באה מאהבה

ליברפול היא כבר לא קבוצה "מרגשת". היא פשוט קבוצה גדולה.

באיזור 23:40 אתמול בערב, דקה אחרי שאוריגי קבע את הניצחון, הילד הגדול שלי – היחיד שהצליח לשרוד עד השעה הזאת – הסתכל עליי ושאל "אבא, אתה בוכה?"

אני מודה שקצת התביישתי. לא בטוח למה. אולי כי לימדו אותי שגברים לא אמורים להביע רגשות. בסוף אמרתי לו שאני פשוט מתרגש. אבל כן, דמעתי. יותר מדמעה אחת. סוף סוף, אחרי שנים ארוכות של יובש, זה הגיע. היו הרבה שמחות לאורך הדרך, אבל בכולן היה את ה"אבל". אבל זה לא אליפות. אבל צריך לנצח את המשחק הבא. אחרי המשחק הזה אין שום אבל. אנחנו אלופי אירופה, בלי שום אבל. ואפילו אין את ה-2005 הזה שאמרו שהיינו פחות טובים והיה לנו מזל. לא נפלנו מאף קבוצה באירופה השנה.

וכן, הדמעה הזאת היתה גם קצת דמעה של הקלה. כי היינו פייבוריטים ברורים בגמר הזה (עכשיו, אחרי שנגמר אפשר להגיד את זה) ולהפסיד בו היה שם עלינו תווית נוראית. וזאת היתה הקלה כי ירדה תגית הלוזר מקלופ (עוד שניה עליו) וירד הקוף מהגב של הנדרסון (עוד שניה גם עליו). ונפטרנו מהעול הנורא של הגמר של שנה שעברה, שכל דבר ודבר בו, החל מהפציעה של סלאח, דרך הגולים של קריוס, חרצו בי פסים של אומללות שרק ניצחון בגמר הזה היה יכול לתקן. הקלה על זה שעוד הפסד בגמר אולי היתה מפרקת מנטאלית את הקבוצה הזאת כי כמה אפשר לתת עונה גדולה ולהישאר ריק מתארים בלי ששחקנים יתייאשו?

ואם אתם חושבים שאכפת לי כהוא זה מאיך שנראנו בגמר או שהיה גמר חלש להחריד או מי היתה הקבוצה היותר טובה – אני יכול להבטיח לכם שזה לא מזיז לי כהוא זה.

אנחנו אלופי אירופה. אושר אדיר.

***

בשנים הארוכות במדבר, ליברפול זכתה לסוג של תווית ניחומים. "מרגשת" קראו לה. כי יונייטד היתה מפלצת תארים, ארסנל שיחקה כדורגל מרהיב, צ'לסי היו המיליונרים וסיטי, טוב, הסיטי הם הסיטי. מה נשאר לליברפול, קבוצה בלי תארים? להתנחם בתואר "מרגשת". כשהקהל שר YNWA למרות הפסדים. כשהם עושים קאמבק אדיר מול מילאן ב-2005. כשהם מפסידים לצ'לסי בגלל החלקה של ג'רארד. אפילו כשהם מפסידים אליפות לסיטי למרות שהשיגו שיא של 97 נקודות.

אוהדי ליברפול, ואפשר להבין למה, אימצו בחום את התדמית הזאת. כי מה כבר נשאר לנו אם אנחנו לא מרגשים. ואז, בעונות האחרונות, ובמיוחד בזאת הנוכחית, התדמית הזאת הפכה לסוג של בומרנג כשאוהדי יריבות התחילו לצחוק על קבוצה "מרגשת" שקונה בלם ב-75 מיליון ושוער ב-60 מיליון.

אז אני חושב שזאת הזדמנות מצוינת להגיד את זה – ליברפול היא קבוצה מרגשת, בהחלט. לאוהדים שלה. אין לי שום אשליה שהיא מרגשת אותי יותר מאשר יונייטד מרגשת את האוהדים שלה. למעשה, אני שמח שאפשר להשאיר בצד את תדמית המרגשת. זאת היתה תדמית של קבוצה נחותה שאיכשהו מצליחה להתעלות על תקציב נמוך, מאמנים בינוניים ושחקנים לא מהטופ כדי לקחת אליפות אירופה פעם ב-20 שנה ולהאבק על אליפות פעם ב-10 שנים. ליברפול הנוכחית היא לא מרגשת – לפחות לא כמו שהגדירו אותה פעם – היא קבוצת טופ לכל דבר. מפלצת שמנוהלת בצורה מעולה ויודעת להשקיע את הכסף במקומות הנכונים.

למעשה, אם היתה ביקורת לאוהדי ליברפול לאורך השנים, היא היתה על בעלים שהעדיפו לנסות להשיג מציאות בשוק ולעגל פינות. יאמר לזכות הבעלים של ליברפול שהם הראו עקומת לימוד מרשימה מאוד. לפני כמה חודשים ישבתי עם דורפן בבודפשט וראינו ביחד את המשחק מול יונייטד, זה שחרץ את גורל האליפות, והוא שאל אותי – איך זה באמת שליברפול פיטרו את רוג'רס, הגיע לו יותר קרדיט אחרי העונה ההיא. והתשובה פתאום נראתה לי בהירה ופשוטה: יורגן קלופ היה זמין. זה הכל. הבעלים הבין שכדי להגיע לטופ אתה חייב מאמן מהטופ והוא חתך את רוג'רס בלי רגשות אשם. בדיוק כמו שקלופ הבין אחרי הגמר שנה שעברה שהוא חייב שוער בטופ וחתך את קריוס ובדיוק כמו שהוא הבין שנה קודם שהוא חייב בלם על ועשה הכל כדי להביא את ואן דייק (אני תוהה לפעמים אם אפילו קלופ דמיין שהוא יהיה כל כך טוב).

והשילוב הזה של בעלים שלומד ומבין מה צריך, של מאמן שלומד ומשנה זה מה שבסופו של דבר מביא תארים. רק תראו את ההבדל בין הקבוצה הזאת לקבוצה של שנה שעברה. איזו משמעת טקטית, איזו מנטליות מדהימה. איפה זה ואיפה הקבוצה שרק לפני שנתיים הפסידה 4-3 אחרי יתרון 3-1 לנמושת ליגה (האדרספילד נדמה לי). זה לא היה משהו חד פעמי מה שראינו העונה. זה ניצחון אחרי ניצחון של אופי. בדקות האחרונות, עם לשמור על היתרון, עם לשחק טקטי ומבוקר כשצריך. וכן, גם עם גמר שבו אתה מחזיק בכדור 36% אחוז מהזמן ומשלים רק 64% מהמסירות שלך ועדיין לא נראה שהקבוצה השניה מסוגלת להבקיע.

סליחה, קצת התבדרתי. כשהייתי ילד בשנות השמונים, לא היה אף אחד בכיתה שלי (למעט הבחור מלונדון שאהד את טוטנהאם) שלא אהד את ליברפול. לא היינו אוהדי ליברפול כי היא היתה מרגשת או כי שרנו you'll never walk alone. אהבנו אותה מאותה סיבה שילדים היום אוהבים את ברצלונה. כי היא היתה הקבוצה הגדולה בעולם, עם השחקנים הטובים בעולם.

