נתמקד בליגה

השיח של אוהדי צ׳לסי הולך בערך ככה: מצד אחד, יש את אוהדי הקבוצה. מצד שני, את אוהדי מוריניו.

 

המחצית השניה היתה טובה בהרבה מהראשונה מבחינתנו, אבל בסופו של דבר סיימנו עם אותו דפוס:

מובילים מוקדם ובניגוד למהלך המשחק. מפסיקים לשחק. סופגים כעבור זמן מה. עדיין לא יוזמים יותר מדי. מוריניו מחכה עם החילופים. הוא זורק בדקה ה-80 את דרוגבה או רמי, נוצר לחץ על היריבה, אבל זה מאוחר מדי ולא מספיק. או שבאופן מקרי כן. זה הכדורגל, אבל האם נועדנו להיות במתח עד הסיום בכל משחק מחדש? ואני מדבר על 80% מהמשחקים העונה בערך…

סאותהמפטון מזכירה למה רונאלד קומאן היה כזה גדול בתור בלם: הגנה חזקה וחכמה. הם משחקים רחוק מהשער, לוחצים, אבל במגננה מתכווצים לכיוון השער וזה יוצר מעט מאד הזדמנויות לקבוצה השניה מבחינה התקפית אין להם את היכולות של טוטנהאם אבל הגנתית הם מבצעים את אותו רעיון טוב בהרבה. תשאלו את קורטואה, שהעדיף לבעוט בק ולא לראות את המגנים שלו מאבדים כדורים.

לפני ההגנה נמצאים שחקנים שיודעים להניע את הכדור יפה ומהר קדימה, וואניימה מחזיק כדור יפה ומכסה שטחים נרחבים, כשעל החבורה הזו מנצח מאנה שבכל המשחקים שראיתי אותו העונה הוא היה מצוין.

איש המפתח מבחינת ההשפעה הוא פאברגס: מוריניו יודע שהוא לא בשיא, אבל מצהיר שזו צ׳לסי שלו העונה, והוא לא משנה את זה כרגע. פאב עונה לו בהמון מוטיבציה, אבל המשחק שלו לא מדוייק, הכדורים פנימה לא מגיעים ליעדם. אפשר לעבור לתוכנית אחרת, אבל ז׳וזה מעדיף ללחוץ על אותה דוושה בתקווה שהעניינים יסתדרו איכשהו. למזלו, האיום הגדול ביותר עלינו כרגע הוא ארסנל.

הזאר נתן משחק די עקבי: הרבה מעורבות, אבל מעט מדי יצירת הזדמנויות לאחרים. גם הכדורים שלו לא היו מדוייקים, אות ומופת כנראה ל-120 הדקות מול פ.ס.ז. ברביעי. ההתקפה המתפרצת בראשותו לא עובדת מהר מספיק. עד שהכדור לא יעבור מרגל לרגל בלי לחכות, לא נצליח להיות הקבוצה שאסור להשאיר פחות מ-5 שחקנים מאחור מולה.

מאטיץ׳ עדיין לא חזר מההשעייה. כבר משחק שני רצוף שהוא הססני.

וחואן קוודראדו: מסכן. בא לצ׳לסי על תקן כוכב, וכרגע הוא רק הורס לעצמו בכל פעם שמשחק. מוריניו חייב לתת לו לעלות בהרכב כדי לתת לו בטחון וללמד אותו כמה הליגה האנגלית אינטנסיבית מנסיון אישי. בינתיים זה נגמר באיבודי כדור מביכים.

וזה נכתב לפני:

השיח של אוהדי צ׳לסי הולך בערך ככה:

מצד אחד, יש את אוהדי הקבוצה.

הם אוהדים את ג׳ון טרי, ואת פרנק למפארד (כאן נחלקים שוב לשניים), חואן מאטה, דויד לואיז וגם את ג׳יאנפרנקו זולה, רוברטו די מתאו, דניס וויז, ואפילו גאס פויט. כשהם מדמיינים את צ׳לסי הם רואים בעיני רוחם את ג׳יאנלוקה ויאלי נכנס לשחק בתור פלייר-מנג׳ר, את רוד חוליט מעביר מסיבת עיתונאים, את ג׳ימי פלויד האסלביינק מתבכיין על כך שהוא לא מקבל מקום קבוע בהרכב. הם מפנטזים על החתמות נוצצות, על שחקני בית שעולים לקבוצה הבוגרת, על רוח אירופית יחד עם מסורת אנגלית, אך במעופם (שכולל רגעים כמו הדחה מגביע המחזיקות בידי הפועל תל-אביב) שוכחים לעיתים לנטוע רגליים בקרקע.

