשיך בפרק 5.
    ניתוחים מעולים יותר ומעולים פחות יש ברשת ומעלי בתגובות ולא רוצה להוסיף עליהם,
    אבל הסיפור של דאניריז פשוט בעייתי.
    כל מי שקרא את הספרים, בכל מקרה מרבית הקוראים, מתאהב ככל העלילה נמשכת בדמות של דאני
    ואין שום דבר שמכין אותך לטירוף בפרק 5, בטח לא המשפט של ואריז על בכל פעם שטרגאריין נולד.
    ג'ון סנו הוא שיר על אש וקרח (שילוב של סטארק עם טארגריין), אין חולק על כך, אבל ה downfall של דאני בסדרה מזכיר לא מעט קווי עלילה אחרים שקצוותיהם נסגרו בחופזה מכעיסה.

    הגב
    • אורי

      הבעייה עם ה"היל טרן" (למי שמבין) שלה זה לא זה שזה קרה - זה דווקא מסתדר מצוין
      הבעייה היא בעיקר החופזה - אם היו עוד 2-3 פרקים לבנות את זה, זה היה מתעכל טוב יותר
      מה שכן, בתחילת הפרק כשטיריון מדבר איתה, היא כבר נראית לא שפויה
      בניגוד למשחק הבינוני מינוס של אמיליה קלארק בד"כ, ב2 הסצנות (זו + הסצנה על הדרקון) היא שידרה את היאוש והטירוף בצורה מושלמת. אפילו לא הזיזה את הגבות יותר מדי

      הגב
      • קואלה בר

        לדעתי מה שבעיקר שידר את הטירוף זה האיפור המדהים שעשו לה.
        היא שחקנית בינונית מינוס, שלא מצליחה להעביר כלום בהבעת פנים.
        לעומת זאת פיטר דינקלג׳ פשוט חוויה.

        הגב
      • רטקסס

        הלוואי שיהיה טור WWE קבוע באתר!

        הגב
      • yaron

        בשני הפרקים האחרונים הזכירה לי מאוד את אחיה בתחילת הדרך.

        הגב
        • אריאל גרייזס

          מה שמזכיר לי משהו שהראו במאחורי הקלעים של הפרק - כבר בעונה הראשונה דאני רואה ששופכים זהב מותך על הראש של אחיה והיא מסתכלת בשיוויון נפש ואומרת "הוא לא היה דרקון". יסודות השגעון היו בה מהתחלה

          הגב
          • שי

            נקודה טובה. לא יודע אפילו אם הייתי קורא לזה טירוף - זה טירוף במושגים שלנו, אבל במושגים של שבע הממלכות זה אומר שהזהות שלה כבת משפחת טארגאריין עומדת מעל הכל.
            היא גדלה על הסיפור שבגדו במשפחה שלה, דקרו אותם בגב וגזלו מהם את המלוכה. וגדלה על זה שהיא טארגאריין - לא אנשים רגילים, אלא שושלת הדרקונים. אז מבחינתה הייעוד שלה בחיים הוא לשלוט בשבע הממלכות וזה יקרה by hook or by crook.

            הגב
  • גור אילני

    כמו שתמיד כתבת, הדיון של משחקי הכס הוא לא על טובים ורעים, אלא על אופי וערכים.
    מעבר לטירוף או לא טירוף, דאני היא בסופו של דבר הרפתקנית. הלכה עם זה עד הסוף. היא מעולם לא היתה שליטה טובה, היו לה רעיונות יפים בסגנון הסיקסטיז אבל בסופו של דבר היא השתמשה באש דרקונים כדי לנסות להגשים אותם.

    הגב
  • עובר אורח

    טור מעולה. תודה!
    הבנתי מתישהו שהיוצרים ישבו עם ג'ורג' מרטין להבין מה הוא התכוון לעשות עם הדמויות בסדרה. אני בטוח שההפיכה של דאינריס לפסיכופתית היתה משהו שהוא תכנן.

    הגב
  • פיני

    פרק חלש, סיכום חלש. מצטער

    הגב
  • DS

    כל מי שמביע את תרעומתו על הפרק או הסידרה בכללותה - לגיטימי להרגיש ככה, אך אריאל משקיע פה המון כדי להביא סיכום שבמכוון ובמודע משתדל להתעלם מביקורת (בעיקר קטנונית) ולהסתכל על צדדים מעניינים ומאירים. ואני מניח שכוונתו היא שגישה זו תימשך גם בתגובות. אם יש לכם ביקורת וארס לשפוך, תפשל, יש המוני סקירות בכל מיני אתרים אחרים שיתאימו לכם ולשכמותכם. בכלל, חשבתם פעם איך בדיוק הביקורת שלכם מועילה למשהו? כי היא לא.