אני זוכר שלפני כמה שנים אמרתי לדורפן שהמצב שלי בתור אוהד ליברפול הוא הכי גרוע שיש – אני אוהד הצלחות בלי הצלחות. לא עוד. אנחנו כבר לא קבוצה "מרגשת". חזרנו למקום שלנו – אנחנו קבוצה גדולה.

***

אני חייב להקדיש מילה לג'ורדן הנדרסון. דיברתי עליו לא פעם בעבר ואני לא מתבייש להגיד שתמיד האמנתי בו. כן, בתקופות הקשות חשבתי שאולי הוא לא צריך להיות האופציה הראשונה בהרכב אבל לא היתה פעם אחת שחשבתי שצריך למכור אותו.

אני חושב שאנשים לא מבינים את כמות הלחץ שישבה על הנדרסון בשנים האחרונות. הוא התחיל בתור רכש מאוד יקר שלא נתן תמורה. ואז באה העונה ההיא עם רוג'רס ושינתה את הכל ופתאום הציפיות ממנו היו גבוהות – ואז הפכו אותו לקפטן. לא סתם הקפטן של אחת הקבוצות הגדולות בעולם, אלא הקפטן שהגיע אחרי אחת האגדות הכי גדולות של המועדון. ואז פציעות ותקופות קשות. וגמר אחרי גמר שהוא מקווה להניף את הגביע ולא מצליח. וכל זה בתקופת הטוויטר והאינסטגרם כשכל העולם רוכב עליך. והוא שרד את כל זה ויצא מהצד השני עם גביע אירופה.

פלא שזה הכל התפרץ בסוף ככה:

https://twitter.com/IanDoyleSport/status/1135131121128267776

ואני לא חושב שיש עין שיכולה להישאר יבשה בפני הסרטון הזה:

אני כל כך אוהב את ג'ורדן הנדרסון וכל כך מגיע לו להניף את הגביע הזה. הוא לא סטיבן ג'רארד והוא אף פעם לא יהיה. אבל הוא הקפטן שלי.

ואיזה הנפה אדירה:

***

עוד כמה דברים קטנים:

– אם אתם צריכים עוד הוכחה לגדולה של קלופ, רק תסתכלו על דיבוק אוריגי. שחקן שפעמיים השנה כמעט נמכר לקבוצה אחרת, שלא היה בתוכניות של אף אחד. ואז הוא עולה בתור מחליף מול אברטון ומנצח את הדרבי בשניה האחרונה. ומול ניוקאסל הוא מבקיע שער בדקות האחרונות להשאיר את חלום האליפות בחיים. ועולה במקום פירמינו הפצוע מול ברצלונה, כובש פעמיים כולל את שער העליה. ואתמול, שוב, עולה בתור מחליף ומבקיע את השער שהבטיח את הגביע. מדהים.

– או רוברטסון ואלכסנדר-ארנולד. אחד הגיע בגרושים בתור מגן מחליף. השני ילד בן 20 שגדל באקדמיה. ביחד, הם כנראה צמד המגנים הטוב בעולם.

– אני יודע שיש הרבה שיתמקדו בשאלה האם היה צריך להישרק פנדל או לא ומה החוקה אומרת. זה לטעמי הדיון הלא נכון ואולי אולי המשחק של אתמול קצת יזיז את הדיון למקום הנכון שהוא לטעמי הבעיתיות של חוק הפנדל. כתבתי על הנושא הזה כבר לפני שנים, נניח פה, ושום דבר לא שינה את הדיעה שלי, להיפך. ההכנסה של ה-VAR והעובדה שאני יכולים לראות כל נגיעת יד הופכת את חוק הפנדל ליותר גרוע מאי פעם. העובדה שניתן מצב של 80-90 אחוז לגול על משהו שלא היה קרוב לאיום על השער זאת הבעיה הכי גדולה היום לא רק בכדורגל אלא בספורט המקצועני בכלל. כמובן, זה כדורגל, הספורט השמרן בעולם, אז הסיכוי שמשהו ישתנה הוא אפסי לצערי.

– אז ב-12 חודשים האחרונים ראיתי את הרד סוקס שלי לוקחים אליפות, את הפטריוטס לוקחים אליפות, את ליברפול לוקחים אליפות אירופה ואפילו הפועל כפר סבא חזרה לליגת העל. הייתי אומר שלא רע, לא רע בכלל.

– ובכל זאת, הפולני שבי לא יכול שלא להגניב מחשבה – רק כמה מילימטרים קטנים הפרידו בינינו לבין אליפות, שהיו הופכים את העונה הזאת מסתם עונה גדולה לאחת מהעונות הגדולות של קבוצת פריימרליג בהיסטוריה, שניה אולי רק ליונייטד ב-99. כן, אני יודע, אני מגזים.

– הדבר היפה בקבוצה הזאת שאתה יכול לראות איך היא בנויה לשנים הבאות. סוף סוף אין שמועות על עזיבה של שחקנים. למעשה, החזרה של אוקסלייד צ'מברליין תיתן לקבוצה משהו שהיה חסר לה השנה – אם אפשר לדבר בכלל על משהו שחסר. אליפות, יורגן. אנחנו סומכים עליך.

 

הגלגל נשרף (משחקי הכס, פרק אחרון לחלוטין)
יש מלחמה, שמתם לב? / דורה קישינבסקי

תגובות

  • מאור

    איזה כיף לקרוא פוסט כזה אחרי ניצחון!
    ובכלל אתה ובני זה הדבר שהכי כיף לחכות לו אחרי משחק של ליברפול.
    קלופ בגמר הזה סיים את המעבר שלו ממאמן פנטזיסט למאמן פרגמטי. ראינו כמה משחקים כאלה השנה וזה השיא. ישבנו על היתרון והייתה תחושה שגם עוד שעה טוטנהאם לא מבקיעים. גם ההדיפות של אליסון והמשחק המושלם שלו לא היו מול מצבים של 100% אלא כדורים ששוער טופ לוקח ואליסון עשה את זה בקלות (והכול התחיל רק בדקה ה 70).
    איש המשחק שלי הוא דווקא מאטיפ. הוא הפך העונה לבלם אחראי, שלא טועה ומצליח גם לתרום בהתקפה. קראתי נתון שהוא הרחיק אתמול יותר כדורים מכל שאר השישייה ששיחקה איתו בהגנה ובקישור ביחד! הבישול זה רק בונוס.
    וכמה מילים לגבי ערוץ הספורט- לעולם לא הרגשתי שמנסים להרוס לצופה את חווית הצפייה כמו אתמול.
    זה התחיל בטקס הפתיחה עם ההופעה של imagine dargons (ולא הדרקון הדימיוני או איך שלא ניסו לקרוא להם שם כאילו זה תכנית רדיו בישראל של שנות השבעים). למה לא להראות את כל הטקס וההופעה ולסתום קצת. זה אגב מה שהם עשו בשנה שעברה. במקום זה "נהנינו" מעוד ברברת ועוד חסויות.
    זה המשיך בשורת הפרשנים המזעזעת והלא רלבנטית. הכי גרוע בפער אתמול היה אבי מלר (כן, הצליח אפילו להתעלות על שגיא כהן ובוני גיזנבורג) שלא רק החליט שזה המשחק הכי גרוע של ליברפול השנה (וזה לא), אלא גם זרק מלא נתונים לא נכונים (כמו שליברפול זכתה 6 פעמים שזה שווה ערך לכל האנגליות האחרות שזכו- לא נכון. אנגליות זכו 13 פעמים- 3 יונייטד, 2 פורסט, 1 אסטון וילה וצ'לסי), או הפך את טוטנהאם לקבוצה של שחקן על אחד, קיין (מסתבר שהעובדה שטוטנהאם הייתה הקבוצה האנגלית הכי מיוצגת במונדיאל, או שכל השנה מדברים על אריקסון וסון או שעלי הוא אחד הצעירים המבטיחים בעולם ועוד- לא רלבנטית לדעה של המומחה הגדול). בקיצור סבל.
    והכי גרוע במקום לתת ליהנות מהתמונות באיצטדיון אחרי הזכייה ומהראיונות עם השחקנים (כמו שעושים גופי שידור אחרים) העדיפו לצאת שוב לחסויות. בקיצור, עצוב מה שנהיה מאולפן ליגת האלופות בשנים האחרונות.
    לסיכום- חרא שידור, אחלה קבוצה, YNWA
    איך מעבירים את הזמן עד אוגוסט???