מצד שני יש את אוהדי ז׳וזה מוריניו.

אלה מזדהים כל כך עם שנות שלטונו של המיוחד והשפעתו על השנים שלאחר שלטונו, שהם מבלבלים לעיתים בין כחול לבין אפור כהה. הם מאמינים בצדקת דרכו של המנג׳ר עד כדי כך שגם כאשר הוא מוביל אותם לכשלונות, הם מאשימים כל אחד, מלבד אותו. כשהם חושבים על צ׳לסי, הם רואים בעיני רוחם את דידייה דרוגבה, את מייקל אסיין, את אשלי קול, גארי קייהיל, איבנוביץ׳ ואפילו בחלומות מתוקים במיוחד את ג׳ון אובי מיקל. הם הולכים על כל התארים בחמת זעם. לעולם לא יוותרו על הקארלינג קאפ או על מגן הקהילה. לעולם לא ישלימו עם הפסד. תמיד חסרה חוליה אחת, אבל היא נמצאת במרחק החתמה אפורה בלבד מאיתנו.

וכך הולכים הדיונים בין הקבוצות (לדוגמה קבוצת האוהדים בפייסבוק):

שלומי ג׳ קול: תשמעו, אני צריך להגיד לכם משהו, אני מאוכזב מאיך שלא שלטנו במשחק, שלא עלינו שני חלוצים, מה קורה עם לואיק רמי? למה הוא לא קיבל הזדמנות מול פ.ס.ז?

אהרן מיוחד: מה אתה מדבר, כולכם התלהבתם כל עוד הנצחונות הגיעו, אף אחד מכם לא פצה פה כשניצחנו את אברטון רק 0:1 משער מקרי אחרי הדקה ה-80, עכשיו אל תצאו מהחורים.

סיוון ראניירי: אבל למה בכלל להגיע למצב של 0:0 בדקה ה-80? למה לא לשחק התקפי עם 4 חלוצים? למה לא לתת לעדן הזאר המאמי לנצח? ולמה היה צריך למכור את חוטן מאטה המלךךךךךךךך?

גלית פורטוגלי: ראיתם מה קרה כששיחקנו עם מאטה: גירדנו את המקום ה-7 והזדקקנו לנס כדי להגיע לצ׳מפיונס. אם דרוגבה לא היה כובש את הגול ההוא, היתה לנו עונה בלי צ׳מפיונס והזאר בכלל לא היה חותם בקבוצה.

שלומי ג׳ קול: עדיף לא להופיע בכלל בצ׳מפיונס אם אנחנו עולים עם בונקר כל פעם מחדש. וחוץ מזה, מוריניו לא מצליח לעבור מוקשים רציניים באלופות. המאזן שלו איתנו לא משהו להתגאות בו.

גלית פורטוגלי: של נעליך מעל רגליך. איך אתה מעז בכלל לדבר על המנג׳ר שזכה עם פורטו אחרי שהדיח את היונייטד? ועם אינטר ניצח את ברצלונה עד לזכיה?

סיוון ראניירי: אני מתה כבר לראות תצוגות כדורגל, לא ברור לי מה קרה, התחלנו את העונה מדהים, ואז קצת קשיים בכריסמס – וכבר הוא נלחץ ומתחיל לשחק על תוצאה.

אהרן מיוחד: היום מול סאותהמפטון אינשאללה נראה את וויליאן שוב עולה בהרכב, את זומה ומאטיץ׳ יחד מאזנים את הקישור ומגוננים על ההגנה הרעועה שלנו, ואם אפשר שאיבנוביץ׳ לא יפקיר את צד ימין. תודה, אבל אני מוותר על השערים שלו. ושאוסקר מצדי ילך לחפש קבוצה בברזיל.

ויש עוד ועוד טיעונים. אז בעד מי אתם?

דיונים

 

עדכון מחצית:

מובילי הליגה נראים קצת אומללים מול הסיינטס.