    הגב
    • yaron

      אריאל עושה עבודה מדהימה שלדעתי לא נפגעת בשום צורה מהביקורות שמימלא לא מופנות כלפיו אלא כלפי היוצרים.
      הדיונים בעקבות הסיכומים דווקא נחמדים ולבטח עולים על הדיונים בכל מיני אתרים.

      הגב
      • אריאל גרייזס

        זה בסדר, מי שרוצה להביע את המרמור שלו או אפילו להגיד שהסיכום לא מוצא חן בעיניו - זה בסדר גמור מבחינתי. אישית אני לא מתחבר למרמור הזה - יש פעמים שאני כמובן לא מרוצה ואז אני אגיד את זה אבל שכל אחד יעשה מה שטוב לו. לי זה בטח לא מפריע

        הגב
  • אריק האחר

    אריאל תודה על טור נפלא .
    לכול אורך הפרק " ישבתי על קוצים"
    פרק מדהים מבחינתי .

    הגב
  • עגל

    היה פרק טוב אם כי קצת מאכזב. גם אני לא אהבתי את השינוי הקיצוני מדי שדאני עברה, כמו גם את ההופעה המהירה מדי של יורון בדיוק בחוף של הסירה של ג'יימי. השינוי שאריה עברה הוא מוזר, מה גרם לה דווקא עכשיו לנטוש את תוכניותיה לחיסולה של סרסי ולהפוך למאמה תרזה שמעבירה אימהות וילדות את הרחוב?!
    סרסי הלכה לעולם שכולו טוב בצורה לא אופיינית, ללא תוכנית גיבוי וללא אסטרטגיה חלופית.
    לא ברור איך ג'ון יכול להיות השליט עכשיו, הוא הרי כזה אהבל, פשוט דמות נגררת שלא שולטת על הנעשה בשיט. הוא בחור טוב, זה כן, היינו מצרפים אותו בשמחה אותו לצוות שלנו במילואים (יודע להכין קפה?), וכנראה שהוא גם עמיד באש, אבל זהו.
    גם לי הפלת הקסדה של גרגור קליגיין הזכירה את דארת' ויידר. הופעת הסוס הלבן מזכירה לי סצנה מסדרת שר הטבעות.

    שאלה שלא קשורה מחובבן במשחקי הכס: לפני כמה עונות, בערך כשדנאריס והחברה היו במירין, היה שודד אחד שהיה פעם חלק משלישייה, ואז בגד בהם והצטרף אליה כיועץ ביחד עם ז'ורה מורמונט. הוא היה לוחם שרמנטי ואף המאהב שלה.
    שכחתי את שמו. מה קרה לו, מתי הוא נעלם?

    הגב
    • אורי

      דאריו נהריס
      היא השאירה אותו במרין כאחראי מטעמה
      https://youtu.be/x6EIcOECVk8

      הגב
      • עגל

        בדיוק, זה האיש.
        לא זכרתי מה קרה איתו. מוזר שהוא נשאר לחיות באושר ובעושר ולא מת מוות אכזר . . .
        תודה

        הגב
      • עובר אורח

        האמת, אני מת שתהיה הופעת אורח שלו בפרק האחרון. כנראה לא יקרה

        הגב
  • שחר התל אביבי

    מסכים שהתהליך שראינו יותר אצל חאליסי התאים ל 5 פרקים מאשר לפרק בודד.
    ומה בפרק הסיום?
    האם יש רק את הליין הצפוי שבו חאליסי (והדרקון) מחוסלים על ידי מישהו (אריה - צפוי, טיריון? אפילו ג'ון? ), ואז ג'ון מומלך? מה האלטרנטיבות? איזו הפתעה יכולה להיות?
    ג'ון ימלוך בחסות הבלתי טמאים והדותראקים?
    למי יש עיניים ירוקות שאריה עוד אמורה לחסל? (חאליסי זה לא ממש עיניים ירוקות, אז מי כן? )

    הגב
    • DS

      האופציות לגבי הנבואה של מליסנדרה לאריה שתהרוג בעלי עיניים ירוקות:
      1. דאני - על פי הסידרה היא בעלת עיניים ירוקות.
      2. טיריון - בעל עיניים ירוקות. ההימור שלי עליו, כולל לקיחת הפנים שלו. הגובה דומה. אולי בעזרת הפנים שלו היא תהרוג את דאני, למרות שהאשראי של טיריון אצל דאני נגמר.
      3. ליטל פינגר - בעל עיניים ירוקות. ז״א קרה כבר.

      הגב
      • שי

        אם קרה כבר אז קרה כבר, אין מה לחפש מטרות בכוח (כמה מגיבים פה הציעו שאריה תתנקש בדרקון...?!?!)
        גם הטון של מליסנדרה הייתה שהיא צריכה עדיין להתנקש בעיניים הכחולות כדי להשלים את הנבואה.

