אחרי ניוקאסל

זה היה המשחק אולי החלש ביותר של צ׳לסי העונה, כשהמחצית הראשונה מדורגת בין החלשות בעשור השני של המאה ה-21, אבל דווקא ברגעים הקשים, כשקאבלה תיעתע בהגנה שלנו ועבר את ג׳ון טרי כמו מים, הייתי רגוע.

זה היה המשחק אולי החלש ביותר של צ׳לסי העונה, כשהמחצית הראשונה מדורגת בין החלשות בעשור השני של המאה ה-21, אבל דווקא ברגעים הקשים, כשקאבלה תיעתע בהגנה שלנו ועבר את ג׳ון טרי כמו מים, הייתי רגוע.

אלה לא המשחקים שאנחנו מפסידים העונה – קודם כל כי זה קורה בבית, ושם אנחנו בינתיים לא מאבדים נקודות כלל, ודבר שני כי לא רדפנו אחריהם. ניוקאסל החליטו לבוא ולהשתלט על המגרש, ולמרות שזה לא עולה בקנה אחד עם מה שאנחנו מנסים לעשות העונה עם פאברגאס והזאר – זה משהו שאנחנו ממש טובים בו.

למרות הרוגע והשלווה, זה לא הלך לשום מקום בשלושים הדקות הראשונות, אבל אז קרה משהו עז שהפך למתוק: אזפי נפצע, ובמקומו נכנס פיליפה. פאסט פורוורד חצי שעה קדימה, הברזילאי מטייל לניוקאסל ברחבה ומוסר לאחור כאילו המאמן על הקווים זה עדיין ג׳יאנלוקה ויאלי, מה שמוביל לשער השני הנפלא. ועל הדרך הוא מייצב את קווי ההגנה מול קאבלה שנחלש קצת בינתיים, מוסר גם כמה כדורים פחות מדוייקים אבל מעורב ומסוכן.

אבל אני רוצה לחזור לרגע לגיבורי המשחק שלי. פטר צ׳ך הראה למה צ׳לסי של המאה הזו היא תופעה מיוחדת – היא יוצרת כוכבים ברמת וורלד קלאס, אבל יותר מזה – ספורטאים מקצוענים מהסוג המרגש ביותר. לצערנו אחד מהם כרגע משאיר את היריבה היחידה לכתר במירוץ, אבל טרי, צ׳ך ודרוגבה מראים שוב ושוב שהם עשויים מהחומרים המשובחים ביותר.

צ׳ך יובש על הספסל חצי עונה, כששיחק במשחקים שבהם עלה היה מצוין, אבל קורטואה במקביל היה קצת אניגמטי: שוער עם כל הנתונים להיות טוב מצ׳ך, אבל בשורה התחתונה סופג די הרבה שערים. יכול להיות שזה תיאום לקוי עם ההגנה. יכול להיות שהאשמה היא על גארי קייהיל שמשחק איתו בכל משחק. אבל קשה להתעלם מהעובדה שספג שלישייה מול אברטון וחמישייה מול טוטנהאם מבלי להצליח לעצור כמעט אף כדור. ואז צ׳ך עולה משום מקום, אחרי שישב בשקט והתאמן, וברור לגמרי שהוא אותו פטר צ׳ך של 45 משחקים בעונה. והוא מציל כדור שבשבוע שעבר תיבו נכנע לאחד די זהה. ומשאיר את צ׳לסי במשחק.

קורט זומה הוא השחקן השני בצ׳לסי שמקבל הזדמנויות ולא בועט בדלי – בעקבות חולשתו של קייהיל במשחקים הקודמים מוריניו היה חייב לצאת בהצהרה, וההצהרה היא שאחרי שסופגים חמישייה עפים ראשים, והנה ואראן שלנו עולה בהרכב ועושה הכל כמו בספר, לא גורם לקו השיער של טרי ליסוג עוד לאחור, אלא ההיפך – מתערב ברגעים שבהם טרי כבר לא מסוגל להגיע. ויש לו ניתור מטורף, ומסירה מיוחדת עם טאץ׳ טוב. והוא אמיץ, אולי אמיץ מדי. מבחינתי הוא זכה במקום בהרכב למשחק הבא. ואנחנו זכינו בשחקן שחקן.

