לא לחצתם אותנו (אחרי יונייטד)

יונייטד נתנה יותר מדי כבוד לצ׳לסי שמצידה עשתה את המינימום הדרוש. הנקודות נשארו בברידג׳.

van-gaal-mourinho

 

משחק לא מדהים התפתח בסטמפורד ברידג׳, בין היתר בשל העובדה שז׳וזה הרג אותו עוד לפני שהתחיל, ואת ההזדמנות להחיות אותו בעזרת משחק התקפי מרשים יונייטד לא לקחו.

 

הציונים (לשם שינוי):

קורטואה: הרבה בטחון. 8

טרי: קריירה מפוארת בנויה ממשחקים כאלה. 8

קאהיל: ראיתם איך בלם את הבעיטה המהירה של פלקאו? אמרתי לכם שהוא בולם הבעיטות הטוב בצ׳לסי ואולי בליגה. 7

אזפי: טוב כרגיל. 6

איבנוביץ׳: טוב אולי אף יותר מהרגיל בהגנה, לא עלה להתקפה בכלל. 6

זומה: סולידי. רגע מרגש כששעט קדימה ושמר על הכדור מול 3 שחקנים. 7

מאטיץ׳: קצת אנמי בהתחלה אח״כ השתלט על רבים מהכדורים חסרי הכתובת במשחק הלא מדוייק של יונייטד. 7

אוסקר: מדוייק, ממוקם טוב. בישול אדיר. 8

פאברגס: השור הספרדי עם המסכה שמר על הכדור ברגע המכריע ושיגר אותו לאוסקר בדיוק בזמן. 8

הזארד: שיחק נהדר וסיים עם שער מלא בקור רוח. 8

דרוגבה: נלחם על כל כדור, עלה יפה לכדורי גובה, הנהיג, וגם היה לא רחוק משער, אם רק היה לו יותר כח. הייתי שמח מאד לראות את סולאנקה מחליף אותו אחרי 75 דקות. 7

ביונייטד התרשמתי במיוחד מלוק שואו. שווה את הכסף.

יאללה ארסנל!

וזה נכתב לפני המשחק:

בעונה שעברה ידענו להתמודד מול כל קבוצה – במיוחד אם היא היתה חזקה.

2013-14 תיזכר כעונה בה איבדנו הרבה נקודות מול הקטנות במשחקים אותם היינו חייבים לנצח. הקבוצה השקיעה את כל משאביה בקיץ (ועוד לפניו) לפתור את הבעיה הזו, ואכן הצליחה, במיוחד במבחן התוצאה (כי עם קצת פחות מזל היינו יכולים לאבד נקודות בכמה וכמה משחקים העונה).

מול הגדולות, ובמיוחד אחרי הצטרפותו של מאטיץ׳ בינואר, למוריניו היה מערך משופע בגרזנים שכלל את מאטיץ׳ ודוד לואיז בקישור האחורי, לפני ההגנה הטובה גם כך. זה איפשר לקבוצות דומיננטיות מעט מאד אפשרויות – בגדול לתקוף, ובעיקר מהאגפים, דבר שאינו קל מול מערך הגנתי כלשהו, ועוד יותר קשה כבחלק ההתקפי עומדים כמה שחקנים כשרוניים שמחכים להזדמנות. כך הבסנו את ארסנל, וניצחנו באופן משכנע את ליברפול והסיטי.

העונה משהו קרה וזה לא עובד. כשפ.ס.ז היו צריכים שער הם השיגו אותו. הסיטי עשיו לנו חיים קשים למרות שהם במגמת ירידה. ליברפול התחילה את ההתאוששות בליגה מולנו, כשלחצה אותנו נהדר ורק בזכות חוסר מזל לא יצאה מהמשחק עם נקודות. מול טוטנהאם זה כבר היה מביך – חמישה שערים מול קבוצה לא מאוזנת שעשתה מה שהיא רצתה בשליש הקדמי של המגרש.

רבים מהחצים המאשימים מופנים לפאב – שמתקשה בעזרה להגנה וגם אינו נתפס כקילר. בתחילת העונה הוא הסתגל הגנתית, אחר-כך השתפר, אחר כך עבר לשלב של אובר-מוטיבציה שהביא ל-9 צהובים עד כה, ואז נרגע קצת, רק כדי לשים את המסכה של זורו ולהרוג את ק.פ.ר בדקות הסיום. יופי של הצהרה משחקן שידוע בהיעלמות שלו אחרי ינואר. האם יוכל לעשות את זה מול קבוצה חזקה?

הסבר נוסף הוא משחק המתפרצות שנפגע כתוצאה מהמעבר למשחק פוזשן. הכתובת המוצלחת ביותר למתפרצת הוא דייגו קוסטה, אלא שאיכשהו בין שעריו החשובים והרבים הוא מבלה גם זמן רב ביציע, כמו גם את המשחק הזה. מה עוד שכהולדינג סטרייקר הוא לא טוב ומאבד בקלות. הכתובת הנוספת היא כמובן אדן הזאר(ד) הנפלא, אלא ששמירה חזקה עליו, שאליה הסתגלו מרבית הקבוצות, מפחיתה בהרבה את הסיכון במתפרצות. ואולי השחקן המשפיע ביותר על הצלחת המתפרצות בעונות הקודמות – הן על מסירות והן בשערים בסיומן – נמצא כרגע על הספסל של הסיטי.