        הגב
      • טל 12

        אולי אילין פיין?

        הגב
  • אריאל

    בגדול פספוס. מעבר לבחירות התמוהות ובעיות האמינות הפרק לא עשה לי כלום ואני מתחבר מאוד למה שרטקסס כתב למעלה. יצירה צריכה לדבר אליך דרך הבטן אם אתה נדרש אחרי פרק להסברים על גבי הסברים משהו פה פוספס. היה רגע קטן של טיריון וג'יימי חוץ מזה לא הרגשתי הרבה.
    ציפיתי מראש לחורים כי היריעה רחבה כל כך וקשה לקשור את הכל ולפגוע בהכל אבל... אם אתה כיוצר מקדיש את פרק 1,2 לכמעט כלום מבחינה התפתחות עלילה וגם חצי מפרק 4, וכל זה בעונה של 6 פרקים כנראה שעשית שיקול לא מספיק נכון.

    הגב
    • אורן השני

      נכון. העיקר כולם התאחדו עם כולם

      הגב
  • רני

    אריאל עוד לא קראתי את הפוסט, הכותרת מאסטרפיס.

    הגב
  • אורי

    מסתבר שהפרוייקט הבא של של בניוף ווויס זה סרט של מלחמת הכוכבים
    בגרסא שלהם הנסיכה ליה משמידה את אלדראן

    הגב
  • א.ב

    טור מעולה
    אחת הסיבות היחידות שאני עדיין רואה את הסדרה ההזויה הזאת זה בשביל הסיכומים שלך והדיונים על הסדרה

    הגב
  • גיא רוזן

    אני לא מרבה להגיב,
    אבל לא החמצתי עד כה ולו סיכום אחד.
    אז קודם כל -
    תודה, אריאל. יוצא מן הכלל!
    בזמן שצפיתי בפרק אמרתי לאשתי שזה מרגיש כאילו קורט וונגוט הוא חלק מצוות התסריטאים של הסדרה.
    ואז ראיתי את הכותרת שלך -
    שאפו!
    לטעמי, זה היה פרק מדהים. אז נכון, מסגרת הזמן היא כזו שצריך היה "לזרז תהליכים". אבל מהלך "המלכה המשוגעת" היה צפוי, ולא צפוי, בו זמנית.
    צפוי בגלל שיש את התחושה שלשם כיוון מרטין מהרגע הראשון. הילדה לאורך כל הסדרה סובלת מפירומניה. בהינתן ההזדמנות, היא שורפת בלי למצמץ.
    לא צפוי בגלל שזו הוליווד. לא צפוי בגלל שכמעט כולם שרדו את מלך הלילה (אז נוצרה ההרגשה שהיוצרים מכוונים לסוף הוליוודי).
    דבר אחד בטוח -
    יש רק עוד פרק אחד עד לסיומה של הסדרה,
    ולאף אחד אין מושג מה הולך להיות.
    זה הישג לא מבוטל לסדרה, טובה ומהפכנית ככל שתהיה.

    הגב
  • דני האדום

    זה ממש היה הקרב על גטו וארשה . מי שראה את מלחמת העולם השניה בצבע כלומר בשיחזור לצבע יודע על מה אני מדבר.

    נידמה לי שכולנו ניחשנו שזה מה שתעשה מלכת הדרקונים ועדיין ברגע שהיא שיחררה את צרור האש הראשון על החפים מפשע תפסתי את הראש בתדהמה.

    הבעיה כפי שאני רואה אותה קשורה דווקא להצלחה הגדולה של חלק גדול מן העונות הקודמות. . מה שטוב הוא טוב כתב יעקב שבתאי וטוב מהטוב הוא לא טוב.
    היה נסיון אמיץ של התסריטאים לתת קרשנדו שיעלה על היצירה המקורית של הסופר. אבל אי אפשר לכתוב יותר טוב מהכותב כמו שיו קאנט בולשיט דה בולשיטר...

    הפרק האחרון לעניות דעתי חייב להשאיר מקום פתוח לסופר. ממה שאני מבין .מרטין לא הודיע על פרישתו מכתיבת המשך הסידרה בכתובים אלא על נבצרות זמנית...לכן אם אינני טועה הפרק האחרון צריך להיות סופי לסידרה הטלויזיונית אבל לא לספר. משמע שהמוות של טאגריין מתבקש כאן. כלומר רומיאו ויוליה .והדרקון.
    עכשיו שמעלה המלך הפך לעיי חרבות וכס הברזל הפך לאפר אולי יעברו החברים מכל השבטים לסיסטמת שילטון מפותחת יותר שכידוע היתה מאוד פופולארית בעולם אחר רפובליקה קונסולארית א-לה רומא העתיקה. עם סנאט ונציגים מכל השבטים . רפובליקה שתסגור את הסיפור של המלכים והכס . ותתחיל סיפור חדש של אינטריגות דמוקרטיות ..

