ה-0:1 הביתי על הקנריות

אתמול שוחרר ג׳ונתן פולארד אחרי 30 שנה בכלא, אבל אצלנו בצ׳לסי מוריניו עדיין לא תפס את החפרפרת שמדליפה על בעיות בקבוצה ורוצה להפסיד משחקים כדי להפיל את המיוחד. בינתיים הוא מרפרש את ההרכב בקצב מהיר – 19 הרכבים שונים ב-20 המשחקים הרשמיים העונה – כך כמעט כל שחקן חשוד ייובש בחוץ למשחק אחד לפחות, אך קשה להגיד שהבעיות פוצחו.

הצמד טרי-זומה עבד היטב יחד, וברגעים הבודדים של לחץ על הרחבה הצליח למנוע שערים. אולי גארי קאהיל, שקיבל מנוחה עקב משחק אמצע השבוע, הוא בסופו של דבר הבוגד?

בינינו, צ׳לסי לא שיחקה היום טוב במיוחד. מול נוריץ׳, שהיא באמת אחת מנמושות הליגה במובן החיובי של המלה, המשחק התנהל באופן חיובי בסך הכל, אבל עדיין רחוק מלהרשים באיזשהו קנה מידה רציני.

אני לא מתלונן חס וחלילה – ניצחנו אחרי מספר בלתי נתפס של אכזבות. אפילו רשמנו מספר הישגים – כמו שער נקי, ובכורה בליגה לקנדי בן ה-19. אבל צריך לשים דברים בפרופורציה ולהבין שבעוד אנחנו מתקדמים, הצעדים הם איטיים ואני לא רואה כרגע שיטתיות שתביא אותנו לחוף מבטחים בקרוב.

בכל פעם ששחקן שלנו פרץ לכיוון קו השער, במטרה למסור כדור רוחב לתוך הרחבה – לא חיכה לו שם כמעט אף אחד. דייגו קוסטה מטייל רחוק מהשער, ובסגל הנוכחי, ואולי לעולם, אין לנו שחקן כמו פרנק למפארד שיבוא מאחור וייתן את שער הקלאץ׳. רמירז, שהוא אולי המועמד לעשות את זה מתוך מי שכן קיים, לא היה בהרכב. פאברגס אולי יכול לעשות את זה אבל או שהוא מתודרך להישאר מאחור, או שהוא לוקה בכושר הגופני.

מפדרו כבר כנראה שלא נראה את הישועה. שחקן פנטסטי, שלא בא לידי ביטוי כמעט בליגה פיסית וחסונה כמו הפרמייר ליג. דווקא באירופה אני בונה עליו, אם נצליח לעלות שלב.

אדן הזאר הוריד קצת את הכרס והתחיל לרוץ. לרוץ עם הכדור, ככה יפה ומהר ישר אל תוך ההגנה של היריבה. ראינו רמזים לזה כבר במשחקים האחרונים, אבל היום זה נראה יותר תכליתי. כשזה קורה הכל נראה הרבה יותר סביר.

בהפסקת המשחק ראינו את תרשים המיקומים הממוצעים של שחקני הקבוצה. ניכרו שם שני דברים: אחד הוא העמידה הצרה במרכז המגרש של כל השחקנים. והשני הוא התקבצות השחקנים ההתקפיים בצד שמאל מול פינת הרחבה של נוריץ׳. זה יצר כמה מהלכים לא רעים, אבל היה לרוב נראה לי שנוצר שם פקק. עוד קשר מרכזי דוגמת לופטוס-צ׳יק במקום פדרו נשמע לי היה יותר אפקטיבי.

השיפוט די הקל איתנו, יש לציין, נשרקו די הרבה עבירות על וויליאן, הזארד ושות׳ שבמשך העונה לא נשרקו, חלק בעבירות רכות. דייגו קוסטה כנראה כבר לעולם לא יקבל שריקה לטובתו, זה כבר עניין אבוד.

אבל ניצחנו, וזה באמת היה משחק סביר פלוס, ובעטנו לשער של ראדי, וטרי הציל את המולדת וכמעט כבש שער אדיר בסגנון ג׳יאנפרנקו זולה.

ניפגש בסמי עופר. ביציע החוץ!

 

החיסול באיתיחאד
הניצחון על הסיטי

6 Comments

כחול 21 בנובמבר 2015

אני מסכים ש1-0 מול נוריץ׳ בבית זה לא מרשים במיוחד, אבל אני דווקא כן שמתי לב להתקדמות משמעותית בתפקוד הקבוצה בכל ההיבטים מלבד הסיומת. שיחקנו הרבה יותר התקפי ועם הרבה יותר אנרגיות וממש שטפנו את המגרש כמעט לכל אורך המשחק. גם שיפרנו את התכליתיות של המסירות שלנו והגענו להרבה יותר מצבים מאשר בשלושת המשחקים האחרונים, מה שרק הבליט את חוסר היכולת של קוסטה להיכנס לאמצע ופשוט לדחוף את הכדור פנימה.
בסופו של דבר הניצחון היום הוא תוצאה של התעוררות(מי ייתן ותימשך) של הזארד ומאטיץ׳, וסוף סוף משחק הגנתי יציב יחסית.
לא יודע מה איתך אבל אם איך שאיבנוביץ׳ ורחמן נראים אני עולה עם אזפי וקנדי לכל משחק נגד הקטנות- אם כבר הגנה רעועה, לפחות נשחק התקפי.

אביאל 21 בנובמבר 2015

המשחק הכי טוב העונה אני חושב, התוצאה משקרת, בכל מקרה נצחון חשוב מאוד מאוד. רק 14 נקודות מלסטר !

רפאל 21 בנובמבר 2015

אם זה רק צ'לסי ולסטר, עוד יש סיכוי שיהיה מהפך.
הבעיה זה יותר סיטי, יונייטד וארסנל שרחוקות מאוד : )

כחול 21 בנובמבר 2015

גם לדעתי המשחק הכי טוב בעונה עוד כה.
(לצערי זה לא אומר הרבה)

משה 22 בנובמבר 2015

בכל משחק אתה מציין את העדרותו של לופטוס-צ׳יק (זה נשמע כמו שם שמונטי פייתון המציאו ). יש מצב שמוריניו רואה בו נער פוסטר ואתה בונה לו תפקיד שלא יקבל לעולם ?

גור אילני 22 בנובמבר 2015

יש מצב…

Comments closed