אוסקר לא בעניינים. בינתיים דבר אחד עובד וזה הגבהות מצד ימין לדייגו קוסטה, על השאר נראה די מקרי. הובלת הכדור בעיקר לרוחב. קורטואה לא מעז לתת את הכדור להגנה, ובועט בעיטות שוער שלא ממש מספקות הזדמנויות למהלכי כדור מעניינים. יש לינק-אפ בין כמה שחקנים, מסירות קצרצרות שמבלבלות את היריב, אבל לרוב מבלבלות גם את עצמנו.

משהו לא עובד, אני לא בטוח אם השחקנים עייפים, או שלא מספיק בטוחים בעצמם, יכול להיות שזה חלק ממשבר קטן שיעבור, אולי אפילו במחצית השניה.

772037fdba258531761646e2cef77b25
xblankx choi – קוריאה

 

למה תקרת השכר היא פיקציה (ואיך זה קשור לאנחל די מאריה)
הניצחון על סוונסי

18 Comments

אודי 15 במרץ 2015

אין גם וגם?

גור אילני 15 במרץ 2015

אני משער שהרוב נמצאים איפשהו על הספקטרום

אריאל גרייזס 15 במרץ 2015

מאחל הצלחה לשני הצדדים..
זה מה שקורה כשהליגה נשכבת כמו שטיח לפניכם, יש זמן להתווכח על זוטות

גור אילני 15 במרץ 2015

בעונה הבאה תנסו לזכור להתכונן בקיץ. מול קבוצות של מוריניו אם אתה לא פותח חזק אתה צריך סיומת מטורפת כדי לזכות.

אריאל גרייזס 15 במרץ 2015

קצת קשה כשבארסה לוקחת לך את השחקן הכי טוב שלך. שנה הבאה, בהנחה שלא נמכור אף שחקן חשוב ונביא עוד חיזוק-שניים יהיה יותר טוב.

גור אילני 15 במרץ 2015

לא לקחו לכם – מכרתם אותו. קחו אחריות על העניינים.

אריאל גרייזס 15 במרץ 2015

אני אישית מכרתי אותו. תשמע, קשה לסרב לעמלה שהם הציעו.
אוהדי צ'לסי צריכים להיות הכי מודעים לדרך שבה עובד השוק הנוכחי, הייתי חושב

wazza 15 במרץ 2015

זה מזכיר לי דיאלוג שנתקלתי בו בין אוהד אייאקס לאוהד טוונטה על אותו נושא

אדם 15 במרץ 2015

גביע אופ״א, לא המחזיקות

גור אילני 15 במרץ 2015

צודק, טעות שלי. היה נשמע לי משהו חשוד כשראיתי את זה.

D! פה ועכשיו 15 במרץ 2015

נשמע נורמאלי למדי.

אריק 15 במרץ 2015

הבעיה שגם השופטים כבר מאמינים לזוזה. שתי החלטות רעות.

Ivan Pedroso 15 במרץ 2015

וואו. זולה, ויאלי, גאס פוייט.

right in the feels man, right in the feels.

אני יותר איש הקבוצה הראשונה, אבל דרוגבה שייך אליה גם. אני לא מסכים עם זה שהוא בשנייה!

גור אילני 16 במרץ 2015

טוב זה כמובן לא גבול ברור. בעיניי דרוגבה הוא הקפטן של הצ׳לסי הזו.

משה 16 במרץ 2015

פאברגס עושה מה שהוא עושה תמיד, נעלם לחלוטין ברגע שהכסף על השולחן. העניין היחיד הוא שהפעם יש לצ׳לסי הפרש גדול מספיק כדי שיתפוגג לו להנאתו.

תורג'י 16 במרץ 2015

איזה הבדל בין עד ינואר לאחרי ינואר.

ק. 16 במרץ 2015

היה שווה את הפוסט (שכבודו במקומו) והתיקו ולו בזכות שהזכרת לי את הביטוי "בעיטת בק" שלא שמעתי מגיל מאד צעיר.

מכבי תל אבי 16 במרץ 2015

הייתי במשחק אתמול .כמו שציין גור סאותהמפטון סגרו טוב ויצאו נהדר למתפרצות .מחצית ראשונה צלסי שיחקו לאט ובאדישות משהו ומחצית שניה רק חוסר מזל מנע ניצחון מוצדק.אני מסכים עם גור חילופים מאוחרים ולא מתאימים .הקהל לא נתו לקואדרדו אפילו דקה של חסד הוא מצוין אבל חייב לעלות בהרכב בשביל לקבל בטחון.ההפסד של סיטי יום קודם היה לשיחת היום ובשורה התחתונה פגם

Comments closed