    הגב
    • גרייזס

      תחשוב על חצי הכוס המלאה - לפחות השנה המשחק לא שודר בערוץ פתוח, אז נחסכו מאיתנו אלפי פרסומות במקום לראות את התמונות מהמגרש. וכן, העובדה שהם לא סתמו את הפה בהחלט בלתי נסבלת. הערוץ הזה מיצה את מקומו, כמו מפלגת העבודה הוא צריך ללכת בדרך כל בשר.

      הגב
    • באבא לילות

      מסכים אתך לגמרי על מאטיפ. לצערנו הוא מאוד בצל של VVD (ובד"כ בצדק יש לומר), אבל אתמול הוא היה מלך.

      הגב
    • wazza

      דבר ראשון ייחלתי להפסד שלכ אבל אני מברך אתכם על הניצחון והזכייה
      דבר שני ראיתי את המשחק בנואיבה עם שדר ערבי מן הסתם וזה עדיף על כל השמות שמנית פה, כשאני בבית אני רואה רק בערוצים בריטיים

      הגב
  • אלכס

    נהדר,אריאל!

    הגב
  • אסף רביץ

    מחשבות לא מאורגנות שלי:

    1. הקבוצה היחידה שאני מגדיר את עצמי כאוהד שלה היא הפועל חיפה. אבל פעם בכמה זמן אני מוצא את עצמי מאוד מושקע רגשית בקבוצה מתחילת העונה. בדרך כלל זה קשור לתחושה שלי שקורה משהו גדול מבחינה מקצועית, ובדרך כלל זה נגמר טוב. זה קרה לי עם ברצלונה בעונה הראשונה של גווארדיולה כשראיתי אותה במשחק הכנה לפני העונה, זה קרה לי עם סן אנטוניו בעונה שאחרי ההפסד ההוא במשחק 6 עם השלשה של ריי אלן. במקרה של ליברפול השנה, אני חושב שזה סיפור אחר. נדמה לי שדי במקרה ראיתי משחק הכנה כשקריוס עוד היה בקבוצה, הוא נכנס כמחליף וכל הקהל קם ועודד אותו. זה היה משהו כמו חודש וחצי אחרי הגמר והפעם הראשונה שלו באנפילד מאז. בגלל דברים כאלה ליברפול עדיין נחשבת למרגשת. הקהל לא רק שר את זה, הוא באמת מתכוון לזה, וכאן הדגים את זה במבחן הכי גדול שיכול להיות:
    https://www.youtube.com/watch?v=KgsaHvtk1cI

    2. כשהעונה נפתחה הבנתי שאני מרגיש את המשהו הגדול מבחינה מקצועית. זאת נראתה קבוצה עם הגנה מושלמת ויציבה, חזקה בכל תחום מקצועי וגם מנטאלית. בשלב מוקדם בעונה וירג'יל ואן דייק הפך לשחקן האהוב עליי בעולם, החליף את מסי (איפה הימים שהייתי נדלק על שחקנים כמו אורן זיתוני וקארסטן יאנקר). אני גם מרגיש מוכן לפתוח את הדיון עליו כשחקן הטוב בעולם. הוא צריך לקחת בהליכה כל תואר אישי שמחלקים באירופה השנה. אגב, ההתאוששות וחילוץ שלו מול סון הייתה הפעולה הגדולה של הגמר מבחינתי, נעתי בין לא להאמין שמישהו עבר אותו בדרך לשער דווקא בגמר ללא להאמין שהוא הצליח להתאושש ולחלץ.

    3. שמחתי שהדגשת את החלק של הנדרסון. בשבילי הוא כוכב הרבע האחרון של העונה. מאז שהוא נכנס במשחק חוץ מול קבוצת תחתית כמחליף ושינה את המשחק מעמדת 50/50 (אחרי שכל העונה הוא היה קשר אחורי) הוא ממש המציא את עצמו מחדש פתאום באמצע החיים. יש מצב שבכל משחק מאז הוא היה מעורב בשער, בדרך כלל השער הכי חשוב. גם אתמול הוא זה שמסר את כדור העומק למאנה בזמן שהשחקנים של טוטנהאם עוד מעכלים שהם משחקים בגמר ליגת האלופות.

    4. המטרה לקיץ צריכה להיות לשמר את הקיים. נוצר משהו גדול שיכול לרוץ לכמה שונות טובות. אליסון, וירג'יל והמגנים לבד זה בסיס לריצה לאליפות כל שנה עד אמצע העשור הבא, בטח כשלידם יש את גומז, מאטיפ ופאביניו. פרט לצ'מברליין הייתי מוסיף את קייטה כשחקן שהתחיל להיכנס לעניינים לפני שנפצע ויוכל להוסיף יצירתיות למרכז השדה בשנים הבאות. אפשר למקד את הרכש בשחקן התקפה די בכיר אחד שיוריד קצת את התלות בשלישייה.

    5. מסכים עם כל מה שכתבת בעניין הפנדל.

    6. ההפסקה מסיום הליגה הייתה מאוד מוגזמת והשפיעה על איך שהגמר נראה. צריך לארגן שהליגות ייגמרו יחסית במקביל ושהגמר לא ייערך בפער של יותר משבוע וחצי מסיום אחת הליגות הבכירות. המשחק הכי גדול של העונה הרגיש תלוש מכל העונה.

    הגב
    • Matipool

      מעולה, אסף.
      ואן דייק הפך למספר 1 גם אצלי עם פייט צמוד מרובו.
      בנושא הרכש חובה גם גיבוי טוב לרובו. לא ייתכן שהוא ישחק כל כך הרבה בלי מנוחה כמעט (מגנים רצים המון) וחס חלילה אם ייפצע.
      אגב - הנדרסון היה זה שנכנס למשרד של קלופ וביקש הזדמנות לשחק בתפקיד קדמי יותר.