    הגב
  • אביאל

    סיכום מצוין, בסופו של שבר מרטין אוהב להפתיע והוא אכן הפתיע אותנו.

    בשורה התחתונה, אני חושב שמה שדנאירז עשתה הוא המעשה ההגיוני, תשמיד את מעלה המלך המסואב ותבנה הכל מחדש, בדיוק כמו שהטראגריינים הגיעו והשמידו את המבצר הגדול (ברח לי השם) עם הדרקונים ובנו את מעלה המלך, רק ככה יוצרים שליטה על חבורת פרמטיבים מצפון ומדרום, אנשים עקשנים וכפוי טובה, בלי דאנריז כולם היו מתים והתחבולות נגדה לא נגמרו ולא יגמרו, במיוחד עם המבטים של סאנסה.

    הגב
  • איאן ראש

    אני אהבתי את הפרק. השגעון של חאליסי עושה לי שכל, ככה זה בחיים אנשים אוגרים ואז בשניה נשברים/מתפרצים. עוד משהו שהיה יפה בעיני זה ההלם של ג'ון כשזה קורה והוא מבין עד כמה הוא לא מבין.

    הגב
    • G/F

      You know nothing Jon Snow

      הגב
    • אוהד

      נראה לי שהוא הבין כבר ברגע שהיא שרפה את ואריז שהיא בדיוק כמו אבא שלה ושאפשר היה להרוג אותו במוות קצת פחות אכזרי.

      הגב
  • רומן

    וואי איזה דוקטורט עשיתם על הסדרה הזאת.. כאילו מדובר מינימום באחים קרמזוב.
    מאז שזה לא צמוד לספרים, זה טמטום טהור.

    הגב
  • צחי

    שש הדקות האדירות ביותר בסדרה שידעה שיאים רבים- מהשניה שבצי הברזל מתבוננים בשמיים ועד השניה שהפלוגה הזהובה מתבוננת כאיש אחד אחורה.
    הטוויסט הוא לגמרי מרטין, שכבר לא יכתוב את שני הספרים החסרים, שיצטרפו למיתולוגיה שלו אחרי מותו המתקרב (מסביאת שיכר עם מעריצים נלהבים בכנס קון כלשהו). כיוון שמרטין הוא אלוף בסגירת קצוות (מישהו זוכר את האזכור האגבי של סר דאנקן הגבוה, הלו הוא האביר הלא משוח, שמעשה אבירי ומטומטם שלו הסיט את קו המלוכה של שושלת טרגריאן?)

    הגב
  • קירקגור

    הפרק בפני עצמו לא רע, אם כי פורנו הזוועה היה טו מאץ׳ ומעיד על חוסר הבטחון שיש בעלילה.
    בסופו של דבר, הסדרה טובה בשל הדמויות שהיא יצרה. ואז ציצים, דרקונים ודם. העונה האחרונה והפרק האחרון לא עושים חסד לאף דמות ברגע שלא היה להם עולם פנימי להשען עליו מאז שהתנתקו מהספרים. כל אחת מהדמויות יוצאת חלשה ופחות מובנת מבחינה כתיבתית בעונה הזו. כל העימותים והמתחים שנבנו במשך שנים עם הדמויות הצטמצמו לרגעים סתמיים בעיני. ג׳ון/בראן מול מלך הלילה, אריה/טיריון מול סרסיי, חאליסי מול המציאות (7 עונות היא אוספת צבאות, ואז אחרי שאין לה כבר צבא ואין לה 2 דרקונים היא לוקחת את הכל בהליכה?)

    הגב
  • חובצי

    הימור לפרק האחרון:

    מכיוון שכל העונה האחרונה היא בעצם קריצה גדולה לעבר של משחקי הכס, פיתחתי תיאוריה שבפרק האחרון תהיה סוג של חזרה על העבר:
    לאניסטר (טיריון) יהרוג את המלך(ה) המשוגע(ת), טארגריאן, כמו שאח שלו עשה בעבר.
    לא לפני שהיא תהרוג סטארק כלשהו (סאנסה/ג'ון), כמו שאבא שלה עשה.
    ובסוף באראת'יון (גנדרי) יוכתר כמלך של ווסטרוז, כמו האבא שלו.

    הגב
  • אורי

    לא מאמין שזה נגמר עוד כמה שעות.
    מחרתיים נתחיל את כל הסדרב מההתחלה, או את הספרים שוב - לא החלטתי עדיין

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *