סוגרים את אירופה

אני עולה במדרגות. מלון שנראה מנדטורי, מישהו בחר לשאוב את האבק מהשטיחים הישנים בדיוק עכשיו, ברגע השיא של איסוף הכרטיסים, ואני מדלג מעל השואב ומעל הכבל, לא נופל, ומגיע למשרד. עומדים שם אולי 15 אנשי צוות שכולם עובדים במועדון, והם מבקשים ממני את המסמכים, ואני נותן להם, ומחכה...

הדרך היתה פתלתלה וארוכה. זה התחיל ברגע ההגרלה, שבו כמו שצפיתי, מכבי תל אביב הוגרלה לשחק נגד צ׳לסי. ג׳ון טרי בארץ. אוסקר. וויליאן. פאדרגאס, דייגו קוסטה, אזפי. בכחול.

ואז התחילו השאלות בראש: איך משיגים כרטיסים? המשחק האחרון שראיתי בצ׳מפיונס היה במוקדמות של בית״ר מול ויסלה קראקוב. ליאור, חבר שלי, השיג את הכרטיסים, קנה פיצוחים, סיגריות, כל מה שהייתי צריך לעשות זה להגיע למשרד שלו בהייטק באיזה הר-משהו בירושלים, ומשם זה היה רך וחלק כמו מסטיק שמרוח על הכסא שלך בטדי.

אבל הפעם, אני צריך כרטיסים, מה אני אקנה מנוי של מכבי? ואז אני ארגיש מחוייב ללכת לראות את פורטו מול מכבי, או שזה יהיה בזבוז נוראי… הבת שלי החליטה בינתיים שהיא גם רוצה לבוא. בת 8, ברבע לעשר בלילה בחיפה. למה לא.

ואז מישהו אמר משהו על כך שצריך כרטיסים ל-away section. איך משיגים את זה? ומתי? חבר מהתחום אמר שהכרטיסים עוד לא הוצעו למכירה, יש זמן לחכות, אבל כמה זמן? אני לא מפסיד את זה הפעם!

למה הפעם? כי אף פעם לא הייתי במשחק של צ׳לסי. נכון. שמעתם את זה. היום כל אוהד זב חוטם בן 12 ו-שמונה חודשים מקבל חבילת טיול + ביקור בקאמפ נואו, אבל אני, עלוב שכמותי, כשאני נוסע כבר לחו״ל אני מעדיף להישאר מינימום שבוע, לנצל את הכרטיס מה שנקרא.

והגורל זימן לי הזדמנויות, הו, כן. הוא שלח אותי לעבוד עם חברת תיירות בריטית שה-HQ שלה היה בדרום מערב לונדון. והייתי שם במסגרת הפרוייקט בערך 8 פעמים. אבל הכי קרוב שהגעתי זה לטייל ליד הקרייבן קוטג׳ מזמן שהדרבי של דרום מערב לונדון שוחק שם. ובפעם אחרת, לצפות ביונייטד-צ׳לסי בפאב בצ׳לסי. רק שהמשחק היה בכלל במנצ׳סטר. וכרטיס ברגע האחרון דרך איזה אתר עלה 300 פאונד. בסוף יונייטד הובילו, דרוגבה השווה, כולם היו מרוצים, אבל שוב לא סימנתי וי.

כך חלפו להן השנים, עד שלראות את צ׳לסי בלייב הפך להיות תכנית שלא תתגשם.

פאסט פורוורד ללפני חודש וחצי, מתברר שיש איזו קבוצת אוהדי צ׳לסי בישראל, יש להם דף פייסבוק, ויש בו כל מיני דברים כמו סיכומי משחקים, ויכוחים בעד/נגד מוריניו, אפילו וידאו שבועי שמסכם את השבוע בעברית. מנהלים אותו חבר׳ה צעירים, אני לא יודע בדיוק כמה, אבל הם פעילים.

ומתברר שהם הצליחו לארגן משהו, שאולי יבטיח סיכוי לרכוש כרטיס. רק צריך לצפות בוידאו, שמסביר שצריך לעשות ממברשיפ באתר של צ׳לסי, ואחר-כך למלא טופס, ולהעביר סכום של 50 ש״ח להרשמה לקבוצת האוהדים בפיי-פאל, ואז לחכות לתחילת אוקטובר, ואז נדע מה קורה.

25 פאונד + 50 שקלים מאוחר יותר, אני ברשימה של המאושרים שאולי יזכו שאיזה ילד מקריית מוצקין יעקוץ אותם, או שמא יש כאן פוטנציאל למשהו גדול יותר? והזמן עובר, ואני כבר ממבר עם כרטיס של צ׳לסי בארנק, מגנטי כזה וחשוב, קורבן של מסחטת הכסף של הכדורגל.

ובינתיים קבוצת האוהדים מקבלת מעמד ״גולד״ ומקבלת באנר בסטמפורד ברידג׳, שנתלה אי-שם באחד היציעים שזכיתי לראות מבחוץ.