      הגב
    • שמעון פנדלוביץ'

      איזה כיף של בונוס - תגובה מפורטת של אסף רביץ. כן ירבו.

      הגב
    • ק.

      מעולה אסף.
      1. לא הרגשת ככה עם הווריורס בעונה הראשונה של קר ( כמי שמשתדל לא לפספס אף טור שלך בוואלה)?
      2. לגבי ון דייק כמובן שהוא מדהים (בעיני הטוב במגרש אתמול) אבל הוא עצמו אפילו חושב אחרת ממך לגבי התארים האישיים בעולם (מסכים איתו וכתבתי את זה גם אחרי החצי).
      3. לפעמים מגיע מגיע בדיליי (על העונה ברור שכן ובגדול). קמפיין האלופות היה מרשים יותר שנה שעברה, אבל בסופו של דבר, למרות ארבעה הפסדי חוץ במפעל, ליברפול ידע מתי לנצח. הנצחון הכי מרשים, בעיקר מנטאלית, היה בעיני במינכן, שהיה מה להפסיד

      הגב
      • אסף רביץ

        העונה ההיא של הווריירס התערבבה אצלי עם העונה של דיוויד בלאט בקליבלנד שסיקרתי מקרוב. אחרת סביר שגם היא הייתה ברשימה הזאת.

        הגב
  • זינק

    מברוק גרייזס!
    אחלה פוסט ומרגישים בו את ההתרגשות בכל שורה.
    נראה לי שפפ וקלופ מסיימים את העונה בעצם באותו המצב. תואר מדהים ותחושת החמצה.
    לאוהד הנייטרלי לצערי רק תחושת החמצה מגמר מצ׳עמם.

    לגבי הפנדל לא ברור לי איך שופטי הואר לא קראו לשופט למסך לבדוק. רבאק, דקה ראשונה בגמר ליגת אלופות, לא יקרה כלום לעכב את המשחק בדקה במקום לקבל החלטה קשה.

    הגב
  • משה

    מעולה גרייזס.
    הטרנספורמציה שיבר הנדו לקראת סוף העונה מדהימה. לא זוכר קבוצה שאהבתי בה כל אינדיבידואל בצורה כזו - כמה סיפורים מדהימים מרוכזים כאן.
    נ.ב.
    הפתק שלך לילד היה להיט היום בווטסאפ. קיבלתי אותו מכמה מקורות שונים.

    הגב
    • Matipool

      אשמח אם אריאל יעלה את זה לכאן.

      הגב
    • D! כאן ושם, חוגג גביע שישי

      פשוט חזר סוף סוף למקום שלו

      הגב
  • tmak

    יפה, מרגש ומדויק. שמחה מהולה עם אנחת רווחה ענקית ושחרור לחץ - לקבוצה ולקלופ בראשה כל כך הגיע תואר ואם זה לא היה קורה אתמול זה היה מביא לבור מנטלי שאפילו קלופ לא היה יוצא ממנו בקלות. עכשיו אפשר להתרווח ולחלום מחדש על האליפות לקראת שנה הבאה

    הגב
  • dk

    אלברטו מורנו אלוף אירופה, גלן ג'ונסון אוכל את הלב :)

    זה לא התואר שרצינו אבל התואר שאנחנו ראויים לו (תוך כדי שעברנו את באיירן וברצלונה בנוק-אאוט) כדי להגדיר את עצמנו כקבוצת טופ אירופאי. הצרה היא שעכשיו הרף נקבע ועונה בלי תואר תרגיש הרבה יותר מאכזבת גם אם נאבקים על הכל עד הסוף.

    מודה שבהתחלה חשבתי שהנדרסון יסיים כמו סטיוארט דאונינג, שמח להתבדות :)

    הגב
    • רובי פאולר

      ענק
      הרגת אותי עם גלן ידידנו

      הגב
  • פלה קוטי

    אולי תוכל להוסיף גם את הברוינס...
    לא אמרתי כלום

    הגב
  • Matipool

    וואו, אריאל. פשוט וואו.
    כל כך מזדהה עם הדברים ושותף לתחושות ולרגשות והסרטון של הנדרסון עם אביו - ירדו לי כמה דמעות בעבודה הבוקר כשראיתי וגם עכשיו. איזה רגע אנושי נפלא.

    הגב
  • jhkj

    ברכות לכל האוהדים פה, שמח בשמחתכם, הקבוצה הכי קבוצה באירופה, עם כל הויכוחים זוכה ראויה וכיף לראות מועדון שאחרי כל מה שעברתם וקלופ עבר ועשה זוכים, ותודה לכם שלטוטנהאם אין יותר זכיות מארסנל.

    אסייג ואומר שיובה טובה יותר בשתי עמדות המגן, באיירן, ריאל ובארסה יותר טובה משמעותית באחת מהן ולכן אני חושב שלחלק מהן לפחות יש צמד מגנים יותר טוב.

    הגב
    • אלכס

      לאף אחת מהקבוצות שהזכרת אין שחקנים טובים יותר בעמדות המגן, לא במכלול השלם של התקפה והגנה; כמובן שיש מאלו שמנית שחקנים שמגינים טוב יותר מאלכסנדר-ארנולד, בעיקר בגלל שהוא לא מהיר, ומפאת גילו הצעיר, אבל היתרונות ההתקפיים שלו, המדהימים בדיוקם ואיכותם במיוחד בהתחשב באותו גיל צעיר, מקנים לו מקום של כבוד.
      רוברטסון הוא סיפור אחר, התקדמות לא פחות ממטאורית תחת קלופ מאז שהגיע מהאל סיטי, מגן בצורה פנטסטית בדיוק כמו שהוא תוקף (רק צריך לבעוט יותר לשער), לא רואה אף מגן טוב ממנו, ובהתחשב בזה שהוא רק 25, יש לו עתיד מזהיר.

      הגב
      • jhkj

        סלאח היה בכיס של ג'ורדי במשחק הראשון, וג'ורדי עושה את זה כשהוא לא משחק כנף, הוא שחקן הגנה מדהים ומגן השמאל הטוב בעולם, גם כשהוא משחק כנף לפעמים הוא מספיק לכסות שחקנים כמו סלאח בהגנה. קראבחל לא רואה את טרנט, גם קימיך, קימיך הקשר הזה גם טוב התקפית ממנו. קנסלו לדעתי טיפה טוב התקפית וטיפה הגנתית מטרנט וסנדרו אומנם פחות התקפי אבל מגן שמאל אולי הגנתית הטוב בעולם. הבעיה של טרנט שהוא יום אסל יום בסל. באנפילד מול בארסה נהדר, אתמול נעדר.

        הגב
  • יואב

    קלופ הוא באמת טיפוס נדיר בענף. סופר קול, סופר ריאליסטי, לא נפוח מחשיבות עצמית ואין לו בעיה לחשוף רגשות, גם ברגעים קשים(כמו השירה שלו בסוף הגמר הקודם). הומור עצמי זה תמיד שובה.
    אין ספק שזכיתם. לא מוצא בליבי אליו מלבד חיבה. שזה מדהים לכשעצמו.