מבחינה הגנתית, קורט זומה הצעיר הומצא מחדש כדי לעזור בבניית המערך הגרזני העדכני, אבל דווקא איתו ספגנו פעמיים מול פאריס בבית, והחסרון הגדול שלו במרכז הוא שהמגנים חוששים להתמסר איתו במשחק החזקת הכדור בהגנה, שמא ייאבד כדור בעמדה בעייתית, מה שיוצר חור מוזר, ובעצם מביא לתוצאה ההפוכה.

וזה מביא אותנו למשחק הערב:

אם ואן חאל חכם, הוא עולה מולנו כמו שעלה במשחקים האחרונים, ומשחק התקפי.

הוא לוחץ על ההגנה שלנו, הוא משתמש הרבה באגפים עם אשלי יאנג שהפך לפתע ל-menace, עם פלאיני שיוצר חוסר-איזון הגנתי עם הצורך לשמור בכדורי גובה על קשר התקפי, הוא משתמש בחוכמה של רוני לשחרר שחקנים אחרים ולפתוח שטחים, ואם בכל זאת משהו מתשבש והוא בפיגור – הוא קורא לצ׳יצ׳יריטו מאיפה שהוא לא נמצא כרגע כדי להכניס לנו עוד מסמר.

אם ואן חאל חושש, שזה מובן אבל לדעתי טעות, יש לו דיל מוכן עוד מימי מוריניו-פרגוסון: בקבוק יין ותיקו 1:1. רומן יקנה את זה. הגלייזרים גם.

ומה מוריניו צריך לעשות?

לדעתי, קודם כל, לא להתפתות לרצון לשים את זומה כקשר הגנתי ששומר על פלאיני. אם הוא רוצה אותו בהרכב – שיפנה את קאהיל לספסל. קאהיל חזר קצת לכושר, אבל עדיין היתרון הגדול ביותר שלו הוא היכולת לבלום כדורים שנבעטים לשער, ובתיאום עם טרי. בכל השאר, ובמיוחד באינטיליגנציית משחק, הוא לא יותר מטוב.

דבר שני – לנסות לשחרר למתפרצות את איבנוביץ׳. כשהוא משחק הגנתי ולא מקבל רשות לעלות – המשחק שלנו בצד ימין תקוע על ההססנות של וויליאן. היום יש לו על הראש את אשלי יאנג, אבל הוא אמור להתגבר ולהצליח לעלות גם למעלה.

בעמדת המגן השמאלי הייתי מעלה היום את פיליפה לואיס. אני יודע שזה לא יקרה. אבל הוורסטיליות שלו והמעבר החלק בין החלק הקדמי לאחורי יכולים לעזור. אזפי נפלא, אבל ההיסוס שלו כשהוא מקבל כדור ולא יודע להחליט אם ללכת על שמאל החלשה או לשבור ימינה ובכך להרוס את המומנטום, מביא לכך שבדרך כלל הוא שובר ימינה והורס את המומנטום. במצב כזה כל מה שהיריבה צריכה לעשות זה לשים שתי עיניים על הזארד, ועין אחת על פאברגס, ורוב הסיכויים שלא יצא לנו כלום מההתקפה. אגב, בפעמים שאזפי כן מעז לפרוץ מהאגף ברגל החלשה שלו קורים דברים יפים.

בקיצור, המערך שלי להערב:

קורטואה

איבה-טרי-זומה-פיליפה

מאטיץ׳-פאב

רמירז-וויליאן-הזארד

רמי

אוסקר יוכל להכנס בחילוף ראשון, ואם במקרה נצטרך, אשמח מאד אם דומיניק סולאנקה יקבל הזדמנות מהדקה ה-75-80.

וויליאן במרכז מצוין העונה, ואני חושב שהוא יוכל לעזור במשימות ההגנתיות מול רוני-קאריק-פלאיני-מאטה ולהוציא יותר מהר את רמירז במתפרצות. רמירז מצידו יוכל להגן טוב מול מתפרצות (אחרי קרנות הוא הכי מהיר לחזור יחד עם אזפי אולי) וגם להפתיע בהתקפה בלי להרוס יותר מדי כמו שהוא עושה כשהוא במרכז העונה.

אבל ההרכבים הם רק היידישקייט. מה שחשוב יותר מכל הוא לעלות עם תחושה של בטחון, ולא של התבטלות מול צד מצויין – אך שלא הוכיח עד כה עליונות ושנמצא בגארבג׳ טיים של העונה. כמו שאנחנו לקחנו איתנו את השלושער של אטו מהעונה שעברה, חשוב להצהיר לקראת העונה הבאה שאנחנו לא מתכוונים לפנות את הזירה בקלות לדומיננטיות של כח חדש.