ואז יום אחד מייל, וכן, צריך לעבור על הפרטים, ולהעביר עוד 250 ש״ח, והנה מקבלים כרטיס. בחור בעל אופי יזמי יעביר את כל הכסף במרוכז לצ׳לסי, והם יבטיחו לכל אחד כרטיס. חדשות טובות, איפה הסיסמה של פיי-פאל שוב?

עוד עדכון מגיע: אנחנו מחכים לוואוצ׳ר שישלח אלינו בדואר. כשנקבל אותו, נצרף אותו לכרטיס הממבר ולדרכון, ונחכה להוראות.

…וההוראות לא מאחרות להגיע: במלון בבן יהודה, מאה מטרים קו אווירי ממקום מגוריי, תיפתח נקודת חלוקת הכרטיסים.

והזמן עובר… ומגיע שבוע המשחק, והואוצ׳ר לא מגיע, אז מתברר שדואר ישארל זה לא ה-royal mail אחרי הכל, אבל אפשר לשלוח מייל לתיבת דואר כלשהי של צ׳לסי, והם בכל זאת יתנו לנו את הכרטיס גם ללא הואוצ׳ר.

יום לפני המשחק. אני מתלבש בבגדי חג, לוקח את אמא שלי מהחלמה בבית הבראה בהרי ירושלים, חוזר לתל-אביב, לוקח את כל המסמכים, והנה בתיבת הדואר מחכה לו גם הוואוצ׳ר! ואני בדרך באופניים לנקודת החלוקה. מאה מטר שבהם אסור לי להחליק וליפול.

מלון דבורה נצבע בכחול. אוהדים נכנסים ויוצאים, ואז מתברר שזוהי נקודת החלוקה של כל האוהדים שהגיעו בטיסה. האנגלים החכמים לא מחלקים את הכרטיסים לפני – כל האוהדים צריכים להגיע לאחת משתי נקודות החלוקה, ולאסוף בעצמם את הכרטיס. אם הם שיכורים – הם פשוט לא יקבלו.

ואיש בעניבה כחולה יפה מקדם אותי בברכה, אני מספר לו שאני בלוגר של צ׳לסי באתר בלוגים ישראלי שהקימו אותו עיתונאי ספורט ותיקים, שאני ממונה על צ׳לסי בין אדומים למיניהם, הוא מתעניין, אני מספר לו שלא הצלחתי להשיג כרטיס לבת שלי, והוא מציע שאשאל את האנשים בפנים אם הם יוכלו להשיג לי כרטיס בשבילה.

אני עולה במדרגות. מלון שנראה מנדטורי, מישהו בחר לשאוב את האבק מהשטיחים הישנים בדיוק עכשיו, ברגע השיא של איסוף הכרטיסים, ואני מדלג מעל השואב ומעל הכבל, לא נופל, ומגיע למשרד. עומדים שם אולי 15 אנשי צוות שכולם עובדים במועדון, והם מבקשים ממני את המסמכים, ואני נותן להם ומקבל כרטיס!

אבל לא הם לא יכולים לעזור לי עם עוד אחד, למעשה הם טוענים שאין להם שם אף לא כרטיס אחד נוסף.

ואני יורד למטה, והאיש בעניבה הכחולה מצלם אותי זורח.

 

 

12265900_10153143235740658_8951230058549178827_o

 

אחרי האיסוף, אני מתיישב להרגע ולחגוג בקפה מרסנד האהוב עליי. אני מתרווח, מסדר את המחשב על השולחן, את הנייד, שותה קפה, אוכל חצי כריך, ואז מתיישבים לידי שני בחורים ומדברים במבטא בריטי. אני לא מתבלבל ושואל אותם אם הם באו למשחק.

הם מספרים בשמחה שכן, הם יהודים, ומעולם לא היו בארץ, ואז היתה ההגרלה, ואחד מהם, דייוויד, סימס לבן שלו, הנה ההזדמנות שלנו לנסוע לישראל, והבן חוזר אליו אחרי שעה שאשתו כבר הזמינה להם חופשה בספרד לאותם תאריכים, אז פעם אחרת, אבל אל דאגה, יש לו חבר בשם אשלי, לא אשלי קול, אשלי אחר, יהודי, והם טסים לשבוע לישראל. ויש להם אחלה מזג אוויר. והם נגד הפליטים ואיך שאירופה פתחה בפניהם את שעריה. אבל לא משנה כרגע, חבל להרוס את המסיבה בשביל זה.

ואני שולח אותם לעכו ולחומוס סעיד, במקום לגנים הבהאיים, ואנחנו מקווים להתראות לפני המשחק.

Up the Chels!