    הגב
    • ק.

      קלופ פשוט מלך. דמות שאתה רוצה שיהיה הבוס שלך, אבא שלך או סתם חבר

      הגב
  • איציק מהקיבוץ

    כמה מילים, מהזוית שלי, על הנדרסון - בעונה ההיא שסטיבי החליק הלכתי לראות עם הבן שלי את המשחק נגד סיטי בפאב בהרצליה עם כל האוהדים. לפני הגול השלישי שלנו התפתללתי שלילד תהיה חויית ניצחון. בגול של קאוטיניו העפתי אותו באויר... הנדרסון שיחק מצוין ובסוף יצא באדום.
    מאז אני מאמין בו ואוהב אותו. פעמים רבות הוא ברומטר של הקבוצה מאז שסטיבי הלך. תמיד הוא שם את הגוף והלב במגרש. הוא שחקן של מאמן שיכול לשחק קשר אחורי וגם קידמי. והוא גם אחלה קפטן שדוחף, מדרבן, מעודד ועומד מול שחקני יריב או שופטים בשביל הקבוצה.
    אתמול הבן שלי, כבר בגיל 11, ארגן בפאב של הקיבוץ שלטים, 100 בלונים ועוד מלא חברים כולם באדום. בהנפה של קפטן הנדרסון הוא זינק לשמיים.
    איזה רגע מרגש לאבא...

    הגב
    • רובי פאולר

      אשריך שזכית
      הלוואי אצלי בקרוב

      הגב
    • matipool

      הרבה אוהדים כולל אני מאמינים שהפסד האליפות ההיא התחיל באדום הזה להנדרסון שהיה ענק באותה עונה.
      איזה כיף ומרגש מה שהילד עשה. באמת אשריך.

      הגב
  • ק.

    מרגשת מרגשת. גם גדולה

    הגב
  • טל 12

    תודה על הפוסט וגם לבני על כל הפוסטים במהלך העונה.

    עם סיום המשחק הרגשתי בעיקר הקלה ונחת. מהתחלה נראה שההוראות היו לשחק על בטוח. שחקנים ברחבה או ליד הרחבה מעיפים כדורים למעלה, לא לוקחים סיכונים מיותרים. הייתי מרוצה מהגישה הזו, להיות פיבוריטים בגמר זה לא פשוט. עשו מה שצריך כי לנצח את המשחק ואין לי בעיה עם זה. תודה לקלופ.

    ליברפול היתה לקבוצה חזקה העונה עם ואן דייק - תחנה אחרונה - ואליסון כמובן- הם עשו את ההבדל העונה הזו. הנדרסון העלה מדרגה בשלהי העונה בכל מה שקשור במעורבות שלו בחלק ההתקפי בנוסף לתרומה הנהדרת שהוא תמיד נותן למשחק ההגנה של הקבוצה (הסרטון שלו עם אביו באמת מרגש) השיא מבחינתי היה בשער הראשון מול ברצלונה כאשר הנדרסון עשה תנועה נהדרת לרחבה. אוריגי הפתעת העונה מבחינתי. עכשיו חזרתי לצפות, אחרי הגמר, בשערים- 0-4 מול ברצלונה שוב ושוב, אבל הפעם גם הגביע חמם את לבי בזמן הצפייה. איזה כיף.

    הגב
  • רובי פאולר

    מזדהה כמובן עם הנאמר והתגובות. אני אגב ראיתי על המחשב עם אוזניות (הילדים ישנו, צעקתי ב mute, בטח נראיתי כמו מפגר) והאוזניות כמראה לא היו מחוברות טוב אז שמעתי רק את הקהל ולא את השידור, איזה כיף!!!
    ציונים
    אליסון 9. נאמר כבר הכל, רק אומר פושעי קאריוס לדין פעם אחרונה
    טאא 6.5. עשה את שלו הגנתית וטקטית
    מאטיפ 9. באמת היה בכל מקום, אקטיבי ולא טעה. ואפילו בישל
    וירגיל 8. וירגיל ואן דאאאאייייק
    רובו 6.5. כנל טאא
    פאבי 6.5. כנל רובו
    הנדו 7. מתאבד
    ג׳יני 5.5. הכדורים עברו מעל הראש שלו, היה כבד מדיי
    צלאח 6. אקטיבי אבל מעצבן רוב הזמן עם אנוכיות והתרכז בעצמו. מזל שבעט חזק את הפנדל... כי הכיוון היה די גרוע
    מאנה 6.5. איך לא שיחקו עליו יותר?! ועוד כשטריפייר סוחב רגל מדקה 70
    בובי 5. נראה מסכן ממש, בקושי זז
    אה, והפנדל - מאה אחוז פנדל, מה לעשות? מי אמר לסיסוקו להיות דביל כזה ולנופף כאילו שהוא רוצה להנחית מטוס ברחבה?
    כדור פגע ביד שהסיטה אותו ממסלולו, מה השופט יכול לעשות? לעצום עיניים ולהתפלל שאף אחד לא ראה?! אם זה היה קורה ברחבה שלנו (מתאים ללוברן) לא הייתי אומר כלום...
    מסכנים הבנים שלי, ניסו היום להסביר בגאווה לחברים מהגן בלוס אנג׳לס שאנחנו אלופי אירופה ומה זה החולצה של אבא אבל אף אחד לא הבין...

    הגב
    • matipool

      דווקא שמעתי שבארה"ב יש התעוררות גדולה בשנים האחרונות בנוגע לכדורגל אירופאי ובמיוחד אנגלי. כל מיני מסעות של קבוצות מובילות באנגליה כשלמשחקי ידידות מגיעים קרוב למאה אלף איש. אתה בטח גר באזור צפונבוני .. (-:)
      צריך להשלים ציונים לאוריגי ומילנר. קצת עפת על מאטיפ. 8 יהיה אחלה. ברושם הראשוני שלי, אליסון נתן משחק של 9 אבל אחרי צפייה חוזרת, אני מסכים עם כאלו שכתבו כאן (וגם מייקל אואן) שלא היו שערים בטוחים שהוא לקח אלא עשה מעולה את העבודה שלו ובקיצור - 8.

      הגב
      • רובי פאולר

        ממש לא צפונבוני, פשוטהזה עדיין לא מספיק דומיננטי, בטח שלא אצל ילידי המקום... לצערי הם לא יגיעו לכאן השנה :-(
        אליסון נתן הצלות במאני טיים של העונה במשחק הכי גדול. זוכר את קאריוס?
        ומאטיפ היה מופלא אתמול, כמעט מושלם, וזה מאטיפ כן?
        מייקל אואן שייחנק :-)
        אוריגי 6 כזה, השקיע כרגיל וגול ענק ברגל שמאל אבל היה מפוזר עד אז
        מילי 6 גם, עשה עבירת לוקאס שלא מתאימה לו

        הגב
      • אריאל גרייזס

        בהחלט יש התעוררות בארה"ב בהקשר של כדורגל אנגלי. אני עדיין חבר בקבוצת פייסבוק של אוהדי ליברפול בפורטלנד - הם מילאו שלושה גמרים ביום של הגמר. אני זוכר שב-2007 ראיתי את הגמר שלנו מול מילאן בפיניקס, ישבתי עם חבר באיזה פאב והיינו רק שנינו, היינו צריכים לבקש במיוחד שיעבירו לנו לראות את הגמר

        הגב
        • matipool

          את הגמר ב-2007 ראיתי באורלנדו במהלך טיול בר מצווה של הילד. עזבתי את האישה והילדים בדיסניוולרד ונסעתי לאיזה מקום שאמרו לי שישדרו שם. זה היה נורא לראות את המשחק בצהריים בלי אווירה (היו שם עוד 3 אוהדי ליברפול אנגלים שהגיעו גם מדיסניוורלד שאחד מהם הבטיח כל הזמן שכבר משווים אחרי השער הראשון של מילאן) ובטח עם איך שהוא נגמר.

