התיקו המאופס מול טוטנהאם

 

מוריניו השיג את מה שרצה, לא לגמרי מבחינת התוצאה, אלא ברמת המסר: אתם יכולים לשכלל את שיטות הלחץ שלכם על כל המגרש, להחזיק 90% בכדור, אבל אני עדיין שולט במספר ההזדמנויות שיצוצו במשחק ובמידה זו או אחרת בתוצאה.

זה באמת יכל ללכת לכל כיוון בסופו של דבר, הזדמנות טובה להזאר, כמה חצי הזדמנויות לספרס. האמת? לא מרשים במיוחד מצ׳לסי, אבל מה שניתן לצפות מקבוצה שנלחצת במשך 80 דקות.

טוטנהאם משחקים כל-כך רחוק מהשער שלהם, שכל התקפה מתפרצת נגמרת בד״כ בחילוץ כדור נהדר או בצהוב לרעתם, אבל זה עדיין רחוק מלסכן את השער. צריך הנעת כדור קלינית כדי לפרוץ דבר כזה בחוץ. לא משהו שיש לנו בנקודת הזמן הזאת.

ונראה שהרומן בין דייגו לז׳וזה נגמר אחרי החיבוקים והנשיקות מתל-אביב, קוסטה נראה מתוסכל בסיום, ולנו רק נשאר לראות מי החלוץ שיגיע בינואר. אגב מחליפים, מוריניו היה כנראה כ״כ מרוצה ממה שראה שחיכה עד הדקה ה-87 לחילוף הראשון. לכו תתווכחו עם האיש העקשן הזה. כולנו יודעים איך זה ייגמר.

Screen Shot 2015-11-29 at 5.41.39 PM

עדכון מחצית:

טוטנהאם שולטים בכדור, צ׳לסי משיגה מעט במתפרצות, עם 3 צהובים לשחקני ספרס. הזארד בנגיחה שהזכירה שאולי היה עדיף לעלות בכל זאת עם חלוץ מעל גובה 1.70. אוסקר משחק לא רע עם הקרדיט בהרכב, פאברגאס לעומת זאת קצת רדום וכך גם מאטיץ׳. פדרו מאד משתדל ואולי הוא באמת האיש למשחקים כאלה. זה יוצר משחק שקורה בעיקר באגפים, עם מעט נסיונות להנעת כדור והרבה ריצות חסרות סיכוי.

הגורם המשמעותי ביותר במחצית הראשונה, עם כל זאת, היה הרוח, שהיתלה בשחקנים וגרמה לכדור של בגוביץ׳ לנחות כמעט על הראש של הזארד ולהרבה מסירות להגיע לכל מיני מקומות פחות מתוכננים. המשחק הזה יוכרע כפי הנראה על טעות קטנה, כדור חופשי, או שילוב של שני אלו.

מוריניו נמצא במשבר עם הזארד וקוסטה, הזארד לא מספק אותו כמספר 10 וקוסטה לא כחלוץ. התוצאה: קוסטה על הספסל, הזארד חלוץ.

טוטנהאם בתקופה נפלאה. רחוקים הלהיות השטיח שהיו בעבר במשחקים מולנו. אנחנו מצד שני מתחילים להראות ניצוצות של נורמליות. בואו נראה מה יקרה!

 

 

ורדי, השכן ממול
הניצחון על סוונסי

13 Comments

ניינר / ווריור 29 בנובמבר 2015

Coys!!!

אריאל גרייזס 29 בנובמבר 2015

טוב, זה היה בזבוז של זמן. היו מחליטים מראש על 0-0, לא חבל על כל החולצות שצריך עכשיו לכבס? לפחות הנסיעה לא ממש היתה ארוכה

אסף the kop 29 בנובמבר 2015

גם פה הוא פיספס
חלוץ קקמייקה

רפאל 29 בנובמבר 2015

אם הדבר היה תלוי בי ( וזה לא ), הייתי עושה הארכה של 10 דקות לכל משחק ללא הכרעה.
חשבתי על מספר תסריטים ותמריצים… יכול להיות שאחרים כתבו לפני.

א. תיקו בסיום התשעים( ותוספת הזמן ), הארכה עשר דקות.
ב. תיקו 0 בסיום המאה דקות, אפס נקודות לכל קבוצה. ( כלומר- לא ניתן לצבור נקודות כלל ללא הבקעת שערים )
ג. תיקו עם שערים בסיום המאה דקות, נקודה לכל צד.
ד. ניצחון בהארכה בשער בודד ( 2 נקודות למנצחת, 0 למפסידה )
ה. ניצחון בהארכה בהפרש שני שערים ומעלה ( 3 נקודות למנצחת, 0 למפסידה )
ו. כמובן שניצחון בתוך התשעים דקות שווה ל 3 נקודות למנצחת ואפס למפסידה.