עוד יהיו לזומה טעויות, אנחנו עוד נתגעגע לפרקים לבלם מנוסה מאחור, אבל אני מאמין שהוא ילמד מהר מהצפוי.

2 נקודות יתרון! ולמפארד ניסה אבל לא הצליח לקלקל! ועוד גול לדייגו קוסטה!

Screen Shot 2015-01-10 at 7.12.26 PM

 

הרבע הרביעי של אובמה
המירוץ להפסיד 13:34 לסיאטל (חלק 4)

17 Comments

D! פה 10 בינואר 2015

אז אתם לא משחררים לנו את צ'ך?

אביאל 10 בינואר 2015

חס וחלילה, אני חושב שמוריניו צריך לעשות מעשה פרגסון (לא מכר מפגע הגנתי כמו הינצה) ופשוט לא למכור שום שחקן לשום יריבה שלנו.

D! פה 10 בינואר 2015

(קודם כל תודה לאל שלא נתן לנו את היינצה, איזה בזבוז של שחקן)

לא הייתי מדמיין שהוא יעשה מעשה כזה האמת, אבל יש דיבורים ובשנה שעברה הוא שיחרר את מאטה ליונייטד. ליברפול העונה לא באמת יריבה של צ'לסי (גם ארסנל לא) ולצ'ך יש כזה מעמד שאולי אם יבקש יקבל, לא?
וחוץ מזה מה עושה ההוא בסיטי?

גור אילני 10 בינואר 2015

העניין הוא ששוורצר שוחרר השבוע ללסטר, זו הצהרת כוונות לגבי צ'ך לפי מיטב הבנתי.

Roy 10 בינואר 2015

למה לסטר צריכה עוד שוער טוב?
שמייקל עומד להשתדרג?

גור אילני 10 בינואר 2015

לסטר אולי לא צריכה את שוורצר, אבל מוריניו היה צריך להדגים לצ׳ך למה כשהוא אומר שהוא רוצה אותו הוא מתכוון ברצינות.

אביאל 10 בינואר 2015

מוריניו הסביר אז את עניין מאטה – הוא לא השתלב אצל מוריניו (אי אפשר להגיד על צ׳ך), שילמו עליו הרבה מאוד כסף (כנראה לא יקרה במקרה של צ׳ך), הוא רצה להמשיך לשחק באנגליה (לא ברור במקרה של צ׳ך, לעבור מלונדון לליברפול זה כמו לעבור מדינה :)) והוא תרם רבות למועדון (חזק יותר במקרה של צ׳ך).

כמו שגור אמר, אחרי השחרור של שוורצר, אין סיכוי שנראה את צ׳ך עוזב בינואר – ובקשר ליריבות – בשנה הבאה הכל מתאפס וליברפול חוזרת להיות יריבה ראויה, ככה שגם העניין הזה יורד.

אני מניח (לצערי אגב, אני עדין מעדיף להשאיר את צ׳ך ולמכור את קורטואה) שנראה את צ׳ך עוזב בקיץ, לאן ? ריאל מחפשת שוער, פ.ס.ז. תמיד אופציה.

D! פה 10 בינואר 2015

קודם כל, אני קונה עכשיו את איפוס המצב בקיץ.

גם לי יותר הגיוני שצ'ך, אם ירצה לעזוב, יעדיף לעבור לארסנל. אפילו לא צריך להחליף דירה.

השאלה אם מוריניו יכול להשאיר אותו על הספסל עד סוף העונה כשהוא רוצה לשחק. ברור לי שזה לא דומה למאטה אבל גם די ברור, בכל זאת, מי השוער הראשון שלכם. אולי אם התחרות תהיה פתוחה…

אביאל 10 בינואר 2015

מחצית ראשונה זוועתית, למרות שמאוד אהבתי שצ׳לסי גנבה גול, בטח כזה שמגיע מתחכום ועוד נקודת זכות לווילאן.