          הגב
  • צור שפי

    מברוק לכל הסקאוזרים, תואר מהכי ראויים שיש ואת זה אני כותב כאוהד טוטנהאם. היה פשוט לא מוסרי אם הקבוצה הגדולה והמרגשת הזו (אין סתירה) היתה מסיימת את העונה בידים ריקות. הנצחון האפור, הפרגמטי, של הפייבוריטית רק מדגיש את ההתקדמות שהקבוצה הזו עשתה.

    הגב
    • matipool

      תגובה גדולה ומרגשת במיוחד על רקע העובדה שאתה אוהד טוטנהאם ותיק. מאחל לכם מכל הלב (גם בשביל חמי) תיקון ואת התואר בעונה הבאה ולנו את הליגה.

      הגב
    • שמנצ'יק

      צור, שאפו על הרוח הטובה. יש לכם אחלה קבוצה.

      הגב
  • ran

    הצלחת לתמצת באופן נפלא את התחושות שלי - היינו חייבים את הנצחון הזה כדי למצב את הקבוצה בין אחת הגדולות באמת ולא בראשנו בלבד ולא מעניין הדיון לגבי איכותו.
    הנדרסון גמר אותי, עין יבשה? סמרטוט נהייתי (להבדיל ממורנו הפתאטי...).
    הזכייה הזו תשים רף דרישות חדש וגבוה לשנה הבאה, אבל נראה שאנחנו מוכנים אליו. ראיין ברוסטר היום ודאי מעדיף להיות ארנולד מאשר ג'יידון סנצו.
    השאלה מה צריך לשנה הבאה - החלק האחורי מסודר, אולי מחליף לאנדי, בתקפה יש לנו שלישייה מושלמת (ליבי נצבט שבובי יקירי הוחלף אחרי משחק מזעזע, לא מגיע לבחור) לה נדרש מחליף לקווים בהנחה שאוריגי נשאר ורק הקישור מחייב חיזוק להביא אותנו חזקים יותר מהשנה. על פניו נראה שיש אינפלציה של קשרים בסגל אבל חסר שחקן אחד, מה שקייטה אמור היה לתת. האם הוא מסוגל לעשות את העליית המדרגה הזו? אולי, אבל חייבים להביא שחקן נוסף במידה ולא.
    שבוע נפלא ובתקווה שהנדרסון יביא צלחת בעונה הבאה.

    הגב
    • matipool

      בעונה הקרובה בקישור יש לנו את אוקס וקייטה שזה כמו שני שחקנים מעולים חדשים בחלון ההעברות (קייטה היה בעונת גמגום והתאקלמות שלקראת סופה התחיל להראות מה הוא יכול לעשות ואני מאמין שהוא יהיה טוב בעונה הקרובה) בנוסף לצוות הלוחמים וחדר המנועים. לדעתי, בשיטה של קלופ אנחנו מסודרים והוא לא יביא רכש לקישור.
      מה שצריך זה זכייה בפיס בדמותו של ברנרדו סילבה. אחד שיכול לשחק בצדדים גם בהתקפה וגם בקישור אם צריך מערך יותר התקפי, לבשל ולהבקיע וגם לעשות הגנה מצוין (שחקן העונה של השנואים, מילימטר אחרי סטרלינג). אולי מה ששאקירי היה צריך לתת העונה ולא ממש הצליח.
      הימור והחלטה של קלופ צריכה להיות שאלת הגיבוי לבובי. האם להסתפק באוריגי (ברור שסטארידג' בדרך החוצה וממילא הוא כבר לא פקטור) או להביא מספר 9 חדש כשאפשר לפעמים לשחק עם בובי מאחורי החלוץ וכמובן גיבוי לרובו.

      הגב
      • רובי פאולר

        כל מילה
        מהפה שלך לטום וורנר

        הגב
        • ran

          ברנרדו סילבה או שווה ערך? הלוואי.
          האמת, מסכים למרות שלדעתי קייטה יתקשה לספק גם שנה הבאה את הסחורה (אולי שנה אחריה).

          הגב
  • אסף כלשהו

    כדי לנצח משחק בתור אנדרדוג, אתה צריך משהו יוצא דופן, וזה מה שקרה לנו באיסטנבול ולא קרה לנו בשני הגמרים שהיינו בהם מאז- כולם כאנדרדוג. כשאתה פייבוריט, אתה פשוט צריך לדאוג שלא יהיו תקלות, ואת זה עשינו בגמר הזה בצורה מושלמת. משחק משעמם או לא, זה ממש לא אכפת לי. רק מזכיר שאייאקס הובילה על טוטנהאם כפייבוריטית במשחק מאוד לא משעמם והסוף זכור לכולם. וכשאנחנו יכולים להסתכל מלמעלה על קבוצות נהדרות אך נאיביות, אז אפשר להבין שמצבנו טוב.
    אני רק מקווה שהזכייה הזו באמת תביא את החבר'ה לשנה הבאה רגועים יותר ובטוחים בעצמם, ונוכל לקחת גם את התואר החשוב באמת... האמת שאני מחשיב את עצמי כאדם אופטימי אבל מעולם בכל שנותיי כאוהד ליברפול לא הייתי על כך אופטימי לגבי עונה כמו שאני אופטימי לגבי העונה הבאה, אפילו אם לא נביא אף רכש משמעותי, בהנחה שנשמור על השחקנים שלנו.
    ומילה על הנדו- שחקן סופר מרגש שראוי שיהיה הקפטן בקבוצה המרגשת שלנו. וההנפה הזו, עם הרקיעות, היתה מעולה וביטאה במדויק את הרגשות של הקבוצה הזו.

    הגב
    • matipool

      לא חושב שב-2007 היינו אנדרדוג מול מילאן.
      אנחנו התחזקנו מאז הגמר ב-2005 והם נחלשו.
      הייתי מצטרף לאופטימיות שלך לגבי העונה הבאה אבל יש הפרעה קשה מצד הקבוצה ממנצ'סטר שנתמכת ע"י נסיכות נפט. כרגע זה נראה לי שזה תלוי קצת יותר בהם מאשר בנו אבל נמתין להתפתחויות בשוק ההעברות ובתקווה שבאיירן תצליח לקנות את סאנה. אם לא הם, 2-3 אליפויות ברצף (כולל העונה שהסתיימה).