למה? – כי אנחנו רוצים לראות מאמץ מינימלי לראות הכרעה בהתמודדות ספורטיבית.
בסעיפים הנ"ל יש את כל התמריצים לסיים את המשחק לפני הארכה ואין לקבוצה מה להרוויח מבונקר בלבד ללא הבקעת שערים.
הקהל יכול ללכת הביתה ולהרגיש שהקבוצות באמת נתנו הכל.
לא יודע מה אתכם, אני רואה משחק שמסתיים בתיקו ושריקת הסיום מבאסת לי את הצורה.
זה בלי קשר לפלייאוף… כן : )

נועם 29 בנובמבר 2015

רפאל, אני קורא קבוע שלך ולרוב לא מסכים (בעיקר עם רעיון הפלייאוף), אך הפעם הרעיון שאתה מציע מוצדק ונצרך.
אסביר: לגבי הפלייאוף, קשה לי להסכים עם הרעיון שלא הקבוצה הטובה ביותר היא זו שתזכה. דמיין את התרחיש (היפותטי או לא, תחליט אתה) הבא: קבוצה ששלטה בליגה ביד רמה והייתה הטובה ביותר ללא עוררין במשך 30 מחזורים, בהם הצליחה לפתוח פער של 15 נקודות מסגניתה. לפתע, מכת פציעות נחתה על הקבוצה, ו- 3 שחקני מפתח נפצעו (דבר סביר בהחלט בספורט המודרני, לצערי). במצב הקיים כיום יספיקו לקבוצה 3 נצחונות כדי לזכות באליפות, דבר שאכן ישקף את אשר קרה לאורך השנה כולה. אך על פי הצעתך, קבוצה זו תפגוש עכשיו, ברצף, ללא שחקניה הטובים ביותר, את מקומות 2-6, דבר שעלול לעלות בה באליפות כתוצאה מחוסר-מזל בלבד.
לגבי הרעיון שהצעת פה – אני מסכים בתוקף. המשחק על התוצאה כבר נמאס.

מתי 29 בנובמבר 2015

ואם בפלייאוף יהיה איזה יתרון דרסטי לקבוצה במקום הראשון? (נניח תעלה אוטומטית לסדרת הגמר). בשיטה כזאת יש תגמול על עקביות וגם שומרים על מתח לכל אורך העונה.
אני בעד משחקי הכרעה כי קבוצה שזוכה באליפות בפער של 15 נקודות מן הסתם נהנית מיתרון תקציבי על רוב הליגה שמאפשר לה להיות בין הבודדות שבכלל מתחרות על התואר. מעבר לזה, השיטה שמתגמלת על עקביות ולאו דווקא על ניצחון מול הקבוצות החזקות ביותר היא יתרון מבני לעשיר. בעיני זה עיוות גדול יותר מהפסד של קבוצה שהייתה דומיננטית.

אדם 29 בנובמבר 2015

אבל הפתרון שלכם הוא לא לנסות להשוות את התנאים אלא להוסיף מימד מקריות מאוד גדול. אני אישית מעדיף לחפש ולחשוב על שיטה בה כל או רוב הקבוצות יכולות להתמודד שווה בשווה ולהישאר עם שיטת הליגה.

Freddy Wr.Up 29 בנובמבר 2015

חשבתי על משהו כזה לפני שנים:
אחרי תיקו ב 90 דקות, מוציאים שני שחקנים מכל קבוצה ומשחקים 10 דקות עד שער זהב. אין שער אחרי 10 דקות? עוד שני שחקנים בחוץ, עוד 10 דקות. וכך הלאה עד שנכבש שער. אם נותרו שלושה (או אפילו 1, לא אכפת לי) שישחקו עד שייכבש שער.
חסל סדר תיקו.

רפאל 30 בנובמבר 2015

נועם,
התרחיש שנתת הוא מציאותי מאוד.
שחקנים יכולים להיפצע בכל שלב של העונה, ולא מעט פעמים אנו עדים לקבוצות שפתחו פער.
לכן הפלייאוף שהצעתי מקיים את התנאים הבאים:
א. יתרונות משמעותיים לקבוצות המדורגות גבוה.
ב. תמריצים נוספים לפי הפער שסיימו בטבלה ( ניתן לקבוע שקבוצה שסיימה בפער מסויים, מבטיחה כרטיס צ'מפיונס ליג אוטומטית, כלומר- בהנחה שאנו מדברים על הליגה הישראלית.
ג. ההצעה האחרונה היתה סדרות של הטוב מחמש עם יתרון נקודה מתחילת הסדרה למדורגת הגבוהה, ע"מ למנוע מצב של פנדלים בסיום.
כלומר- המדורגת הנמוכה גם עם משחק בית פחות וגם חייבת לנצח משחק אחד יותר מיריבתה.
כמו כן, 2 ניצחונות ותיקו מספיקים למדורגת הגבוהה להעפיל לאחר 3 משחקים ( ש 2 מהן אצלה בבית )
ולעומת זאת, למדורגת הנמוכה אין אפשרות לסיים את הסדרה לאחר 2 ניצחונות בתיקו, שהרי התוצאה תהיה 2-7בנקודות ועוד יהיה צ'אנס לחזור.