צ׳לסי יצרה אתוס של חבורה שלא מתרשמת מהפורמה של אף מועדון אחר, ונמצאת שם בדיוק במקום ומזמן כדי לשים מקלות בגלגלים של מנצ׳סטר סיטי וליברפול שלא הפסידו בבית, של ברצלונה ובאיירן מינכן הגדולות, ועל הדרך לוקחת תארים. בואו נמשיך כך.

עדכון מחצית:

ואן חאל משתמש במה שיש לו פחות או יותר, ומוריניו בכל הטקטיקות ההגנתיות המוכרות, זה הספיק לשליטה של יונייטד במרכז השדה, אבל עם זאת היה נראה שיונייטד מגיבים למתרחש במעין לאות וחוסר התלהבות לא אופייני לשבועות האחרונים. היחיד שנראה קצת נלהב הוא פלקאו שבינתיים גם חלש מאד.

צ׳לסי עקצו ראשונים בהתקפה שכולה שחזור של הגול מול ק.פ.ר: דיוק ודבקות במטרה של פאברגאס, מחויבות ומצוינות של הזארד וגאונות בנגיעה אחת שיוצרת שער נפלא מכלום של אוסקר. שערים כאלה מראים כמה אוסקר כן חשוב לנו אחרי הכל. והזארד שהעונה לא היה לו מאזן מוצלח באחד-על-אחד לא אכזב מול המועמד לשחקן העונה מעמדת השוער.

אחרי השער כצפוי יונייטד הגבירה את הקצב ובמצב כזה אני צופה עוד שערים.

 

די ל"גזענות"
לקראת מרתון בוסטון (2) - מירוץ הנשים

6 Comments

Roy 18 באפריל 2015

צ'יצ'ריטו לא בריאל?
רמי לא פצוע?

גור אילני 18 באפריל 2015

צ׳יצ׳יריטו – מעין הלצה לזכר הימים שהיה מבקיע מולנו. לגבי רמי – לפי מיטב הבנתי הוא סוג של החלים.

M6 18 באפריל 2015

מוריניו עם הרכב פחדני, דרוגבה אוסקר וזומה במקום רמי וילאן ורמירז.
יהיה מעניין מקווה שהיונייטד ינצחו.

איתן 18 באפריל 2015

משחק שהתחיל דווקא חיובי מבחינת יונייטד ,לאחר מכן צ'לסי השתלטה עליו ומבחינת מצבים הגיעו ליותר מצבים מאיימים מאשר יונייטד, יונייטד עד דקה שבעים שיחקו על החזקת כדור ובקושי שהיו יציאות במתפרצות קדימה, מה שהסתיימם ב70% החזקה בכדור ליונייטד…החילופים של יונייטד לדעתי החלישו אותם יותר ,כנראה מה שואן חאל רואה באימונים מצדיק את ההרכבה של ינוזאי ודימריה ,התפלאתי שלא החליף את פלקאו ,אפילו בווילסון או מעלה את רוני לשחק חלוץ…פלקאו גם לפי ניתוח סקיי לעשות תנועות לא נכונות ומתחבא מאחורי החלוץ מה שהופך אותו לפחות נייד וקל יותר לשמירה,בכלל לא אותו שחקן שהיה באתלטיקו…ולגבי ניהול משחק דווקא מוריניו היה יותר קונסרבטיבי המגנים שלו בקושי עלו להתקפה, לעומת ולנסיה ושואו,אבל כשיש חלוץ אימפוטנט (פלקאו)שמרוויח המון ביחס לתצוגות שלו העונה…כנראה שיונייטד היא בית קברות לחלוצים מדרום אמריקה- ראו מקרה דייגו פורלןֶַָׁׁׁׁׂׂ( ויש גם יוצא מן הכלל כמו טבס-שקיבל נסיון בליגה האנגלית לפני זה בווסטהאם)

אביאל 18 באפריל 2015

נצחון מעולה, טקטיקה טובה של מוריניו וכרגיל אצל צ׳לסי גם קצת מזל לקינוח.

הייתי שמח לראות סולאנקה ובכלל הצעירים של צ׳לסי נראה מבטיחים, מקווה לראות יותר שילוב בעונה הבאה.

עכשיו לאמירויות !

כחול 19 באפריל 2015

לצערי לא הוכחנו הרבה היום, שיחקנו בסדר בלבד ולא יותר מזה. המשחק הזה מאד הזכיר לי את הנפל מול פ.ס.ז׳- רק שיונייטד קבוצה פחות טובה, ובטוח פחות קילרית. מול קבוצה יותר טובה הטקטיקה הזאת לא הייתה עובדת לדעתי, ואני מקווה שמוריניו יצליח להחזיר את הכדורגל המעניין ולא משנה באיזה תצורה- תחילת העונה הזאת, הקבוצה של 2005 או משהו אחר לגמרי, העיקר לא הסתגרות כזו אם יש ברירה אחרת.

Comments closed