      הגב
      • אסף כלשהו

        מזכיר לך שב-2005 מילאן היתה קבוצה טובה מליברפול בשתי דרגות. אתה היית באיצטדיון. אתה יודע שמה שקרה שם היה מופרע קודם כל כי זה קאמבק של קבוצה שהיא מראש חלשה יותר. הרי אם זה היה הפוך (כלומר מילאן היו חוזרים מ-3-0 ל-3-3), זה היה עדיין סיפור ענק אבל פחות מהמם...
        אז בוא נגיד לצורך הדיון שאם אנחנו התחזקנו והם נחלשו ב-2007, אז הם היו טובים מאיתנו בחצי דרגה במקום בשתיים. זה פחות או יותר (אולי טיפה יותר) ההפרש בינינו לבין טוטנהאם היום.
        בקשר לסיטי- כתבתי את זה כבר- גדולה ככל שתהיה, להחזיק שלוש עונות רצופות עם קצב צבירת נקודות כמו שלהם זה פסיכי, ולא משנה כמה כסף יש לך בתקציב. כנראה שהם עדיין הפייבוריטים מספר אחת, אבל אנחנו לא הרבה מאחוריהם ויש תמיד את התקווה שהם יהיו שבעים בליגה/ישליכו את כל יהבם על ליגת האלופות/פפ יחתום ביובה (קראתי איזו שמועה על זה בוואלה ומאז אני מתפלל שזה יקרה). אם אחד מהדברים הללו יקרה, יש לנו על הנייר את כל הכלים להיות אלו שיורשים אותם בטופ. אגב, גם אם הנפילה שלהם תבוא תוך שנתיים שלוש, עדיין לפי הדרך שבה אנחנו הולכים והגיל הממוצע הצעיר של הסגל יש סיכוי שאנחנו נהיה אלו שנתפוס את מקומם. כמובן שהכל ספקולציות ודברים יכולים להתהפך, אבל אני רק מסביר מדוע אני אופטימי...

        הגב
  • 7even

    גרייזס עכשיו ת'אמת.
    מה גרם לך לקפוץ יותר גבוה?
    החטיפה של באטלר מול הסיהוקס או הגול של אוריגי?

    הגב
    • אריאל גרייזס

      בחטיפה של באטלר הייתי באיצטדיון, אין רגע שישווה לזה כנראה

      הגב
      • matipool

        בהחמצה של שבנצ'קו בפנדל האחרון..
        הייתי שם וזה רגע הספורט הכי גדול שלי בחיים. התחבקתי שם עם כל מי שאני מכיר וכל מי שאני לא מכיר.

        הגב
        • 7even

          בחורות?

          הגב
          • Matipool

            גם. אנגליות ממרסיסייד.. ישבתי מאחורי השער הרחוק עם הח'ברה מהקופ. ישראלי בודד עם משפחה ממוצא אירי ששרופים על ליברפול והיו אז מחזיקי 6 מנויים עונתיים אם אני לא טועה (חמי היה בקשרים עסקיים עם האבא שבין השאר הביא גם את אביו שהיה בן שבעים ומשהו).

            הגב

            להגיב על Matipool לבטל

            האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

      • אוהד

        בגול של אוריגי הייתי באיצטדיון, ואכן אין רגע שישווה לזה.

        הגב
  • אבי גלברט

    סיכום מעולה וקולע אריאל !
    ערב מאד אמוציונאלי לסיכום עונה מרגשת ביותר שכמעט, כמעט והייתה מושלמת .
    אני חושב שהבונוס הכי גדול מעבר לגביע הוא שהיום יש ''ילדי בר מצווה'' שבמקום לנסוע לראות את מסי ייסעו לאנפילד ויצמיחו דור חדש של אוהדים .אני רואה את זה אצלי בקיבוץ ובכלל וזה מרגש. כמובן שאת ליברפול זה מחייב להמשכיות .
    את הגמר לא ניתן לנתח יותר מידי, כל התוכניות השתנו בדקה השנייה וזה כולל את שני הקבוצות.
    מראש העדפתי את אייאקס ואני גם היום חושב שטוטנהאם קבוצה מצוינת שעוד תדבר בשנים הקרובות עם תשמור על רוב הסגל. מזכירה מאד אותנו לפני 3-4 שנים ...
    הזכייה הזאת הייתה הכרח כדי לא להחליף את הקוף על הגב בפיל ...קלופ הסיק מסקנות, ויתר על הכדור, ויתר קצת על המשחק המסודר , העיקר להביא גביע וכול הכבוד לו על כך. הוא לא התבייש להודות שפרמינו לא פוגע וידע שיקבל מספרים מאוריגי כמו תמיד(מדהים). לגבי שנה הבאה והרכש אני מאמין שעוד נעשה (בני) סיכום עונה וניתוח הסגל. יש שאלה איך יחזור אוקס וקייטה מהפציעות, מה עושים עם ווילסון וקנט השניים היחידים ששווים היום בערך מקום באזור העשרים שחקנים. מה עושים עם לאלנה ועוד שאלות שכאמור ננתח פה עוד בהרחבה.
    מילה אחרונה על קלופ- דומה שכולנו עדיין לא מבינים את המהפכה שהאיש עשה בשלוש השנים האחרונות. מקבוצה נחמדה וסימפטית של טופ 6 עם גביע בודד פה ושם בפוקס לכוח משמעותי ועוצמתי באנגליה ובאירופה. כל זה בחיוך, בהומור, באהבה וסבלנות תוך שיפור מדהים של יחידים ושל הקבוצה כקבוצה .טיפוח וזיהוי כישרונות צעירים, שינוי מנטלי דרמטי ולמעשה החזיר את ליברפול לקדמת הבמה בעולם הרבה יותר תחרותי ובלתי שוויוני משנות השבעים והשמונים.
    היה ערב מאד מרגש וסוחף.
    מי שראה גם את התהלוכה בעיר עם האוטובוסים מבין את התשוקה של העיר לימים כאלו.
    ראינו כבר חגיגות של קבוצות שזכו בליגת אלופות, לא חושב שאף אחת התקרבה לתחושת המשפחה והקהילה כמו בליברפול. אחרים חוגגים את זה ''טכנית'' לתחושתי בליברפול זה הרבה יותר שורשי ועמוק .
    כייף גדול !!

    הגב
    • matipool

      מסע חגיגת הניצחון בליברפול היה מדהים. מעל לכל הציפיות שלי ואיך הייתי רוצה להיות שם (אמן בסיום העונה הבאה עם חגיגות אליפות).

      הגב
    • קרסקי

      תודה לאל, מגיב שחי בישראל.

      הגב
  • פאןפאן

    תודה על עונה נהדרת אריאל!!!
    קיבלנו פרס ראוי ביותר והכי כייף לשמוע את זה גם משונאינו הגדולים
    משחק גמר לא אטרקטיבי , אחוזי החזקה מזעזעים בכדור, הגבהות וכדורים ארוכים -
    We are the champions bitches :-)
    שרק ישמרו לנו על הסגל והשמיים הם הגבול
    עונה חלומית ולמרות זאת אנחנו עם טעם של עוד - אורגזמה
    מה, כבר נגמר?
    מצ'עמם בלי כדורגל...