בהמשך לדברים שכתב מתי,
השיקול מבחינתנו הוא הטובה הכללית של התחרות, המקצועיות ורמת האינטנסיביות והרמה בליגה ככלל.
ואם עושים זאת, אז המטרה היא לכוון לפורמט שנותן תמיד יתרונות משמעותיים לסיים גבוה וחזק יותר בטבלה, כאשר הפרמטרים של מיקום
לעומת האחרות והמאזן לעומת האחרות קובע הרבה.
לא רואה טעם בליגה שכל העניין בה הוא מי מבין 2 קבוצות הצמרת ( הפילת'י ריץ' בד"כ- not that there's anything wrong with it )
,'תמעד' פחות מול קבוצות אחרות שאין בהן כל עניין ולא הם ולא אוהדיהם מאמינים שיש להם סיכוי להתחרות כי הדבר כבר לא תלוי בהם.
פלייאוף כמו שצריך, במלאכת מחשבת ולא סתם נוקאאוטים פרועים.
ואת הדבר הזה יש לנו.

אדם,
חשיבתך נכונה במובן האידיאלי. אני חושב שעם קיום קונספט של הכרעה ישירה, יקומו אנשים וידרשו גם יותר חוקים על שוויון בתקציבים ושאר תשתיות הקשורות לבניית הקבוצה והפעלתה.
באופן כללי- אני חושב שרעיון שעושים מירוץ לאורך זמן ומכריעים אותו מול קבוצות לא קשורות ( בטח ובוודאי שאלה אותן קבוצות כל שנה בגלל הכסף, אבל גם אם לא ) הוא לא ספורטיבי במיוחד ובאופן עקרוני גם הרבה פחות מעניין מאלטרנטיבה של פלייאוף המתוכנן כמו שצריך.
כפי שלטעמי ליגה עם הרבה כרטיסים לאירופה היא הרבה יותר מעניינת ביחס לליגה עם אלופה וזהו.
צריך לתת כמה שיותר תמריצים ומטרות כדי שתשומת הלב לא תהיה אך ורק על מי שיכול להיאבק על ראשות הטבלה.
אם קונספט הפלייאוף מקדם או מזניח את המאבק לparity בתקציבים?
לדעתי, הוא רק מקרב אותנו ליום הזה כי ברגע שקורים שינויים ורואים שזה אפשרי, זה פורץ את הסכר ועולים אינספור דרישות נוספות.
זו גם הסיבה שיהיה לא פשוט לקדם קונספט אחר, לא משנה עד כמה הוא מועיל ומיטיב.

פרדי,
הצעתך פרועה ואוואנגרדית.
איי לאב איט : )

כחול 29 בנובמבר 2015

העיקר התוצאה(AKA לא להפסיד – לפחות בינתיים).

והקטע בסוף עם קוסטה נראה רע מאד. מקווה שלא יביאו מישהו סתם, אלא חלוץ אמיתי.
וארדי או קיין יתקבלו בברכה אבל לא נתנגד גם לבנזמה או אובמיאנג.

אביאל 29 בנובמבר 2015

משחק שלישי עם רשת נקייה, תיקו בחוץ במצבנו (ובמצבם) היא תוצאה סבירה (בטח אם בעונה שעברה חטפנו שם חמישיה) והאמת שהיינו קרובים מאוד לגנוב את המשחק. אגב, הכי מעצבן אותי הוא החוסר תיאום במתפרצות, היחידים שמתפקדים טוב במצבים האלה העונה הם פדרו וויליאן, האזרד מנסה יותר מדי דברים וירטואוזים, אוסקר איטי להחריד ופאברגס פשוט לא מדויק.

הנקודה הכי חשובה במשחק הזה הוא שאיבנוביץ׳ חזר, משחק בלי טעות, עם הגנה טובה וסוף סוף מגן שתורם להתקפה.

יאללה לבורנמות׳ !

אסף The kop 29 בנובמבר 2015

בורנמות' יטחנו אתכם 1-0

Comments closed