 

הניצחון על הסיטי
התיקו בלסטר

21 Comments

ניינר / ווריור 24 בנובמבר 2015

יהודי יקר בשם הארוי לואיס ייסד כאן מועדון אוהדים של צ'לסי בשנות התשעים של המאה הקודמת. בזמנו צ'לסי מאד שתפו איתם פעולה בביקור הקודם ובגומלין בברידג'

wazza 24 בנובמבר 2015

מעולה גור אבל יהיה יותר טוב אם תשנה את הסוף ככה שגם הבת שלך תשיג כרטיס…

Matipool 24 בנובמבר 2015

הייתי בטוח שזה מה שיקרה עם השניים הללו בבית הקפה .

גור אילני 25 בנובמבר 2015

אולי הייתי צריך לסמם אותם בכריך סלט ביצים ולברוח עם הכרטיסים

צור שפי 24 בנובמבר 2015

סיפור נחמד שהביא אותי לעשות ספירת מלאי של המשחקים שראיתי את צ'לסי במסגרות אירופאיות באיצטדיון. זה הסיכום:
2001 בבלומפילד – מפסידה 0-2 להפועל
2001 בברידג' – גומלין 1-1 מול שביט והגיבורים.
2009 בברידג' – 1-1 מול בארסה (הגול של אינייסטה בדקה ה-94 והשופט הנורבגי).
2009 בויסנטה קלדרון – 2-2 (שניים של דרוגבה בשלב הבתים)
2014 בברידג' – שוב אתלטיקו, הפסד ביתי 3-1 בגומלין חצי גמר הצ'מפיונס.
זה הסיכום. נראה לי שאני לא מועמד לתפקיד קמע המועדון.

Amir A 24 בנובמבר 2015

אתה צריך להשכיר את עצמך לכל דורש עם מחירון הוגן:
1. תיקו ליריבה לצמרת שידרוש מהקבוצה של האוהד לנצח כדי לזכות באליפות: $500
2. הפסד ליריבה לצמרת שיבטיח אליפות לקבוצה של האוהד: $1,500
3. הפסד ליריבה שיבטיח עליה לשלב הבתים של הצ'מפיונס: $5,000

אני חושב שהרעיון ברור

צור שפי 24 בנובמבר 2015

אהבתי. אולי אפתח בקריירה שניה…

גור אילני 24 בנובמבר 2015

ואוו, ראית פי אינסוף יותר צ׳לסי ממני בלייב, אבל במקרה של התוצאות במשחקים האלה באמת אולי עדיף ככה…

אביאל 25 בנובמבר 2015

צור – אני אוסר עליך ללכת למשחקי צ׳לסי יותר.

גילי פלג 24 בנובמבר 2015

מעולה, תהנה ))

D! פה ועכשיו 24 בנובמבר 2015

מסכים עם WAZZAA ומקווה שתגמור כמו צור

ניינר / ווריור 24 בנובמבר 2015

ראיתי את צ'לסי כמה פעמים אבל זכור לי במיוחד 1-0 של דלגליש בברידג' שנותן ליברפול אליפות

Matipool 24 בנובמבר 2015

לראות משחק בלייב באנגליה לפני שלושים שנה ? ועוד את ליברפול הגדולה ? נדיר ואדיר .

אריק 24 בנובמבר 2015

ראיתי את טרי בארץ. מחליק לכדור של אילן בכר עם היד ומסדר פנדל לאדומים….
שכחתי מהמשחק היום. הייתי הולך. שווין.

D! פה ועכשיו 24 בנובמבר 2015

והיום בזכות צ'לסי אפשר לראות מכבי ב-HD עם שדרים אנגליים.

לא יוצא לי לומר את זה הרבה, תבורכו.

אסף THE KOP 25 בנובמבר 2015

גור…
בשביך מה יש חברים ימיניים ?
בפעם הבאה תן קריאה ומשיג לך כרטיס מספסר אמין בלונדון…

גור אילני 25 בנובמבר 2015

טוב, אזכור להבא!

Zak 25 בנובמבר 2015

יופי של סיפור, מקווה שנהנית :)

ניק 25 בנובמבר 2015

אחי בן ה16 גם הלך למשחק ואני טיפלתי לו בכל הסחבת של הממברשיפ והעברת הכספים.. אשכרא לקבל גרין קארד יותר פשוט מזה!

אביאל 25 בנובמבר 2015

היה כיף אתמול ביציע, אהבתי את הדגלים שתלו ואת זה שבאו אוהדים של צ׳לסי מפולין ובולגריה וגם שני גרמנים שישבו שורה מתחתי והחליטו לראות מה זה ארץ הקודש ועל הדרך לראות את צ׳לסי.
היה גם נחמד השיר שהאוהדים האנגליים הצעירים ואלה שישבו ביציע למעלה (ובקושי ראיתי אותם) והלך ככה: Shalom Chelsea Boys או משהו בסגנון.

שלוש משלוש אצלי למשחקים של צ׳לסי.

Ivan Pedroso 26 בנובמבר 2015

גדול!

Comments closed