מחצית שניה יותר בכיוון של העונה, קצת קשה לי להבין למה צ׳לסי לא לוחצת על הדוושה במשחקים כאלה וכובשת עוד 1-2, יחס השערים יכול להיות קריטי ביותר.

גור – בקשר לדברים שכתבת על צ׳ך ואחרים, אכן דור יחיד ומיוחד, נקווה שגם הנוכחים יהיו כאלה. אני דווקא מעדיף את אזפילקווטה מאשר את לואיס, ממגן ברזילאי הייתי מצפה לדעת לעבור שחקן על הקו.

אני גם אשמח לראות יותר את רמירס, אולי באגף הימני, חסרה לנו קצת אתלטיות ופיזיות פה ושם וגם הריצות קדימה שלו תמיד עזרו ברגעי מצוקה.

Roy 10 בינואר 2015

צפיתי במשחק בפאב הקבוע, ומה שהיה אמור להיות שידור עם פריצות לסיטי-אברטון הפך לשידור מגודיסון בלבד. לא שיש לי תלונות על לצפות בסיטי מאבדת נקודות.
מה שכן, הכתיבה שלך עוררה בי רצון שלא עולה הרבה: לצפות במשחק בשידור חוזר, כשאני כבר יודע את התוצאה.

גור אילני 11 בינואר 2015

תצפה, בכיף, אני רק מקווה שלא העליתי את הציפיות יותר מדי ותתאכזב בסוף מזומה או צ'ך .

Roy 11 בינואר 2015

לא התאכזבתי.
אני תמיד מתמלא תחושת ביטחון כשצ'ך בשער :)

כחול 10 בינואר 2015

מבחינתי זומה הוא נקודת האור מהמשחק הזה- חוץ משלוש הנקודות כמובן.
משחק מרשים מאד ובעיקר משדר לקייהיל שיתאפס על עצמו, שזה מסר מאד חשוב בגלל שבסופו של דבר קייהיל הוא העתיד.
חוץ מזומה- חושך. התקפה אנמית(גנבנו גול מכלום! זה ממש גבל ברמאות), ההגנה סהכ הייתה לא משהו ואיפשרה לניוקסל לטייל ברחבה, ופאב ומטיץ׳ לא הצליחו לשלוט במרכז המגרש בשום שלב.
אז למרות הפער החדש וההופעה של זומה, אני פחות אופטימי. צ׳לסי איבדה משהו מתחילת העונה שאני לא ממש מצליח להצביע עליו- בטחון? כושר(כלומר התעייפנו)? חדות?
לא יודע בדיוק מה איבדנו- אבל זה מאד מטריד אותי…

אביאל 10 בינואר 2015

איבדנו קצת את ההרתעה.

כחול 10 בינואר 2015

נכון מאד, אבל איבדנו גם משהו בצורה שאנחנו מתנהלים מול עצמנו, ולא רק בצורה שאנחנו מתנהלים מול היריבות…
לא מצליח להצביע על זה :(

גור אילני 10 בינואר 2015

לדעתי לא איבדנו שום דבר – פשוט התחלנו את העונה ממש חזק והכל תקתק לפי התכנית. אבל תכניות בדרך-כלל משתבשות (גם אם לא בצורה בולטת כמו פציעה של הכוכב הראשי). דברים מתפוררים, נמוגים.

הגאונות של פרגוסון היתה שהוא ידע לנוע בין כל השטויות והבולשיט של עולם הכדורגל ולברוא עולם מקביל שמנותק מכל זה. בלי כוכבים, בלי סטטיסטיקה, בלי שיאים מטופשים של משחקים רצופים ללא הפסד.

מוריניו למד ממנו קצת, ובדרך-כלל משתדל לזרום, להתמקד בלהכין את הקבוצה למשחק הבא… אבל לקראת העונה הוא ממש בנה תוכנית מדוייקת, זה עבד יופי, אבל אין מה לעשות, הכל תמיד בתנועה ויש תמיד מה לשפר, הקבוצות למדו לשחק נגדנו, אנחנו פחות התמקדנו בללמוד את היריבות, סך הכל צריך לזכור שהעונה הזו הולכת די מעולה…

Comments closed