    הגב
  • אביאל

    ברכות ! תודה שהשארתם את צ׳לסי הלונדונית היחידה עם התואר :)

    הגב
    • אריאל גרייזס

      די מדהים הקטע הזה, שללונדון יש תואר צ'מפיונס אחד בדיוק, בעוד שמחוץ ללונדון יש כמה, 12?
      אני זוכר שקראתי באיזה ספר פעם על כך שזה משהו שחוזר על עצמו בהרבה מקומות, שדווקא עיר הבירה היא הפחות מצליחה. באיטליה זה מאוד ברור, כשמילאנו וטורינו הן הערים המובילות. בצרפת זה היה ככה במשך שנים עד ההשתלטות של פסז'. בגרמניה זה מאוד חזק כמובן. בספרד זה פחות תופס, אולי בגלל ששם הקבוצה בבירה נתמכה על ידי השלטון הפשיסטי במשך שנים.

      הגב
      • אביאל

        אולי זה קשור לכך שהכדורגל אמנם הגיע מהמעמד הגבוה, אבל התחיל לצבור פופולריות (ולהפוך למקצועי) דרך המעמדות הנמוכים, אלה מתרכזים יותר בפריפריה או באזורים התעשייתים יותר.

        הגב
  • רועי מ

    נפלא אריאל, כל כך מסכים איתך

    הגב
  • שמנצ'יק

    איזה פוסט מרגש לעונה מרגשת של קבוצה מרגשת. תודה אריאל שאת כל המיית ורחשי הלב צררת למילים כל כך יפות ו......מרגשות. הרגת אותי עם הנדו ואביו!
    ועוד דבר-
    הבחנתי שיש פה כמה חברים ששותפים לשנים ארוכות וכואבות של קבוצותיהם הישראליות, הפועל חיפה, כ"ס, הפועל פ"ת ( גילוי נאות, גם אני) ויסלח לי מי שדילגתי עליו. אין ספק שבייסורים המקומיים, יש מקבילה לאהדה לליברפול על שנותיה הארוכות האחרונות והמשמימות, טרום עידן קלופ.
    אז מי יכול עלינו בכלל, באשר לאופטימיות הנצחית שניצחה סוף סוף ופתחה עידן חדש של נצחונות והשגים.
    תודה בני, תודה אריאל, תודה לכולם. ריגשתם !

    הגב
  • באבא ימים

    לגבי אוהד של הצלחות ללא הצלחות - דווקא בגלל שכילד וכנער ליברפול לא הפסיקה לזכות אני מרגיש שהיום אני כבר playing with house money.

    הגב
  • Dr.van nostrand

    כתיבה מרגשת ואמיתית.
    Enjoy it.

    הגב
  • ערן (המקורי)

    אחלה פוסט, אריאל!
    מזדהה עם המון דברים.
    אושר מדהים. מפגש האוהדים היה חוייה אדירה, ותיקון של הצפייה המשותפת בהחלקה של סטיבי, וגמר קייב.
    קופים שקשורים למילה ״לוזר״ הוסרו מהרבה אנשים, ובעצם ממועדון.
    ולכן הזכייה היתה גם עבורי הקלה לפחות כפי שהיתה אושר. ואחרי השנים הנוראיות, עונג מכך שחזרנו למקומנו הטבעי בטופ העולמי (נותר עכשיו רק לזכות בתואר מסוים באנגליה... )

    הגב
  • סימנטוב

    ברכות על עונה מדהימה. עשיתם את זה בדרך הכי יפה מול קשיים מבפנים, כל הכבוד.

    הגב
  • איאן ראש

    אריאל, כתיבה נפלאה ומרגשת כמו המועדון שאנו אוהדים. הצלחת לבטא את ההרגשה שלי כאוהד. כל תגובה של קלופ רק מעלה את ההערכה כלפיו איך שהוא יודע לנפש של השחקנים והאוהדים. חיבור משמיים.
    למשחק עצמו, אותי לא מעניין כל הדיבורים מסביב. קלופ בעצם עשה משהו שביקשנו די הרבה-לוותר על פוזשן רק שזה לא לווה במתפרצות טובות כנראה גם ממשחק זהיר ואולי גם לחץ או רצון לשמור על השער המהיר.
    לא מאמין באמונות טפלות אבל לקראת משחק כזה לא שיניתי מנהג ולמרות ''סכנת שידור תקוע'' ראיתי בסטרים שידור של BT עם הבת ואישתי וחגגנו בטירוף. כנראה יש משהו חזק בחדר ההלבשה שקלופ יצר, החגיגה של שלקני הרכב, מחליפים ושחקני אימונים היתה די מפתיעה בעיני. והחגיגה וקבלת הפנים ברחובות לאוטובוס השחקנים היה משהו מאוד חזק.

    הגב
  • סימנטוב

    וואו הקליפ של הנדרסון עם אבא שלו מדהים

    הגב
  • איציק מהקיבוץ

    אז פרידה ממורנו סטארידג' היא סימן בכיוון הנכון. אני חושב שגם ללאנה די מיצה את עצמו אצלנו .
    צריך להביא שחקן ברמה גבוה שיהיה מחליף ראשון לפרמיניו. עוד שחקן כנף איכותי שיתן מנוחה למאנה וסלאח.
    וכמובן מגן שמאלי ראוי שיהיה מחליף של רובו.

    הגב
    • שמנצ'יק

      לא צריך למעלה שום דבר ! אוריגי כמחליף ראשון ולעיתים פותח ולהריץ את ברוסטר הצעיר כמה שיותר, גדל לנו תותח, לא לפספס. אם יש עוד חלוץ צעיר מהאקדמיה, להעלות לספסל.
      זה מספיק. מגן שמאלי נוסף נכון, חייבים לכל מקרה של עייפות או חלילה טפו טפו פציעה.

      הגב
  • cookie-monster

    תענוג.
    הכתיבה. המשחק. והתגובות גם.
    הדבר היחיד שכמעט איכזב אותי בעונה הארופאית הזו הוא שבגלל שהיה ברור שאנחנו נלחמים עם באסה עד הסוף מהגול השני בערך, לא זכינו לראות את הברוסטר שעל הספסל וחשבתי שקלופ יכניס אותו אם נהיה בפיגור. לא היינו בפיגור. רק רצנו עד שהשבנו את המטרה. כמו מול טוטנהאם. סחטיין.

    סוףסוף.

    מפחיד היה ממש לחשוב מה אם לא היינו מנצחים את הגמר הזה. וזה לוקח קצת מההנאה אולי. ואולי רק עושה אותה יותר גדולה - כי מי כמונו יודעים כמה קשה לשים את הידים על אוזניים גדולות :)

    הגב
  • כח הגברה

    אפשר עוד להגיב כאן?
    צפיתי עכשיו בטוויטר של ליברפול בקליפ של כל הגולים של סלאח העונה (לכבוד יום הולדתו ה- 27 אתמול).
    לפני גמר האלופות, סלאח הבקיע השנה 4 פנדלים, 3 מתוכם זהים לפנדל שהבקיע ללוריס.
    טוטנהאם פספסו את זה בהכנות שלהם לגמר.

    הגב

להגיב על Matipool לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *